גלים גלים, עולים עולים 673387
ובינתיים, שמועות על גילויים של גלי גרביטציה מפזר אדוות ברחבי הרשת.
גלים גלים, עולים עולים 673539
ועכשיו ההצהרה המלאה לציבור.
ואל תשכחו איפה שמעתם זאת לראשונה ;-)
גלים גלים, עולים עולים 673540
ב"הארץ"!
גלים גלים, עולים עולים 673543
אני מבין שלא נכנסת לקישור הקודם שלי. נעלבתי.
גלי הכבידה כתוצאה מהשבר הנפשי יגיעו אליך עוד כמה מילי-שניות. תתכונן עם הגלשן.
גלים גלים, עולים עולים 673545
טיעונים לעונש: על האדוות ברשת אני יודע ממקורות אחרים. אני מקבל על עדכונים מכמה בלוגים ומדי פעם אפילו מעיף בהם מבט.
גלים גלים, עולים עולים 673546
אז חור שחור מטיל צל כבד? (מומלץ להאזין תוך כדי קריאת הכתבה)
גלים גלים, עולים עולים 673576
מישהו מבין איך הגלאי הזה עובד ויכול להסביר?
גלים גלים, עולים עולים 673839
הסיפור הקצר הוא שיש גלאי בצורת ריש עם 2 רגליים ניצבות. אורך כל רגל 4 קמ. הרגליים הן באותו אורך בדיוק רב. מודדים אם יש הפרש זערורי באורך של הרגליים. כאשר יש גל כבידה אז רגל אחת נהיית קצרה יותר ואז השניה וחוזר חלילה והתדירות של הגל היא כמה פעמים קורה המחזור הזה בשניה.
הטריק הוא להשתמש בקרן אור שאורך הגל שלה קצר,נגיד 1000 ננומטר. אם יש 2 קרניים כאלו שיצאו מאותה נקודה בדיוק ועברו כל אחת מסלול ארוך, אבל אחת עשתה מרחק שקצר ב 500 ננומטר, אז במפגש בינהן תהיה התאבכות שזה משהו שקל לגלות (העוצמה של הקרן המשותפת קטנה! יותר מסכום חלקיה). אז מה שעושים בגדול זה לשלוח 2 קרני ליזר מנקודת המפגש של הרגליים, אחת דרך רגל א ואחת דרך רגל ב. בקצה של כל רגל יש מראה, אז הקרניים חוזרות כל הדרך ואז מפגישים אותן ורואים אם יש התאבכות.
זה על רגל אחת :-)
גלים גלים, עולים עולים 673844
כן, זה מיכלסון מורלי שמצליח!
גלים גלים, עולים עולים 673870
אתה בטח יודע מי היה המדען ממכון ויצמן ש"גילה" פעם גלים גרביטציוניים בכל פעם שמישהו במעבדה הסמוכה היה פותח או סוגר דלת. אולי דרור שדה?
גלים גלים, עולים עולים 673882
אני אכן זוכר את האגדה האורבנית הזאת על דרור שדה.
בגרסא המוכרת לי - המוצלחת יותר לטעמי - דובר על משאית זבל שעברה ליד המעבדה כל יום בדיוק בשש בבוקר, מה שגם הביא למחזוריות נאה של 24 שעות התואמת את סיבובו של כדור הארץ.
גלים גלים, עולים עולים 674020
לי מוכרת גרסה שהמדידה בוצעה בנגב, הרחק ממקום ישוב, ושפרופ' שדה מדד בדיוק רב את התדירות הרזוננס של מסוע הפוספטים.
גלים גלים, עולים עולים 673871
מן הסתם החלק מקשה ביותר הוא להפטר מכל הרעשים במערכת - סיסמוגרפיים ואפילו כאלה שקשורים לשינוי הטמפרטורה לאורך הצינורות הארוכים האלה.
גלים גלים, עולים עולים 673883
נראה לי שאת שינויי הטמפרטורה אכן כדאי לקזז, אבל תדר השינוי הנמוך שלהם ימנע מהם להתחזות כגלי כבידה.
גלים גלים, עולים עולים 673887
הבעיה היא שהיחס רעש/אות נעשה גרוע יותר. אפשר להעביר את המשך הדיון למקום בו ג'וד אומרת משהו דומה בקשר לכולסטרול או שומן רווי או מה שלא היה שם.
גלים גלים, עולים עולים 673889
אני לא בטוח - מסתבר שיותר קל למדוד גלי כבידה ואת הסיבות להם ממרחק של מיליארד שנות אור, מלמדוד שינויי כובד אישיים ומה גורם להם ממרחק של שני מטר.
גלים גלים, עולים עולים 673886
אתה כנראה צודק. יש 2 טריקים ראויים לציון מעבר ל״בוא נעשה שהציוד יהיה ממש ממש מדויק״.
1. אפשר להבחין בצליל של פעמון גם ברחוב סואן (כן, זה בערך מה שאמר הפונז). גם גלי הכבידה הוא ״צליל״ מאד מסוים שמחפשים.
2. יש 2 גלאים נפרדים במרחק 3000 קמ. אם שניהם שמעו בדיוק את אותו צליל כמעט באותו רגע, סימן שמקור הצליל הזה רחוק מאד ולא הפרעה מקומית ליד אחד הגלאים.
גלים גלים, עולים עולים 673888
(דמיין איור של אגודל מונף ליד הסעיף השני).
גלים גלים, עולים עולים 673893
2. אני תוהה אם אפשר גם לומר (או שאכן אמרו) עוד משהו בעקבות המרחק הזה: האור עובר מרחק כזה במאית שנייה - זמן ארוך מאד וניתן בקלות למדידה במכשירים של היום. עכשיו, זה יהיה כמובן ההפרש המקסימלי - בהנחה ש"חזית הגל" של הכבידטון מתקדמת לאורך הקו הדימיוני המחבר בין שני הגלאים.
אם חזית הגל הזאת מאונכת לקו הזה, שני הגלאים ישמיעו קליק(צ'ירפ/בירפ/ביפ-ביפ/ענתה לו קווה-קווה וקפצה לבריכה) בו-זמנית. זאת אומרת, שעל ידי מדידת הדיליי (השהייה?) בין שני הקליקים הנ"ל, אפשר לומר מה הכיוון הזוויתי‏1 של מקור הסיגנל בשמי הלילה.

2 עד כדי סימטריה גלילית, אבל זה בכל זאת משהו.
גלים גלים, עולים עולים 673909
אתה מניח שגלי כבידה נעים במהירות האור. זה מוכח?
גלים גלים, עולים עולים 673913
גלי כבידה נחזו ע״י היחסות הכללית - והמהירות שלהם עפי התאוריה היא מהירות האור. אני מניח שאם יהיו עוד גלאים יהיה אפשר ממש למדוד את זה.
גלים גלים, עולים עולים 673912
אתה צודק עקרונית, וגם עשו את זה. למרבה הצער האיכון שניתן לקבל משני גלאים הוא גרוע (כלומר פיסה גדולה מאד של שמיים). הוא בעיקר מדגים את המסר ״כמה מגניב יהיה אם יהיו עוד גלאים״.
גלים גלים, עולים עולים 673914
מגניב לאללה
גלים גלים, עולים עולים 673919
הייתי מגדיר את זה כמו "מעגל גדול של שמיים" - עוד גלאי אחד ואתה מצמצם את זה לכיוון מוגדר‏1, שרוחבו כרוחב שגיאת המדידה (זה קצת כמו GPS אבל הפוך, נראה לי).

1 טוב, אולי שניים.
גלים גלים, עולים עולים 673921
מה שלא היה ברור לי הוא מאיפה בדיוק הם יודעים את המסה של שני החורים השחורים ואת המסה של החור הממוזג (מישהו אמר טוסברהינדי הגיבור?). האם יש תצפיות אלקטרומגנטיות על אותו אירוע?
גלים גלים, עולים עולים 673955
אני יכול לנחש‏1, אבל נראה לי שהאח של האייל כאן יודע ממקור ראשון מה באמת הם עשו, אז חבל שאני אעלה כאן כל מיני השערות פסאודו-אינטליגנטיות.
אח של, אתה יכול לענות לאריק?

1 הסיגנל התאים למודל מסוים?
גלים גלים, עולים עולים 674022
ויקיפדיה העברית מסכימה עם ‏1 שלך: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%9...

ובאשר לתצפית אלקטרומגנטית: באופן חשוד מאוד, 0.4 שניות לאחר גל הכבידה, נמדדה קרן רנטגן בלתי-צפויה בכיוון לא ממש ידוע בשמיים. http://arxiv.org/abs/1602.03920
גלים גלים, עולים עולים 674025
לא רק עם ‏1 שלי, גם עם ‏2 שלי מתגובה 673893, טאדם!

לא הבנתי מהקישור השני אם זה מאשש את התגלית הראשונה (ואולי אפילו משפר את דיוק המיקום הזויתי של האירוע), או שזה דוקא מגיע מכיוון אחר ובתדרים שלא תואמים למודל של התנגשות שני חורים שחורים‏1 (שזה אומר שאולי הסיגנל שנקלט מלכתחילה הוא לא של איחוד שחור במרחק מיליארד שנה, אלא המילניום פאלקון בוקעת מהעל-חלל בגלקסיה קרובה הרבה יותר).

1 בכלל, בקשר למודל הזה, אני התרשמתי משני דברים שנשמעו מפתיעים (אני מודה מראש שהידע שלי ביחסות כללית קטן למדי):
א. שני גופים עם מסות של עשרות שמשות מסתובבים אחד סביב השני בתדר של מאה פעמים בשנייה - הולי מוזס!
ב. התיאור לפיו גוף מאסיבי שמסתובב פולט אנרגיה כבידתית שמקטינה את המסה שלו מזכיר את ה'פרדוקס' של האלקטרון שלו היה מסתובב סביב גרעין האטום כמו בציורים הפופולריים, מאחר והוא פולט אנרגיה אלקטרו מגנטית, היה אמור לאבד אנרגיה ולקרוס עד לכיוון גרעין האטום ולא להישאר במסלול מוגדר ויציב (הפתרון כידוע הוא כי קוונטים וכל הג'אז הזה). עד היום לא ידעתי שגם גופים לא טעונים שסובבים זה סביב זה מאבדים אנרגיה. ואיך זה מסתדר עם זה שהאסטרונאוט בנפילה חופשית בתור קופסה במסלול סביב כדור הארץ לא אמור להבדיל בין זה לבין תנועה בקו ישר ובמהירות קבועה בחלל ריק.
גלים גלים, עולים עולים 674026
בעניין ההולי מוזס -
1. אומרים איפשהו עד כמה הם מנחשים שאירוע כזה שכיח ביקום?
2. החור הממוזג ודאי שומר על התנע הסיבובי המטורף של שני החורים, אז זה אומר שהוא (התופעה חור שחור) פחוס, או שרק המסה שלו פחוסה?
גלים גלים, עולים עולים 674037
2. חורים שחורים מסתובבים הם כנראה אובייקטים מוכרים לפי ויקי. נראה לי שאין משמעות ל"מסה פחוסה", מאחר וככל הידוע לנו היא קורסת לסינגולריות הרחק מתחת לאופק האירוע של החו"ש. על פי הציור בויקי אפילו אותו אופק לא נפחס, אבל נראה שיש השפעות מובהקות בסביבת החו"ש לתנע הזויתי שלו.
אגב, הטענה שהחור הממוזג "לבטח שומר על התנע המקורי" לא נראית לי כל כך טריויאלית, כי כאמור על האנרגיה המקורית הוא לא שומר. התשובה עשויה להיות שהוא שומר על חלק מהתנע, וחלק משתחרר בגלי הכבידה.

1. לא יודע, אבל בקישור שהבאתי מוזכר חור שחור שמסתובב על צירו יותר מאלף פעמים בשנייה.
גלים גלים, עולים עולים 674447
1. http://arxiv.org/abs/1308.1641 מעריך שכלי המדידה הנוכחיים יזהו 15 אירועים כאלה בשנה.
גלים גלים, עולים עולים 674445
ככל שהבנתי מגעת, הסיגנל האלקטרומגנטי לא היה צפוי. לא ברור אם הוא מגיע מאותה נקודה, כי הכיווניות של הגלאי שלו די מחורבנת. הדבר היחיד שקושר אותו לסיגנל הכבידתי הוא התזמון, ושאלתך במקומה: אולי היה שם אירוע אחר, ואולי התיאוריה לגבי איחוד חורים שחורים לקויה. בכל מקרה - מעניין מאוד אם יתגלה סיגנל רנטגן כזה בקרבת הסיגנל הכבידתי הבא.

לגבי ב שלך: אחד ההסברים הראשונים שסיפקה היחסות הכללית היה לבעיית הנקיפה של כוכב חמה Tests_of_general_relativity#Perihelion_precession_of_Mercury . [Wikipedia] כבר אז היה ברור שהמסלולים הנצחיים של קפלר הם רק קירוב ראשון. האסטרונאוט בקופסה לא יוכל גם לדעת שהוא במסלול ספירלי מתכנס לעבר חור שחור (עד שההבדל בין מהירות הסיבוב של רגליו ושל ראשו יגרמו לגזירה לא נעימה של גופו). איך הוא אמור לשים לב שהאנרגיה הכבידתית שלו לא הופכת כולה לאנרגיה קינטית, אלא חלקה משודר כגלי כבידה?
גלים גלים, עולים עולים 674460
(הגזירה הזאת בדיוק מראה שהוא במסלול ספירלי, למה פסלת אותה בתור מדידה תקפה? קצת לפניה הוא יכול למדוד את עוצמת כח הגאות עם קפיץ ומשקולת)
איך הוא אמור לשים לב? לא יודע, הוא יכול למדוד את גלי הכבידה ליד הקופסה עם אינטרפרומטר, לא? אף אחד לא מגביל את גודל הקופסה לפחות מארבעה קילומטר.
גלים גלים, עולים עולים 675201
האקוויוולנטיות בין נפילה כבידתית ולבין תנועה בקו ישר, מדויקת רק עבור פרה נקודתית. גם בעולם קפלרי לחלוטין, לוויינים נמוכים מסתובבים מהר יותר מלוויינים גבוהים. תאר לעצמך שני לוויינים כאלה קשורים בחוט דק. בסופו של דבר יופעל עליו מאמץ מתיחה.
גלים גלים, עולים עולים 674050
ראשית, אני לא יודע ממקור ראשון.. אני רק מתעניין.
שנית, מדובר במתמטיקה לא כ״כ מרגשת.
יש משוואה יחסית פשוטה.. בצד אחד שמים את התדירות של גל הכבידה ואת קצב השינוי בתדירות הזו (זה דברים שנמדדו). בצד השני של המשוואה: המסות.
נשמע טוב מדי כדי להיות נכון. אז הנה המאמר המקורי של החבורה שעובדת בגלאים: http://journals.aps.org/prl/abstract/10.1103/PhysRev...
המשוואה בסעיף 2.
גלים גלים, עולים עולים 674559
בגלל הסטיות הזערוריות תהיתי אם זה רלוונטי לעשות בחינה של טעות מכשירי מדידה. למשל, בתעשייה מקובל Gage R and R
גלים גלים, עולים עולים 674575
ראיתי כל מיני ניתוחים מעייפים של signal to noise
אבל הדבר האקזוטי יותר שהם עושים זה blind injection - יש בצוות "שתולים" שמייצרים סיגנלים פיקטיבים מבלי לספר לאף אחד כמה ומתי (יש כמה דרכים שונות לעשות זאת). ובודקים האם הצוות הצליח לזהות שהסיגנל הוא פיקטיבי.
גלים גלים, עולים עולים 674592
מה שאני עדיין לא מבין זה איך מגיעים לדיוק הנדרש (מה שהוזכר בכתבות הוא 10e-22):
בודגמה שלך קרן אחת התקצרה בחצי אורך גל - 5e-7 של מטר, והמרחק הכולל הוא 4e+3 מטר. היחס ביניהם הוא 1e-10 - עדיין 12 סדרי גודל פחות מהדיוק הנדרש. ברור לי אפשר להבחין בגדלים קטנים מחצי אורך גל, אבל אפילו אם נהיה מאד מאד אופטימיים ונניח שאפשר לגלות תזוזה של מיליונית אורך גל - יחסרו לנו עוד שישה סדרי גודל בשביל המדידה האמורה.
האר את עינינו נא.
גלים גלים, עולים עולים 674609
כמה גורמים:
1. בעזרת מראות, הקרן נעה במורד כל רגל 280 פעם הלוך ושוב. כלומר, האורך האפקטיבי של המסלול של הקרן הוא 2240 ק"מ
2. המערכת מסודרת כך שבמצב מנוחה יש התאבכות הורסת מלאה. כלומר אין שום אור. שינוי קל מאד באורך של אחת הרגליים יגרום לאור להופיע.
3. העוצמה של הלייזר חזקה מאד ובעזרת מראות מגבירים אותה עוד יותר. ככל שהעוצמה חזקה יותר, אז התמונה של ההתאבכות חדה יותר וקל יותר לראות בה שינויים.

ההערכה שלי היא כזו:
היחס בין אורך הקרן לאורך הגל נותן 4e-12
היתר ( 1e-10 ) כנראה נובע מיכולת הניתוח של תמונת ההתאבכות
וכל זה כמובן לפני שמדברים על סינון רעשים..

מקור: https://www.ligo.caltech.edu/page/ligos-ifo
גלים גלים, עולים עולים 674616
תודה על ההסבר והקישור הנאים. הם השקיעו הרבה באינטרפרומטר הזה, הוא יותר מתוחכם משמעותית מאינטרפרומטר מייכלסון רגיל.
וזה כשעוד לא ברור איך הם מסנמים רעידות סייסמיות רגילות ורעשים דומים.
גלים גלים, עולים עולים 674632
לא קל להבין את המנגנון של סינון הרעשים, אבל הנה מה שגרדתי. זה מתחלק בגדול ל 3 חלקים:

1. שיכוך פסיבי - כמו בולמי זעזועים במכונית (אם המכונית חופשיה לנוע ביחס לגלגלים אז מכח האינרציה היא תשאר באותו מסלול, ולא תעקוב אחרי כל הרעידות שלהם). במקרה הזה החלק שאסור שיזוז הוא המראות. הן תלויות מלמעלה על חוט במקום להיות ניצבות על קפיץ (אגב, החוט עשוי מחומר שלא רגיש לשינויי טמפ'). יש 4 משקולות תלויות אחת מהשניה ורק האחרונה היא המראה. אני מניח שזה מקביל ל 4 קפיצים שמחוברים זה לזה, הראשון סופג את רוב הרעידות, השני קצת פחות וכן הלאה.

2. תיקון אקטיבי של התנודות של 4 המשקולות - מנגנון שמודד בזמן אמת את התנודות האלו ומפצה.

3. שיכוך התנועה של כל המבנה - מערכת הידראולית שמפצה על תנועה של המבנה שנובעת מרעידות ססמיות, גאות ושפל וכו (אני מניח שלא שונה מאד ממה שיש בגורדי שחקים רגילים, רק כנראה יקר יותר).
אני לא עודד, אני וינסטון המודד 674636
בקיצור, מעולם לא עבדו רבים כל כך, בהשקעה גדולה כל כך, כדי למדוד תופעה קטנה כל כך. שאפו‏1.

1 אני ביליתי חלק ניכר מזמני לאחרונה בלמדוד תזוזות של מיקרונים ממרחק של 4 סנטימטרים, לא קילומטרים, וירקתי (ירקנו, זה לא פרוייקט אישי כמובן) דם כדי להילחם בתנודות מכניות ושינויי טמפרטורה.
להגנתי אומר שמחיר המטרה של המערכת היה מאות דולרים, לא מיליארדים. ועדיין.
גלים גלים, עולים עולים 674637
וגם:
1. שיכוך כזה בדרך כלל מנחית תדרים גבוהים, אבל משאיר חלק מהנמוכים. מול זה ניתן לטעון שממילא מחפשים סיגנל בתדר גבוה מספיק, אבל התדר הנמוך יכול לשנות את נקודת המדידה שלך - זאת שאמרת שהיא מכוונת עד כדי מיליונית אורך גל כדי ליצור התאבכות הורסת לגמרי.
2. תיקונים אקטיביים יכולים להכניס רעידות בפני עצמם.
in space, no one can hear you scream 674640
הניסוי הזה צועק ''חבר'ה, הרבה יותר קל לעשות אותי על הירח'', אבל אף אחד לא שומע.
in space, no one can hear you scream 674643
אחלה רעיון אבל אם כבר, עדיף בחלל, במסלול נמוך, כך ש:
א. אין קרקע שתרעד כשסייסמי ותימתח כשתרמי.
ב. כשנשרף קבל במעגל הבקרה של הלייזר, מספיק לשלוח מעבורת קטנה ולא צריך טיטאן 5.
in space, no one can hear you scream 674645
מעבדה קטנה? או שלוש מעבדות קטנות? (וזה עוד מבלי להזכיר את הצורך במספר עותקים של הניסוי). העלות יכולה להיות נמוכה ממאות מליונים ספורים?
in space, no one can hear you scream 674646
יש תוכנית לשגר גלאי כזה לחלל, המשימה נקראת eLisa והיא מורכבת מ 3 לווינים שנעים במרחק קבוע זה מזה (אורך כל זרוע יהיה מליון ק"מ)
קישור: https://www.elisascience.org/articles/elisa-mission/m...

כרגע התוכנית היא לשגר ב 2034, אז צריך להיות ממש ממש סבלניים :-) לגבי המחיר של המשימה, עד אז כבר תהיה אפליקציה לסמארטפון שתעשה את אותו דבר ב 3.99$, אולי זו תהיה הנכדה של האפליקציה שהפונז כותב.
in space, no one can hear you scream 674647
לא תיארתי לעצמי שאפשר לשמור על מרחק קבוע בין גופים בחלל ברמת הדיוק הנדרשת. 2034, הה? מסופקני אם עוד אהיה בסביבה כדי למחוא כפיים.
in space, no one can hear you scream 675181
על ליזה ואחותה הגדולה המתוכננת אליזה אפשר לקרוא קצת כאן. בינתיים המרחק שנבדק הוא כחצי מטר, אבל כמו שאמר האח של, השאיפה היא להגדיל אותו עד מליון קילומטר.
in space, no one can hear you scream 675192
ובינתיים, על כדוה"א...

מסתבר שיש גלאי נוסף! והוא יתחיל לפעול ממש בקרוב. יש כאן סיפור מעניין (שהצלחתי לפספס): אף אחד לא זוכר את האדם השני שהגיע לירח.

ligo זה הגלאי שכתבתי עליו, זה שהתפרסם לאחרונה. זה פרוייקט אמריקאי. יש לו 2 אתרים בארה"ב. virgo זה גלאי אירופאי. יש לו רק אתר אחד, בפיזה באיטליה. שניהם פעלו כבר בעבר, עד שנת 2010 או 2011, ולא גילו כלום. אז הם נסגרו לצורך שדרוגים טכניים שנועדו לשפר את הרגישות. הגלאי ligo המשודרג נקרא advanced-ligo ואילו הגלאי המשודרג נקרא (הפתעה): advanced-virgo

שניהם אמורים להגיע לאותה רמת רגישות בסופו של דבר. התהליך של השמשת הגלאים הוא תהליך ארוך שלוקח שנים. הוא כולל מספר הרצות אופרטיביות והפסקה בין הרצה להרצה שנועדה לכוון ולשדרג את הגלאי. האמריקאים פשוט התחילו קצת קודם.. תאריך היעד לרגישות מלאה של הגלאי האמריקאי הוא 2019. אבל כבר בהרצה הראשונה שנקראת O1 והתחילה בספטמבר 2015, האמריקאים הצליחו! ראוי לציין שהם חיכו עד פברואר לפני שהם רצו לעיתונות. O1 נמשכה 4 חודשים והסתיימה בינואר 2016. מאוחר יותר השנה אמורה להתחיל הרצה O2 (עם רגישות גבוהה יותר) שתמשך חצי שנה. כנראה ההרצה הזו תהיה במקביל להרצה הראשונה של advanced-virgo. האירופאים פשוט פספסו בקצת את התצפית הראשונה (ולדעתי גם את השנייה). כאמור כאשר הגלאי האירופי יהיה פעיל אפשר יהיה להשיג איכון הרבה יותר מדוייק. הנה המקור. אגב, יש גם גלאי יפני שהוא כבר בבניה, ואמור להיות פעיל עוד מספר קטן של שנים (לא מצאתי נתון אמין).
in space, no one can hear you scream 675193
ליתר דיוק, התצפית הראשונה התרחשה ב 14 בספטמבר 2015, 4 ימים לפני שההרצה O1 התחילה באופן רשמי.
in space, no one can hear you scream 678776
חדשות: יש תצפית שניה. היא התרחשה ב 26 בדצמבר 2015, והתפרסמה לפני 6 ימים (באיחור אופנתי של חצי שנה): http://www.sciencemag.org/news/2016/06/ligo-detects-...
אז עכשיו יודעים שזה לא טריק חד פעמי.

תהיתי מתי יתחילו לפרסם תצפיות בקצב גבוה יותר. אז בתור השוואה בדקתי את ההיסטוריה של תצפיות של exoplanets (פלנטה מחוץ למערכת השמש) - גם זה היה אתגר טכנולוגי לא פשוט.
ב 1992 גילו את הראשון.
בשנת 2000 גילו 20.
בשנת 2010 חצו את הקו של 100 תגליות בשנה.
in space, no one can hear you scream 678782
יודעים בכלל מה השכיחות של ארועים כאלה (התנגשות של שני חורים שחורים)?
in space, no one can hear you scream 678794
כדי לדעת שכיחות, צריך למדוד. כרגע יש ניחוש שמבוסס על הרבה משתנים לא ידועים.

עבור גלקסיה דומה לשביל החלב:
1-1000 התנגשויות כוכבי ניוטרונים בכל מיליון שנה.
0.01-30 התנגשויות חורים שחורים בכל מיליון שנה.

את זה אפשר לתרגם למספר אירועים ש ligo יקלוט בשנה (יש יותר אירועים מהסוג הראשון אבל העוצמה שלהם חלשה יותר והם קשים יותר לקליטה):
0.4-400 התנגשויות כוכבי ניוטרונים בשנה (״ממוצע״: 40)
0.4-1000 התנגשויות כוכבים שחורים בשנה (״ממוצע״: 20)

והמספרים האלו הם רק אחרי ש ligo יגיע לרגישות מקסימלית (עוד 3 שנים אם אני לא טועה).
in space, no one can hear you scream 678810
תודה.
פרוייקט מעניין אחר לגילוי גלי כבידה 682222
לינק לפרוייקט. הרעיון נקרא Pulsar Timing Array והוא פשוט ומבריק.
יש כוכבים שנקראים פולסרים, ומה שמיוחד בהם הוא שהם פולטים אותות רדיו בתדירות קבועה ויציבה ולכן אפשר להתייחס אליהם בתור שעון. אם מוצאים אוסף של פולסרים מדוייקים מספיק, אז מתקבלת רשת של שעונים מדוייקים בחלל - וזה מאפשר לבנות GPS על בסיסם (בדיוק ככה ה GPS הרגיל עובד - הוא מאזין לאוסף של שעונים מדוייקים על גבי לווינים). ה GPS הקוסמי הזה מודד את במדויק את המיקום של כדוה"א, ויכול לזהות תזוזות זעירות שנגרמות ע"י גלי כבידה.

אז בהשוואה ל ligo יש הרבה פחות חומרה (ותודה לטבע!). מה שצריך בעיקר זה אוסף של רדיו-טלסקופים שידגמו בקביעות כמה פולסרים כאלה. מצד שני, צריך לעקוב במשך שנים.. כי השיטה הזו (בניגוד ל ligo) רגישה לגלי כבידה בתדירות של שנים (אצל ligo זה תדירות של מאיות שניה).

בינתיים, עוד לא גילו כלום בשיטה הזו.
in space, no one can hear you scream 678785
ואם כבר בכוכבים מתנגשים עסקינן - שמעתי השבוע באופן מאד לא מעמיק שלפני שנים בודדות חל שינוי משמעותי במודלים של היווצרות סופרנובה, כאשר שני מדענים (ישראלים לפי הסיפור) הראו שמערכת בינארית יכולה לקרוס עד להתנגשות שמביאה ליצירת סופרנובה.
יש למישהו כאן מידע יותר מוסמך ו\או מפורט?
in space, no one can hear you scream 678813
אני לא כ"כ מכיר את הקשר הישראלי. אני יכול לספר על המערכת הבינארית, אם זה מעניין.. יש שני קטגוריות של סופרנובה:
1. כוכב שהגרעין שלו מתפוצץ בעקבות תהליך פנימי
2. ננס לבן שנמצא במערכת בינארית צמודה - ומתפוצץ עקב אינטראקציה עם השותף

אז מדובר על הקטגוריה השניה (זה סוג חשוב של סופרנובה שנקרא type Ia). לקטגוריה הזו יש שני מודלים עיקריים:
א. הננס סופח לאט לאט חומר מהשותף שלו, עד שהמסה שלו עוברת סף קריטי - והוא מתפוצץ.
ב. גם השותף הוא ננס לבן והם מתנגשים. אחרי ההתנגשות נוצר ננס לבן במסה מעל הסף הקריטי - והוא מתפוצץ.

למיטב הבנתי מודלים א' וב' הם בתחרות בשנים האחרונות. מנסים להסתכל על כל מיני סופרנובות שקרו, ולהסיק האם הן התרחשו במודל א' או במודל ב' (ייתכן שחלק התרחשו במודל א' וחלק במודל ב'). למשל:
- במודל א' נפלטים יותר קרני X
- במודל א' השותף לפעמים שורד ואפשר לראות אותו בטלסקופ
וכו'.
אני מניח שהמדענים ששמעת עליהם היו קשורים למודל ב' - בצד התאורטי או בצד התצפיתי..
in space, no one can hear you scream 678815
תודה על התשובה.אכן מעניין.
שובו של ה ligo 692934
האנשים שמפעילים את LIGO מכנסים מסיבת עיתונאים ליום חמישי.

כנראה הם יבשרו על תצפיות שהתרחשו בתקופת ההרצה האחרונה שלהם (שהחלה בנוב' 2016). נחכה ונראה.

----

אגב, כמו שאומר השיר, לא הכל סרנגה, לא הכל חלק.. גם גלאי האירופאי (virgo) נתקל בקשיים טכניים שמנעו ממנו להתחיל לעבוד, וגם צמד גלאי ה ligo הצליח לשפר את הרגישות שלו, אבל לא במידה שקיוו לה.
שובו של ה ligo 692972
כן. תצפית מס 3: https://www.theguardian.com/science/2017/jun/01/third...
שובו של ה ligo 692977
מגניב! יש לך מידע מעבר למשפט הקריפטי בקישור שזה עשוי לספק רמזים לחומר האפל ("רסיסי חורים שחורים" או משהו כזה)?
שובו של ה ligo 692990
ככל שיאספו יותר סטטיסטיקה על אירועים כאלו, כך יהיה אפשר לבדוק כל מיני תאוריות. משתמשים במונח המסתורי "רמזים" כי הסטטיסטיקה כוללת רק 3 ארועים כרגע. אבל התקווה היא לשפר את הגלאים כך שיאספו סטטיסטיקה בקצב גדול יותר.

למשל יש תאוריה (לא פופולרית) שהחומר האפל מורכב למעשה מהרבה חורים שחורים קדמוניים (האם תרגמת smattering ל"רסיסי"? הכוונה היא לכמות קטנה ומפוזרת). קדמוניים - הכוונה לכאלו שנוצרו במפץ הגדול. אם תהיה מספיק סטטיסטיקה על התפלגות המשקל והמיקומים של חורים שחורים, יהיה אפשר לאשש או לשלול את התאוריה.

עוד עניין הוא שעד כה נצפו 3 זוגות חורים שחורים. אף אחד לא היה כוכב ניוטרונים (ואמורים לצפות גם בכאלו). אולי זה מקרי. אבל אם זה יהיה סטטיסטי אולי יש משהו שגוי בההערכות על כמות הזוגות של כוכבי ניוטרונים.

עניין אחר הוא שיש "רמז" (?) לכך שהפעם (בארוע השלישי) ציר הסיבוב של החורים השחורים לא היה מיושר, כלומר לכל אחד ציר סיבוב שמצביע לכיוון אחר. זה מעיד שכנראה הם לא נוצרו יחד אלא במקומות רחוקים ואחרי זה הגיעו להיות קרובים ולהקיף זה את זה.
שובו של ה ligo 692996
בקשר לפסקה האחרונה - איזה חורים שחורים כן נוצרו "יחד"? המנגנונים המוכרים, עד כמה שידוע לי (ותודה לקיפ תורן וספרו המומלץ מאד בנושא) נוצרים מקריסת כוכב גדול, מה שמייצר חור שחור אחד, לא שניים. אז איך נוצרים שניים יחד? אולי הכוונה למערכת בינארית מלכתחילה, ששני כוכביה קרסו, כל אחד בתורו, אבל מישור התנע הזויתי שלהם משותף בגלל שהשתייכו לאותה מערכת?
שובו של ה ligo 692998
כן, זו הכוונה.. מערכת בינארית שנוצרה מאותו ענן וכל 3 כיווני הסיבוב מסונכרנים (הסיבוב העצמי של כל כוכב והסיבוב של שניהם סביב מרכז הכובד).
שובו של ה ligo 693000
הממ, במערכת השמש הסיבוב העצמי של כדור הארץ לא מקביל לסיבוב שלו סביב השמש.
How come, then?
שובו של ה ligo 693002
שאלה טובה, זה יוצא מכלל המעיד על הכלל. 70٪ מהמסה במערכת השמש (צדק) הוא סטיירט (אני מתכוון בנטייה קרובה לאפס). אני חושב שמייחסים את רוב הנטיות של כוכבי לכת להתנגשויות שקרו אחרי שהם כבר נוצרו. אגב, אני חושב גם שרוב התנע הזויתי של כוכבי הלכת נמצא במישור הסיבוב שלהם סביב השמש ולא בסיבוב העצמי - ובקטע הזה כדוהא הוא סטרייט.
שובו של ה ligo 692997
וגם - יכול להיות שהתנגשות כוכבי ניוטרונים היא פחות אנרגטית (אפילו סביר מאד), ולכן סיכוי הגילוי שלה נמוך יותר?
שובו של ה ligo 693001
בטוח פחות אנרגטית. כי כוכבי ניוטרונים לא יכולים להיות כבדים מ 2-3 מסות שמש (כי אז הם קורסים לחור שחור) ואילו לחורים שחורים אין גבול עליון.

רק מה, המודלים צופים שיש גם הרבה יותר התנגשויות של כוכבי ניטרונים בהשוואה להתנגשויות של כוכבים שחורים. אז זה מתקזז והתדירות של *תצפיות* מ 2 הסוגים אמורה להיות דומה.
שובו של ה ligo 693003
בדיוק מה שניסיתי לטעון.

לגבי השני, האם כל ההתנגשויות הן ממערכות בינאריות? או שיכולות להיות עוד סיבות, כמו גלקסיות שמתנגשות?
שובו של ה ligo 693013
התנגשויות עשויות להיות מכל מיני סיבות, השאלה היא מהי הסיבות הנפוצות יותר. בהודעות לעיתונות כתוב שבגלל שצירי הסיבוב לא מסונכרנים, סביר יותר שזה לא מערכת בינארית אלא בכוכבים שהתקרבו בתוך צביר כוכבים צפוף. צבירי כוכבים הם נפוצים יחסית (בשביל החלב יש 150), ויכולים להיות צפופים מאד ביחס ליתר הגלקסיה.
שובו של ה ligo 693016
הנה פירוט בעניין - צבירי כוכבים כמקור של התנגשויות חורים שחורים: http://www.space.com/37060-globular-clusters-black-h...
שובו של ה ligo 694928
אתמול הודיעו על תצפית רביעית: https://www.google.co.il/amp/s/www.theverge.com/platf...

היא התרחשה ב 14 באוג' 2017 וגם הפעם זה מיזוג של צמד חורים שחורים. אבל הפעם זה לראשונה נקלט ע"י גלאי שלישי: virgo באיטליה. אז המיקום של האירוע הרבה יותר מדויק. יש גם שמועה לא רשמית על אירוע נוסף של מיזוג של צמד כוכבי ניטרונים שנקלט לאחרונה. נחיה ונראה..
שובו של ה ligo 695265
אוקי, זה אכן קרה ואפילו יש כתבה ב ynet.
אני צריך להתרגל למונח חדש.. קילונובה - שזה הפיצוץ שמתחרש בעת מיזוג של צמד כוכבי ניוטרונים (או כוכב ניוטרונים וחור שחור).

יש פה כמה תקדימים. זה גם הפעם הראשונה ש LIGO וחבריו צפו במיזוג כוכבי ניוטרונים (עד עכשיו זה היה רק חורים שחורים), וזה גם האירוע הראשון שצפו בו גם בגלאי גרביטציה וגם בטלסקופים רגילים.
שובו של ה ligo 695283
כן, מגניב.
במסגרת הניימדרופינג אני יכול לספר שלמדתי מכניקה אנליטית אצל צבי פירן שמקבל עכשיו הרבה PR ב-ynet.
מעניין מה הם יגלו מניתוח התצפיות החדשות האלה‏1.

1 We are star stuff and the rings on our fingers are merging-neutron-stars stuff.
שובו של ה ligo 695286
אנחנו אבק כוכבים
שובו של ה ligo 695657
עוד אירוע, מיזוג חורים שחורים. הוא נקלט ביוני ודווח עכשיו. אז התוצאה היא 5:1 לטובת חורים שחורים. http://www.bbc.com/news/science-environment-42013920
שובו של ה ligo 695663
בחישוב התוצאה מן הסתם צריך לקחת בחשבון שהאוהדים של קבוצה מסוימת פשוט עושים הרבה יותר רעש כשהיא מבקיעה, הלא כן?
שובו של ה ligo 695667
אם אני מבין את המשל, אז כן: האוהדים של הקבוצה שמובילה 5:1 (ײהחורים השחוריםײ) עושים יותר רעש. מצד שני, התאוריה היא שאוהדים של הקבוצה השניה שקטים יותר אבל רבים הרבה יותר. כך שזה אמור להיות שיוויון מבחינת הגולים שאנחנו שומעים עליהם.

אם היחס יישאר כזה, אולי יצטרכו לעדכן את התאוריה.
שובו של ה ligo 695668
הוריי! עדכון תיאוריה בעקבות מידע חדש זה מבורך.
לא צריך להישמע כל כך מדוכדך בגלל זה.
שובו של ה ligo 702914
ועוד ארבעה אירועים חדשים. והדיווח הוא כבר פורמלית של ligo ו virgo יחד:
שובו של ה ligo 702917
מגניב!
עלתה לי שאלה קטנה - איך נוצרים זוגות בינאריים של חורים שחורים?
ברור לי שמערכות בינאריות קיימות בשפע. אבל מן הסתם, אחד הכוכבים קורס ראשון לחור שחור‏1. ארוע כזה - סופרנובה - אמור להיות אלים מאד, והייתי מצפה שהאנרגיה המשתחררת תחסל את רוב השכנים באזור הקרוב שלו, מכוכבי הלכת ועד בן הזוג הבינארי. לכל הפחות, זה יעיף חלק מאד ניכר ממסת בן הזוג הזה, מה שמאד יקטין את הסיכוי שלו להפוך לחור שחור בעצמו.
יש הסברים/השערות על התהליך הזה?

1 אם אין סיבה נסתרת שגורמת לשניהם לקרוס בו-זמנית.
שובו של ה ligo 702918
שאלה טובה. ייתכן שהמקור של חלק ניכר מהם הוא בצבירים כדוריים. צבירים כדוריים הם קבוצות צפופות מאוד (באופן יחסי) של מאות אלפי כוכבים ברדיוס של 100-200 שנות אור. בקבוצות כאלו 2 חורים שחורים יכולים להתחיל רחוקים יחסית, ואז להפוך לזוג בעקבות כל מיני תופעות כבידתיות. למשל "חיכוך דינאמי" שגורם לחורים שחורים לשקוע לאט למרכז. או למשל תופעה שבה בזמן ששני חורים שחורים חולפים קרוב אחד לשני, נוצר גל גרביטציה חלש שגורם להם לאבד אנרגיה פוטנציאלית ועשוי להפוך אותם לזוג קשור. הזוגות הבינאריים האלה יכולים גם להפלט מהצבירים הכדוריים - וזה הופך את ההיפותיזה הזו לעוד יותר מסובכת לבדיקה.
יש כמה מאמרים שמנתחים את האפשרות הזו, למשל זה וזה.
שובו של ה ligo 702921
מעניין. האם ההנחה הטמונה בשאלתו של הפונז - שפיצוץ סופר נובה של ענק קדמוני יקרע‏1 מספיק חומר מענק קדמוני שהוא תאום בינארי כדי להורידו מתחת הסף הנדרש לסיים את חייו כחור שחור (או כוכב נייטרונים) בעצמו - היא נכונה תמיד (ולא, נאמר, רק בתשעים ותשע נקודה משהו אחוז מהמקרים)? כי אם לא, יתכן שיש הסבר פשוט לתצפיות.

ולי יש שאלה מינורית יותר: כשמסה הופכת לנקודה נעלמת הגיאות. איך זה משפיע על מערכת בינארית שלא היתה נעולה‏2?

__
1. יקרע - כלומר ישליך מספיק חומר במהירות גבוהה מספיק מכדי למנוע ממנו להאסף חזרה לכוכב התאום במליוני השנים הבאות.
2. עד כמה שידוע לי - במקרה של כדו"א ירח, גיאות כדו"א מספקת אנרגיה להקפה ההדדית ומרחיקה את הירח מאיתנו בסנטימטר לשנה בערך. אילו נצליח לדחוס את כדו"א לחור שחור, האם יהיו גורמים אחרים (כמו חיכוך דליל) שיגרמו למערכת לאבד אנרגיה ולשני הגופים להתקרב?
שובו של ה ligo 702934
בוודאי שהטענה של הפונז איננה נכונה תמיד. לאחרונה טלסקופ האבל צילם כוכב שבן הזוג שלו עבר סופרנובה בשנת 20011. הכוכב הזה הוא במסה של 10 מסות סולאריות, כלומר בדרך הנכונה להפוך לחור שחור. הבעיה היא שהכוכב הספציפי הזה נמצא רחוק יחסית מבן הזוג שלו - זמן המחזור הוא 400 ימים. אז כמה קרוב הם צריכים להיות, כדי ש 2 הגופים יתנגשו תוך זמן סביר (נניח משך חיי היקום)?

כאן זה מתחיל להסתבך. יש כמה גורמים אפשריים לדעיכת המסלול (ואני מניח שזה קשור לשאלה השניה שלך). אחד מהם דעיכת מסלול עקב גלים גרביטציונים - כמו שקורה בזוג הבינארי הזה: Hulse%E2%80%93Taylor_binary [Wikipedia] . זמן המחזור שלו הוא 8 שעות, והוא אמור להתנגש תוך 300 מליון שנה. המאמר הזה מכיל נוסחאות של זמן דעיכה כפונקציה של מסה ומרחק מסלולי. בשורה התחתונה, כדי ש 2 מסות בסדר גודל של מסה סולרית יתנגשו בזמן סביר (סביר = כדי שנוכל לצפות בכאלה), זמן המחזור שלהן אמור להיות 12 שעות או פחות (במרחק של 1.5% יחידה אסטרונומית, או פחות).

אבל יכולים להיות עוד גורמים שמצטרפים לגורם הזה. למשל "חיכוך מגנטי" - אינטראקציה בין השדות המגנטיים של החורים השחורים (לא יודע עד כמה הוא משמעותי יחסית לגורם הראשון). גורם שלישי הוא חיכוך עם גז או אבק במערכת. אני מניח שהגורמים השני והשלישי לא קיימים באותה מידה בכל זוג בינארי.

אבל ההנחה של פונז היא יותר מלגיטימית - ב 10 האירועים ש ligo/virgo צפה עד כה, החורים השחורים הם בליגה של 10-40 מסות סולריות. האם צמדים בינארים בכזה גודל, ובמרחק קטן יחסית, יכולים להתפתח באופן "טבעי"?

---
1 כלומר צפינו בה בשנת 2001
שובו של ה ligo 702935
יפה, החכמתי בכמה מילימטרים - תודה!
ושאלת הדיוט נוספת - האם אפשר להניח שכל האנרגיה הנוצרת מההקפה ההדדית של המערכת - כולל גלי כבידה, חום, וגלים אלקטרומגנטים אחרים - תורמת לדעיכת המסלול?
אם כן, האם יש דרך לחשב את תרומת גלי הכבידה לדעיכה? האם ידוע כמה אנרגיה נדרשת לייצר אותם?
שובו של ה ligo 702943
מצטער השאלה מנוסחת בצורה שקצת מבלבלת אותי.. ההקפה ההדדית של המערכת לא יוצרת אנרגיה (ובכלל אנרגיה אי אפשר ליצור, יש חוק שימור אנרגיה). כמו כן אנרגיה בפני עצמה לא תורמת לדעיכת מסלול.
לגבי גלי הכבידה, ניסיתי לענות על זה בקיצור בתגובה הקודמת, אז אני אכתוב את זה באופן יותר מפורש.

לפי היחסות הכללית, כל 2 גופים שמקיפים אחד את השני פולטים גלי כבידה. גלי הכבידה האלו מתפשטים החוצה מהמערכת ונושאים איתם אנרגיה, וכתוצאה מכך המסלול דועך. את קצב דעיכת המסלול ניתן לחשב. זוהי נוסחא "מכוערת" שמופיעה במאמר הזה. מי שרוצה את הגרסא הקצרה והפשטנית אז הנה:
הזמן שלוקח ל 2 גופים שמקיפים אחד את השני להתנגש = קבוע כפול המרחק בחזקת 4 חלקי המסה הכללית בחזקת 3

את הנוסחא הזו הצליחו לבדוק באמצעות מדידות על הזוג הבינארי שקישרתי אליו בתגובה הקודמת‏1. הסתבר שקצב הדעיכה של הזוג הזה קרוב מאד למה שהנוסחא מנבאת (הטעות היא 0.2%) - אז לפחות במערכת הזו, כנראה אין שום גורם משמעותי אחר לדעיכה למעט גלי כבידה. הזוג הזה צפוי להתנגש בעוד כ 300 מיליון שנה.

-----
1 זהו זוג בינארי של פולסארים (כוכבי ניוטרונים) שמקיפים זה את זה פעם ב 8 שעות. המסה הכללית היא כ 2.8 מסות סולאריות. המדידות נמשכו על פני 30 שנה.
שובו של ה ligo 702944
נו, במושגים של מערכות זוגיות זו נשמעת לי כמו מערכת יחסים יציבה במיוחד.
שובו של ה ligo 702945
אמנם הניסוח שלי בעיתי, אבל - לפחות על פי התשובה - כנראה שבכל זאת הבנת את הכוונה. תודה.
שובו של ה ligo 702930
תודה, אסתכל גם במאמרים (בייחוד השני שאיננו מוגבל למנויים).
שובו של ה ligo 702947
אני מניח שהערת השוליים היא קריצה שובבה מכוונת לעבר תורת הקוונטים?
שובו של ה ligo 702948
מוצלח, אבל לא התכוונתי :-)
אני, הקטן, טרם הבנתי את הקשר בין הגרביטציה לתורת הקוונטים.
שובו של ה ligo 705598
בסבב הנוכחי של התצפיות (שנקרא O3) יש אוטומציה. כלומר, ליגו+וירגו מפרסמים אירוע תוך דקות, כולל איכון - כדי שהקהילה האסטרונומית תוכל לבצע תצפיות עוקבות תוך זמן קצר.
והכל נגיש באופן ציבורי כאן: https://gracedb.ligo.org/latest/ ובז'רגון טיפה יותר ידידותי כאן: https://twitter.com/LIGO

היו 2 אירועים - אחד לפני 5 ימים ואחד אתמול וכנראה שניהם מיזוג חורים שחורים.
in space, no one can eat your ice scream 702916
אם אני מבין נכון, גם על כדו''א קשה עד בלתי אפשרי לשמור על רמת דיוק שכזאת והשטיק של מדידת הגלים הגרוויטציונים היא בחיפוש תבניות בהבדלים שבין המדידות - כולל הקיזוז של ''רעשי הסיגמא''.

(זה חצי ניחוש, אנא תבל את זה עם גרגירי המלח המתבקשים)
in space, no one can hear you scream 674764
סלחו לי על הנחתת הפתיל לקרקע העולם האמיתי, אבל הפסקה האחרונה שלך הזכירה לי שאגד חיפה מציבה לאט לאט בתחנות לוחות אלקטרוניים שאומרים עוד כמה דקות יגיע איזה קו. רמת הדיוק בינתיים לא משהו, אבל משתפרת. יופי, באמת נורא רציתי שיהיו כאלה, לפני עשר שנים. עכשיו להוציא על זה כסף, ולא מעט מן הסתם? כשלשני שליש מהנוסעים יש אפליקציה שנותנת את זה, וחברי השליש הנותר יכולים לשאול את הראשונים?
in space, no one can hear you scream 674871
ומה עושות הספתות שנוסעות באוטובוסים? וכל השאר? כולם ישאלו את בעלי הסמארטפונים, שלא ברור אם באמת יש להם את האפליקציה?
לדעתי זה שדרוג מבורך.
in space, no one can hear you scream 674873
עוד עשר שנים יהיה להם גם קישור ל waze והדיוק ישתפר. אגב, בלוחות הזמנים של מטרופולין ואגד זמני הנסיעה קבועים למשך כל היום (או לפחות זה היה המצב עד לפני כמה שבועות), כך שמי שמסתמך עליהם חושב שמשך הנסיעה לת"א בשעה 8:00 בבוקר אינו שונה מ-‏8:00 בערב.
in space, no one can hear you scream 674902
במקום הלוחות, ועבור מאותגרי הסמארטפון - כהשלמה לאפשרות לשאול שכנים לתחנה שיש להם סמארטפון - חשבתי שאגד יכולה למכור מכשירים פשוטים שיודעים להתחבר לאינטרנט וג'יפיאס ופשוט להציג את מה שיודע להציג השלט, עבור התחנה הקרובה למכשיר. בטח צריך להיות זול. אבל אולי לא? תהייה טכנולוגית: יש בשוק מכשירים חד-ישומיים שכאלה‏1 (עבור איזושהי אפליקציה)? בלי לחשוב יותר מדי, נשמע לי שאפשר לחשוב על מיליון דברים שזה טוב בשבילם, אבל משום מה זה לא שוק גדול, אם בכלל. ואם צריך להקים את התשתית התעשייתית רק בשביל אגד, זה כבר לא יהיה זול. אבל אפילו אם לא זול, זה לפחות טריוויאלי לשימוש.

1 טלפון חכם טיפש.
[1'] One trick phoney.
in space, no one can hear you scream 674903
אתה מתכוון למשהו כזה?
in space, no one can hear you scream 674909
אתה מתכוון לשאול על הלוחות שאגד מציבה, נכון? לא על החפיץ שאני מציע. כן, משהו כזה, רק עם גרפיקה הרבה פחות יפה, ועם פחות מידע, שזה אולי דווקא טוב.
  in space, no one can hear you scream • האייל האלמוני
  in space, no one can hear you scream • ירדן ניר-בוכבינדר
  in space, no one can hear you scream • האייל האלמוני
  in space, no one can hear you scream • ירדן ניר-בוכבינדר
  in space, no one can hear you scream • רון בן-יעקב
  in space, no one can hear you scream • ירדן ניר-בוכבינדר
  in space, no one can hear you scream • רון בן-יעקב
  in space, no one can hear you scream • האייל האלמוני
  in space, no one can hear you scream • צפריר כהן
  in space, no one can hear you scream • ירדן ניר-בוכבינדר
  in space, no one can hear you scream • רון בן-יעקב
  in space, no one can hear you scream • easy
  in space, no one can hear you scream • אא
  in space, no one can hear you scream • צפריר כהן
  in space, no one can hear you scream • אא
  in space, no one can hear you scream • איילי
  in space, no one can hear you scream • הפונז

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים