 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאמר זה הוא דוגמא יפה לבעיתיות של הסברים אבולוציוניים (שאני מודה שאני מסמפט). מה קורה כאן: 1. מוצגת התזה תורת הערך על הפסיכולוגיה של בני אדם. 2. נאמר שאין עדויות מספקות לכך שהיא תקפה לגבי בני אדם. 3. ניתנת "הוכחה" או הסבר אבולוציוני מדוע היא תקפה. אני מקווה שברור שההסבר מסעיף 3 תקף/נכון באותה מידה גם אם התזה עצמה מסעיף 1 אינה נכונה - זו האפשרות שמועלית בסעיף 2. כלומר הסבר אבולוציוני משכנע או "מסביר טוב" גם תזות שקריות. כמובן צריך להראות שמדובר במקרה מייצג המאפיין הסברים אבולוציוניים ולא מקרה חד פעמי. אין לי אפשרות לשכנע בזה כאן. אך אני חושד שזה המצב לאור קריאת מספר הסברים כאלו. כולל כאלו שהשתכנעתי מהם והתבררו כשקריים. כלומר משהו לגבי הסברים אבולוציוניים מריח לא טוב. יתכן שהתאוריה של פופר על הינתנות להפרכה יכולה לעזור. כדי להסביר אותה דרוש מאמר נפרד. הרעיון הכללי הוא שתאוריות מדעיות צרכות להיות להיות כאלו שניתנות להפרכה. ואילו הסברים אבולוציוניים אינם כאלו. לסיום כדאי להבהיר שלא טענתי שתאורית האבולוציה עצמה אינה ניתנת להפרכה. אלא רק הסברים אבולוציוניים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי לעיתים יש בעיה עם הסברים אבולוציוניים, במיוחד כשדוחפים את ''עיקרון ההכבדה'' שבגדול גורם לכך שיש הסבר אבולוציוני לדבר והיפוכו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי, יש לך 2 טעויות קלות. זה מזכיר לי את הדיון הארוך שהיה לי עם יהונתן. אבל אני אשמח לחזור על זה שוב. 1. הסבר משכנע וטוב של תופעות1 שקריות הוא כלל אינו בעיה. ראשית, הוא לא מופיע בקריטריון לתאוריה מדעית, שאותו תארת היטב. שנית, הוא קורה הרבה מאד גם במדעים אחרים2. 2. הסברים אבולוציונים ניתנים להפרכה (לא בקלות, אבל ניתנים). ספציפית, במקרה הנ"ל, אפשר פשוט להפריך את תורת הערך3. ואז אותו הסבר האבולוציוני שלה מופרך גם הוא. לא, זה לא משנה שהוא "משכנע". גם חוקי ניוטון הם מאד משכנעים ואפילו אלגנטיים. אבל, אם הם סותרים את התצפיות, הם שגויים. אגב, ההסבר של שכ"ג הוא אכן הסבר בעייתי משהו. אבל זה רק מכיוון הוא הסבר בנפנופי ידיים - אינטואיטיבי ולא פורמלי. זה דומה קצת להסבר הבא: "הגיאות והשפל נגרמים ע"י הירח והשמש. נסו להסביר את זה לאורלי ויינרמן4". הסבר יותר מדוייק יספק הרבה יותר הזדמנויות להפריך אותו. 1 אני משתמש במונח תופעות במקום תיזות כדי לא לבלבל. 2 דוגמא אחת מיני רבות: התאוריות לגבי קצב התפשטות היקום. מדובר במקרה שבו לאסטרופיזיקאים היה הסבר מעולה לכל אפשרות שעולה על הדעת (והאפשרויות האלו היו סותרות כמובן). ולמרות כל זאת, המציאות תפחה על פניהם. 3 הרי נאמר שאין לה מספיק עדויות. וקל לדמיין מצב שבו ייתגלו עדויות נסיוניות שפשוט יסתרו אותה. 4 החלפתי את הזרזיר במיס ויינרמן על מנת להעלות את הרייטינג של האייל הקורא. נסו להסביר את זה לזרזיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברשותך, הערה ושאלה. הערה: אני לא חושב שההסברים הללו עומדים במבחן ההפרכה. הניסוי עם העכברים שהצעת בתגובה 353504 (לדעתי, ניסוי מרשים. השתיק אותי קצת), הוא "ראיות תומכות". דהיינו, אם אנחנו מבצעים אותו ורואים שדפוסי הרבייה הללו משפיעים על ההשרדות בצורה שחזינו, יש לנו סיבה טובה לחשוב שאותו מנגנון יצר את דפוסי הרבייה אצל עכברים, ושאותו מנגנון מתקיים בבני-אדם. אם נמצא גם את הקשר בין הגנים של בני-אדם לבין דפוסי הרבייה שבדקנו, יהיה לנו "הסבר מלא". אבל להסבר האבולוציוני עצמו אין מבחן הפרכה כי הוא לא מנפיק חיזויים לגבי בני-אדם. הוא רק מעלה מאוד את הסבירות שהמנגנון זהה (אבל זה בסדר. הרבה מדעים לא עומדים בדיוק בקריטריון הזה). שאלה: האם אתה לא חושב שצריך להפריד בין שני סוגי הסברים? סוג אחד, הוא הסבר שבא להסביר תופעות חברתיות (כמו ההסבר שהצעת לדפוסי הרבייה). כאן הניסויים שאתה מציע רלוונטים, ועם מספיק "ראיות תומכות" נקבל את ההסברים הללו כנכונים. סוג שני, הוא הסבר נראטיבי-כרונולוגי שמנסה לענות על השאלה כיצד הברירה הטבעית יצרה את המצב הזה (למשל, ההסבר של שכ"ג במאמר). להסברים כאלה נראה לי קשה יותר (או בלתי אפשרי) למצוא תמיכה עובדתית. האם אתה מקבל את החלוקה לשני סוגים של הסברים שבאים להסביר עובדות שונות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אשמח לענות, רק לא באמצע משחק של מכבי. והערה לשכ"ג - אני מתכוון לענות מחר בבוקר. כדי להמנע מחרררמפפ, אנא ענה ליהונתן בכתב ברור ומסודר עד היום בשעה 12 בלילה. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אחכה בסבלנות לתשובה שלך, אבל על עניין ההפרכה כבר עניתי. מחר עלולים לגלות שבני האדם בכלל לא חיו בחברות של ציידים-לקטים אלא , וכל הפ"א תצטרך להיכתב מחדש. אה, פספספתי את הדד-ליין. אני אשם שהסנוקר נגמר מאוחר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם מחר יגלו שהארץ שטוחה ולא כדורית זאת תהיה הפרכה לתורת איינשטיין. האם בגלל זה היא עומדת בקריטריון ההפרכה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי (שלא). אני חושב שחסרה כאן ההבחנה בין תיאוריה מדעית לבין הסבר מדעי. תיאוריה מדעית היא מערכת של חוקים ועקרונות שמקושרים ביניהם. הסבר מדעי הוא צירוף של חוקים מהתיאוריה ותנאי התחלה כדי להנביע את הפסוק שאנחנו רוצים להסביר. מבחן ההפרכה הוא קריטריון למדעיותה של *תיאוריה*, לא של הסבר. הרעיון הוא שתהיה אפשרות להנביע פסוק-בחינה מתוך התיאוריה ולבחון אותו מול מצב העניינים בעולם. הדרך להנביע פסוק כזה היא ליצור הסבר מדעי: חוקי התיאוריה פלוס תנאי התחלה. אם הפסוק מתגלה כשקרי, *התיאוריה* נפסלת. לא ההסבר. אם תיאוריה יכולה להנביע מספר הסברים, היא אינה תיאוריה מדעית, כי היא לא ניתנת עקרונית להפרכה. (אפשר מצידי לסכם שמבחן ההפרכה הוא לא מבחן טוב לתיאוריה מדעית, או שהמבנה של פ' אבולוציונית לא דומה לזה של פיזיקה אלא לזה של היסטוריה. לא עקרוני לי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה. אם הניסוי נכשל, איך אפשר לדעת אם "תנאי ההתחלה" שגויים או שהתאוריה שגויה? תורת הגרביטציה התגלתה שגויה כל כך הרבה פעמים, שאם היה לי שקל על כל פעם כזו באמת הייתי יכול לקנות מכשיר אנטי-גרביטציה. ברוב המוחלט של הפעמים ההסבר היה גורם שמיים חדש שלא ידענו על קיומו, כוכב לכת שמכניס את הבטן חזק פנימה כדי להראות רזה, טעות מביכה בחישובים, חומר אפל, בלון ממולא בהליום, כוס מלאה ברד-בול ועוד ועוד. התאוריה השתנתה מאז ניוטון אולי פעם אחת. טוב, אני אהיה לארג': השתנתה פעמיים. וגם השינויים האלו היה עידונים בלבד. אפשר לתאר את האבולוציה בצורה דומה מאד. לגבי תאוריה שיכולה להנביע מספר הסברים, אני מעיר בפעם המי-יודע-כמה. ראשית, הדרישה הזו פשוט לא מופיעה כדרישה מתאוריה מדעית. שנית, כל התחומים המדעים יכולים להנביע הסברים סותרים - בפרט הפיזיקה (ראה גם תגובה 354715 בעניין התפשטות היקום). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני לא טועה. אתה יכול לומר שתורת ההפרכה היא לא קריטריון טוב למדעיותה של תיאוריה (ואני אסכים). אתה יכול לטעון שהמודל ההמפליאני שטוען שהסבר מדעי בנוי מגזירה לוגית מחוקים+תנאי התחלה מדויקים אל פסוקים שמבטאים את מצבו של העולם הוא מודל מוטעה [ויש פילוסופים שטוענים כך. יש כאלה שנדחפים לאנטי-ראליזם (אם הם באים מהזרם האנליטי) או לפוסטמודרניזם (אם הם לא באים מהזרם האנליטי) בגלל שהחוקים מתבררים כלא נכונים מחוץ למעבדה]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטעות שלך היא בדיוק כאן: "אם הפסוק מתגלה כשקרי, *התיאוריה* נפסלת. לא ההסבר." בוא נשאל אותך בצורה ישירה. תאוריית הגרביטציה אומרת שמסה כבדה מפעילה כח משיכה חזק על מסות אחרות. לכן, חפצים בסביבתנו נופלים מטה, לכיוון מרכז כדוה"א. יום אחד, פיזיקאי רואה בלון שממריא מעלה בניגוד מוחלט למשיכת הכובד של כדוה"א. האם המסקנה המתבקשת היא שתורת הגרביטציה שגויה? תשובה שמתחילה בכן\\לא, בבקשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבה נמשיך. יש לך טעות גם במשפט הזה: "אם תיאוריה יכולה להנביע מספר הסברים, היא אינה תיאוריה מדעית, כי היא לא ניתנת עקרונית להפרכה". הבה ניתן דוגמא. חוקי ניוטון יכולים להסביר שלושה מצבים סותרים לחלוטין: בלון שממריא למעלה, בלון שנופל בקצב קבוע, ובלון שנופל בקצב מואץ. האם חוקי ניוטון אינם ניתנים להפרכה? תשובה של כן\\לא בבקשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה נהיה עם ההבה הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שכל שאר התנאים בשלושת הניסויים שווים, ושלא מדובר בהיסק נומולוגי-אינדוקטיבי - לא. אינם ניתנים להפרכה. (אתה עושה כאן סיבוב מיותר, אבל לא אכפת לי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, באמת... הידע שלך על הבלונים הוא חלקי. כל מה שאתה יודע הוא שהם עגולים ובצבע אדום. בדיוק כמו שהידע שלך על האדם הקדמון הוא חלקי. אז לאן נתקדם עכשיו? אסור לפיזיקאי להניח שהבלון שעלה היה מלא גז קל? אולי שינוי של תנאי ההתחלה זה לא מדעי? אולי בעצם, אי אפשר להניח שום דבר, כי אין לנו מושג מה זאת מציאות? אני רואה לאן הדיון הזה הולך, לא תודה. בוא נקצר תהליכים. תגובה 354818 היא בעייתית מאד. הטענות הבאות שגויות: 1. "אם הפסוק מתגלה כשקרי, *התיאוריה* נפסלת. לא ההסבר." -התאוריה נפסלת לעיתים נדירות מאד, בד"כ ההסבר נפסל. הבאתי דוגמא נגדית אחת. גם אתה הסכמת לה. 2. "אם תיאוריה יכולה להנביע מספר הסברים, היא אינה תיאוריה מדעית, כי היא לא ניתנת עקרונית להפרכה." - ברור שתאוריות מנפיקות הסברים שונים בהתבסס על תנאי התחלה שונים (ואם מבינים שהעולם הוא לא דטרימינטסי, אז לפעמים תחת אותם תנאים בדיוק). בפרט, זה מה שקורה בפ"א. המסקנות שלך - "שמבחן ההפרכה הוא לא מבחן טוב לתיאוריה מדעית, או שהמבנה של פ' אבולוציונית לא דומה לזה של פיזיקה אלא לזה של היסטוריה" - הן לא מבוססות. זאת מכיוון שהטענות שמובילות אליהן הן שגויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מבחן ההפרכה הוא קריטריון תיחום לתיאוריות, לא להסברים. 2. בהתבסס על אותם תנאי-התחלה. לא מתאים לך? תתווכח עם פופר. כמו שכתבתי למעלה, אני לא חושב שתורת ההפרכה היא קריטריון מוצלח, והיא אינה מקובלת היום כקריטריון תיחום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אל תתחמק. הטענה שלך: "אם הפסוק מתגלה כשקרי, *התיאוריה* נפסלת. לא ההסבר" היא שקרית, והדגמתי את זה. לך תתווכח עם הפיזיקאים שטוענים שהגרביטציה עובדת אחרי כ"כ הרבה הסברים שקריים. אני מבין שאתה חושב שקריטריון ההפרכה לא מוצלח. אבל למה אתה ממציא איש קש? בוודאי יש סיבות מצויינות אחרות למה קריטריון ההפרכה הוא בעייתי. 2. כזכור לך, לא הראת שפ"א איננה עומדת בקריטריון (המוזר) הזה. אם אתה חושב שקריטריון ההפרכה לא מקובל היום, אתה מוזמן להביא את הקריטריון שהוא כן מקובל היום, ולהראות לנו שפ"א לא עומדת בו (ופיזיקה כן). כל עוד לא עשית את זה, העמדה שלך נגד הפ"א נשארת לא משכנעת במיוחד. לא מתאים לך שפ"א נחשבת מדעית? לך תתווכח עם האוניברסיטה. רק כדאי שתסגר על מה אתה רוצה להגיד. אתה יכול לנסות להראות שפ"א איננה ניתנת להפרכה (בהצלחה). אבל אם באותה נשימה אתה טוען שקריטריון ההפרכה לא מקובל, אתה שם רגליים לעצמך. אגב, מקובל או לא מקובל, עדיין יש דברים שעומדים בקריטריון ההפרכה ויש כאלו שלא. פ"א עומדת בקריטריון. מצד שני, הטענה "עיקר הוויה של אנשים היא מניפולוציה של משמעויות"1 לא ניתנת להפרכה. גם הטענה "לאנשים יש קוואליה" לא ניתנת להפרכה. --- 1 אחת הטענות שלך נגד פ"א. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מאמר מעולה. ב. לדעתי אתם מפרשים לא נכון את קריטריון ההפרכה. אין פירושו שכל ממצא זוטר זורק מייד את התאוריה לפח, אלא שכשנמצא ממצא זוטר, יש לנסות ולהרחיב את התאוריה שתסביר גם אותו (במקרה הבלון זה די פשוט, ע''י הוספת מסה לאוויר נקבל כוח ציפה פרופורציונלי לנפח), רק במקרה של כישלון תחשב התאוריה לשגויה (אם כי עדיין תשמש באותו תחום בו היא מדייקת, כך לדוגמה מלמדים לעיתים להביט על חום כנוזל, מלמדים מכניקה ע''פ ניוטון וכד'). לגבי קיומו של הסבר, אם ההסבר נותן ניבויים חדשים, הוא הרחבה אפשרית של התאוריה ויש לו ערך מדעי, אם ההסבר אינו נותן ניבויים, אולי יש לו ערך לימודי, אך וודאי שלא מדעי. הרי את מכניקה הקוונטים המוזרה אני יכול להסביר ע''י ה' יתברך שיצר את משוואת שרדינגר והורה לחלקיקים להתנהג בדואליות, הסבר זה אינו ניתן לסתירה בלי סתירת מכניקה הקוונטים. לעומת זאת מקובל בחוגים מדעיים שמשוואת שרדינגר אינה גוררת תורה ומצוות, מכאן אנו למדים שהסבר בלי ניבוי הוא כלי לימודי בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שעקרונית אתה צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים לגמרי עם הפירוש שלך לקריטריון ההפרכה. רק יש פה איזשהו בלבול במונחים. מבחינתו של יהונתן, רק הגרביטציה היא תאוריה, ואילו המאפיינים של הבלון או של האוויר סביבו הם "תנאי התחלה"1. הסבר הוא שילוב של התאוריה עם תנאי התחלה כדי להנביע איזשהי תוצאה. למשל: "בלון שמכיל חומר קל מאוויר יתרומם כלפי מעלה". קו הגבול בין תאוריה לתנאי התחלה לא מוגדר היטב, אבל אפשר להבין למה ההגדרות האלה נוחות. אז התיאור שלך מדוייק, רק שבמקום לדבר על הרחבת התאוריה, אנחנו מדברים על הסברים חלופיים: אותה תאוריה אבל תנאי התחלה חדשים ותוצאות חדשות. יהונתן משום מה טוען שברגע שהסבר נכשל יש לזרוק את התאוריה עצמה. אני לא מסכים איתו. לגבי החלוקה בין ערך מדעי לערך לימודי: אני לא כ"כ אוהב אותה. קצת מוזר לי שאם, לדוגמא, האבל קודם שיער שהיקום מתפשט ורק אז גילה הסטה לאדום יש לזה ערך מדעי. אבל אם הוא הסיק שהיקום מתפשט על סמך ההסטה לאדום, פתאום הערך הוא לימודי בלבד (בוא נניח לשניה שאין להתפשטות היקום עוד ניבויים). עוד משהו שמוזר הוא שלטענה "מגטרון יצר את משוואת שרדינגר" (להלן טענה X) יש ערך לימודי. לדעתי, הבעיה בטענה X היא שהיא איננה רציונלית. גם האסטרולוגיה נותנת לנו ניבויים (בד"כ שגויים), אבל היא רחוקה מלהיות רציונאלית. והרי עוד מאפיין חשוב של מדע, מעבר לאמפריזם, הוא רציונאליות. תוצר לוואי חיובי מאד של הסברים רציונאליים הוא שהם נוטים לספק תחזיות שאפשר לבדוק באופן אמפירי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה שבגללה אני מבדיל בין ערך מדעי לערך לימודי (ביקורת דומה נמתחה על פירושים לתורת הקוונטים) היא שאפשר לבנות תאוריות לא מדעיות (מגטרון, מפלצת הספגטי וכד') ולהכניס כמקרה פרטי את כל הידע המדעי שלנו על היקום. אם ההסבר הוא חלק מהתאוריה, אזי ניוטון היה יכול לטעון ששלושת החוקים גוררים שילוש קדוש. היות ושלושת החוקים הם לא ניבוי של השילוש הקדוש, המכניקה ניצלה. אם התרחבות היקום היתה באה רק כתירוץ על מנת להסביר את ההסט לאדום, ואין שום צורה אחרת לבחון האם היקום מתרחב, לא היתה לנו סיבה להניח שהיקום מתרחב יותר משאור באופן טבעי מאבד אנרגיה ומוסט לאדום (למען האמת נשמעה והופרכה טענה כזו). לגבי הרציונליות, דברים רבים שנחשבו בעבר כדרישות בסיסיות מתאוריה מדעית הופרכו עם השנים. דמיין לעצמך נסיון להסביר לניוטון מה הוא אלקטרון, מדובר בחלקיק חסר גודל, שכמות האנרגיה שדרושה על מנת לבנות אחד כזה גדולה מכמות האנרגיה ביקום (מטען נקודתי) שאין אפשרות לעולם לדעת את מיקומו המדוייק ומהירותו, יתרה מזאת, הוא לעיתים נעלם ממקום אחד ומופיע באחר. אני נותן ערך לימודי לכל תאור שמאפשר לאנשים ליישם בקלות את המשוואות בצורה נכונה, אני מסכים שבד''כ מדובר בתאור פיזיקלי נכון ופשוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו זה נשמע כאילו התער של אוקהם יכול לסנן את כל התאוריות האלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הוא קריטריון מעולה, אבל קצת קשה להחליט מה פשוט יותר, שהעולם מתרחב או שהאור נחלש. שאלה לגבי התער, מה פשוט יותר, לשנות קצת את נוסחת כוח המשיכה (MOND) או להוסיף ליקום מסה אפלה בשיעור שעולה בהרבה על כמות המסה הנראית ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי השאלה השניה שלך, *אסור* להשתמש בתער. יש בין התאוריות הבדלים אמפיריים. אבל נכון, לא תמיד אפשר להשתמש בתער (למשל, בשאלה הראשונה, נראה לי שאי אפשר להשתמש בו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו הבדלים נסיוניים קיימים בין התאוריות ? אילו שני נסיונות להסביר את אותה תופעה (ולמיטב ידיעתי התחזיות שהופקו מMOND התאמתו טוב יותר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע אחד. אם התחזיות שהופקו מ MOND "התאמתו טוב יותר" הרי ברור יש הבדלים בין התחזיות של שתי התאוריות, לא? הרי אתה לא יכול להגיד דבר כזה, אם התחזיות שלהן הן זהות. הנה מאמר שמדבר למשל על תחזיות מוצלחות של MOND בנושא אחד, ותחזיות כושלות בנושא אחר: נכון, שתי התאוריות התחילו כנסיון להסביר תופעה מסויימת. אבל מסתבר שלכל תאוריה יש הרבה השלכות אסטרונומיות נוספות, תרתי משמע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי את הנקודה שלך, אתה צודק. ההערה המקורית כיוונה שע''פ התער, לפני שהתקבלו תוצאות נוספות, מסה אפלה היא הסבר פחות סביר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שלוש סיבות מרכזיות מדוע קריטריון ההפרכה אינו מוצלח: 1. אפשר להתגבר עליו באמצעות ייחוס כשלון החיזוי להיפותזות חיצוניות (זה מה שאתה טוען שהפ"א עושה). 2. אפשר להתגבר עליו באמצעות יצירת היפותזות אד-הוק שיסבירו את כשלון החיזוי (זה מה שאני חושב שהפ"א עושה). 3. טענה עקרונית של הוליזם: כל פעם שאנחנו בודקים פסוק אנחנו מניחים את כל הידע שלנו על העולם יחד אתו. למיטב ידיעתי, אין דרך לוגית להבחין בין אפשרויות 1 ו-2 שציינתי (למרות שפופר עצמו עשה ניסיונות כאלה). זאת שאלה של סבירות ושל מוסכמות חברתיות. אני אלך להתווכח עם האוניברסיטה בהזדמנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קריטריון למדעיות צריך, בסופו של יום, להיות קריטריון מעשי. אם בשם השלמות, ההוליסטיות או השד יודע מה, אי אפשר לנהל מחקר מדעי, הרי יצא שכרך בהפסדך. לכן, 1+2 הם ייתרון ולא חסרון. לפעמים, כשלון החיזוי באמת נובע מהיפותיזות חיצוניות. ובסופו של דבר, המדע מעוניין לחשוף את האמת. אי אפשר להמנע מהצורך לבדוק גם את האופציות האלה. מעבר לכך, מעשית, יש תאוריות מדעיות שנפסלות. בפרט, תאוריות בתחום האבולוציה. לא לעיתים קרובות אבל קורה. החשש שתמיד אפשר יהיה להתגבר על הפרכה של תאוריה, לא מחובר למציאות. לגבי 3, בכלל לא ברור למה זה בעיה. ברור שהקריטריון הוא לא אידיאלי. אבל מעשית הוא מוצלח מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לדעתך אנחנו צריכים קריטריון מעשי למדעיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מנת לקדם את המחקר המדעי. +2 research בכל עיר באימפריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. אני חושב שהסיבה העיקרית לחיפוש אחר קריטריון כזה הוא הרצון בשימוש בסמכותיות של ה''מדע''. ההכרזה שהדעה של הפסיכולוג-האבולוציוני היא ''אמיתית'' בעוד שזאת של הפסיכואנליסט (לדוגמא) שייכת למדעי-הרוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדעה של הפסיכולוג-האבולוציוני היא לא "אמיתית" אלא "מדעית". זאת מכיוון שהיא ניתנת לבדיקה - בניגוד לדעה של הפסיכואנליסט. אם הקריטריון למדעיות היה בודק אמיתות הוא היה נקרא קריטריון אמיתות ולא קריטריון מדעיות. לדעתי, קריטריון המדעיות נועד לפרמל את הצורה שבה תאוריות נבדקות או נפסלות, ובכך להקל מאד על העבודה המדעית. מצד שני, אתה בקיא בכתבי קרל פופר יותר ממני. אם תגיד ש**המטרה העיקרית** לעבודתו היתה להשפיל את מדעי הרוח, ולהעמיק את השליטה של הסמכותיות המדעית בחברה קשה יהיה לי להתווכח עם זה. ועם כל זאת: יכולת ההפרכה היא תכונה של תאוריות ושל הסברים, והיא בלתי תלויה בשימוש שכן או לא נעשה בה. יש דברים שמקיימים את התכונה ויש כאלה שלא. ההסברים של פ"א מקיימים אותה. הטענה "עיקר הוויה של בני אדם היא מניפולוציה של משמעויות" (לדוגמא) אינה מקיימת אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב שהדיונים הפילוסופיים על קריטריון המדעיות באמת הקלו מעשית את העבודה המדעית אי-פעם? שהם יקלו עליה באיזשהו עתיד נראה לעין? אם כן, אשמח לדוגמאות. אני יכול לראות סקיצה של תשובה ששייכת לעתיד הלא-נראה לעין, כזה שבו נטיל את מלאכת המדע על מחשבים, אבל גם זה נראה לי קלוש. אני בינתיים חושב שמטרת הדיונים האלו היא אותה מטרה של חלק הארי בפילוסופיה, שהיא... אה... אני לא בטוח מהי (שאלה פילוסופית קשה), אבל בכל מקרה לא מעשית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיונים הפילוסופיים מעולם לא הקלו את העבודה המדעית. אבל התוצרים שלהם: קריטריון המדעיות למשל - הם בהחלט מועילים. הנה דוגמא: יש כל מיני אנשים שטוענים טענות כאלו ואחרות לגבי תכונות של הנפש (mind) - קוואליה, רצון חופשי, מודעות ועוד אי אילו דברים מפחידים. נניח שאתה מדען שבאמת רוצה לחקור את הדברים האלו. איך תתמודד עם נושא נפיץ כל כך? איך תראה שאתה רציני? במקרה, אתמול הייתי בסטימצקי, וראיתי ספר בשם "על האינטלגנציה" של ג'ף הוקינס. הספר מציג תאוריה חדשה על האינטלגנציה האנושית, ועל הדרך שניתן לשחזרה במחשב. בסוף של הספר, המחבר בחר להוסיף נספח שנקרא "הפרכות". הנספח מכיל 10 ניסויים שיכולים להפריך את התאוריה שלו (או לספק לה עדויות, במידה והם מצליחים). אולי יש הרבה נושאים מדעיים בצורה אינטואיטיבית, בלי להכיר את הפילוסופיה של המדע. אבל פה ושם (תורת הקוואנטים זה עוד דוגמא נחמדה) זה עוזר לדעת מה הגבול בין מדע לבין לא מדע, ובאיזה כלים אפשר לטפל בתאוריות מדעיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש כבר קריטריון תיחום חדש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא שמעתי. למיטב ידיעתי, זה אחד מהנושאים הפתוחים בפילו' של המדע. נכתב על העניין די הרבה חומר כל שנה. אני לא מכיר את הנושא, אבל נראה לי שאם הייתה תשובה טובה כמות החומר הנכתב על העניין הייתה פוחתת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה יודע מי החליט ועל סמך מה שקריטריון ההפרכה לא מוצלח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שיש "מי החליט". נתתי שלוש סיבות מקובלות בתגובה 355071 חוץ מזה, אני משער שיש כאן עניין של אופנה (אני די ספקני לגבי תיאור הפילוסופיה או המדע כשורה של טענות והפרכות). נדמה לי ששני הניסיונות החשובים להתגבר על הבעייתיות של קריטריון ההפרכה היו מצד שניים מתלמידיו החשובים של פופר: כדי לענות על הטענות שאפשר תמיד "להציל" היפותזה באמצעות פנייה להיפותזות חיצוניות או בניית היפותזות אד-הוק, לקטוש הכנים את הדרך שבה נורמות ומוסדות חברתיים משפיעים על שימור ודחייה של תיאוריות. כנגד הטענה של חוסר-הבחינות של פסוקים בודדים בגלל הוליזם (דהיינו, אנחנו מניחים את כל הידיעות שלנו על העולם יחד עם הטענה הנבחנת), פייראבנד בנה את "תורת המבחן" שלו, שמכריעה בין שני "עולמות" שכל אחת מהתיאוריות יוצרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שחל כאן בלבול לוגי מסוים. מהו הפסוק אותו אתה מתיימר להציג (כשקרי) בדוגמא זו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתיימר? אני? .Ahh, Je tre fatigue avec les israelian de imbacil . אל תלך סחור סחור, גש ישר לעניין. מה בדיוק מציק לך בדוגמא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטיב נגד סטיבן, מי לוקח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני, כמובן, עם דייויס ונגד הסיכויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עם סטיבן, אבל לאור התצוגה הלא כל כך מרשימה של שניהם ברבעי הגמר, אני בכלל לא בטוח לגבי הסיכויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה למי מהם תהיה יד חמה יותר (אני מסתכן כאן ששוב המושג הזה לא יובן כהלכה, אבל זה חזק ממני). סטיב דייויס דוקא הפתיע אותי לטובה יחסית למה שראיתי ממנו בשנים האחרונות. העולם שייך לקשישים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי לא ראיתי את המשחק, אבל לאור התוצאה, אולי טוב שכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ההערה: מבחן ההפרכה כשמו כן הוא - הוא נועד להפריך את ההסבר. אם הניסוי מצליח אתה מקבל ראיות תומכות (זה נכון, אגב, בכל תחום מדעי). אבל אם הוא נכשל? אם, למשל, מוצאים ש**לא קיים** קשר סטטיסטי בין גנים אנושיים לבין אסטרטגיות רבייה, הרי ההסבר האבולוציוני לדפוסי הרביה הוא פשוט מופרך. לגבי חיזויים בבני אדם, אפשר למנות לפחות שלושה, בנוגע להסבר האבולוציוני לדפוסי הרבייה: 1. קשר סטטיסטי בין גנים אנושיים לדפוסי רבייה. 2. בהשפעת ברירה מלאכותית, בני אדם ישנו את דפוסי הרבייה שלהם. 3. התפלגות דפוסי הרבייה בין גברים לנשים, ובתוך גברים ונשים. לגבי השאלה: חלוקה מעניינת. ברור שקשה יותר למצוא מידע על מה שקרה בעבר. אבל גם קשה מאד למצוא מידע על מה שקורה במרכז השמש, או בקרקעית האוקיינוס, או בעין ההוריקאן, או בתא עצב אנושי או בטמפ' של אפס מוחלט או במרכז הליכוד. אני בטוח שמדענים שחוקרים את הדברים האלו יקפצו ויגידו: לנו יותר קשה (שבתרגום מעגה מדעית זה יוצא: תנו לי עוד כסף). אם בהסברים אבולוציוניים עסקינן, אפשר למצוא כמות יפה של תמיכות עובדתיות גם לאותם חלקים שמדברים על ההתפתחות הכרונולוגית. אם תחפש, לדוגמא, תמיכות להסבר שהלוויתן התפתח מיונק יבשתי, תמצא הרבה עובדות תומכות באנטומיה ובגנטיקה של הלוויתן בן זמננו. מעבר לכך, תמצא הרבה צורות מעבר מתקופות שונות. באופן דומה, להיפותיזה שהאדם חי בקבוצות של ציידים-לקטים יש הרבה עדויות. לגבי סגנון החיים בקבוצות האלו, אפשר למצוא עדויות גם בקבוצות אנושיות שחיות בצורה דומה גם כיום. כמו כן, יש עדויות בשרידים של בני אדם מאותה תקופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם בהסברים אבולוציוניים עסקינן, אפשר למצוא כמות יפה של תמיכות עובדתיות גם לאותם חלקים שמדברים על ההתפתחות הכרונולוגית". במה זה שונה מהיסטוריה? בהיסטוריה יש לנו אפילו כמות גדולה בהרבה של עובדות לבנות מהן את ההתפתחות הכרונולוגית. האם לדעתך היסטוריה היא מדע "חזק יותר" מהפ' האבולוציונית? (על ההסברים הגנטיים אני לא מערער). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע במה זה שונה מהיסטוריה. כמו שאומר השיר: dont know much about history וגו'. אבל הרשה לי להיות יהודי ולענות לך בשאלה: במה זה שונה מגיאולוגיה או מתאוריית המפץ הגדול, או סתם מאבולוציה רגילה? לדעתי אין הבדל מהותי בין התשתית האמפירית או יכולת ההפרכה של התאוריות הבאות: 1. האי הבריטי נכבש במאה ה-5 ע"י שבטים גרמאניים והם אבותיהם של האנגלים המודרניים. 2. האדם התפתח בהדרגה מקוף-אדם. 3. מכתש רמון היה בעבר מכוסה ים.. <הכנס תיאור ארוך ומשעמם כאן> הנחל שטף את הסלע הרך, ויצר את המכתש שאנו רואים היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם לא מצליח למצוא הבדל. _____ מדעי הרוח, חזרנו. פנינו לשלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל החלק הזה של המחקר האבולוציוני נקרא Natural History. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה הם החלקים האחרים? יש איזה סיווג מקובל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מומחה, אבל יש אבולוציה מתמטית, ויש אקסו-ביולוגיה (בין השאר הם מתעסקים עם שאלות של תחילת החיים), ויש מחקרי אוכלוסיות, ויש אבולוציה מולקולרית, וטקסונומיה (שאיננה תורת המיסוי!) וקלדיסטיקה ומורפולגיה ואקולוגיה ובטח עוד כמה עשרות. חלקים גדולים מהמחקר הרפואי הם במידה רבה מחקרים באבולוציה של חיידקים ווירוסים, וכמעט בכל תחום מחקר בביולוגיה תמצא חלקים שקשורים לתיאוריה אבולוציונית קשר הדוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. עד כמה שאני מבין, נראה לי שהחלק המעצבן ביומרותיו זה Natural History. לא האחרים. מוזר גם איך המתמטיקאים משתלטים על כל הדיציפלינות האחרות, לא? ז"א, אני יודע שבטח משעמם להם עם כל המספרים כל הזמן, אבל לא יפה להידחף לאחרים באמצע העבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך, המתמטיקאים שמשעמם להם עם מספרים כל הזמן נשארים במתמטיקה עיונית. כשהם מפנים את מרצם לתחומים אחרים, הם בדרך כלל עסוקים במספרים מעל לראש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרמפפפ. כך ייעשה למי שמתעסק עם דברים אחרים בטרם ילחץ על ''אשר''. הכל בגלל שמישהו היה רעב כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגעתי הנה בעניין אחר ונתקלתי בהערה 2 שלך שעברה משום מה בלי חיוך. המציאות "תפחה" על פניהם, הה? :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יום אחד, לאחר שהשמש תכלה את עצמה, לאחר מות החום של היקום, כל שיוותר הוא ה-AC הקוסמי, מהרהר בשאלה האחרונה ושוטה הכפר הגלובלי, מעלה באוב תגובות ישנות באייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, לשם דיוק: לא אמרתי שאין עדויות מספיקות אלא שלא הכל מקבלים אותה. לי עצמי אין מספיק ידע כדי לגבש עמדה ברורה, ויש לי כמה תמיהות בקשר אליה. למשל, לפי התיאוריה הזאת קשה להסביר את הפופולריות של הימורים קטנים, התערבויות, משחקי פוקר ידידותיים ומשחקי סכום-אפס בכלל (שכן המשחקים האלה הם בעלי "תוחלת ערך" שלילית). שנית, אני מקווה שברור שמה שהבאתי כאן הם הרהורים שאינם מתיימרים להיות תיאוריה מדעית. המאמר הזה היה, כמובן, נזרק מכל המדרגות אם הייתי מנסה לפרסם אותו במגזין מדעי כלשהו. אבל עיקר תגובתך נוגע לבעיות שהפ"א באמת צריכה להתמודד איתן. המאמר של קוסמידס וטובי שמוזכר הוא דוגמא טובה לאפשרות להעלות היפותזה ו*לבדוק* אותה (למרות שאפשר להתווכח על טיב הבדיקה שם). הם מסבירים, למשל, מדוע האינטרפרטציה של האדם הקדמון להסתברות היתה מבוססת על שכיחויות של מאורעות ולא על הסתברות של ארוע בודד, ומראים שע"י שינוי הניסויים ללשון זאת מתקבלות תוצאות טובות הרבה יותר (פירוט יינתן אם תהיה דרישה). אני, כחובבן חסר יומרות, משוחרר מהחובה הזאת. הטענה שהסברים כאלה אפשר לתת גם לתיאוריות שגויות נכונה לא רק לפ"א אלא לכל ענף מדעי. הקוסמולוגיה משנה את הקבוע האוניברסלי של איינשטיין הלוך ושוב בלי להסמיק בהתאם לתצפיות חדשות, הביולוגים דיברו על כמאה אלף גנים לאדם ועכשיו על 25,000, וכו' וכו' - תולדות המדע הן תולדות התיאוריות שהסבירו תופעות מסוימות ואכלו את הכובע כשהתגלו עובדות אחרות. כשאתה מדבר על עקרון ההפרכה הרי עצם העובדה שאתה מדבר על "תזה שקרית" ושההסבר היה חייב להשתנות בהתאם מראה שההסברים הפ"א אכן ניתנים להפרכה. גם ההסברים שלי (אם מותר לקרוא להם כך) ייאלצו לעבור שינוי אם יתברר שלאדם הקדמון כן היו קופות פנסיה! האמת היא שתקפות הפ"א באמת ראויה למאמר משלה, אבל אני מקווה שלפחות חלק מהעמדה שלי התבהר למרות התמציתיות של התגובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>למשל, לפי התיאוריה הזאת קשה להסביר את הפופולריות של הימורים קטנים, התערבויות, משחקי פוקר ידידותיים ומשחקי סכום-אפס בכלל (שכן המשחקים האלה הם בעלי "תוחלת ערך" שלילית). אני מקוה שלא התכוונת ברצינות. לפי התיאוריה הזו גם קשה להסביר את הפופולריות של מתן מתנות או של הליכה לקולנוע. ברור שהערך במקרים אילו נובע ממשהו אחר ולא מהרווח/הפסד הכספי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שהתכוונתי ברצינות. אם הפסד כואב יותר מאשר הרווח המתאים משמח, מה הסיבה להתערבות שלי עם איזי על 10 ש"ח שדייויס יקרע את הנדרי? כל שוק ההימורים הקטנים (ההם שהבוקי שלך נותן ליין, אם תסלח לי על הצרפתית, והרווח הפוטנציאלי הוא בס"ג של ההשקעה) מתבסס על משחקי סכום-אפס בקירוב (אם נתעלם מהרווח של המתווך), ולדעתי הוא מהווה בעיה בתיאוריית הערך. כהנמן עצמו מזכיר הימורים רק במשפט אחד קצר בו הוא מדבר על מהמרים כפייתייים ועל הימורים בלוטו, כלומר הימורים עם מנוף גדול מאד. אף מילה על משחק הפוקר הידידותי ועל כרטיסי ה"ווינר" - מה שקרוי בארה"ב "numbers". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מאמר נהדר! ב. נו, באמת, אפילו אתה 1 מסוגל לחשוב על עוד סיבות חוץ מרווח והפסד המניעות אנשים לקחת חלק בהימורים קטנים. רמז: צא לרחוב ודבר עם כמה אנשים אמיתיים - למשל עצם ההתרועעות החברתית הכרוכה בדבר, המתח והאדרינלין הכרוכים בסיטואציה, חדוות הניצחון ביחד עם נטייה להעניק משקל יתר לניצחונות יותר מאשר להפסדים (לפחות אצל נשאי כרומוזום Y) ועוד. 1 (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מש"ל1. 1 מה שרציתי לומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נטייה להעניק משקל יתר לניצחונות יותר מאשר להפסדים" היא לוז העניין: עפ"י תיאוריית הערך הנטיה שלנו אמורה להיות הפוכה. החלק החברתי שעליו אתה וגג"א1 מדברים לא מסביר כלום. תאר לך שאנחנו, כחברי הצוות של האנטרפרייז, מגיעים לכוכב הלכת אלפא סנוקרתיוס ומוצאים שם יצורים חברתיים ותבוניים שנראים די דומים לאנשים עם איפור מוגזם המדברים, כצפוי, אנגלית שוטפת במבטא ברוקלינאי כבד. לאותם הומו-סנוקרתיומים יש מנהג משונה: הם מתקבצים מפעם לפעם בקבוצות קטנות, ואחד מהם קומץ את שבע אצבעותיו לאגרוף וחובט בחוזקה במרכז הלסת של חברו. הנחבט מילל בכאב, אבל זה לא מונע ממנו להצטרף להתגודדות הבאה. "אולי אני אהיה זה שמרביץ הפעם" הוא אומר לך. כחוקר טבע סקרן אתה מנסה לברר את פשר התופעה המשונה, וההשערה שאתה מעלה היא שהסיפוק שיש לחובט גדול יותר מהכאב של הנחבט, אבל לתדהמתך אתה מגלה שזה לא המצב. החוקרים כהנמנוגח וטברסטירה פרסמו תיאוריה שלמה שמראה את ההיפך: כאב הסנוקרת גדול משמחת המכֶה. אתה תמה אם התופעה החברתית שגילית אינה מהווה בעיה עבור התיאוריה, ועל זה אומרים לך "נו, באמת, אפילו אתה מסוגל לחשוב על עוד סיבות חוץ מרווח והפסד המניעות אנשים לקחת חלק בחבטות קטנות. צא לרחוב ודבר עם כמה סנוקרתיים אמיתיים - למשל עצם ההתרועעות החברתית הכרוכה בדבר, המתח והאדרנלין הכרוכים בסיטואציה, חדוות הניצחון...". האם תענה "אה, עכשיו הכל ברור", "מ.ש.ל." או "אהממממ?"? ________________ 1- כדי לא לפגוע באלה שרוצים למחות את זכר המן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוקרים האלה שלך לא מבינים שום דבר. הכאב של המכה הוא החלאא הכי כייפי שבעניין, ובמקרים מסויימים הוא יכול גם להביא אותך לאידיליה בחברת 70 בתולות יפהפיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גכ"ש יקר, >"נטייה להעניק משקל יתר לניצחונות יותר מאשר להפסדים" היא לוז העניין: עפ"י תיאוריית הערך הנטיה שלנו אמורה להיות הפוכה. אפופידס (ואני) מדבר על נצחון והפסד ולא על רווח והפסד כספי. אולי אני נהנה מעצם הניצחון שלא אכפת לי להתערב ביחס של 1:2 לרעתי (כדי למצוא אנשים שיתערבו איתי). לגבי השאר, כל שאמרנו/תי הוא שיש דברים אחרים מלבד רווח כספי שיש להם ערך. הוכחה: אנשים מוכנים לספוג הפסד כספי (לשלם) תמורתם. בדוגמא שלך צריך לשאול האם הומו-סנוקרתיום מוכן להחטיף ולספוג חבטות בלי הסיטואציה החברתית (או המתח או..). אם התשובה היתה כן זו בהחלט היתה בעיה בתאוריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר ג'חש, אם כבר (ובכל פירוש - עייר, חמור, פרא אדם - זאת תהיה מחמאה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, מע''ח יקרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשיש עניין חברתי ברור שהוא מוכן - לא שמעתם על מתאבקים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובניסויים על-פיהם נבנתה "פונקציית הערך" הנבחנים לא שאפו ל"נצח"? יכול להיות, הרי מדובר על תנאי מעבדה ועל ניסוי שלא נערך בשיטת ראש-בראש מול עמיתים שאתה מכיר. נראה לי שזה שייך לביקורת הכללית על תיאוריית הערך כעל משהו שמתאר התנהגות כללית של בני האדם, בניגוד למשהו שמתאר התנהגות בסיטואציה מלאכותית ומבוקרת ולפיכך בעל ערך מוגבל. מכל מקום, זה די טפשי מצידי לנסות לקעקע את התיאוריה וגם לנסות להסביר את הרציונל שמאחריה, כפי שמישהו כבר אמר כאן, ולכן אני חושב שאסתפק בזה: לדעתי יש כאן קושי מסויים ואני עדיין מתפלא שכהנמן לא התייחס אליו. ומי שלא מסכים איתי, אני מקווה שיש לו לסת חזקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית אני מתנצל על הנימה המתנשאת של תגובתי הקודמת. שנית, הטענה, לפחות שלי, שסביר שתאוריית הערך מתארת את ההתנהגות הכלכלית של בני אדם יותר מאשר הכללית. כלומר, בסיטואציות בהן הערך העיקרי הוא כלכלי, ולא למשל נושא תחושת הערך העצמית או זו החברתית (אם כי ישנה כמובן תלות חלקית בין כל השלושה). אני מקווה שזה יצא בעברית ומה שהתכוונתי, כי אני נופל אל המיטה שכבר לוחשת את שמי. נו, עוד לילה עם אטמים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע על איזו נימה מתנשאת אתה מדבר, ואני האחרון שיתלונן על עניינים כאלה. אני עדיין חושב שהימורים קטנים דוגמת ''ווינר'' הם תופעה שדורשת התייחסות. בינתיים עלה בדעתי שאולי היא ודומותיה פשוט פחות נפוצות ממה שאני מייחס להן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במאמר The death of behavioral economics (אליו הגעתי מהבלוג המצויין הזה) מגיע המחבר למסקנה: "It turns out that loss aversion does exist, but only for large losses. This makes sense. We *should* be particularly wary of decisions that can wipe us out. That's not a so-called "cognitive bias". It's not irrational. In fact, it's completely sensical. If a decision can destroy you and/or your family, it's sane to be cautious." שאם היא נכונה הרי שהיא פותרת את התמיהה שהעליתי. אגב כך, מסתבר שהמחבר (Jason Hreha) לא ממש נמנה עם מעריצי טברסקי-כהנמן (וגם סבור, בטעות, שטברסקי היה שותף לפרס נובל): Well, actually, it looks like Kahneman and Tversky, winners of the Nobel Prize in Economics, knew about this unfortunate fact when they were developing Prospect Theory—their grand theory" האשמות חמורות למדי, ומעניין אם כהנמן יגיב/הגיב עליהן.
with loss aversion at its center. Unfortunately, the findings rebutting their view of loss aversion were carefully omitted from their papers, and other findings that went against their modelwere misrepresented so that they would instead support their pet theory. In short: any data that didn't fit Prospect Theory was dismissed or distorted." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל שההתערבות שלנו היתה ונשארה וירטואלית. (דייויס מוביל 1:0 על דינג). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |