התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373427
בנושא הקשר כביכול בין קנביס לדיבה הרפואית של "מחלת הנפש-סכיזופרניה" ניתן למצוא ב'כפיה', עיתון עמותה ישראלית למאבק בתקיפה פסיכיאטרית מס. 8 מינואר 2003, תחת הכותרת 'עלה תאנה'
חגי אביאל, יו"ר
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373446
אשתדל לשמור על שלוות נפש יחסית ועל תרבות דיון במהלך כתיבת ההודעה.

1. הביטוי "דיבה רפואית" יכול לצאת רק משפתותיו של מי שלא נתקל בחולי סכיזופרניה מימיו.

2. האם תוכל להבהיר באיזו צורה הקישורים שהבאת תורמים לדיון?
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373447
1. חגי אביאל נתקל בימיו באי אלה חולי סכיזופרניה מאושפזים.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373448
אני משתתף בצערו, במיוחד אם מי מהם מקורבים אליו - שהרי סכיזופרניה היא מחלה קשה הממררת את חיי המקורבים לנפגעיה.

אם כך הוא מתמצא בחומר ויכול להסביר לבורים‏1 מהי ה"תעמולה הפסיכיאטרית".

1 אני.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373481
אענה במקובץ לתהיות האנונימיות:
לכותב/ת המזדהה כ"האייל הצהוב" והמבקש/ת כי אבהיר "באיזו צורה הקישורים שהבאת תורמים לדיון".
הטענה הפסיכיאטרית מציינת 3 מרכיבי יסוד במשוואה: נוער/סכיזופרניה/קנביס-סגריות-זיונים (ראו 'מעריב' מתאריך 3.12.02 עמ' 11). המנטרה הפופוליסטית והקליטה אותה רוקחים הפסיכיאטרים מנתונים אלה היא:"נוער המאושפז בשל מחלת הסכיזופרניה התגלה במחקרים כמי שצרכו קנביס, סגריות והזדיינו". אני מציע קריאה אחרת:דיאגנוזה פסיכיאטרית היא כידוע פונקציה של יכולת הכליאה, מי שקל לכלוא אותו, אצלו מאבחנים הפסיכיאטרים "מחלה". נוער (ועניים) הם קבוצת יעד לכליאה הפסיכיאטרית מהסיבות הנדושות: הם חלשים ועניים ולכן אינם יכולים להגן על עצמם ע"י שכירת סיוע משפטי ראוי וחיים מחוץ לתחום הפיקוח של שרותי הרווחה, ונתונים למרות המשפחה המפקחת ושולטת על התנהגותם. התנהגות שברגע שהיא מקוטלגת בעזרת הדיבה הרפואית של "מחלת נפש" ניתן לעשות לה דה לגיטימציה, כדברי רנטה באאור: "הכוח להגדיר הוא הכוח להגביל". העובדה ש'סכיזופרניה' היא "מחלתם" של קטינים ועניים מתומצתת בקביעה של ירחון ההומור האמריקני mad על "ההבדל שבין השכן האקצנטרי מהפנטהאוז לסכיזופרן מקומת הקרקע". קראו את דברי הפסיכיאטר חנן מוניץ, מנהל מתקן הכליאה הפסיכיאטרי 'גהה' בספרה של עדנה גחטן "דוקטור אני חולה, ספר המחלות. רופאים בכירים משיבים על כל השאלות" (95'), בפרק על הסכיזופרניה, עמ' 278 כתשובה לשאלה "מי מועד לפורענות" - "זו מחלה של אנשים צעירים. היא פורצת בסוף גיל ההתבגרות… ושיעוריה גבוהים יותר בשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות"… מאחר ובני נוער, מדרך הטבע, מתנסים בעישון ובזיונים קל לפסיכיאטרים, שומרי חומות המוסר הציבורי שלנו, לאבחן התנסויות אלו כתוצאה או כגורם - הפסיכיאטרים לא ממש החליטו עדיין - של "מחלתם". על סמך האבחונים הפסיכיאטריים בדבר עישון וזיונים כסימנים ל'סכיזופרניה' של בני נוער אני מציע את תרומתי הצנועה באיבחון פסיכיאטרי משלי וקובע כי אחד הגורמים הבולטים ל'סכיזופרניה' של בני נוער הם פצעי בגרות. ולסיום, מה לדעתכם/כן ישנה את ממצאי המחקרים הפסיכיאטריים האלו? הרגע שבו הקנביס ילך בעקבותיהם של הקוקאין, האקסטזי, ולאחרונה גם ההירואין, - כלומר כשהמחוקק ישתכנע להפקיד בידי הפסיכיאטרים את היכולת להחליט איזה סם ניתן לשווקו מסחרית כמותג רפואי-פסיכיאטרי.
לקוח מההפניה המקורית שלי: http://www.iaapa.org.il/kfia8/8_p5.gif
לכותב/ת המזדהה כ"האייל האלמוני"והטוענ/ת כי "חגי אביאל נתקל בימיו באי אלה חולי סכיזופרניה מאושפזים" עלי לנפץ את בועת אשלייתו/ה. מאחר ו'סכיזופרניה', ככל "מחלת" נפש אחרת, אינה אלה בגדר פיקציה - מיתוס - שקר (בחר/י את המינוח המועדף) מעולם לא נתקלתי בשכאלה מהטעם היחיד שלא ניתן להיתקל ביצורים דמיונים...
לכותב/ת המזדהה כ"האייל הצהוב" והקובע כי "הביטוי "דיבה רפואית" יכול לצאת רק משפתותיו של מי שלא נתקל בחולי סכיזופרניה מימיו" אצטט את הפסיכיאטר הידוע ביותר החי עמנו כיום, כמובן תום סאס, האומר כך: "סכיזופרניה היא מינוח אסטרטגי כפי ש"יהודי" היה בגרמניה הנאצית. אם ברצונך להרחיק אנשים מהסדר החברתי הקיים, עליך להצדיק זאת בפני אחרים, אך בעיקר לעצמך. כך שאתה ממציא רטוריקה מצדיקה. זו כל מהותן האמיתית של המילים הפסיכיאטריות הנבזיות: הן רטוריקה מצדיקה, המגדירה "זבל" שמשמעותו: "סלק זאת מכאן! קח את זה מכאן! סלק את זה מלפני עיני!" וכו'. זו מה שהיתה משמעותה של המילה "יהודי" בגרמניה הנאצית; פירושה לא היה אדם עם אמונה דתית מסוימת. פירושה היה "שרץ", "הרוג אותו בגז!" חוששתני ש"סכיזופרניה" ו"אישיות סוציופאטית" ומינוחים ואבחנות פסיכיאטריות רבות אחרות משמעותם בדיוק אותו דבר. הם אומרים: "זבל אנושי", "קח אותו מכאן!" "סלק אותו מלפני עיני". לקוח מראיון עם סאס שהתפרסם במקורו ב-the new physician ב-‏1969 , התרגום העברי פורסם ב'כפיה' עיתון עמותה ישראלית למאבק בתקיפה פסיכיאטרית מס. 8 מינואר 2003
לכותב/ת המזדהה כ"האייל הצהוב" וה"משתדל לשמור על שלוות נפש יחסית": אני מעריך את המאמץ הכרוך בכך עבורך. ניכר שהינך מתורגל/ת בתגובות אחרות (כליאה, קשירות, מכות חשמל, סימום…)
ולסיום, לכותב/ת המזדהה כ"האייל הצהוב" המשתתפ/ת בצערי: מאחר ואני היחיד כאן העומד בגלוי מאחורי שמי, פעולותי -במסגרת העמותה- ודעותי, אני לא חושב שעלי יש לרחם…
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373490
אני לא בטוח מה הרקע שלך, לכן אשתדל שלא לעשות "אד הומינם" אם כי הדבר מתבקש( וגם כי נראה שאתה משתמש בסילופים אחרים של הטענות שלך ושל אחרים).

מניסיוני הקצר עם סכיזוםפרנים (שש שנים פחות או יותר של עבודה עם.. וקריאה על), הם באים בכל צבעי הקשת. החל מעניים וקטינים, וכלה במבוגרים ועשירים (לעיתים עשירים מאד). כמובן שלאנשים שיש כסף יותר כל בד"כ להתמודד- עם כל דבר - לא רק עם סכיזופרניה. כלומר - בהנחה ששאר הדברים זהים, יהיה לסכיזופרן קל יותר להתמודד עם יהיה לו כסף ו/או אם הוא יהיה מבוגר יותר כאשר המחלה תתפרץ אצלו.

מהיכרותי טועני טענות כשלך (אני מכליל) נקודת התורפה המרכזית שלהם היא שהם שוללים פסיכיאטריה אך אינם מציעים טיפול אלטרנטיבי. אשמח אם תפרט מהו לדעתך טיפול הולם? רק אגיד שמניסיוני הדל אפשר להסיק שאכן הפסיכיאטרים (או העובדים במסגרות דומות) אכן גורמים סבל לעיתים קרובות לסכיזופרנים, אך להסיק מכך שיש לוותר עליהם או על טיפול שכזה תהיה מסקנה מרחיקת לכת. ושוב... מצא אלטרנטיבה לטיפול בקושי (ויש קושי גדול - גם לחברה מהסכיזופרנים וגם להם מעצמם), שבו יש יתרון על הטיפולים המוצעים היום (רק בבקה הראה שאתה מבין על מה אתה מדבר) ואני איתך.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373497
ידעתי שעליי לדייק ולומר ''חגי אביאל נתקל בימיו באי אלו אנשים ש''אובחנו'' כ''חולי סכיזופרניה''...
התייחסות מפוכחת וענינית לפריקים פנטזיירים 373504
למיטב ידיעתי, אין שום מחקר המראה קשר בין זיונים לבין סכיזופרניה. גם אין טענה לקשר כזה מצד הממסד הפסיכיאטרי. הקשר הזה הוא כולו פרי הדמיון הפורה שלך ושל המוזכרים בלינקים שהבאת. דמיון פורה כשלעצמו איננו מחלת נפש, אבל במקרים מסויימים, כשהוא פורה מאוד-מאוד - הוא קצת פוגע בראיית המציאות.

והקישור בין הפסיכיאטריה דהיום לבין הנאציזם הוא דמגוגיה מכוערת ונבזית. למען האמת היו צריכים להעיף אותך מכאן לכל הרוחות, אך יש לשער כי משום הנדיבות והליברליות של עורכי האתר הזה - התגובות המיותרות שלך יישארו כאן.
התייחסות מפוכחת וענינית לפריקים פנטזיירים 373541
אני חושב שיש קשר סיבתי הדוק בין זיונים וסכיזופרניה: עובדה כל הסכיזופרנים הם תוצאה של זיון.

אוי! זה ממש מפחיד כשחושבים על זה...
התייחסות מפוכחת וענינית לסומאים 510284
ההשוואה שחגי עושה קולעת
מלבד זאת יש לציין שהטיפול הפסיכיאטרי
הראשוני ואחזקת אנשים על סמים שמורידים את הדופאמין במוח
אין היא אלא בית חרושת ליצור מחלת נפש ומדובר בכפיית מחלה
ולא בעזרה נפשית.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373542
סוכרת נעורים פוגעת בבני נעורים, ושפעת פוגעת יותר באוכלוסיות החלשות. האם מדובר בדיבה רפואית?

סטטיסטית סכיזופרניה (שהיא מחלה - ומחלה קשה) פוגעת יותר באנשים צעירים (המחלה פורצת ברוב המקרים אצל גברים בגיל העשרה ונשים בשנות העשרים, אם כי יש חריגות) והיא שכיחה יותר באנשים ממעמד סוציואקונומי נמוך (עם ויכוח ארוך שנים לגבי סיבה ותוצאה). לא מצאתי בספרות קשר לאנשים עם יחסי מין יותר עשירים (אם כבר, להיפך). החולים מעשנים יותר, ולגבי הקשר לקנביס הרגע כתבתי מאמר שלם אז לא אכתוב שוב.

לגבי הרוב המכריע של החולים האבחנה ברורה מאוד, ומי שפגש את החולים הללו במרפאות או בבתי החולים אינו יכול לזלזל במחלה ובהשפעותיה או לפטור אותם ב"סטיגמה חברתית".

הגישה שפסיכיאטרים שואפים לאשפז אנשים היא גישה שגויה מיסודה. בתי החולים בישראל מצויים בעודף תפוסה, ופסיכיאטרים אינם הולכים לחפש להם פציינטים. ברוב המקרים הפציינטים הם אלה שיגיעו לחדר המיון ויבקשו להתאשפז, וגם אשפוזים בכפיה הם לא בגלל שפסיכיאטר הולך ברחוב ומחפש קורבנות לאשפוז (אלא תוצאה של משבר המובא לידיעתו של הפסיכיאטר המחוזי).

הבעיה הגדולה שאני רואה בעמותה שאתה עומד בראשה היא הנזק הגדול שהיא גורמת לחולים צעירים שנמנעים מטיפול, מה שעשוי (על פי מחקרים רבים) לגרום להחמרה במצבם ולנזקים מוחיים בלתי הפיכים.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373555
אני חושב גם שהצורה בה חגי מציג את סזאס היא מעט (מעט?!) מגמתית. סזאס לא טען שאנשים בעצם לא סובלים והם בעצם רק קורבנות של תיוג סטריאוטיפי. הרי סזאס עצמו המשיך לעבוד במקצועו, היינו לטפל באנשים, למרות, ואולי בגלל מה שהוא כתב. הוא יצא בעיקר נגד השימוש בתיוג שרואה חולי נפש כנחותים חברתית: "מנקודת מבטי, סווג פסיכיאטרי משפיל את האדם, שולל ממנו את אנושיותו, וכך הופך אותו לחפץ... אני חוזר ואומר: אני לא שולל את "קיומן" או "מציאותה" של התנהגויות אנושיות שונות. לומר שג'ון נמצא בדיפרסיה וג'יימס פרנואיד יהיה נכון באותה מידה אם נומר שג'ון שמן וג'יימס רזה." (בתוך "אידאולוגיה ושגעון"). סזאס יוצא נגד התיוג החברתי השלילי של אנשים הסובלים מהפרעות ומחלות נפש, בדומה לשימוש המשפיל בתיוג "ניגר" לאדם שעובדתית הוא אכן ניגרו שחור.

לאור המאמץ העצום שמושקע בתחום, אם זה בעימותים על רקע פילוסופי, אתי או חברתי או התנצחויות טכניות על הגדרה ומתודולוגיות של איבחון, די ברור שסזאס (ואחרים) מנסים להניף תמרורי אזהרה, מעין מראה כנגד סכנת היוהרה מצד אחד (מישהו כבר אמר פוקו?) ואדישות הטכנאי.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373566
הנושא שסאס מתייחס אליו בטיעוניו בדבר הפסיכיאטריה אינו שהפסיכיאטריה 'כפי שהיא' הנה דבר מזיק אלא בתמיכתה של המדינה בכפיה הפסיכיאטרית. הוא כותב: "אני מתנגד להתערבויות פסיכיאטריות בכפיה, לא משום שאני מאמין שהן בהכרח "דבר רע" עבור הפציינטים, אלא משום שאני מתנגד לשימוש במכשיר הכפיה של המדינה לכפות יחסים פסיכיאטריים על אנשים בניגוד לרצונם"
(סאס, כתב האישום ב'טריבונל פוקו' ברלין 1998)ראה:
אכן, סאס אינו מתיימר להיות רופא "טוב יותר" מהפסיכיאטרים ה"איומים", אלא הוא מתיחס לזכויות האדם, ומכאן לכבוד האדם, ברצינות!
הציטוט של דברי סאס בראיון משנת 69' היווה אילוסטרציה לתהיית אחת/ד האלמונים/יות כאן בדבר "דיבה רפואית"
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373572
טוב, זו כנראה אחת הטענות העתיקות נגד האבסטרקציה הליברלית שמנותקת מהקשר ממשי וחברתי. וזה רחוק מאד ממה שיכול להצטייר כשימוש מגמתי שלך בציטוט. שאלת ההתערבות קיימת גם במקרי ''מחלה גוםנית'' (אם יש חיה כזו), ושאלת התיחום הופכת מן הסתם להיות שאלה פוליטית-חברתית.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373558
גם הפעם אענה במקובץ לתגובות
אתחיל בזו של הפסיכיאטרית וישנה, שלזכותה יש לומר שהיא עומדת מאחורי שמה ודעותיה, הכותבת "סטאטיסטית סכיזופרניה (שהיא מחלה ומחלה קשה)" וגו'.
ישנה הוכחה פשוטה המודגמת בשלושה שלבים מדוע, רציונלית והכרחית, מוכחש קיומה של "מחלת נפש".
השלב הראשון: - אפיון מהו מחלה. כדי לדון בצורה בעלת משמעות במובן הרפואי של מחלה, על שני התנאים הבאים להתקיים ביחד: א) חייב להתקיים שינוי אובייקטיבי ברקמות הגוף או בנוזליו, כפי שמוכח, למשל, בבדיקה פתולוגית לחקר המוות. ב) האדם החולה חייב לסבול ממנה סובייקטיבית ו/או להאמין שהוא יסבול. במילים אחרות, הוא חייב לפחות להעריך את מצבו הנוכחי כבלתי רצוי ולהביע רצון לשנותו. יתר על כן, זוהי הנחת בסיס לכך שכל סוג של "ריפוי" יתקיים.
השלב השני: - אין מחלה, אלא אם שני הקריטריונים א) ו-ב) מתקיימים יחדיו. זאת משום ש: - אם אף לא אחד משני הקריטריונים מתקיים, הרי שהמילה "מחלה" משמשת אך ורק כדימוי, למשל "בדיחה חולנית" או "כלכלה חולה". - אם א) מתקיים אך לא ב), הרי שהרופאים איבדו אבחון ותחום פעולה; למשל אנשים מתחת לגובה מסוים אובחנו כ"חולים" ותוארו רפואית כ"achondroplasia". אך אבחון זה איבד מהרלוונטיות שלו ברגע בו גמדים קבעו שהם חלק רגיל מהאנושות ואינם סובלים בשל מידותיהם. דוגמאות נוספות הן חירשים שברגע שהם התארגנו תחת הכותרת 'אנשים המדברים אחרת' ה"סבל" נעלם ואתו האפשרות לכנות חירשות כ"מחלה"; וכמובן בתחום הפסיכיאטריה הדוגמה הידועה ביותר היא "מחלת" הנפש "הומוסקסואליות" שבוטלה!…
-אם ב) מתקיים אך א) לא, הרי שההכרעה בדבר קביעת קיומה או אי קיומה של מחלה תישאר לתחושה הסובייקטיבית. כמובן שאף חברה לא מוכנה לקבל את ההשלכות מרחיקות הלכת של גישה זו, משום שפירושו של דבר -מצד אחד- שכל אדם יוכל לאשר לעצמו את חופשת המחלה שלו עצמו, ו-מצד שני- הפונקציה הבסיסית של רופאים תקרוס, משום ש -להבדיל מהרפואה האורתודוקסית של ימינו- מחקרים רפואיים ואבחנות רפואיות לא יהיו נחוצים יותר, והעדיפות תינתן לכל סוג של שרלטניות רוחנית.
השלב השלישי: -קיומה הנטען של "מחלת הנפש" אינו מתקיים בתנאי א) או -ב) - למרות שאף היעדרותו של רק אחד משני תנאים אלו לקיומה הנטען של "האבחנה" היה מספיק כדי לפסול אותה כ"מחלה" -ראו שלב ב) -משום ש:אין כל שינויים אובייקטיביים ברקמות הגוף ובנוזליו. כפי שכל איש יודע אין כל בדיקת דם; או סריקת מוח; או בדיקה מיקרוסקופית, קרני רנטגן, בדיקה אולטרסונית, ובוודאי שלא "בדיקה גנטית", המבססת את עצם קיום הדיבה הרפואית של אבחנה פסיכיאטרית. פסיכיאטרים כידוע פועלים בכיוון ההפוך לרופאים: הם אומרים:"את/ה סכיזופרן/ית ולכן נעשה לך בדיקות לאשש קביעה זו". זה בניגוד לרופאים שאליהם את/ה פונה בתלונה שאת/ה חולה ואז הם בודקים את רקמות הגוף ו/או נוזליו ומוצאים מהי מחלתך (כך, הפסיכיאטרית וישנה, מאבחנים סכרת!).
-לא יכול להתקיים "סבל" המלווה ברצון לשנוי אם אנשים נכלאים באופן קבוע במתקני כליאה פסיכיאטריים. ההגיון אומר שהם נכלאים שם משום שהם לא נמצאים שם מרצונם ובאופן אחר יעזבו את מתקני הכליאה הפסיכיאטריים ובכך יחלצו עצמם משיטות העינויים הפסיכיאטריות כקשירה למיטה, זריקות כפויות, מכות חשמל וכו' וממגע עם שיטות פשיסטיות אלו. למעשה, אלו הם הכלואים ההופכים לסובלים מידי הפסיכיאטריה בביזויים ובהשפלתם; בנסיון לשבור את כוח רצונם; ובשימוש בשיטות עינויים כדי לחלץ וידוי שבו הם לבסוף מודים בקיומה של "מחלתם", כך שלאחר מכן הפסיכיאטרים יוכלו לתאר את העינויי כ"טיפול רפואי". לסיכום: השימוש במונח "מחלת נפש" הוא דימוי בלבד, כלומר מילים בלבד, ללא כל עובדות או ממצאים ממשיים.
את הכותב/ת המזדהה כ"האייל האלמוני" ושבתגובה קודמת "השתדל לשמור על שלוות נפש יחסית" והפעם כבר מייחל ש"היו צריכים להעיף אותך מכאן לכל הרוחות" אני שואל: לאן בדיוק? למתקן הכליאה של הפסיכיאטרית וישנה?...
לכותב/ת המזדהה כ"תום" שישמח "אם אפרט מהו לדעתי טיפול הולם?" אשיב שכאקטיביסט של זכויות אדם אינני עוסק כלל ב"טיפולים", הולמים או לא, אלא בזכות האדם על גופו; בזכותו לחופש המחשבה; בזכותו להגדרה עצמית; לחירות וכמובן לעצם הסטאטוס המשפטי של "אדם" (מה שמכונה 'כבוד האדם'). -כמובן שהדברים תקפים גם לגבי אשה-. מענה זה גם תקף, אם כי נדמה לי שלחלוטין לא יובן על ידיה, לדברי הפסיכיאטרית וישנה כי "הבעיה הגדולה שאני רואה בעמותה שאתה עומד בראשה היא הנזק הגדול שהיא גורמת לחולים צעירים שנמנעים מטיפול, מה שעשוי על פי מחקרים רבים לגרום להחמרה במצבם ולנזקים מוחיים בלתי הפיכים". הפסיכיאטרית וישנה שאינה יודעת דבר ולא חצי דבר על פעולותינו,-אני קובע זאת כי מעולם לא טרחה לפנות אלינו ולברר זאת-, קובעת עבור ה"אחרים" -שאף אינם זכאים בעיניה לתואר "אדם" אלא הם בדרגה נחותה יותר, של "חולים" - מה לדעתה היה צריך להיות רצוי וטוב בעיניהם/ן ולפי בחירתם/ן שהרי הם/ן אינם/ן בחזקת "אדם" שיש להשאיר בידיו את חופש הבחירה.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373571
ראשית, כיוון שאני מתמחה בפסיכיאטריה בלבד, אנא הפסק לקרוא לי הפסיכיאטרית וישנה. תודה.

בנוגע לשאלת מהי מחלה -
אשאל שאלה מקדימה - היום, כאשר יש אפשרות לטיפול מוצלח בלא מעט ילדים שנולדו חרשים באמצעות שתל, האם היית נמנע מלטפל בילדים אלה בשם החירות שלהם לשמוע ולדבר אחרת?

רוב חולי הסכיזופרניה מדווחים על סבל ניכר, ושיעור המתאבדים בקרב חולי סכיזופרניה הוא הגבוה ביותר מאשר בכל קבוצת אוכלוסיה אחרת.

להרבה מאוד סינדרומים רפואיים (מחלות) אין לנו בדיקה דפנטיבית אחת, ובכל זאת אני לא רואה את ועד חולי הלופוס, למשל, מפגין נגד הממסד הראומטולוגי. אפילו התקף לב מאובחן אם הוא מקיים 2 מתוך 3 קריטריונים, ורק אחד מהשלושה הוא בדיקת מעבדה.

אני אחדד את השאלה של תום - האם חולה סכיזופרניה שרוצה לקבל טיפול זכאי לטיפול כזה, או שבשם הליברליות תמנע ממנו את הטיפול?

קצת קשה לומר שאיני יודעת מה מציעה האגודה שאתה עומד בראשה כאשר אותה אגודה עצמה טורחת לפרסם עצמה בכל אתר שבו פסיכיאטר או מי שנחשד שכזה פוצה את פיו.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373583
אתחיל מהדברים המהותיים:
את מיתממת (אני חושב...) וכותבת:"להרבה מאוד סינדרומים רפואיים (מחלות) אין לנו בדיקה דפנטיבית אחת, ובכל זאת אני לא רואה את ועד חולי הלופוס, למשל, מפגין נגד הממסד הראומטולוגי. אפילו התקף לב מאובחן אם הוא מקיים 2 מתוך 3 קריטריונים, ורק אחד מהשלושה הוא בדיקת מעבדה".
האם קיים חוק באיזשהו מקום עלי אדמות המאפשר לרופא לב - רופא שבפירוש מציל חיים בפעולותיו - לפרוץ לביתו/ה של אזרח/ית, לאבחנו/ה כ"חולה לב", (או לפי הדוגמה הנוספת שהבאת "חולה לופוס") ולבצע בו/ה ניתוח לב בניגוד לרצונו/ה? אני סבור שאת יודעת שמדובר בעבירה פלילית מסוג "תקיפה". פסיכיאטר הוא משרת המדינה היחיד המקבל חסינות על פעולה זו. למה?
את שואלת:"האם חולה סכיזופרניה שרוצה לקבל טיפול זכאי לטיפול כזה, או שבשם הליברליות תמנע ממנו את הטיפול".
נראה לי שהחלטת להחליף איתי תפקידים! הכפיה והמניעה הן דרכי הפעולה שלך - או שיהיו שלך כשתסיימי את תקופת התמחותך.
כפי שכתבתי "דיאגנוזה פסיכיאטרית היא כידוע פונקציה של יכולת הכליאה, מי שקל לכלוא אותו, אצלו מאבחנים הפסיכיאטרים "מחלה" ולכן טיעונך כי "רוב חולי הסכיזופרניה מדווחים על סבל ניכר" הוא דמגוגי. וכי מי לא סובל? ובאשר לטיעונך ש"שיעור המתאבדים בקרב חולי סכיזופרניה הוא הגבוה ביותר מאשר בכל קבוצת אוכלוסיה אחרת"... מה אומר, אלא זאת שהתקשורת מציגה לפנינו מחקרים רבים הקובעים כי שיעור הפסיכיאטרים המתאבדים הוא הגבוה ביותר מבין מקצוע הרפואה.
שאלתך, שנועדה להיות מתגרה: "היום, כאשר יש אפשרות לטיפול מוצלח בלא מעט ילדים שנולדו חרשים באמצעות שתל, האם היית נמנע מלטפל בילדים אלה בשם החירות שלהם לשמוע ולדבר אחרת?" היא מהותית ביותר למאבק קבוצות הdisability למיניהן. לא אתחיל לתאר כאן את המקרים הידועים בהם לא רק שלא בוצעו ניתוחים מסוג זה, אלה גם שהורים חירשים ביקשו להוליד ילד/ה חירש. בכל מקרה, ההחלטה במקרים אלו שמורה לאדם - ההורה במקרה הזה- ואינה נשללת ממנו/ה ע"י חוק פסיכיאטרי הקובע כי הוא/היא "תת-אדם" ביולוגי שאינו/ה זכאי/ת וכשיר/ה להחליט מה יעשה בגופו/ה.
נקודה אחרונה: עמותה ישראלית למאבק בתקיפה פסיכיאטרית לא "פרסמה עצמה בכל אתר שבו פסיכיאטר או מי שנחשד שכזה פוצה את פיו". אולי בכל זאת תתאמצי לברר מה פעולותינו, ולו רק כדי שתדעי על מה, ונגד מי, את כותבת...
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373591
עדיין לא ענית על השאלה מה תעשה במקרה של אדם הסובל ממצוקה נפשית ומבקש לה מזור תרופתי/אישפוזי? האם תבקש למנוע ממנו טיפול כזה?
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373597
ואתה עדיין לא ענית על השאלה למה שאהיה מעורב "במקרה של אדם הסובל ממצוקה נפשית ומבקש לה מזור תרופתי/אישפוזי"? ולמה ש"אבקש למנוע ממנו טיפול כזה"? שמא תנסה להרהר במשמעות הכותרת "התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית"? מבטיחני כי יתחוור לך שעל פי הקונצפט הקרוי "זכויות אדם" זכותו של אדם היא לממש את האוטונומיה שלו ולבחור עבור עצמו את החלטותיו. כמובן, הקונצפט הפסיכיאטרי שולל את עצם הסטטוס המשפטי - דהיינו החוקי, של "אדם" מהאזרח באמצעות התורה הביולוגית הפסיכיאטרית הקובעת כי הוא דפקטיבי-לקוי ביולוגית ולכן הוא "תת-אדם" שזכויות האדם אינן חלות עליו וכל מה שאסור -על פי החוק- לעשות ל"אדם" (כגון, לכלוא אותו שרירותית בהתבסס על טיעון ביולוגי של "מחלה", לפלוש לגופו בניגוד לרצונו, לענות אותו בסימום, מכות חשמל, וקשירות) מותר לעשות ל"תת אדם" מרגע שהוא מוגדר ע"י sonder gesetz כ"חולה פסיכיאטרי", מתקן העינויים מוגדר "בית חולים פסיכיאטרי", והמענה מוגדרת "מתמחה בפסיכיאטריה".
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373599
החוק שולל את חופש ההחלטה של חולים פסיכיאטריים במקרים מסוימים ומצומצמים מאוד (פגיעה בבוחן המציאות יחד עם סיכון מיידי לעצמו או לסביבתו), ובשום מקרה אינו שולל מהחולים את אנושיותם (אם כבר, מנסה לשמר אותה).
אתה הוא מי שעושה דמוניזציה לחולים (ולרופאים, ולמערכת).
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373604
"אתה הוא מי שעושה דמוניזציה לחולים (ולרופאים, ולמערכת)"
חס ושלום. כל מטרתנו היא שיקום כבוד האדם (וחירותו, כמובן) של הכלוא/ה הפסיכיאטרי/ת בדרך של שינוי תודעתו/ה מ"חולה/ת נפש" ל"נפגע/ת תקיפה פסיכיאטרית".
דרך אגב, אני לא מחשיב פסיכיאטרים כרופאים שהרי המשפט הראשון בשבועת היפוקרטס אומר primum non nocera. כפי שאת יודעת כלל זה אינו תקף בפסיכיאטריה.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373606
הכלל תקף בפסיכיאטריה כפי שהוא תקף בכל מקצוע רפואי אחר.

הטעות היסודית בדבריך היא שחולי הנפש אינם נפגעי המערכת. קודם הם היו חולים, ואחר כך הם נחשפו למערכת. המערכת, העסוקה עד מעל לראשה בלתת מענה לאלה הזקוקים לו, אינה מחפשת אנשים בריאים להתעמר בהם. המצב היחיד שבו המערכת תחייב אדם לקבל עזרה פסיכיאטרית בניגוד לרצונו היא במצב של סיכון עצמו או אחרים ופגיעה בבוחן המציאות. גם אז, לא המערכת מחפשת את החולים, אלא החולים מובאים לידיעת המערכת בדרך זו או אחרת, והמערכת עשירה בסייגים כדי להגן על חירותם של החולים.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373610
אנו תמיד, אבל ממש ממש תמיד, חושפים את השקר הנלעג של הפסיכיאטריה (המשווק כמובן גם ע"י התקשורת המשרתת את תעשיות הפארמה למיניהן) לפיו אדם הופך להיות יום בהיר ופתאומי אחד "חולה-נפש" ומוצא עצמו "מאושפז". אנו תמיד מקפידים לציין שמדובר בכליאה היזומה בידי גורם אינטרסנטי. ב-‏99.9 אחוז מהמקרים מדובר במשפחה שנוח לה להפעיל את נשק הכליאה הפסיכיאטרית במאבקי הכוח שבתוך המשפחה. כמובן שהפסיכיאטרים אינם משחרים לקורבנות ברחובות העיר, בתור אופורטוניסטים מוחלטים הם מקבלים למתקני הכליאה שלהם את אלו שאינם "הולכים בתלם ושרים" ומפברקים "מחלות" חדשות לבקרים (או מסתמכים על הז'ארגון הישן) מנימוקים של כוח, כסף וקריירה. חשוב לציין שפסיכיאטרים לעולם, אבל באמת לעולם, לא יכולים לפעול - דהיינו "להגדיר ולהגביל" - ללא תמיכת החברה, או המעגל החברתי הקרוב. ז.א. המשפחה.יצא לי להיות נוכח בוועדות פסיכיאטריות בדיוני ערר בהן נטענו טענות עובדתיות שונות שניתנות לפרשנות כ"מצב של סיכון עצמו או אחרים" כדברייך, אך משום שהמשפחה תמכה בכלוא (אכן היה מדובר בזכר) הוא שוחרר. לעומת זאת כלואות "עכברוניות" למראה שקשה היה אפילו לדמיין אותן מסכנות משהו, שלא לדבר על סיכון מישהו, נכלאו בתואנות המקוממות ביותר רק משום שהמשפחה נתנה גיבוי לכך.זכורה לי הכלואה הראשונה שעסקתי בענינה שנכלאה משום שנטען כי "במהלך הבדיקה הפסיכיאטרית הכפויה" דהיינו לאחר שנחטפה מביתה לתוך מתקן הכליאה הפסיכיאטרי "גנבה פנקס טלפון מהשולחן ולכן היא מסכנת את עצמה וזולתה סיכון ממשי מיידי"...
לגבי שבועת היפוקרטס: כשאדם הולך לרופא וזה רושם לו איזה סוג של תרופה והאדם שב אל הרופא כעבור זמן מה ומציין כי התרופה משפיעה עליו לרעה, הרופא מיד, אבל מיד, מורה לו להפסיק את לקיחתה. הפסיכיאטר/ית couldn't care less. סבלו/ה המוכח של הכלוא/ה הפסיכיאטרי/ת מהסמים הנוראיים אינו "פונקציה" עבור הפסיכיאטר/ית שהרי זה/זו אינו צריך/ה להתחשב כלל ברווחתו ובטובתו של ה"פציינט/ית", שהרי עבור הפסיכיאטר/ית אינו אדם שיש להתחשב בו. בעיתוננו מתאריך יולי 2002 אנו מביאים במאמר נושא כותרת "קלוזאפין, סם פסיכיאטרי שהורג" ציטוט ממאמר של הפסיכיאטר קוטלר מנהל מתקן הכליאה הפסיכיאטרית בבאר שבע משנת 2001 ב'הרפואה' המדווח כי כלואים פסיכיאטריים שקבלו קלוזפין מתו מפרפורי לב והוא מסוכם כך: "למרות הענין הרב לנוכח הממצאים אלה, מן הצורך להדגיש כי קבוצת הנבדקים קטנה ולכן נדרשת בדיקה במדגמי אוכלוסיה נרחבים". ראו:
חשוב לציין כי מחקרים אלו ורבים אחרים הנערכים במתקני הכליאה הפסיכיאטריים בישראל ממומנים ע"י קרן סטנלי האמריקנית.
התייחסות מפוכחת ועניינית 373611
אני אנסה להתייחס עניינית ולהתעלם מדמגוגיה משעממת ("השקר הנלעג של הפסיכיאטריה", "התקשורת המשרתת את תעשיות הפארמה", "מתקני כליאה").

מדבריך יוצא שכל אדם שיש לו קרוב בבית-חולים פסיכיאטרי הביא אותו לשם בעקבות מאבקי כח ומניעים אנוכיים. זהו שקר רע-לב. יש בישראל עשרות אלפי משפחות של חולים פסיכיאטריים, ורבות מהן אוהבות את החולה ודואגות לו. כמעט בכל המקרים שאני פגשתי, המשפחה פנתה לטיפול משום שהיא מעוניינת לעזור לחולה. גם במקרים האחרים, צריך לזכור שהמשפחה אינה יכולה לאשפז בכפיה מדעתה - בתהליך כזה חייב להיות מעורב פסיכיאטר בכיר שיבדוק את המקרה ויעביר אותו להחלטת הפסיכיאטר המחוזי.

אזכיר שוב שפסיכיאטרים אינם זקוקים לחולים המאושפזים בכפייה לצורך יוקרה או כסף - המערכת מוצפת ממילא, ובקושי עומדת בעומס החולים שבאים לטיפול מרצונם. בניגוד למה שכתבת, החוק אינו מאפשר בדרך כלל לגייס אותם למחקרי תרופות.

יש לך כמה טעויות יסודיות לגבי תפקודם של רופאים בכלל:
לרוב התרופות יש תופעות לוואי, והרופא מוכרח לעשות חשבון של תועלת מול נזק. אם היו לנו כדורי-הפלא הסגולים שמרפאים הכל ללא תופעות לוואי, היינו נותנים רק אותם. חולי סוכרת לא נהנים להזריק לעצמם אינסולין, חולי לב לא נהנים ממגוון רחב של תופעות לוואי שנגרמות על ידי התרופות, וחולים אונקולוגיים סובלים לא פעם מאוד מהטיפול. הרופאים ממשיכים לרשום את התרופות הללו דווקא משום שאכפת להם מרווחתו של החולה. לפעמים אין ברירה, ועדיף לחולה לסבול מתופעות לוואי מאשר מההשלכות של המחלה. אותו כלל נכון גם אצל חולים פסיכיאטריים - עדיף לחולה לסבול מרעד בידיים מאשר מנזק מוחי בלתי הפיך.

כנ"ל לגבי הציטוט מדבריו של פרופ' קוטלר - בכל תחומי הרפואה נהוג שכאשר חושדים שתרופה גורמת לתופעת לוואי חמורה מתוך מחקר בהיקף קטן או מסדרה של תיאורי מקרה, יש צורך לאסוף מידע נוסף ולבצע מחקר מקיף יותר כדי לבחון את ההשערה (כמובן שבמחקר כזה הרופאים מודעים לאירועים הראשונים ומשתדלים לנקוט באמצעי בטחון מתאימים). במיוחד נכון הדבר כאשר מדובר בתרופה שאין לה חלופה טובה דיו (וכך המצב במקרה של קלוזפין, שהיא עדיין התרופה היעילה ביותר כיום במגוון מצבים פסיכיאטרים).
התייחסות מפוכחת ועניינית 373621
אני לא בטוח אבל נראה לי שטלי וישנה למעשה מאשרת את העובדות והנתונים שהעליתי. היא רק מציגה אותם דרך הפריזמה הפטרנליסטית שהיא אבן היסוד למקצועה. דוגמאות? "אותו כלל נכון גם אצל חולים פסיכיאטריים - עדיף לחולה לסבול מרעד בידיים מאשר מנזק מוחי בלתי הפיך" "כמעט בכל המקרים שאני פגשתי, המשפחה פנתה לטיפול משום שהיא מעוניינת לעזור לחולה"
התייחסות מפוכחת ועניינית 380768
בנוסף, הקלוזאפין ניתנת (כמעט) אך ורק במקרים ששום סוג תרופה אחר לא עזר למטופל.
האסימון נפל לי קצת מאוחר 386468
ההתייחסות העויינת-עד-תוקפנית של אביאל אל הפסיכיאטרים מזכירה מאוד טקסטים סיינטולוגיים (כידוע, הסיינטולוגיה סימנה את הפסיכיאטריה כאוייבתה המרה וכמטרה לחיסול, פשוטו כמשמעו) ונראה לי שהאיש קשור אתם בצורה זו או אחרת. בסריקה מהירה מתברר שגם אלי אשד ניסה לקבל ממנו תגובה ישירה בנושא זה, ללא הצלחה (לעבור את המאמר עצמו ולגלגל לתגובות) :

(הבהרה: לי אישית אין דבר בעד או נגד הפסיכיאטריה והפסיכיאטרים. אין לי נסיון במגע אתם, למען האמת גם לא כבן משפחה, כמלווה או כצופה מן הצד)
האסימון נפל לי קצת מאוחר 386530
בשיחה עם חגי אביאל בסלון מזל הוא הכחיש כל קשר לסיינטולוגיה וגם התרעם על ההשוואה. אם אני זוכר נכון, העניין הוא כזה: הסיינטולוגים חושבים שהפסיכיאטרים שרלטנים, ושדרכי הריפוי המוצלחות למחלות נפש נמצאות בידיהם (של הסיינטולוגים); אביאל ועמותתו רואים את עצם המונח "מחלות נפש" כדיבה פסיכיאטרית (כלומר, קיטלוג דכאני).
ואם הוא סנטלוג?? אז מה? 501143
הרדיפה אחרי סיינטולוגים מזכירה את הרדיפה אחרי היהודים באינקויזיציה.

תתייחס עניינית לטענות של הכותב ותפסיק לצעוק "גוועלד סיינטולוגיה!" ... על זה נאמר - הפוסל במומו פוסל ואידך זיל גמור

נ.ב.

דבר נוסף,
אם היית מכיר קצת יותר טוב את התורה הסיינטולוגית ועמדתה בנוגע לפסיכיאטריה, וגם קורא דפי עמדה ומאמרים פרי עטו של אביאל, היית מבין שהטענה שלך שאביאל סיינטולוג מופרכת ולא נכונה
ואם הוא סנטלוג?? אז מה? 501203
האינקוויזיציה לא רדפה אחרי יהודים.
היא רדפה אחרי נוצרים בלבד.
ואם הוא סנט. לוג? אז מה? 501205
ישראל אף שיוצא לשמד, נמחל לו.
ואם הוא סנט. לוג? אז מה? 501220
השאלה אם נמחל לו גם בעיני האינקוויזיציה.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 551816
בכנות, וישנה,
אני חושב שהמנצח בויכוח הזה הוא בבירור מר אביאל - האיש שאומר את מה שכולנו חושבים ולפעמים מתביישים לומר בקול.

בדמוקרטיות נהוג לכלוא אנשים אחרי משפט על מעשים שנעשו בעבר ולא על סמך סכנות עתידיות, למעט שני חריגים - מעצר מנהלי, וכליאה פסיכיאטרית.

בעוד מעצר מנהלי מאושר על ידי שר הביטחון כאמצעי חריג ונדיר, וברוב המקרים נועד להגן על הציבור מפני סכנות ביטחוניות חריפות בקנה מידה לאומי, הכליאה הפסיכיאטרית מנצלת חוק לא חוקתי ומכניסה למתקני הכליאה אנשים חפים מפשע בסיטונאות מבהילה ,עדינים ומוחלשים ברובם.

את יכולה לספר כאן עד מחר את האגדות המופרכות על "מסוכנותו הפיזית המידית לעצמו ולסביבה של החולה" , אבל אותי לא תוכלי לשכנע - אני ביליתי ב"בית החולים" שלכם בנס ציונה במחלקה י"ב המקסימה וראיתי מקרוב את האנשים חסרי הישע שם והעינויים שהם עוברים על ידי צוות ברוטאלי גס ואדיש, ורופאים מהגיהנום במערכת אכזרית שמתנהלת על גבול הרשע הטהור, ושמפירה את כל זכויות האדם - עד הרזולוציה הנמוכה ביותר.

אבל למי אכפת מהאנשים שכלואים על הגבעה המוריקה והפסטורלית שלך (כפי שתארת את הנוף שם בלי בושה ב"מקור ראשון") המוקפת גדרות ושומרים חמושים, ומודרים מהחברה בכוח הזרוע של "רופאים" ? ומי יפצה אותי על ההשפלה והכאב שעברתי על ידכם ? אני ממילא רק "חולה" על תקן "בוחן מציאות לקוי" ו"חשיבה לא מאורגנת"....

לא שוכח ולא סולח.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 551837
מכיוון שאתה מדבר על התרשמות אישית מהפתיל, הנה זו שלי:

חגי אביאל הפגין בורות מרשימה בתחום פעולתו. אני לא התרשמתי בצורה חיובית מטיעוניו. להפך - רק קיבלתי רושם שהם דמגוגיים.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 552852
למה בורות ?
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 552855
הוא לא מתייחס כלל לבעיה שלשמה נועד האשפוז בכפיה (תגובה 373700).

תגובה 373542 חשפה בורות. ממישהו שעוסק בתחום הייתי מצפה לשלוט בחומר. אבל בכל זאת הוא לא מטפל ולכן זה לא נוראי. לעומת זאת התגובה אליה (תגובה 373558) גורמת לי לחשוד שיש כאן לא סתם בורות אלא אף הכחשה.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 374053
מכיוון שהחיים שלי ניצלו לפני שש שנים כתוצאה ישירה של טיפול פסיכאטרי שנבע מכך שהורי קלטו שמשהו מאוד.. מאוד.. לא היה בסדר איתי באפיזודה קצרה בחיי - אומר רק כך:

אתה טועה. אתה מטעה. אתה ושכמותך מטעים ומסכנים את הציבור. האנשים הכי מסוכנים בעולם הם בורים שאוחזים בצדקתם המוטעת.

זה שאתה יודע לצטט לאטינית לא אומר שאתה לא אידיוט.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 374055
אני חושבת שחגי כבר לא כאן. הוא קפץ הנה לגיחה קצרה כדי להפיץ את שם האתר שלו ושם עצמו ולהתמודדות קצרה עם הנושא - והלך. אבל תודה על דבריך ותודה על האומץ שבדיבור הישיר, נדמה לי שדרוש אומץ כדי לפרוש את מעט הפרטים שפרשת - אפילו אם זה בעילום שם.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 374254
...ושוב אתה מתעקש להתעסק בצד השלילי השלילי (הפסיבי ,הרע) של טיפול באנשים שיש להם בעיה קשה (שלפחות על זה אני מקווה שאתה מסכים). הטיפול הפסיכיאטרי, שאיננו רק מתן תרופות וכליאה, הוא הרע במיעוטו. קשה ממש לדבר עם מגיב שכמוך שאינו מציע תחליפים סבירים והוגנים (או אילו שהם תחליפים). רוב תגובותייך מתמצות בלבקר את האנשים העוסקים במקצוע. הנה לך אתגר. ללא משוא פנים והשתלחויות : הצע תחליף קונקרטי למערכות הבריאות הפסיכיאטריות. הצע אותו כך שיוכל לטפל באמת בכמות האנשים הגדולה הנדרשת טיפול. הצע אותו כך שיהיה זה מגובה ביכולת אמיתית לתת מענה למגוון הבעיות של המחלות הנפשיות. הצע אותו כך שיועיל הן לחברה והן לנפגעי הנפש. הצע אותו כך שיהיה זה מגובה במחקר אקאדמי ותיאורטי. הצע אותו כך שלא ייפגע איש ממנו. הצע אותו כך שלא ישלול מאיש זכויות. הצע אותו כך שנבין מי אתה ומה עשית במ=נידון עד עכשיו, וזאת מעבר לבקר אחרים על מה שהם עשו בזמן שאתה "מעורר מודעות", והראה נפגעי נפש שאתה במו פיך וידייך הצלחת לשקם.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 374262
נדמה לי שחגי בכלל לא מכיר בהגדרות האלה, ''מחלות נפשיות'' ו''נפגעי נפש''.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373600
אין לי ספק שידוע לך שישנם אי אלה אנשים שמבקשים *מרצונם החופשי* להתאשפז בבתי חולים פסיכיאטריים. למקרה ששכחת אותם, אני יכולה לספר לך על חברה שהתאשפזה כמה פעמים מרצונה החופשי. יותר מזה, בפעםן האחרונה שרצתה להתאשפז והפסיכיאטרית שלה המליצה שתנסה לעבור את המשר בטיפול תרופתי - לא עברו ימים רבים והיא התאבדה. אולי לך זה נראה נחמד: כמובן, זכותה המלאה להתאבד. בעיניי זה קצת הרבה פחות נחמד. לו הייתה מתאשפזת לשבוע שבועיים סביר להניח שהייתה מתגברת על הקשיים, כפי שקרה בעבר, והיא הייתה איתנו היום. ואולי גם הייתה מרוצה מזה: רוב הזמן היא נהנתה מהחיים בסך הכל.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373603
נראה לי שאת/ה מתבלבל (או שזה מכוון?) בין התערבות בכפיה המבוססת על חוק ועל תורה ביולוגית גזענית של המדינה בחייו/ה - גופו/ה של האזרח/ית לבין אחריות אישית של אדם לרעו/רעותו. ההבדל, כפי שציינתי, שלו אדם היה פועל בכפיה כנגד חברו/תו (נניח כולא אותו/ה בביתו/ה לו היה חושב שבכך היה מציל חיים) הרי שיכול/ה היה להתבע על כך, אפילו בידי "המוצל/ת". הפסיכיאטריה כמשרתת המדינה קיבלה חסינות מהחוק.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373688
לא בלבלתי ולא התבלבלתי. דיברתי על חברה - חברה קרובה ובן אדם נהדר - שרצתה להתאשפז ושיקול דעת מוטעה, כנראה, של הפסיכיאטרית *מנע* זאת ממנה. ואתה, הרי, היית מונע זאת ממנה מטעמים אידיאולוגיים, לא?
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373693
אם הבנתי נכון, אביאל לא אמר כאן בשום מקום שיש למנוע *כל* אשפוז, אלא שיש לצמצם למינימום את כוחם של הפסיכיאטרים ובכלל את כוחו של הממסד לבצע אשפוז *בכפייה*, ושיש להחמיר את הנהלים לגבי אבחנת "מסוכן לעצמו ו/או לציבור" - דבר ש(לדעתו?)יביא ממילא לצמצום מספר האשפוזים הכפויים.

ועם כל הצער והכאב, שיקול דעת מוטעה אינו שייך בכלל ל"מחלקה" הזאת, שבה עוסקת העמותה של אביאל. שיקול דעת מוטעה יכול לקרות בכל מקום - ברפואת הנפש, ברפואת הגוף, בתחבורה, במשטרה, במשפט, בבטחון, במניעת התפשטות שפעת העופות - בכל מקום ובכל תחום. לא נראה לי שהעמותה המדוברת היתה מונעת אשפוז *מרצון* או שהיתה יכולה למנוע שיקול דעת מוטעה של פסיכיאטר, בין אם להסכמה לאשפוז מרצון או למניעת אשפוז כזה.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373695
כיוון שהוא נמנע בתוקף מאמירה ברורה כלשהי שקיימים מצבים שבהם מותר לאשפז, כשהמתאשפז רוצה בכך ורואה את עצמו כחולה, נראה לי שהוא אכן מתנגד לכל צורה של אשפוז.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 374168
בתגובה 373609 הוא אומר במפורש שאין לו רצון למנוע פרקטיקות פסיכיאטריות שאינן נעשות בכפייה:
"בהרצאותי אני תמיד משווה את הפסיכיאטריה לפרקטיקה המינית היידועה כ-"S/M". כשהדברים נעשים ברצון ומתוך הסכמה הדדית הרי שהכל יופי-טופי, ברגע שמעורבים בענין כוח, אלימות, וכפיה (סימני ההיכר הייחודיים אך ורק לפסיכיאטריה) הרי שאותה פעולה עצמה היא כרך שלם של עבירות."
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 374179
מאידך, תגובה אחת קודם, הוא אומר ""ומה תעשה כאשר חולה פסיכיאטרי פונה לקבל עזרה? איזו עזרה תציע לו?" אם מדובר בעזרה להגנתו מתקיפה פסיכיאטרית הרי שעיקרי הדברים ש"אציע" לו, או לה, רשומים באתר העמותה תחת הכפתור "ייעוץ משפטי""...
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 374234
בוודאי, משום שחגי אביאל פועל כאיש זכויות אדם, לא כגורם "טיפולי". מי שפונה לעזרתו עושה זאת לא כ"חולה נפש" אלא כ"נפגעת תקיפה פסיכיאטרית". בעיני העמדה של חגי אביאל מאוד ברורה: כל זמן שהפרקטיקה הפסיכיאטרית מתרחשת בין "consenting adults", היא אינה מעניינו.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 374243
נראה לי שאתה טועה, אבל אם זו עמדתו - אז למה לא.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373700
ומה בדבר חולה שהתאבד ושההתאבדות היתה נמנעת לו היה מאושפז בכפייה לזמן קצר?
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373718
זה שייך אולי לנושא הדיון הכללי, אבל לא לפתילון הספציפי הזה העוסק, ככל שהבנתי, בשאלת אשפוז מרצון.

אגב, אם כבר שאלת - ההתאבדות היתה נמנעת או נדחית? ואם היתה נמנעת - האם המטופל היה זוכה אחר כך לחיים מאושרים, או לפחות סבירים - או שהיה חי כל חייו בתחושת "חבל שלא הצלחתי אז, ועכשיו משגיחים עלי כל החיים בשבע עיניים, ואם אנסה עוד פעם וזה לא יצליח - יאשפזו אותי לתמיד"?

(ידוע לי על אדם המצטער כל חייו שלא הצליח בנסיון התאבדות, וגם כאן באייל הופיעה פעם תגובה כזאת. שאלה היא, האם קידוש החיים הוא בכל תנאי או שיש מקום לקחת בחשבון גם את *איכות* החיים של המתאבד-בפוטנציה שהצילוהו שלא ברצונו)
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373722
יש אנשים שההתאבדות, אכן, מונעת מהם חיים של סבל מתמשך. וישנם רבים-רבים אחרים שההאתבדות תמנע מהם רק ימים ספורים של סבל ואולי גם שנים של חיים טובים ומהנים. לגבי חברתי שעליה סיפרתי, אין לי ספק שהיא הייתה יכולה להיות מהסוג השני. וחגי, לפי כל דבריו כאן, אינו נותן לאיש ליהנות מהספק שמא הוא אכן ''רוצה'' להתאשפז, ושמא הוא אכן ''חולה'' ומעוניין להחלים - או לפחות לעצור את המחלה. זו גישה מסוכנת ביותר.
373734
אתייחס רק לשאלה החוקית: החוק אינו מאפשר אשפוז כפוי של כל אדם שרוצה לפגוע בעצמו (ולמעשה, רוב הרוצים להתאבד יכולים לעשות זאת מבלי להביא עצמם לידיעתה של המערכת הפסיכיאטרית כלל). החוק מאפשר אשפוז כפוי רק של אלה אשר מסוכנים לעצמם או אחרים ויש להם פגיעה בבוחן המציאות, ומצבים כאלה, מעצם טבעם, הם מצבים חולפים.
373739
טלי, אני לא חגי אביאל וב-א-מ-ת אין לי שום כוונה קנטרנית, אבל גם קשה לי, קצת, להבין מה הטעם בחזרה בפעם השניה או השלישית (או הרביעית?) על המשפט הזה, "מסוכנים לעצמם או אחרים ויש להם פגיעה בבוחן המציאות". מה זה *אומר*, המשפט הזה? האם יש לו פירוש אחיד או פרשנות מרחיבה ופרשנות מצמצמת, על פי הפסיכיאטר התורן? האם יש פראמטרים קבועים לאבחון המתבטא במשפט הזה? ואם יש פראמטרים קבועים - האם הם מספיקים? האם הם נקבעו בשנות ה- - ומאז לא נשתנו, או האם בוחנים אותם מחדש בכל תקופה כלשהי?

וכולי וכולי...
373745
מזל שסגן הפסיכיאטר המחוזי כתב לנו מאמר שלם בנושא:

דיון 2424

במיוחד תחת הכותרת "את מי יש לאשפז בכפייה".
373747
אה, תודה.
ומזל גדול עוד יותר 373971
הוא שטרי גיליאם עשה לנו סרט שלם על הנושא.
ומזל גדול עוד יותר 378839
האמנם?
ומזל גדול עוד יותר 378841
למה שמישהו יקרא לעצמו אחוריים, תמהני (ולי אישית גם קצת לא נעים לראות את זה, אבל זה בטח רק אני).
ומזל גדול עוד יותר 378844
יותר טוב?
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373854
הספר "חשיכה נראית" של ויליאם סטיירון עונה על השאלה, לפחות לגבי חלק מהמקרים: ההתאבדות היתה נמנעת. לא בכל המקרים, כמובן, ובכל זאת.

(תרגום חדש של הספר הופיע לא מזמן בהוצאת "פרוזה" של ידיעות אחרונות).
שאלה של תרגום 380921
אפרופו תרגומים -
כיצד היית מתרגם את המשפט הבא:
"John kurtz, the chief of the Boston police, breathed in some of his heft for a better fit between the two chambermaids"?
(יש להניח שאתה מזהה איזה ספר נפתח כך...)
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 380923
מתנצלת על השאלה - כבר פתרתי אותה!
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 380933
פתרת את השאלה כיצד *אני* הייתי מתרגם? אשמח לדעת את התשובה...!
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 380935
:)
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 380936
(ובכל זאת, התרגום שמצאת?)
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 380940
''ג'והן קורץ, מפקד משטרת בוסטון, ניסה להכניס מעט את נשימתו כדי להתאים יותר למקומו בין שתי החדרניות''...
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 380944
אבל... בטקסט המקורי אין ''ניסיון'', הוא פשוט עושה משהו.

אולי ''נשם עמוק כדי להכניס את כרסו'', או ''לכווץ את בטנו'', או משהו כזה.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 380950
אתה צודק, כמובן. מאידך גיסא, גם הפתרונות האלה דחוקים במקצת. אולי "צמצם מעט את מימדיו"? גם דחוק.
בקיצור, אינני יודעת. שאלת סרק ותשובת סרק.:)
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 380955
אגב, גם על תעתיק שמו של המפקד יש מחלוקת ביני לביני - "קורץ" או "קרץ"?
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 380969
איך מבוטא שמו של ק[ו]רץ ב"אפוקליפסה עכשיו"? הכתיב (ע"פ Heart of Darkness) זהה.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 381008
מי זוכר?
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 381780
גם אם באנגלית הוגים את זה כמו blur, אני לא בטוח ש"קרץ" יותר מדויק מ"קורץ" - באותה מידה שזה שונה מהשורוק העברי, זה גם שונה מהסגול/צירה, שזה, אני חושב, מה שמשתמע מהיעדר אם תנועה כאן (את יכולה לטעון שאם את לא מנקדת אז עניין התנועה נשאר פתוח, אבל זה נראה לי כמו התחמקות ממחויבות (-: ). במצב הקשה הזה, הייתי כבר הולך עם ההרגלים, האיות, והמקור הגרמני של השם - ומתעתק "קוּרץ".
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 381850
אני מפחדת ממחויבות. צריכה ספייס.:)
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 381987
''נשם פנימה את כרסו כדי להתאים''...

היה קשה להבין את המקור, צריך להיות קשה להבין גם את התרגום.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 381989
אבל הניסוח המקורי לא מסורבל כל כך.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 381990
למה מסורבל יותר? אחד לאחד.

Breathed in: נשם פנימה
Some of his heft: את כרסו
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 382008
"תני לי תה עם נענע" "give me tea with move-move". אחד אחד. הולך מצוין.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 382139
הבעיה של התרגום הזה זה לא שהוא מסורבל אלא שהוא לא נכון.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 382172
בהחלט. אבל רצתי רק להדגים את העניין של "אחד אחד": זה לא אומר כלום על מה שיוצא בשפה אחרת.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 382234
הייתי אומר שסרבול זו תכונה של מבנה. אם המבנה נשאר זהה (ואפילו פושט) גם רמת הסרבול נשארה דומה. פשוט באנגלית זו בדיוק הבדיחה.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 382237
סרבול זה אכן עניין של מבנה, אבל בד''כ שפות שונות מתארגנות במבנים שונים - לכן דווקא תרגום המשאיר מבנה של שפת המקור בשפה שאליה הוא מעביר, נתון יותר לסרבול.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 382238
אני מכריז שניצחתי ויוצא מהפתיל.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 382240
צר לי, אינך רשום אצלי כמורשה הכרזה.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 382249
הכרזתי בעברית, לא באנגלית, ולכן זה לצרכי פנים בלבד. ווינק ווינק, נאדג' נאדג'.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 382259
הקריצה הזאת הגיעה כבר לרוזנבלום במצב משומש, אדוני.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 382247
כבר נכתב שתרגום, בדומה לאישה, יכול להיות אמין או יפה, אבל לא שניהם.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 382258
אין דבר כזה ''נכתב''. השאלה תמיד מי כתב. במקרה הזה, גבר כמובן.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373598
באופן שיטתי אתה מתעלם מהשאלות שאני שואלת אותך.
השאלות שלי לא מתגרות אלא רציניות - האם לדעתך יש לנו רשות למנוע מילדים חרשים טיפולים שיכולים להשיב את שמיעתם? האם לדעתך מותר להורה למנוע מילדו טיפול שיכול להשפיע באופן מכריע על עתידו בשם אידיאל ליברלי? ומה תעשה כאשר (כפי שקורה ברוב המקרים) חולה פסיכיאטרי פונה לקבל עזרה? איזו עזרה תציע לו?

לכל רופא יש חובה לטפל באנשים שאינם יכולים להחליט עבור עצמם אם לקבל טיפול. כאשר חולה שאינו יכול לחתום לעצמו זקוק לטיפול רפואי ניתן לעקוף את קבלת ההסכמה על ידי חתימתם של שלושה רופאים בכירים. החוק הזה משמש למשל כאשר אתה נאלץ לנתח חולה מחוסר הכרה. במקרים שבהם יש תחושה שהחולה לא מסוגל להחליט לעצמו פונים לבית משפט כדי לקבוע אם החולה זקוק לאפוטרופוס לגופו, ואם התשובה היא שכן, ניתן לכפות עליו קבלת טיפול רפואי.

דווקא בפסיכיאטריה, בגלל הרגישות של הנושא, המחוקק נתן את דעתו על הנושא של זכויות הפרט מול רווחת הפרט (והחברה) באופן פרטני, וכך נולד החוק לטיפול בחולי נפש. לאחרונה גם הורחב החוק כך שכל חולה שאושפז בכפייה מקבל אוטומטית ייצוג משפטי מהסנגוריה הציבורית (לא פעם, לדעתי, נגד האינטרסים של החולה, אבל נניח לזה כאן).

ובנוגע לפעילות האגודה שלכם, בבקשה - ספר לנו.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373601
נו באמת, המתמחה וישנה (זה מדויק, כן?) "השאלות שלי לא מתגרות אלא רציניות - האם לדעתך יש לנו רשות למנוע מילדים חרשים טיפולים שיכולים להשיב את שמיעתם" האם יש חוק שכופה התערבות מעין זאת? אם זו לא היתממות...
"החוק הזה משמש למשל כאשר אתה נאלץ לנתח חולה מחוסר הכרה" כידוע לכולנו הכלואים/ות הפסיכיאטריים/יות נמצאים/ות בהכרה מלאה ומביעים את התנגדותם/ן בפה מלא.
"ומה תעשה כאשר חולה פסיכיאטרי פונה לקבל עזרה? איזו עזרה תציע לו?" אם מדובר בעזרה להגנתו מתקיפה פסיכיאטרית הרי שעיקרי הדברים ש"אציע" לו, או לה, רשומים באתר העמותה תחת הכפתור "ייעוץ משפטי" וכדי שנקיים את הכלל 'נאה דורש נאה מקיים' אנו מפרסמים ב'כפיה' עיתון העמותה את סיפורם/ן של אלו ש"נעזרו" על ידנו תחת הכותרת 'עילת הכליאה':
כאן
וכאן
וכאן
בהזדמנות זו אציין שבחודש שעבר הדפסנו את גליון 10 של עיתוננו, שגם בו סיפורה של אשה שנעזרה על ידנו, ומאחר ועדיין לא העלנו אותו לאינטרנט הרי שמי שמכם המתעניין/ת בזכויות אדם והרוצה לקבל את העיתון אשמח לשלוח עותק.
הנה ספרתי על ארגוננו.
בנוגע לפארסה אליה את מכוונת ב"לאחרונה גם הורחב החוק כך שכל חולה שאושפז בכפייה מקבל אוטומטית ייצוג משפטי מהסנגוריה הציבורית" הרי שחשפנו את מטרותיה כבר בגליון פברואר 2002 של 'כפיה' תחת הכותרת "למה הם שמחים?"
מספיק אם אציין שלא ידוע לי ולו על כלוא/ה אחד/ת ששוחרר בעקבות "ייצוג" מעין זה!. (כוונתי כמובן לייצוג ראשון, לא לייצוג רביעי או חמישי בפני וועדה פסיכיאטרית)
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373602
טלי וישנה - לא המתמחה וישנה. תודה.

לא, זו לא היתממות. וזו התשובה הקבועה שלך כאשר אין לך תשובה אחרת.

לי דווקא ידוע על יותר מחולה אחד ששוחרר על ידי הועדה עם הייצוג המשפטי (גם בועדה ראשונה), וכפי שאמרתי לדעתי לא תמיד בטובתו.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373605
ראשית, אם זהו דיון מפוכח וענייני, הריני משנה את שמי לפייר מנאר ועובר להתגורר בספרד של המאה ה-‏17.

שנית, קראתי בעניין שלל קישורים שמצאתי בקשר לעמותתך. קראתי והחכמתי יש לציין.

חבל בעיני שבחרת להפוך דיון שהיה עשוי להיות רציני לאיזו מרקחת משונה של עלבונות, שקרים ולעג. דבר זה פוגע מאד במטרות שלך כמי שמוביל מאבק ציבורי.

נותר רק לאחל לך הצלחה, כלכל אדם המקדיש מזמנו למען מטרה הנראית לו ראויה.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373612
על פי מה שאני נחשף לו כאן, הנושא אמיתי ומעניין. אני רק מבקש ממך חגי, שלא תטיל על טלי את כל תסכוליך וכעסיך, קרא שוב פעם כל מה שאתה כותב, ומתן את הסגנון שלך. ההתקפות על טלי מקבלות גוון ברוטלי והדברים שלך מאבדים מתוקפם. כפי שאני מתרשם מטלי-לא מעכשיו, היא רופאה שפועלת מתוך ייעוד לעזור לאנשים ולא מתוך ייעוד להיות סוהרת. מקרי הרצח בהם נקבע שהנאשם אינו יכול לעמוד לדין בגלל אי שפיות, מראים שהנושא הרבה יותר מורכב מאשר היות הפסיכיאטרים ידם הארוכה של מספר מנגנוני דיכוי אנושיים.
התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית 373619
ואני לעומת זאת רואה ב"מקרי הרצח בהם נקבע שהנאשם אינו יכול לעמוד לדין בגלל אי שפיות" את העובדה שהפסיכיאטריה הזנתה לחלוטין את החוק, (למען הצדק צריך לציין את שיתוף הפעולה של החוק עם ההזנייה) והיא מאפשרת לכל אדם פטור מחובתו (-ולדעתי, זכותו) האזרחית-אנושית לתת לחברה דין וחשבון על מעשיו. זוהי כידוע הגדרתו של סאס לשני צדי המטבע ה-evil של פסיכיטאריית הכפיה: מצד אחד היא כולאת חפים מפשע ומצד שני מאפשרת לחשודים בביצוע עבירה לחמוק מנתינת דין וחשבון על מעשיהם. כל הכתוב תקף גם לגבי נשים, כמובן.
בקשר לאמינוף 373661
מבלי להיכנס לשאלות המשפטיות שהעמותה שלך עוסקת בהן, מר ע.א. אמינוף עושה רושם של ''קוקו'' אמיתי מן הנוסח הישן והטוב.

הרחוב הוא רשות הציבור ומהלכים בו אנשים בריאים וחסונים בגופם וברוחם בצוותא עם ניצולי שואה, נפגעי פעולות חבלה, נפגעות אונס וסתם ילדים רכים. יתכבד נא מר אמינוף ויעשה את ה''פרפורמנסים'' שלו ואת ה''מעשים החריגים'' ה''אמנותיים'' (עם או בלי מרכאות) שלו בפרטיות ביתו או במקום שיישכר על ידו למטרות אלה - ולא ברחוב, בו הוא אכן עלול להוות סכנה לבריאותם הנפשית והגופנית (סכנת גרימת התקף לב וכיו''ב) של חלקים מן הציבור, אותם מניתי.

נדמה לי, אגב, גם, שמסיכות האב''כ אינן בדיוק ''שלנו'', לא רכשנו אותן והשימוש בהן אינו חפשי והוא כפוף להוראות. שיתקנו אותי אם אני טועה. אם האדון רואה עצמו רשאי לפתוח את אריזת מסיכת האב''כ ולהשתמש בתכולתה לצורך ה''פרפורמנס'', או מתוך ה''פחד ממלחמה'', עליו דיבר, או - הגרוע מכל - מתוך ''רצון להזהיר'' את הציבור -הרי שלפי שיקול הדעת הנשקף ממעשיו אלה, הוא עלול להחליט גם להזריק למישהו אטרופין, ועל כך אולי היה מקום לשקול הרחקה זמנית שלו מן הציבור למקום בו יוכל לקבל עזרה (ואין כוונתי דווקא לבית כלא).
בקשר לאמינוף 373692
הידד! כיוונת לדעתם של רבים: "כליאה מונעת" היא אכן כלי הדיכוי הפסיכיאטרי שהיה (ועודנו) מקובל בחברות ומשטרים אלו ואחרים.
בקשר לאמינוף 373702
זה באמת היה מפליא אותי אילו היית מגלה קצת יותר מקוריות ולא היית קופץ ישר לשבלונה המשומשת לעייפה של "חברות ומשטרים אלו ואחרים". נראה שהיית ממליץ לאמהות לעתיד להימנע מסריקות אולטרא-סאונד, מניקור מי שפיר ומשאר בדיקות. נראה שהיית פונה אליהן בקריאה: "כל המרבה יילודים בעלי פגמים קשים ומחלות חשוכות מרפא שיסבלו ככל שרק אפשר בחייהם הקצרים - הרי זה משובח! בדיקות בזמן ההריון והשאיפה להביא לעולם, ככל האפשר, ילדים בריאים ומאושרים הנושמים בכוחות עצמם - זהו כלי דיכוי המקובל ב'משטרים אלו ואחרים'!"

וכיון שאתה מגיש לי את האינסטנט פודינג הקליל והנוח הזה, הרי לך כערכך:

לו היו מאשפזים בכפייה (לשיטתך - "כולאים כליאה מונעת") את מר פימשטיין היקר שזכותו להיות עם חפשי בארצנו, ולו היו מאשפזים בכפייה (לשיטתך, "כליאה" וכו') גם את יעקב קנטור, ארז טבעוני, אבי עבדה ואמנון כהן (עכש"ז, שלושה מהם - נאט קייסז עם קבלות) - היו לנו כיום עוד כמה ישראלים/ות חיים/ות, נקבות וזכרים, בוגרים וילדים רכים. חבל.
בקשר לאמינוף 373716
למה לך להסתפק בדוגמאות עלובות אלו. כמה אלו שציינת כבר רצחו ביחד? 6-7? לו היו מאשפזים בכפייה, לשיטתך, את כל ערביי השטחים היו לנו כיום עוד הרבה מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד ישראלים/ות חיים/ות, נקבות וזכרים, בוגרים וילדים רכים. חבל.
מה האומללות הזו? ויותר מעניין, מה עמדת טלי וישנה בנושא...
בקשר לאמינוף 373721
אין צורך לאשפז את ערביי השטחים. לולא הטירוף המתנחלי-משיחי, לו היינו מחזירים את השטחים בזמן - אכן היה נחסך הרבה מאוד דם.
מדחי לדחי 373727
ברשותך אני מתקן אם כך את תשובתי הקודמת:
לו היו מאשפזים בכפייה, לשיטתך, את המתנחלים - המשיחיים היו לנו כיום עוד ישראלים/ות חיים/ות, נקבות וזכרים, בוגרים וילדים רכים. חבל
  העמותה לזכויות המעדיפים לרדת מהפסים • חי גואלי
  בקשר לאמינוף • טלי וישנה
  בקשר לאמינוף • האייל האלמוני
  בקשר לאמינוף • האייל האלמוני
  בקשר לאמינוף • שוטה הכפר הגלובלי
  בקשר לאמינוף • האייל האלמוני
  בקשר לאמינוף • האייל האלמוני
  התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית • ברקת
  התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית • גדי אלכסנדרוביץ'
  התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית • ראובן
  התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית • האייל האלמוני
  התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית • עוד אייל אלמוני
  התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית • טל כהן
  חרמפפפ • האייל האלמוני
  התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית • האייל האלמוני
  התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית • האייל הקטנוני
  התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית • חגי אביאל
  התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית • אנה
  התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית • האייל הקטנוני
  התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית • האייל האלמוני
  התייחסות מפוכחת וענינית לתעמולה הפסיכיאטרית • קהלת
  גם בקנקן צריך להביט לפעמים • ארז ליבנה
  הסרת פתיל • המערכת
  בלתי רצויים חברתית • ארז ליבנה
  בלתי רצויים חברתית • טלי וישנה
  בלתי רצויים חברתית • ארז ליבנה
  בלתי רצויים חברתית • טלי וישנה
  למה לא מספרים לי שום דבר • סמיילי
  למה לא מספרים לי שום דבר • חגי אביאל

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים