בארץ העיוורים אף אחד לא רואה. 658184
בתקופת פרשת דרייפוס, על רקע זיוף מסמכים הולך וגדל ע"י קציני הצבא הצרפתי על מנת להוכיח את "אשמתו" של דרייפוס, פורסמה קריטורה המראה קצין צרפתי המזדעזע למראה ארון המסמכים העולה על גדותיו שכבר אינו יכול להכיל את כל המסמכים שנוספו אליו. התייחסתי כאן לא פעם לדמיון שבין החברה הצרפתית בימי המשבר שיצרה הפרשה לחברה הישראלית של ימינו, שממש כמוה מסרבת לראות את הפיל הלבן שמוצב לה לכאורה ממש מול העיניים. פיל לבן זה הוא כמובן השליטה על מיליוני נתינים חסרי זכויות שבשטחיהם קיימות התנחלויות יהודיות משגשגות, הפקעת אדמות נעשית בה כיום כמצב שבשיגרה וכמוה גם התעללות יומיומית מצד חיילים שכמעט אף פעם לא זוכה לענישה הראויה לה. כל זה נעשה בתמיכת הגוש הפוליטי השולט, בהתעלמות מופגנת של התקשורת המרכזית (למעט עיתון הארץ כמובן) ובמתן גושפנקא חוקית כביכול מצד המערכת המשפטית.

על רקע זה צריך להבין ולהעריך אמירות הבאות מצד הימין כמו במאמר שלעיל (המחוזקות ע"י המרכז הלאומני האוהב לקרוא לעצמו "השמאל המתון" כאשר "מתינותו" איננה אלא טמינת הראש בחול והסכמה במוצהר ובפועל עם כל מהלכי השלטון). זה לא חדש. כאשר הפלסטינים מתקוממים הימין טוען שאין הצדקה למהלך מדיני כי "לא מגיע להם" וכאשר יש שקט יחסי נטען כמו כאן שהמצב הקיים טוב יותר מכל אלטרנטיבה. זוהי אותה סיכלות שהביאה לפרוץ מלחמת יום הכיפורים והיא כבר מתחילה להביא עלינו חרם מוצדק מצד העולם המערבי (וגם הלא מערבי. לאחרונה סין דרשה מישראל לא להעסיק את אזרחיה בהתנחלויות‏1).

לפני שנחזור לענין הפלסטיני, אתייחס לאיזכור של אירן ומדינות ערב שעלה כאן. סאדאת התנער מהסובייטים לא משום שחזה את התמוטטות הגוש שלהם אלא משום שהבין שעדיף לארצו תלות בארה"ב מתלות בברה"מ. בין השאר על רקע זה ניסה להגיע להסדר עם ישראל שהושג בסופו של דבר הרבה לפני קריסת הגוש הקומינסטי. כל נסיון לתלות הסדר מדיני בין ישראל לשכנותיה במאורע היסטורי זה שלא בזמנו הוא הבל ורעות רוח.
היחסים הטובים דה-פקטו שהיו לישראל עם ירדן נבעו משיתוף פעולה עם המשטר הירדני שמעצם טיבו הוא תלוי הקשר ונסיבות. מצב כזה אינו חסין כאשר הוא אינו מגובה בהסכם שלום המייצב ומחזק אותו. הערוץ החשאי שהוזכר במאמר הוא למעשה כלי להגעה להסדר כזה ולא דבר העומד בפני עצמו לאורך זמן.
עם אירן כמובן אין כל אפשרות מצד ישראל להגיע להסדר מדיני ישיר (שאינו סותר את העובדה שלישראל יש אינטרס לתמוך בנסיון ההסדר המערבי עם אירן) ולאור המאורעות העכשוווים כמובן שטוב שלא נעשה הסדר מדיני עם סוריה.

המצב עם הפלסטינים שונה. מדובר בשני עמים החיים על אותה כיברת ארץ ומתקשים להינתק ממעגל הדמים ההדדי הלופת אותם. כל דבקות בסטטוס קוו רק תביא להחרפת המצב ואוסלו וההיתנתקות המוזכרים במאמר רק מחזקים אמירה זאת. סירובו של שמיר להחזיר את הגדה המערבית (ולתת גם את עזה כפי שהוצע בזמנו) לחוסיין הביאה את הצורך של ישראל להידבר עם אש"ף ודישדוש אוסלו (שמלכתחילה לא הוגדר כחתירה להסדר סופי) הביא להתחזקות החמאס שתרמה לה היציאה מעזה ללא הסדר. יציאה זו הייתה תולדה של חילחול ההבנה בקרב חלקים גדולים של הציבור הישראלי על חוסר התוחלת בשלטון שם. צריך להזכיר שהאבידות הישראליות בזמן השליטה על עזה היו גדולות יותר מהאבידות מאז ההתנתקות.

מהי החרפת המצב המדוברת?
1. הגדלה ניכרת של התקציב בהשקעה בצורכי ביטחון על חשבון תחומים אחרים. דבר זה קורה כבר עכשיו כתוצאה מגזל הולך וגדל של מערכת הביטחון אבל בעתיד המוצע כאן עוד תהיה הצדקה לתביעותיהם ועדיין הכסף לא יספיק.
2. החרמה הולכת וגדלה של ישראל. יכחילו פניהם של תועמלני הhasbara ולא יצליחו להראות שישראל הביאה זאת על עצמה כתוצאה ממדיניות הכיבוש וההתנחלויות ולא מאנטישמיות וצביעות. ישראל לא תוכל להתקיים בבידוד מדיני כמו דרום אפריקה בשעתה וגם תמיכת ארה"ב לא תעמוד לה לעד.
3. תהליך פאשיזציה הולך וגובר שאת ניצניו כבר ראינו בשלוש ממשלותיו האחרונות של נתניהו. זהו כמובן מצב רצוי לימין אבל גם כלפי פנים ישראל כבר לא תוכל להעמיד פנים של מדינה נורמלית.

אז מה הפתרון במצב שאכן נראה שהסדר מדיני בלתי אפשרי (אך לא בלתי מוצדק כפי שטוענים כותב המאמר, אנשי הימין והמרכז הלאומני)? הפתרון שאותו הציע אורי אבנרי כבר בראשית ימי המדינה: קונפדרציה ישראלית-פלסטינית שפירושה מדינה דו-לאומית. זה ללא ספק יכאב ללא מעט גזענים המתגאים בעליונות היהודית אבל האלטרנטיבה היא החרפה של מעגל הדמים ובידוד הולך וגובר של ישראל.

1 אנשי הימין אוהבים להזכיר בהקשר זה את הכיבוש של טיבט שכמו השואה הארמנית הם אוהבים להיזכר בו רק כאשר ממשלות תורכיה וסין נוקטות עמדה נגד המדיניות הישראלית.
בארץ העיוורים אף אחד לא רואה. 658191
It seems that you suffer from reading comprehension deficiencies.
You blame the columnist for anachronism, by suggesting that the writer mixes the cause (the fall of socialism and he eastern bloc) and the result (Saadat's decision to side with the USA), while in fact the writer specifically writes that Saadat showed foresight and saw that the fall of the Soviet Union is inevidable, and therefore switched sides in advance.
I recommend going over to some online reading comprehension lessons
http://mrnussbaum.com/readingpassageindex/

בארץ העיוורים אף אחד לא רואה. 658281
גם הטענה שסאדאת חזה את הנולד ולא פעל פשוט מתוך מדיניות רצויה בעיניו היא מגוכחת. לענין זה התכוונתי כשאמרתי שאי אפשר לתלות את הכל בנפילת ברה''מ והגוש הקומוניסטי.
בארץ העיוורים אף אחד לא רואה. 658669
את תוכן המאמר בקישור ששלחת לא הצלחתי לקרוא עד סופו בגלל שאיני מנוי, וכבר שכחתי איך ''מתפלחים''. מכל מקום, קשה להסיק ממאמר שכתב, אם כתב, אורי אבנרי בתחילת שנות המדינה לגבי גישתו היום משום שהאיש הזה התחיל את דרכו כחבר באצ''ל ואז אולי היה בעד ''שתי גדות לירדן. זו שלנו וזו גם כן'', ואחר כך ידוע שירו המילטנטי ''שועלי שמשון''. אז אולי בדרכו, עד שהגיע משם עד הלום העלה גם רעיון קונפדרציה שאין לי נתונים לדעת מה מהותו.
במקרה שמעתי לא מזמן ראיון עם יוסי ביילין שמוזכר בחלק הגלוי של המאמר של אורי אבנרי. בראיון הזה אכן הציע יוסי ביילין קונפדרציה, אך גם כאן לא הייתה ברורה לי מהותה במלואה, אך זו התגלתה לי בחלקה כשביילין אמר בראיון ''רוב המתנחלים יעדיפו להתפנות''. המשפט הקצר הזה הבהיר לי פחות או יותר את הכוונה שב''קונפדרציה'', והכניס אותי להתנגדות עצומה. אחד מהוגי אוסלו רואה שהדרך שהציע נכשלת כישלון חרוץ ואז הוא מנסה להגיע לאותה מטרה בעזרת מילים מתונות. אין כאן שום אפשרות לראות איך ה''קונפדרציה'' לא תכניס את דאעש למרחק צפייה בעין בלתי מזויינת על פתח תקווה וכפר סבא.
לא אכפת לי שהערבים ייעשו ''קונפדרציה'' אצלם יחד עם חמס אל קעידה והחליפות בשטחים שנתונים למרותם, אבל לא אצלי בחצר. אם ימאס לך לחיות במדינה ''כובשת'' ו''פשיסטית'' תוכל להתאסלם ולעבור לקונפדרציה הזאת. אבל יהיה עליך להזהיר מאד את ילדיך שלא יאכלו ברמדאן כדי שהשלטונות לא יצלבו אותם. אני אעדיף להישאר במדינה ה''פשיסטית''.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים