הערה כללית על נ&ב 286434
בימים אלו אני מצוי בעיצומה של קריאת סיפרם הידוע של ניצן&ביכלר "מרווחי מלחמה...". אני חייב להודות כי האפקט של הספר הזה על חיי, על תודעתי, הוא משמעותי מאד, ולגבי הוא נכלל במסגרת אותן יצירות מיוחדות שניתקלים בהן מדי פעם במהלך בחיים- יצירות אשר משאירות חותם ייחודי על חיי הנפש.
יכולתם של נ&ב לשרטט באופן מקיף (על תשתית מרשימה של השכלה) מערכת כלים אלטרנטיבית לבחינת החברה המודרנית ולהשקפה על מנגנון החיים הנמצא במקומינו (הידוע בכינויו" 'החברה הישראלית'), מעוררת התפעלות מיוחדת. הם עושים שירות מצויין לשיח הכללי בהצגתם של כלי ניתוח טובים, ולעיתים חריפים, אשר קוראים תיגר (איזה יופי!) על האסכולה הדומיננטית של 'השוק החופשי' וה'ליברליזם' (ועוד שאר מושגים אבסורדיים)- אסכולה המשרתת מנגנון שכל כך רבים (וטובים) מגיעים בו לחרפת עוני, וכה רבים אחרים נמנים על השורה הארוכה, האינסופית, המדוכאת, של עובדי שכר זעום עד בינוני.

ישנן שתי תרומות משמעותיות, שאותן אני יכול לציין, של הספר הזה להבנתי הכללית של ... איך נקרא לזה? ההיסטוריה- כלכלה- חברה- מוסר וכו'... של החברה האנושית המודרנית ושל החברה הישראלית. האחת היא הקביעה המצויינת של נ&ב כי ההון, כהגדרה, אינו נמדד לפי כמות נספרת של רכוש, כסף או אמצעי ייצור, אלא הוא המיסוד של יחסי השליטה בחברה. כלומר: עוצמת ההון אינה תלויה בערכים מוחלטים, אלא בערכים יחסיים. כמו כן, שאיפתם של בעלי ההון (או, גורמי ההון) אינה להגדיל את רכושם בכמויות נמדדות, אלא להעצים את אחזיתם היחסית בהון החברתי הכללי. כלומר: הפירמה הכלכלית המודרנית אינה סתם מעוניינת ליצור רווחים, אול הגדיל אותם במונחים מספריים, אלא היא פועלת (באמצעים כוחניים הקרויים בפי כל 'מנגנוני השוק החופשי') להגדיל את הרווח ביחס לפירמות האחרות, או ליצור צמיחת רווחים שעולה על שיעור הצמיחה במשק, או, כמו שמכנים זאת נ&ב, לעבור את שיעור הרווח הנורמלי.
ההבנה הזו, שמוסד ההון לעולם לא ייסתפק בהגדלה של שיעור רווח נומינלי, אלא יפעל בכל כוחו ואמצעיו להעצים את כוחו היחסי בשוק, היא מהפכנית לגבי. ולמעשה, היא יוצרת קוץ חד ויעיל של ספק, אשר אפשר לתקוע אותו, בביטחון ולא מעט אירוניה אם אפשר, בבלון המחומם של פסטיבל השוק החופשי.

התרומה השניה של הספר לגבי קשורה בכלכלה הישראלית, אשר עד כה קשה מאד היה להדיוט כמוני להבין את מקורתיהם של המנועים הדוחפים אותה, ואת אותה תמצית תשתיתית המזינה את המנגנון שלה. נ&ב הצליחו, בעבודה חרוצה מאד, לשרטט את אילן היוחסין של אבות הכלכלה הפוליטית (או הפוליטיקה הכלכלית) עוד מימי פלסטינה-א"י. המקור הבורגני של רבים מ'תנועת העבודה', בני סוחרים קטנים וגדולים ממזרח אירופה, אשר הושפעו מאסכולת הכלכלה הליברלית האנגלית, ומאוחר יותר נחשפו (והתפעלו עד היסוד) לקסמי תורת הכלכלה ה'חופשית' של אסכולת שיקגו; ההשתלטות על הידיים העובדות (בעזרת ההסתדרות) והמלחמה בפועלים שובתים; הקשרים העבותים עם בעלי הון מקומיים ועולמיים (יהודים בעיקר), אשר יצרו את הדגם הראשוני של מנגנון הון-שילטון; הנפוטיזם הבלתי ייאמן (!) ששרר במערכת הפוליטית-כלכלית עוד מימי המנדט; האופי הקולניאליסטי של כלכלת מתנחלים הנתמכים ע"י בעלי הון מחו"ל; הקשר הברור של תהליכים מקומיים לתופעות גלובאליות של משק קפיטליסטי- כל זה מהווה לגבי מעין מנגנון עזר מצויין בפיענוח המכונה הכלכלית-פוליטית שלנו, אשר מכתיב למעשה את מערכת החיים החברתיים בארץ.

עיקר הצלחתו של הספר הזה הוא בפיענוח הקוד של הקפיטליזם. זיהוי תופעות 'הרחבת ההון' ו'הצבר ההון', יחד עם ניתוח מבריק של אופיה של החיה הנקראת 'פירמה', הניצבת בטבור המנגנון, בתוספת רוח ראויה של מהפכנות, אירוניה ותחושת צדק בסיסית- כל זה עושה את יצירתם של ניצן&ביכלר למשמעותית וחשובה מאד.

כל הכבוד, חבר'ה.
הערה כללית על נ&ב 286444
אני רוצה להצטרף לסופרלטיבים של מני אביב לספר הנפלא והנהדר של נ&ב אשר לא היה כמוהו מימיו של הרמב"ם אשר כתב את היד החזקה, ולפניו מימות משה רבינו אשר כתב את התורה מפי הבורא. אמנם קשה לתת סופרלטיבים יותר טובים מאלו שנתנו על ידי מר מני אביב שליט"א ואף על פי כן אני רוצה להוסיף:
ספר זה, ראוי שיהיה יותר נפוץ במדינת ישראל מאשר ספריו של לנין וסטלין היו נפוצים בבריה"מ בימי גדולתה. ראוי שכל ילד בכיתה א', לאחר שהוא מסיים ללמוד לקרוא, ועוד לפני לימוד החומש, ישנן את הספר בעל פה. את מבחני המיצ"ב כדאי למקד סביב הספר של נ&ב, כי בעצם הוא מעט המחזיק את המרובה. כלי שהברכה אינה זזה ממנה כפי שלעולם לא זזה שכינה מהכותל המערבי. כמובן, שראוי שמבחני הבגרות יתמקדו בטקסטים של ספר זה אשר בעצם הכל רמוז בו וחבל לבזבז זמן בלימוד דברים אחרים כאשר הכל רמוז ברווחי המלחמה.

אני גאה להיות חלק מהעם אשר הצמיח את ניצן, ביכלר ומארקס.
הערה כללית על נ&ב 286446
עכשיו עשית מעשה לא הוגן לדעתי. מני אביב התייחס לתוכן הספר, בעוד התגובה שלך סתם לא רצינית. חבל שאתה עושה את אשר אתה שונא שעושים לך, כשלא מתייחסים לתוכן של תגובותיך. אתה הרי מנוסה בלהפריך (לשביעות דעתך לפחות) את הטיעונים הללו - מדוע שלא תענה לעניין?
הערה כללית על נ&ב 286450
זה בסדר, ערן. אני לא נבהל מתגובתו של יעקב. למען האמת ציפיתי לדבר מעין זה, ואפילו חשבתי להוסיף בסייפא של הדברים כמה מילים של הסתייגות אינטלקטואלית ראויה (אם יותר לי להשתמש במושג שכזה), ולהעמיד את הדברים בפרופורציה.

כתבתי שהספר 'מרווחי מלחמה...' של ניצן&ביכלר הוא חשוב מאד, ייחודי ומרענן ואני עומד מאחורי הדברים. שכן אנו ניצבים ועומדים בפני סיטואציה של שיח מקובע למדי, אשר שולטת בו ללא מיצרים תפיסת ה'שוק החופשי' על כל גווניה ותכליותיה- תפיסה אשר מגובה היטב, במעשה של יומיום, ע"י מוסדות ההשכלה (תופעה שחזיתי בה בשנה האחרונה במסגרת לימודיי), התקשורת ועיקר השילטון הפוליטי. מנגד, רוחות ההתנגדות לקיסרות הקפיטליסטית מתגלמים בדרך כלל במחאות זועקות, עצבניות (שרגש הקיפוח והתיסכול שורר בהן עד לשד), בהתלהמות פוליטית של נאומי כיכר (המלבים שינאה נגד שדי ההון האפלים), ובסכולסטיקה מוגבלת, צרת אופק ורדודה.
נ&ב מצליחים לתעל באופן ייחודי את הרגשות האמיתיים של העוול והתסכול למנגנון ניתוחי משוכלל ורב פנים, אשר מהווה לא רק זעקת מחאה וביקורת ארסית (ואני מודה שהצמד הוא ארסי מדי לטעמי), אלא גם אלטרנטיבה מסויימת (או לפחות תשתית שלה) הן לנראטיב הדומיננטי והן לאידיאולוגיה העומדת בבסיסו.

השיח הוא בעיצומו. בעזרת השיח (אותו מנגנון של תיזה-אנטיתיזה-סינתיזה) נצליח, אינשאללה, להקים מבנה של אלטרנטיבה ראויה. נ&ב תרמו את תרומתם הנכבדת...
הערה כללית על נ&ב 286495
כשתגמור את הספר אני ממליץ על הספרים הניזכרים בטקסט.
ואם אתה מעוניין בשיח אחר נסה:
שלושה כתבים כלכליים
תסמונת עוז אלמוג... 286462
תסמונת עוז אלמוג... 286467
מי זה עוז אלמוג?
אני חושד, אבל זהיר.
תסמונת עוז אלמוג... 286653
היה כאן דיון על הספר של עוז אלמוג, שבו הופיעו נשים שונות נושאות פרחים וברכות להוד כבוד עוז אלמוג, כשכולן נשמעות כמו אותה אישה או כמו אותו עוז אלמוג (זאת אין לדעת).

החשד הוא שמשלחת המברכים הנוכחית מאורגנת אף היא (לדעתי, היא לא: הבחור/ה נשמע/ת כמו צעצועיסט/ית מן השורה).
תסמונת עוז אלמוג... 286656
בעקבות מקרה הרבה יותר מובהק, היה עדיף לקרוא לזה תסמונת חנה קורן.
תסמונת עוז אלמוג... 286678
האם אתה רומז שעוז אלמוג הוא ניצן וביכלר?
תסמונת עוז אלמוג... 286715
אין לי מושג מי הבחור. אולם יש סתירות די ברורות בתגובה.
הערה כללית על נ&ב 286466
בסדר.
ובדרך אסביר למה בחרתי שלא לענות לעניין.

1) הכותב מציג את הספר כמשאיר חותם על חיי הנפש.
הוא גם כותב שהוא באמצע קריאת הספר.
אולם מסגנון כתיבתו ברור שהוא מזדהה עם כל הרטוריקה שלהם. אז או שהוא הושפע כה עמוק ומהר או שהוא מלכתחילה הסכים איתם בכל ורק מצא שהם ביטאו את הדברים בצורה בהירה מאוד.

אולם אני קראתי שני פרקים בספר, יותר נכון ניסיתי. רציתי באמת להבין על מה הם מדברים, ואפילו ניסיתי לעורר דיון על כך בין הקוראים באייל. הבעייה בה נתקלתי היתה שלא הבנתי לאן הם חותרים וכך גם התרשמתי משאר הקוראים באייל. המאמר שלהם, אשר מקריאתי בספר דומה בסגנון לספר, זכה לכותרת בלתי קריא מקשת רחבה של קוראים באייל. לכן, שתי האפשרויות (שהספר שינה אותו בצורה מאוד עמוקה, או שהוא כחסיד ותיק מצא בו בהירות יוצאת דופן של הרעיונות) לא נראות לי הגיוניות.

2) מעבר לזה, אני קראתי ספרים שהציגו בצורה הרבה יותר ממצה וברורה את השחיתות במדינה, ושנתנו הסבר הרבה יותר טוב לשחיתות הזאת. הם לא נכנסו לעומק הדוגמאות שלהם, ולא קשרו בין העובדות שהציגו לתאוריה.

3) קשה לי להאמין לגבי ספר זה שהוא מאפשר ל"הדיוט כמוני" "להבין את מקורתיהם של המנועים הדוחפים אותה (הכלכלה הישראלית), ואת אותה תמצית תשתיתית המזינה את המנגנון שלה."
זה פשוט לא מתקבל על הדעת. או שהוא לא הדיוט או שהוא לא הבין, או שאני ועוד רבים באייל נמצאים ביקום אחר ממנו.

4) לא נותר לי אלא לחשוד שמשהו בתגובה אינה כפי שהיא מוצגת. לכן עניתי כפי שעניתי. ועם הקוראים הסליחה.
הערה כללית על נ&ב 286492
גם אני

ובתשובה ליעקוב גם אני גא להיות בן עמם של מרקס ניצן ביכלר ועוד כמה.
מצד שני ישנם כמה שאני בוש להיות בן עמם אבל את זה נעזוב לפעם אחרת, אופטימיזם טוב לאנשים.
הערה כללית על נ&ב 286496
המאמר הזה של נ&ב הוא פשוט מדהים באופן בלתי רגיל. נראה לי שהוא מעלה את הרייטינג של האתר בעשרות אחוזים. רק ביממה האחרונה, לשם דוגמא, הגיעו אלינו מארצות הכפור מר מני אביב והאייל האדום, והם הגיבו פה לראשונה. אף מאמר אחר, לא הצליח להביא בצבעים כה עזים וברודים דמויות כה ססגוניות עמוקות ומרתקות אל האתר.

אני מקווה שהכותבים ימשיכו לשלוח ממאמריהם אל האתר דבר שיוסיף ויגדיל את כמות הרואים והמגיבים.

אגב, הייתי מאוד שמח אם הכותבים עצמם היו מתפנים מעיסוקיהם כדי להסביר להדיוט כמוני למה הם בדיוק מתכוונים. אני אוהב לבדוק טענות שכולם טועים והנה נתגלה הפתרון הנכון, ואני אף נוטה להאמין לסיפורי קונספירציה.
הערה כללית על נ&ב 286499
תופעת האיילים שמגיבים רק בדיונים (או בפתילים) העוסקים בנושאים מאד ספציפיים, מוכרת היטב. איני רואה צורך בהזכרת שמות. משוכנעני כי לא תתקשה למצוא כמה איילים מוכרים למדי שמשתייכים לקבוצה זו. האם פסול הדבר בעיניך?
הערה כללית על נ&ב 286507
למרבה הצער, גם תופעת איילי הקש שנוצרים רק כדי לשבח דבר מה ואז נעלמים כלעומת שבאו מוכרת היטב.
הערה כללית על נ&ב 286509
מה שמעלה שאלה מעניינת: האם הם היו איילי קש באותה מידה אילו כתבו את אותן תגובות תחת המותג "האייל האלמוני"?
הערה כללית על נ&ב 286511
לדעתי כן; הסיבה שיש להם שמות באה לרוב כדי "להוסיף" לאמינות שלהם.
הערה כללית על נ&ב 286513
זו הסיבה לפי הפרשנות *שלך*. יתכן שאתה צודק, ויתכן גם שלא (לפחות בחלק מהמקרים). אני מניח להם להנות מהספק.
הערה כללית על נ&ב 286605
יעקב כשאני קורא את מכתמיך באתר מנגן בי שיר אני מבקש לחלוק אותו איתך.

Some people say a man is made outta mud
A poor man's made outta muscle and blood
Muscle and blood and skin and bones
A mind that's a-weak and a back that's strong

You load sixteen tons, what do you get?
Another day older and deeper in debt
Saint Peter don't you call me 'cause I can't go
I owe my soul to the company store

I was born one mornin' when the sun didn't shine
I picked up my shovel and I walked to the mine
I loaded sixteen tons of number nine coal
And the straw boss said "Well, a-bless my soul"

You load sixteen tons, what do you get?
Another day older and deeper in debt
Saint Peter don't you call me 'cause I can't go
I owe my soul to the company store

I was born one mornin', it was drizzlin' rain
Fightin' and trouble are my middle name
I was raised in the canebrake* by an ol' mama lion
Cain't no-a high-toned woman make me walk the line

You load sixteen tons, what do you get?
Another day older and deeper in debt
Saint Peter don't you call me 'cause I can't go
I owe my soul to the company store

If you see me comin', better step aside
A lotta men didn't, a lotta men died
One fist of iron, the other of steel
If the right one don't a-get you, then the left one will

You load sixteen tons, what do you get?
Another day older and deeper in debt
Saint Peter don't you call me 'cause I can't go
I owe my soul to the company store

בכדי לחסוך לך שאלה כוונתי וכוונת השיר היא: במצב בו המדינה איננה שולטת בשוק שולטים בו החזקים "כל דאלים גבר..."
זה מצב בו סוציאליסט כמוני וקפיטליסט כמוך הם בסך הכל עבדים של ההון ו"חייבים את נשמתם לחנות החברה"
הערה כללית על נ&ב 286714
רבים מאחי ואחיותי, סבלו עשרות שנות עבודה במחנות עבודה בחוג הקוטב במדינה הסוציאליסטית, לאחר שנדונו כקונטרה רבולוציונרים ע"פ סעיף 58 ג'. במחנות אלו סבלו לא רק יהודים, סבלו גם גויים מכל העמים, כולל חובבי האמונה הסוציאליסטית. במבחן הרוע, הסוציאליסטים מנצחים את הקפיטליסטים בקלות.

ולגבי העבודה במכרות:
אנשים בחרו לעבוד במכרות כי הם קבלו תמורת העבודה כסף. בלי כסף זה הם כנראה היו מתים מרעב, כפי שהיה נהוג לפני שהוקמו המכרות. אם העבודה במכרות עדיפה על מוות מצבם הוטב הודות למכרות.

ואף על פי כן, על פי התורה זה לא היה קורה, כי התורה מחייבת לכלכל כל יהודי בין אם הוא עובד ובין אם לאו. ממילא איש לא היה עובד במכרות רק כדי לשרוד.
חוק זה של התורה הוא שגורם לרמב"ם לצאת בחריפות כה גדולה כלפי אלו אשר במקום לעבוד לומדים תורה ודורשים מהציבור לפרנס אותם כי הם עניים. חוק זה גם גורם לקללה על כל מי שנוטל מן הצדקה בעוד הוא יכול להסתדר בלי לקחת מאחרים.
הערה כללית על נ&ב 286762
אני משתתף בצערם של כל הסובלים מהשלטון הדיקטטורי בברית המוצצות ובכל מקום על פני האדמה.

הקשר בין ה- CCCP לסוציאליזם הוא כמו הקשר בין האייל הקורא לאייל (החיה עם הקרניים והפרסות) כלומר בשם בלבד.
מעבר לזה דיקטטורה היא שילטון רע לעצמו כי אין לו מנגנוני תיקון טעויות, ולאדם כי אין לו חופש שיוויון ואחווה.

לא מדובר בעבודה במכרות זאת אלגוריה, מדובר בכל עבודה שהיא.
מי שעובד בשביל ברון הון בכל עבודה, ובגלל האוליגרכיה מוצא את עצמו במעגל בו רוב חייו נישלטים ע"י ברוני הון. לכן - "i owe my soul to the company store" כותב השיר דיבר על פועל שעובד בעיר ששיכת לבעל הון, וקונה בחנות ששיכת לבעל הון, וכן הלאה.

בין הדיקקטורה הסוביטית לאוליגרכיה הפיאודלית שנמצאת בסוף הדרך הכלכלית לה אתה מטיף, יש כמה וכמה אפשרויות. באופן אישי, אני בוחר באמצע, לצורך פשטות אקרא לה השיטה הסקנדינבית.

סלוט קומרד
הערה כללית על נ&ב 286816
''בין הדיקקטורה הסוביטית לאוליגרכיה הפיאודלית שנמצאת בסוף הדרך הכלכלית לה אתה מטיף, יש כמה וכמה אפשרויות. באופן אישי, אני בוחר בדיקטטורה הסובייטית''

לפחות אתה ישר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים