יהודי החצר של מזרח גרמניה 5954
מר גורביץ הנכבד,

צר לי לחלוק קשות על קביעתך הגורסת כי מר שטפן היים הינו 'אחד הסופרים היותר המוצלחים' במזרח גרמניה לשעבר, אשר כהגדרתך 'העז לכתוב על הדברים שהיה אסור לכתוב עליהם'.

נהפוך הוא.

מר היים היה והינו ממלחכי הפנכה היותר מזוויעים אשר הצליח להתברג בעולם ה'תרבות' המזרח גרמני, ואשר עמד תחת פיקוחו של שלטון דיקטטורי מהגרועים ביותר שידע הגוש הקומוניסטי, וכל זאת בזכות היותו נימול עם תעודות - נימול אשר עזב את מקום 'גלותו' בארצות הברית של אמריקה למען מכורתו הקומוניסטית, הלוא היא 'מדינת האיכרים והעמלים' האנטי פאשיסטית.

מר היים לא נרדף מעולם בשל דיעותיו ה'פרובוקטיביות' כלפי האוליגרכיה הקומוניסטית, ואף נהנה מפריבילגיה אשר היתה בחזקת טאבו עבור האזרח המזרח-גרמני הממוצע - הרשות לנוע בחופשיות ואף לעזוב את גן העדן הקומוניסטי באופן ספונטאני ולתקופות בלתי מוגבלות, וזאת ללא כל עיכובים שהם ו/או צרורות כדורים ממגדלי השמירה של הגבול הפנים גרמני.

מבחינת המשטר היה תפקידו האמיתי של מר היים במזרח גרמניה לשמש כ'תובע כנגד המשטר הפאשיסטי במערב גרמניה (Westzone)', וזאת כפי שעולה מתעודות ומהערכות שונות ומשונות מטעם שירות הביטחון המזרח גרמני (שטאזי), תעודות אשר נתגלו לאחר איחודה של גרמניה.

אשמח לספק לך ולקוראים אחרים הוכחות ומובאות לטענות אלו בשפה הגרמנית.

בברכה

א. מאן
יהודי החצר של מזרח גרמניה 5973
שני זעזועים בבוקר אחד - תגובתך באשר לשטפן היים והסקירה ב"ספרים" של "הארץ" על הביוגרפיה של קיפלינג.

אינני מומחה גדול למזרח גרמניה, גרמנית אינני יודע, ואני משוכנע שאת הפוליטיקה הפנימית של שתי הגרמניות אתה מכיר הרבה יותר ממני - ובכל זאת, אני מתקשה לקבל את שטפן היים, עם כל היותו קומוניסט נאמן, כמלחך פנכה של המשטר. שני ספריו שקראתי - "דו"ח המלך דוד" ו"אחשוורוש, היהודי הנודד" - רוויים לעג לשלטון הקומוניסטי, והתייחסות לשלטונות דמוקרטיים לא מצאתי שם. אינני מכיר את הפובלציסטיקה של היים, אם אכן קיימת כזו, ואינני יודע מה הן דעותיו הפוליטיות; אבל דעותיו, כפי שהן משתקפות בספריו שקראתי, אינן עולות בקנה אחד עם התמונה שאתה מצייר. ידוע לי, שבתקופת הקריסה של גרמניה המזרחית, הוא השתתף כנואם בכמה מהאסיפות העממיות שקראו לרפורמה (אמת, גם מרקוס וולף, איש הHVA הידוע, השתתף בהן...).

אשמח אם תרחיב ותנמק את הערותיך כלפי היים.
יהודי החצר של מזרח גרמניה 5995
מר גורביץ היקר,

חוששני שהתשובה לשאלותיך תהיה מעט ארוכה, ולכן אנסה ברשותך להתמקד בנקודות העקריות והחשובות במיוחד;

- שתי הגרמניות בסיטואציה של תחילת שנות החמישים ניסו להוכיח לעולם ולעצמן כי הן 'שפויות' (אין כל צורך להסביר מדוע).

- מאחר ושתי הגרמניות אחזו כידוע באידאולוגיות שונות וקוטביות במהותן האחת כלפי השניה - אשר נטו להתחרות האחת זו בזו על בסיס סכום משחק אפס - קיבלו אלמנט הפרופאגנדה ואלמנט המגדיר
השלילי (ex negativo) חשיבות מיוחדת במינה.

- על רקע פאתולוגי זה קיבל נושא 'היהודים' חשיבות-על. קברניטי השילטון בשתי הגרמניות הגיעו למסקנה האיזוטרית שבאם יוכלו יהודים לגור ולדור פעם נוספת בגן העדן הארי לשעבר יהיה זה מן הסתם תעודת כבוד ויושר עבורן, ו'הוכחה' לשפיותן.

- על רקע זה החלה גרמניה המערבית לקנות אהבה באמצעות הסכמי שילומים ושלל אמצעים אחרים, בעוד שתאומתה המזרחית והענייה נאלצה לפנות אל פסי האמונה האידאולוגית - ועל ידי כך לגולל שטיח אדום עבור מספר יהודים תמהוניים ממוצא גרמני אשר רצו 'לחזור' למכורתם השוויונית והאנטי פאשיסטית (אינני יודע אם לצחוק או לבכות), אך יותר מכל רצו נימולים יקרים אלו לקבל הכרה ברוחניותם ובמטעני חשיבתם האינטלקטואלית, וזאת מהסיבה הפשוטה שהללו לא קיבלו זאת באף מקום אחר, כגון פלסטינה, ישראל, ארה"ב וכ'...(מדינות לא מתורבתות דיין, כלשון אותם ייקים מזרח גרמנים).

- שטפן היים נימנה על זן חביב זה של אנשים שהרגישו 'רע' בגלותם, וחלמו על גן העדן הגרמני במהדורתו האיכרית-עמלית.

- שטפן היים קיבל לא רק שטיח אדום, אלא שורה שלמה של הטבות אשר היריעה תקצר מלפרטן, אך החשובה מכולם - האופציה לההיפך לליצן חצר יהודי, אשר לו מותר לומר כל דבר כהוכחה ניצחית לדמוקרטית העמלים.

- גרוע מכך. רוב כתביו והגיגיו פורסמו אך ורק ב...מערב גרמניה, כך שאנשי מזרח גרמניה כלל לא קראו והתעמקו בספרים ובהגיגים ממנה לדוגמא נהינת אתה ושאר קוראים אחרים. מוזר, הלוא כן? לא בעיניו של היים אשר סינגר בלהיטות על המישטר המזרח גרמני ועל בחירתו בו.

- במיסגרת התפרקותה הטוטאלית של מזרח גרמניה לקח מר היים טרמפ ארוך לתוך החיים הפוליטיים, ובמיסגרת זו הצטרף לממשיכת דרכה של המפלגה הקומוניסטית המזרח גרמנית (SED) בשמה החדש - PDS.

בברכה

א. מאן

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים