על אטומים וחלקיקים אחרים 26021
היי דוב. מאמרך רווי בהגזמה והיתממות. אתה מתאר כאן הליך שגרתי למדי של חקירה משטרתית; מובן שמצב זה היה לא נעים בשבילך, אבל אני לא מצאתי דופי בדרך בה המשטרה או החוקר טיפלו בך (באשר לנושא טביעות האצבעות, אני לא יכול לקרוא את מחשבותיו של החוקר ולכן לא אתייחס להשערותיך הפרנואידיות משהו).

אולי נפלת על חוקר עצבני ולא אדיב, אבל היכן שאתה רואה איום אני רואה הצגת עובדות ("עיכוב יציאה מהארץ"). הרי כל שוטר מציג את האופציות העומדות לרשותו בפני חשודים "בעייתיים" (אני יכול לעצור אותך, אני יכול לתת לך קנס, אני יכול להחרים לך את הרשיון), אז כל שוטר הופך אוטומטית למאיים?

אני מאמין לך שלא הסתת ושלא התכוונת להטריד את מר טיבי, אבל חקירתך בהחלט היתה במקומה. שלחת מכתב לאיש ציבור, ובו מתואר אקט אלים. נקודה! אם אני הייתי מקבל מכתב כזה גם אני הייתי מודיע למשטרה. לא משנה שלא הצעת מפורשות לפגוע בנמען, ואפילו שלא התכוונת לכך. תפנים: מי ששולח מכתבים מפחידים (וכל מכתב שבו מוזכר "ירי של 3000 פגזים" הוא מפחיד לדעתי, גם אם מדובר בציד ברווזים) שלא יתפלא אם יוזמן לחקירה. מובן?

אני מאוד רוצה לדעת למה אתה כותב מכתבים כאלה, בעצם. אתה איש מבוגר ונבון, בעל עבודה ומשפחה. מדוע אתה מבזבז את זמנך בשליחת מכתב למישהו שאתה יודע שלעולם לא ישנה את דעתו, בטח שלא בזכות מכתבך? מר טיבי יודע שמיליוני אנשים בישראל סולדים ממנו, ואתה יודע שהוא יודע, אז בכל זאת הרגשת דחף להבהיר לו את זה אחת ולתמיד?

מטעמים אלו בדיוק אתה מוגדר כ"פעיל קיצוני" (שוב - גם אם דעותיך לכשעצמן מתונות יחסית): אתה אוהב לבצע פעולות פרובוקטיביות וחסרות תועלת לחלוטין. אתה בעד פצצת אטום, אז תצביע למפלגת האטום בבחירות הבאות, אבל אל תודיע על כך לאנשי ציבור שדעתך בכלל לא מעניינת אותם. חופש ביטוי? מדוע שלא תיגש לאיזה זוג בפאב ותבקש מהגבר רשות לשגר טילים אל תוך חברתו? כי אתה מודע לתוצאות, נכון? אז מדוע עם מר טיבי הרגשת חופש?

לסיום אני רוצה לציין שמוטב להיזהר מאשר להצטער, וגם אני הייתי מוכן לעבור את חוויית החקירה הלא נעימה בשביל בטחון אנשי הציבור. אני אסתכן בלהיות נדוש ואזכיר שלפני 6 שנים נרצח כאן ראש ממשלה, בין השאר בגלל אווירת ההשתוללות של "חופש הביטוי". אני חסיד גדול של חופש הביטוי, ובכל זאת, ומבלי לנגוד את חסידותי, אני אוהב לבטא את דעותיי -בתוך ליבי-, ולפעמים אצל חבריי, ופעם בארבע שנים בקלפי. אין שום צורך לרוץ ברחובות ולצעוק "פצצת אטום".
על אטומים וחלקיקים אחרים 26023
אני לא יודעת בקשר אליך, אבל אני שולחת דואלים רבים לחברי כנסת רבים בנושאים שונים ומגוונים.
("שמעתי שהצבעת בעד הקלות בחוק סימון המחירים, אתה באמת מבין את המשמעות של זה?")

לא הייתי רוצה לחיות במדינה שבה פעילות דמוקרטית כל כך סטנדרטית היא סיבה לחקירה.

חברי הכנסת הם נציגי העם. אם הם לא ידעו מה העם חושב, איך הם יוכלו לייצגו נכונה?

בארה"ב, בה שיטת הממשל שונה, כתיבת מכתבים לסנטורים וחברי קונגרס היא דרך מקובלת ונפוצה לציבור להתערב בתהליכי השלטון בין הבחירות, וזוכה לעידוד נרחב מצד הסנטורים עצמם.

אתה לא באמת חושב שהדרך היחידה בה לאזרח מותר להשפיע על השלטון היא להצביע בבחירות, נכון?
הדמוקרטיה נותנת לאזרח זכות להביע את דעתו בפני השלטון, ואין כל סיבה שאזרחים הממשים זכות בסיסית זו, יזכו להזמנות מהמשטרה.
על אטומים וחלקיקים אחרים 26024
מי דיבר על מכתבים שלווים בנושאים כלכליים? מובן שהם בסדר גמור, מה גם שהדעות כאן אינן כה נחרצות וברורות (העם לא נחלק בין תומכי סימון המחירים ומתנגדיו).

גם בנושאים מדיניים אפשר להתבטא, אבל בלי רמיזות מיותרות למעשים אלימים. הייתי רוצה לשמוע את דעתך הכנה על המכתב שדוב שלח למר טיבי, ולשאול אותך אם לא היית מודאגת במקצת אם את היית הנמענת.

(אני מבין שהתייחסת לפסקה האחרונה בהודעתי. קחי אותה בערבון מוגבל. התייחסתי להתבטאויות פרובוקטיביות, כאמור, ולא לכל הבעת דעה שהיא).

והערה לסיום: אני מאחל לך שאכן תצליחי להשפיע על השלטון, אבל הסיכויים לכך אפסיים והמאמץ לא שווה את זה, לדעתי האישית מאוד.
על אטומים וחלקיקים אחרים 26026
קראתי את מכתבו של דוב, ולא מצאתי בו כל דבר מאיים.
אולי זו רק אני, אבל מבחינתי הסבר של דברים שהיינו יכולים לעשות ולא עשינו, אפילו אם הוא גרפי, אינו איום.

השאלה האם מכתב נחשב למאיים או לא, היא שאלה שניתן לדון עליה רבות, ובמקרה הצורך ניתן להכריע עליה בבית משפט.
בהעיה היא שברגע שאזרח מזומן לחקירה על מכתב שכתב, כאשר לא ברור אם הוא אכן איום, האזרח עלול לחשוב פעמיים הפעם הבאה שהוא כותב לרשויות, ובכך המשטרה למעשה מונעת מאזרחים לממש את זכותם הדמוקרטית, ובלי שהנושא הגיע אי פעם לבית משפט.

מכיוון שזימון לחקירה פוגע באזרחים, ועולה כסף למדינה, יתכן ויש לחשוב פעמיים האם יש טעם בחקירה.

בכל מקרה, אני מקווה שהמקרה לא ירתיע את דוב מניצול זכותו הדמוקרטית להביע את דעתו בפני הרשויות.

ואגב, אחרי שנים של כתיבת מכתבים לכל מה שזז, לומדים איך לכתוב ולמי.

למשל: אם אתה לא מרוצה מניהולו של משרד החינוך, אל תכתוב לשר החינוך, כתוב לאחד מחברי הכנסת שהיו מעוניינים להיות שר החינוך (שריד או פריצקי) והתלונן בפניהם. המהירות בה תקבל התיחסות לדבריך היא מרשימה.

מכתבים לגורמים מקצועיים, כמו מהנדס העיר, צריכים להיות מפורטים, עם תרשימים ודוגמאות ותצלומים. מכתבים לגורמים פוליטיים חייבים להיות תמציתיים.
מכתב לעירייה יש לכתוב ב4000 עותקים לכל גוף בעירייה, כי אף פעם אי אפשר לדעת מי מטפל במה. מכתבים לחברי כנסת ושרים לעומת זאת חייבים להיות ממוענים אליהם בלבד, אחרת הם יניחו שמישהו אחר ידאג לזה.

בהצלחה.
על אטומים וחלקיקים אחרים 26036
לדעתי דוב יודע טוב מאוד מדוע הוא זומן לחקירה (ואם לא אז הסברתי לו), והתוצאה היחידה שצריכה להיות לחקירתו היא שהוא ימנע בעתיד מלכתוב מכתבים בעייתיים כאלה; בקשר למכתבים אחרים, בנושא סימון מחירים או תמחור סימנים, אני לא רואה כל בעיה, ואני בטוח שדוב ימשיך לממש את זכותו הדמוקרטית וכו'.

ציינת את התמקצעותך בתחום שליחת המכתבים ואפילו קבלת מכתבי תשובה, אך לא אמרת האם אכן הצלחת להזיז משהו. מאוד נחמד לקבל מכתב מיוסי שריד, אבל מכאן ועד להזזת דברים, במיוחד כשהוא סתם ח"כ ולא שר החינוך, כפי שציינת, המרחק גדול.
על אטומים וחלקיקים אחרים 26039
קראתי את מכתבו כמה פעמים, ולא הבנתי מה בעייתי בו עד כדי עילה להזמנתו לחקירה.
בוטה? אולי כן. אבל יש מרחק רב בין הבוטות שלו לאיום או קריאה להסתה.

למרות שאיני שותפה לדיעות המובעות במכתבו, אני חושבת שאכן לפעמים יש צורך בבוטות בשביל להעביר מסר. האם כך היה במקרה הזה? איני יודעת. אבל התגובה הראויה הייתה מקסימום לזרוק את המכתב לפח (כמו שאני מדלגת בפורומים מעל הודעות שכתובות בבוטות מיותרת לטעמי).

אין בכך לשלול את זכותו לשלוח את המכתב מלכתחילה. לכל אדם ישנה הזכות להיות בוטה, או להראות בוטה מעבר למידה הנחשבת ראוייה על ידי אדם אחר, כל עוד נשמרים גבולות החוק. ואני לא רואה במכתב הזה מעבר על גבולות אלו.
על אטומים וחלקיקים אחרים 26046
כפי שניסיתי לומר בתגובתי למטה, העילה להזמנתו של דב אנשלוביץ לחקירה היתה סבירה, לדעתי, בהיותו קצה-חוט אפשרי בחקירה בדבר דברי-דואר מאיימים שנשלחו לחברי-כנסת. לא נראה לי שהיתה עילה לייחס לו חשדות כלשהם באותו שלב, ולא ברור האם ומה ייחסה לו המשטרה. בהיעדר מידע על מהלך החקירה כולה, אי אפשר לדעת אם זימונו של דב אנשלוביץ לא נבע גם מלחץ על החוקרים ''להשיג תוצאות'' או מעצלנותם (ברור שהרבה יותר קל לזמן מישהו ששמו ומקום-עבודתו מופיעים, מאשר להתחקות אחר כותב אלמוני).
על אטומים וחלקיקים אחרים 26087
אני חושב שהחוקר היה בטוח שמצא את זה ששלח את כל האי מיילים האלה.
הוא בפרוש אמר בתחילת החקירה שהוא מאשים אותי בהסתה הטרדה ואיומים.
זה לא נראה בכלל כקצה חוט כפי שהבנת, אלא כחוט כולו.
אחר כך כמובן השתנו הדברים.
על אטומים וחלקיקים אחרים 26088
אם כך פתרת (לפחות באופן חלקי) את שאלתי "טפשים ו/או רשעים?"
על אטומים וחלקיקים אחרים 26047
גם לי המכתב לא נראה מוגזם.
האם הח"כ מפתח פארנויות וחושב שדוב רודף אחריו?
מה גרם לטיבי להתייחס למכתב כאיום?
הקלות הבלתי נסבלת 26343
אם אני מבין נכון, לא טיבי הוא שהתייחס למכתב כאיום. טיבי ודאי העביר למשטרה את כל צרור המכתבים שקיבל - חלקם ודאי הכילו גם השמצות ואיומים (תקראו קצת תגובות למאמרים ב ynet למשל ותקבלו אינדיקציה לסוג ההתלהמות הנפוץ אצל חלק לא קטן מהציבור), והחוקר הוא זה ששייך את כולם למר אנשלוביץ.

הקלות הבלתי נסבלת של טרטור האזרח הקטן ע"י כוחות הבטחון גרמה לחוקר לזמן את דב לחקירה. כמובן, הוא היה יכול להתעניין אצל נטויז'יון לגבי זהות השולחים, אבל זה מצריך צו של בית משפט, ולעומת זאת טרטורו של אזרח אינו מצריך שום פעולה כזאת.

אני לא מתכוון להוסיף כאן דבר וחצי דבר, אין לי חשק לנסוע לתחנת המשטרה בירושלים.
על אטומים וחלקיקים אחרים 26043
במקרים מסוימים, כן.
לא קשה לגרום לרשויות לשנות שיטת גביית ארנונה באיזור מסוים, או תעריפי חשבונות מים של גינות.
לא קשה לגרום לשר הבריאות להתערב בהחלטה לא סבירה של קופת חולים או בית חולים.
אפשרי גם לגרום לח''כ לשנות את הצבעתו לחוק מסוים (בין קריאה טרומית לראשונה) ע''י מכתב המסביר מדוע עמדתו אינה עולה בקנה אחד עם רצונותיהם של מצביעיו.
ניתן גם לגרום לח''כ להציג שאילתא לשר, דבר שאין לו משמעות טכנית, אך הוא מעלה לדיון נושאים בכנסת וגורם לעלייתם על סדר היום הציבורי.
כמו כן, כאשר אין גישה לנכים בספרייה הקרובה למקום מגוריך, אין כמו מכתב לח''כ גילאון ממר''צ על מנת לשפר את המצב.
כאשר נראה לך שהעירייה מנסה לסגור פאב מסוים מפני שנמבלים בו הם עולים מברה''מ לשעבר, מכתבים לסופיה לנדובר הם אמצעי יעיל להלחם בתופעה.

את כל אלה עשיתי, או שסייעתי למכרי לעשות.
האזרח הקטן יכול לנצח, לפחות במקרים מסוימים.
צריך רק זמן וסבלנות של פיל (מסומם).
שמה סופה לנדבר 26058
שמה סופה לנדבר 26070
סופה לנדרובר יותר טוב. (:
על אטומים וחלקיקים אחרים 26028
דב אמר מה לדעתו מדינת ישראל צריכה לעשות. לא הוא עצמו, לא המתנחלים - מדינת ישראל. האם אפשר להגיד שמי שמציע דרך פעולה מסית את המדינה? קשה לי להאמין.
לאחרונה, אגב, דווח בהקשר של בשארה כי הסתה יכולה להתבצע רק ע"י מי שחבר בארגון טרור. דב אינו חבר בשום ארגון טרור. מקסימום, הוא חבר באייל הקורא (אכן, ארגון טרור ידוע לשמצה. הנה פה מתחת למיטה שלי יש ארסנל של פצצות מרגמה, למשל. ולשוטרים שקוראים אותנו - נה!). אז איך הם בכלל מעיזים לחקור אותו על מכתב תמים שכזה? חופש הדיבור זו זכות של כל אדם, והמדינה צריכה להראות עדויות הרבה יותר רציניות ממה שהיה למשטרה כדי להעמיד לדין אדם שניצל את הזכות הזאת.

וזה שמכתבים לא משפיעים, זו בעיה של המדינה, לא של דוב וחן. אולי אם נתחיל לנצל את הכלי הזה ביתר תכיפות - תהיה לו יותר השפעה.
על אטומים וחלקיקים אחרים 26029
בתשובה לשאלתך הראשונה - אז לא, אי אפשר להגיד שהוא מסית, וציינתי זאת בפרוש בהודעה המקורית. לא זאת היתה תלונתי לדוב.

בקשר להסתה וארגוני טרור, לא הסברת כל כך איפה "דווח" ומי החליט שזה נכון. האם כל המסיתים לרציחתו של רבין השתייכו לארגוני טרור?

בקשר למכתבו התמים של דוב, כבר כתבתי את דעתי בהודעה המקורית. אני שוב מדגיש - אני מאמין שדעותיו וכוונותיו תמימות ושהוא איש נחמד מאוד. מכתבו - קצת פחות.

בקשר להשפעתם של המכתבים - ציינתי עובדה, לא האשמתי אף אחד. לדעתי גם עכשיו תיבת הדואר של הכנסת קורסת תחת העול, ואיפה ההשפעה?
על אטומים וכו' 26041
בית המשפט העליון אכן פסק שהסתה יכולה להתבצע רק על ידי חבר ארגון טרור, אך עדיין ניתן להאשים כל מסית ומדיח בעבירת המרדה, שגם עונשה חמור.

על כל פנים, כאן אין מזה וגם לא מזה, משום שלא הייתה הכרזה לפני ציבור, אלא פנייה אישית לחבר כנסת. העבירה כאן (כביכול) היא מסוג אחר - איום על אדם והפחדתו.
מכתבים 26134
אחי עשה מעין ניסוי ושלח כ120 מכתבים לכל מאה ועשרים החכים בנושא שנוגע לחווה שלנו.

מתוכם סך הכל ענו 31 איש. 2 ענו שאין הם קשורים. 17 העבירו את המכתב לשר הקשור לנושא.
1 הגיש שאילתה לשר החקלאות 1 שאילתה לשר התשתיות, 1 מכתב לשר האוצר.

10 ביקשו פרטים נוספים.

שלושה ביקשו שניצור קשר טלפוני.

החכים שהגיבו הם:
מיכאל קליינר - ביקש שיתקשרו אליו.
פניות הציבור במשרד העבודה - העבירו את המכתב לנוגעים בדבר.
משה גפני - שאילתה לשר התשתיות.
לשכת שר הבינוי והשיכון - נשלח למשרד התשתיות. (הם לא הגיבו)
בני אלון - קשר טלפוני.
גונן סער משרד התשתיות - ביקש פירוט.
מרינה סולודקין - ביקשה פירוט.
יעקוב ליצמן - ביקש פירוט - מכתב לשר האוצר.
משרד התעשיה והמסחר - הועברה למנכ"ל המשרד.
אברהם רביץ - המכתב הונח על שולחנו. (לא הוגב מלבד זה.)
רענן כהן - לא הבין את המכתב.
שלמה בניזרי - קשר טלפוני - הועבר ללשכת התעסוקה.
סגן שר התעשיה והמסחר - העביר את המכתב לנוגעים בדבר.
סאלח טריף - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
אברהם הירשנזון - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
יעל דיין - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
חיים רמון - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
איתן קבל - שאילתה.
לשכת סגן שר האוצר - ביקשו פירוט.
אפי אושעיה - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
נעמי חזן - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
שאול יהלום - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
משה ארנס - אמר כי אינו קשור לנושא.
אופיר פינס - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
זהבה גלאון - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
לשכת יושב ראש הכנסת - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
רחמים מלול - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
יוסי שריד - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
אבשלום וילן - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
אמנון רובינשטיין - לא יכול לסייע משום שאינו בממשלה.
לשכת שרת החינוך - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
נחמה רונן - קשר טלפוני.
לשכת שר התקשורת - לא מובן במה יכולים לסייע.

משרד מבקר המדינה - הועבר לטיפול.

המכתבים נשלחו בחמישי למאי.
עד היום השר הנוגע לנושא לא ענה לא למכתב הראשון שמשלח גם אליו ולא לאיזה שהוא מכתב שנשלח על ידי החכים הנוספים אליו.

כמו שרואים חלק מהחכ"ים ענו באופן אישי למכתב, חלק דרך עוזרים וחלק גדול כלל לא הגיבו.

מאילו שביקשו פירוט וקיבלו אותו (כל מי שביקש פירוט קיבל) רק יעקוב ליצמן הגיב והעביר את המכתב לשר האוצר.
מכתבים 26149
אני תוהה מה פירוש "לא הבין את המכתב" לגבי רענן כהן. האם הוא כתב שלא הבין, או כתב תשובה ממנה ניתן להסיק שלא הבין?
מכתבים 26156
התשובה המדוייקת שאחי קיבל.
"הריני לאשר קבלת מכתבך שבנדון שהופנה לשר דר' רענן כהן. קראתי בעיון רב, מספר פעמים, את מכתבך ועלי לציין, כי לא ברור לי כלל ממכתבך מהי טענתך המדוייקת." לאה הרמן מנהלת לשכת השר.

כמו כן קיבלנו היום מכתב תגובה נוסף ממנה לאחר שאחי שלך לה פירוט בנושא המכתב הראשון ותגובתה היתה כי היא העבירה את הנושא לטיפול משרד החקלאות נציבות המים ומשרד המסחר והתעשיה.

כמו כן שכחתי שניים נוספים קודם שהגיבו.

דליה רבין פילוסוף - המכתב הועבר לעיונה.
אילן גילאון - שלח מכתב לשר החקלאות בהקשר לנושא.

המכתב שהועבר לחברי הכנסת:

06/05/2001
לכבוד

ח"כ

א.נ.,

הנדון:

חוות צברי אורלי.

על כביש דימונה ירוחם הוקמה לפני למעלה מעשר שנים חוות צברי אורלי, החווה הגדולה בארץ לגידול ושיווק פרי הצבר ,פיתוח מזון בריאות מענפיו ומפרותיו.

היום כ10 שנים לאחר הקמתה נמצאת החווה בסכנת סגירה.
החווה מנותקת ממים למעלה מחצי שנה וכמובן שבנגב הצחיח לא ניתן לגדל דבר ללא השקיה.
ניתוק המים נובע מכישלון ענק של מדיניות מדינת ישראל כלפי תושבי המדינה בנגב וכלפי עסקים שהמדינה מתחייבת לטפולם אך מתנערת מטיפולם.

בחוות צברי אורלי נטועים כ1100 דונמים של צבר מזן אורלי, החווה משווקת בארץ ובחו"ל מאות טונות של פרי הצבר מידי שנה.
החווה פיתחה מוצרים רבים וחדשניים מפרי הצבר ומענפיו דבר שלא היה קיים בעולם כולו.

בגלל רשלנות המדינה וחוסר היחס ו-או יחס שלילי נמצאת החווה בסכנת סגירה ממשית.

בחווה הועסקו עובדים רבים לאורך השנים, עובדים זרים,חיילים משוחררים, בדויים מהאזור וכמובן תושבי האזור האחרים, בגלל חוסר בידיים עובדות נתקלה החווה בהפסדי ענק שנגרמו עקב הישארות הפרי על השתילים וריקבונו ובישולו ע"י החום הרב שיש בקיץ בנגב.

מכתב זה הוא מכתב מיני רבות שנשלחו לעשרות משרדי ממשלה ,משרד היועץ המשפטי ומשרד מבקר המדינה.
על פניו מדינת ישראל התרשלה - מתרשלת לכל אורך השנים בייחסה לחוות צברי אורלי.

כותב מכתב זה הוא בנו של הבעלים של חוות צברי אורלי – נועם בלום.

מכתבי זה נשלח היות שהיום אין עוד אפשרות אמיתית לחיות במדינת ישראל ורצון כל שהו לתרום ולסייע בהצלחתה ופריחתה של המדינה כל עוד יחסה של המדינה אלי בתור אזרח שווה זכויות הוא מחפיר,פוגע,מעליב ולפעמים אף גורם לפגיעה נפשית עמוקה.

אינכם יודעים ומכירים את סיפורה של החווה הגדולה שללא עזרה מצדכם תיסגר ותהיה ככל עסק אחר שנסגר במדינת ישראל.

אין לי את האפשרות לעזור לחווה ,

לא ידעתי מה לכתוב ואציין כי בכל מה שכתבתי לא נגעתי באפס קצהו של סיפור החווה ומצוקתה.

אני מקווה שאדוני או גברתי הנכבדים יוכלו לסייע לחווה במשהו ולהצילה מסגירה בעקבות כישלונה של המדינה.

אבי אינו מודע למכתב זה ואינני מתכוון לידע אותו בשליחת מכתבי.
אסיים בדבר אחד פשוט וברור.

לפני כארבע שנים התגייסתי לשירותי בצה"ל, דבר שחיפשתי אותו כל ילדותי וחיכיתי וקיוויתי שבו אראה את מדינת ישראל האמיתית.
למדתי רבות בשירותי דברים טובים ודברים פחות טובים אך דבר אחד למדתי מכל,

מדינת ישראל היא המדינה הבירוקרטית ביותר שראיתי מאודי ושמעתי בחיי.

אינני מבין איך במדינת ישראל חיים כל כך הרבה מובטלים, איך במדינת ישראל נסגרים מידי שנה כ30000 בתי עסק, איך במדינת ישראל לא יהיו עוד כמה שנים מים ולאף אחד לא איכפת.

אני מבקש דבר אחד,

תראו לי שאתם, כן אתם, יודעים לעשות אחרת, התייאשתי מכל אנשי הציבור שאליהם שלחתי מכתבי חלק שענו ורובם שלא הגיבו,

אני יודע שחלקכם יזרקו את המכתב לפח האשפה ולא יענו אף תשובה קצרצרה ומתחמקת למכתבי,

דבר אחד הבינו בבקשה,

אתם נבחרי העם, היום אתם שם, מחר אתם כאן, אל תחשבו שנבחרתם למלוכה, אל תחשבו שגם אתם יכולים לעשות את מה שכולם עושים.

גם אתם תיפגעו בסופו של דבר, לא משנה אם זה בגלל שלא יהיו מים, אם זה בגלל הבור בכביש או בגלל שמישהו אחר זלזל במשהו אחר.

כולנו חיים במדינה אחת ובסוף כולם אוכלים מאותה הצלחת, הצלחת עם האוכל המאוד רקוב וחבל שכך.

בתקווה שתבינו את מכתבי ותרצו לסייע לחווה להשקייתה והצלתה מסגירה.

בכבוד רב,
מכתבים 26162
אני לגמרי מבין את מנהלת לשכתו של רענן כהן. לא אמרתם במכתב שום דבר, בעצם. לא הסברתם מה הכשל ה''ענק'' של מדינת ישראל, ומה בכלל קשורה המדינה לעניין. אני יודע מה הכשל, אבל אי אפשר להבין את זה מהמכתב. אולי כדאי שתנסו לשלוח אותו שוב - הפעם בצירוף הכתבה שפורסמה בהארץ...
מכתבים 26169
נכתב במכתב על נושא המים שהינו מוכר מאוד לחכ''ים גם ללא קשר לחווה.
ונכתב על נושא הפועלים שגם הוא מוכר מאוד לרוב החכ''ים.

שני נושאים אילו לא זקוקים לפרוט יותר גדול משום שהינם מוקרים הן לציבור ובפרט לחכי''ים החיים במדינה.

כמו כן כמו שראית הכתבה הייתה ארוכה אולם גם היא לא הכילה ולו קצה ציפורן על מה שעבר על החווה.

אחי שלא ידע את אבי על המכתב עשה זאת לפני שהכתבה נכתבה ואו שידע שתכתב כתבה על הנושא.

הוא ציפה ליותר ממעשים לפחות לתמיכה ולתשובה בעיקר ממשרד החקלאות שעד היום כלל לא טרח להגיב.

לתשומת ליבך בשבוע שעבר הייתה כתבה בידיעות על איכות השרים וציוניהם בעיני העם, אחד השרים שכלל לא הוזכרו בכתבה היה שר החקלאות.
הסיבה ששריים לא הוזכרו לפי כותב הכתבה היא שהציבור שפנו אליו כלל אינו מכיר אותם.

אני כן יכול לאמר לך שבתור חקלאי שמכיר חקלאים רבים אחרים מעטים מאוד יודעים מה עושה שר החקלאות ואף מה הוא לא עושה.
מה שכן ידוע היא הצעה שלו ליבוש החקלאות תמורת תשלום כפיתרון לנושא המים.

אני הייתי מצפה משר חקלאות בארץ שילחם על מנת שתהיה כן יותר חקלאות ולא פחות אבל מי אני שאחליט בשביל מי שאיש לא מכיר.
מכתבים 26170
מה נכתב על נושא המים? נכתב שאין לכם, ונכתב שזה כתוצאה מ"כשלון ענק". לא נכתב מהו הכשלון, ולא נכתב איזה מים (מטוהרים, לא מי שתיה).
מה נכתב על הפועלים? נכתב שהיו לכם המון. ונשאלת השאלה - אז מה הבעיה? לא כתבתם מה הבעיה. עצם העלאת הסוגיה נראית לגמרי בלתי רלוונטית מהמכתב שלכם.
ואז פתאום המכתב פונה לעסוק באידיאולוגיה ובמוטיבציה שלכם לשרת בצה"ל ואלוהים יודע מה - כל זה עוד לפני שהבהרתם מה הקשיים שנתקלתם בהם! אתם כותבים עם ביורוקרטיה, אבל לא מספרים על הקשיים הביורוקרטיים שלכם. מה ציפית שיבינו? שיש בעיית מים במדינה? ברור שיש בעיית מים. מה אתה רוצה שהם יעשו? איך זה קשור לחווה שלך? למה זה בכלל עניינה של המדינה אם אתם לא יכולים לשלם על המים שלכם? (אני יודע את התשובות, אבל חברי הכנסת לא). יש בעיית פועלים במדינה? יופי! מה זה קשור אליכם? לא כתבתם.

בקיצור - פירטתם בנוגע להרגשה האישית שלכם בארץ, דבר שהוא לגמרי בלתי רלוונטי לפתרון הבעיה. לעומת זאת, לא כתבתם כלום על הבעיה עצמה.
ואחרי כל זה ציפיתם לתגובה משמעותית?
מכתבים 26176
ניפלא אז תגובה מינימלית היא בקשה להסבר, האם ניתן לשלוח מכתב ששואל ואומר "אדוני הבנו שיש בעיה אולם לא הבנו בדיוק מה היא?" כמו שכתב רענן ולאחר מכן לפעול?

האם משנה איזה מים והאם ניתן היה לבדוק את הנושא? האם זה לא חלק מתפקידיו של חכ' בארץ לעזור למי שנתקל בממסד ואולי אפילו לנסות להועיל ולעזור?

האם יכלו לבקש תשובות ממשרד החקלאות? ואו כל משרד אחר?

שוב כמו שכתבתי ניתן לשלוח להם ספר שבגודל 400 עמ' (גודל הבג'צ ) שבו יהי מפורט בדיוק מה היו ואיך התחיל כל הסיפור.

אבל כמו כל מכתב , מכתב זה נכתב על ידי אחי לאחר שהתקבלה (אם אני לא טועה) תשובה מהבג'צ כי הוא ידון בנושא בעוד חצי שנה, כאשר בעוד חצי שנה לא בטוח אם בכלל תהיה חווה במידה ונושא המים לא יפתר לפחות זמנית.

הוא ניכתב אם רגש משוום שמשם הוא הגיע.
הוא נכתב מתוך יאוש ואי אמונה במערכת, שהוכיחה כי אכן בסביבות שני שליש מחברי הכנסת כלל לא ענו לה כולל אילו הנוגעים בנושאים אילו ואולי בעיקר הם.

שוב אתה צודק ויתכן והוא לא היה ברור ברמה של משפטן ואו ברמה שבה אבי היה עושה זאת, אבל הוא כן היה ברור שהמכתב צועק באיזו שהיא צורה הצילו ופונה לאנשים שכן אמורים לשמוע את הזעקה.

מסתבר שאכן לשלושים +- חכ"ים יש שמיעה תקינה ולשאר יש שמיעה פחות תקינה.

ורק מתוך נימוס ניתן היה לענות גם אם לא מבינים בדיוק מה רצה הכותב שהתאמץ והוציא מכתב אישי לחכ' כל שהו.
מכתבים 26190
עולם קשה הוא עולמנו. כתיבת מכתבים היא אמנות, וכשמדובר באישי ציבור שבין כה וכה מקבלים פניות רבות ביום - מכתבים שאינם מנוסחים בבירור נזרקים לאשפה. בפעם הבאה אולי בכל זאת כדאי שתאפשרו לאביכם לעבור על המכתב לפני שאתם שולחים אותו.
מכתבים 26237
בהחלט מקובל עלי.
אבל גם אם אדם כותב דברים לא בסיגנון משפטי ואו בכל סגנון אחר דומה שמוגדר כמובן, רצוי שאדם במעמד חבר כנסת ישיב לפניה שפונים אליו בעיקר כי הוא שליח של זה שפנה עליו.

ולכן אני לא כתבתי.
מכתבים 26171
בדרך כלל אינני משתתף בכתיבה במקום הנ''ל אך ראיתי צורך להגיב על התגובה לשליחת מכתבי לחברי הכנסת.

במכתבי כתבתי דברים רבים ,
לא היתה אפשרות להכניס ''התעללות'' של שנים כלפי החווה וכלפי בעליה (אבי) וכלפי משפחתי כנגררת אחרי תגובתה של המדינה.

כפי שראיתם בכתבה זהו סיפור שקשה להאמין שקיים במדינה שמנסה להיות דוגמה ומופת לגבי מדינות וממשלים אחרים.

במכתב כתבתי על בעית המים הקשה שפוקדת את החווה, החווה לא מנותקת ממים חצי שנה אלה כבר יותר מכך, החווה נמצאת במצב של ייבוש אמיתי וקיימת האופציה של איבוד הייבול של שנה שלמה מצורך השתיל במים.

בנוסף כתבתי על הצורף בידיים עובדות, כידוע לכם במדינת ישראל אין פועלים, יש רק מנהלים ואף אחד לא מעוניין בעבודה ציונית אמיתית גם בתשלום הוגן ואף יותר מהוגן,

הכשל של המדינה היא היחס המחפיר של המדינה כלפי העסק שאני מדבר עליו - חוות צברי אורלי בראש- וכלפי כל עסק ועסק שהמדינה אינה מתחשבת בקיומו ולפעמים אף גורמת לבעלי עסקים להריסת הטבעת המשפחתית ואף ללקיחת חיים בלי רצון,

המדינה מזלזלת באזרחיה בראש ובראשונה בזה שהיא אינה משיבה למכתבים,

במשך החמש שנים האחרונות שלחתי עשרות ואולי מאות מכתבים, רובם בכלל לא נענו ומה שכן נענה לא טופל ונשאר כעותק בלכת שר זה או אחר.

כידוע לכם במדינת ישראל מתחלפות ממשלות כמעט כמו עסקים חדשים, כל שנה שנתיים מתחלפת ממשלה וזאת שאחריה לא מעניינה במדיניות של ממשלתה קודמתה.

מי שלא עצמאי, בעל עסק פרטי או קרוב למגזר העסקי אינו מבין את הבירוקרטיה העצומה שקיימת והורסת בכל כוחה את מה שהיה פעם חלומו של כל ציוני שעלה לארץ שעליה חלם מרחוק.

אולי כתבתי קצת מסביב אולי כתבתי קצת אחרת אבל זה לא התירוץ של שר החקלאות לא להגיב למכתב במיוחד אחרי שליחת מכתבים של יותר מעשרים ח''כ אליו.

היום כחודש וחצי אחרי שליחת המכתב אני רואה רק דבר אחד,

את הסוף,

את הסוף של העסק המשפחתי שהרסה מדינת ישראל,

אל תחשבו שאני מוותר כל כך בקלות,

אל תחשבו שאני אומר שזה הסוף אז זה מחר,

הסוף הוא קשה, הסוף יכול לקחת עוד קצת זמן,

אבל הסוף הוא סוף.

אינני מאחל לאף אחד לעבור את מה שעברה משפחתי עקב מדיניות ממשלת ישראל לדורותיה,

מדינת ישראל נהרסת תחת הבירוקרטיה שלה עצמה.

אתם , חלקכם לא מבינים את משמעות המילה בירוקרטיה,

שוב,

אולי סטיתי מהנושא במעט,

אולי ברחתי לכיוון טיפה שונה,

אבל אני כבר לא יודע מה יהיה,

אני מקווה שאחד מחברי הכנסת או השרים יבין סוף סוף את הנזק האדיר שעשתה המדינה וינסה לסייע,

אני יכול לספר לכם דבר אחד בלבד,

במידה והחווה לא תחזיק מעמד לי אין כל רצון להישאר ולתרום למדינה שעשתה הכל, אבל הכל ע''מ להרוס ולקבור את החווה תחת הבירוקרטיה ותחת הפקידיה האוכלת חינם ומנהלת לנו את החיים.

אני אחפש את מזלי במקום אחר, לא יודע אם שם יהיה יותר טוב אבל שם לפחות לא יהיה לי איכפת מה קורה כי זה לא יהיה שלי.
קצת אמת מידה 26172
עם כל הכבוד לצער, עוגמת הנפש, הכעס והתיסכול (שמן הסתם מבוססים במידה מסוימת)

אני רוצה רק להפנות את תשומת לב המגיבים לכל אותם אלפי חלכאים ונדכאים שאין להם את האפשרות, הידע והיכולת לפרוש כך את מצוקתם באינטרנט, באתר ישראלי, לעיני העולם.
קצת אמת מידה 26175
אופצית הנ'ט שאינה קיימת לרבים וטובים הגיעה אלי בזכות ולא בחסד.

אני עובד מגיל 14 מה שאומר שכבר עברתי את 10 השנים הראשונות שבהם אני עובד. (ולא רק בין ימי בית הספר אלא גם בזמן בית הספר)

כנ"ל אני בחרתי ללמוד ולעסוק במה שאני עוסק היום.אני ממינתי חלק נכבד מלימודי ונתתי לצבא שלוש שנים שבהם יכולתי להרוויח ולשפר את מעמדי החברתי והפיננסי הרבה יותר. (מבלי שקיבלתי על כך תמורה הולמת.) ואני עדיין נותן מידי שנה כמה שהצבא מבקש ממני, ונתתי גם כאשר זה פגע בלימודי באוניברסיטה.

זה שיש מקומות בעולם שאין יכולת לעשות את שאנו עושים צר לי על כך אולם אין בארץ אנשים שאם מספיק רצון לא יוכלו לעשות את מה שאתה או אני עושים למעט אם יש להם נכות כל שהיא. וגם היא רק אם היא חריפה.
יש לי מכרים עם מעט כסף שלא סגורים מידי חודש בחודשו איך משלמים את החשמל ואו המים ואיך משלמים במכולת אבל גם הם אם הם ירצו יוכלו להתחבר לנ'ט אם זה דרך עבודה בית הספר ואו כל מוסד אחר תומך נ'ט. (וחלקם אף עושים זאת כך)

בין זה לבין אי הצדק שהמדינה עושה אין שום קשר.
חוסר האחריות של המדינה מידי פעם כלפי קבוצות באוכלוסיה מקומם אותי גם כאשר אין נושא זה קשור אלי במישרין.
אם בפעולתיה כלפי העולים או כלפי ערבי ישראל. ואם כלפי החקלאים.
אני שעבדתי אם אבי עזבתי למקום שמבטיח הכנסה קבועה מהסיבה שנימאס לי להלחם בממסד.

אולם הממסד שטוען שמועיל ועוזר פוגע בעוד רבים וטובים.
ענף הבניה
ענף החקלאות.
ענף התקשורת.
בעיית המים.
ענף התיירות.
בעיות תעסוקה מול חוסר בפועלים זרים.
בעיות הביטחון.
ואפילו ענף ההיטק.
מול כל אילו הממסד צריך לתת פיתרונות אולם צר לי אבל אני לא מכיר ולא פיתרון מסדי לטווח ארוך אשר איזה שהוא שר מנסה לעשות.
לעומת זאת אני יכול לתת לך מספר שמות של שרים ללא תיק שדי משועמים מחוסר תעסוקה.
מי יודע אולי התיק שהם יקחו על עצמם יהיה לעזור לכאילו שיש להם בעיות מהסוג שדומה לשל אבי.
קצת אמת מידה 26179
הטרמינולוגיה הקיצונית שבה אתם משתמשים (ושוב, אני בהחלט מבין מאין אתם באים)
"יאוש", "זה הסוף", "הרס","אני לא מאחל לאף אחד"

ובביסוסו של עניין - זה רק כסף - היינו הניסיון הכושל והמוכשל לפתח עסק כדי להרוויח כסף.

כל הסופה והסער שעוברים על המשפחה שלכם, לא צריכים לעוור אותכם לשאר המצוקות הכלכליות והקיומיות שעוברות אלפי משפחות בין הים לירדן.

לכתוב את מה שכתבת:
"אולם אין בארץ אנשים שאם מספיק רצון לא יוכלו לעשות את מה שאתה או אני עושים למעט אם יש להם נכות"

מראה, לדעתי, על חריגה מפרופורציה.

במיוחד שלרשותך עומדת במה ויכולת פיננסית להשתמש בה כדי לזעוק על העוול שנגרם לך לדעתך. הרי אתה בר מזל מבחינה זו שהאייל פתוח בפניך.

אך אילו שצבר לא עולה על שולחנם משום שבקושי יש כסף ללחם, אנא הם יבואי?
קצת אמת מידה 26181
כן ולא.

כן אתה צודק, לא אתה טועה.

נכון יש בסיפור עסק, ונכון כל עסק רוצה להרוויח, מי יתן ואפילו להרוויח הרבה.
ונכון הרבה עסקים מוקמים ועוד הרבה לא שורדים אפילו את השנה הראשונה.

אבל כמה מהעסקים שאתה מכיר הם עסקים "ציוניים"? (כמה קמים בנגב, כמה מנסים לעשות מעבר לעסק הנורמלי.)

נכון כל מי שמקים עסק לוקח סיכון, ויש סיכונים רבים מספור, אולם אבי לא לקח סיכון אחד, ויתכן שזה היה טעות, הוא לא לקח את הסיכון כי המדינה תפריע למי שמנסה, הוא לא האמין שהמדינה לא תיתן יד למי שמנסה להקים מפעל בנגב שאליו המדינה שלחה אותו, הוא לא האמין שהמדינה לא תעמוד בהתחיבויותיה, ואו שמי שאחראי על נושאים מסוג זה ינטוש אותו ואת שאר אילו שעמלו שנים על גבי שנים.

אז נכון היה לאבי חלום, חלום במשך 17 שנה שבוא הוא פיתח את הצבר לדברים שמעולם איש לא הצליח לעשות כולל פרופסורים ומומחים לנושא. ולא רק חלום היה לו אלא גם קצת ציונות של אמונה במה שאמרו כל כך הרבה "הפרחת השממה" "גידול בנגב" "תעסוקה לאלפי מובטלים במקומות פיתוח".

אבי עבד כל חייו ויכול היה להמשיך איפה שעבד קודם לכן (פיתוח פרויקטים ויזמות תכנולוגית בנושא גינות) ולא היה חסר לנו כל כך הרבה דאז, (גם היום אני לא מתלונן) אולם אבי הוא איש של מעשים, הוא איש שהיה ביחידה מהקרביות ביותר שיש, ואיש שמאמין (עדיין) במדינה ובמנהיגיה.
הוא באמת ובתמים האמין כי המדינה לא רק שתנסה לעזור בוודאי שלא תפריע.

הוא טעה.

הוכח לו מעבר לכל דבר שאותו הוא דמיין כמה קשה לנסות לעשות פה משהו של מעבר... מעטים ניסו לעזור, בכל מקום הוא ניתקל בחומות של כאלו שניסו להפריע בכל דרך שהיא, מי יודע אולי שלמונים ואולי רוע לב הוא הדבר שהניע את אותם אנשים אבל הוא מסוגל לשבת אם כל אדם ולגולל את כמות המקרים שרק הצליחו לעשות אילו שרצו בכך, במשך ימים כמו שרשמתי כבר 400 עמוד. מבלי להוסיף את המקרים שמסביב שלא הצליחו.

אז נכון אני מחר לא אגיע לפת רעב, וגם לחם לא יחסר לי,אבל לא בגלל שמשהו ניסה לעזור לי אלא בגלל שנלחמתי, בגלל שאחי נלחם במקום שבו הוא עובד.

אז המילים יאוש מגיעות גם כן מהלב מהבטן ובעיקר מהקיבה. הן מגיעות ממי שהרגיש מעט או אלי הרבה ממה שהמדינה יכולה לעשות על מנת להזיק ולהפריע.
המילים הרס מגיעות מאותון המקום שבו רואים איך אנשים שכן פועלים בניגוד לחוק אולם בגלל תפקידם המחוקק שוכח לבדוק מה הם עשו ומתי.
המילים זה הסוף מגיעות בעיקר מצער על משהו שיכול להיות שונה ומעבר לעסק הנורמלי הרגיל במרכז הארץ.
והמילים של אני לא מאחל לאיש מגיעות מהרבה אבל הרבה מאוד ניסיון אם מערכות המדינה לסוגיהן השונים.

לחלק השני של מה שרשמת.

צר לי אבל שוב אני חולק אליך.
אמור לי מי לא יכול להשתמש באייל מבן הגולשים? אני מאמין שכל אחד יכול משום שהאייל בחינם.

עכשיו אמור לי כמה אחוזים מהאוכלוסיה לא מסוגלים לאר כמה שנות עבודה לקנות מחשב יד שניה ב1500 ש"ח, נכון יש כמות כזו אבל כמה מעטים. מתוכם כמה לא עובדים או מסרבים לעבוד משקוליהם שלהם ולא בגלל כמו שציינתי נכות.

כמה כאילו ישנם שאין להם את המחשב המקום לימודיהם (בית ספר אוניברסיטה) במקום העבודה שלהם?

כמה בגיל 20 עד 30 אחרי צבא לא מסוגלים ללכת לעבוד בתחנת דלק ולשרוד מעבר ללחם?

חבר שלי עובד בסביבות 18 שעות ביום, לא פחות על מנת שיהיה לו יותר, 18 שעות על מנת שיוכל לשלם את כל מה שהוא צריך לשלם, אבל אם הוא רוצה ואו ירצה הוא יהי מסוגל להחזיק גם נ'ט בבית. (לא מעניין אותו)

עכשיו אני מעריך שרוב אילו שעניים (ואולי אני טועה) הם שייכים גם לאחוז מסויים שאו לא עובד או שייך למשכורת המינימום, אני מאמין שזה קשור ליכולת הלימודית שלהם.
ואני מאין שבמידה ומי שרוצה ללמוד ונשאר בבית הספר עד סיום 12 השנים הראשונות מסוגל לצאת מהמעגל של העוני.

למעשה אני חושב שכמות הרעבים היא הרבה יותר כטנה ממה שרוב האנשים חושבים וגם בה המדינה נחשלת, כאשר אני מוכן להבטיח לך שכל אדם שירצה לעבוד בחווה של אבי יתקבל לשם בשכר שמעל שכר מינימום.
ויוכל לחיות איתו בכבוד באיזור דימונה. (בתנאי שהחווה תשרוד ויהיה צורך באנשים) ואני חושב שבמידה והמדינה הייתה נותנת מענקי תוספת לאנשים שמחפשים עבודה בעבודות היותר קשות במקום מענקי אבטלה אז יתכן שהמשכורות היו מושכות יותר אנשים לעבוד בחקלאות בניין ומה לא. (וכן אני חושב שעל המדינה לדרוש מאנשים לעובוד כמו שהיה בדיון שערכתי פה לא מזמן בנושא)

ושוב אני לא טוען שאין מסכנים ואני בהחלט לא חושב שאני מסכן (אולי אבי כן בגלל האמונה שלו במערכת) אני אצליח בזכות עצמי ולא בזכות המערכת, אבל אני לא אהיה זה שישנה את המערכת כי המערכת מבחינתי לפחות וזכותך לא לקבל זאת רקובה מבפנים.

ואילו שלחם לא עולה על שולחנם יוכלו לאכול צבר בחצי הכסף בגלל הרכבו התזונתי ועלות גידולו.
לידיעתך ניתן לעשות מענפי הצבר כמעט כל דבר והם נחשבים לבריאים עד בריאים מאוד מכילים ווטמינים סיבים ועוד רבות ונצורות.
קצת אמת מידה 26182
ישנן הרבה נקודות שעליהן אפשר לענות ולפתח דיון:

*האם יש קשר בין שרות קרבי לעזרה ממשלתית לפיתוח עסק

*מה משמעות השימוש בתיבה "ציוניים" - אמת טהורה או כלי במאבק עסקי

*הפער המתמיד בין האספירציות הוורבליות של נושאי המשרות לבין המציאות הצינית

*האופן שבו מתייחסת המדינה לתושבי עיירות הפיתוה (50 שנה הם מוגדרים כך)

*ההתייחסות הדורסנית שלך אל מצבם הסוציו-אקונומי של אלפי משפחות

*העובדה שיש גישה לאינטרנט, כך שאפשר לחטוף דיון באייל

אבל, אולי אחרים ירצו להגיב.

אני רק מאחל לכם שתגיעו את השלווה והנחלה (שלמעשה על פי דבריך נמצאים האפשרותכם אך אתם רוצים להרוויח יותר) תוך הכרה שהמציאות איננה מורכבת ממגדלים פורחים באוויר ומהבל פה של פוליטיקאי זה או אחר.
קצת אמת מידה 26241
בהחלט ישנם הרבה נקודות שעליהם ניתן לפתח דיון.

מתוך מה שרשמת.

א. את המשפט הראשון שבחרת להציג ניתן לחלק גם כן, האם על אזרח לדרוש תמורת שרות צבאי?

האם שרות צבאי מבחירה ואו שלא מבחירה כאיש חי"ר ואו כאיש משרת חי"ר ואף עד הג'ובניק שווים, מבחינת המדינה? מבחינת האזרח במדינה?
מבחינת אילו שהיו בכל מקום ממקומות אילו בצבא ואילו שכלל לא היו בצבא.

האם על המדינה לעזור לאזרח כפרט?

האם על המדינה לעזור לאזרח בנושאים מסוימים?

האם על המדינה להפריע לאזרח ואם לא מה היא עושה על מנת למנוע הפרעה לאזרח.

האם על רשות במדינה לכבד הסכמים שאליהם דיברה ואו חתמה.

האם המדינה אשר מחולקת לרשויות אחראית לכולם ועל כן יכולה או שרצוי כי תפצה על יד רשות אחרת כאשר רשות מסוימת פוגעת באזרח (במכוון או שלא במכוון)

האם על האזרח אשר נפגע מרשות כל שהיא של המדינה להתייחס לכך כאשר הוא צריך לשלם לרשות אחרת?

האם אזרח יכול לתבוע מדינה כאשר מספר רשויות פוגעות בו במקביל? או שהוא צריך לתבוע כל רשות בנפרד?

כל זה רק למשפט הראשון שהעלת.

ב.
האם יש קשר באמת בין ציונות לעסקים?

האם מי שהולך לעבוד לגור בחלקים מסוימים של הארץ ציוני יותר מאחר?

מה היא הציונות היום והאם היא מה שהייתה פעם?

האם עסק יכול להיות ציוני, והאם עסק יכול להיות בדיוק ההפך מציוני?

האם ישנה אמת טהורה בכלל במושג ציונות?

האם ראוי שמאבק עיסקי מכל סוג ישתמש בכלל בציונות ככלי להשיכג מטרותיו?

ג. צר אבל אני לא בטוח כי הבנתי המשפט והייתי שמח להבהרות.

ד.
האם עיירות הפיתוח יכולות בכלל להפוך את עצמן למעבר למה שהן כיום?

האם על המדינה להשקיע בהן יותר מאשר בכל מקום אחר בארץ?

האם רהט היא עיירת פיתוח ואם כו האם המדינה צריכה להשקיע בה כמו שמשקיע בדימונה?

האם האנשים בעיירות הללו מנסים כלל לצאת מהמצב או שאולי בכלל המצב נוח להם ולפוליטיקאים מצד השני?

האם המדינה צריכה לעזור לעסקים בתחום עיירות פיתוח ואם כן לאילו?

האם אי עמידה של רשויות שהינן עיירות פיתוח בהבטחותיהם צריך יחס שונה לרשויות אחרות.

האם ישנה אוכלוסיה שונה בעיירות פיתוח, ואם כן במה היא שונה?

ד.
אני אוריד את היחס האישי שלך אלי ואפתח את הנושא מעט כלפי הכלל.

האם מצבן של המשפחות הפחות מצליחות הוא באשמתן?
באשמת המדינה?
הרשויות?
אזרחי המדינה?

האם יש בחירה למשפחות שכאילו?

האם איזור המגורים של המשפחות הללו משפיע על מצבן הכלכלי?

האם סוג האנשים במשפחות מסוג זה מצביע על איזו שהוא סוג של אנשים?

האם משפחות אילו הן משפחות שחונכו להשכלה ואו לפחות לניסיון להגיע להשכלה.

האם המדינה עוזרת למשפחות מסוג זה ואם כן במה? והאם מספיק?

האם אנו מעונינים כאזרחים לעזור להם באופן אישי ולא מתוך דאגה למדינה? (האם נעזור לשכן שיש לא שישה ילדים מבחירה)

האם אכן מדובר באלפי משפחות?

האם אותם אלפי משפחות שייכות ברובן למיגזר שאינו עובד? ואו מעוניין לעבוד?

האם ניתן לחייב אותם בעבודה על מנת שיוכלו לצאת ממעגל החיים שלהם?

האם רוב האנשים בגילים 20 עד 35 מסוגלים לעבוד בכל עבודה שירצו (ונוריד נכויות )?

האם יש קשר למצב הילודה במשפחות אילו למצב העוני ואו הקושי.

האם הילדים רעבים ללחם כי אבא קונה סיגריות ואו כל מוצר צריכה אחר שאינו מזון?

האם ניתן להקל על אנשים אילו במיסים ארנונות וכדומה?

ה.
האם ישנו אדם שאם ירצה לא יוכל להגיע לנ'ט?

או לאייל?

האם הבעיה היא בעיה כלכלית בלבד?

האם כמות המשתמשים בנ'ט גודלת מידי שנה?

האם יש סיבה לכך שהיא גודלת מידי שנה?

האם בבתי הספר ישנם מחשבים?

האם יש לספק יותר מחשבים לבתי הספר. ואו לאוניברסיטאות?

האם על הצבא לספק גם שירותי נ'ט כחלק מהכנה לחיים?

האם יש קשר גדול בין נ'ט לידיעת מחשב?

האם רצוי כי אנשים כלל ידעו מחשבים ונ'ט, ואם כן מה כל כך חשוב בו?

ישנם עוד המון שאלות לכל משפט שהעלת. אם תרצה או כל אחד אחר ירצה ניתן לנהל דיום בכל אחד מהם. דעותי משתנות וניתן לשכנע אותי כי אני טועה כמו שכבר קרה פה בעבר.

מה גם שאחרים מוזמנים לענות על השאלות גם כן.

השלווה והנחלה קרובים אולם רחוקים, למעשה אכן החווה לפי הספרים יכולה להגיע למצב של איזון תוך שנים מעטות, עד מעטות מאוד, אולם במידה ולא יהיו מים לא יהיה פרי, במידה ולא יהיה פרי לא ניתן יהיה לשלם על המים.
במידה ולא יהיו פועלים לא ניתן יהיה לקטוף את הפרי במידה ולא ניתן יהיה לקטוף את הפרי לא ניתן יהיה לשלם לפועלים.

מזכיר קצת את הביצה והתרנגולת.

אבל שוב השאלה היא פשוטה, האם על המדינה לעמוד בהתחיבויותיה? ואו לעזור בכלל למפעל בנגב שמראה יכולת לרוחיות?
האם על המדינה לקחת סיכון ולנסות להציל את המפעל לפני שהוא נעלם?

האם על המדינה לענות למכתבים שפונים אליה? אפילו שזה החוק? (משרדי ממשלה שונים)

ושוב אנחנו בהחלט מעוניינים להרוויח כמו כל עסק, אבל כאשר אנחנו מרוויחים המדינה מרוויחה, היא מרוויחה מים שמשמשים להשקיה במקום מים שזורמים בוודאי, יוצרים מחלות וכדומה.
היא מרוויחה מקומות תעסוקה באחד ממוקדי התעסוקה הקשים בארץ.
היא מרוויחה יצוא שמכניס כסף זר.

נכון לא רק היא מרוויחה גם אנחנו יכולים להרוויח כמו כל עסק אבל בעסקים מסוימים המדינה יכולה להרוויח יותר מאשר בעסקים אחרים ואני חושב שפה היא באמת יכולה להרוויח גם כן.

סליחה על האורך.

דובי
מה שאחי כתב הוא שכתב ולא אני.
כוונתו לפי הבנתי ממנו היא כי הוא ישמח להחזיר לאותם אילו שפגעו בחווה באותה הדרך בדיוק, מה שאומר שכאשר הם יזדקקו לעזרה הוא יביט עליהם ולא יעשה דבר, ואם יוכל אפילו ישים קצת רגל כדי שירגישו מה שהוא מרגיש, לא הייתה לו ואין לו כוונה לעשות כל פשע מכל סוג שהוא. הוא לא מאמין באלימות משום סוג ועל כך אני יכול להעיד. (הבחור עבר את שני המטר וחזק כמו סוס אבל לא זכור לי אפילו פעם שהיכה משהו. (חונכנו על ידי אבינו כי מילים שוות יותר מאלימות פיזית)

ברכה רועי
קצת אמת מידה 94610
קראתי ב"מקור ראשון" שניצחתם באחד המאבקים החשובים שלכם. ברכותיי!
קצת אמת מידה 94981
התחילו לזרום מים בחווה אם זה מה שאתה קראת לאחר כמעט שלוש שנים ללא מים לצמחים.
קיבלנו בהסדר עובדים זרים לאחר הבג"ץ שהגשנו בנושא זה.

אבל כמות הצרות לא קטנה תמיד יש משרד ממשלתי זה או אחר שמנסה להפריע, אבל אנחנו רגילים.

האם יש לך לינק?
קצת אמת מידה 95001
הכתבה אינה נמצאת באתר ''מקור ראשון'', כך שאין לי קישור. על כל פנים, זה היה ראיון ארוך עם אביך, שעיקרו תאור החזון והחווה.
כל זה נכתב על ידי אחי שחר 26174
על אטומים וחלקיקים אחרים 26084
אני חושב שלא הבנת את הסיפור. סיבת זימוני לחקירה הייתה "התיק השמן" שלי. אין לי ספק שלו המשטרה הייתה יודעת שבתוך "התיק השמן" שלי רק הדף מתוך האייל הקורא והאי מייל האחד לאחמד טיבי קשורים בי, היא לא הייתה מזמנת אותי. זומנתי לא בגלל דברים שעשיתי אלא בגלל דברים שלא עשיתי. אין לי בכלל כל ספק בכך.
החוקר עצמו אמר לאחר שרשם את הסברי מדוע לדעתי אין בדבריי הסתה מבלי שבקשתי הסבר (לא סיפרתי את כל הפרטים כשכתבתי את הסיפור), שאין הוא קובע עמדה, ושאני לא אחשוב שבמשטרה כולם שמאלנים שרודפים אחרי הימניים. טון דבריו היה ממש טון של התנצלות.
מסתבר שחזי הוא יחיד ומיוחד. גם במשטרה אין כאלה.
אתה אומר שהיה צריך לקרוא לי לחקירה בגלל שאמרתי "שלושת אלפים פגזים". מדוע ? הרי החקירה אינה עונש, ותפקידה כלל אינו לגרום לי לנהוג כך או אחרת. מטרתה לברר את האמת.
רק זאת. במדינה כפי שאתה רוצה שתהיה אולי יש לחקירה עוד מטרות חוץ מגילוי האמת, אבל אני מאמין שרוב משתתפי האייל היו רוצים שזאת תהיה מטרתה היחידה. אתה מזכיר לי קטע בסרט "נשותיו של הנרי השמיני", שבו המלך, לאחר היסוס מסכים שיחקרו את אשתו העקשנית. במקרה הזה המטרה גם כן לא הייתה לגלות אמת אלא לייצר אותה. איזו אמת היה צריך לגלות בחקירה הזאת ? שבעצם התכוונתי להגיד שעל הפגזים צריך גם למרוח חומר מסריח ? מה עוד דרוש כאן לברר ? אם יש בדבריי אשמה שיגישו כתב אישום.
קראתי כבר רבות מדבריך ולא פעם ניסיתי גם לענות לך כמיטב יכולתי, אך נראה לי שאנו חיים ממש בעולמות שונים. כל הנחות היסוד שלנו שונות. בתנאים אלה פשוט קשה לי למצוא מלים לענות לך.
על אטומים וחלקיקים אחרים 26265
כפי שכבר כתבו כאן, הזמנתך לחקירה היתה מוצדקת ולו לשם הבדיקה והסרת הספק. אם ד"ר טיבי היה נרצח, חו"ח, לאחר שבוע היו כל המכתבים המאיימים עולים אל פני השטח, עם כותרות "הכתובת היתה על הקיר" בכל העיתונים ועם עריפת ראשים במשטרה ובשב"כ. כפי שציינתי, ראש ממשלה נרצח כאן לפני שנים מעטות ואני רואה רק טוב בגל הפרנויה שהתלווה אל הרצח, גם אם הוא כרוך בהטרדה (בה איני מזלזל) של אזרחים תמימים כמוך. כפי שעוד ציינתי, אני לא בטוח שהמשטרה ניהלה את החקירה בצורה אופטימלית ואולי הם אכן לא היו אדיבים אליך, אבל זה לא אומר שצריך לנפנף אותם ולומר, "די, תעזבו אותי בשקט", במיוחד כשמכתבך לד"ר טיבי בהחלט הצדיק חקירה, כפי שהסברתי מקודם.

אני לא מבין איך הסקת מדבריי שלדעתי מטרת החקירה היא עונש. אכן היה כאן מקום לבירור האמת, כפי שפרט מר פטל - אולי חקירתך היוותה קצה חוט למבול מכתבים מאיימים שנחת על ד"ר טיבי, גם אם חפותך ברורה לכל.

לסיום, לא התייחסת לנושא הפרובוקציה המיותרת שבעצם המכתב. ראיתי את תגובתך לג. שמעון אך לדעתי היא לוקה בהיתממות שכבר ראינו במאמרך המקורי ("בפרוש ציפיתי לתשובה"; "מר אנשלוביץ' היקר, אני חלוק על דעתך שיש לזרוק עלינו 3000 פגזים. בברכה, ד"ר טיבי). נו, טוב.
על אטומים וחלקיקים אחרים 26276
No it did not warrent an investigation.
ד''ר ג'יקיל ומיסטר הייד 26285
ובכן, אתה מסכים עמי שתכליתה של חקירה אינה ענישה "ולימוד לקח", אלא גלוי האמת בלבד.
ומי כתב את הדברים שלהלן?

"לדעתי דוב יודע טוב מאוד מדוע הוא זומן לחקירה (ואם לא אז הסברתי
לו), והתוצאה היחידה ("היחידה". אני מדגיש. ד.א.) שצריכה להיות לחקירתו היא שהוא ימנע בעתיד מלכתוב מכתבים בעייתיים כאלה."

כתב זאת מישהו שחושב שתכליתה של חקירה לגרום לאזרח לנהוג אחרת ממה שנהג באמצעות הצקה, ללא הליך משפטי. זה נשמע כמו העוזר הראשי של סטאלין או אחד ממפעילי מהפיכת התרבות של מאו בסין.
אני, אגב, כמו שאמרתי בטוח שאתה (אני מתכוון לחזי השני) מאד ייחודי, וגם במשטרה שלנו לא חושבים כמוך. הביקורת שלי עליהם (אחרי שלאחר החקירה הבנתי מה קרה, בעצם), היא בנושאים אחרים. לו אתה היית שם המצב היה ממש חמור, כמו בארצות הבולשביקיות שהזכרתי.
אשר להיתממות, בעבר מתן ציון מסוג זה (לומר עליי שאני כותב דברים אחרים מאשר אני חושב), די היה בו כדי שאחרים את אומרם, ושוב לא אענה לו, אך כנראה שהתמתנתי לאחרונה, ובשלב זה אתה רק "על תנאי".
ובכן לא היתממתי. לא הייתה לי שום כוונת פרובוקציה כשפניתי לטיבי.
כשפניתי אליו, חזרתי על השקפתי, שאותה הבעתי לא אחת באייל הקורא, הרבה לפני שפניתי אליו, ובאמת צפיתי לתגובה עניינית.
בעבר, הזכרתי בדברי על עניין זה באייל הקורא את הפצצת דרזדן בידי הבריטים והפצצת יפן בידי האמריקאים. רק לאחרונה, אחרי שדברתי על אירועים אלה נודעו לי דברים שמחזקים את עמדתי.
לגבי הפצצת דרזדן התברר שלא היה בפעולה זו שום אלמנט של עזרה במאמץ להבסת גרמניה, אלא הייתה כאן פשוט נקמה על הפצצות לונדון וערי בריטניה בשלבים קודמים יותר של המלחמה. תבוסת גרמניה לא הואצה כלל ע"י מהלך זה.
גם לגבי הפצצת יפן הבנתי שיש דעה שיפן עמדה להיכנע בכל מקרה, והטלת שתי הפצצות לא שינתה בצורה משמעותית את המצב.
ובכן, בהנחה שאכן אלה הם פני הדברים כשמדובר בשני האירועים האלה אני שולל את הפעולות האלה תכלית שלילה, ולו היה מצב דומה בינינו ובין הפלשתינים לא הייתי ממליץ לנהוג כך, (כלומר לו היינו , למשל, מתחילים לכבוש את אזורי איי כפי שאני חושב באמת שצריך לעשות, לא הייתי ממליץ תוך כדי כך לערוך שם טבח כנקמה על מה שקרה בדולפינריום, למשל.)
דעתי בעניין זה, שהובעה כאן לא אחת, קשורה במנגנון הרתעה טבעי שהתנוון, ותכליתה אינו שפיכת דם אלא בסופו של דבר מניעתו.
כדי להסביר זאת ברצוני לחזור שוב לאירועי מלחמת העולם השנייה שהזכרתי קודם. ברור שלו הייתה בידי הבריטים יכולת לפגוע בערי בריטניה בזמן ההפצצות על לונדון כפי שהייתה להם מאוחר יותר, הגרמנים לא היו נוקטים כלל בשיטה זו. הם עשו זאת כאשר ידעו שבריטניה אינה יכולה להשיב להם באותה מטבע. ובשלבי המלחמה האחרונים כאשר הבריטים הפציצו את ערי גרמניה לגרמנים לא הייתה יכולת להשיב לבריטים במטבע דומה. לו חשבו הבריטים שבידי הגרמנים יכולת לפגוע בלונדון, אין לי ספק שהיו מוותרים על הנקמה.
זה המצב גם באירוע ההפצצה הגרעינית. האמריקאים ידעו שאין ליפנים יכולת דומה. לו הייתה ליפנים יכולת כזאת, איש מהצדדים לא היה פוגע באוכלוסיית הצד השני ושפך הדם היה נמנע. זו התנהלות טבעית ונורמלית.
מה שקורה אצלנו הוא פשוט חולני. הפלשתינים יודעים שיש בידנו יכולות לפגוע באזרחיהם בצורה הרבה יותר קשה מאשר הפגיעה שלהם בנו, ושאנו מונעים עצמנו מעשות זאת. לדעתי זו התנהגות "פסיכית" שלנו. לו ידעו הפלשתינים שיש אצלנו נכונות לפגוע בהם במלוא כוחנו, סביר להניח שהם לא היו פוגעים באזרחינו, בדיוק כפי שהסברתי קודם לגבי גרמניה יפן וארצות הברית. אני חושב שדי היה בהצהרות תקיפות או (כיון שהמצב ממש הפך לאסורדי), בפעולה אחת שמוכיחה שאנחנו רציניים בנכונותנו להגן על אזרחנו. בסופו של דבר החזרת היחסים בינינו ליחסים נורמלים וטבעיים כפי ששוררים בין כל שתי אומות שיש מלחמה ביניהן, הייתה חוסכת דם משני הצדדים.
כשאני כותב דברים אלה, איני מיתמם, ואין בדבריי שום כוונת פרובוקציה.
וגם כשכתבתי לטיבי לא התכוונתי לשום פרובוקציה אלא לתשובה שתסביר באמת מדוע עלינו לפגוע תמיד בדיוק באצבע שלוחצת על ההדק, ולהם מותר לפגוע ללא הבחנה במי שמתחשק להם. "התלונה" של טיבי על הריגת השוטרים הפלשתינים שיצאה מנקודת הנחה שמצב כזה הוא טבעי, הייתה המניע לפנייתי אליו, וכאמור באמת צפיתי לתגובה. כשאני אומר "צפיתי לתגובה", אני מתכוון באותה רמת ודאות שמקבלים תשובה מחברי כנסת יהודים, וזה באמת לא הרבה, אבל לא חשבתי על סיכוי קטן יותר. לא העליתי בדעתי שישלח את מכתבי למשטרה. גם לעזמי בישארה כתבתי (בקשר לדבריו להמשיך ב"מאבק" אחרי הבחירות). את תוכן מכתבי ממש איני זוכר אבל נדמה לי שכתבתי לו שבמדינה אחרת היה מוצא עצמו מאחורי סוגר ובריח. הוא גם כן לא ענה לי, אבל לפחות לא פנה למשטרה כשקיבל את דבריי.
ד''ר ג'יקיל ומיסטר הייד 26287
ובאמת לא אכתוב להבא לטיבי. אבל לא בגלל שהחקירה הבהילה אותי.
בעצם, לא הוספתי וכתבתי לו כשראיתי שהוא לא עונה ולא הייתה לי שום כוונה לכתוב לו בעניין זה בגלל הסיבה שלא מצא לנכון לענות.
בנושא אחר אוליי כן הייתי כותב לו, אבל גם זה ירד מהפרק כשראיתי שלא רק שאינו עונה אלא גם שולח את מכתביי למשטרה.
כלומר זה שלא אכתוב לו אינו קשור בכך שהחקירה ''הפחידה'' אותי.
לחברי כנסת ערביים אחרים אולי אכתוב בעתיד, אם אמצא נושא ראוי לפנות בו אליהם.
ד''ר ג'יקיל ומיסטר הייד 26288
מנין לך שטיבי שלח את מכתבך למשטרה? האם יתכן, למשל, שעקב האיומים על חייו של טיבי (בבאר שבע, למשל, הוצע פרס כספי על ראשו) החליטה המשטרה לבדוק ביוזמתה את כל הדואר הנכנס שלו?
ד''ר ג'יקיל ומיסטר הייד 26289
בנוסף, יתכן בהחלט שגם בשארה שלח את מכתביו של אנשלוביץ למשטרה, אולם כיוון שלא היו מכתבים אחרים שנקשרו באלו של דב (כמו במקרה של המכתב לטיבי), המשטרה החליטה שבמכתב זה אין בעיה או סיבה לחקירה.
ד''ר ג'יקיל ומיסטר הייד 26293
אם כל אי מייל שיוצא ממני לכנסת מקבל את אותה שורה שהראו לי בחקירה, אז גם האי מייל ששלחתי לשלושת חברי הכנסת האחרים ולעוזרת של בורג היה אמור לקבל את אותו סימן.
עובדה היא ששלושת האי מיילים האחרים לא ניפחו עוד יותר את ''התיק השמן'' שלי.
מכאן אני מסיק שמדובר בתלונות שהגישו זהבה גלאון ואחמד טיבי.
אבל אולי אני טועה. יש לי כל מיני השערות, וזו הסבירה ביותר. ודאות אין לי בשום אחת מהן.
ד''ר טיבי ומיסטר הייד 26324
הציטוט שלך את דבריי מעניק משמעות חדשה לביטוי "הוצאת דברים מהקשרם". בסך הכל עניתי לגב' שפירא, אשר הביעה תקווה ש"זימונך לחקירה לא ירתיע אותך מלנצל את זכותך הדמוקרטית להביע את דעתך בפני הרשויות". שליחת מכתבים עם תוכן מעט בעייתי (ולא ניכנס לדיון הזה שוב) אינה כלולה בזכות הדמוקרטית שלך, לדעתי, ולכן הבעתי תקווה שהחקירה "תלמד אותך לקח", בדיוק כמו שחקירת נער שריסס כתובות גרפיטי תלמד אותו לקח ותגרום לו להפסיק, מבלי שקיבל עונש של ממש.

לזאת התכוונתי כשדיברתי על "התוצאה היחידה"; התוצאה ש-לא- צריכה לנבוע מהחקירה היא שתפסיק לאלתר לשלוח מכתבים כלשהם, כפי שחן חששה שיקרה, ואני ברוב טובי הרגעתי אותה במצוקתה והסברתי לה שלדעתי אין שום צורך שזה יקרה, ושאני מקווה שתמשיך לשלוח מכתבים בנושא סימון מחירים וכד'. יש בחור יותר נחמד ממני? נטפלת לנקודה השולית ביותר בדיון, לצערי.

באשר למכתב לד"ר טיבי, אני עדיין לא מבין איך ציפית לתגובה עניינית למכתבך בן שש השורות, אשר לא הכיל את ההסבר המפורט שנתת לי עכשיו אך הכיל הרבה טיעונים של כיתה א', עם כל הכבוד. "הילדה שהרגתם"? מי הרג, טיבי? הרי הוא גינה את כל הפיגועים וההרג משני הצדדים, אז איך אתה מטיח את הרצח הזה בפניו כאילו הוא מגדולי התומכים בטרור? והאם ההרג של 5 שוטרים פלסטינאים חפים מפשע הופך למוצדק -בגלל- רצח הילדה ורצח הנער הישראליים? איזה מין הגיון מעוות זה? הייתי מופתע מאוד עם ד"ר טיבי היה עונה למשהו כזה. הרי באלפי שורות של דיונים באתר הזה לא הצלחת לשכנע שמאלנים מתונים יותר מטיבי, אז איך ציפית שהוא ישיב לך בדיוק, באמצעות שליחת האנציקלופדיה המאוירת של סכסוך הערבי- ישראלי? הפער ביניכם כה גדול שאני באמת לא מבין לאיזה סוג של תגובה ציפית ממנו.

ותגובה קצרה בקשר להצעותיך למלחמה בטרור: הן מובילות למלחמה, נקודה. אני לא מבין איך לא עולה בדעתך ש"פעולה אחת שמוכיחה שאנו רציניים" תוליד פיצוץ באיזה שוק ישראלי עם מאות הרוגים ותנפץ לך את כל התיאוריה. אחוז נכבד מהתושבים הפלסטינאים אמרו בסקרים שהם מעוניינים להיות שהידים, אז מה אכפת להם אם נוכיח שאנחנו רציניים? מוות זה מוות.
ד''ר טיבי ומיסטר הייד 26350
איני חושב שיש טעם בהמשך הויכוח בעניין דעתך בקשר למטרות אקט החקירה. הקטע שציטטתי ובו דעתך מה "צריכה" להיות תוצאת החקירה, מדבר בעד עצמו, והדוגמה הנוספת על הגרפיטי, שהבאת עכשיו רק מחזקת את דעתי על יחסך למטרות החקירה. לא הוצאתי שום דברים מהקשרם [אני מבין שלכך התכוונת, אם כי ניסחת זאת בצורה לא כל כך ברורה (לו הייתי מישהו אחר, הייתי מוסיף את האמירה המיותרת, שתלמיד כיתה א' אפילו יצליח לנסח זאת בצורה יותר ברורה) : אני לא השתמשתי בביטוי "הוצאת דברים מהקשרם", וממילא לא נתתי לבטוי שום משמעות חדשה. אתה אולי נתת לביטוי משמעות חדשה שהינה "הוצאת דברים מהקשרם פרושה אי הוצאת דברים מהקשרם". . ].
מכל מקום הקוראים מוזמנים לשפוט, ובעניין זה לא אוסיף דבר.
ישנה נקודה שהעלית, שאולי לא לובנה כל צרכה, ואתייחס אליה. אני מתכוון לשאלה את מי מייצג אחמד טיבי. ובכן, כידוע, האיש הזה היה בעבר יועצו הרשמי של ערפאת. אין כל ספק בכך, והדברים מתבטאים בדבריו בכנסת, שבאופן מעשי, הוא נציגו של ערפאת בכנסת. לא תשמע ממנו שום גינוי לפעולות של ערפאת, למרות שערפאת הינו אויבה של מדינת ישראל, ולעומת זה תשמע ממנו רק ביקורת על הצד שלנו.
אשר לגינוייו את הפיגועים, מדובר באקטים צבועים שאסור להתייחס אליהם ברצינות, ממש כמו כשערפאת מגנה. הנערה שנרצחה יום לפני שכתבתי את דבריי אליו, נרצחה בידי אנשי כוח 17 , שהוא גוף רשמי שנשלט ע"י ערפאת - אלה שומרי הראש שלו. ערפאת מגנה את המעשה. יוצא מהכלל. הרי זו בדיחה. האם הוא גם פועל נגד הרוצחים שהם אנשיו ? האם הוא אוסר אותם ? האם הוא מורה להם לחדול ? (ואני לא מדבר על הימים האחרונים שבהם הנמיך במקצת את גובה הלהבות מסיבות טקטיות, אלא למצב ששרר כשכתבתי את הדברים) . הוא הדין במלחמתו ביורי פגזי המרגמה. הרי האיש שלו, ראש המשטרה, הוא היצרן הראשי של הפגזים האלה. הדבר הוכח עם תפיסתו של בעל בית מלאכה כזה, שסיפר מי מפעיל אותו. אז מה אם הוא מגנה ? כל אחד יכול להכות ולגנות. ואחמד טיבי, הוא, כאמור, פיו של ערפאת, וכשפניתי אליו במילה "אתם", השתמשתי במילה מאד ראויה וקולעת.
מבחינה זו יחסו של עזמי בישארה דומה, אבל הוא לפחות אדם ישר ולא צבוע. הוא בפרוש לא מגנה את הפיגועים. לדבריו הם חלק ממאבק הפלשתינים, ואין בהם כל רע.
ונקודה אחרת. לא התייחסת לדבריי בקשר לבריטים והאמריקאים. בדרזדן לא נהרגו חמישה שוטרים במדים, אלא ששים אלף אזרחים נשים וילדים. כל זה לצורך נקמה בלבד, ולא מניעה כמו שאני מציע. כך גם ביפן. מה יש לך לומר על כך ?
וגם לא התייחסת לדבריי בקשר למנגנון שפועל בכל מקום: שום צד לא פוגע בדרך כלל באזרחי הצד השני כשברור לו שלצד השני יכולת דומה. בנוסף לדוגמאות שהבאתי, אוסיף גם את הבאות: האם סאדם חוסיין היה פוגע בכורדים בנשק כמי לו היה יודע שיש להם יכולת לפגוע בבגדד באופן דומה ? האם נאצר היה פוגע בתימנים בנשק כמי לו ידע שהם יכולים לפגוע בקהיר באופן דומה ?
ישנם דפוסי התנהגות הגיוניים שפעלו תמיד בכל מקום, והדבר נכון במשטר אימים כמו של סאדם חוסיין כפי שהוא נכון במשטרים דמוקרטיים כארצות הברית ובריטניה.
מדוע אנחנו משלימים עם חוקי משחק אחרים שפשוט סותרים את ההגיון והטבעיות, שכובלים את ידינו ?
ד''ר טיבי ומיסטר הייד 26370
בקשר להאשמת ד"ר טיבי, לדעתי הראיה שלך שטחית ומשוחדת; אתה יודע שבקרב "הערבים" יש עשרות פלגים ודעות שונות, גם בקרב האנשים הקרובים ביותר לערפאת; בנוסף, אתה לא ממש יודע מי רצח את התינוקת בחברון או את הנער ברמאללה, שני המעשים שהטחת בטיבי, ולדעתי דווקא לא מדובר באנשי ערפאת. על אותו משקל אני יכול להטיח בך את מעשיו של ברוך גולדשטיין: הוא היה מתנחל, ממשלות ישראל הקימו את ההתנחלויות, כידוע, ולכן אתה אשם.

נקודה נוספת: מה עם גינוי מצדך לעשרות הפלסטינים החפים מפשע הנהרגים או נפצעים כל חודש? קראת את דו"ח "בצלם" האחרון? גם ילדים פלסטינים משתתפים בטרור? שלוש הנשים שנהרגו מפגז של טנק ליד עזה לפני שבועיים השתתפו בטרור? גם אם תגנה את כל זה עכשיו, אסור להאמין לך, כי הרי אמרת שזה שאנחנו לא זורקים עליהם 3000 פגזים זה בגלל שאנחנו פסיכים.

בקשר למעשי הבריטים והאמריקנים לפני ששים שנה, כבר אמרתי כאן בעבר - אם מישהו עושה משהו לא מוסרי אז גם לנו מותר? אולי ננסה להיות בסדר לשם שינוי?

בקשר לתיאוריית התגובה שלך, אז תסלח לי אם אני לוקח אותה בערבון מאוד מוגבל. קודם כל, אתה בטח מודע לכך שיש מאות היסטוריונים חשובים בישראל השייכים למחנה השמאל דווקא. נו, הם לא שמעו על המנגנון המדהים שפועל בכל מקום? כנראה שהם יודעים יותר ממך (וגם ממני). שנית, מעשי טרור מבוצעים בעולם כבר עשרות שנים, ותמיד מדובר בצד חלש שפוגע במדינה חזקה ומודע ליכולת התגובה שלה. נו, אז מדוע הטרור לא נפסק? מדוע ארה"ב לא זורקת פצצת אטום על אפגניסטן? מדוע טורקיה לא משמידה את הכורדים? מדוע בריטניה לא מחסלת את הקתולים בצפון אירלנד? תרשה לי לענות: כי ראשי המדינות האלו קצת יותר מוסריים ממך, וראייתם רחבה יותר. "חוקי משחק אחרים הסותרים את ההגיון והטבעיות"? כנראה שנרדמת בשיעורי טבע בביה"ס אם להפציץ את הרש"פ במטוסי קרב ולגרום למותם של אזרחים נראה לך דבר "טבעי".
ד''ר טיבי ומיסטר הייד 26386
יש לי רק שתי הערות קצרות ובכך אני מקווה שיתסיימו חילופי דברים אלה.
אירוע רצח הנערה שאירע יום לפני שכתבתי את מכתבי לטיבי, היה ירי על רכב נוסע ולא מקרה התינוקת בחברון. דווח בתיקשורת שהיורים היו אנשי כח 17 ועל כך דברתי.
בדברי על תגובה הולמת אני מדבר על יחסים בין שתי מדינות (לצורך זה הרשות בעיני היא מדינה כפי שאסביר להלן). אם נכבוש את שטחי איי כפי שאני מציע נהיה אחראים על מה שקורה שם ואז לא אמליץ על תגובה כפי שהצעתי.
מדוע הרשות היא כמדינה ? משום שכניסה לשם נחשבת להפרת ריבונות (ראה גערתו של בוש בשרון כשבוצעה התגובה על ירי המרגמות). לכן מי שאחראי פורמלית על מה שקורה שם וגם על שלום התושבים שם היא הרשות הפלסטוינית, והיא צריכה לדאוג שלא יהיה ירי על מדינתנו משטחה.
המדינה היחידה שהזכרת היא אפגניסטן והיא לא פוגעת בארצות הברית אלא גוף אחר שהיא עצמה לא שולטת בו בניגוד למה שקורה ברשות.
וחוץ מזה, כיון שאני רואה שאתה מאמין שחובה להצמיד ציון לכל תגובה, דבריך הם מטופשים שטחיים גזעניים וכל הדברים הרעים . . .
ד''ר טיבי ומיסטר הייד 26387
"שליחת מכתבים עם תוכן מעט בעייתי ... אינה כלולה בזכות הדמוקרטית שלך" ???

אתה מוכן, אולי, להסביר לאיזו דמוקרטיה אתה מתכוון, שבה אין לאזרח זכות לשלוח מכתבים לנבחר ציבור?
ד''ר טיבי ומיסטר הייד 26395
''עם תוכן בעייתי'', שים לב. הכוונה לאיומים והפחדות. אני לא רוצה לדון שוב האם מכתבו של דוב היה כזה או לא.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים