תחושה 45640
זאת רק תחושה ולא סטטיסטיקה מבוססת, אבל נראה לי, שג'יפים חותכים אותי בכביש לעיתים הרבה יותר קרובות מאשר כלי רכב ''רגילים'' תוך כדי התעלמות מוחלטת מכללי נימוס וזהירות בכביש. (שלא לדבר על איתות) כמו כן, עקב גובהם היחסי, קל להם מאוד לסנוור אותי כאשר עולה ברצונם לעקוף אותי ואני לא מפנה להם את הנתיב מספיק מהר. למעשה גם כאשר הם משתמשים באורות נמוכים הם מסנוורים אותי כי הפנסים שלהם ממוקמים בדיוק בגובה החלון האחורי מול המראה.
ושוב, זאת רק תחושה, אבל הגרועים ביותר הם ''ניסאן טראנו''.
תחושה 45694
אני מסכים איתך, ועם תוספתו של מאור, וברצוני להוסיף, למרות שזה כבר לא קשור כל כך למאמר: אחת הבדיחות הגדולות של מערכות הבחירות האחרונות, לדעתי, היא מפלגת נהגי המוניות. מבלי לדבר על הטיפשות שבהצבעה למפלגה שקמה בכדי לקדם נושא מצומצם ביותר, ומבלי להתייחס לטיעוניהם (המוצדקים?) של נהגי המוניות, האם אטעה באומרי שציבור נהגי המוניות הוא אחד השנואים ביותר בישראל? האם הם לא הנהגים המופרעים והחוצפנים ביותר על הכביש? גם אם החלטתי שהתהליך המדיני לא מעניין אותי ושאני לא יכול לחיות בישראל השוחקת את שכרם של נהגי המוניות העשוקים, האם באמת מצופה ממני שאתן להם את קולי, אחרי שהם מסנוורים אותי מאחור ללא הצדקה, צופרים, משליכים סיגריות מהמוניות, עוקפים בצורה מסוכנת ועוצרים לחכות לנוסעים באמצע נתיבים פקוקים בעיר? חוצפה.
תחושה 45698
אחת הבעיות בג'יפים היא שהראות מאוד מוגבלת. הגובה, הדיפונים והמימדים של הרכב יוצרים הרבה יותר שטח מת מרכב רגיל ולא תמיד הנהג מודע לזה.
תחושה 45699
על אחת כמה וכמה, שהם צריכים להיות יותר זהירים מנהגים אחרים. לתחושתי, לא רק שהם לא יותר זהירים, הם בעיקר פחות מתחשבים, כפי שמצויין במאמר, חניה על מדרכות, כניסה לחוף הים ולשמורות טבע וכו'.
כשהייתי נוהג לרוץ ברחובות (הפסקתי כי האספלט דופק לי את הברכיים) חניה על מדרכות הייתה המטרד מספר אחד (יותר מכלבים) ואם למכוניות רגילות הייתי מתייחס כאימון מכשולים, (השקעים על מכסה המנוע ועל הגג, זה אני וסליחה מכל השכנים על האזעקה) ג'יפים היוו מחסום בלתי עביר ואילצו אותי לרדת לכביש.
תחושה 45700
בשביל זה צריך מפתח ביד כשיוצאים לרוץ.
תחושה 45701
המפתח היה קשור בשרוכים של הנעל אחרי הפעם הראשונה, שהוא נאבד לי בזמן הריצה.
צ'מע פתרת לי שנים של התלבטויות 45727
מה לעשות עם המפתח.

ולעניין הריצה על המדרכות, אני נוהג לרוץ בשולי הכביש מתוך תקווה שהוכיחה עצמה עד כה (מעבר לתקרית קלה בה גילחה נהגת את ראי מכוניתה הימני על זרועי השמאלית. לַיָד שלום) שהנהג המצוי מעדיף להאט קצת, לצפור הרבה ואפילו להתעצבן- אך לא להסתבך עם החוק הקובע שרמיסתי למוות מהווה הפרה מסויימת של אי אלו זכויות ידועות אפילו אם גיליתי רשלנות כלשהי.
צ'מע פתרת לי שנים של התלבטויות 45732
אני הפסקתי לרוץ על אספלט/בטון עקב כאבים בברכיים ואימצתי את השדות ושרידי הפרדסים, שסביב קרית אונו. התוצאה היתה התקלות עם מוט ברזל, שבלט מהאדמה והפיל אותי תוך גרימת נזק נוסף לברך המסכנה שלי.
ככה זה כשרצים בלילה בשדות...
צ'מע פתרת לי שנים של התלבטויות 657610
קרה לי ברכיבה על סוס. איי! הכאב...
צ'מע פתרת לי שנים של התלבטויות 45767
כל הכבוד על שאתה מרגיז נהגים בכוונה, מסכן אותם ואותך ועוד מתגאה בזה, רק בגלל שאתה לא מוצא מקום לרוץ בכל 20,000 הקילומטרים הרבועים של ישראל. בדיוק בגלל התרבות והגישה הזו יש כל כך הרבה תאונות בארץ ("אני נוהג לעקוף מכוניות שנוסעות רק ב-‏110 קמ"ש משמאל ומימין ומכל הכיוונים, מתוך תקווה שהוכיחה את עצמה עד כה...").
תחושה 45733
למה לא בתוך הנעל, בצד? ממש לא מרגישים אותו (אם זה מפתח סביר - רגיל או רב-בריח, לא צרור).
תחושה 45741
ניסיתי, הוא זז ונכנס לי מתחת לרגל וזה כבר ממש לא נוח.
תחושה 45744
ניסית בעקב או ב"לשון" הנעל?
על שרוך סביב הצוואר, נודניקים 45745
יותר גרוע מדיסקית 45759
אם כבר אז משופצר לשרוך מתיחה (או איךשוקוריםלזה) של המכנסיים.
נראה לך? 46185
זה נחבט בחזה/בצלעות וזה ממש ממש כואב.
אפרופו ריצות, הייתי לפני שלושה שבועות בטיול, ובסוף המסלול (מעלה עקרבים אם אני לא טועה) היה מישור של ארבעה קילומטרים. אני, בתמימות מוחלטת, חשבתי לעצמי (בעידודו הנמרץ של ידיד) שיהיה מגניב בטירוף לרוץ את ארבעת הקילומטרים האחרונים. מה שלא חשבתי על זה, זה שמדובר בריצת שטח, מה שלא עשיתי כבר בערך חצי שנה אם לא יותר.
בקיצור, אחרי 20 מטר נעצרתי בגלל רגל נקועה, וסיימתי ארבעה קילומטרים פחות 20 מטר בצליעה.
מסקנה?
ריצה זה לא משהו, ואם כן- אז לא באמצע המדבר!!!
נראה לך? 46210
אני לא מסכים. בטיול, במהלך חופשת הפסח, רצתי לי כמה מאות מטרים במדבר, בלילה, ומאד נהניתי. מצד שני, ריצה של ארבעה קילומטרים? מוגזם קצת.
דז'ה וו 46224
דז'ה וו 46228
אני עדיין מחזיק בדעתי משם.
תחושה 45827
אפשר לדעת מדוע אתם רצים? נראה שרק צרות זה הביא לכם.
תחושה 45836
זה גם מה שגיסתי (שהיא פיזיותרפיסטית במקצועה) אומרת. מצד שני, זה כיף ואפילו אומרים, שזה בריא.
אין דבר כזה ''סמים קלים'' 45841
חייבים להוציא את האנדורפינים מחוץ לחוק.
תחושה 45843
ישעיהו לייבוביץ המנוח אמר פעם שיש שני סוגים של בני אדם: הבריאים, שאינם זקוקים לעיסוק בספורט, והחולים, שאסור להם לעסוק בספורט.
ישעיהו לייבוביץ' 45858
הגם אתה, רבינוביץ?

האם אני היחידה במדינה שלא סבלה את הז"ל הנ"ל?

אז הוא היה חכם ומשכיל. יופי.

הוא גם היה בריון אינטלקטואלי. והיה בו הרבה יותר מאותו אחד חלקי ששים של גאווה המותרת לתלמידי חכמים.

טיפוס בלתי נסבל. זהו.
ישעיהו לייבוביץ' 45877
אבל הוא היה גם משעשע, וגם להטוטן מאחז עיניים.
ישעיהו לייבוביץ' 45901
אני לא מבין מדוע האייל נחלק לשונאי ליבוביץ' ומגיניו. אני מתיחס *תמיד* לטיעוניו של האיש ולא לאופיו, הנראה לי לא רלוונטי.
באם תתעמקי בכתביו (והוא אחד מאלה שבאמת כיף להתעמק בכתביהם) תגלי שמעבר לאיש יש עומק חשיבה יוצא מגדר הרגיל ובעיקר צורת חשיבה מקורית שעל-אף שונותה מכמעט כל צורת חשיבה אחרת היא מענגת ביותר (לפחות בשבילי).
ישעיהו לייבוביץ' 45921
אסתי,

אני לא יודע אם אי פעם יצא לך לפגוש את פרופסור לייבוביץ באופן אישי או לקרוא בספריו או שאת דעתך עליו עיצבת בקריאה עליו ולשמוע אותו פה ושם.

בכל אופן ,האיש היה משכמו ומעלה בהרבה מובנים גם אם אני יכול לחלוק על על דעות מסוימות שלו.
תחושה 45888
הליכה: הרבה יותר בריא, אם אפשר על הליכון בחדר כושר מול החלון שמשקיף על האולם של האירובי, מה טוב.
ואופני מרוץ? מה רע? 47131
טא-קוון-דו 47132
היה נפלא בתקופה שהלכתי בדרך זו. הטוב שבטוב. חכם ומובנה לאין שיעור מכיתות רגלים או לחיצה על דוושה. סביר שאשוב.
תחושה 657794
ספורט הליכון נשמע משעמם מאוד (בגלל זה שמים נגן מוסיקה על האוזניים). אבל גם ריצה או הליכה "למטרות בריאות" שנואים עלי (בגלל השיעמום בעיקר).

דעתי היא שאין שום "בריאות" בעיסוק ספורט נטו. אפילו הליכה מתונה ברחוב שחשבתי שהיא משהו לא מזיק גרמה לי למיגרנה בשבוע שעבר. (כנראה לא ההליכה עצמה היא שעוררה מיגרנה אלא הליכה מספר שעות ביום קיץ חם לאחר יציאה מבית קריר כל שעות היום, זאת ללא כיסוי ראש).

ספורט יכול להיות לא משעמם אם יש לו מעטפת חברתית שמפיגה את השיעמום (נניח ג'וגינג בפארק או מועדון ספורט).

מישהו למעלה כבר רמז על כך ש"ההרגשה הטובה" לאחר מאמץ גופני מקורה בהפרשת אנדומורפינים במהלך מאמץ גופני לכן הרגשה טובה מסוג זה אינה סימן של רכישת בריאות.

אשר למחקרים שמוכיחים כביכול שעיסוק בספורט משפר בריאות — נראה לי שאפילו אם מדובר במחקרים לא מגמתיים, מדובר במחקרים שמבלבלים בין קורלציה לבין סיבתיות: אנשים שיש להם "עודף בריאות" יכולים לעסוק בספורט ללא הרגשת סבל, לעומת זאת אילו שאצלהם יש בעיות בריאות סמויות לא יעסקו בספורט בגלל הסבל הפיזי שהם מרגישים ממילא אנשים כאילו עלולים לחלות יותר בעתיד. אם הבנתי נכון את הציטוט מדברי לייבוביץ למעלה, הוא התכוון לזווית ראיה קרובה למה שאמרתי כאן (אבל הוא לא פירט).
תחושה 657795
ומה עם אלה שהספורט שיפר להם את הבריאות?
תחושה 46612
ריצה אינה דבר בריא.

הליכה היא דבר בריא והליכה מהירה אפילו יותר, ריצה שלא על חול רך (חול ים) פוגעת בעיקר בבירכים אולם במידה ואתה רץ על אספלט היא גורמת לזעזועים בכל הגוף גם עם יש לך נעלי ריצה יחסית טובות.

לכל מקרה עם כבר אז עדיף שחיה שהיא מבחינה ספורטיבית הכי בריאה למעט עם אתה לא יודע לשחות (ואז אתה כנראה תלמד לפחות לצלול)
בשחיה כמות השרירים שמשתתפים במאמץ היא של כל הגוף והיא עוזרת גם בנושא לב. ריצה יכולה בגלל יתר מאמץ אולי לגרום להתקף אבל היא פחות מחזקת את הלב משחיה.

לכל מקרה אני אישת לא הבנתי מעולם מה הוא הדבר המהנה בריצה או כמו שאני אומר לרוב האנשים ''אני ארוץ רק כאשר כושי גדול וערום ירדוף אחרי, עד אז אני הולך''
אגב המסעות בצבא ידועים כגורמים נזק לרגלי הרבה מאוד מהחיילים דרך נזק קטן יחסית (שיברי מאמץ) ועד נזק בלתי הפיך שדורש ניתוחים ועוד.
לי אישית ירד הפרופיל בגלל הנושא הזה בצבא.
תחושה 46809
גם לי ירד הפרופיל בצבא, אבל בגלל פריצת דיסק. אם משהו לא בריא בצבא, זה לא המסעות אלא מסעות עם מטען כבד על הגב.
אין ספק, ששחיה היא יותר בריאה מריצה ויותר מועילה. הבעיה עם שחיה, זה השעמום. אני לא מסוגל לרוץ במסלול ריצה ואני לא מסוגל לשחות הלוך ושוב את אותם 50 מטר. אחת ההנאות בריצה, זה הטיול, שבא איתה, לראות קצת את הנוף בסביבה, לנשום קצת אויר של שדות ולהתאורר.
על הנזקים כבר דיברנו, אבל אם רצים בשבילי עפר ונועלים נעליים טובות (רצוי גבוהות ועם סוליות אוויר) אז זה לא נורא.
תחושה 49101
שחיה אולי משעממת בבריכה אבל במידה ובקיץ אתה שוחה בים השחיה יכולה להיות מענינת ונחמדה ביותר.

צלילה היא כמו שחיה למרות האטיות שלה (באופן יחסי) היא גורמת למאמץ על כל השרירים בגוף באופן יחסית שווה ואינה פוגעת ברגלים או בברכיים.

צלילה במספר אתרים בארץ יכולה להיות מעניינת מאוד ובעלת נוף מדהים לא פחות מריצה למרות שהיא יקרה יותר ומסובכת יותר באופן כללי.

בנוגע לריצה כמו שציינת זה לא נורא, לא טוב אבל אפשר לחיות אם זה.
כמובן שאתה יכול לחיות עם עוד הרבה דברים לא בריאים במיוחד כמו עישון סיגריות בכמות קטנה, ועוד דברים נחמדים אחרים.

גם שבילי עפר יוצרים זעזועים ברגלים אם מחפשים סביבה טובה לריצה אז חוף הים באזור הכמעט צמוד לחלק הקשה של הים הוא הטוב ביותר וסופג בצורה הטובה ביותר את הזעזועים של המשקל של הרץ על הברכיים שלו ועל שאר הרגל.

לכל מקרה בצבא שני הדברים לא בריאים גם המסעות וגם הסחיבה של הציוד על הגב במשך המסע.
לעשות 90 קילומטר או משהו דומה זה דבר לא בריא גם עם אתה עושה את זה פעם בחיים.
לעשות 30 קילומטר שבוע לאחר מכן 45 ולאחר מכן 60 ואז 90 זה ממש לא בריא. (לא שזה משנה לצה"ל.)
תחושה 46997
שחיה זה הספורט הכי משעמם שקיים. בהליכה או ריצה הנוף מתחלף, בשחיה כלום.
מה אומרות עינייך 47058
פעם שחיתי קצת בשביל ההתעמלות (והנשמה). חששתי לפני זה שזה יהיה משעמם להחריד, אבל גיליתי שלא: בזמן השחיה את יכולה להקשיב לגוף שלך.
כמובן, רצוי שתהיי די לא בכושר, אחרת יקח לגוף שלך המון זמן להתחיל לדבר, ועד אז תמותי משעמום.
(מיועד לגברים ולנשים כאחד; אני לא באסכולה של דובי ואסף ברטוב).
מה אומרות עינייך 47151
אבל הגבת לאיש שהזדהה בגוף זכר. למה לענות לו בנקבה?
מה אומרות עינייך 47161
אמנם הגבתי להולך בטל, אבל פנייתי היתה לכל קוראת (וקורא). למה לפנות בזכר?
לא, אני לא חושב שזה חשוב במיוחד. אני גם מפקפק בכך שזה ישנה משהו (אם כי אני גם לא בטוח שלא). לכל הפחות, זה ספורט חביב (אני נאבק קשה נגד האינסטינקטים של עצמי). לא שחייה, נקיטת לשון נקבה.
מה אומרות עינייך 47163
אוקיי, אז אני חוזר בי.
אני חושב שיש ערך רב להאבקות העצמית באינסטינקטים הלשוניים-חברתיים השוביניסטיים האלו, וגם אני מתקשה בנושא.
מה אומרות עינייך 47176
אם נוקטים בלשון נקבה, זה לא שוביניסטי?
מה אומרות עינייך 47313
אם מתייחסים לאדם לא מזוהה כבעל מגדר זכרי באופן אוטומטי, זה שוביניסטי. (ורון צודק, זה חלק מהשפה העברית, שהיא שוביניסטית במהותה)

אם מתייחסים לאדם לא מזוהה כבעל מגדר נקבי,
זה לא שוביניסטי.
פתח את ספרי ההיסטוריה ותראה מי כתב, כיכב ושלט בהם.

המצב האידיאלי הוא למצוא ביטויים אדישי-מגדר. בעברית, זה קשה מאוד עד בלתי אפשרי.
יובל, סליחה. 47326
מה אומרות עיניכם 47246
השפה שאתם משתמשים בה, ירדן, היא פשוט שגיאה בעברית. כללי השפה קובעים שפניה סתמית היא בלשון זכר. ניתן לפתח דיון שלם על השוביניזם המובנה בשפה העברית, אך הוא בכל זאת מובנה בתוכה. גם אתה אומר זכר (כלומר - משהו שמותיר אחריו זיכרון) ונקבה (משהו שיש בו נקב).
מה אומרות עיניכם 47324
אני לא מרגיש עצמי מחויב לכללים שקבעה האקדמיה, גם לא לאלו בעלי הרקע והסימוכין ההיסטוריים. כמי ששפת אימו עברית, אני רואה עצמי מחוקק שלה (אחד מארבעה מיליון, פלוס מינוס), ומנצל את זכותי זו.

מה בדיוק העניין עם זה שאני אומר "זכר" ו"נקבה"? בנקבות באמת יש נקב שאין בזכרים, ואין בכך משום פחיתות כבוד... הפרשנות האטימולוגית שלך ל"זכר" יכולה להיות נכונה, אבל על פניה יכולה גם להיות שגויה. ואם היא נכונה, האם זה שוביניסטי במיוחד? האם יש מילה חליפית? "זכר" ו"נקבה" נראה לי הרבה פחות נורא מ"הרופאים והאחיות" (שגם הוא לא באמת עד כדי כך נורא).
מה אומרות עיניכם 47362
תגובה 9949
מה אומרות עיניכם 47387
אכן, ציפיתי שתטען שחרלצי עיטקףול, לגוגוגו עברית. אתה רוצה, תכתוב כך, אבל משפט כזה אני לא אוכל להבין. את המשפטים שאני מעביר היפוך מגדרי קל להבין, אני חושב, ולהבין גם את המסר של ההיפוך המגדרי.
מה אומרות עיניכם 47407
אני גם מבין את הכוונה כשמישהו אומר "שלוש שקל" או "שבעה בנות". האם זה בסדר, לדעתך, לדבר כך?

למרות שקל, לדבריך , להבין את המסר של ההיפוך המגדרי, אני חושש שהחמצתי אותו. אודה על הסבר בסגי נהור.
דבר או שתיים 47444
אני לא בטוח מה זה "בסדר" בשימוש בשפה. ברור שחוקית מותר לומר "שלוש שקל". האם זה יפריע לי? כן. (ואני מוכן שהיפוך המגדר יפריע לך. למעשה, במובן מסויים אני רוצה שהוא יפריע לך). אם מישהו יגיד זאת במודע, ויהיה לו נימוק לכך, אני אהיה מוכן לשמוע.

אני חוזר בי מהקביעה שמסר של ההיפוך המגדרי קל להבנה. אפילו אני צריך קצת רפלקסיה כדי להבין זאת. ננסה:

1. יש לנו נטייה לראות בגבר "ברירת המחדל" של אדם. רובנו, למשל, אם אנחנו שומעים או קוראים טקסט כמו "במאמר של ד"ר ג'ונסון הוכח ש...", נדמיין תחילה את ד"ר ג'ונסון כגבר, גם אם אין לכך כל עדות אחרת. ביטוי אחר לכך הוא הנטייה או הכלל בעברית (ובשפות אחרות) להעדיף צורת זכר כאשר מדובר על קבוצה מעורבת, או בפניה אל קורא/ת בעלמא.

2. הנטייה הזו היא לא נחמדה.

3. הנטייה הזו היא גם מזיקה, כיוון שהיא מקבעת ראייה של האישה כנחותה.

4. אם נתמיד בהיפוך המגדר בשפה, מתישהו נתרגל לכך, וזה יתחיל להיות טבעי.

5. זה יתרום לכך שנפסיק לראות בגבר ברירת-מחדל.

6. זה יתרום לכך שלא נראה באישה נחותה.

אני די מסכים עם שלב 1, וגם עם 2, אך ככל שמתקדמים במעלה הטיעון אני מפקפק יותר ויותר. תועלת חלשה יותר שיש בהיפוך המגדר היא שתחושת המוזרות שזה גורם לי, ככותב וכקורא, מעמתת אותי עם התפיסה מ-‏1, ומזכירה לי שהיא שם. גם אם זה אף-פעם לא ישנה את התפיסה, יש בכך טעם מסוים.

ואולי הסיבה שאני מחבב את היפוך המגדר היא אחרת, עוד פחות חשובה ואולי ילדותית קצת: מחאה נגד הכלל שאתה מדבר עליו.

הכלל שאומר שיש להעדיף צורת זכר אינו מחויב המציאות. למה צריך להיות כלל כאן? יכול להיות שהיסטורית תמיד עשו כך, וכך זה בכל המקורות של העברית - אז מה? היסטורית ועניינית אף אחד כמעט לא הולך עם בגד-ים מולבש על הראש. האם צריך לעשות חוק האומר ש*אסור* ללכת עם בגד-ים על הראש?
דבר או שתיים 47478
בקשר ל-‏6, אז מדוע עם הזמן זה לא יתרום לכך שנראה בגבר נחות? (שאלתי את זה גם למעלה, אבל לא הבנתי את תשובתו של גלעד אפילו קצת).
דבר או שתיים 47561
לפני שזה יגרום לנו לראות בגבר נחות, כבר נשים לב להצלחתו המדהימה של הטריק הלשוני לשנות את התייחסותנו התודעתית. ואז נוכל פשוט לאזן בין צורות הזכר והנקבה. אבל אל חשש...
דבר או שתיים 47502
סימון דה-בובואר אמרה שבתרבות מושג האדם, האנושי הוא מושג גברי ואילו האישה היא רק אנוש מסוג נקבה. ההיררכיה הזו מקבעת המון בעיות סטרירוטיפוית וחברתיות, כמו למשל שפה.

אנשים מאמינים ינסו לסתור את זה ויגידו למשל שהגבר נוצר מחומר, מעפר ואילו האישה נוצרה ממהות אלוהית, מגוף הגבר שקבר קיבל חותמת כשרות של קדושה.
דברה או שניים 47590
אני חושש מסחף לא הגיוני מסיבות של תקינות פוליטית. כפי שאמרתי, המונחים "זכר" ו"נקבה" מצביעים גם הם על נחיתותה של האשה בתקופה שבה הם נקבעו. למרות זאת, אינני חושב שיש לשנות מלים אלה ל"בֶּלֶט" ו"זכרה" כדי לתקן את העיוות.

הרי גם מי שרואה באשה נחותה וגם מי שאינו רואה אותה כך לא הגיע לתמונת העולם שלו בשל המונחים האלה.

בזמנו החליט אוגוסטוס קיסר שהחליט שהחודש שייקרא על שמו לא יהיה קצר יותר מהחודש שעל שם יוליוס קיסר, ולכן החודשים מינואר ועד יולי הם ארוכים וקצרים לסירוגין, ובאוגוסט הסדר מתהפך. לא נוח, אבל התרגלנו. האם אנו צריכים להילחם על תיקון העיוות ההיסטורי?

מזכיר לי את מה שקרה עם הכושים. המלה "כושי" בעברית אינה שם-גנאי, וגם לא המלה negro באנגלית. בשל המשקעים הגזעניים החליטו בארה"ב 'לנקות' את השפה, ו-negro הפך ל-black. זוהי שגיאה לשונית, משום ש-black אינו שם עצם (כיום כבר כן). אחר כך הם הפכו ל-African American, וכיום יש אמריקאים תקינים-פוליטית המכנים כל כושי בעולם בשם African American. העברית הלכה בעקבות האנגלית למרות שבישראל לא היו משקעים גזעניים נגד כושים (להיפך. דווקא למלה 'שחור' היו בעברית קונוטציות גזעניות).

מה שאני מנסה לומר הוא שאין כל סיבה לשנות את השפה מסיבות של אידאולוגיה. מי שרואה בנשים נחותות ימשיך לראותן כך גם אם תשתנה השפה, בדיוק כמו שיש אמריקאים שפעם שנאו כושים, וכיום הם שונאים אפריקאים-אמריקאים. העברית היא שפה שמית, שבה יש לכל שם עצם מין, וכשפונים לאדם או מדברים על אדם, יש לציין את מינו (ולא את מינה. מינו של האדם יכול להיות נקבה). אינני בטוח אפילו שהסיבה המקורית היתה נחיתות האשה. היה צריך לקבוע כלל, וקבעו את הכלל הזה, שאינו טוב או רע מקביעה שבפניה סתמית יש להשתמש בלשון נקבה (או בלשון רבים, או בלשון רבות).

אם יתקבל השינוי שאתה מציע, לא רק שהוא יהיה שינוי לא טבעי, כלומר, כזה שלא התפתח מעצמו אלא מתוך מאמץ מודע, אלא שהוא עלול ליצור בעיות אחרות (למשל - קשיים בהבנת עברית עתיקה). לא מן הנמנע שמתי שהוא בעתיד יחשוב מישהו ששימוש של ברירת מחדל סתמית נקבית היא אפליה כנגד נשים (משהו כמו: אדם חסר פנים וחסר זהות היא אשה. גבר הוא תמיד אדם בעל זהות).

בשורה התחתונה: יש משהו שעובד בעברית. למה לשנות.
משפט כושי 47636
כבר הזכרתי פעם, אבל נדמה לי שלא באתר הזה:

לפי מה שהסבירו לי, באחת השפות האפריקאיות המילה "כושי" פירושה חזיר. בשנות הששים, כאשר היו בארץ סטודנטים מאפריקה זה גרם להרבה אי הבנות (בדומה למה שקורה כשרוסי אומר "זובי" ומתכוון לשיניים), ומכאן הצורך בשינוי.

אין לי מושג אם זה נכון.
דברה או שניים 47742
אני לא מציע שינוי. אני בוחר לעצמי במה להשתמש (ואגב, אם אני אכתוב או אתרגם ספר, ייתכן בהחלט שאני אבחר אחרת). ואין לי שום גינוי למי שבוחר ללכת עם העדר...
וכאמור בתגובה הקודמת, אני חולק על המשפט שלך "היה צריך לקבוע כלל".
גם אם כולם יעשו כמוני, וזה יהפוך לכלל דה-פקטו, אני לא חושב שזה יפריע למישהו להבין טקסטים שעובדים לפי הכלל הישן. טוב, אולי כן, קצת (כי פתאום שימוש בזכר יתחיל להיות מסומן, ושימוש בנקבה יפסיק להיות מסומן). אבל אני מניח שתהליך כזה יקרה מאוד מאוד לאט (למעשה, אני מניח שהוא בכלל לא יקרה), ואז כבר ידעו על הדבר המשעשע הזה שהיה פעם, שבו זכר היה ברירת המחדל.
בהחלט יכול להיות שמישהו יחשוב שברירת מחדל נקבית מבטאת אפליה נגד נשים; אבל זה יקרה רק אם זו תהפוך לנורמה שלטת. על כך, עניתי לחזי.
דברה או שניים 49486
הצעה אחרת, פשוטה יותר: כשידוע מה מינו של הנמען, השתמש בגוף הנכון. כשלא ידוע מה מינו של הנמען, או כשמדובר במישהו סתמי ("קורא שורות אלה", למשל), זכרים ישתמשו בלשון זכר, ונקבות - בלשון נקבה.
מה אומרות עיניכם 47579
למרות זעקות החמס החוזרות ונישנות של אמי (ושל אישתי, ששפת אמה אינה עברית...), אני עצמי חוזר ושוגה כשמדובר במין-מספר ("שבעה בנות", "חמש ילדים" וכו'). לא בכוונה, חלילה; וגם לא באופן עקבי.

גיליתי שככל שהנמען צעיר יותר, התופעה מפריעה לו פחות. לדעתי, זהו שינוי המתחולל בשפה העברית; אבחנת המין-מספר תעלם תוך דור או שתיים‏1.

1 :-)
מה אומרות עיניכם 47592
הטעות הזו היא נפוצה כבר כמאה שנה. אין סיכוי סביר שהאקדמיה ללשון העברית תסכים לוותר על מאפיין מין-מספר, הקיים בכל השפות השמיות. אני מודע לכך שיש אנשים שהשם "האקדמיה ללשון העברית" גורם להם פריחה. אני מאמין שאם המוסד הזה יתבטל מחר, יימצא מי שאנשי תקשורת, סופרים ואנשי אקדמיה יפנו אליו כדי שיקבע כללים לשפה.

לשון אחר - האקדמיה ממלאת פונקציה נדרשת, וללא ברכתה לא יתרחש השינוי שאתה מדבר עליו, מה גם שאתה עצמך נוכח לדעת שזה *מאד* מפריע לסביבתך הקרובה. זה ימשיך להפריע להם גם אם האקדמיה תכשיר את השרץ.
מה אומרות עיניכם 47741
מדוע אתה מניח שללא ברכתה של האקדמיה, לא תשתנה השפה העברית?
מה אומרות עיניכם 47827
השינוי *הזה* לא יקרה ללא ברכתה של האקדמיה, ואני בספק רב אם הוא יקרה אפילו במקרה המאד לא סביר שהאקדמיה תאשר אותו.

השפה עוברת שינויים רבים לפני שהאקדמיה ללשון העברית מבחינה בהם. מדי פעם היא תורמת להם.
מה אומרות עיניכם 47363
ודאי שהמלה "זכר" משקפת עולם שוביניסטי גברי, כמו המנהג שיצר אותו: רק הגבר מעביר את שם משפחתו הלאה. לאשה "אין זֶכר" לאחר דור אחד.
מה אתה עשית בשביל מדינה-שטרסברג? 47600
בזמנו הבטחת לי פתרון גאוני למתן שמות-משפחה לילדים‏1. מהו?‏2

1 לפחות שתי הגזמות-לפחות יש במשפט הזה.
2 אני מצפה למשהו יותר מתוחכם מ"הבנות יקבלו את שם המשפחה של אמא, הבנים את שם המשפחה של אבא". ההיפך מזה איננו יותר מתוחכם.
מה אתה עשית בשביל מדינה-שטרסברג? 47605
צר לי לאכזב אותך. הפתרון הוא בדיוק מה שאמרת ב-‏2. ביתר פירוט:

לאדם מוענקים עם לידתו שני שמות משפחה. של אביו ושל אימו. עם נישואיו הוא ינטוש את שם המשפחה של ההורה מהמין המנוגד, ויאמץ במקומו את שם המשפחה של בחיר/ת לבו. כך לא יהיה הבדל בין שמות המשפחה של ילדים לאלה של הוריהם.

האם הבטחתי שהפתרון גאוני? האם לא פירטתי אותו? (אני פשוט מתעצל לעבור על כל תכתובת האיציק שלנו כדי לחפש את התשובות).

יתכן שהסייג שלך ב-‏1 הוא התשובה.

יורשה לי לציין שלדעתי אין כל סיכוי שהעולם יאמץ את ההצעה הזו (כמו את רוב ההצעות שלי).
נו, טוף 47607
לא הבטחת, לא אמרת שהוא גאוני, ולא פירטת, מה שאיפשר לי להחזיק בתקווה שיש לך משהו יותר חזק מ-‏2 באמתחתך.
ומכאן 47639
ששם המשפחה נמצא על הכרומוזומים x-y.
לא ממש 47825
שם המשפחה הוא בחלקו מולד ובחלקו נרכש.
בערך כמו האינטליגנציה.
מה אתה עשית בשביל מדינה-שטרסברג? 47867
הבעיה היא שזה מבטל את כל הקונספט של ''שם משפחה'' - זה אומר שאם יש לך זיגזג (בן של בת של בן) - הבן יאבד כל קשר למשפחה של סבא וסבתא שלו, מבחינה שמנית.

לדעתי האישית, ברגע שזוג מתחתן, הם צריכים להסכים ביניהם איזה שם יאומץ על ידי המשפחה, וזהו. אני, למשל, בהחלט עשוי לבחור בשם המשפחה של אשתי לכשתהיה כזו, כי הוא מסובך ונדיר מידי. טל כהן, כך סיפר כאן פעם, שקל לעשות את אותו המהלך מסיבה הפוכה.
הצילו, הכחדת מינים! 47899
אני מכריז בזאת על הקמת קרן להצלת הקנניגסר!
הצילו, הכחדת מינים! 47901
לו לפחות היית מאיית את שמו נכון...
:-)
Horrors! 47925
לא יכול להיות! בדקתי חמש מאות פעם שאייתתי את זה נכון! אני חושד שקרינה אלקטרומגנטית, אקראית או במיוחד נגדי, שיבשה את סדר הבייטים בקווי התקשורת.
מה אתה עשית בשביל מדינה-שטרסברג? 47932
לא.

בכל מקרה ישמור הבן על שם המשפחה של כל אבותיו הזכרים לעולמי עד. אם לבתי יש בן, שם המשפחה שלו יהיה זה של אביו ולא של אמו, כלומר - כמו המצב עכשיו. בכל זאת - הוא יישא גם את שם אמו (כלומר את שם סבתו מצד אמו ולא את שמי) עד שיינשא, כך שקשר מסויים יישמר, יותר מאשר כיום.

הפתרון הזה הוא סימטרי, להבדיל מהפתרון המקובל, המפלה לרעה את הנשים.
תחושה 49102
לא עם אתה שוחה בים
תחושה 49320
גם בשחיה בים הנוף לא משהו, לא פוגשים אנשים תוך כדי וגם אם כן, אי אפשר לדבר איתם, המלח שורף בפה ובעיניים, אין אפשרות לעצור ולנוח ואם נתפש לך שריר אין אשרות לקחת מונית הביתה.
גם זאת לא אופציה.
תחושה 49499
ניתן לשחות קרוב יחסת לקו החוף כך שאם ניתפס השריר יוצאים החוצה וצופים בעלמות חמד אשר משתזפות להנאתם. אני לא חושב שבזמן ריצה ניתן להנות מנוף שכזה.

למלח מתרגלים לאחר זמן מה וניתן לשחות עם משקפי שחיה לעינים. מה שמשפר את הנוף שמתחת לפני המים.

השחיה יכולה להיות איטית ביותר וכאשר אתה עייף אתה יכול לשכב על הגב ולנוח בלי להזיע.

אבל בסופו של דבר כל אחד והדבר המועדף עליו.

מה שבטוח שחיה בריאה ריצה לא תמיד ובטח לא עם רצים על אספלט.
תחושה 49510
אפשר לרוץ בחוף.
תחושה 50084
בהחלט זה מה שציינתי האחת התגובות שלי, עם כבר רצים הרי שבחוף, באזור שכמעט צמוד לחלק הקשה של המים.
זה האזור שסופג בצורה הטובה ביותר את המכות שפוגעות ברגליים.
תחושה 49536
אם אתה שוחה בשעות הבוקר, "עלמות החמד" היחידות שתראה על החוף זה הזקנים והזקנות שבאים להתעמל שם. <shudder>

(דובי קננגיסר, תקינות פוליטית בעכוז שלי, 2001)
חוף בטוח 50085
תלוי איזה חוף באיזה שעה. בפלמחים כבר בשעה 9:00 בבוקר יום שישי נהוג שבקיץ יהיו עלמות חמד, בשעה 16:00 גם עםתרצה לרוץ לא ייה לך מקום בגלל התפוסה המלאה של החוף בעלמות חמד וכמעט ללא ערסים.
מסכן 65708
רחמים מה אני אגיד לך!!!
מה תגיד לי? 65741
בהחלט 45993
התאונה היחידה בה הייתי מעורבת בחיי נגרמה על ידי ג'יפ ירוק שפגע בי במלוא עוצמתו אי שם ברמת אביב ולאחר מכן ברח לו אל האופק.

המשך הסיפור עוד יותר מזעזע: בעודי יושבת המומה במכוניתי עקומת הג'אנט והפגוש, עוצר לידי ג'יפ אדום. שני פרצופים מציצים מתוכו בסקרנות. אני מצביעה לעבר הג'יפ הירוק המתרחק ומסבירה לשניים בהתרגשות שעליהם לרשום את מספרו של בן-הבליעל. השניים בוהים בי באדישות וכשנוכחים לדעת שאין דם, הם מתניעים ומסתלקים ללא אומר.

מאז אני שונאת ג'יפים. איזה מזל שבגבעה הצרפתית אין כאלה.
בהחלט 46065
נקווה שהבעיות המטרידות את הגבעה הצרפתית לאחרונה לא יופיעו פתאום ברמת אביב.
הי הג'יפ 47102
ג'יפים לא מסנוורים יותר מאשר רכב רגיל, וזוהיא עובדה.
פנסי הג'יפ כפנסי כל רכב בעל תקינה מקומית לרבות משאיות ואטובוסים, מחויבים בכיוון אורות כזה אשר לא יסנוור את שאר שוכני הכביש.
באם סונוורת ע''י ג'יפ יתכן כי הדבר נבע מהעובדה הפשוטה שאורותיו לא היו מכוונים כיאות.
לגבי עניין ה''חיתוכים''. ידידי בעלי ג'יפים הם כאחד האדם
(טוב אולי עם קצת יותר מזומנים), וגם הם לפעמים נוהגים לחתוך, כלשונך רכבים אחרים. עובדת היותם גדולים הופכת פעולה זו למאימת יותר כלפיך. אך להסיק מכך כי בעלי הג'יפים נוהגים לחתוך יותר מאחרים, דבר זה מופרך מהיסוד.

ויטלי, בעל ג'יפ שקצת נעלב.
הי הג'יפ 47160
לא הייתה כל כוונה להעליב ובפרט לא טענתי, שכל בעלי ונהגי הג'יפים מתנהגים ונוהגים בצורה מסוכנת ולא מתחשבת. אני בטוח, שלא חסרים נהגי ג'יפים, ששומרים על החוק ועל התנהגות כביש נאותה.
לתחושתי וזו תחושה בלבד, אחוז נהגי הג'יפים מתוך אלו שנוהגים בצורה מסוכנת ולא מתחשבת, גבוה מאחוז הג'יפים, שנוסעים בכבישים. לא ערכתי חישוב סטטיסטי ולא אספתי נתונים. זו תחושת בטן, שמסתמכת על נסיון של מספר שנים בכבישי הארץ. כפי שראית, יש לתחושה זו שותפים בקרב הכותבים כאן.
שוב, לא התכוונתי להעליב אף אחד וכפי שכבר נאמר כאן, A=>B !=> B=>A.
תחושה 657789
יתכן שתה צודק.

זה עשוי להיות נכון בגלל פרופיל פסיכולוגי אופייני של נהגי הג'יפים (נועזים ולוקחי סיכונים וכדומה).
תחושה, חצי תחושה, מכה קלה בכנף, ודי. 657801
(אגואיסטיים, אטומים לסביבה‏1 ומשוכנעים שהם ואפסם עוד).

1 תרתי משמע כשמדובר בג'יפ.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים