עשירים-עניים 33736
אולי הקונטרסט המעמדי זה לא הדבר שהכי מעסיק את השיח וההשקפה הפוליטית של רובנו, אבל יש לו נגיעה על החיים יותר מכל ניגוד אחר בחברה. פער המעמדות הוא שמעצב את הכלכלה והתרבות. המעמד (שיש להודות שאינו דבר קבוע), הוא מן הגורמים שקובעים את העבודה בה נעסוק לפרנסתנו, את הבית בו נגור ואת האנשים איתם נתחבר.

בניגוד להבדלים אחרים בין נשים ואנשים כמו מין, גיל, תרבות, אמונה דתית והשקפה פוליטית, המעמד הוא הקונטרסט היחידי שפוגע בחברה (או לפחות ברובה) בעצם קיומו.
עשירים-עניים 33738
אבל מה אתה מציע?
משטר קומוניסטי- נוסה, ונגמר בכישלון.
קהילה שיתופית (קיבוץ) - קצת יותר מוצלח, אך לא ממש.
יש לך רעיון מה לעשות?
עשירים-עניים 33760
א. העובדה שאין פתרון קסם שניתן לכתוב אותו בשלוש שורות לא גורעת מחשיבותה של הבעיה.
ב. יש דרכי ביניים בין קומוניזם לקפיטליזם דורסני שיכולות להקל על הבעיה.
נתחיל בהשקעה מאסיבית בחינוך (ילד יהיה בבית ספר עד השעה 4, יכין את השיעורים שם תוך שימוש בעזרה של מורים לתלמידים מתקשים, ויקבל שיעורי העשרה בתחומים שמחוץ למערכת הלימודים לפי בחירת הוריו והכישורים שלו, בחינם).
בהכשרה מקצועים למבוגרים, בשילוב עם עידוד מיכון בתעשיה מה שיאפשר לעובדים להתקדם מבחינה מקצועית ובכך לשפר את תנאי השכר שלהם ובמקביל יגדיל את הפריון של המפעלים.
נמשיך בהשקעה בתשתיות תחבורתיות שיאפשרו לאנשים במרכז לעבוד בפריפריה (מה שיגדיל השקעות שם) ויאפשר לאנשים מהפריפריה לעבוד במרכז (מה שיפתח בפניהם יותר הזדמנויות).
הורדת שכר הלימוד באוניברסיטאות והוספת מילגות על בסיס סוציאלי.
ועוד כמה שינויים בתחומי הבריאות והשיכון (שאותם אני מכיר פחות טוב ולכן לא אציע את הרעיונות שלי בידיעה שבכך אחשוף את בורותי אם עדיין לא עשיתי זאת).
עשירים-עניים 33767
כל ההצעות האלה מעולות (רק שצריך למצוא להן את התקציבים הדרושים, ופה קבורים כמה וכמה כלבים).
אך מוישה אופניק קבל נגד מעמדיות בחברה. מעמדיות כזאת תתקיים תמיד [אפילו בין בע"ח שבטיים, כמו קופים, יש תמיד זכר שולט (אלפא)
וכולי].
גם אם תעלה את ההשכלה של כולם, ואת המשכורות של כולם, עדיין יהיו עשירים ועניים (עוני יחסי).

אולי הדרך היחידה להלחם במעמדיות היא להתחיל להדגיש ערכים רוחניים.

אין זאת אומרת שמותר לשבת בחיבוק ידיים. כאמור, ההצעות שלך נכונות.
עשירים-עניים 33770
כל עוד העני יחסית יוכל לקבל את כל הצרכים הבסיסיים ברמה סבירה, ומוביליות חברתית תתקיים (כלומר סיכוייו של ילד עני לגדול להיות מבוגר במעמד ביניים ושל ילד במעמד ביניים לגדול להיות מבוגר עשיר יהיו סבירים), זו לא בעיה אלא מבנה חברתי (תקין) ואין טעם להלחם במעמדיות.
במצב הנוכחי, זו בעיה.
עשירים-עניים 33783
א. כמו שדורון כבר כתב, הפער המעמדי הוא מספיק רחב בשביל להוקיע ולהילחם בו. אני לא מדבר בכלל על הפער בין מי שמקבל משכורת של 5,000 בחודש ומי שמקבל 7,000. פער כזה הוא אפילו לא הבדל מעמדי.
קצת נתונים: בישראל, כמו בכל מקום אחר בעולם, 10% מן האוכולוסיה מחזיקה משהו כמו 90% מן אמצעי הייצור, האדמות וההון. 5000 (או שאלה 500? אני לא זוכר אבל זה ממש לא משנה) האנשים העשירים בעולם הם בעלי רכוש השווה לזה של 3,000,000,000 האנשים העניים בעולם. בילתי נסבל.

ב. למה אתה קורא קומוניזם? אם כלכלה ריכוזית ומדינה טוטליטרית זה קומוניזם, אז אין מתנגד חריף ממני לקומוניזם. אם הכוונה שלך היא פחות או יותר למצב בו "כל אחד מקבל לפי צורכיו וגו"', לי לא ידוע על ניסיון כזה בהיסטוריה האנושית, למעט מספר אירועים שנזנחו כמו בקומונה הפריזאית ובמלחמת האזרחים בספרד. במדינות קומוניסטיות כביכול כברית המועצות, הרפובליקה העממית של סין וקובה של קסטרו, הרי זה ידוע כי הכלכלה והחברה נשלטות בידי מעמד הביורקרטים.

ג. הקיבוצים הם כיוון באמת מוצלח, אך הם נכשלו ויכשלו בעתיד ממספר סיבות. אחת מרכזית היא התלות במשק הקפיטליסטי. לא שקיבוץ לא יכול להתחרות בשוק. להיפך, הקיבוץ הוא יחידה כלכלית יעילה בהרבה מאשר קבוצת עובדים לא מאוגדים, אך קשה לו להתמודד מול ראשי תאגידי ענק המעסיקים עובדים בשכר ניצול.
הקיבוצים שהוקמו בישראל נהנו מסובסידות ממשלתיות (הרי המייסדים הגיעו לרוב לקיבוץ חסרי הון אישי). כאשר הליכוד עלה לשילטון, כוחם הפוליטי של הקיבוצים היו לו לרועץ, והוא משך מהם את כספי המדינה ודרש מהם ריביות ענק שרוב הקיבוצים לא יכולו לעמוד בהן.
סיבה נוספת למפלת הקיבוצים היא החינוך והערכים עליהם קמו, שהיו ספוגים בציונות קיצונות. עם מות הציונות ועליית האמרקיניזציה, נשמטה הקרקע הערכית של הקיבוצים.
וככלל, קומונות קטנות וקיבוצים נוטים להיות בדלנים ולאלץ אנשים לחיות כולם בתחת של כולם.

ברגעים אלו ממש אני עובד על תירגום לעיברית של מאמר קצר שנכתב לפני כמאה שנה וחוזה במדוייק את הכשלון של קומונות קטנות וקיבוצים:
ד. אם יש לי רעיון מה לעשות? אפשר להעלות את שכר המינימום ולעקוף אותו, רק שזה בחיים לא יקרה בלי מאבקי עובדים ויביא לפתרון חלקי ביותר, ורק בסימפטום.
הכיוון אליו אני שואף הוא הפקעת אמצעיי היצור מידי בעלי ההון והבורגנות (מלבד רכוש לשימוש עצמי) והשמתם בבעלות משותפת ומבוזרת, תוך שמירת והעמקת הדמוקרטיה עד לרמת מקום העבודה והשכונה, ומתן אוטונומיה לכל עיר ואיזור. זאת הצהרה פשטנית ושיטחית (ומעצבנת ונשמעת כמו נאום בחירות. נו, אז מה), אבל היא מצביע לכיוון הכללי. אחרי הכל, לא אני לבדי אקבע לפרטים איך תיראה החברה והכלכלה, גם אם רעיונתיי הפוליטיים יתממשו.
''שימוש עצמי'' 33787
מתוך עמוד "רואים עולם" של "ידיעות אחרונות לעם", הדמוקרטיה העממית של ישראל, 15.12.2018:

"קפיטליסט רודף בצע נתפס היום בנמל התעופה ע"ש תמר גוז'נסקי כאשר ברשותו כמעט חצי קילוגרם של כסף בשטרות ירוקים. האיש טען להגנתו כי מדובר בממון 'לשימוש עצמי'. הוא נעצר והועבר לטיפולה של המחלקה לחקירת קפיטליסטים".

או, בעברית - איך אתה משיג "כל אחד לפי צרכיו וגו"', הלאמת אמצעי יצור ושאר התאורים שלך, ללא משטר ריכוזי? ולמה לעזאזל לאנשים לעבוד, אם הם לא מקבלים שום תמריץ? ולמה לעזאזל שהביורוקרטיה שנאלץ להקים כדי לטפל בכל זה, תהיה אמינה אם לא נותנים לה שום דבר מעבר למה שכל בטלן ברחוב מקבל?
או בקיצור - איך מונעים מהמדינה שלך להפוך לברה"מ?
''שימוש עצמי'' 33793
נמל התעופה ע"ש תמר גוז'נסקי הוא השם העתידי של נתב"ג, או שהקומוניזם הזה על כל מגרעותיו לפחות יסדר שיבנו פה עוד שדה תעופה בינלאומי?
כל-כך צעירה, לא חבל? 33820
עוד 17 שנה תמר גוז'נסקי כבר לא תהיה בין החיים?
כל-כך צעירה, לא חבל? 33834
מיהרת להסיק מסקנות. מה שנחמד במסורת הבולשביקית הוא שניתן לקרוא למוסדות ציבור ואפילו לערים שלמות (עיין ערך ''סטלינגרד'') על שם אנשים חיים. הרעיון הזה אינו זר גם לחברות קפיטליסטיות, לדוגמה, ''בית אליהו'' (ע''ש סוכן הביטוח הבלתי נלאה) או ''מגדלי עזריאלי'' וכו'.
כל-כך צעירה, לא חבל? 33841
וגם אצטדיון טדי כמובן.

ואתם יודעים מה? לא, לא חבל.
וגם כיכר רבין 33842
מה זה כבר שבוע בין חברים?

וגוז'נסקי היא בכלל בעד הערבים. מגיע לה שתמות.
וגם כיכר רבין 33844
אם תקרא כמה תגובות למעלה תראה שמדברים כאן על מקומות שנקראו על שם מישהו בעודו /חי/.
כיכר רבין לא מתאימה כמובן לסוג זה של שמות.
ויו-יו גם 33845
עורכים יקרים, הצבעתי בסקר שלכם פעמיים בטעות, ודבר מוזר קרה- התוכנה לא חסמה את ההצבעה השניה! איך קורה דבר כזה עם כל גאוני המחשב שעומדים לרשותכם? (אמנם הסקר לא יצוגי ולא כלום, אבל בכל זאת...)
ויו-יו גם 33852
אמנם אני לא חלק מבוני האתר, אך לרוב בעיה זו נגרמת מכיון שלא איפשרת ב"אפשרויות האינטרנט" שלך ל"עוגיות" להיווצר... (Cookies) ולכן, אין דרך לאתר לדעת אם כבר הצבעת או לא...
עוד סיבה אפשרית היא שמחקת את הCookies במחשבך...
ויו-יו גם 33856
תירוצים! בכל סקר אחר יכול גם אדם מאותגר טכנולוגית כמוני להצביע בלי שיקרה לו סקנדל ההצבעה הכפולה. (העוגיות היחידות שאני אחראית למה שקורה להן הן אלה שאני אוכלת, אז תבין עם מי יש לך פה עסק...)
ויו-יו גם 33874
שתי אפשרויות עומדות בפנינו: או לחסום אפשרות הצבעה בפני מחוסרי עוגיות (ואז אנשים מאותגרים טכנולוגית עשויים להתקל בבעיות), או לאפשר זאת, ולהסתכן בהצבעות כפולות. אנחנו לקחנו את האפשרות השניה.
גם אז, כמובן, זה לא fool-proof. אם מחקת בטעות את העוגיות שלך מהמחשב - אין משהו שאנחנו, או כל אדם אחר, יכול לעשות. במקרה כזה, גם בסקרים באתרים אחרים היית יכולה להצביע.
מכיוון שאין לך מושג מה הן העוגיות, או מה עשית איתן, או מה שלומן, או אם הן עם אגוזים או עם פצפוצי שוקולד, אין לנו שום אפשרות להגיד לך מדוע זה קרה. בד"כ, זה לא קורה. נסי ותהני.
ויו-יו גם 33883
גם הודעה כזו עשויה לעלוב באנשים.
ויו-יו גם 33902
רק לידיעתך: באחד הסקרים האחרונים הצבעתי בערך 20 פעם.
כמובן שאקט זה היה חד-פעמי ונעשה לשם השעשוע בלבד.
ויו-יו גם 33908
האם יש לך עוגיות? רק ליתר בטחון, בדקתי בעצמי הרגע, ואני לא יכול להצביע פעמים מאותו מחשב, כשהעוגיות מופעלות בו.
ויו-יו גם 33909
יש עוד אפשרות והיא לחסום את אפשרות ההצבעה שלא מתוך מצב של "התאמה אישית". בשיטה הזאת יהיו אולי פחות מצביעים אבל כל אחד מהם יצביע רק פעם אחת בלי קשר להגדרות ה-cookies שלו. בשביל להצביע יותר מפעם אחת יהיה צורך להירשם מחדש לאתר באמצעות כתובות אימייל נוספות, ומי שיטרח עד כדי כך רק כדי לרמות בסקר, שיהיה לו לבריאות.

בכלל, לדעתי לא יזיק "לשכנע" את הקוראים באמצעים שונים ומשונים להגדיר לעצמם התאמה אישית של האתר, לראות עברית לוגית במקום הזוועה הויזואלית, לקבל תזכורת באימייל על כך שיש תשובות לתגובותיהם, וליהנות משאר השירותים שלדעתי הרבה מהקוראים אינם מודעים לקיומם.
ויו-יו גם 33927
אני לא בהתאמה אישית. שכקיבלתי את האימייל מהאתר, עם הכתובת היחודית לי, קיבלתי לינק שבור.

מצד שני, לפני חודשיים בצעתי טבח המוני באלפי עוגיות שונות ומוזרות שמקורן אינו ידוע לי. עד כמה שזכור לי, עוגיות עם השם של האייל זכו להנות מליבי הרחום בדר"כ.

למה למישהו צריך להיות איכפת אם הכותבים והקוראים באתר הם רשומים או לא?
ויו-יו גם 33936
לגבי ההצבעה בסקר, היתרון בשיטה שלי הוא שאין הסתמכות על עוגיות. השרת של האייל שומר אינפורמציה אישית עבור כל משתמש שבחר להגדיר לעצמו פרופיל התאמה אישית, ושם אפשר גם לשמור אינדיקציה האם הנ''ל כבר הצביע בסקר מסוים או לא. מכיוון שהמידע נשמר בשרת, אין לאף משתמש אפשרות טכנית למחוק את הסימן אלא אם יזדהה מחדש כמשתמש אחר.

גם במבט רחוק יותר קדימה, לדעתי יש לאייל אינטרס לייצר לעצמו רשימת ''משתמשים קבועים'' (מי שטרח לסדר לעצמו פרופיל התאמה אישית יכול בהחלט להיחשב לכזה) ארוכה ככל האפשר, מכיוון שערכם של אתרי אינטרנט, ובמיוחד אתרי ''קהילה'' למיניהם, נמדד בין השאר באמצעות מדדים כאלה.
ויו-יו גם 33952
קורה, לפעמים (הלינק השבור). אני חושב שהבעיה כבר תוקנה. בכל אופן, היית צריך פשוט לפנות אלי בדוא''ל.
ויו-יו גם 33928
בשביל זה תצטרכו להסביר לבורה שכמותי מה קשר עוגיות לכאן ומה הן עושות (ומי השאיל לכאן את המילה הזו).
טוב, אולי השאלה האחרונה לא חיונית לצורך העניין.
ויו-יו גם 33932
עוגיות הן פיסות מידע קטנות שהמחשב שלך מקבל מהסרבר שלנו ושומר אצלו. כל פעם שאת מתחברת לאתר, המחשב שלך שולח את הקוקי (זה השם באנגלית, ולכן עוגיה בעברית) לשרת שלנו, וכך השרת מזהה אותך, ויודע, למשל, איזה תגובות כבר קראת.
תודה :) 33941
והאם מי ש"פותח חשבון" (?!) העוגיות נישאות איתו גם למחשב לא מוכר?.. ואיך מפעילים אותן?.. (אם תאבד הסבלנות אני אבין.. אבל אני לא מבטיחה להרשם לקורס בסיסי בתחום)
תודה :) 33944
גם אני רציתי לשאול אבל כבר לא היה לי נעים לנג'ז. אבל אם תסביר לדפנע גם אני אקשיב.
תודה :) 33945
אני איש נחמד ואדיב. (:

מי שפותח חשבון "התאמה אישית" (תסתכלי למעלה בעמוד הראשי), שומר למעשה קובץ מידע עליו על השרת שלנו. כך, מרגע שהוא מזדהה ע"י שם וסיסמא, המחשב יכול לבדוק מה התגובות האחרונות שלו (ועוד כל מיני העדפות אחרות) גם בלי העוגיות.
כמובן שגם כאן לעוגיות יש שימוש - אם יש לך מחשב אחד קבוע, העוגיות ישמשו את השרת שלנו כדי לדעת שזו את, ולא תידרשי להזין שוב שם וסיסמא (ועל כן, ילדים, אם אתם משתמשים במחשב בספריה ציבורית או באינטרנט קפה, זיכרו לצאת מהחשבון האישי שלכם לפני שאתם עוזבים את האתר. אני זוכר כמה פעמים שנזכרתי מאוחר מידי, והייתי צריך להטריד אנשים שכבר עבדו על המחשב, כדי שיאפשרו לי לצאת מההתאמה האישית).
שנעבור לחומר המתקדם?
נשמח:) 33947
רק בתנאי שאין מבחן בסוף הקורס..

והאמת שגם אני הרגשתי קרצייה, אבל דובי תמיד יכול להתעלם אם לא בא לו לענות..
תודה :) 33948
העוגיות נוצרות גם למי שלא פתח חשבון התאמה אישית, והן לא נודדות למחשבים אחרים אלא אם יעתיקו אותן (ואף אחד לא עושה את זה). מי שפתח חשבון התאמה אישית זוכה לפרופיל על שמו שנשמר בשרת של האייל (לא בעוגיות) ושם נשמרות העדפותיו כפי שנבחרו במסך ההתאמה האישית. מכיוון שמדובר במידע שנמצא בשרת, הוא נגיש מכל מחשב בעולם ובלבד שהמשתמש יזדהה מאותו מחשב בהצלחה (באמצעות ביצוע login עם כתובת האימייל והסיסמא).
תודה :) 33951
וואו. אני מרגישה כאילו צוות מורי האתר התנדב להעביר אותי קורס מזורז בנושא עוגיות. (עד היום אימצתי לי תפקיד הכנת בראוניז - בזכותן אחותי מכרה לי את הבכורה. אבל זה כבר סיפור אחר)
בכל אופן, רוב תודות - נראה לי שהבנתי הרבה יותר, ואני הולכת ממש עכשיו לנסות את הידע החדש הלכה למעשה!
תודה :) 33956
אם כבר מדברים על נטייתם של גברים להראות את בקיאותם בנושאי המחשבים לנשים שעושות קולות של חוסר אונים וחוסר הבנה הרי לך משחק משעשע שעשוי להעניק לך דקות רבות של צחוק שהוא דבר נדיר בימנו.

הוראות:
היכנסי לאחד הצ'טים ברשת כשאת משתמשת בשם מעורר דמיון (חתלתולה עובד מצוין).
תוך שניות מעטות תתחילי לקבל התייחסויות מגברים שיהיו חסרי מקוריות בצורה מעוררת רחמים (וריאציות על "מיאו" או "רוצה ללקק חלב?" או "רוצה סקס וירטואלי?" מושלים בכיפה).
רוב ההודעות יהיו אישיות (כלומר שרק את רואה אותן ולא כל משתתפי הצ'ט).
בשלב התחילי להפגין בורות. את יכולה לענות להודעות פרטיות בצורה פומבית ("מיאו גם לך ערן26") או לשחרר לחלל הצ'ט שאלות כמו "למה ההודעות שאני מקבלת הן בצבע אחר משאר ההודעות?" או "איך שולחים הודעות פרטיות?"

מומלץ לכל מי שחושב שהאבירות פסה מין העולם.
ברוך שעשני אישה 33957
אולי כדאי לך לנסות את זה תחת שם גברי למהדרין. מעניין מה יענו לך אז האבירים.

בכל אופן, ניסיתי, זה אפילו עבד, ושוב תודה. @->->-
ויו-יו גם 33969
אגב, השם העברי ל-cookies במחשב אינו "עוגיות", אלא "קוקיות". זוהי החלטת האקדמיה ללשון העברית, כפי שהובאה ב"קפטיין אינטרנט" לפני מספר חודשים. היא משקפת את הרצון לשמור על הצליל המקורי, וגם לרמוז על פעולתן כשל הקוקיה המטילה קבצים בקנים זרים. ביחיד - "קוקית".
ויו-יו גם 33983
האקדמיה לעברית יכולה מצידי ללכת ולחפש את חבריה.
ויו-יו גם 33989
אגב, המגזין שאתה מתייחס אליו נקרא ''קפטן אינטרנט''. ועוגיות הן עוגיות הן עוגיות. נפלא מבינתי ההגיון של האקדמיה בהחלטתה זו.
ויו-יו גם 33991
למרות הכתוב לעיל, האקדמיה לא החליטה כל החלטה בנידון. "קוקית" הוא רק השם שהוצע ע"י פרופ' שרגא אירמאי ובנו רון לוועדה למונחים טכנולוגיים שהיא גוף משותף לאקדמיה ללשון העברית ולטכניון. אותו רון אירמאי הוא במקרה גם מזכיר הוועדה. מעיון במאמר המקורי נראה שמדובר בגוף ותיק (קיים משנת 1943) אך קיקיוני משהו, ורוב חידושיו המוזכרים בכתבה נראים לי אישית מוזרים מאד.

תודה על התיקון 33992
זה כואב. 33995
קראתי את הכתבה.

ראשית, את המונחים "חומרה" ו"תוכנה" המציא פרופ' אסא כשר, בהיותו חייל בשירות סדיר. כך לפחות טען בפני.

שנית, רשימת המונחים שהם מציגים פשוט כואבת. Hypertext זה "תמליל-על"? איך יתרגמו את super-text שיופיע מחרתיים?

התרגום "מחשב חיק" נדחה משום שהוא "סוגסטיווי". והמקור (laptop) נאיבי?

E-mail - מסר. ומה לגבי E-mail message? הודעת מסר? נו באמת.

Interface זה "מנשק"? ש** לי ב***. סובייקטיבי לחלוטין, אבל – זו מילה פשוט דוחה. סט האסוציאציות שהיא מעוררת הוא נחמד, אבל לחלוטין לא קשור לנושא הדיון.

Internet connection - "חיברור". אלוהים אדירים. ויש להם גם מילה נפרדת ל-Network connection, ל-Intranet connection, ל-Server connection ול-Dial-up connection? מה רע ב"חיבור אינטרנט", תרגום ישיר, ברור, טבעי ומידי של הביטוי?

Cyberspace - מרחב המחשוב. מדוע ההתעקשות המיותרת על עברית-בכל-מחיר, כשהסטנדרט הבין-לאומי הוא מילה שאינה אנגלית? מה רע ב"מרחב קיברנטי"?

Embedded - "משוכן". מה רע ב"משובץ", שנמצא בשימוש זמן רב כל-כך?
זה כואב. 33996
בעיני התרגום של E-mail ל"מסר" הוא המוזר מכולם. איזה חוסר יצירתיות! באותה מידה כבר יכלו לתרגם את זה ל"דואר" וללכת הביתה שעה קודם.

נו, לפחות המזכיר ההוא עובד שם בהתנדבות ולא ממציא את התועבות האלה תוך שימוש בכספי ציבור. :-)
זה כואב. 33997
לא קוראים לאימייל בעברית "דואר אלקטרוני" או בקיצור "דואל" ???????
זה אפילו היה בכספת לעזאזל !
כואב, אבל פחות 34070
"מנשק" בעיני מוצלח יותר מ"ממשק". וגם ההסבר לו הרבה יותר הגיוני (מדובר בנקודה בה מערכת נושקת למערכת אחרת, או למשתמש - ונושקת אינו דווקא במובן של נשיקה גופנית. למשל, אפשר לומר "גבולותיה של נשר נושקים לשל חיפה"). "ממשק" התחיל את דרכו בכלל מלשון "מeשeק" - משהו שקשור איכשהו לארגון וניהול. הרבה פחות קשור.

ו"קוקית" נחמד מאוד בעיני, במיוחד ברבים "קוקיות". אתה "מאשים" אותם שאין לזה קשר תוכני למילה המקורית באנגלית - נכון, אז מה? הם לא טענו שיש!

שאר ההצעות אכן רעות.
כואב, אבל פחות 34091
המילה "ממשק" הינה טעות נפוצה... המונח הנכון הוא אף לא מנשק אלא: "מישק".
זאת אני יודע כעובדה בתור אחד שלמד 3 שנים ניתוח ועיצוב מערכות מידע. מילה זו שגורה בהרבה ספרים שעוסקים בנושא.
כואב, אבל פחות 34107
אם כי האקדמיה מתירה (באמת תודה רבה לכם!) להשתמש ב"מנשק", למי שקשה לבטא "מישק" (בכתיב מנוקד החיריק חסר והש' דגושה).
טענה נפוצה היא שד"ר אריאל פרנק מבר-אילן המציא את המילה הזו. עם זאת, אני מפקפק בכך, כשם שאני מפקפק בטענתו של כשר שהוא הממציא של "חומרה" ו"תוכנה".
כואב, אבל פחות 34109
האמת, גם אני הופתעתי מהטענה שאסא כשר המציא את חומרה ותוכנה. (וגם ניסיתי לעשות חשבון בראש לגבי גילו ומתי שירת בצבא, לעומת מתי נולד הצורך במלים אלה. נראה לי שהמלים ''צעירות'' מדי בשבילו. אבל אולי הוא לא כזה זקן).
זה כואב. 37816
אני חושב ש"ועידאו" היא מילה מוצלחת ל videoconferencing.

ואפילו די מעולה.
זה כואב. 37817
איך מבטאים את זה? זה נראה לי לא בטי (במלרע).
זה כואב. 37823
יכול להיות שכותבים "בטיא"?

מבטאים:
איפשהו באמצע בין

ve'ee'de'o
וסתם
vee'de'o

או לחילופין, אם אתה תימני (בילינסקי זה מאזור עדן?), פשוט עם ע' כעיצור עם שווא.

-----------

אבל מי מדבר, בימינו? עוד מעט יפסיקו עם זה. אפילו על פורמט סטנדרטי עוד לא החליטו, ולוקח שעות להעביר מתקן אחד לאחר. וגם במה שעוד משתמשים יש די הרבה באגים.
אז בסדר, הפלט מהיר, בטח בהשוואה למדיות אחרות, אבל אי אפשר להתסדר עם מהירות הקליטה, שאני אתפלא אם היא בייט בשניה.
זה כואב. 37831
בחייך, ראית אותי ביום שישי. אני נראה לך תימני? מקסימום חבאני (אם אני לא טועה, שבט של תימנים בלונדיניים עם עיניים כחולות. באמת. או שאלו החמאנים). וכן, כשאני חושב על זה אז כנראה ש"בטיא" זה עם אלף. נוקדנים, אייכם?
זה כואב. 84994
אין מילה כזו. אתה מנסה לגזור ממילים כדוגמת "קריא", אבל "קריא" היא מהבניין הקל.
במקום "אי אפשר לבטא אותה" אפשר לומר "לא תבוטא". העתיד משמש גם לציון האפשרות לעשות דבר מה, הן במובן המעשי והן במובן המשפטי: "מכל מאכל אשר יאכל".
זה כואב. 84995
החבאנים הם שוכני מדבריות שחורים משחור.
זה כואב. 85009
אז אולי בכל אופן מדובר בחמאנים?
habanim 338295
i am habany and they call like that cuz they came from village in hadar al mauth call:haban,they are from southeast of yemen,they have they on tredision,they used to have long hair,yhey wer dresses,and even some words that who is not habany not going to understend
habanim 402223
i also habany. from london. please contact me. can you sing?
ויו-יו גם 34005
לא רק שהאירמאים אינם חברים באקדמיה, הם מסוכסכים עמה קשות.
היה ואיננו 34026
למיטב ידיעתי הגוף הנ''ל התפרק לפני קצת פחות משנה. (שמתי לב למודעה על התפרקותו בטכניון וזכרתי אותה בגלל שבדיוק באותו זמן התווכחתי עם מתרגל של מדעי המחשב אם התרגום הנכון ל'טרנרי' (כתכונה של אופרטור) הוא שלישוני או משולש... טוב נו, לאמשנה)
ויו-יו גם 33993
עוד הפגנת בורות נהדרת של האקדמיה. מקור השם "cookies" ב-fortune cookies של Unix - "עוגיות מזל", ו/או ב-Cookie Monster, תוכנית Unix המכונה על-שם "עוגיפלצת" מרח' סומסום. כל קשר ל"קוקיה" הוא רטקואקטיבי בלבד ולא על דעת ממציאי המונח. ולכן, "עוגיות" הוא התרגום הנכון.

(from http://www.lita.org/newslett/v18n4/edgeweb.html):
Revenge of the Cookie Monster
But why's it called a cookie? According to the "Persistent Client State HTTP Cookies" document from Netscape (see above), the "state object is called a cookie for no compelling reason." More thorough souls trace it back to the old UNIX "cookie monster" program that would play tricks on users who didn't type "cookie" at the program's "me want cookie" request. More prosaically, the names could be derived from UNIX objects called magic cookies. These are tokens that are attached to a user or program and change depending on the areas entered by the user or program.

על הקשר לקוקיה (שהיא באנגלית cuckoo) אני שומע כאן לראשונה. דימוי נחמד, אבל מקרי לחלוטין.
ויו-יו גם 33869
אסתי יקרה, כשתצליחי לכתוב הודעה כזאת בלי לנסות לעלוב באנשים, תקבלי ממני תגובה.
יום טוב.
דיסקליימר 33900
דוב יקר מכל, האייל האלמוני שנעלב בשבילי(?)
איננו אני, וגם איננו בא כוחי. אני דווקא לא נעלבתי בכלל מההודעה שלך (רק שהמשכתי לתמוה ביני לבין עצמי בעניין העוגיות).

אני מוכנה להיעלב כמובן, רק תגיד לי ממה...

אגב- זה אומר שאין לך במערכת מין צג זיהוי שמראה לך מי הם האלמונים למיניהם? הדבר פותח פה אפשרויות לרוב- יוהו!
דיסקליימר 33903
מתוך הסתכלות בזמני התגובות אני פתאום מבינה שכנראה אני הצד /העולב/. אם עלבתי במישהו לא בכוונה - סליחה. (אני התכוונתי ללגלג על הבעיות /שלי/, לא להטיל ספק בכשרונם של אחרים).
"מה זה כבר שבוע בין חברים?" 33929
(אם תקראי תגובה אחת למעלה)
"מה זה כבר שבוע בין חברים?" 33935
א.קראו לכיכר על שמו ב"שלושים", לא ב"שבעה",
לא?

ב. אם מתחילים לעשות הנחות בעניין המוות (קריאת כיכרות על שם מתים בני שבוע) אולי אפשר להזיז עוד קצת קדימה ולקרוא לכיכר על שם אדם חי בתקווה שהמוות יבין את הרמז?
(יש לי כמה מועמדים שאפשר להתחיל בם).
"מה זה כבר שבוע בין חברים?" 33939
א. לא.

ב. ברור שיש לך מועמדים. אם אני לא טועה אז את דוגלת בכך שכל הרעים ימותו. האמת, גם אני דגלתי פעם בגישה הזאת, אבל באיזור כיתה ב', נגמלתי ממנה.
"מה זה כבר שבוע בין חברים?" 33940
ב. אתה טועה.
"מה זה כבר שבוע בין חברים?" 34069
עד כמה שאני זוכר (ואני לא ממש בטוח), קריאת הכיכר על שם רבין החלה בציבור באופן די ספונטני - או כך זה נראה - לאחר הרצח. כנראה שזה לא יכול להיות *באמת* ספונטני, וצריך היה לפחות קצת הכוונה ועידוד מהתקשורת, אבל זה התקבע כמעט מייד, עוד לפני שהרשויות קבעו זאת רשמית.
"מה זה כבר שבוע בין חברים?" 34108
אחד הדברים שהגבירו את השמחה עם זכית מכבי בגביע אירופה, היתה קריאת הכרוז שהחגיגות מתקיימות בכיכר מלכי ישראל.
כל-כך צעירה, לא חבל? 33959
וגם פארק שמעון פרס ברחובות
ומרכז פרס לשלום.
כל-כך לא צעיר. 33962
הוא עוד חי? חשבתי שמדובר ברוח רפאים שמשוטט בעולם בלי לדעת שזמנו עבר, מקרקש בשלשלאות-שרון שעל ידיו ונוהם "אוסלוו... ערפאאת... תנווו לייי..."
כן, הוא עוד חי 33974
זה ידוע שליגאל עמיר לא הייתה בעיה לרצוח את פרס במקום את רבין, שירד במדרגות כמה דקות אחריו, אבל כנראה ש''כיכר רבין'', נשמע לו יותר קליט.
כן, הוא עוד חי 33998
איך שרבין הזה תמיד לקח לשימון המסכן את התהילה. אין צדק בעולם.
האמת, או ''קריאה יצירתית'' 37818
האמת היא ששמעון הרג את יצחק.

והכותרת, אם היה מקום:
האמת, או "מה קורה כשקוראים מאמרים של פרופסור בלבן מאוחר בלילה, ומשועממים"
האמת, או ''קריאה יצירתית'' 37833
הגזמת (לקח זמן מאז שהגיע הSMS עד שהגעתילמחשב :) )
בשום מקום באותו מאמר לא משתמע מה שכתבת. זו הרחבה פרועה שלך.
האמת, או ''קריאה יצירתית'' 37835
אני רק רוצה להסכים, ולהסביר:
פעם נשלח אליי מאמר של פרופסור עודד בלבן:
Causes and Results of Political Assassination: On Rabin’s Legacy

ואחרי שהוא נגמר, ממש חיכיתי לפסקה שמסגירה סוף סוף את פרס.
אבל אפשר להגיד שאין לזה יותר מדי אחיזה במאמר עצמו.

---------

יש שירות sms לאייל?
האמת, או ''קריאה יצירתית'' 37836
כל-כך צעירה, לא חבל? 33835
למה, סטלינגרד לא הייתה קיימת כשסטלין היה בחיים?
אופס... 33836
כשכתבתי את התשובה עוד לא הספקתי לראות את תשובת מר גלבץ לפני, ועימכם הסליחה.
''שימוש עצמי'' 33794
חס וחלילה על שם גוז'נסקי.

א. "כל אחד לפי צרכיו וכל אחד לפי יכולתו"? נו מה, לא היית בתנועת נוער? לשיטתי, ניתן להעמיד את רוב המוצרי היסוד לחלוקה חופשית ולהתנות מותרות בעבודה נוספת. יש גם כאלו הסוברים כי יש לקיים מערכת משכורת גם בחברה סוציאליסטית. אבל זה לא עקרוני, אין לי מצע חברתי סטטי.

ב. משאב כמו מים אפשר לנהל באמצעות פרלמנט אזורי, עפ"י אזורי מים. הקצאת אדמות לבתים זה דבר שאפשר להחליט עליו באמצעות פרלמנט עירוני, או אפילו בדמוקרטיה ישירה. הנקודה היא שלבושביקים במוסקבה לא תהיה שליטה על הנגרייה בתל-אביב. וגם לא לבעלים של איקיאה.

ג. אנשים עובדים משתי סיבות עיקריות:
1. להשיג כסף על מנת להתפרנס ושאר המטרות הגלומות בכסף (זה לא שיש לי משהו נגד כסף).
2. לידיעתך, אנשים גם נהנים מהעבודה, אם היא לא מכנית, משעממת, אורכת שעות רבות כל יום וכלולה מנהל עבודה עריץ. בעיקר הם מעדיפים לעבוד כמות מסויימת של שעות ביום מלא לעשות כלום.

הבעיה: אנחנו צרכים גם שואבי מים וכורתי עצים. לעבודות אלה ניתן למצוא פתרונות רבים כמו מתן תמריצים לאלו המבצעים אותן, עבודה במשמרות וחלוקות העבודה בין כולם (לעבוד שעתיים בשבוע במפעל פלדה דווקא יכול להיות נחמד).
מפרזיטים אפשר למנוע מותרות. כמובן שזכותם של אנשים לפרוש מן החברה ולהקיים לבדם, או לחלופין לסחור עימה באמצעות גופם וכשרונותיהם (שזה מה שעובדים עושים היום, כי אין את האפשרות לבעלות משותפת על אמצעיי היצור).

ג. הרשה לי למחות על האופן בו אתה משתמש במונח בירוקרטיה. עצם קיומה של פקידות לא הופכת אותה לבירוקרטיה. רק פקידות שאינה נבחרת על ידי האנשים אותם היא אמורה לשרת, פקידות בעלת כוח כפייה המנצלת אותו לטובתה האישית, היא ביורקרטיה. כך, גם תאגידים גדולים כקטנים הם בירוקרטים. לרוב, בעלי המניות הגדולים הם גם הפקידים הבכירים, באמצעות דירקטוריונים ותפקידים רבים ולרוב מיותרים.

כך, קשה לכנות חבר פרלמנט בשם ביורקרט רק מעצם היותו חבר פרלמנט. אותו הדבר לגבי נושא משרה ציבורית הנבחר ישירות בידי הציבור אותו הוא אמור לשרת, וניתן לביטול על ידו.
עצם הרעיון של לתת לנושא משרה ציבורית "תמריץ נוסף" הוא השורש בהתפתחות מעמד בירוקרטי מתנשא ומנותק.

ניתן להעמיק את הדמוקרטיה הרבה מעבר לפרלמנט ארצי אחד. גם במקום העבודה עובדים יכולים לנהל את עצמם באמצעות ישיבות שבועיות, יומיות, או כמה שניתן, או באמצעות בחירת נציגים על ידם, שניתנים תמיד לביטול. אותו הדבר עם עניינים שכונתיים או אזוריים, כמו ניקיון הרחובות ופינוי אשפה.
נבחרי ציבור צריכים להיות שווים לבוחריהם, רצוי כי יעסקו במשרתם בהתנדבות ולא על חשבון שעות העבודה הרגילות. יש להחליף אותם כל פרקי זמן קצרים יותר, כמו שנה או שנתיים, על מנת למנוע התמקצעות והתאהבות בתפקיד. לזה אני מתכוון בביזוריות.

ד. נגעתי בזה כמה שורות למעלה, ואי רוצה להרחיב. ניתן לקיים שוק תחרותי מקביל לשוק הקומוניסטי (או, אם זאת מילה גיסה בעינך, אז השוק החברתי). אף אחד לא חייב לבחור בין השוק התחרותי ובין השוק החברתי, ניתן לבחור בשניהם. השוק החברתי הדמוקרטי אף יכול לסחור אם אנשים פרטיים או קולקטיבים מהשוק התחרותי. ההבדל הוא שהשוק התחרותי לא כולל בעלות על אמצעיי היצור. קיומו של שוק תחרותי יכול לתת אפשרות לאנשים לנצל את יחודם וכשרונותהם אבל בלי להשיג יתרון בילתי הוגן באמצעות בעלות פרטית על אמצעיי הייצור.
רגע אחד... 33797
אם אתה מרשה לאנשים "לפרוש מהחברה ולהתקיים לבדם", וגם "לסחור איתה באמצעות גופם וכשרונותיהם", אז מה דעתך שיפרשו כמה אנשים מוכשרים מהחברה, ויתאגדו בעצמם.

להתאגדות הזו נקרא חברה, אופס, תפוס, נקרא לזה "חברה בע"מ" (בעלי עבודה מרובה), ואז הם יסחרו עם החברה שבנית, ויצברו רכוש ודברים שונים.

כן, זה רעיון לא רע, נתגמל את המוכשרים. אתה יודע, אפשר אפילו להגיד שאם יש הרבה כאלה, אז הם ממש "מעמד" משלהם. כן, ואולי נוצר גם "פער" בינם לבין שאר האנשים, כי הם עובדים יותר קשה.

רגע, תגיד, לא חשבו על זה פעם? משהו עם ק'. קפי משהו. לא זוכר בדיוק.
רגע אחד... 33798
ההבדל (הגדול) הוא שאמצעי הייצור נמצאים בידי הכלל. כתבתי את זה, אתה התעלמת.

אמצעיי היצור הם דבר חשוב. העשירים עשירים לא בגלל שהם חכמים, מוצלחים, יפים או עובדים קשה יותר. הם עשירים בעיקר בגלל בעלות על אמצעיי יצור, שלהם, או לאנשים וגופים להם יש אינטרס שהם יהיו עשירים.
רגע אחר... 33801
אז אם פרשנו לעצמנו מהחברה שלך (אתה הרי הרשת לנו, שתי תגובות למעלה), והקמנו נגריה, אתה תבוא ותיקח לנו אותה?

הי, זה לא בסדר! אנחנו בנינו אותה לבד! אנחנו נגן על הנגריה שלנו!

שנייה,, שנייה, גם לזה הייתה מילה, משהו עם א'... אנרכיה?

בקיצור, מה שאני אומר הוא שאין דרך באמצע, או שכולם איתך בחברה הקומיניסטית, או שקנוניית היונים נכשלת.
רגע אחר... 33806
האדמה שעליה בנית את הנגריה והעצים שהשתמשת בהם שייכים לכולם.

בשוק תחרותי הוגן לסחור רק במה ששייך לך: אתה. להתחרות על מה ששייך (או צריך להיות שייך) לכולם זה המקור לפערים העצומים.

הרעיון של שוק תחרותי יתקיים בכל מקרה, אלה אם ימנעו אותו בכח הזרוע. מאחר וכלכלה קומוניסטית היא יעילה בהרבה ובאמצעיי היצור ניתן להשתמש רק באמצעות השוק הקומוניסטי, עדיף יהיה לפרט לנהל את רוב ענייניו הכלכליים יחד עם שאר החברה. הרעיון שלי נועד רק להרחיב את האפשרויות של הפרט בלי ליצור אי-שיוויון מלאכותי, או שיוויון מלאכותי. אני לא מבין למה הוא מהווה איום על השוק הקומוניסטי.
רגע אחר... 33813
''כלכלה קומוניסטית היא יעילה בהרבה''. הסבר ופרט, ונסה להיות קצת יותר ברור מאשר ''מרקס אמר שכשהפרולטריון יהיה הבעלים של אמצעי היצור, כושר היצור יגדל לאינסוף''.
''שימוש עצמי'' 33812
זה היה או זה או מאו טסה טונג. (:

מכיוון שאני בלאגניסט מטבעי, אני אשנה קצת את הסדר של התשובות:

ג.(השני. יש לך שני גימלים) אתה, כמובן, רשאי לקרוא "ביורוקרטיה" (ככה כותבים את זה) למה שאתה רוצה, ולהכליל בתוך המושג איזה עלבונות שבא לך. אבל כדי שבכל זאת נוכל לנהל דיון נורמלי, אולי כדאי שנשתמש באותן המילים באותה המשמעות. "ביורוקרטיה" הוא שם כללי לפקידות. ביורוקרט הוא כל פקיד. לא רק פקידים מרושעים הם ביורוקרטים, אלא כל פקיד באשר הוא פקיד.
מתוך American Heritage Dictionary:
Bureaucracy: [...] 2. Government marked by diffusion of authority among numerous offices and adherence to inflexible rules of operation.
Bureaucrat: [...] 2. An official of a bureaucracy.

אכן, יש לציין כי במילון מצויינת גם הפרשנות שלך, שהיא המוכרת יותר בציבור (אותו ציבור בו המילה "פוליטיקאי" היא מילת גנאי), אבל אני מתייחס למשמעות המקורית של המילה, אותה משמעות שמשמשת את מדעני המדינה. אין עלבון בשימוש במילה "ביורוקרטיה", בקיצור.

יש לך שתי אפשרויות - או שאתה נותן תמריצים לאנשים כדי לעשות עבודות מסויימות (ביורוקרטיה, למשל), או שאתה מקבל את האנשים הפחות מוצלחים לתפקיד, או שאתה מקבל אנשים שלא ממש רוצים לעשות את התפקיד, שיתפקדו בהתאם. בחירה שלך.

כפי שאמר דילברט - הדרך היחידה לסיים ישיבה היא להציע רעיון לישיבה אחרת, שתתקיים בזמן אחר.
מה שאתה מציע היא חברה של ביורוקרטים. מתי לאנשים יהיה זמן לעבוד בין כל הישיבות וההצבעות הללו שאתה מציע? ואתה עוד רוצה שזה לא יהיה על חשבון שעות העבודה! האם כבודו מצא דרך כלשהי להאט את מהירות סיבובו של כדה"א?

א. לא, לא הייתי בתנועת נוער. הייתי בארגון נוער, ושם, תודה לאל, לא חינכו אותי לקומוניזם. חינכו אותי לדמוקרטיה. הללויה. נסה קצת, כדאי.
הגדר לי מוצרי יסוד לעומת מוצרי מותרות, בבקשה.
אם אין לך מצע חברתי, על מה אנחנו מדברים, בעצם?

ב. נראה לי שגם לנגר בת"א לא תהיה שליטה על הנגריה שלו. למי כן תהיה שליטה? לפופוליסטים, למאכערים של קולות, לדמגוגים...
תגיד לי, הנגר הזה, שלא יהיו בעליה של הנגריה, ולא יהיה בעליו של העץ - מאיפה לו לדעת שמחר תהיה לו נגריה, או עץ? ולמה שמישהו ישלם לו עבור עבודתו?

ג. הריני לידעך כי הנאה מהעבודה היא מותרות. כן, כן. מרבית האנשים לא נהנים מהעבודה שלהם. פעם הם אולי נהנו, בהתחלה. אחרי כמה זמן - זה נמאס. וזה במקרה הטוב. יש הרבה שלא סובלים את העבודה שלהם. אנשים עובדים בשביל כסף, ובשביל להרגיש שהם עושים משהו עם עצמם (i.e. מרוויחים כסף). שאל איזו מורה, לדוגמא, כמה היא נהנית מהעבודה שלה. רובן טוענות שהן נשחקו עם הזמן. אין להן מנהל עבודה עריץ - ובכל זאת הן לא נהנות! פלא נשגב!
מפרזיטים אפשר למנוע מותרות? היי! זה בדיוק מה שהסוציאל-דמוקרטיה אומרת! הבטחת הכנסה מצד המדינה, שמאפשרת חיים דחוקים למדי, נטולי מותרות. הידעת כי אתה סוציאל-דמוקרט שדחפו לו את המילה "ניצול" יותר מידי למוח?

ד. אוקיי. מה בן-אדם יכול לעשות עם הכסף שהוא מרוויח בשוק התחרותי שאתה מתאר, אם הוא לא יכול לרכוש אמצעי יצור? מה, הוא יכול לקנות עוגיות? סוכריה על מקל? אסור לו לרכוש מחשב, כי כולנו יודעים שמחשב הוא אמצעי יצור. בטח שאסור לו להפקיד את הכסף בבנק, כי זה רעיון קפיטליסטי.
מה שאתה רוצה, אם ככה, הוא החלום הרטוב של כל קפיטליסט - משק שלם של קונים בלבד. וכל זה - טטטם! - בבעלות המדינה, שהיא, לצורך העניין, חברה בע"מ מאוד גדולה. אתה מדבר על חברה צרכנית לעילא ולעילא. חברה מוכוונת מותרות. לא מוכוונת השקעה בעתיד, אלא מוכוונת בזבוז. אכול ושתה כי מחר ילאימו לך את הכסף.
האם זהו החזון הנשגב שלך? אני מוותר.
הערה נוקדנית 33964
ביורוקרטיה היא מלה בעייתית. ה-ו' הראשונה היא שרוקה (כלומר: מנוקדת בשורוק), אך יש רבים המבטאים אותה בטעות כחולם.

הכל באשמת העברית, כמובן. איך, לעזאזאל, ניתן לשעתק מלה כמו bureaucracy? הצורה "ביורוקרטיה" נראית כשיעתוק של משהו שמתחיל ב-bio, כמו מלים רבות אחרות ששועתקו כך לעברית.

ההצעה שלי היא "בירוקרטיה" (השמטת ו'). כך לפחות היא לא תדמה למלים אחרות.
''שימוש עצמי'' 33973
בבקשה אל תיצור חפיפה ביני ובין מרקס, מאו וגוז'נסקי. לכולם אני מתנגד, במיוחד לשניים האחרונים. בוודאי גם אתה לא מזדהה לגמרי עם סמית', תאצ'ר וטומי לפיד.

מושגים:

ביורוקרטיה - על משקל דמוקרטיה, אתנוקרטיה וטכנוקרטיה, ביורוקרטיה היא שילטון הפקידים. בריה"מ הייתה בהחלט ביורוקרטיה.
אני חושב שנחוצה מילה שתבדיל בין פקידות סתם ובין פקידות עריצה, בעיקר לצורך דיון כמו זה.

קומוניזם - יחידה כלכלית בה:
א. כל המשתתפים עובדים כל אחד בהתאם ליכולתו, תוך שיתוף פעולה.
ב. כל אחד מקבל מפירות העבודה לפי צרכיו האישיים.

זה לא "שיוויון כלכלי כפוי", אלה שיוויון הזדמניות אמיתי.

לכן, התוצאות של המהפכות המרכסיסטיות הן בשום אופן לא קומוניזם, אלה קפיטליזם ממלכתי.

מדינה - המדינה כיום היא בסך-הכל ממשלה שתקבע את המדיניות (יחד עם הכנסת ובתי המשפט), צבא ומשטרה שיבנו שיכפו את המדיניות, וגם מוסדות אחרים המתערבים בחברה, לטובה או לרעה, כמו מוסדות הרווחה, החינוך והתקשורת הממלכתית. הנקודה שלי היא שהמדינה היום היא בעיקר כלי להחזקת אמצעיי היצור בידי מיעוט.

כשאתה אומר כי ברצוני להפקיע את אמצעיי היצור לרשות המדינה, ייתכן כי לא הבנת את כוונתי. המדינה היא גוף שלו ניתנת הסמכות הסופית להחליט כיצד יתנהל כל דבר וכל אדם החי תחת שילטונה. הדבר נוגד את עיקרון האוטונומיה שהצגתי. אני אכן תומך בשיתוף פעולה מלא ברמה אזורית, ארצית, ועולמית. אני מתנגד לרעיון כי למוסדות המתאמים ברמה אזורית, ארצית, ועולמית תהיה היכולות לכפות את דעתם על קבוצות הנמצאות תחתיהן, פרט אולי על משאבים עולמיים דוגמת יערות הגשם שלאף אחד אין הזכות לפגוע בהם ללא הסכמת שאר האנושות.

זה האופן שבו אני מבין את המינוחים הנ"ל והפרשנות שאני נותן להם, וככה אני אמשיך להשתמש בהם.

א. אנשים המחזיקים במשרות ציבוריות הכוללות קבלת החלטות, הם בעצם שליחי ציבור וצריכים להיות מונעים מתוך הרצון לשפר ולהשפיע עם החברה.

במשטר דיקטטורי יכול השליט לומר לנתינו: למה לכם להתעסק בפוליטיקה?! אני ומקורובי עושים את העבודה בשבילכם. נכון שאנו מעצבים את חייכם באופן הנראה לנו, ולטובתנו האישית, אך תאמיני לי, דמוקרטיה זה לא בשבילכם.

והנה, יש לנו דמוקרטיה (לעשירים). אנשים קוראים על פוליטיקה, מדברים על פוליטיקה, מתווכחים על פוליטיקה, שונאים מי שמצביע למפלגה היריבה וכותבים באייל הקורא, בין היתר על פוליטיקה. ומה הם עושים עם כל זה? מצביעים פעם בשנתיים (או ארבע שנים), והמדינה עדיין דופקת אותם.

בעלי ההון לעומתנו, הם אלה שמחליטים בסופו של דבר מה ישודר בטלוויזיה, מה יעשו עם הזבל של קריית הפלדה, ובעיקר כמה כסף ירוויח מי. נכון שיש תחרות בין בעלי ההון, שאמורה להחליש את כוחם ולפעול לטובתנו, רק שהתחרות הזאת מתבטאת בעיקר במסע שיווק של מי הכי מוצלח.

אז ההצעה הפרקטית שלי היא לעשות בחירות יותר פעמים, לבנות בחירות והנהגה שכונתית ואזורית כדי שיותר החלטות יתקבלו בידי האנשים עליהם הן ישפיעו. במקום בוס שיעסוק בישיבה במשרד וצעקות על עובדים, אפשר לקיים ישיבה בשבוע, זה חוסך את הבוס.

פוליטיקה וישיבות מרחיקות היום אנשים בעיקר בגלל שהן לא מדברות אליהם. אם לאנשים תהיה היכולות להשפיע באמת, פוליטיקה כבר לא תהיה עסק לעסקנים.

ודילברט – אני חושב שהוא דווקא לטובתי.

ב. מה זה אירגון נוער? ודווקא קפיטליזם שולל את הדמוקרטיה במהותה, כמו שרמזתי למעלה.

אתה מבקש ממני לקבוע על איזה כללים בדיוק תבנה החברה. זה נוגד את מה שאני אומר. זה כמו שהמלך יבקש מהרפובליקן את ספר החוקים אותו הוא ררוצה ליישם.

מוצרי יסוד הם (לצורך עניינו) מוצרים אותם ניתן לייצר בזול ולחלק באופן חופשי לכולם. זה כולל מן הסתם פירות, ירקות ולחם, נסיעות בתחבורה הציבורית, בגדים, דירה, גיטרה, שימוש חופשי בספרייה ומאוורר. מוצרי מותרות יכולים להיות נגיד חופשה לחו"ל ומכונית פרטית. הכל תלוי בצרכים של האנשים, ביכולת של הכלכלה, בזמן ובמקום.

ג. לנגר בתל-אביב תהיה שליטה על שעות העבודה שלו, על האופן בו הוא מתלבש לעבודה והזכות לחטט באף. היום אלה דברים שנקבעים על ידי הבוס או מנהל העבודה, עבור מספר עובדים.
מי שישלוט ויזמין את המוצרים של הנגר יהיו הצרכנים שלו, באמצעות המועצה המקומית. בעיר גדולה כמו תל-אביב, זאת יכולה להיות מועצה של כמה שכונות או בלוקים. זאת יכולה להיות מועצה מיוחדת לענייני הנגרייה, מועצה לענייני ייצור מקומי, או מועצה כללית. איך שייראה לאנשים יותר טוב. כמובן שגם הנגר יכול לבחור ולהיבחר לאותה מועצה.

ד. מאחר ועבודה היא חלק חשוב וגדול מן החיים, רצוי לשאוף למצב בו אנשים יהנו מן העבודה ויקבלו עליה תמורה הוגנת מאשר מצב בו רוב האנשים סובלים בעבודה ומקבלים תמורה בילתי הוגנה, מלבד מיעוט המקבל תמורה גדולה מידי, בדר"כ על אפס תרומה לחברה.

אני ציינתי תנאים לעבודה מהנה. ניתן להפוך את העבודה ליותר מספקת על ידי סילוק הבוס והקטנת שעות העבודה. נתתי הצעות כיצד לגרום לאנשים לעבוד בעבודות שחורות ללא כפייה (מעניין שהיום דווקא על העבודות הכי מאוסות מקבלים הכי פחות). עוד יתרון של קומוניזם: בעבודות שלא דורשות השתלמות ארוכה ניתן להחליף מקומות עבודה בהרבה יותר קלות ודחיפות (אין מעסיק שחושש כי לא ימצא עובדים ואין חשש מאבטלה) וכך כל אחד יוכל להתנסות בעבודות רבות ומגוונות.

ה. אני לא סוציאל דמוקרט כי:
1. אני שואף להעמיק את הדמוקרטיה בהרבה. בכך אני אולי סוציאל דמוקרט רדיקלי.

2. אני מתנגד לבעלות הפרטית על אמצעיי היצור. אם אמצעיי היצור ימצאו בבעלות החברה, לא יהיו נחוצים התערביות כפייתיות במשק משום שגם שוק העבודה וגם הייצור וחלוקת הייצור יתפקדו במילא לטובת כולם.

3. אני שואף לביטול יחסי עובד-מעסיק. אומנם תיאורטית יכולים להתקיים יחסים כאלה בשוק התחרותי חסר אמצעיי היצור (שיהיה מן הסתם שולי, ועל כך אני ארחיב בהמשך), אך למה למישהו לעבוד עבור מישהו אחר כשהוא יכול לעבוד עבור החברה ולקבל ממנה את כל צרכיו.

הקפיטליזם הוא כן נצלני. בן אדם צריך אדמה כדי לגור בה. הוא צריך שדה כדי לאכול ממנו. כששני אלה נמצאים בשליטתו של הקפיטליסט, האדם חייב לעבוד עבורו כדי להשתמש בהם. זה בפירוש ניצול. אם האדם ינסה להשתלט על חלקת אדמה ושדה לטובתו, תבוא המשטרה ותמנע את זה ממנו באמצעים אלימים. זה דיכוי.

ו. בשוק התחרותי שאני מתאר באמת לא ניתן לרכוש הרבה. אבל שוק כזה עשוי להתפתח ורציתי לומר שאני מתנגד לכל ניסיון לדכא את השוק המקביל (כל עוד השוק התחרותי לא מנסה להשתלט על אמצעיי יצור).
אבל אם אתה בן אדם ממש מוכשר, יפה, חכם, ומוצלח, ואתה חושב שכל אלה יכולים להועיל מאוד לחברה ומגיע לך על כך תמורה גדולה יותר, זכותך להציע את כישוריך בשוק התחרותי, שם לא יהיה לך שום יתרון בילתי הוגן בדמות בעלות על אמצעי ייצור.

אז את המחשב אתה מקבל מן השוק הקומוניסטי, תמורת שעות העבודה המשותפות. מעבר להן, אתה יכול להציע באמצעות המחשב שירות שאולי השוק הקומוניסטי לא מציע או שאנשים מעדיפים לקבל ממך, ולרכוש בו מסאז' תיאלנדי או עבודות אומנות שאתה מעדיף לקבל מאנשים פרטיים ולא מהשוק הקומוניסטי.

מה שאני מציע כלול דמוקרטיה עמוקה הרבה מהיום. כולם גם צרכנים ועובדים (מן הסתם, כמו גם היום), אבל יש להם גם שליטה על הייצור ועל חלוקת העבודה. היום השליטה הזאת שייכת רק למעסיקים, או בעצם רק לבורגנות ובעיקר לראשי התאגידים ובעלי ההון.

ז. הקומוניזם אומנם לא מאלץ את רוב האוכלוסיה לעבוד שעות רבות בפחות תמורה, אבל הוא עדיין יעיל בהרבה, מכמה סיבות.

1. כיום, חלק נכבד מכוח העבודה מתבזבז על שמירת אמצעיי היצור בידי העשירים. עובדה שבמקומות עניים הפשיעה גדלה בהרבה, בעיקר במקומות שבהם העוני ניצב ליד עושר גלוי. בגלל אותה סיבה מדינות קומוניסטיות כביכול היו זקוקות לכל-כך הרבה כוחות שיטור – גם שם היו פערים עצומים. אבל כל זה קשור לפער המעמדות ולא ספיציפית דווקא לקומוניזם.

2. אנשי שיווק – לא צריך אותם יותר. לא עוד פירסומות בטלוויזיה, לא מסכים קופצים באינטרנט, לא שילטי חוצות ענקיים ומכוערים, הכל לפח. את כל זה אפשר להחליף (אם ירצו) באומנות. קטעי הפסקה לוויאו-ארט ויצירות אומנות ברחוב. נחמד, לא?

3. בשוק תחרותי קורה הרבה פעמים ששניים עושים עיסקה, שניהם מרוויחים ממנה, אבל כל השאר מפסידים. למשל: ייצור, מכירה ושימוש בנשק.

4. הסיבה העיקרית שקומוניזם הוא יותר יעיל, וגם היחידה שנכונה גם במונחים קפיטליסטים, היא ששיתוף פעולה יותר יעיל מתחרות. כמו שפס הייצור יותר יעיל מיצרנים קטנים המתחרים בינהם, כפי שרצו (שיהיו הרבה יצרנים קטנים) אדם סמית' ופרודון; כמו תאגיד גדול יותר חזק מעשרות חברות קטנות; ככה קומוניזם חזק מקפיטליזם.

במילא עם כל המיזוגים והשיתוף פעולה התאגידי, הכלכלה מתפתחת לאותו הכיוון. ההבדל הוא שבמקום "כולם למען גד זאבי ולמען עצמם", כפי שרוצים הקפיטליסטים, אני רוצה "כולם למען כולם, ולמען עצמם".
אלה צרכי, זוהי תרומתי 33982
אני לא סתם ''רוצה'' אלא ''צריך'' רולס רויס.

הצורך הוא נפשי ועמוק ובנוסף לכך, אני חף מכישורים ואוהב לשגות בשרעפים ולנום אחר הצהריים.

עכשיו, לך תבין קומוניזם.
''שימוש עצמי'' 33986
שתי נקודות שהפריעו לי:

1. צריך גם צריך אנשי שיווק. אותו נגר עדיין מעוניין שאנשים יבינו שהוא מייצר כיסאות הרבה יותר טובים ממה שהם יכולים לאלתר לבד מאותם אמצעי יצור שזמינים לכולם.

2. קומוניזם אינו יותר יעיל משיתוף פעולה. מאד מפתה לחשוב שאם נשב ונתכנן מה להשקיע באילו מוצרים, ומי ייצר מה, תמנע כפילות ולכן הכלכלה תהיה יעילה יותר. בפועל, מסיבות שלא ברורות לי, תחרות יעילה יותר. לכן מפעלים התחילו ליצור באופן מלאכותי תחרות פנים אירגונית - נותנים לשני צוותים לעשות את אותו פרוייקט ובוחרים את התוצאה הטובה יותר.
קראתי את ב, ונפלתי מהכיסא 34009
"קפיטליזם שולל את הדמוקרטיה במהותה"?!? קפיטליזם שקול בדיוק לדמוקרטיה. זה למה? זה כי בשניהם, העקרון הוא שהדרך הכי טובה של הפרט לשפר את מצבו האישי, היא לפעול לשיפור מצב הכלל‏1, ומצב הכלל משתפר ככל שמצב הפרטים שמרכיבים אותו משתפר‏2. בגלל הזהות הזאת, לא יכול להתקיים הראשון בלי השנייה, ולהיפך.

1 על מנת להגדיל את כמות האנשים שיכולים לקנות ממנו, או את המקומות בהם הוא יכול לעבוד, או את האנשים שיצביעו למפלגה שלו או...
2 יותר כוח קנייה --> יותר קנייה --> יותר כסף מחליף ידיים --> יותר אנשים יכולים לחיות ממנו --> יותר מפעלים...
''שימוש עצמי'' 34006
זוכר את שלטון האוגניזמים החיים?
עשירים-עניים 33778
אשמח לדעת אם יש למישהו נתונים על הקשר בין דת לעוני ברחבי העולם. האם רק בישראל ההשקעה הנמוכה בחינוכם ורווחתם של ילדים משכבות מצוקה גרמה להתקרבותם לדת?
עשירים-עניים 33782
ואולי קרבתם לדת היא שהפכה אותם לעניים?
עשירים-עניים 33786
בלי להתייחס לקשר בין דת ועוני, עני נולד עני. הוא לא נולד דתי.
עשירים-עניים 33789
ואקום נוטה להתמלא.
ובישראל, חוסר המענה האמיתי של הרשויות לצרכים של אלו שאין להם, נתמלא על ידי ש"ס.

זה לא שההשקעה הנמוכה בחינוכם ורווחתם של ילדים משכבות מצוקה גרמה להתקרבותם לדת, זה שאלו שכן משקיעים בהם, באים מאזור מסויים של המפה הפוליטית\חברתית.

אם לי לא היה מה לתת לילד שלי לארוחת צהריים אחרי שהוא חוזר מבית הספר היסודי, הייתי שולחת אותו לבתי ספר של ש"ס, שם יתנו לו ארוחת צהריים והסעות הביתה.
ואם הוא יתקרב אחר כך יותר לדת... טוב, לפחות הוא כבר לא יהיה רעב.
ואקום 34060
השאלה היא אם גם במדינות אחרות ארגונים דתיים הם אלו שמתגייסים כדי לספק את צרכיהם הבסיסיים של ילדים שמערכת החינוך אינה דואגת להם כראוי.

בעצם, אולי התעצמותו של החינוך החרדי היא רק דוגמה אחת לתוצאות התפרקותה של מדינת הרווחה, והגדלת הפערים בחברה. האם תופעות דומות קורות גם בגוש הקומוניסטי לשעבר? במדינות ערב? בארה"ב?
מה שאדיוטי בכל הסיפור 34066
הוא שלא מדובר כאן על מצב שבו המדינה פשוט לא משקיעה כספים באזורי המצוקה, ואז בא איזה בעל ממון ואינטרס פרטי, והחליט להרים את הכפפה. המדינה היא זאת שמזרימה את הכספים בכל מקרה, רק שהיא עושה את זה דרך ה''צינור'' של ש''ס, ובכך למעשה מממנת את ''התקרבותם'' של אותם ילדים לדת, כלומר התרחקותם מכל מה שיכל להפוך אותם למבוגרים, רחבי אופקים ופרודוקטיביים, במדינה מודרנית.
מה שאדיוטי בכל הסיפור 34083
המדינה מזרימה כספים למפלגה. המפלגה יכולה לחלק את העוגה הפרטית שלה למשרות פיקטיביות, עמותות למינהן, הקמת משרדים מיותרים וועדות מיותרות, ויכולה גם להשתמש באותו סכום עצמו לשלם לומרים, גננות, מועדניות וארוחות חמות. וכך נוצרים אדיוטים שהולכים לקלפי, בועטים בכל אלה שהשקיעו בהם כל כך הרבה ומצביעים ש"ס קונטרול. טיפשי, נכון?
מה שאדיוטי בכל הסיפור 34092
נו באמת. ש"ס לא מממנת את רשת החינוך שלה מתקציב מימון המפלגות המגיע לה עפ"י חוק (שגם בו המפלגה אינה יכולה לעשות ככל העולה על רוחה, ככה שתקצוב משרות פיקטיביות למשל, לא ממש תופס כאן). רשת החינוך העצמאית של ש"ס, שלא מחוייבת ע"י המדינה לדבר, ותכני הלימוד שלה לא מפוקחים על ידה, מקבלת את תקצובה ממשרד החינוך. באופן תיאורטי גם אני יכול לפתוח מחר בית ספר עצמאי, או אולי אפילו "רשת חינוך עצמאית", ולקבל תקצוב ממשרד החינוך (בכפוף כמובן לקריטריונים מסויימים, ולעוד פרמטרים, אבל ברור כי ישנם בתי ספר כאלה), לכן למשפט: "המדינה מזרימה כספים למפלגה", אין דבר ולא חצי דבר עם הנושא הנידון. הנקודה כאן היא, שש"ס ורשת החינוך שלה מופלים לטובה (ולא חסרים נתונים שיוכיחו זאת, אני משער שהאתר של "שינוי" למשל, עמוס בהם לעייפה), על פני שאר תלמידי ישראל, ע"י שרת חינוך שלא רק שפועלת בניגוד לאינטרס של מדינת ישראל (בהנחה שהיא (המדינה) אכן שואפת להמשיך ולהיות מדינה דמוקרטית וציונית, למשל), אלא שהיא פועלת בניגוד לאינטרסים המוצהרים שלה עצמה כגון, טיפוח קדמה וטכנולוגיה וחינוך לשוויון בין המינים (בנוסף לדמוקרטיה ולציונות, שכבר הוזכרו), כל זאת כדי לשאת חן בעיני ציבור מסויים ומנהיגיו הפוליטיים, ולמען דיבידנד פוליטי עתידי. לגיטימי? כן, עד גבול מסויים (שינוי כבר הודיעה שתפנה לבג"ץ בענין). טיפשי? נכון.
כיפאק ללימור לבנת 34093
א.ש"ס כמפלגה מממנת את מוסדות מעיין החינוך התורני, שיש בהם הרבה יותר משעות החינוך שמעניק משרד החינוך.
ב. לגבי התכנים-צודק,במידה מסויימת.
בניגוד לדיעה הרווחת, בית הספר בשעות הבוקר הוא רק חלק קטן מאד מאד מהמערכת שש"ס מפעילה וכוללת שעות נוספות,מועדונית וכו, שכל עניין התכנים איננו רלונטי להן ומהווה קלף ניגוח בלי סיבה. בבתי הספר של ש"ס לומדים,לרוב, את אותם ספרים הנלמדים במ"מד. עם זאת-בבקשה. צעק להכפפת בתי הספר הקיימים לתכנית תכנים מסויימת ולא לסגירתם. אני איתך,ועוד רבים.
ג. 1.אני מנויה קבועה באתר "התעוררות" (שכן הוא מתיימר לפנות גם אלינו הדתיים,בדרכי נועם) והוא מלא שטויות, עיוותים, ציטוטים מומצאים ומה-לא. אבל הכל נראה יפה ועטוף במילים של בני אדם מתורבתים, אז זה כמובן בסדר- אנחנו לא מקשיבים לתוכן, רק בודקים אם האומר הוא יפה ונקי ונראה כמונו או איך שהיינו רוצים להיראות.לתשומת לבך. 2.לידיעתך- ילד ברשת החינוך של אל המעיין מקבל פ-חות מילד במערכת הרגילה (קח את התקציב וחלק במספר הילדים. אתה יכול לבד.) זו כמובן איננה אפליה כיוון שהדרישה של ש"ס היא לפי כיתות וכאן נוצר ההבדל, אבל ש"ס ממש ממש ממש לא מופלית לטובה. ילדי החינוך התורני הופלו לרעה וכעת הם דורשים השוואת תנאים, לא יותר. אבל בגלל שהשופר שלהם הוא אלי ישי זה מתקבל כפי שמתקבל. הדרישה לחלק תקציבים רק לילדים שמוצאים חן בעיניך היא מופרכת.
ד. לימור לבנת היא לדעתי שרת חינוך נפלאה, שאולי תעצור את הנפילה התלולה ברמת החינוך שהחלה ביום בו נתנו לאמנון רובינשטיין לגעת במשרד החינוך. בין היתר נידונו גם כאן שינוי שיטת לימוד הקריאה, הוצאת ספרים שערוריתיים מהמערכת והפסקת שאיבת הכספים מההורים. כל אלו הם המפתח הנכון לקידמה טכנולוגית ולציונות וכו, (מה הקשר לשוויון בין המינים,למשל?) והם יבנו את המסד הנכון, מה שהצהרות בומבדטיות לא יעשו.את הערכתי השרה בהחלט הרוויחה.
:( 34101
ד. 1. "הוצאת ספרים שערורייתיים מהמערכת".. הייתי מגדירה את זה אולי 'הוצאת ספרים שערורייתית מהמערכת', אם נכון שעותקי 'עולם של תמורות' הועלו באש (!).
2. הצהרות בומבסטיות - לא משהו שהשרה המוערכת דנן חפה ממנו לחלוטין.
  ללא כותרת • גלעד ברזילי
  מאבק תקשורתי • דפנע
  (: • גילית
  אכן יש תוצאות בשטח • אסף עמית
  אכן יש תוצאות בשטח • גילית
  אכן יש תוצאות בשטח • דורון יערי
  אכן יש תוצאות בשטח • גילית
  אכן יש תוצאות בשטח • דורון יערי
  אכן יש תוצאות בשטח • easy
  אכן יש תוצאות בשטח • גילית
  אכן יש תוצאות בשטח • דובי קננגיסר
  בין אצ''ג לדרוויש • רון בן-יעקב
  אכן יש תוצאות בשטח • ליאור חיימוביץ'
  אכן יש תוצאות בשטח • דורון יערי
  הצעה: אח-ל-פות • חיים נחמן
  הצעה: אח-ל-פות • דורון יערי
  הצעה: אח-ל-פות • חיים נחמן
  הצעה: אח-ל-פות • דורון יערי
  הצעה: אח-ל-פות • חיים נחמן
  הצעה: אח-ל-פות • דפנע
  הצעה: אח-ל-פות • חיי ם נחמן
  הצעה: אח-ל-פות • דפנע
  הצעה: אח-ל-פות • חיי ם נחמן
  הצעה: אח-ל-פות • דפנע
  הצעה: אח-ל-פות • דורון יערי
  הצעה: אח-ל-פות • חיי ם נחמן
  לא כל כך פשוט • סמיילי
  לא כל כך פשוט • דורון יערי
  לא כל כך פשוט • סמיילי
  (: • דפנע
  כיפאק ללימור לבנת • דורון יערי
  ש''ס קונטרול • גילית
  פאק לימור לבנת • יונתן
  פאק לימור לבנת • ל.ב.פ., ניו יורק

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים