המלחמה העתידית 4224
נראה לי שרבים מהמשתתפים בדיון הער שלמעלה מתעלמים מנקודה אחת - המאבק הוא לא על הגיוס בצה''ל. זהו רק חלק מהמאבק. המאבק הכולל מדבר על סוגיה אחרת לגמרי - מאבק בין דמוקרטיה וטוטליטריות, שבסופו של דבר יגיע, כרגיל, בהפסד הדמוקרטיה. ועדת טל אינה שונה בהרבה מהנסיון להתחנף אל המפלגה הפאשיסטית באיטליה לפני עליתה לשלטון.

כל ניצחון כזה של הצד הטוטליטרי בעימות, נותן למנהיגיו אפשרות לשלהב את ההמונים שטופי המוח שלו כנגד ''האויב'' החילוני. לא, לא תהיה מלחמת אזרחים. הציבור החילוני יעדיף להדחק החוצה צעד אחר צעד, ורק לא להגיע למצב כזה. ההסטוריה מראה לנו שהתנועה מדמוקרטיה לטוטליטריות הולכת תמיד באותו כיוון, כאשר הרוב הדמוקרטי מאפשר למיעוט האנטי דמוקרטי להתחזק עד ליום שבו הוא נהפך בעצמו למיעוט.
את, אני, והמלחמה העתידית 4235
"ההיסטוריה מראה לנו..." האם יש לך דוגמה פרט לאיטליה הפשיסטית וגרמניה הנאצית, שגם הן לא כל כך מובהקות? משום מה בכל המקרים שאני מצליח לחשוב עליהם, לאחר מלחמת העולם, של מעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה, מדובר בהפיכה צבאית, בלי שום קשר ל"ויתור של הכוחות הדמוקרטיים". אם באמת אתה מפחד מהפיכה שבה החרדים יתפסו את השלטון (ואני חושב שיש מקום לדאגה, בטווח המאוד רחוק), אז המסקנה המאוד ברורה היא... לא לגייס אותם לצבא! חס וחלילה, אל תתנו להם רובים! קודם שישתלבו כלכלית בחברה הכללית, אחר כך, במידת האפשר, חברתית, ואז אולי, יום אחד, אפשר יהיה להעיז ולגייס אותם לצבא.
אני אומר את זה קצת בסרקאזם, אבל לא לחלוטין. כמו כולם גם אני בעד גיוס של החרדים, אבל צריך להבחין בין שני אופנים של גיוס. האחד הוא שילובם ביחידות רגילות, בין חיילים לא חרדים. השני הוא גיוסם ליחידות נפרדות, משם גם יצאו מפקדיהם הזוטרים. נדמה לי שלרוב האנשים החלופה השנייה נדמית כפשרה סבירה בין החלופה הראשונה (האופטימלית) לאי-גיוסם בכלל. בעיני, החלופה השניה הזו היא סכנה של ממש, ואני מעדיף בהרבה את המשך המצב של אי-גיוס. יש להניח שגם ביחידות נפרדות יהיה להם קצת מגע עם העולם הלא-ישיבתי, אבל מעט מאוד, וכנגד זה יש כאן סכנה ברורה של יצירת יחידות חיילים מסודרות שמפקדן האמיתי הוא רב כזה או אחר, ללא כל נאמנות למדינה ולמשטר שבה.
אפילו בגיוס מעורב (החלופה הראשונה) יש סכנה, כי יש להניח שרוב החיילים החרדים עדיין ישארו נאמנים לרב (דילמה כזו התעוררה, בינתיים בעיקר באופן פוטנציאלי, באשר לחיילים דתיים-לאומיים; אצל החרדים אין לרבנים אפילו סנטימנטים למדינה). אבל לפחות בחלופה זו יש תועלת ברורה יותר תמורת הסיכון.
כמה דיוויזיות יש לאפיפיור, שאל בזמנו נפוליאון. אני מקווה שלא יגיע היום שנשאל כמה דיוויזיות יש לאדמו"ר.
את, אני, והמלחמה העתידית 4250
האוכל במטבחים הצה"ליים כשר ממילא. בפסח אוי לחייל שיתפש עם פיתה אסורה בידיו. אין, כמובן, מגורים משותפים לבנים ובנות. מלבד מס' יחידות שמספרן שולי, אין בנות קרביות ממילא. איפה הבעיה? שאותו חייל חרדי לא ישמע את חבריו לחדר מקללים? שלא ישאר שבתות? אלה בעיות טכניות ספציפיות, וניתן לפתור אותן עם קצת מחשבה. אין סיבה שיפרידו בין החיילים החרדים לבין שאר החיילים, מלבד, אולי, במגורים.

עוד לא שמעתי טיעון אחד, מלבד אלו שהיו כלליים מדי מכדי להועיל ("זה יוביל אותם להתחלנות מהירה", למשל. איך בדיוק?), מדוע החרדים לא יכולים להתגייס לצה"ל. אם מישהו מכיר טיעון כזה, אני אודה לו אם הוא יביא אותו בפורום זה.
מזדקנים, כנראה 4253
כנראה שבאמת הזכרון מתחיל לבגוד בי בגילי המתקדם (לא כל כך), ושכחתי להגיב על שאלתך.

המשטרים הדמוקרטים שנפלו, נפלו מאחר והם הרשו למשטרים האנטי-דמוקרטים שבקרבם להתחזק עד ליום שבו הם הרגישו את עצמם בטוחים מספיק בכדי להפיל את השלטון. הדמוקרטיה, מעצם הגדרתה, היא שיטת ממשל עדינה ולא יציבה, בדיוק מאותן סיבות שעושות אותה לשיטה הטובה ביותר - קל לחתור תחתיה בגלל חופש הביטוי, קשה לה להגן על עצמה בגלל הכרתה בזכויות האדם.

דוגמאות ניתן למצוא בכל מדינה שבה נפלה הדמוקרטיה, וגם בכל מדינה שבה נשמרה הדמוקרטיה. באיטליה ובגרמניה, כפי שטענת, נפלו הדמוקרטיות מאחר והממשל בהן לא גילה התנגדות. לעומתן באנגליה ובארה''ב (על אף ההשגות שיש לנו היום לגבי מעשיהן באותה תקופה), הדמוקרטיה הגנה על עצמה כנגד האויב שמבפנים. במקרה של אנגליה אני מדבר על התנועה הפאשיטית שצמחה בה לפני מלחמת העולם, ומנהיגה נאסר באשמת בגידה, ובמקרה של ארה''ב מדובר ברשימה השחורה השנויה במחלוקת של ימי המלחמה הקרה.

בכל מקרה, בדיעבד, קל לשפוט. כיום אנחנו נמצאים בדיוק באותו מצב, אך אנחנו כבולים ע''י האידאלים הדמוקרטים שלנו והפחד ממלחמת אזרחים. החרדים, שאינם כבולים, יכולים להרשות לעצמם את ה''הפסד'' בקרב אחד בגלל ועדת טל, כי גם הם וגם אנחנו יודעים שסופם לנצח במלחמה. הדבר הטוב ביותר שנשאר לנו לעשות הוא להשיג אזרחות קנדית.
את, אני והמלחמה על הדמוקרטיה 4388
בדוגמאות שנתת מבריטניה וארה"ב הדמוקרטיה שרדה, ולא ניתן להסיק מה היה קורה אילו לא היו כולאים את מנהיג הפשיסטים הבריטים, ואילו לא היתה ועדת מקארתי. דווקא יש לי ניחוש, ולא בכיוון שלך, אבל אני מסכים איתך שבדיעבד קשה לשפוט. בדיעבד קשה גם לשפוט את המשטרים הדמוקרטיים שקרסו באיטליה וגרמניה. אני עדיין מחכה לדוגמה מחמישים השנים האחרונות של דמוקרטיה שנפלה בגלל רחמנות-יתר, דוגמה שתוכל להתמודד עם לא מעט הדמוקרטיות באפריקה ודרום-אמריקה שנפלו בלי שהן יכלו לעשות הרבה בקשר לכך, לפחות לא בכיוון שאתה מציע.
לא שאני אומר שדמוקרטיה לא צריכה להתגונן, אני רק ספקן כרוני באשר ל"הוכחות" מההיסטוריה. ושוב, אם אנו חוששים מהשתלטות בכוח, יום אחד, של החרדים על המדינה, אז צעד ההתגוננות הטוב ביותר שאנו יכולים לעשות הוא *לא* לגייס אותם לצבא. יש סיבות טובות כן לגייס אותם - לא הגנה על המשטר הדמוקרטי.
אבל תגובתך הקודמת ("האוכל במטבחים כשר" וגו') לא השיבה לטענתי. אני מסכים איתך (לצורך הדיון, לפחות) שאפשר לגייס את החרדים ליחידות מעורבות. הנקודה שלי היא שמסתמן שבפועל, במידה שהם יגויסו (או כבר מגוייסים), זה יהיה ליחידות חרדיות טהורות. לרוב האנשים זה נראה פשרה סבירה; לי זה נראה מסוכן, וגרוע יותר מהמצב הקיים.
את, אני, והמלחמה העתידית 4256
הכשרות במטבחים הצבאיים רחוקה שנות-אור מהסטנדרטים של העדה החרדית. עלות שיפור רמת הכשרות יהיה (ג)אסטרונומי.

(אני מדבר מנסיון, כמי שאכל – בעודו צמחוני! – שערות-חתול רבות מדי במהלך שירותו הצבאי).
את, אני, והמלחמה העתידית 4269
אני רק לא מבין למה תמיד צריך להתחשב בהם.
אני בתור חילונירוצה לאכול חזיר בחלב.
אבל הצבא אומר לי פה לא?

האם זה בגלל תרוץ האלוהים?
לי יש ה' אחר שמחייב אותי לאכול חזיר פעם ביומיים.
האם אני אקבל את אותו היחס בצבא?

למה אם אני חילוני אני צריך להיות אם פחות זכויות מאשר אם אני דתי.

למה אם אמונתי אומרת שמלחמה זה דבר רע אז אותי ישלחו לכלא ואילו הוא שאומר שמילחמה זה בשביל אחרים נשאר בישיבה.?

רועי
את, אני, והמלחמה העתידית 4330
הרשה לי לענות לך בסגנון ביבי:
השאלה היא לא "מדוע החרדים לא יכולים להתגייס" אלא "מדוע החרדים יכולים שלא להתגייס" והתשובה היא פשוטה. החרדים יכולים לא להתגייס משום שבמשך הרבה שנים המדינה הכירה בזכות הזו שלהם, ויצרה את הסטטוס קוו, חרדים לא משרתים בצבא, חילוניים כן. כדי לשנות נורמה מושרשת כל כך צריך כוח פוליטי, אך לחילוניים אין כוח פוליטי מספיק חזק לצורך העניין, או ליתר לשימור הסטטוס קוו יש לובי דתי חזק ולשינויו לובי פוליטי דל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים