ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339635
ונלחם בגלובליזציה האמריקנית. הגלובליזציה יכולה להיות עסק דיי מכוער. סרטים ישראלים נלחמים על קיומם, בעוד סרטים הוליוודיים מטמטמים ומנותקים מהוויית החיים הישראלית עושים חיל על מסכי הקולנוע. צדק מי שאמר שגם מקדונלס, ושאר רשתות המזון המוכרות מזון מהיר, הן מסממני הגלובליזציה. כאשר אנו מדברים על ''תרבות'' אנו מתכוונים למושג שחובק תחומים רבים, בניהם אמנות, מוסיקה, תיאטרון. אך גם תרבות הצריכה, הנימוסים, תרבות הפנאי, תרבות ארגונית ועוד.
מעניין לראות איך הדברים מתנהלים, למשל, ביפן, בה אמנם עדיין לא מקבלים ברוב המוחלט של בתי העסק כרטיסי אשראי או טיפים (במסעדות), מתוך עקרונות מסורתיים, אך מחקים את המערב בדרכים אחרות, גרוטסקיות. נערות יפניות צובעות את שיערן בבלונד, עושות ניתוחים להגדלת ועיגול העיניים, נערים יפנים מאמצים לעצמם התנהגות בריונית, כמו בסרטים האמריקאים. משעשע לראות את זה, זה צבעוני, מתעתע ומגוון, אבל זו רק תקופת ביניים, זה הדקדנס של יפן- אחריו היא תשקע בתרבות האמריקאית עד צוואר.
בישראל הדברים לא שונים כ''כ.
מעניין לקרוא לעיתים את מה שנאמר בארגון הסחר העולמי. כשאני קורא אודות מאבקיה של ארה''ב, התנגדותה לכל הצעה שתוצאותיה עלולות לנגוס ביוקרתה ועליונותה, אני משועשע ונבעת כאחת. ארה''ב מתנהלת כמו הבריון העולמי. כך קרה גם כאשר בארגון נלחמו מדינות אירופאיות על הזכות לא לייבא ירקות מהונדסים לשטחן.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339642
נכון.
לפני שבא מקארתור, כל הנערים היפנים היו מנומסים,עדינים ועסקו בקיפול אוריגמי כל היום.
והבנות היו עסוקות בעיסוקים גרוטסקיים לא פחות מאשר לעגל את העיניים, כמו למשל להיות ענף היצוא השלישי בגודלו במדינה - ייצוא זונות למדינות דרום מזרח אסיה.
מהיכן שאבת את הנתון של כרטיסי האשראי? מהפרוטוקולים של זקני וושינגטון?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339644
שלא לדבר על זה שסרטים ישראלים הם כמובן שיא העידון והאינטילגנציה (בניגוד לסרטים האמריקאיים המטמטמים).
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339654
אם תקח מדד של אחוז טמטום לדקה אחת של סרט, נדמה לי שבקולנוע הישראלי יש פחות.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339664
באמת?
"אסקימו לימון 4" מול "12 קופים"?
"גברת תפתחי זה אני" מול "אודיסאה בחלל 2001"?
או שאולי הדעות הקדומות שוב מדברות?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339672
יש לי הצעה בשבילך; תמצא את הנתון כמה סרטים יוצרו בארה"ב בשנת 2004. תבחן את עצמך כמה מתוכם ראית או שמעת עליהם משהו. מאד בעייתי, לדעתי, לתת דוגמאות מתוך אוסף שעל רובו בכלל לא שמעת.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339674
אז איך אתה מרשה לעצמך לקבוע קביעות גורפות על אוסף שעל רובו בכלל לא שמעת?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339678
נתקלתי פעם ברשימה של סרטים שמיוצרים בארה''ב.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339685
ועל בסיס הרשימה הזו אתה יכול לקבוע (תגובה 339654) שבדקה ממוצעת בסרט אמריקאי יש יותר טמטום מאשר בדקה ממוצעת בסרט ישראלי. רק מהרשימה? יכולת מרשימה למדי יש לך (pun intended).
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339698
חס ושלום. אינני מתיימר להופיע כמדען כמוך. אני טיפש מדי בשביל להשתמש בנתון העילי של ממוצע הטמטום. דיברתי רק על התרשמות כמותית שטחית. בישראל מייצרים מעט סרטים; חלק מהסרטים מיוצרים עם הידיעה שלא ירוויחו.
בארה"ב זו תעשיית כסף -כמו כל דבר שם; אחוז הסרטים שמייצרים שם בידיעה שיפסידו הוא אפסי-אם בכלל קיים. הסרטים מיוצרים לכל מיני פלחי שוק שבישראל אולי זניחים, אך בארה"ב כוללים הרבה אנשים בגלל גודל המדינה והרבה כסף.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339703
לא הבנתי.
נראה כאילו אתה אומר שסרט שמיוצר במטרה שלא ירוויח=סרט אינטילגנטי, וסרט שנוצר בשביל הכסף=סרט מטמטם. מכיוון שלא יכול להיות שאדם חכם כמוך יטען טיעון כל כך לא מבוסס וחסר כל הגיון, ברור שלא הבנתי כלום.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339704
באף מקום לא כתבתי שסרט מרוויח הוא בהכרח מטומטם. לפעמים סרט מאד מטומטם מפסיד.
כתבתי על המוטיב העקרי לעשיית הסרט. אני מניח שכולם רוצים להרוויח, אבל יש סרטים שנוצרים ממניעים אמנותיים. היוצר רוצה לומר משהו, לספר סיפור. ויש הרבה סרטים - בעיקר בארה''ב שחפים ממניע כזה לחלוטין. המטרה העיקרית והיחידה היא לעשות כסף. אם היזמים מאתרים קהל יעד שרוצה סרט מטומטם וחולני -הוא יקבל אותו.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339713
אז אני עדיין מנסה להבין על מה מבוססת הטענה שממוצע הטמטום לדקה גבוה יותר בסרטים אמריקאים מאשר בסרטים ישראלים.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339780
שאל אמריקאים ותראה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339796
בתור יהודי כדאי שאני אגבה על זה כסף לא? אבל אולי כדאי שאני אסתיר את האף הגדול והמעוקם שלי - זה עשוי להסגיר אותי.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339805
אם ביהודים עסקינן, המאמר של מארכס לשאלת היהודים, תפור לחלוטין לאמריקאים.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339811
אני לא בטוחה מה רצית לומר, אבל אם התייחסת למה שנראה לך כראייה סטראוטיפית מצדי - אז, לא, לא זה העניין. וודאי שאינני מייחסת להם יותר טפשות מאשר לאחיהם בני האדם. מה שאני כן מייחסת להם הוא קפיטליזם עמוק, דבר שהם עצמם בהחלט מכריזים עליו.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339817
(כן - התייחסתי למה שהיה ראייה סטריאוטיפית מצדך).
ולכן התגובה לשאלה שלי "מדוע את/ה חושב/ת שסרטים אמריקאים הם מטומטמים יותר?" היא "דבר עם אמריקאים"? אהה... באמת לא ברור למה חשבתי שאת מייחסת להם יותר טפשות מאשר לאחיהם בני האדם.
לפחות את מייחסת להם קפיטליזם עמוק ולא רדוד. אבל מה הקשר לעזאזל?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339823
ניסוח השאלה שלך לא היה ""מדוע את/ה חושב/ת שסרטים אמריקאים הם מטומטמים יותר?", אלא "על מה מבוססת הטענה שממוצע הטמטום לדקה גבוה יותר בסרטים אמריקאים מאשר בסרטים ישראלים". תשובתי התייחסה לניסוח זה, והכוונה הייתה שכך טוענים האמריקאים אני מכירה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339825
והעובדה שמי שטוען את זה הם אמריקאים הופכת את הטענה לנכונה?
בטוח יש כשל לוגי מתאים, רק שאני לא מוצא אותו עכשיו.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339831
לא אמרתי אם היא נכונה או לא. שאלת על מה היא מבוססת. על זה עניתי.
בשם העתיקות 339806
הנה לך אסמכתא ישנה העוסקת בנושא קרוב: תגובה 40690 .
בשם העתיקות 340851
אם הבנתי נכון, כל מה שנאמר שם זה שבסרטים האמריקנים הנוער מטומטם. מה לזה ולנושא הדיון?
בשם העתיקות 340858
סתם, הומור.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339714
הימור ללא ביסוס עובדתי: מספר הסרטים המופקים "בשביל הכיף", בידיעה שלא יהיו רווחיים‏1, ביחס לגודל האוכלוסיה, הוא פחות-או-יותר זהה בארה"ב מול ישראל; אם יש הבדל, הוא לטובת ארה"ב דווקא.

מספר הסרטים שמופקים במטרה להיות רווחיים‏2, ביחס לגודל האוכלוסיה, גדול בהרבה בארה"ב.

כלומר – הפקת סרטים "בשביל הכיף" קיימת בכל מקרה; הפקת סרטים כהשקעה עסקית היא נדירה יחסית בישראל, או במילים אחרות, תעשיית הקולנוע בישראל היא זעירה (בניגוד לקולנוע כתחביב או עיסוק אמנותי).

קיום תעשיית הקולנוע בארה"ב גורם לסרטים "בשביל הכיף" להראות לך כאילו מספרם "אפסי-אם בכלל קיים", וזו טעות אופטית. קצת כמו להעריך מה מספר האנשים במדינה נתונה שמציירים כתחביב, על-פי הכנסות אותה מדינה מייצוא ציורי שמן.

1 הגדרה: סרט לא רווחי: סרט שאם יפקידו את עלות ההפקה שלו בבנק, הריבית על החסכון תהיה גבוהה יותר מהרווחים מהסרט.
2 לא כל סרט המופק במטרה להיות רווחי הוא אכן רווחי בסופו של דבר.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340019
מה שאולי משנה את התמונה הוא שבישראל יש תמיכה ממשלתית דומיננטית בקולנוע‏1. בארה"ב אין לי מושג, אבל אני מנחש שאין. איך לסווג את הסרטים שמופקים בישראל בתמיכה ממשלתית? שאלה קשה: התמיכה העיקרית ניתנת לסרטים שחושבים שיש להם פוטנציאל מסחרי מסוים; עם התמיכה הממשלתית, למפיקים יש בוודאי תקווה לרווח צנוע. מאידך, חושבים כנראה שללא התמיכה לא יהיה להם רווח. כדי לסבך את התמונה, מראש התמיכה ניתנת לסרטים שלדעת המחליטים יש בהם מידה של איכותיות (הוסף מרכאות לפי הטעם).

1 למיטב הבנתי, לפחות בעשור האחרון לא מופקים סרטים ללא תמיכה, פרט לסרטים חובבניים לחלוטין או לימודיים, כאלה שמראש לא מיועדים להפצה בקולנוע.
והכותרת, מה יהיה אתה? 340058
ניסיתי לענות לטענה כי "אחוז הסרטים שמייצרים [בארה"ב] בידיעה שיפסידו הוא אפסי-אם בכלל קיים" (תגובה 339698). המידע שהוספת, אם כבר, מחזק את טענתי.
והכותרת, מה יהיה אתה? 340109
כן, אם אתה מכניס את התמיכה הממשלתית למאזן הרווח-הפסד. אבל שלב אחד קודם בדיון דובר על איכות (אם אני זוכר נכון), כשעניין הרווח-הפסד נכנס רק כאינדיקציה לאיכות. ואם אתה סופר את הסרטים המופקים בישראל בתמיכה ממשלתית כסרטי איכות (וכאמור, זה לא מובן מאליו ולא מובן מאליו שלא) אז זה עשוי לשנות את המאזן לטובת ישראל. למען האמת, אני לא יודע מה הבסיס (ולו האינטואיטיבי) להימור שלך בתגובה 339714, כך שאני לא יודע לאיזה כיוון הוא אמור להיות מושפע.
והכותרת, מה יהיה אתה? 340113
הבסיס (הלא מבוסס): ההנחה כי חובבי קולנוע לא מקצועיים, שמפיקים סרטים בשביל הכיף, יש בכל מקום; והתרבות הישראלית לא שונה מהותית מהאמריקאית במידה שתוביל להבדל ביחס בין גודל האוכלוסיה למספר המפיקים החובבים.

ההנחה כי יש הטייה לטובת ארה"ב: שם ישנו לחובבים מניע נוסף, והוא הנסיון להכנס לתעשייה. קיים גם בארץ, אני מניח, אם כי היות שהתעשייה קטנה בהרבה, הדחף קטן בהתאם.
אני רק שאלה 340122
קולנוע, זה אמנות או תעשיה?
אני רק שאלה 340130
מה הטעם בהתפלספויות מהסוג הזה?
אני רק שאלה 340135
טעם גדול.
יש הבדל בין עידוד ותמיכה באמנות ובתרבות הלאומית או מקומית לבין תמיכה בתעשיה המקומית.
יתרה מכך: אונסק"ו הוא גוף שאמור לעסוק בתרבות, לא בתעשיה.
אני מניח שאם "המרכז לתרבות צרפת" נניח, יתחיל בשיווק אגרסיבי של מכוניות מתוצרת "פג'ו", או "מכון גתה" למשל יקדם את תרבות ה BMW, הם ייקראו במהרה לסדר.
אני רק שאלה 340144
אם המקומיים מעדיפים תרבות "זרה", מה הטעם להכריח אותם, או אפילו יותר מצחיק, להחליט בשמם (הפרלמנט) שהם יכריחו את עצמם (יממנו תרבות שבה הם לא מעוניינים על ידי העלאה מלאכותית של המחירים של התרבות שכן מעניינת אותם)?
אני רק שאלה 340146
ישנם כל מיני טעמים (שלא בהכרח כולם מקובלים עלי) לשמור על "תרבות" ועל "מסורת" של עם.

__
ישנם גם כל מיני טעמים (כנ"ל) להגן על אינטרסים כלכליים/תעשיות של מדינה.
אני רק שאלה 340151
אתה מוכן להציג כמה טעמים? כאלו שמקובלים עליך, כי אין לי חשק להתווכח עם יריבים דמיוניים.
אני רק שאלה 340246
כן.
תעשיה מקומית משלמת מיסים למדינת ישראל, בעוד תעשיה אמריקאית משלמת מיסים פדרליים בארה''ב ומסי מדינה בקליפורניה. עובדי התעשיה המקומית משלמים אף הם מיסים בארץ, ובהעסקתם נחסך ממני הצורך לשלם להם דמי אבטלה. אותם מועסקים ישראליים (להבדיל מעמיתיהם בחו''ל) גם מוציאים חלק ניכר משכרם בארץ - ברכישה בבתי עסק המשלמים אף הם מיסים בארץ והמעסיקים אף הם בתורם תושבים ישראלים.
כדאי לי (כמדינה) לתמוך בתעשיה המקומית, אפילו אם נדמה למישהו שתוצרתה יקרה יותר.
אני רק שאלה 340294
אתה כבר אמור לדעת כבר שבהצגת רווח והפסד עם מספרים מול כל סעיף, הפטנט של הגנת תעשיה מקומית לא משתלם כלכלית לאזרחי המדינה. הם מפסידים מס' פעמים:
- הם משלמים *הרבה* יותר מס כדי לסבסד את ההספדים של תעשיה מקומית לא יעילה (אין תחרות אמיתית)
- הם קונים יותר ביוקר מוצר פחות איכותי ועם פחות גיוון (שוב בשל חוסר המוטיבציה בהתייעלות בשל העדר תחרות)
- הם מממנים הרבה אוכלי חינם, שמקבלים הרבה יותר מדמי אבטלה ולא עושים דבר, אבל נמצאים בתעשיה המוגנת כחלק מ"שמור לי ואשמור לך" בין הממשלה לתעשיה
- ככל שהזמן עובר, השחיתות וחוסר היעילות מפחיתה כל כך את יכולת התחרות של החברות המוגנות עד למצב בו מתחיל לפרוח במרץ שוק שחור, בו קונים האזרחים את מה שהם באמת רוצים וצריכים, וכידוע, בשוק שחור אין מע"מ, ולכן זהו נתח הולך וגדל בו מפסידה המדינה, ולכן נאלצת לגבות עוד מיסים ממקורות אחרים, על חשבון האזרח.

ועוד ועוד. לא בכדי, ה"פטנט" הזה של מכסי מגן פשט את הרגל בכל מקום בו נוסה, למעט מקומות בהם קיים לובי חזק מקומי שמכופף את ידי השלטון עבור הנישה שלו (פעמים רבות בתחום החקלאות) או כאיתות של מדיניות חוץ בין מדינות מסויימות בשל חוסר אהדה וסנקציות.
אני רק שאלה 340297
זה בסדר, זה לא הדבר היחיד שאני אמור לדעת, ולא יודע, ובאופן כללי יותר, זה לא הדבר היחיד שאני אמור לעשות ולא עושה.
אני רק שאלה 340471
מה שכתבת הוא נכון בתיאוריה (בתיאולוגיה). מבחינה מעשית אתה יכול לראות הגנות על יצרנים מקומיים החל מארה"ב, דרך מדינות אירופה ויפן. אולי שטיגליץ התכוון גם לזה כשענה לשאלה ששאלו אותו עיתונאים כלכליים ישראלים. זה היה בתקופת המשבר הפיננסי השאלה היתה : מה ישראל צריכה לעשות. התשובה היתה: " תעשו מה שארה"ב עושה, לא מה שהיא אומרת לעשות".
אני רק שאלה 340511
איפה ראית שכתבתי שאיו הגנות? נהפוך הוא - כתבתי שיש. רק היום הן הרבה פחות נפוצות מבעבר בשל הסיבות שפירטתי בתגובתי. גם ביפן וגם בארה"ב יש מס' ארגונים חזקים, שמשמרים את רווחיהם על חשבון הציבור בטענות "נאצלות" (שלא מגובות בנתונים) מהסוג שדורון העלה.
אני רק שאלה 340296
מה לגבי ההבדלה שעשית מקודם בין אומנות ותעשיה?
תעשיה מקומית כדאי לי להעדיף, מהסיבות שציינת. אבל אומנות מקומית אני לא אעדיף באותה צורה שאעדיף תוצרת תעשייתית מקומית, השיקול העיקרי כאן הוא לא המחיר בטווח הארוך או הקצר. יוצא שאנחנו מממנים אנשים שמייצרים אומנות שלעולם לא יהיה לנו חפץ בה, בשעה שהם יכולים לעבוד במקצוע נדרש. אבטלה היא לא האופציה הבאה שלהם, וגם אם כן, זה כנראה יותר משתלם מבחינתנו.

דרך אגב, מיסים על דיסקים, סרטים וספרים זרים כבר יש, אם אני לא טועה, בדיוק כמו על מכוניות זרות. אנחנו דנים בהצעה להטיל מיסים נוספים, או אולי אפילו צנזורה.
אני רק שאלה 340134
אחד הדיונים הכואבים ביותר באייל (מבחינתי האישית), משום שנקטע באיבו, דן בנקודה זו בדיוק. תגובה 7342.
אני רק שאלה 341073
ההנחה כאן היא שקולנוע הוא חלק מתרבותה של מדינה (בלי קשר אם מדובר על תעשיה או אומנות).

סרטי קולנוע הם כיום ללא ספק חלק מהזכרון הקולקטיבי.
אני רק שאלה 342038
תלוי בעיני מי.
לפי המורים שלי בתיכון, רק אמנות טהורה היא אמנות. וגם בתוך האמנות הטהורה, הציור מת מזמן. כלומר נשאר רק פיסול קונספטואלי. את הצילום סובלים בקושי. עיצוב, איור, קולנוע - זה לא אמנות. ''כי מרוויחים מזה כסף''. דווקא, משום מה, ארכיטקטורה כן נחשב, אבל רק במקרים ממש מיוחדים.
אני רק שאלה 342097
הרשי לי להיות ספקן ולהניח ש''המורים'' הם ''מורה מסויים''.
אני רק שאלה 342152
לא.
אני רק שאלה 342192
הייתי אומרת שהמורים שלך אינם מייצגים במיוחד. הצילום, למשל, מאוד נחשב היום. והחלוקה לפיה אמנות רווחית איננה אמנות - נשמעת פשוט כטענה של אמנים מתוסכלים.
אני רק שאלה 343986
תראי. הם אכן היו אמנים מתוסכלים, כולם (למעט אחד שבאמת הציג).
אבל עדיין. מדובר ב*כל* המורים. כולל מרכז המגמה. בתיכון לאמנות "נחשב" מאוד.
והאמת היא שזה לא רק שם.
לא ביחס לצילום, אמנם, אלא ביחס לענפים אחרים שקרובים לאמנות.
אני רק שאלה 344002
תגובה 343626
ומה עם תיאטרון ושירה?
(אגב, יש הרבה אמנים מתוסכלים בכל המקומות האלה).
אני רק שאלה 365023
ההתייחסות היתה של מורים לאמנות פלסטית כלפי ענפים של אמנות פלסטית שאינם "אמנות טהורה". נושא האמנויות האחרות מעולם לא עלה לדיון אצלנו. בשביל זה יש את המגמות האחרות. שהן ידסקסו את מהות קיומן-הן בתוך עצמן.

וכן. יש הרבה אמנים מתוסכלים בכל המקומות האלה. לפחות באמנות הפלסטית, אמן לא נזקק ללהקה של עוד 3 עד השד יודע כמה אחרים, ובמאי. ומפיק. ומקום להציג. ועוד כהנה וכהנה, כדי ליצור.

אגב, מתוסכלים או לא, לפחות בתיכון הם קיבלו יותר תקציבים.
340318
אני התחלתי את הפתיל. הכותרת היא פרי מחשבתי. מה הבעיה איתה?
340325
שום דבר אישי, היא פשוט ''נדבקה'' להרבה זמן.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339778
אודיסאה בחלל איננו סרט מטומטם כלל ועיקר. איש לא אמר כאן שאין גם סרטים אמריקאים לא מטומטמים.
לא, הוא פשוט משעמם 339812
את טועה. 340029
את טועה. הוא גם משעמם וגם מטומטם, לא רק משעמם.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340947
לתת דוגמא הפוכה?
"ללכת על המים" מול "ממלכת גן העדן".
"סוף העולם שמאלה" לעומת "רוקי 6".

וזה עוד סרטים שיצאו מארה"ב.
על כל סרט שמגיע הנה יש לפחות 50 שנשארים בתוך ארה"ב.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339705
לא, מספר של ישראלי אחד שחי כמה שדנים ביפן.
ביקרתי לפני שנה וחצי ביפן, משם אני מביא את הרשמים שלי.
אז אתה אומר שמחבר הספר שיקר לי, רימה אותי?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339850
אתה טוען שלתרבות האמריקאית יש השפעה שלילית על היפנים.
כשאתה טוען שיש השפעה - נובע מכך שיש שינוי (שפעם היה אחרת).
כדי להבחין במגמת שינוי לא מספיק לבקר פעם אחת, כי אז אין בסיס להשוואה.

אולי אם היית מבקר 20 שנה לפני היית רואה שמצב העניינים היה גרוע באותה מידה?
זה מה שטוען האייל היפאני. ואולי אפילו הוא מנסה לרמוז שקיים שינוי לטובה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339653
מה לעשות, במדינה דמוקרטית יש לאזרח זכות בחירה. אם ירצה, יוכל לראות בקולנוע סרט ישראלי, ואם ירצה, יוכל לראות סרט אמריקאי. רוב האנשים בישראל בוחרים לראות סרטים אמריקאיים ולא ישראליים, כי - הפתעה, הפתעה - הראשונים טובים יותר, מושקעים יותר ועם כוכבים גדולים יותר.

זה כל הסיפור: הגלובליזציה מעניקה לאדם מגוון גדול יותר של אפשרויות תעסוקה ובידור - מסעדות, סרטים, טלוויזיה וכדו'.

אבל מה שמפריע לי היא נקודת המוצא שלך - סרטים הוליוודיים הם בהכרח מטומטמים ומנותקים מהעולם הישראלי. אומנם, נכון, יש לא מעט סרטים אמריקאיים עלובים, אבל לצידם יש גם סרטי מופת ואיכות.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339718
אבל יש תרבות צריכה. אין חופש בחירה.

איזה חכם אתה!
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339721
<מתעלם מצורת הדיבור הפוגענית שלך כלפי האלמוני.>

ואם המדינה מגבילה את הייבוא, אז יש חופש בחירה?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339722
יותר. מה שבטוח, שאז לפחות העסקים הקטנים שורדים והכלכלה לא טובעת בים.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339724
אתה יכול להסביר למה יותר?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340032
בכדי להגן על הכנסותיו של ירקן שכונתי אחד תקבע לכל תושבי העיר מה לאכול? תזכיר לי בבקשה, מה הייתה הבעיה עם לימודי הכמורה שלך?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339763
תעשיית הסרטים האמריקאית היא קרטל. וכמו בכל שוק שיש בו קרטל, קיומו של הקרטל *פוגע* במגוון האפשרויות הזמינות ללקוח. העובדה שהסרטים האמריקאים הם טובים יותר, מושקעים יותר, ועם כוכבים גדולים יותר, זה מכיוון שקרטל יכול להשקיע יותר כסף וכוח אדם איכותי, יש לו תדמית טובה יותר וכמובן שזה תהליך של היזון חיובי - הוא ימשוך יותר צופים, מה שיוסיף לו כסף ותדמית וכו'.
הבעיה בשוק הקולנוע (או בשווקים עם מאפיינים דומים) זה שהקרטל הוא כל כך דומיננטי עד שהמתחרים אינם יכולים להרשות לעצמם להביא מוצר עם אותה רמת השקעה (כספית), וגם אם יביאו מוצר שכזה, הם לא יוכלו להרוויח את אותה כמות כסף שמרוויח הקרטל. היבט נוסף בבעיה, הוא שרשתות בתי הקולנוע הגדולות בוחרות להציג סרטים רווחיים ככל האפשר, ואך ורק סרטים כאלו. בכך הן מפחיתות עוד יותר את הבחירה שיש ללקוח, ואת הרווחים שיכול סרט לא אמריקאי להרוויח, וזה עוד תהליך היזון חיובי משולב בזה שצויין קודם.

כדי שאני לא אובן לא נכון: אין שום דבר רע בכך שחברות הסרטים האמריקאיות, או שרשתות בתי הקולנוע הגדולות, מנסות להגדיל את רווחיהן. אבל לדעתי, גם אין שום דבר רע בכך שמדינה מנסה להגביל את הקרטל ולהגדיל את אפשרויות הבחירה הזמינות ללקוחות. הכל עניין של מינונים.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339786
תעשיית הסרטים המאריקאית היא קרטל? למה לא מספרים לי שום דבר? אם הייתי יודע, אז הייתי יכול להסביר את עליות המחירים המוגזמות של כרטיסי הקולנוע, ואי התפתחות של תעשיות סרטים מקבילות במדינות רבות (כנראה שגם בוליווד היא חלק מהקרטל). גם המגוון הדל של הסרטים ואיכותם מוסברים ע"י הקרטליזציה המבורכת.
בכלל, צריך שתמיד יהיו מונופולים או קרטלים, כי הם יכולים להשקיע יותר כסף וכוח אדם איכותי.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339801
אז הנה, אני כאן בשביל לספר לך: תעשיית הסרטים ההוליוודית‏1 מורכבת ממספר קטן של אולפני ענק, השולטים על רוב שוק הסרטים העולמי. זאת עובדה. הם מקיימים גם מערכת מתואמת של לחצים גלויים וסמויים על חברות שונות. כל מה שצריך זה חיפוש קטן בגוגל כדי לגלות זאת‏2. לא נתווכח על ההגדרה של קרטל, מבחינתי אפשר להחליף את המילה קרטל בתגובתי הקודמת ב"אוסף של חברות מתואמות בינהן, ששולטות על רוב השוק" - אני עדיין עומד מאחוריה.

ואם זה לא משכנע מספיק - עד לא מזמן האיחוד האירופי קיים חקירה ממושכת על התנהגות קרטלית (תאום מחירים) נגד 6 אולפנים (היא נפסקה לאחר שהאולפנים נעתרו לשנות את תנאי ההסכמים שלהם עם חברות אירופאיות מסויימות).
לא הבנתי כיצד קיומה של תחרות, המגוון של הסרטים או האיכות שלהם, מוכיח שאין פה קרטל (או "אוסף של .. רוב השוק"). אותה הוכחה מראה שמיקרוסופט אינה מונופול.
ואגב, בקשר לסיפא שלך, אכן יש יתרון משמעותי בכך שיש קרטל שמרכז את רוב הכסף בשוק מסויים, ויכול להשקיע אותו באיכות ובקביעת סטנדרטים (שוב אפשר לקחת את MS כדוגמא). אבל לטעון שזה מגדיל את אפשרויות הבחירה של הלקוח?

1 אפשר להוציא מכלל זה את האולפנים העצמאיים.
2 שעורי בית
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339815
בהרבה תעשיות תחרותיות למדי יש מספר מצומצם של ענקיים ועוד הרבה קטנים ובינוניים. לא ראיתי דבר בתגובתך (או בחיפוש קטן בגוגל) שהראה לי שאין תחרות בענף זה. נהפוך הוא: כל מה שאני מכיר (איכות, מגוון, מחיר ההנאה ויכולת כניסה לשוק של מתחרים במידה ויתהווה קרטל) דווקא תומכים בתחרותיות עזה בשוק זה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339830
איני יודע למה אתה מתכוון במילה "תחרותיות". לאיכות, מגוון, מחיר ולהנאה אין קשר לתחרות (כמו שאני מבין את המושג). לפי הקריטריונים האלו, גם בשוק מערכות ההפעלה יש "תחרותיות עזה".
בכל מקרה, זה לא קריטי, כי אני דיברתי לא על תחרותיות אלא על אפשרויות בחירה ללקוח. באפשרות בחירה אני מתכוון לאוסף *רבגוני* של מוצרים בעלי *איכות דומה*. כיום ללקוח של בתי הקולנוע יש אומנם מגוון רחב של סרטים אבל הם רובם ככולם בשפה האנגלית ובז'אנרים ההוליוודיים הקלאסיים. לכן קשה לדבר על רבגוניות. זאת ועוד, סרטים שהם לא בשפה האנגלית אינם מוצרים באיכות דומה, ולו מן הטעם הפשוט שכמות הכסף המושקעת בהם נמוכה בשניים-שלושה סדרי גודל.

ואם מדברים על כניסה לשוק של מתחרים חדשים - לשום מתחרה ישראלי אין יכולת להשקיע עשרות מיליוני דולרים בהשקה ופרסום של סרט. וגם אם תאורטית היה מתחרה כזה, מצב העניינים בשוק הוא כזה שהתדמית של הקולנוע הישראלי, והתדמית של הכוכבים הישראליים (בהשוואה להוליווד) הוא כזה שהסרט יהיה רווחי הרבה פחות מסרט הוליוודי באותה השקעה. שוב, בדומה למצב הקלאסי של מונופולין בשווקים אחרים. תאורטית, מתחרה חדש יכול ליצור מערכת הפעלה באותה השקעה של window XP. אבל קשה להאמין שהוא יחזיר את ההשקעה.
אבל למה אנחנו מדברים בתאוריה? העובדות מדברות בעד עצמן. תעשיית הסרטים הישראלית היא דלה בצורה בלתי פרופורציונלית לחלוטין בהשוואה לתחומי תרבות דומים בארץ (מוזיקה, ספרים). והרווחיות של סרטים ישראליים גם היא דלה מאוד. אם היתה "יכולת כניסה לשוק של מתחרים", הם כבר היו נכנסים ממזמן.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339832
להערכתי אם נשווה למדינות מערביות אחרות דווקא נגלה שתעשיית הסרטים הישראלית אינה דלה בהשוואה לתחומי תרבות אחרים. נחוצים לנו נתונים כאן לגבי מספר הסרטים המופקים כל שנה לעומת מספר הספרים היוצאים לאור והדיסקים שיוצאים מהמכבש (או הצורב) במדינות שונות. יש לך נתונים?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339862
אמממ.... אמא שלי קוראת לי.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339881
רעיון שמאלני חביב להתרת ההיזון החיובי הזה

שם מציעים שכעבור זמן מה מיום הפצת הסרט (נגיד 3 שנים), מותר לכול להעתיק אותו. פתרון פחות רדיקלי יהיה להתיר לכול למכור "מרצ'נדייז" בהשראתו לאחר שנתיים.
מי קובע - הכסף הגלובלי או האנשים הלוקאלים 339774
מה לעשות, במדינה דמוקרטית יש לאזרח זכות בחירה.
במקרה הזה האזרח בחר נציגים שידאגו לכך שרוחב הערוצים שדרכם המידע מופץ במדינה שלו, יקבעו לא רק על סמך כסף גלובלי אלא גם על סמך ההעדפות שלו.
מי קובע - הכסף הגלובלי או האנשים הלוקאלים 339797
האם למדינה מותר להטיל צנזורה על סרטים? הרי הם נבחרו על ידי האזרחים, ככה שלפי הטיעון שלך מותר להם. מה עם הגבלת חופש הביטוי? גם זה מותר לממשלה - היא נבחרה על ידי רוב העם הרי!
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339784
גם במדינה דמוקרטית (חצי דמוקרטית, נניח, כמו ישראל), לא בטוח שהצופה יוכל לבחור כרצונו. אני לא מתה על סרטים ישראלים, אבל סרטים אמריקאיים אהובים עליי עוד פחות הייתי מעדיפה סרטים אירופאיים ואפריקאים. איזה מבחר יש מאלה? אפסי למדי.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339794
מה מונע ממך לפתוח בית קולנוע ולהציג את אותם סרטים אירופאיים ואפריקאים? בטח לא הגלובליזציה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339807
אני לא דיברתי כבעלת בית קולנוע, אלא כצרכנית קולנוע. ומה שמונע בעלי בתי קולנוע לעשות כדבריך הוא, בין השאר, השיווק הסופר אגרסיבי של הסרטים האמריקאיים על חשבון כל השאר.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339816
אם היו מספיק צרכני קולנוע שמחפשים "קולנוע אירופאי ואפריקאי ‏1", בעלי בתי הקולנוע היו מזדרזים לספק את הצורך הזה.

1 מה זה קולנוע "אפריקאי"? הסרט המצרי של ערב שישי?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339821
לא בדיוק. אני מתכוונת לסרטים ממאלי, זאיר, קניה וכדו' - וכמובן מארצות המגרב.
קולנוע אפריקאי 339951
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340035
"כן, אנשים לא אוהבים את האוכל שלי, אבל המסעדה שלי עדיין הייתה מרוויחה יופי אם לא הייתה קיימת זאת שבצד השני של הכביש, שמוכרת להמון את מה שהם רגילים לו. הממשלה צריכה לסגור את המסעדה ההיא. הסועדים שם לא מתרגלים את חופש הבחירה שלהם, אלא תרבות צריכה נמוכה. (סליחה על האנגרית - ראה מה זה, הגלובליזציה דבקה אף בי!) "
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339810
בוודאי שהגלובליזציה מונעת את זה ממני (או מאוד מגבילה את היכולת). יש תהליך היזון חיובי שבו:
- בתי הקולנוע מעדיפים להציג רק סרטים רווחיים יותר.
- הרווחים של סרטי ה"פופ" עולים, והרווחים של סרטי הלא "פופ" יורדים.
- פחות ופחות כלכלי לייצר סרטי לא "פופ".
- הפער בין הכסף שיש לחברות הגדולות, לבין החברות הקטנות, הולך וגדל.
- הפער בהשקעה בין סרטי "פופ" לסרטי לא "פופ" הולך וגדל (השקעה באיכות ובפרסומת כאחד).
and so on and so forth.

ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339818
למה אתה חושב שלסרטי "פופ" קוראים סרטי "פופ"?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339912
תשכחו מהיצע וביקוש.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339927
רגע, רגע. אותו(ה) אייל(ת) אלמוני(ת) טען(ה) ש"לא בטוח שהצופה יוכל לבחור כרצונו". נשמע כאילו יש ביקוש, ואין היצע. ובכן, אם יש מספיק ביקוש, אפשר לייצר היצע ע"י הקמת בית קולנוע שיציג את אותו ז'אנר שוליים (ואפילו נקרא לו... אה... סינמטק!)
ואם אין מספיק ביקוש לאותו סוג ספציפי של קולנוע ייחודי, זה נופל תחת המטרייה של "טעם אישי". כלומר, אולי יותר אנשים אוהבים את הקולנוע ההוליוודי כי הוא יותר טוב?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339935
מה שאתה כותב מנוגד לחלוטין לגנים הבסיסיים של תעשיית הקולנוע. תעשיית הקולנוע היא בבסיסה תעשיה לעשיית מקסימום רווח. בכל ז'אנר שהיא תגלה אפשרויות של רווח סביר- היא תהיה שם.
נכון, יותר אנשים אוהבים את הקולנוע ההוליבודי כי תעשיית הקולנוע הזאת יודעת לחקור מה מדבר אל אנשים ומושך ומושך אותם לקולנוע. היא גם יודעת להציע כסף גדול למוכשרים שביוצרי הקולנוע. לכן אפשר לראות שם סרטים טובים אך תנאי הברזל הוא אחד- רווח.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340045
היי, אני לא מתווכח. אני גם לא ממש מבין למה מה שכתבתי מתנגש עם שאתה כתבת.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340469
קראתי שוב ולא ממש מתנגש.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339950
אוהבים אותו יותר ממה? האלטרנטיבה לסרטים הוליודיים הם בדיוק אותם סרטים שיצורם עולה כמה פרומלים מסרט הוליוודי, ואפשר לראות אותם רק בסינימטק כך שההכנסות שלהם מוגבלות ממילא. אז כמובן שיש שוק גם למוצרים כאלו אבל קשה לאמר שזה אלטרנטיבה באותה רמה.
הווה אומר: ברור שאנשים אוהבים סרטים מושקעים יותר, עם יותר כוכבים, שמוצגים ביותר בתי קולנוע. וגם ברור שלסרטים לא הוליוודיים קשה מאוד להכנס לקטגוריה הזו.

בכלל, אני לא מבין מה הטענה. האם הטענה היא שלביקוש אין תלות בהיצע, והוא תלוי אך ורק בטעם האישי??
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340033
ברור שהטענה היא הפוכה: לביקוש יש קשר הדוק להיצע, ו"טעם אישי" הוא מונח חמקמק ביותר.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340051
מה הטענה? נעקוב אחר השיחה:
תגובה 339653: "הגלובליזציה מעניקה לאדם מגוון גדול יותר של אפשרויות תעסוקה ובידור"
תגובה 339784: "לא בטוח שהצופה יוכל לבחור כרצונו... איזה מבחר יש מאלה? אפסי למדי".

הטענה היא לגבי ההיצע האפסי ("אני רוצה לראות סרט מז'אנר מסויים, אבל יש לי רק מבחר אפסי מהז'אנר הזה").
ואני אומר - לא יכול להיות. אם יש קצת ביקוש - וזה לא צריך להיות ביקוש בהיקף כמו של "ספיידרמן 2" - אז מישהו ייתן היצע.
אם אין ביקוש אפילו ברמה כזו - טוב, אתה אומר שהגלובליזציה אשמה? אני אומר שאני פשוט שונא לראות קולנוע אפריקאי.

ובכלל - יש סינמטק, או שווה ערך אליו, בהרבה מקומות. הוא מציג סרטים מכל מיני סוגים, גם כאלו שהביקוש אליהם לא גבוה (אבל גם לא אפס). הנה: יש ספק לסרטי שוליים כי יש ביקוש לסרטי שוליים.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340734
אם כך הבנתי את הטיעון שלך בדיוק. אתה מציג גישה כאילו קיים איזשהוא ביקוש אפריורי לסרטים, וכתגובה אליו נוצרים סרטים חדשים. ואתה מודד את אותו ביקוש, לפי מכירות הכרטיסים.

הבעיות בגישה זו, הן כפי שציינתי אותם בתגובתיי הקודמות, חבל לחזור. לא אמרתי שה''גלובליזציה אשמה''. גם לא טענתי שיש מבחר אפסי של סרטים אירופאים ואפריקאיים. אתה מוזמן להתייחס לטענותיי, אם בא לך.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340736
האם לא הגלובליזציה היא היא שמאפשרת למי שאוהב קולנוע אפריקאי למצוא את מבוקשו? אלמלא הגלובליזציה סרטים כאלה (וגם הודים, סינים ואפילו ישראלים) לא היו יוצאים בכלל מגבולות ארצותיהם.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340743
אם לכל מה שמיוצא אתה קורא גלובליזציה -אז כן. בשנות ה-‏50 היו כאן בישראל סרטים הודיים. בתקופה הקדומה, היו מיצאים מתימן את המור והלבונה לכל המזרח, אולי גם אז היתה גלובליזציה. נדמה לי שגלובליזציה היא משהו אחר לחלוטין.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340758
זה בדיוק הענין.
בזמנים קדומים (למען האמת, עד לא לפני הרבה זמן), היו מייצאים את המור והלבונה מתימן (ותבלינים מהמזרח, וקפה מברזיל, ומשי מסין וכו') כי למדינות הללו היה מונופול על המוצרים הללו. המדובר היה על מוצרי מותרות אקזוטים ואקסלוסיבים, לא מוצרי צריכה, וודאי שלא מוצרי תרבות.
הגלובליזציה מאפשרת לייצר כל דבר בכל מקום (חוץ ממחצבים טבעיים), כולל סרטים. אם נקביל זאת לטכנולוגיה של אז, מה היה הסיכוי של אירופאי שאינו בן אצולה לקרוא ספר איזוטרי שנכתב ע"י מישהו מאפריקה או אסיה?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340748
כן. אני בעד הגלובליזציה, אם רוצים לנהל את הדיון ברמה הזו.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340877
לא נראה לי שהבנת, וגם אם כן, עכשיו אני לא מבין את הטיעון שלך.

אותה איילת אלמונית אמרה שאין לה היצע ("איזה מבחר יש מאלה? אפסי למדי") לסרטים שהיא אוהבת ("אירופאים ואפריקאים"), בגלל אותו גלובליזציה משוקצת, ולמרות שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית(או "חצי דמוקרטית"), נפגע חופש הבחירה שלה.
מה שאני אמרתי הוא שאין ממש מקום להאשים את הגלובליזציה בכך. אפשר באותה מידה להאשים את האיכות הקלוקלת של הסרטים האפריקאים.
אני מודד את אותו ביקוש לפי 'כמה אנשים יהיו מוכנים לשלם בשביל לראות את הסרט', כן.

מכאן הלכתי לאיבוד אחר הטיעון שלך:
אני צודק (זו לו אשמת הגלובליזציה שאין סרטים אפריקאים)?
אני טועה (הגלובליזציה אשמה)?
או כמו שקורה בדרך כלל באייל, האם אופציה שלישית?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340895
מכיוון שאתה נחמד כלפי, השקעתי בך את התגובה הבאה:

ראשית כל, אפשר לוותר על המונח "גלובליזציה". אני לא בטוח שכל מי שמשתמש בו מתכוון לאותו הדבר, ואני מושך בחזרה את המשפט הראשון של תגובה 339810. בהמשך התגובה אני אנסה להשתמש במונחים יותר קונרטיים.

1. ברור שפתיחות תרבותית וסחר בינלאומי, הם התנאי המקדים לקיומם של סרטים זרים בישראל, אמריקאיים או לא. בוודאי שהפתיחות התרבותית והסחר החופשי *אינם אשמים* בהעדר היצע.
2. אורתוגונלית לשאלת הסחר החופשי, קיימת השאלה של אפשרויות הבחירה הזמינות ללקוח. אני בכוונה לא משתמש במונח "חופש בחירה", מכיוון שחופש בחירה תלוי אך ורק ביכולת של הלקוח לבחור באופן חופשי לגמרי מבין כל ההיצע האפשרי (וכאן באמת סחר חופשי הוא קריטי).
3. לטענתי, שוק עם מגוון אפשרויות בחירה, הוא שוק שבו יש מבחר *רבגוני* של מוצרים בעלי *איכות דומה*.
4. לטענתי, ללקוח קולנוע אין מגוון אפשרויות בחירה: אומנם יש הרבה סרטים לבחור מהם, אולם הם רובם ככולם בשפה האנגלית ובז'אנרים ההוליוודיים הקלאסיים. לכן קשה לדבר על רבגוניות. זאת ועוד, סרטים שהם לא בשפה האנגלית אינם מוצרים באיכות דומה, ולו מן הטעם הפשוט שכמות הכסף המושקעת בהם נמוכה בשניים-שלושה סדרי גודל.
5. בשוק הסרטים יש מונופולין של מספר אולפנים הוליוודיים גדולים, שיחדיו שולטים על רוב ההכנסות ממכירות כרטיסים לקולנוע (אני מקווה שזו עובדה שאין עליה חולק).
6. הטענה שלי היא שיש תהליך היזון חיובי, שגורם לחיזוק אותו מונופולין: המונופולין יכול להשקיע יותר כסף במוצר ובשיווק שלו, יכול להציע דילים טובים יותר לרשתות הקולנוע, וכתוצאה מכך הוא מרוויח יותר, מה שמגדיל את הדומננטיות שלו בשוק וחוזר חלילה. תהליכים דומים קיימים בהרבה שוקים אחרים שבהם קונסלידציה/הקמת רשתות/brand-names יוצרת 2-3 ספקים ששולטים בשוק כמעט לחלוטין. למען ספק, אני לא רואה שום דבר רע אינהרנטי בכך. זה בסדר גמור שכל ספק ישאף להשתלט על 100% מהשוק. אלא מה, התהליך הנ"ל בתחום הקולנוע פוגע באפשרויות הבחירה ללקוח, בשתי צורות.
6 א. רשתות בתי הקולנוע הגדולות יעדיפו להציג *אך ורק* סרטים רווחיים יותר - קרי best-sellers הוליוודיים. הסרטים הלא-הוליוודיים נדחקים לבתי הקולנוע היחודיים (סינמטקים למינהם), מה שמפחית עוד יותר את החשיפה שלהם ואת הרווחיות שלהם, ותורם לתהליך ההיזון החיובי. שוב, קיים דימיון לפופוליזציה בשידורי הטלוויזיה והרדיו.
ב. בכלל לא מופקים סרטים בהשקעה כספית המתקרבת לזו ההוליוודיים - לסרטים ישראליים (למשל) אין את התקציב המתאים, אין את התדמית המתאימה אצל הצרכנים. אולי הביקוש הנמוך לסרטים אפריקאיים נובע מהאיכות הקלוקלת שלהם, אבל גם הגרירה ההפוכה נכונה. זה לא אומר שהסרטים האפריקאיים הם אינהרנטית באיכות קלוקלת.
7. אתה טוען שאתה מודד את הביקוש לפי 'כמה אנשים יהיו מוכנים לשלם בשביל לראות את הסרט'. אבל שים לב, מה שאתה מודד זה את מכירות הכרטיסים בפועל - וזהו הבדל משמעותי מאוד. מדידה כזו היא בסה"כ משחק עם מושגים, וזה לא מפתיע בכלל שהצריכה משקפת אחד לאחד את הביקוש. באותה מידה ניתן לטעון שאין כמעט ביקוש לחבילות Office שאינן microsoft, או שבחודש האחרון מאזיני הרדיו הישראלי ביקשו לשמוע את "You're Beautiful" ואת שירי מיימון בערך 50% מזמנם. אם נחזור לעולם הקולנוע, קיים ביקוש לסרטים ישראליים באותם סדרי גודל של השקעה כספית וכוכבים כמו בהוליווד - אולם למרבה הצער הם אינם קיימים. בנוסף, הרגלי הצריכה של סרטים הוא כזה שהרבה צרכנים בוחרים מבין ההיצע הזמין להם באותו רגע, ולא פועלים בשיטה של השוואת מחירים, איכויות, וכו'. זה נראה לי ברור שהכנסת סרט כלשהוא ל-playlist של הסינמה סיטי (או שיר ל-Playlist של גלגל"צ) יגדיל מאוד את כמות הצופים שלו. לפיכך זה לא סביר לטעון שאם סרט לא ב-playlist, הוא אינו מספיק איכותי/מבוקש.

8. לסיכום, אני טוען שבשוק הקולנוע קיים מונופולין, ואני לא רואה פסול בכך שמדינות פועלות כנגד אותו מונופולין על-מנת להגדיל את אפשרויות הבחירה ללקוח. אין בכך שום קשר ל"גלובליזציה", כל הנ"ל היה תקף גם אם אחד האולפנים ההוליוודיים היה עובר על כל תכולתו לקמבודיה (נדמה לי שאחד מהם התכוון לעבור לניו-יורק, שזה בערך אותו דבר מבחינתם).
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340898
היום זה לא רק עניין של כסף המושקע בסרט. האנשים תוכנתו באופן כל כך בסיסי, שחלק מהם -אינני יודע איזה- כבר אינם מסוגלים לראות סרט שאינו דובר אנגלית. שמעתי יותר מאדם אחד אומר לי שסרט שלא שומעים בו את השפה האנגלית, קשה לצפיה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340900
זה נכון, ואפילו אגדיל ואומר: כל סרט שבו אינך מכיר את השפה קשה לצפייה.

האם האנשים ששמעת אמרו את זה גם על סרטים בעברית, למשל? כי אז זה נשמע לי מאוד מוזר, ואולי כדאי שייבדקו אצל רופא, שיעשה להם ריסט.
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • איציק ש.
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • גדי אלכסנדרוביץ'
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • האייל האלמוני
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • גדי אלכסנדרוביץ'
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • נועה ו
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • גדי אלכסנדרוביץ'
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • האייל האלמוני
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • גדי אלכסנדרוביץ'
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • האייל האלמוני
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • גדי אלכסנדרוביץ'
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • אייל מולד(ר)
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • איציק ש.
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • גדי אלכסנדרוביץ'
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • איציק ש.
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • אייל מולד(ר)
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • idan
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • אייל מולד(ר)
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • יהונתן בר
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • אייל מולד(ר)
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • יהונתן בר
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • אייל מולד(ר)
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • יהונתן בר
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • אייל מולד(ר)
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • האייל האלמוני
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • idan
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • אייל מולד(ר)
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • האייל האלמוני
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • אייל מולד(ר)
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • האייל האלמוני
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • נועה ו
  ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר • האייל האלמוני

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים