295396
אני מצטרף להבעת התודה על המאמר המעניין.

הרצאה של כהנמן שמדבר גם על ענייני זכרון (וגם על ענייני אושר):
295459
נהניתי מאוד מההרצאה של כהנמן, תודה. אם אינני טועה, כתבת פעם על הרצאות ששמעת באינטרנט מה-MIT (כולל של טברסקי, אולי). תוכל לתת קישור?
295476
ראה תגובה 281940. מה שמשעשע זה שתעתועי הזיכרון הובילו לכך ששכ"ג נתפש כזה שכתב על הרצאות מ-MIT ששמע באינטרנט בעוד למעשה <דמיין קישור כאן> הוא זה שביקש בפעם הקודמת את הקישור להרצאות‏1.

1 עד כדי קבוע וישנאי.
295501
האמת היא שזכרתי משהו על הרצאה של חומסקי ששכ"ג כתב עליה, ומשום מה הנחתי שהקישור הזה הוא ממנו. מצד שני, רציתי כמובן להוסיף הדגמה מעשית למאמר הנאה.:)
?קבוע וישנאי?
295505
(חוק וישנה גורס שבכל תגובה שנועדה לתקן תגובה אחרת תיפול שגיאה אחת לפחוצ)
295523
אם ה"לפחוצ" הייתה הדגמה מכוונת? :)
חוק וישנה בדפוס 394837
בכתב-העת "העין השביעית", בגליון יולי 2006, הופיע המאמר "המחשב שווק חיים" (השגיאה מכוונת): המאמר דן בשגיאות כתיב ובהעדר הגהה בעיתונים המודפסים.

משפט הסיום של פסקת הפתיחה: "טעויות לשוניות, פליטות קולמוס ורמת ירודה של עריכה לשונית הפכו לדבר שבשגרה במוצר הסופי היוצא מהדפוס".
חוק וישנה בדפוס 394846
דבורית שרגל, כוולווט אנדרגאונד, נהגה (ועדיין נוהגת?) לציין בפוסטים שלה שגיאות כתיב וטעויות לשוניות בעיתונות המודפסת.
חוק וישנה בדפוס 394850
זה שיש טעויות, ברי לכל מי שמעיין בעיתון מודפס (קל וחומר במאמרים מקוונים). התייחסתי דווקא לשגיאה במאמר שדן בשגיאות (''רמת ירודה של עריכה לשונית'').
חוק וישנה בדפוס 394857
אני קוראת עכשיו את ה''לוויתן'' של אקונין, שהומלץ כאן בימים האחרונים. הספר באמת מקסים, אבל העריכה הלשונית שלו לא משהו - בלשון המעטה. בקיצור, גם הספרות קצת במצוקה בעניינים אלה...
חוק וישנה בדפוס 394869
אני מסכים לגבי מצב הדפוס, אם כי ב''לוויתן'' ספציפית לא זכורות לי בעיות בולטות. כנראה שכשהספר מרתק, מתעלמים מדקויות...
חוק וישנה בדפוס 394879
אכן. אני מודה שכבר מזמן לא קראתי ספר בעברית, אז סביר שמכאן הדקדקנות. מה גם שאני קוראת באיטיות מזעזעת בשנים האחרונות... זה חלק מהעניין.
אבל הספר - כיף!
חוק וישנה בדפוס 394920
סליחה על הבורות. מה היתה השגיאה?
חוק וישנה בדפוס 394922
''רמת ירודה'' במקום ''רמה ירודה''.
רמת גן 394931
מוזר. קראתי את המשפט והעין שלי תרגמה אוטומטית ל''רמה''. רק אחרי התגובה שלך, קראתי שוב, והנה ''רמת''.
רמת גן 394935
(גם אני)
Error in statistical tests of error in statistical tests 426685
נתקלתי עכשיו במאמר קצר וחביב ‏1 העוסק בהתגלמות חוק וישנה בספרות המדעית.
בקצרה, המאמר בוחן את ממצאיו של מאמר קודם, לפיהם התפלגות ספרת האחדות ‏2 בנתונים המתפרסמים בכתב העת הנחשב נייצ'ר חורגת באופן מובהק מהתפלגות אחידה. או במילים פשוטות: המאמר הקודם טען שחוקרים לא מעגלים נכון. מסתבר שהמאמר ההוא השתמש בכלים סטטיסטים בלתי תקפים לבעיה הנדונה. אם משתמשים בכלים סטטיסטיים הנכונים, מוצאים שההטיה המדוברת אינה מובהקת. ולקורא ינעם.

קטונתי כמובן מלמצוא שגיאות במאמר המתקן ‏1.

2 הספרה הקטנה ביותר במספר, למשל ה-‏8 במספר 145.78.
Error in statistical tests of error in statistical tests 426786
הטעות שנעשתה במאמר המקורי פשוט מבישה. קשה לי להאמין שמשהו כזה התפרסם.
295744
מעניין כמה שנים צריכות לעבור עד שכל ילד יידע שאני הוא זה שהבאתי את הקישור. כטענת בסיס אני רוצה לטעון כרגע ששש מאות אלף איש ראו את הקישור שהבאתי.
זיכרון ואושר 295746
ההרצאה של כהנמן אכן מעניינת ורלוונטית, אבל לדעתי הוא קצת פיקשש טכנית ‏1 בלהעביר נקודה שפשוט הדהימה אותי כשקראתי עליה לראשונה: במהלך קולונוסקופיה (פרוצדורה רפואית מכאיבה שמתבצעת, אהם, דרך הרקטום) שאלו נבדקים מהי דרגת הכאב שהם חשים מדי 60 שניות; מאוחר יותר הנבדקים תושאלו שוב, והסתבר ש*הזיכרון* של מידת הכאב הכוללת מהחוויה הוא פחות או יותר הממוצע של "שיא הכאב" ושל הכאב ברגע הסיום של הפרוצדורה. מכאן נובע, והדבר אומת בניסוי, שאם תעביר נבדק א' את הפרוצדורה כמו שהיא, ולנבדק ב' תעשה את אותו הדבר אבל תשאיר את המכשירים תחובים בעכוז לעוד עשר דקות "סתם" (כך שנבדק ב' חטף את כל הכאבים של א' *פלוס* עשר דקות של כאב מתון), אז נבדק ב' יזכור חוויה פחות מכאיבה! פנטסטי, וגורם לי לחשוב על איך אני רוצה לגמור את הקורס שאני מלמד בשבוע הבא...

(קצת פרטים יש ב- http://defiant.ssc.uwo.ca/Jody_web/jokes/reply_to_re... )

עוד נקודה מעניינת מההרצאה היא עם מה יש לאושר קורלצייה. הקורלצייה בין אושר להכנסה, מסתבר, היא מאד חלשה, אבל יש קורלצייה חזקה בהרבה בין אושר לגיל (מבוגרים מאושרים יותר), דתיות (דתיים מאושרים יותר) ואיכות שינה. בנוגע למשתנה האחרון, כהנמן נזהר בדבריו ולא רמז לסיבתיות (אם כי לא חידד זאת מספיק, לטעמי ‏1) אבל זו דוגמא מצויינת בעיני ל*כיוון* לא ברור של קשר (שעשוי להיות בחלקו) סיבתי.
_____________
1 בכלל, קצת התאכזבתי ממנו בתור מרצה. אני בטוח ששכ"ג היה מעביר את ההרצאה הרבה יותר טוב
זיכרון ואושר 295751
כשאתה מדבר על פיקשוש טכני אתה מתכוון לכך שהוא לא נתן את ההדגשים הנכונים? אם כן, אני נוטה להסכים איתך.
________________
1 אתה לא נשאר חייב, הא? בביצפר בטח היית מהנודניקים האלה שאם מישהו נתן להם צ'פחה הם היו רצים אחריו שעות כדי להחזיר לו.
זיכרון ואושר 295780
כן, זה פחות או יותר מה שהתכוונתי. על מנת שלא אצא משמיץ נלוז, אציין שהמאמר האוטוביוגרפי שלו באתר פרס נובל, עליו המלצת יותר מפעם אחרת, הוא לדעתי פנינה אמיתית - מרתק בתכניו וכתוב לעילא ולעילא (וכמובן, מחקריו עצמם הם פורצי דרך וגו').
________________
1 זה הכל מאהבה, שוטה. בבית הספר אני הייתי מאלה שמשכו בצמות של הילדה שאהבו בסתר.
זיכרון ואושר 295767
אוסף התגובות לדיון 2320 הוא גם סוג של "זיכרון רקטלי"?
זיכרון ואושר 295896
אוף! ואני עוד מעז להעיר על פיקשושים? הלינק עם הפרטים שהתכוונתי לצרף לתגובה 295746 הוא http://www.abc.net.au/rn/science/mind/s923773.htm , ולא הלינק התועה שהשתרבב.

ולתמהים בנוגע לחילופי הדברים מתחת לקו, נא ראו תגובה 295669.
אשרי, ישיש אני 295965
בעקבות הערה של הלא-חרדי-ולא-עו"ד (שימצא כבר קיצור שמקובל עליו, לכל הרוחות) בעניין אחר, עלה בדעתי הקשר (המקרי?) בין גיל במובן הכרונולוגי לבין זה במובן העליצותי. במקורותינו מצאתי "הַשְּׂמֵחִים אֱלֵי גִיל יָשִׂישׂוּ, כִּי יִמְצְאוּ-קָבֶר" (איוב ג' כ"ב) (ישישו, הה? ישיש הוא?).
אשרי, ישיש אני 295967
סיבה לשמוח, בשבילך: לפי הסיפור של אנשלוביץ יוצא שהוא מבוגר ממך בכמה שנים. מבצע ענבי זעם היה אאז"נ ב-‏1996, והוא מספר שהיה אז כבן חמישים. אז אתה לא זקן האתר.
אשרי, ישיש אני 296046
אם אנשים רק היו קוראים‏1 תגובות: תגובה 2538142. רק אל תגיד לי שלכתוב "הלא עו"ד" או "הלא חרדי" זה יותר מדי בשבילך‏3.
_______
1 או שקראת אותה והבעיה היא אחרת..? אולי בעיה של גיל ?
2 ביום שבו מגיב אחר יבחר לעצמו את אחד הכינויים "לא חרדי" או "לא עורך-דין", אני אחשוב על קיצור אחר.
3 אולי זה הגיל ?
_______
"גיל" כבר אמרתי ?
אשרי, ישיש אני 296316
לחל"ע לא עוד,
מעתה רק לא עו"ד!
זיכרון ואושר 295975
אני דווקא התרשמתי שכהנמן העביר היטב את סיפור הקולונוסקופייה ובעיקר את המשתמע ממנה - בפרט לאור ניסוי הכאב שחוזר, למעשה, על אותו עניין בדיוק.
מעניין, כי אחד מידידיי אמר לי באותה תקופה (של ההרצאה) שכהנמן - שאותו פגש במרכז לרציונליות - כבר לא ממש מרשים ולא במיוחד רב פעלים - לכן כששמעתי אותו בלינק של השכ''ג אני התאכזבתי לטובה...
זיכרון ואושר 295977
מעניין אם ה''פגם'' הזה שיש לזכרון שלנו הוא כשל של המערכת, או שיש לו הגיון הישרדותי כלשהו (למשל, אם נניח שמטעמי יעילות כדאי לשמור רק מספר אחד לכל ארוע של כאב מתמשך, האם הממוצע של המכסימום ונקודת הסיום הוא כמת הגיוני יותר ממשהו שלוקח בחשבון גם את האינטגרל).

ראובן בטח יצביע לאפשרות הראשונה. אשמח לשמוע רעיונות בקשר לשניה.
בעצב תלדי בנים 295985
גם ההנחה שלך שאני עיקבי היא כשל של המערכת.
דווקא כאן אני חושב שהיה מעניין להשוות בין נשים וגברים.
זיכרון ואושר 295995
ולמה אתה רואה סתירה בין השניים? זהו כשל שיש לו הגיון השרדותי.
מה שאותי מעניין זה אם העניין נבדק על לידות. האם שיא הכאב הוא קרוב ממש ליציאת התינוק? מי מתנדבת לענות?
זיכרון ואושר 296002
"כשל שיש לו הגיון השרדותי"? לא הבנתי. תכונה שיש לה הגיון הישרדותי אינה נחשבת לכשל בעיני.
זיכרון ואושר 296018
מצד הזכרון זה משהו כמו 10 בסולם כשל. מצד המערכת בכללותה יש בזה הגיון רב. מה כאן לא ברור?
זיכרון ואושר 296029
לא ברור למה אתה רואה כאן כשל של הזכרון. לפי איזה קריטריון אתה מודד את ההצלחה והכשלון שלו?
זיכרון ואושר 296038
אם תפקיד הזכרון הוא לזכור דברים כהוויתם, אזי הקריטריון ההולם, כמדומני, הוא רמת מילוי תפקידו. ומכאן שיש כאן כשל, לא? כשאתה שוכח משהו או זכרונך מתעתע, אתה לא רואה בזה כשלון? אתמהה.
זיכרון ואושר 296040
תפקיד הזכרון הוא לזכור דברים כהוויתם? מי נתן לו את התפקיד המשונה הזה, ולמה הוא הסכים לקבל אותו?

טיפה יותר ברצינות:

1. אם ניקח כנתון שאי אפשר "לזכור דברים כהוויתם" מסיבות שונות כמו מקום איכסון, זמן השליפה או כל סיבה אחרת, איזה קריטריון אפשר להפעיל כדי להחליט אם הזכרון האנושי עושה עבודה טובה?

2. אם יש זכרונות שטוב יותר לאורגניזם לא לזכור כהוויתם (טראומות, נניח), האם עדיין יש טעם לדרוש מהזכרון לזכור אותם?

3. אין ויכוח שישנם *גם* כשלים של הזכרון - אני האחרון שיטען אחרת (היתה לי סיבה טובה להגיד את זה, אבל שכחתי מהי). אלא שלא זאת השאלה כאן.
זיכרון ואושר 296042
זכרון "טוב" (קרי: אמין) אצל נשים היה מבצע בצורה יעילה יותר מהממשלה הסינית את המניעה של הולדת ילד שני במשפחה.
זיכרון ואושר 296059
1. אינני רואה מדוע העובדה שאי אפשר "לזכור דברים בהוויתם" צריכה לשנות את הקריטריון לעבודת הזכרון. מריך להכיר בכך שהיא לעולם איננה מושלמת: זה ברור. אבל טובה? למה לא?
2. את מחיקת (או הדחקת) הטראומות אני בהחלט מסווג ככשל שיש לו הגיון השרדותי.
3. (:
זיכרון ואושר 296326
זה נשמע לי יותר ויותר כמו התעקשות הדדית על טרמינולוגיה. אני מניח את הדברים כאן.
זיכרון ואושר 296385
ואיזה היגיון הישרדותי יש להתעקשות על טרמינולוגיה?
זיכרון ואושר 296064
1. "איכסון," "זמן השליפה," מונחים קצת מטעים.
2. "לדרוש מהזכרון לזכור"?
3. כמו שפרנקי הווארד אמר: אם אתה מצפה לבדיחה על אמנזיה, תשכח מזה.
זיכרון ואושר 296315
1. אולי *קצת* מטעים, אבל ודאי שהזכרונות "מאוכסנים" איפה שהוא - גם אם לא במקום אחד במוח, וודאי ששליפתם לוקחת זמן.
2. מן דיבור מטאפורי כזה.
3. :-)
זיכרון ואושר 296420
1. מה שרציתי לומר הוא שצריך להיזהר עם ההפרדה הזו בין "זיכרון" לנניח "מחשבה" או "רגשות." נכון שאנחנו מדברים במטאפורות, אבל הדברים אינם מופרדים בצורה כה חדה וברורה.
זיכרון ואושר 296422
אני משער שאתה צודק, אבל אנשים עם אמנזיה אינם משוללי מחשבה ורגש (למרות שאלה אולי נשענים על ''זכרון'' לא תודעתי כלשהו). כל מי שרואה סרטי מתח יודע שלפחות חצי מהאנושות סובל מאמנזיה לפחות פעם אחת בחייו (והחצי השני מפיצול אישיות).
זיכרון ואושר 296427
לחדד את הנקודה - לא ברור בכלל אם יש לנו מודולים שונים לזכרון, רגש ומחשבה.
זיכרון ואושר 297346
התשובה היא כן. זיכרון (הצהרתי, לפחות), רגשות ומחשבות משוכנים במסלולים מוחיים שונים למדי.
זיכרון ואושר 297357
אני מבין שאומרים שאזור זה וזה מעורב בפעילות מחשבתית (נניח האונות הקדמיות), ואזור כזה מעורב בזיכרון פרוצדורלי (צרבלום/סרבלום/מוח קטן?) אבל האם באמת אפשר להפריד בין הדברים? האם החלוקה הזו היא לא כמו שאר החלוקות שלנו, נוחות הגדרתית שמאפשרת לדבר על נקודות מבט שונות?
זיכרון ואושר 297367
לגבי הזיכרון ההצהרתי, התשובה היא ברורה יחסית (עד כמה שדברים במדעי המוח יכולים להיות ברורים). אנשים שתכרות להם אזורים מוחיים מסויימים באמת יאבדו כליל את הזיכרון ההצהרתי שלהם. לגבי זכרון פרוצדורלי התמונה מורכבת הרבה יותר. ככל הנראה עקב העובדה ש''זיכרון פרוצדורלי'' בעצמו מכיל הרבה יותר מדבר אחד (זיכרון פרוצדורלי מוטורי, זיכרון פרוצדורלי קוגניטיבי, וכו'). הראו גם שתהליך הרכישה של המיומנות בעצמו עובר בין אזורים מוחיים שונים (בין תהליך הלמידה לתהליך ההפנמה).
זיכרון ואושר 297375
תזכירי לי (:-) מהו האזור שקשור בזכרון הצהרתי? אגב, עד כמה שאני יודע, גם החלוקה הזו לזיכרון הצהרתי/סמנטי/אפיזודי וכו' שנויה במחלוקת ואיננה כזה ראה וקדש.
זיכרון ואושר 297379
כי אני עייפה, הנה לינק:
לזיכרון ההצהרתי יש כמה אזורים רלוונטיים, אבל המיקום שלהם ברור יותר (בהגבלה שאמרתי קודם) מאשר אלה של הזיכרון הפרוצדורלי.
אלן שרמן 297381
תודה.

ובנתיים, לאלן שרמן הגדול יש שיר "אתה זקוק לאנליסט":

אם אתה תמיד גונב דברים מחנויות
אתה זקוק לפסיכואנליסט
אם תמיד יש בכיסיך דברים שלא שלך
אתה זקוק לפסיכואנליסט
אם אתה קופא מו מזיע ממחלות דמיוניות
אתה זקוק לפסיכואנליסט
אם צריך מחשב לקטלג את הכדורים
אתה זקוק לפסיכואנליסט
אם אתה בן 46 ולא נישקת
לך נשק פסיכואנליסט
אם אתה באמת חושב שמס הכנסה ירד
אתה זקוק לאנליסט, לפסיכואנליסט
כל אחד צריך אנליסט

וכל המלים:
זיכרון ואושר 296207
אולי מדד הגיוני נוסף הוא לאו דווקא "איכות שימור הידע" אלא "שיפור ההסתברות העתידית לאושר" (כלומר, עד כמה תבהל כשיבוא בפעם הבאה אדם מחייך עם צינור ארוך), שהרי הוא קצת יותר הולם את האופי ההשרדותי שנהוג לייחס לתכונות אנושיות.

מאידך, גם במדד הזה הזכרון לא מצטיין כל כך. ואולי זה לא נכון - אולי תכונת "השיא והסוף" היא תכונה שאכן משתלמת ב*רוב* החוויות (כלומר, זה אכן קירוב טוב לעד כמה תרצה לחוות את החוויה שוב), אבל הניסוי הזה מחפש את הזכרון בסיבוב - ומוצא בדיוק את המקרים בו הוא נכשל.

חוץ מזה, מעניין מה קורה עם חוויות ארוכות יחסית (טירונות), או כאלה שאינן בעלות סוף מוגדר-היטב.
זיכרון ואושר 296242
הנה נסיון להסבר:
"השיא והסוף" היא שיטה שנועדה לתת לך מדד טוב ככל האפשר של "עלות ותועלת", בהנתן מרבית הסיטואציות הטבעיות (כלומר, אלו שהיו קיימות בעת שהשיטה התפתחה אצל בני אדם או בעלי חיים מוקדמים יותר). ההנחה היא שמרבית הפעולות החיוביות שעושה האדם כוללות בתוכן איזשהו מחיר, ואילו התועלת מגיעה רק בסוף התהליך. למשל, כדי לאכול סברס, אני צריך לקלף קודם את הקליפה הקוצנית שלו. שיטת "השיא והסוף" נותנת לי הערכה של עלות (שיא הכאב כמייצג של כלל העלות של התהליך) מול תועלת (הסבל/אושר שהיה לי בסוף התהליך, כלומר, בעת השגת המטרה).
זיכרון ואושר 296319
מעניין. תודה. מה שחסר לי בכ"ז הוא איזשהו משקל גם לאורך הסבל, שהרי ה"מחיר" קשור גם בו: יותר כדאי לי לחפש סברס שזמן הקילוף שלהם הוא 10 דקות ולא שבע שעות.
זיכרון ואושר 296321
למה אתה לא מסוגל לדחות סיפוקים?
זיכרון ואושר 296331
זה לא רק דחיית סיפוקים, זה שבע שעות של משחק מקדים!
זיכרון ואושר 296334
אחרי שבע שעות של נסיונות קילוף, אתה תהיה הרבה הרבה יותר רעב, עייף וצמא מאשר אחרי עשר דקות - ומכאן שבאופן טבעי אתה תסבול יותר.

אני תוהה אם זה הזמן להכניס פנימה את רעיון הדיסוננס הקוגניטיבי (שמסביר, בדרכו, למה האיש עם הטיפול הארוך יותר דיווח על פחות סבל בדיעבד).
זיכרון ואושר 296347
אבל אם כך, ההסבר שלך מאבד קצת מתקפותו, שכן הדוגמא שנתת אינה מסבירה את המצב המתואר, בו הזכרון של כאב *קבוע* לא משכלל את משך הזמן.

אולי אני לא ברור, אז נחזור לסברס: קילוף של 10 דקות עדיף גם על קילוף של 20 דקות, ובפרק זמן זה אין הגברה של אי הנוחות. אולי אין במצבים טבעיים הרבה מקרים כאלה, אבל אני מסופק (מה שהניסויים המתוארים מראים הוא שעצם התמשכותו של הכאב אינה גורמת להרגשה שהוא הולך ומחריף). אם אחרי אכילת פרי מסויים כואבת לי הבטן במשך יום ואחרי שאכלתי פרי אחר היא כואבת יומיים, לא כדאי לי לזכור את ההבדל?
זיכרון ואושר 296457
אם משך הזמן הוא ההבדל היחיד, יתכן שהזמן כל יכנס לחשבון (לא נראה לי שזה נבדק במחקר שתואר שם, או לפחות הוא לא דיווח על התוצאות).
זיכרון ואושר 296638
מעניין אם עשו נסיונות דומים על בע''ח אחרים.
זיכרון ואושר 296866
או על תחושות אחרות. מי אמר ששיאוְסוף באמת מאפיין כל זיכרון?
296870
השאלה היא לאיזה תחושות יש סוף ברור, ובמיוחד איזה תחושות אחרות בעלות סוף ברור ניתנות לייצור בתנאי מעבדה.
296871
התכוונתי - יכול להיות סוף ברור. אולי פחד? קנאה במקרים מסוימים?
זיכרון ואושר 296400
"ההנחה היא שמרבית הפעולות החיוביות שעושה האדם כוללות בתוכן איזשהו מחיר, ואילו התועלת מגיעה רק בסוף התהליך."

לכך עשויות להיות שתי סיבות:

1. כך "מתנהגים דברים בעולם", ולכן הפעולות (החיוביות) של אדם מתנהגות לפי אותה התבנית. כלומר - לרוב ה"חוויות" (הסבירות) בעולם יש מבנה יחסית מובהק של סוף ברור, שבו באה לידי מיצוי מהות ה"חוויה" (העץ כורע תחת משקל פירותיו עד שהוא נשבר, החתולה בהיריון עד שהיא מולידה גורים, אני ממש צריך להשתין וכו'). היות וכך נראה העולם, בלתי נמנע שגם היצור האנושי יפתח לעצמו אמצעי-זיהוי-תבניות שכזה. אני אישית לא כל כך מאמין בזה; נראה לי שהנטייה לתחום דברים ב"התחלה וסוף" ולערוך היקשים היא נטייה אנושית יותר מאשר שהיא טבועה במבנה האינהרטי של הדברים. אבל בטח אפשר להתווכח.

2. כך "מתנהגים אנשים", או יותר נכון, כך מתנהגות פעולות אנושיות - האדם מציב לעצמו מטרה, ופועל להשיג אותה; מכאן נגזרת תופעת "התועלת מגיעה בסוף התהליך" (אני רוצה לצוד אייל, אני רוצה לקלף סברס, אני רוצה להגיע לעזריאלי, וכו'). איכשהו זה נראה לי קצת יותר נכון, אם כי כנראה שגם 1 קצת נכון.

מעניין לבדוק, אם כך, האם יש מקבילה של "השיא והסוף" אצל בעלי חיים פחות חכמים ו/או נחושים (החתולה שלי, לדוגמה, מנהלת קרוב ל-‏17 שנה חיים משוללי מטרות, לטווח הקצר או הארוך. היא "חיה את הרגע" במובן המוחלט של המילה. מה שמזכיר לי סיפור של סבתא שלי: כשהיא היתה ילדה, הם היו מרתיחים סיר מלא בחלב. החלב היה רותח, והיה מגיע חתול, מנסה ללקק את החלב, ואז נכווה. למחרת הוא היה עושה את אותו הדבר, שוב ושוב, ולא היה לומד. הסיפור קשור קשר רופף בלבד לדיון, אבל כבר הקלדתי אותו אז מה אכפת לי).
זיכרון ואושר 296425
כמדומני שזה קשור גם לתבניות פעולה בסיסיות של ''התקרבות'' ו''התרחקות.'' האורגניזם מתקרב לאוכל או רוצה להגיע מנקודה א' לנקודה ב'. זוהי פעילות שנובעת ממוטיבציה מסוימת, יש לה מטרה והאורגניזם יכול לבקר בצורות שונות את תהליך ההתקרבות שלו כדי להשיג את המטרה. ברגע שהמטרה מושגת עולה בגופו תחושת סיפוק שהיא ממשפחת השמחה וההנאה. לעומת זאת, אם עקב איום כלשהו, היתקלות במיכשול או כשל בתיפקוד, פעולת ההתקרבות נפסקת, הרי שיש כאן הפרעה למוטיבציה שמניעה את תהליך ההתקרבות, שמתבטא ברגשות פחד, כעס, תסכול וכיוב'. אם צריך לברוח מדבר מה מאיים, הרי שהבריחה עצמה איננה תהליך מוטיבציוני בעל מטרה מוגדרת שניתו לבקר היתקדמות לקראת ולהכריז על השגת וסיומה. לכן, אולי, אפשר לדבר על זה שהאושר הוא זמני, קצר - השגנו את מטרתינו, שמחנו בחגינו ואז יש ירידה ברמת המוטיבציה והפעילות - ואילו העצב יכול להמישך משום שאין לו סיומת ברורה.
זיכרון ואושר 296426
במקרים רבים העלות באה אחרי התועלת - התשלום ברוב המסעדות ובתי הקפה, שברון הלב מאהבה נכזבת, הכיסוחים שאתה חוטף אחרי תגובות כאלה, למשל...
זיכרון ואושר 296467
אדרבה - במקרים כאלו, השיא והסוף חד הם.

(אם כי כדאי להזכיר שמקרים כאלו נדירים יותר בסיטואציות ''טבעיות'')
Don't Know Why 296502
דווקא באופן טבעי השיא והסוף חד הם.
Don't Know Why 296513
"חד" הם? אתה בטוח? רך, הייתי אומר.
זיכרון ואושר 296024
אני לא יודע על לידות אבל בדקו PMS וקיבלו תוצאות זהות.
זיכרון ואושר 296034
נראה לי שצריך להיות הבדל גדול מאוד בין PMS לבין לידה - גם מבחינת עצמת הכאבים, וגם - ובעיקר - מבחינת התוצאה (לפחות לרוב הנשים).
זיכרון ואושר 296067
1. נמתין לתגובת המבינות, אם כי לא נראה לי שעצמת הכאבים צריכה לשנות.
2. אני אנסה לחפש יותר פרטים.
זיכרון ואושר 296080
העניין הוא בעוצמת הכאבים לעומת עוצמת האושר על הילד. זה נראה לי קשר חזק בין אושר לזכרון.
זיכרון ואושר 296084
משהו כמו עוצמת הקיטורים בטירטורים ומסעות, לעומת הזכרון היפה והגאווה מעצם הנסיון ומה שהוא מעניק לנו?
זיכרון ואושר 296092
ממש לא דומה, אני מניח. לא מבחינת הכאבים, לא מבחינת ההענקה, וודאי לא מבחינת התינוק - שאיננו זיכרון אלא עתיד.
זיכרון ואושר 296094
המממ, התכוונתי שאולי המצב בהווה (פלוס צפיות אם אתה מניח עתיד) משפיע על זיכרון העבר בשתי הדוגמאות.
זיכרון ואושר 302140
כמעט, אבל לא בדיוק - יש הבדל בין כאב לסבל (וכאן בדיון נדמה לי שדובי הכניס את המושג "סבל" בלי להבדיל בין השניים). תגובה 296334

גילוי נאות - את שיא כאבי הלידה (צירי לחץ) לא חוויתי, אבל כן חוויתי כאבי צירים סדירים ותכופים במשך 24 שעות רצופות. אם תשאלו אותי עכשיו, אומר שזה לא כאב. כלומר, זה כן כאב, אבל לא סבלתי. ממש "חגגתי" את הכאב - בנשימות, בתנועה ובהוצאת קולות נמוכים, עם חברות שעיסו לי את הגב. ההרגשה היתה באמת חגיגית, כי מתפתחת לידה (כך חשבתי). התחלתי לסבול רק לאחר יום שלם כמעט, כאשר המיילדת אבחנה שאין התקדמות בלידה. אז הבנתי שלא רואים את הסוף, שאני לא מצליחה לישון יותר מחמש דקות רצוף (כי מגיע ציר), לא מצליחה לאכול (הצירים מעודדים הקאות) ושזה ייעשה רק יותר גרוע. זה היה רגע השבירה וביקשתי להגיע לבי"ח.

אז מה זכרון הכאב שלי? כמעט שאין כזה (זוכרת רק לחץ עמום שבא, מתגבר ונעלם). מה זכרון הסבל שלי? יש כזה, והוא קשור גם לאכזבה ולתסכול שהיו כאשר התוכניות שלי ללידת בית נגוזו. אם תשאל אותי עכשיו, אומר שהייתי מסוגלת לעמוד בכאב הזה בקלות, אבל אני גם זוכרת מדוע לא הצלחתי לעמוד בו (גורמים נפשיים בעיקר).

ולגבי דבריך, אני לא יכולה לומר ש"הכאב היה שווה כי אני מאושרת שבני נולד" אלה שני אירועים שקשה לשקלל זה מול זה. לא ניסיתי אפילו לשקלל כך.
זיכרון ואושר 302150
ההבחנה שלך בין כאב לסבל באמת מאוד נכונה. לא חשבתי עליה כשכתבתי את תגובותיי.
וזה (בצירוף הסיפא של דברייך, שגם היא משכנעת ביותר) מעלה בדעתי את השאלה עד כמה הניסויים שסביבם התפתח הפתיל הזה הם משמעותיים במצבים "טבעיים": כלומר, למשל - אין דרך לבדוק את ההבדל בין רמות הכאב השונות בניסוי - לעומת רמות הכאב השונות במצבים של כפייה, למשל (עינויים וכיו"ב). ומעניין גם אם נשים שנכנסו להריון או התמידו בו שלא מרצונן חוות סבל גדול יותר בלידה לעומת אלה הרוצות בילד. (וכאן, כמובן, אכן מדובר ב*סבל*).
זיכרון ואושר 302218
לגבי המשפט האחרון, יש המון רציונליזציה סביב הנושא - אבל אני מעדיפה לדבוק בדברי המיילדת שלי, שאומרת ששנים של ניסיון הראו לה שאין קשר הכרחי בין התפתחות הלידה לבין פקטור האמהות או הרצון בילד ‏1. בניסוח שלה: "לביה"ח הקריה היו מגיעות זונות שנכנסו להריון וימסרו את הילד לאימוץ דקה אחרי הלידה. היו באות, כורעות, יולדות בשעתיים-שלוש והולכות".

הגורם הנפשי כן נכנס פה, דווקא בזמן תהליך הלידה עצמו - למשל, מישהי שבטוחה שתלד רק עם אפידורל, והנה הלידה מתקדמת מהר מדי וכבר אין זמן לתת לה אפידורל. הפאניקה הקלה שנוצרת תורמת להעצמת הכאב. או להפך - מישהי שהיתה בטוחה שתלד בלידה טבעית ופסטורלית, ומוצאת עצמה מובהלת לקיסרי חרום. הטראומה ודאי מושפעת מהציפיות שקדמו ללידה.

1 משום מה כל המגיבים כאן עד עתה נוטים לעשות את הקשר בין הלידה להגעת התינוק עצמו. נשמע מוזר, אבל הקשר הזה כלל לא הכרחי. לידה היא טקס מעבר, אמהות היא מצב נפשי, השניים קשורים בדרכים סבוכות הרבה יותר.
זיכרון ואושר 302537
בספר "הוגנות, רציונליות, אושר" כהנמן מעיר משהו על שהות בבית-סוהר: מאחר וככל שעובר הזמן האסיר סובל פחות (אפקט ההתרגלות, שגם הוא נדון בספר הזה), יוצא שעונשים לתקופות ארוכות הם לא אפקטיביים מבחינת ההרתעה, כי האסיר שהשתחרר יזכור את ימי סיום הקדנציה בתור אחד המדדים העיקריים. אולי צריך לשקול הרעה מכוונת של תנאי המאסר בתקופה הסמוכה לשחרור (ואני הייתי מוסיף: מטעמים הומניים אולי אפשר להציע לאסירים הפחתה מסוימת באורך המאסר בתמורה להסכמה שלהם להרעה המוצעת).
זיכרון ואושר 302546
אינפורמציה מעניינת, מעניין איך בדקו אותה (מבחינת חוסר אפקטיביות), ומעניין גם אם במסגרת הניסויים שהוא מציג בלינק שלך נערכו גם כאלה שבהם לא ''משפרים'' את המצב לקראת הסוף אלא סתם מאריכים את הזמן ובוחנים איך משפיעה ההסתגלות.
לגבי הצעתך - נראה לי שזה בעייתי, אבל צריך באמת להשקיע מחשבה בעניין האפקטיביות.
זיכרון ואושר 302549
אני לא חושב שבדקו אותה, זאת השערה שהוא זרק לאויר העולם כמסקנה אפשרית מניסויי הכאב. נזכרתי בזה כאן כי עולה ממנה שכהנמן סבור שהמסקנות מניסויי הכאב ישימות גם לעניין המופשט יותר של ''סבל''. ההצעה להרע את תנאי המאסר אינה שלי אלא שלו, אם כי היא מנוסחת בלשון מאד זהירה לא כהצעה אלא כנקודה למחשבה.
זיכרון ואושר 308164
"הארץ" על זכרונות כוזבים:http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?co...

הם מדברים על השתלת זכרונות של גועל מאוכל משמין כאמצעי לדיאטה. אם לוקחים את זה לכיוון ה"אח הגדול", אפשר להשתיל זכרון כואב של כלא מבלי לכלוא....
זיכרון ואושר 308195
דוגמת המכונית (מס 3) למעלה לקוחה מנסוי מפורסם של לופטוס, אם כי ישנם מחקרים המערערים על ממצאיה או לפחות מציעים הסברים אחרים.
זיכרון ואושר 499555
מעניין. בלידה השנייה (שהפעם התרחשה לגמרי בבית, לאושרם של כל הצדדים) גם כאבתי וגם סבלתי לא מעט, ולא חשבתי בכלל להפריד תיאורטית בין השניים. היה אחלה :-P ואפילו השכנים לא שמעו שום דבר.
מה זה PMS? 296070
מה זה PMS? 296075
הימים שלפני הווסת.
מה זה PMS? 297356
תסמונת טרום-וסתית. (כאבים ושינויים גופניים אחרים שחוות חלק מהנשים לפני קבלת הוסת).
זיכרון ואושר 296246
שאלה מתוך אי ידיעה:
למה כל תכונה צריכה להיות כשל או בעלת הגיון הישרדותי? נראה לי שאפשר להניח שיש סף מסוים שדרוש להשרדות בתנאים נתונים, ומעבר לזה תכונות יכולות להתפתח מסיבות אחרות.
זיכרון ואושר 296255
זה מזכיר את ההסבר של גולד להתפתחות של תודעה. הוא השתמש במושג מארכיטקטורה של כנסיות spandrel שזה הרווח בין הקשתות שאוחזות את הגג. הרווח הזה נוצל לציורים ויצירות אמנות.
זיכרון ואושר 296291
לא חושב שהבנתי את התשובה.
זיכרון ואושר 296325
הכוונה היא שישנם אילוצים ותוצאי-לואי של כל מיני עניינים, ואלה עלולים להראות כאילו נוצרו מתוך ערך פנימי שלהם.

ה spandrels שרב"י הזכיר הם, לטענת גולד, אילוץ ארכיטקטוני שנובע מהדרך היחידה של ארבע קשתות להיסמך על מוט תומך, בשעה שמי שאינו מודע לכך יכול לחשוב שהם נבנו במיוחד כדי שאפשר יהיה לצייר עליהם. אם אתה רוצה לינק (כולל ביקורת על הטענה), תבקש.
זיכרון ואושר 296348
אני מבין. נשמע דווקא הגיוני.
זיכרון ואושר 296258
עוד נקודה שלא עלתה בכלל וזה תפקיד הזכרון בלימוד של כשרים שונים, כמו שימוש בכלים או בשפה.
זיכרון ואושר 296312
ודאי שלא כל תכונה ''צריכה'' להיות העלת הגיון השרדותי, ורב''י הזכיר טענות מפורסמות של גולד על העניין הזה. הנקודה היא שכשאתה נתקל בתכונה גופנית, אתה בד''כ לא רץ מהר מדי לכיוון של ''תכונות יכולות להתפתח מסיבות אחרות'' שהוא בהרבה מקרים רחוב ללא מוצא, ואני לא רואה למה הגישה הבסיסית לתכונות נפשיות צריכה להיות שונה.
זיכרון ואושר 296349
תודה. אין לי תשובה "קולעת". זאת שאלה של סבירות. נראה לי שמהרגע שיש *איזשהו* מבנה חברתי, ולו המינימאלי ביותר, החשיבות שלו להישרדות הפרט עולה בהרבה על כל תכונה ספציפית כזאת או אחרת.
זיכרון ואושר 296369
מבנה חברתי הוא, ללא ספק, אחד ממאפייני הסביבה החשובים ביותר, ובניגוד למציאות הפיזית הוא לא אילוץ נתון שצריך להתמודד איתו, אלא הוא עצמו יציר הביולוגיה האבולוציונית. אפילו בעשר הדברות אין מצווה לחיות בחברה, ואת פרו ורבו אפשר היה לקיים כמו האורנג אוטאנים. לא לגמרי ברור לי איך זה מתקשר לענייננו.
זיכרון ואושר 296973
נכון שהמבנה החברתי הוא יציר הביולוגיה האבולוציונית, אבל מה שיהונתן אולי אומר (ונראה לי סביר, על פניו) הוא שמרגע שהוא נוצר, הוא הופך להיות שיקול אבולוציוני דומיננטי, והוא מקום טוב לחפש בו סיבות לכל תכונה שהיא, בפרט תכונות נפשיות.
זיכרון ואושר 297092
ומי חולק על כך?
  התיישרות עם הממוצע • אפופידס
  אני רק שאלה • גרגמל
  לא רוקד כשעצוב • אפופידס
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • רון בן-יעקב
  I can boogie, but I need a certain song • אפופידס
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • שוטה הכפר הגלובלי
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • שוטה הכפר הגלובלי
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • שוטה הכפר הגלובלי
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • שוטה הכפר הגלובלי
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • שוטה הכפר הגלובלי
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • שוטה הכפר הגלובלי
  לא רוקד כשעצוב • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • שוטה הכפר הגלובלי
  לא רוקד כשעצוב • האייל האלמוני
  לא רוקד כשעצוב • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • שוטה הכפר הגלובלי
  לא רוקד כשעצוב • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • טלי וישנה
  כמו זבוב בקורי עכביש • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • שוטה הכפר הגלובלי
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • הנמלה העמלה
  לא רוקד כשעצוב • גדי אלכסנדרוביץ'
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • האייל האלמוני
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • ברקת
  לא רוקד כשעצוב • האייל האלמוני
  לא רוקד כשעצוב • טלי וישנה
  לא רוקד כשעצוב • ברקת
  לא רוקד כשעצוב • טלי וישנה
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • טלי וישנה
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • טלי וישנה
  לא רוקד כשעצוב • ראובן
  לא רוקד כשעצוב • אלמונית
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • ראובן
  לא רוקד כשעצוב • שוטה הכפר הגלובלי
  לא רוקד כשעצוב • ראובן
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • ראובן
  לא רוקד כשעצוב • דובי קננגיסר
  לא רוקד כשעצוב • שוטה הכפר הגלובלי
  לא רוקד כשעצוב • לא חרדי ולא עורך-דין
  לא רוקד כשעצוב • אלמוני מס' 1
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  in the country of the blind • ראובן
  in the country of the blind • יהונתן אורן
  in the country of the blind • האייל האלמוני
  in the country of the blind • יהונתן אורן
  in the country of the blind • ראובן
  חררמפ • ראובן
  in the country of the blind • יהונתן אורן
  in the country of the blind • ראובן
  סליחה. תיקון. • יהונתן אורן
  סליחה. תיקון. • ראובן
  סליחה. תיקון. • אם הכפר הגלובלי
  סליחה. תיקון. • ראובן
  סטיה מן הנושא, לצורך הדגשת כבוד התינוק וחירותו • המעפעפת מהחרשים*, על מונית
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • עוזי ו.
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • עוזי ו.
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • עוזי ו.
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • עוזי ו.
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • עוזי ו.
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • עוזי ו.
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • עוזי ו.
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • ירדן ניר-בוכבינדר
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • אייל בדוי
  לא רוקד כשעצוב • טלי וישנה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • ערן בילינסקי
  לא רוקד כשעצוב • האייל האלמוני
  לא רוקד כשעצוב • האייל האלמוני
  סוציאל-עוני • ראובן
  סוציאל-עוני • אפופידס
  סוציאל-עוני • האייל האלמוני
  סוציאל-עוני • יהונתן אורן
  סוציאל-עוני • אפופידס
  סוציאל-עוני • יהונתן אורן
  סוציאל-עוני • אפופידס
  סוציאל-עוני • ראובן
  סוציאל-עוני • אפופידס
  סוציאל-עוני • האייל האלמוני
  סוציאל-עוני • אפופידס
  סוציאל-עוני • האייל האלמוני
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איציק ש.
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • דורון הגלילי
  לא רוקד כשעצוב • איציק ש.
  לא רוקד כשעצוב • האייל האלמוני
  לא רוקד כשעצוב • איציק ש.
  לא רוקד כשעצוב • ירדן ניר-בוכבינדר
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • ירדן ניר-בוכבינדר
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • אנטילופה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • האייל האלמוני
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • האייל האלמוני
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • האייל האלמוני
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • עומר
  לא רוקד כשעצוב • האייל האלמוני
  מסע עם הבריאתנים • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • אנטילופה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • אנטילופה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • אנטילופה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • אנטילופה
  לא רוקד כשעצוב • דורון הגלילי
  לא רוקד כשעצוב • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • אנטילופה
  לא רוקד כשעצוב • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • אנטילופה
  הגידו מה עו''סים • ירדן ניר-בוכבינדר
  הגידו מה עו''סים • יהונתן אורן
  הגידו מה עו''סים • ירדן ניר-בוכבינדר
  הגידו מה עו''סים • יהונתן אורן
  הגידו מה עו''סים • ירדן ניר-בוכבינדר
  הגידו מה עו''סים • האייל האלמוני
  הגידו מה עו''סים • ירדן ניר-בוכבינדר
  פעם היו שני אחים מאוד דומים‏1 • דורון הגלילי
  לא רוקד כשעצוב • דורון הגלילי
  לא רוקד כשעצוב • האייל האלמוני
  לא רוקד כשעצוב • מוס גולמי
  לא רוקד כשעצוב • האייל האלמוני
  לא רוקד כשעצוב • טלי וישנה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • טלי וישנה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • טלי וישנה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • טלי וישנה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • טלי וישנה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • טלי וישנה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • ירדן ניר-בוכבינדר
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • ירדן ניר-בוכבינדר
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • שוטה הכפר הגלובלי
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • שוטה הכפר הגלובלי
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • שוטה הכפר הגלובלי
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • ירדן ניר-בוכבינדר
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • ירדן ניר-בוכבינדר
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • ירדן ניר-בוכבינדר
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • ירדן ניר-בוכבינדר
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • אביב י.
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • האייל האלמוני
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • האייל האלמוני
  לא רוקד כשעצוב • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  חבלי משיח • שוטה הכפר הגלובלי
  חבלי משיח • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • אביב י.
  לא רוקד כשעצוב • ירדן ניר-בוכבינדר
  לא רוקד כשעצוב • אביב י.
  לא רוקד כשעצוב • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • טלי וישנה
  אלכוהול, ניקוטין ומוחם של מתבגרים • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • הנמלה העמלה
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • שוטה הכפר הגלובלי
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  (פסיכואנליזה) • עוזי ו.
  אה. תודה. • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • דובי קננגיסר
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • דובי קננגיסר
  פני המציאות - מבהיל • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • טלי וישנה
  רבע עוף טופיק • שוטה הכפר הגלובלי
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • טלי וישנה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • טלי וישנה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • טלי וישנה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • טלי וישנה
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • טלי וישנה
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • טלי וישנה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • טלי וישנה
  לא רוקד כשעצוב • אייל בדוי
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • טלי וישנה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • אורי גוראל-גורביץ'
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • אורי גוראל-גורביץ'
  לא רוקד כשעצוב • כרמית
  לא רוקד כשעצוב • מאיה
  לא רוקד כשעצוב • האייל האלמוני
  לא רוקד כשעצוב • מאיה
  ארץ הישימון הנפשי • רון בן-יעקב
  ארץ הישימון הנפשי • יהונתן אורן
  ארץ הישימון הנפשי • רון בן-יעקב
  ארץ הישימון הנפשי • יהונתן אורן
  משהו אופטימי • רון בן-יעקב
  משהו אופטימי • יהונתן אורן
  משהו אופטימי • רון בן-יעקב
  שכול ויגון עמוק • רון בן-יעקב
  שכול ויגון עמוק • טלי וישנה
  שכול ויגון עמוק • שוטה הכפר הגלובלי
  שכול ויגון עמוק • יהונתן אורן
  שכול ויגון עמוק • האייל האלמוני
  שכול ויגון עמוק • טלי וישנה
  שכול ויגון עמוק • יהונתן אורן
  דיכאון וסריקה ממוחשבת של המוח • רון בן-יעקב
  מתג לכיבוי הדיכאון • רון בן-יעקב
  פסיכיאטרים, ילדים, ותעשיית התרופות • רון בן-יעקב
  פסיכיאטרים, ילדים, ותעשיית התרופות • ראובן
  ארץ הישימון הנפשי • האייל האלמוני
  ארץ הישימון הנפשי • האייל האלמוני
  ארץ הישימון הנפשי • האייל האלמוני
  אני • האייל האלמוני
  ארץ הישימון הנפשי • האייל האלמוני
  ארץ הישימון הנפשי • האייל האלמוני
  ארץ הישימון הנפשי • טלי וישנה
  ארץ הישימון הנפשי • האייל האלמוני
  ארץ הישימון הנפשי • האייל האלמוני
  ארץ הישימון הנפשי • טלי וישנה
  ארץ הישימון הנפשי • טלי וישנה
  ארץ הישימון הנפשי • האייל האלמוני
  ארץ הישימון הנפשי • האייל האלמוני
  ארץ הישימון הנפשי • האייל האלמוני
  הפרעת אישיות גבולית • טלי וישנה
  היאוש ממשיך • רון בן-יעקב
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • טלי וישנה
  לא רוקד כשעצוב • שוטה הכפר הגלובלי
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  חולה אהבה באייל הקורא • ראובן
  לא רוקד כשעצוב • שוטה הכפר הגלובלי
  לא רוקד כשעצוב • איילה וקוץ בה
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • דורון הגלילי
  לא רוקד כשעצוב • יהונתן אורן
  לא רוקד כשעצוב • דורון הגלילי
  לא רוקד כשעצוב • דובי קננגיסר
  לא רוקד כשעצוב • דורון הגלילי
  לא רוקד כשעצוב • האייל האלמוני
  לא רוקד כשעצוב • חשמנית על מונית
  לא רוקד כשעצוב • רון בן-יעקב
  התיישרות עם הממוצע • אפופידס
  ללא כותרת • דובי קננגיסר
  רציונליות, הוגנות, אושר • יובל נוב
  רציונליות, הוגנות, אושר • אלמנה ויתום
  רציונליות, הוגנות, אושר • רון בן-יעקב
  רציונליות, הוגנות, אושר • האייל האלמוני
  רציונליות, הוגנות, אושר • יובל נוב
  רציונליות, הוגנות, אושר • רון בן-יעקב

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים