פוליטיקה ומשטרה נגד טרור 487606
מכון ראנד פירסם לאחרונה מחקר שבחן 648 ארגוני טרור שפעלו בכארבעים השנים האחרונות. המסקנות של המחקר מצביעות על שתי סיבות עקריות שגרמו לארגוני הטרור להפסיק לפעול:

1) הצטרפות לתהליך פוליטי.
2) פעילות נמרצת של כוחות משטרה וסוכנויות ביון שאסרו או הרגו אנשי מפתח בארגונים.

למעשה, רוב ארגוני הטרור - 43% - חדלו לפעול עקב מעבר לפעילות פוליטית, וככול שעולה הסיכוי לפתרון פוליטי, מצטמצמות מטרותיהם של הטרוריסטים, וככל שמטרות ארגוני הטרור מצומצמות עולה הסיכוי להשגתם ללא אלימות ולהידברות ומו"מ עם הממשלות. השיטה הטובה ביותר לחסל ולסיים את הפעילות של ארגונים שלא רוצים או לא יכולים לעבור לפעילות פוליטית לא אלימה באמצעות תהליך פוליטי היא באמצעות פעילות משטרתית בשיתוף ארגוני ביון, שהביאה להפסקת פעילותם של 40% ארגונים טרור. 10% מהארגונים הפסיקו לפעול אחרי שהשיגו את מטרותיהם ו 7% באמצעות פעילות צבאית. פעילות צבאית הוכחה כאפקטיבית בעיקר כנגד ארגוני גרילה גדולים, מאורגנים ומצוידים.

המחקר העלה ממצאים מענינים נוספים, בינהם שקבוצות טרור דתיות משיגות את מטרותיהן רק לעיתים נדירות אך לורח הרבה יותר זמן להדביר אותן, או שאין קורלציה משמעותית בין אורך חייהם ארגוני טרור למניעים אידאולוגיים, תנאים כלכליים, או צורת המשטר.

לאור זה המחקר ממליץ לממשלות לבחון את סדרי העדיפויות בהקצאת משאבים ודרכי פעולה למיגור, חיסול או הפסקת פעילותם של קבוצות טרור.

המחקר של ראנד מתקשר יפה לספר החדש של מתי שטיינברג "עומדים לגורלם". שטיינברג סוקר את התפתחות התודעה הלאומית הפלסטינית מאז 1967 תוך שרטוט ההתפתחויות והשינויים בארגונים הפלסטינים השונים, אלה שמרכיבים את אש"פ וכאלה שנמצאים מחוצה לו. מהמעט שקראתי בנושא התודעה הלאומית הפלסטינאית אני לא בדיוק מסכים עם שטיינברג שזו התפתחה בעיקר אחרי 1967. גורני למשל מראה על ניצני התודעה עוד בשלהי המאה ה19 וחאלידי מראה על תודעה וזהות שהיתה קיימת כבר בתחילת המאה ה20. אולם, הקו העיקרי שקשור לתגובה הזו הוא השינוי הרדיקלי שעבר על ארגונים מרכזיים כמו הפתח, החזית הדמוקרטית והחזית העממית, שנטשו את הקו הנוקשה שהתמקד באופן בלעדי בתוצאה הסופית והיא כינון מדינה פלסטינית עצמאית בכל שטחי המנדט (פתח), או כינון האומה הערבית הגדולה שפלסטינה מהווה זרז (החזיתות האחרות). שינוי תורת השלבים מטקטיקה להשגת המטרה הסופית בימינו לאסטרטגיה של מה שניתן להשיג ריאלית תוך פניה לערוצים מדיניים ופוליטיים עוד בתחילת שנות ה 1970 היווה נקודת מפנה בהתפתחות התודעה הלאומית הפוליטית הפלסטינאית.

כמובן שכמו שאנחנו יודעים, דרכי הטרור לא ננטשו לגמרי, אבל הטרור לא היה דבר מובן מאליו ומטרת הכל, וארגונים שונים השתמשו בו בצורה שונה. למשל, עבור ארגוני הסירוב - שסירבו לכל ויתור פוליטי, במיוחד ויתורים למשטרים רדיקליים ערביים - הטרור היה יעד לכשעצמו.

ניצול הזדמנויות פוליטיות ואבחון של תהליכים ושינויים אידאולוגיים מהווה המבחן העליון של ממשלות בכלל, וממשלות דמוקרטיות בפרט, משום שדרכי הדיכוי, האלימות והמלחמה אמורים להיות זרים לרוחם והם נוקטים בהם רק, או כמעט רק בלית ברירה. השאלה היא אם ממשלות ישראל ידעו/יודעות/תדענה לנצל את התובנות האלה לקידום האינטרסים החיוניים וארוכי הטווח של מדינת ישראל ותושביה (ובל נשכח, על ההשלכות האזוריות והגלובליות שלהם).
פוליטיקה ומשטרה נגד טרור 487646
זה מעניין.
אם כי חיזבאללה, למשל, השתלב בממשלה, מה שלא מונע ממנו להיות ארגון טרור.
פוליטיקה ומשטרה נגד טרור 487697
תאר לי על פי אלו מאפיינים של פעילות חיזבללה, אפשר להגדירו כארגון טרור. אני מסכיר שהוא אויב שלנו.
פוליטיקה ומשטרה נגד טרור 487807
הממ. הפגזת אוכלוסיה אזרחית ללא התראה? היותו ארגון צבאי שאינו הצבא בתוך מדינה? הסתתרותו בין ומאחורי אזרחים?
פוליטיקה ומשטרה נגד טרור 487882
אף אחד מהדברים שכתבת אינו הגדרה של ארגון טרור. צה"ל הפגיז אוכלוסיה אזרחית ללא התראה, ירה פצצות מיצרר ללא התראה או סימון. בסיסיו נמצאים בתוך אוכלוסיה אזרחית;הארגון הוא ארגון שצמח מתוך חולשתו של צבא לבנון הרישמי. האם בשנת 1947 היתה ההגנה ארגון טרור ? על פי הגדרותיך- כן.
פוליטיקה ומשטרה נגד טרור 487883
כן, טוב, תבין - 1947 הייתה לפני הספירה בכלל. אי אפשר להתייחס לזה...
פוליטיקה ומשטרה נגד טרור 487809
אתה מזכיר שהוא אויב שלנו (שזה אומר מה, שזה מעניק לו חסינות מטרוריזם?) או שאתה מסכים שהוא אויב שלנו (ואני חושבת שהיה רע מאוד אם לא)?

על פי אילו מאפיינים הוא לא?
ההגדרה "ארגון טרור" אצל דודה ויקי:
"ארגון טרור הוא ארגון צבאי או מעין צבאי, ושמטרתו או מטרת פעולותיו היא להטיל אימה ולזרוע בלבול, פחד ודמורליזציה בקרב אזרחים, כדי להפעיל בכך לחץ על שליטי המדינה בה הוא פועל או מדינות אחרות להיענות לתביעותיו, ובלבד שאינו מחזיק לפי חוק בזכות בלעדית ולגיטימית (כלומר, מאושרת בחוק) על הפעלת אלימות כנגד אזרחי מדינתו ואזרחי מדינות אחרות".
ארגון טרור [ויקיפדיה]

החיזבאללה עונה בכל מאת האחוזים על ההגדרה הזו. יתר על כן, במקרה של החיזבאללה הוא עושה זאת גם בקרב מדינתו שלו וגם במדינות אחרות (איך אחרת היית מסביר את המהומות האחרונות שבסיומן החיזבאללה קיבל עוד כיסאות בממשלה?).

ואגב, הואיל ואתה ישראלי דובר עברית, הרי שבניגוד לאזרחי שאר אומות העולם עליך לדעת שנועה זה שם של בחורה.
פוליטיקה ומשטרה נגד טרור 487821
זה קורה לא פעם - שכותבים ולא שמים לב לכותב/ת התגובה שעליה מגיבים, לא לשם או הכינוי ולא למגדר.
פוליטיקה ומשטרה נגד טרור 487838
כלומר שהוא הניח אוטומטית שהוא מתדיין עם גבר?
פוליטיקה ומשטרה נגד טרור 487840
לא, פשוט ה-י' בסוף ה''תאר'' נעלמה לו.
פוליטיקה ומשטרה נגד טרור 487884
סליחה על ה"י" שנשמטה לי. ההגדרות שהבאת מויקי מתאימות כמעט לחלוטין גם לצה"ל.פעולות התגמול בשנות ה-‏50 נעשו כדי שהאוכלוסיה באיזור הגבול תלחץ על הממשלה להלחם במסתננים. האמירות: אם לא יהיה שקט פה גם לא יהיה שקט שם עד שהתושבים ילחצו על הממשלה...". שני המיבצעים בלבנון שהיו בנויים על הפגזות מאסיביות כדי לגרש את האוכלוסיה לבירות שתלחץ שם על הממשלה- מהם?
מהי כל ההתנהלות בשטחים בתקופת האינטיפדה (עוד לפני פיגועי ההתאבדות בתוך ישראל) ? ללחוץ על האוכלוסיה האזרחית שתלחץ על ארגוני הטרור/רשות פלסטינאית. נכון שבכל זאת יש הבדל מהיותו של צבא במדינה מוכרת. זהו כל ההבדל וצריך לזכור שהגדרת הטרור הן בויקיפדיה והן באתר של מחלקת המדינה האמריקאית, הוגדרה בכוונה כך שתכלול רק ארגונים מסויימים ותוציא (בלא הצלחה) מדינות.על פי ההגדרה של ויקיפדיה -לא שלי- ישראל עונה כמעט לכל חלקי ההגדרה של פעילות טרור. אולי מה שחסר בהגדרות הללו היא קביעה מסיימת שרק אם כל המרכביבים קיימים, הארגון הוא ארגון טרור. קיומם של חלק מהמרכיבים אינו מראה על ארגון טרור. מיותר להוסיף שאם היתה תוספת כזאת - היה ברור שהיא נתפרה כדי לשלוף מדינות מההגדרה הזאת. אפשר היה לקבוע שארגון טרור איננו מדינה אך זה היה פוגע בתעמולה בדבר ציר הרשע.
בקיצור, החיים קשים ומסובכים.
פוליטיקה ומשטרה נגד טרור 487915
עפ''י ההגדרה של ויקיפדיה - ''ובלבד שאינו מחזיק לפי חוק בזכות בלעדית ולגיטימית (כלומר, מאושרת בחוק) על הפעלת אלימות כנגד אזרחי מדינתו ואזרחי מדינות אחרות''.

צה''ל, כפי שגם אתה מסכים, הוא צבא שמייצג מדינה. אי לכך ובהתאם לזאת הוא אינו ארגון טרור.
לפי טענותיך, את כלל הצבאות בעולם פרט לצבא שוויץ יש להגדיר כארגוני טרור.
פוליטיקה ומשטרה נגד טרור 487976
עניתי והתגובה נעלמה משום מה.
"צה"ל, כפי שגם אתה מסכים, הוא צבא שמייצג מדינה. אי לכך ובהתאם לזאת הוא אינו ארגון טרור." אינני מסכים לחלק השני של המישפט. טרור הוא מעשים ולא ארגון. על פי הגדרות של פעילות טרוריסטית ואף הגדרות של ארה"ב לציר הרשע ומדינות שתומכות בטרור -ארה"ב היא מדינת טרור לכל דבר ועניין. שנים רבות היא מאמנת ומממנת ארגונים פאראמיליטריים, יוזמת רציחות והתנקשויות- רק בקסטרו יש עשרות נסיונות כאלה. גם לנו יש צדדים שיכולים להיות מוגדרים כמעשי טרור: כל החיסולים הממוקדים, פעילות של המסתערבים, המבצעים בלבנון שמטרתם היתה לגרום לאוכלוסיה אזרחית לברוח לבירות ולהפעיל שם לחץ על הממשלה. ממש טרור על פי ההגדרה.
פוליטיקה ומשטרה נגד טרור 487979
משום מה פירשתי את ''נכון שבכל זאת יש הבדל מהיותו של צבא במדינה מוכרת'' - בתור הסכמה להבדל בין מעשים של צבא למעשים של ארגון.

ובכן - ההבדל הוא בארגון ולא במעשים. צה''ל יכול לעשות את מה שהוא עושה. צבא ארה''ב יכול לעשות את מה שהוא עושה. וצבא וולטה צדדית יכול לעשות את מה שהוא עושה - וכולם יחשבו מעשים של צבאות, ולא של ארגוני טרור. גם אם הם עושים את אותם מעשים ממש. משום שהמדינה הסמיכה את הארגון המכונה צה''ל, צבא ארה''ב או צבא וולטה-צדדית, בעוד שהמדינה לא הסמיכה את חיזבאללה, ניצי הפת''ח, או באדר-מיינהוף.
מעשים לגיטימיים של צבא יחשבו לכשרים, בעוד מעשים זהים של ארגון-צבאי-שאינו-צבא-המדינה יחשבו למעשי טרור.
מעשים לא לגיטימיים של צבא יחשבו לפשעי מלחמה, בעוד שמעשים זהים של ארגון-צבאי-שאינו-צבא-המדינה יחשבו, עדיין, למעשי טרור.
ואין מה להשוות בין השניים, משום שמדינה מקבלת על עצמה אחריות, ברגע שצבאה פועל. ומדינה לא מקבלת על עצמה אחריות, ברגע שארגון טרור שנמצא בתחומה פועל. ע''ע המלחמה האחרונה.
פוליטיקה ומשטרה נגד טרור 487985
1. "מעשים לגיטימיים של צבא יחשבו לכשרים, בעוד מעשים זהים של ארגון-צבאי-שאינו-צבא-המדינה יחשבו למעשי טרור".
אם כך, כל הפעולות המלחמתיות של טרום מדינות היו מעשי טרור.

2. "מעשים לא לגיטימיים של צבא יחשבו לפשעי מלחמה, בעוד שמעשים זהים של ארגון-צבאי-שאינו-צבא-המדינה יחשבו, עדיין, למעשי טרור".
בקטע הזה ההבדל בין פשעי מלחמה לבין מעשי הטרור הוא ההבדל שבין פנוי לרווק.
פוליטיקה ומשטרה נגד טרור 488016
1. ובכן - מנקודת המבט של השליטים בטרום-מדינה, הם אכן ארגוני טרור. מנקודת המבט של הטרוריסטים, הם לוחמי חופש. עם זאת, צא וראה שגם הבריטים ראו אמנם באצ"ל ובלח"י ארגוני טרור, אבל לא בהגנה. קשור לאופי הפעילות, אני משערת.

2. לא הבנתי.
פוליטיקה ומשטרה נגד טרור 488021
1. מראש, אם את מדברת על "נקודת המבט של הטרוריסטים", אז נקודת המבט שלך מתנגדת לרצונם במדינה.

2. "פשעי מלחמה" מקבילים לגמרי לאותם חלקים של ה"טרור" שאינם לגיטימיים גם בעיני רבים מתומכי הארגון המבצע אותם.
פוליטיקה ומשטרה נגד טרור 488041
1. כל טרור מתחיל ומסתכם ברצון למדינה? בפעם האחרונה שבדקתי, חיזבאללה היה ארגון שמפעיל טרור נגד מדינתו שלו, ונגד מדינה אחרת, בעודו ממומן ע"י 2 מדינות נוספות.
2. משום מה באזורנו פעולה לגיטימית של צה"ל תחשב פשע מלחמה, בעוד לפשעי מלחמה של ארגונים אחרים שאינם צבאות מדינה יתייחסו בסלחנות.
פוליטיקה ומשטרה נגד טרור 488050
1. יש ארגונים רבים שעל פי הגדרתך הם ארגוני טרור, ובכל זאת אינם חזבאללה.

2. פעולות "לגיטימיות" של צה"ל אינן נחשבות לפשעי מלחמה. פשעי מלחמה של צה"ל הם, לעומת זאת, פשעי מלחמה.
פוליטיקה ומשטרה נגד טרור 488062
1. ראשיתו של הפתיל בחיזבאללה.
תגובה 487697
פוליטיקה ומשטרה נגד טרור 487647
השאלה האחרונה היא רטורית, אני מניחה. הרי ברור שממשלת ישאל עדיין איננה יודעת לנצל את התובנות האלה - ראה הסירוב לדבר עם החמאס.
פוליטיקה ומשטרה נגד טרור 487665
43% זה חלק מכובד. יכול להיות אפילו שהצטרפות לתהליך פוליטי היא הסיבה העיקרית להפסקת פעילותם של ארגוני טרור. אישית אני אפילו מאמין שהנסיון לשלב אירגוני טרור בפעילות פוליטית זאת דרך נכונה בנסיון לנטרל את הפן הטרוריסטי באירגונים‏1 אלו.
אבל 43% אינם רוב.

__
1 למרות שאנחנו מכירים בסביבתנו הקרובה מספר ארגונים שלגביהם זה (עדיין?) לא הצליח.
איפה ישנם נטפקנים כמו באייל ההוא 487673
אוף, הרי ברור שרב"י התכוון לא לרוב מתמטי אלא לאחוז הכי גדול מתוך 43%, 40%, 10% ו-‏7% (מעניין איך קוראים לזה, באמת, חוץ מ"האחוז הכי גדול")
איפה ישנם נטפקנים כמו באייל ההוא 487727
האחוז הגדול ביותר...
איפה ישנם נטפקנים כמו באייל ההוא 487735
כן, אבל חשבתי שאולי יש למישהו מילה אחת, מקצועית כזאת...
איפה ישנם נטפקנים כמו באייל ההוא 487948
אם כבר, החלק הגדול ביותר... אבל זה בהחלט רוב, אמנם לא רוב מוחלט (שהוא יותר מחצי) אבל רוב.
איפה ישנם נטפקנים כמו באייל ההוא 487951
מדוע חלק ולא אחוז?
איפה ישנם נטפקנים כמו באייל ההוא 487952
כי אחוז זה 1/100.
איפה ישנם נטפקנים כמו באייל ההוא 487953
מה פתאום? אחוז זה תפוס.
איפה ישנם נטפקנים כמו באייל ההוא 487966
:-)
איפה ישנם נטפקנים כמו באייל ההוא 487968
נכון.
וזה מקורה של המילה. בכלל, פעם אמרו ''אחוז ממאה'' (להבדיל, נניח, מ''אחוז מאלף'' (שזה פרומיל), או אחוז מכל מספר אחר)
אנ'לא אחת מאלף 488298
אגב אורחא‏1, הופתעתי פעם לגלות, אחרי שהשתמשתי במילה "פרומיל" בקוד מחשב שפירסמתי ללקוחות, שהמלה לא כל כך קיימת באנגלית (ונאלצתי להוסיף הסבר מלומד על פירוש המלה). מוזר, לא?

1 האם זו דוגמה לאותה תופעה בדיוק שאתה כותב עליה? מאבן שושן נדמה שכן.
אנ'לא אחת מאלף 488310
(לא מאוד בשימוש, זה נכון).
איפה ישנם נטפקנים כמו באייל ההוא 488015
כי כל האחוזים הם באותו גודל, ואילו החלקים שונים בגודלם.
''שינוי רדיקלי'' 487678
"כמובן שכמו שאנחנו יודעים, דרכי הטרור לא ננטשו לגמרי" - זה בלשון המעטה. למעשה, את רוב ההרג שעשה באוכלוסיה יהודית מבצע אש"ף מאז עבר הוא גם לפעילות פוליטית. לא אכביר מילים על החמאס, חיזבאללה, איראן, סוריה (שהטירור האזורי הנרחב בו הן לוקחות חלק מתבצע ע"י מי שכבר בשלטון), אלג'יריה (שנות ה90) ואחרות המדגימות את חוסר הרלוונטיות של תובנות סטטיסטיקות היסטוריות גלובאליות לאזור זה.

לנושא הלאומיות הפלשתינית והערבית באופן כללי כבר התייחסתי בעבר. בפועל, מעבר לניצנים וסיסמאות המופנות הן כלפי חוץ והן כלפי פנים - טרם צמחה שם במאה השנים האחרונות לאומיות, אלא לכל היותר תופעות ספוראדיות של לאומנות השוללת מישהו או משהו. לא הושגה שם מידת הסולידריות המינימלית, איכפתיות עצמית הנדרשת לקיום לאום במובן סביר כלשהו.
''שינוי רדיקלי'' 487723
לא בדיוק. שטיינברג מראה בצורה מפורטת שלא מדובר על איזה מונוליט פלסטני אלא שישנם הבדלים משמעותיים בין הארגונים השונים. אש''פ הוא ארגון מטרייה שמאגד ארגונים שונים. למשל, ניקח אספקט אחד כציר שבקוטב אחד שלו נמצאת התפיסה של פלסטין כישות לאומית-חברתית מובחנת בעלת זהות ואינטרסים מובחנים, ובקוטב השני תפיסה פאן-ערבית שלכל היותר רואה באינטרסים הפלסטינים אמצעי מתכלה וזרז להקמתה של האומה הערבית הגדולה. אז בצד הפלסטני המובחן נמצא פתח ובצד הערבי, אם לאא לומר אוניברסלי, נמצאים ארגוני החזית העריים, הדמוקרטית והעממית וצאצאיהם. כך שהארגונים האחרונים שבאים מראית עולם המשלבת (בעלת סתירה פנימית) לאומנות ערבית ומרכסיסטים-לניניסטים, היינו שמאל, מתייחסים לפתח כארגון ימני. מהאידאולוגיות האלה נגזרו דרכי פעולה שונות והסתגלות למציאות, כך שהפתח למשל העמיק עם השנים את מחויבותו לדרך מדינית והעלה עליו את חמתם של הארגונים האחרים משום שלטענתם הפתח נטש את עקרי האמונה הפלסטינית. וכל זה מתרחש בתוף אש''פ, וןמחוצה לו (ארגוני הסירוב למשל), ומשפיע גם על השימוש באלימות וטרור. גם הדו''ח של ראנד מבחין בין הארגונים השונים, אמנןם עפ''י פרמטרים אחרים לאו דווקא אודאולוגים ואו פרגמטיים, אבל מבחין.

יכול להיות שממשלות ישראל זיהו את הפתח הזה, של ההבדל בתפישת אפשרויות הפעולה והחזון הפרגמטי שנפער בין הארגונים שפתח מוביל ושאר הארגונים, ולעיתים ניסו לנצל אותו על מנת לקדם אינטרסים ישראלים שונים, אם כי לעיתים מנוגדים.
''שינוי רדיקלי'' 487750
האם זה נוגד את שטענתי?
באשר לכל הפרטים אותם מביא ש., זה מזכיר לי חבר ילדות שבתגובה 403324 (שש. נמנה בקלות על המזרחנים אליהם אני מתייחס שם) השתמשתי במשהו שהוא סח לי פעם.

לאחר שנים שלא נפגשנו הוא הגיע עם מדים ודרגות אל"מ והתברר שכדי להגיע לתפקידו הוא סיים תואר שני באוניברסיטת ת"א בציונים גבוהים - והדבר הפתיע אותי עד מאוד. ראשית, התפלאתי וגם שמחתי על כך שהצבא מציב משוכות השכלה בפני בכיריו - זה רק יכול להיטיב עם המערכת. ההפתעה הגדולה יותר היתה שהוא הצליח בכך.
לא שהוא לא היה מוכשר - להיפך, בזמן התיכון הפליא אותי הקשר המעציב שבין מצבו הלימודי הירוד, על סף העפה מתמיד, לבין הפוטנציאל הגבוה שלו.

אני חשבתי שזה בגלל החבר'ה עימם הוא הסתובב, שלא אשמיץ אותם כאן, בין השאר משום שאלו היו גם החבר'ה שלי - מה לעשות, הבחורות הכי יפות הגיעו למסיבות שלנו. חוץ מזה הוא גם היה עצלן במידה לא סבירה.
שאלתי אותו, אולי באופן קצת ישיר מידי, "תגיד, הרי בלימודים בביה"ס בקושי החזקת מעמד, אז איך זה שהגעת לאונ', תואר שני ועוד בציונים כאלה?"

הוא ענה לי משהו כמו:"תראה, באמת כשהגעתי לשם הייתי עם הרבה רגשי נחיתות. היו מסביבי הרבה אנשים עם משקפיים שכבר ידעו כל כך הרבה דברים שאני לא יודע. אבל אחרי כמה זמן פתאום שמתי לב שהם יודעים הרבה דברים, אבל מבינים מעט מאוד, וזה נתן לי ביטחון."

חוץ מזה הוא הביא לי גומיה להצמדת המחסנית לנשק, דבר שהיה חשוב לאורח החיים שניהלתי באותה התקופה.
''שינוי רדיקלי'' 487751
איזה מין אורח חיים ניהלת, שחשובה בו גומיה להצמדת המחסנית לנשק???
''שינוי רדיקלי'' 487755
כן, זה נשמע מופקר לאללה.
''שינוי רדיקלי'' 487761
הכוונה היא לשירות מילואים קרבי.
''שינוי רדיקלי'' 487832
עזוב את התירוצים, אנחנו כבר הבנו שאתה מהמאפיה.
''שינוי רדיקלי'' 487904
גם אתה בתחום? כי אני די חדש. תגיד, אני מבין ממה עושים לחם זיתים, אבל מה הקטע של לחם פועלים כהה (http://www.lehemerez.co.il/category.php?category=prd...)?
''שינוי רדיקלי'' 487916
לחם פועלים עושים מפועלים, ברור, לא?
כמו שבלחם זיתים יש זיתים, ולחם דגנים ופשתן עושים מדגנים ופשתן.
''שינוי רדיקלי'' 487919
בסיבי פשתן אני משתמש בתיקוניי אינסטלציה. למה שמישהו ירצה את זה באוכל שלו? אני כבר מעדיף פועל בלחם שלי.
''שינוי רדיקלי'' 487920
ועוד לא הזכרנו ממה עושים לחם אגוזים ולחם צימוקים.
''שינוי רדיקלי'' 487921
הגיוני. יותר B12.
''שינוי רדיקלי'' 487929
אוי, זה לא הוגן לשלוח לי לינק כזה בדיוק כשאני מתכננת לצמצם קצת בלחמים...
''שינוי רדיקלי'' 487945
באמת מאד מפתה; אפשר להריח את הלחמים מהתמונה.
''שינוי רדיקלי'' 487949
הוגנות אינה במרום רשימת ערכי המאפיה.
חוץ מזה חיפשתי ברשת תמונה מפתה של פריכיות אורז כפיצוי.
לא מצאתי.

אם בכ"ז זקוקה את לדירבון לדייטה, הנה תמונתך לאחריה, אך לפני כן אזהיר שתמונה זו אינה מיועדת לקהל הרחב. הנמנים על ציבור זה מתבקשים להליט עיניהם עם הלחיצה על הקישור.
''שינוי רדיקלי'' 487950
אכן לעלמה החיננית ששלחתני אליה יש גוף נאה ביותר, אבל אני לעולם לא הייתי מצטלמת בתנוחה זו. אשר על כן - לא תמונתי היא, לא לפני ולא אחרי.
''שינוי רדיקלי'' 487980
למה לצמצם בלחמים?
''שינוי רדיקלי'' 487984
כולנו עם השכ''ג נגד צמצום אותיות הבלח''ם.
''שינוי רדיקלי'' 487986
כדי לצמצם את גזרתי הנרחבת.
''שינוי רדיקלי'' 488299
לשירותך, תגובה 444648 (הסתירי עם היד את הפסקה השנייה).
''שינוי רדיקלי'' 488302
תודה, אבל זה לא ממש עוזר. אני חולה על לחמים, אבל לא זקוקה דווקא ללחם ארז. גם אחיד לבן לא הולך אצלי, ואפייה ביתית זה לא אני בכלל. לעומת זאת, אחרי שנים של בגטים, ג'יבטות ופיתות, מרגע שנעלם מהשוק השחור האחיד ואחר כך חזר בצמצום יתר, נעשיתי משוגעת עליו במיוחד: הנדירות, כנראה, עושה את העניין...
''שינוי רדיקלי'' 488068
מעניין. תקן אותי אם אני טועה אבל משום מה יש לי רושם שפנית מהטענות לטוען?
נהר גדול ושוסף 488484
התייחסתי לטענות בשורה הראשונה ובכך הסתפקתי משתי סיבות. האחת היא שהפרטים שהובאו אינם בעלי ערך רב. נתוניו של ש' אינם מידע חדש או ניתוח חדש של מידע קיים, במיוחד עבור מי שמתעניין ולו מעט בעולם הערבי בדורות האחרונים.

כמו הלאומיות, כך גם קיומן של אידאולוגיות אחרות של סולידריות מורחבת בעולם הערבי התברר כמוגבל לספירת המלל. חברו אליה הפאן ערביות, פאן-איסלאם, סוציאליזם וסיסמאות חירות ושיחרור שונות. אין לי ספק שש' יודע את כל הפרטים ההיסטוריים של מידת ההצלחה של רעיון הלאום בעולם הערבי. הוא גם מכיר את מצבה של הליגה הערבית מאז ומעולם כמו גם של כל הניסיונות האחרים אי-פעם לגבוש סולידריות פאן-ערבית. הוא בוודאי גם יודע יותר ממני עד כמה מלכדת שם הדת את קבוצות המאמינים שם (ואני לא מדבר על פלגנות שבה עין יברוד איחוד מנתקים מגע עם עין יברוד מאוחד...). אין מה לדבר על הזרמים הסוציליסטיים שם הנטולי כל סולידריות לפועלי העולם וגם לא לפועל הערבי‏1. על היחס של המשכילים וההמונים שם לכל אפשרות אמיתית של "חירות" ו"שחרור" אין לי אפילו כח להתחיל לחפש את שכתבתי.

למה כן משמשות האידאולוגיות שם? כדי להתאגד תוך הגדרת מי שאינו באיגוד כאחר ולהלום בו, ואף פעם לא תוך מימוש מי מן הרעיונות הנשגבים הנ"ל, בשום שלב.

למה הדבר דומה (וזה מקרב אותנו לסיבה השניה)?
לנהר גדול ושוצף הזורם אל הים. מתקרב אליו פיסיקאי העוסק בהידרודינמיקה, שמתלהב מן המורכבות של הזרימה ומתחיל לנתח את המערבולות ואת תתי הזרמים הנעים לכיוונים מגוונים, כולל זרמי מעמקים מקומיים הזורמים מידי פעם מטר או אף שניים במעלה הנהר! לאחר שנים של אנליזה ועשרות מאמרים על דינמיקה לא לינארית בפעולה, הוא הולך ושולט ושוקע במורכבות הנפלאה הזו, מרצה על על תופעות מקומיות מרתקות (או שזה רק אני?) אליהן אנשים בד"כ אינם נחשפים - הרי בשבילם זהו גוש מים הנע לים ותו לאו. לאט לאט הוא חדל לשים לב שעד עתה, כל מה שהוא ניתח - הגיע אל הים – דבר בו מבחין כל מי שהשכלתו ההידרודינמית טרם הושלמה.

כשמנסים להציג לרב-חקר זה תובנה פשטנית זו, הוא תמיד מביא לדוגמא את דגי הסלמון השוחים דווקא מן הים במעלה הנהר (כאן המשל קצת התברבר עקב דלות רעיונית וסלמון של מוצ"ש). מכך הוא מסיק שהדוברים אינם מבינים שאין כאן מונוליט ומעדיפים פשטנות דטרמיניסטית התומכת בדעותיהם הקדומות, עוד טרם התקרבו הם לנהר והתוודעו לפרטיו.

ככה זה בעולם הערבי כבר לפחות מאה שנה. הוא נחשף ארוכות לכל האידאולוגיות הנ"ל, העוסקות ביצירת מעגלי סולידריות כלשהם, ברמה כלשהי - ושום מהפך רעיוני חיובי משמעותי לא יצא משם ואף לא ממי שיצאו משם לפני דורות. כל הרעיונות הללו התרגמו במהירות לדרכים נוספות להגדרת אחר, שלילתו והפגיעה בו, תוך נכונות עצומה לסיכון והקרבה אישיים וקבוצתיים לשם כך, אך היעדר נכונות אמיתית, גם כזו שהסיכון בה נמוך או אף אינו קיים לפעול למען ערכים נעלים יותר.

מה יהיה בעתיד? לא יודע, בני אדם תמיד מפתיעים, אך מניסיון של מאה שנה ויותר באוכלוסיות אלו זה עשוי עוד לקחת זמן רב מאוד. לא שאין שם התקדמות בנושאים כמו מעמד האשה והיחסים בין השליט לנשלט, אך היא איטית להחריד ונטולת תמיכה עממית ובמיוחד לא של אלו האמורים היו להוביל מאבקים אלו - האינטלקטואלים.

לכן, וכאן אני מגיע לסיבה השניה בשלה התייחסתי יותר לטוען במקום לפרטי טענותיו, מאחר שהפרטים שמציין ש' הינם שוליים, אזי לאחר התייחסות קצרה בשורה הראשונה, העדפתי להתייחס לתופעה אנושית המעניינת אותה הוא (אולי) מגלם. כוונתי לאנשים בעלי ידע רב וכושר טיעון נאה, אך חסרי הבנה מינימלית של התמונה הגדולה העולה מן הגודש שבידיהם. פעמים רבות הבנה זו אינה דורשת יכולת אנליטית מיוחדת, אלא רק יכולת חישוב של ממוצע וסטיית תקן, וכן את הנכונות להשתמש ביכולת זו.

מי שרוצה לקבל רושם אחר יכול לצפות בראיון עמו ב http://lnk.nana10.co.il/Article/?ArticleID=565749 (לא בשואש!). חבל רק שירון לונדון מתקשה שם לסכור את הגיגיו ולהסכית.
--------------------------------------------------------------------------
1 ראה גם סוף פסקה ראשונה בתגובה 453817
נהר גדול ושוסף 488497
מהו רעיון הלאום אם לא "אידאולוגיה כדי להתאגד תוך הגדרת מי שאינו באיגוד כאחר ולהלום בו"? האם לא ניתן, תוך התבוננות מרוחקת דיה וקורטוב ציניות, לתאר בצורה שתיארת כל קבוצה חברתית בכל מרחב גאוגרפי ובכל תקופה היסטורית?
''האם לא ניתן'' 488624
כמובן שכן. השאלה היא מהי האמת.
''האם לא ניתן'' 488629
השאלה היא לאיזה סוג אמת אתה מצפה כתשובה?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים