גלים גלים, עולים עולים 673387
ובינתיים, שמועות על גילויים של גלי גרביטציה מפזר אדוות ברחבי הרשת.
גלים גלים, עולים עולים 673539
ועכשיו ההצהרה המלאה לציבור.
ואל תשכחו איפה שמעתם זאת לראשונה ;-)
גלים גלים, עולים עולים 673540
ב"הארץ"!
גלים גלים, עולים עולים 673543
אני מבין שלא נכנסת לקישור הקודם שלי. נעלבתי.
גלי הכבידה כתוצאה מהשבר הנפשי יגיעו אליך עוד כמה מילי-שניות. תתכונן עם הגלשן.
גלים גלים, עולים עולים 673545
טיעונים לעונש: על האדוות ברשת אני יודע ממקורות אחרים. אני מקבל על עדכונים מכמה בלוגים ומדי פעם אפילו מעיף בהם מבט.
גלים גלים, עולים עולים 673546
אז חור שחור מטיל צל כבד? (מומלץ להאזין תוך כדי קריאת הכתבה)
גלים גלים, עולים עולים 673576
מישהו מבין איך הגלאי הזה עובד ויכול להסביר?
גלים גלים, עולים עולים 673839
הסיפור הקצר הוא שיש גלאי בצורת ריש עם 2 רגליים ניצבות. אורך כל רגל 4 קמ. הרגליים הן באותו אורך בדיוק רב. מודדים אם יש הפרש זערורי באורך של הרגליים. כאשר יש גל כבידה אז רגל אחת נהיית קצרה יותר ואז השניה וחוזר חלילה והתדירות של הגל היא כמה פעמים קורה המחזור הזה בשניה.
הטריק הוא להשתמש בקרן אור שאורך הגל שלה קצר,נגיד 1000 ננומטר. אם יש 2 קרניים כאלו שיצאו מאותה נקודה בדיוק ועברו כל אחת מסלול ארוך, אבל אחת עשתה מרחק שקצר ב 500 ננומטר, אז במפגש בינהן תהיה התאבכות שזה משהו שקל לגלות (העוצמה של הקרן המשותפת קטנה! יותר מסכום חלקיה). אז מה שעושים בגדול זה לשלוח 2 קרני ליזר מנקודת המפגש של הרגליים, אחת דרך רגל א ואחת דרך רגל ב. בקצה של כל רגל יש מראה, אז הקרניים חוזרות כל הדרך ואז מפגישים אותן ורואים אם יש התאבכות.
זה על רגל אחת :-)
גלים גלים, עולים עולים 673844
כן, זה מיכלסון מורלי שמצליח!
גלים גלים, עולים עולים 673870
אתה בטח יודע מי היה המדען ממכון ויצמן ש"גילה" פעם גלים גרביטציוניים בכל פעם שמישהו במעבדה הסמוכה היה פותח או סוגר דלת. אולי דרור שדה?
גלים גלים, עולים עולים 673882
אני אכן זוכר את האגדה האורבנית הזאת על דרור שדה.
בגרסא המוכרת לי - המוצלחת יותר לטעמי - דובר על משאית זבל שעברה ליד המעבדה כל יום בדיוק בשש בבוקר, מה שגם הביא למחזוריות נאה של 24 שעות התואמת את סיבובו של כדור הארץ.
גלים גלים, עולים עולים 674020
לי מוכרת גרסה שהמדידה בוצעה בנגב, הרחק ממקום ישוב, ושפרופ' שדה מדד בדיוק רב את התדירות הרזוננס של מסוע הפוספטים.
גלים גלים, עולים עולים 673871
מן הסתם החלק מקשה ביותר הוא להפטר מכל הרעשים במערכת - סיסמוגרפיים ואפילו כאלה שקשורים לשינוי הטמפרטורה לאורך הצינורות הארוכים האלה.
גלים גלים, עולים עולים 673883
נראה לי שאת שינויי הטמפרטורה אכן כדאי לקזז, אבל תדר השינוי הנמוך שלהם ימנע מהם להתחזות כגלי כבידה.
גלים גלים, עולים עולים 673887
הבעיה היא שהיחס רעש/אות נעשה גרוע יותר. אפשר להעביר את המשך הדיון למקום בו ג'וד אומרת משהו דומה בקשר לכולסטרול או שומן רווי או מה שלא היה שם.
גלים גלים, עולים עולים 673889
אני לא בטוח - מסתבר שיותר קל למדוד גלי כבידה ואת הסיבות להם ממרחק של מיליארד שנות אור, מלמדוד שינויי כובד אישיים ומה גורם להם ממרחק של שני מטר.
גלים גלים, עולים עולים 673886
אתה כנראה צודק. יש 2 טריקים ראויים לציון מעבר ל״בוא נעשה שהציוד יהיה ממש ממש מדויק״.
1. אפשר להבחין בצליל של פעמון גם ברחוב סואן (כן, זה בערך מה שאמר הפונז). גם גלי הכבידה הוא ״צליל״ מאד מסוים שמחפשים.
2. יש 2 גלאים נפרדים במרחק 3000 קמ. אם שניהם שמעו בדיוק את אותו צליל כמעט באותו רגע, סימן שמקור הצליל הזה רחוק מאד ולא הפרעה מקומית ליד אחד הגלאים.
גלים גלים, עולים עולים 673888
(דמיין איור של אגודל מונף ליד הסעיף השני).
גלים גלים, עולים עולים 673893
2. אני תוהה אם אפשר גם לומר (או שאכן אמרו) עוד משהו בעקבות המרחק הזה: האור עובר מרחק כזה במאית שנייה - זמן ארוך מאד וניתן בקלות למדידה במכשירים של היום. עכשיו, זה יהיה כמובן ההפרש המקסימלי - בהנחה ש"חזית הגל" של הכבידטון מתקדמת לאורך הקו הדימיוני המחבר בין שני הגלאים.
אם חזית הגל הזאת מאונכת לקו הזה, שני הגלאים ישמיעו קליק(צ'ירפ/בירפ/ביפ-ביפ/ענתה לו קווה-קווה וקפצה לבריכה) בו-זמנית. זאת אומרת, שעל ידי מדידת הדיליי (השהייה?) בין שני הקליקים הנ"ל, אפשר לומר מה הכיוון הזוויתי‏1 של מקור הסיגנל בשמי הלילה.

2 עד כדי סימטריה גלילית, אבל זה בכל זאת משהו.
גלים גלים, עולים עולים 673909
אתה מניח שגלי כבידה נעים במהירות האור. זה מוכח?
גלים גלים, עולים עולים 673913
גלי כבידה נחזו ע״י היחסות הכללית - והמהירות שלהם עפי התאוריה היא מהירות האור. אני מניח שאם יהיו עוד גלאים יהיה אפשר ממש למדוד את זה.
גלים גלים, עולים עולים 673912
אתה צודק עקרונית, וגם עשו את זה. למרבה הצער האיכון שניתן לקבל משני גלאים הוא גרוע (כלומר פיסה גדולה מאד של שמיים). הוא בעיקר מדגים את המסר ״כמה מגניב יהיה אם יהיו עוד גלאים״.
גלים גלים, עולים עולים 673914
מגניב לאללה
גלים גלים, עולים עולים 673919
הייתי מגדיר את זה כמו "מעגל גדול של שמיים" - עוד גלאי אחד ואתה מצמצם את זה לכיוון מוגדר‏1, שרוחבו כרוחב שגיאת המדידה (זה קצת כמו GPS אבל הפוך, נראה לי).

1 טוב, אולי שניים.
גלים גלים, עולים עולים 673921
מה שלא היה ברור לי הוא מאיפה בדיוק הם יודעים את המסה של שני החורים השחורים ואת המסה של החור הממוזג (מישהו אמר טוסברהינדי הגיבור?). האם יש תצפיות אלקטרומגנטיות על אותו אירוע?
גלים גלים, עולים עולים 673955
אני יכול לנחש‏1, אבל נראה לי שהאח של האייל כאן יודע ממקור ראשון מה באמת הם עשו, אז חבל שאני אעלה כאן כל מיני השערות פסאודו-אינטליגנטיות.
אח של, אתה יכול לענות לאריק?

1 הסיגנל התאים למודל מסוים?
גלים גלים, עולים עולים 674022
ויקיפדיה העברית מסכימה עם ‏1 שלך: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%9...

ובאשר לתצפית אלקטרומגנטית: באופן חשוד מאוד, 0.4 שניות לאחר גל הכבידה, נמדדה קרן רנטגן בלתי-צפויה בכיוון לא ממש ידוע בשמיים. http://arxiv.org/abs/1602.03920
גלים גלים, עולים עולים 674025
לא רק עם ‏1 שלי, גם עם ‏2 שלי מתגובה 673893, טאדם!

לא הבנתי מהקישור השני אם זה מאשש את התגלית הראשונה (ואולי אפילו משפר את דיוק המיקום הזויתי של האירוע), או שזה דוקא מגיע מכיוון אחר ובתדרים שלא תואמים למודל של התנגשות שני חורים שחורים‏1 (שזה אומר שאולי הסיגנל שנקלט מלכתחילה הוא לא של איחוד שחור במרחק מיליארד שנה, אלא המילניום פאלקון בוקעת מהעל-חלל בגלקסיה קרובה הרבה יותר).

1 בכלל, בקשר למודל הזה, אני התרשמתי משני דברים שנשמעו מפתיעים (אני מודה מראש שהידע שלי ביחסות כללית קטן למדי):
א. שני גופים עם מסות של עשרות שמשות מסתובבים אחד סביב השני בתדר של מאה פעמים בשנייה - הולי מוזס!
ב. התיאור לפיו גוף מאסיבי שמסתובב פולט אנרגיה כבידתית שמקטינה את המסה שלו מזכיר את ה'פרדוקס' של האלקטרון שלו היה מסתובב סביב גרעין האטום כמו בציורים הפופולריים, מאחר והוא פולט אנרגיה אלקטרו מגנטית, היה אמור לאבד אנרגיה ולקרוס עד לכיוון גרעין האטום ולא להישאר במסלול מוגדר ויציב (הפתרון כידוע הוא כי קוונטים וכל הג'אז הזה). עד היום לא ידעתי שגם גופים לא טעונים שסובבים זה סביב זה מאבדים אנרגיה. ואיך זה מסתדר עם זה שהאסטרונאוט בנפילה חופשית בתור קופסה במסלול סביב כדור הארץ לא אמור להבדיל בין זה לבין תנועה בקו ישר ובמהירות קבועה בחלל ריק.
גלים גלים, עולים עולים 674026
בעניין ההולי מוזס -
1. אומרים איפשהו עד כמה הם מנחשים שאירוע כזה שכיח ביקום?
2. החור הממוזג ודאי שומר על התנע הסיבובי המטורף של שני החורים, אז זה אומר שהוא (התופעה חור שחור) פחוס, או שרק המסה שלו פחוסה?
גלים גלים, עולים עולים 674037
2. חורים שחורים מסתובבים הם כנראה אובייקטים מוכרים לפי ויקי. נראה לי שאין משמעות ל"מסה פחוסה", מאחר וככל הידוע לנו היא קורסת לסינגולריות הרחק מתחת לאופק האירוע של החו"ש. על פי הציור בויקי אפילו אותו אופק לא נפחס, אבל נראה שיש השפעות מובהקות בסביבת החו"ש לתנע הזויתי שלו.
אגב, הטענה שהחור הממוזג "לבטח שומר על התנע המקורי" לא נראית לי כל כך טריויאלית, כי כאמור על האנרגיה המקורית הוא לא שומר. התשובה עשויה להיות שהוא שומר על חלק מהתנע, וחלק משתחרר בגלי הכבידה.

1. לא יודע, אבל בקישור שהבאתי מוזכר חור שחור שמסתובב על צירו יותר מאלף פעמים בשנייה.
גלים גלים, עולים עולים 674447
1. http://arxiv.org/abs/1308.1641 מעריך שכלי המדידה הנוכחיים יזהו 15 אירועים כאלה בשנה.
גלים גלים, עולים עולים 674445
ככל שהבנתי מגעת, הסיגנל האלקטרומגנטי לא היה צפוי. לא ברור אם הוא מגיע מאותה נקודה, כי הכיווניות של הגלאי שלו די מחורבנת. הדבר היחיד שקושר אותו לסיגנל הכבידתי הוא התזמון, ושאלתך במקומה: אולי היה שם אירוע אחר, ואולי התיאוריה לגבי איחוד חורים שחורים לקויה. בכל מקרה - מעניין מאוד אם יתגלה סיגנל רנטגן כזה בקרבת הסיגנל הכבידתי הבא.

לגבי ב שלך: אחד ההסברים הראשונים שסיפקה היחסות הכללית היה לבעיית הנקיפה של כוכב חמה Tests_of_general_relativity#Perihelion_precession_of_Mercury . [Wikipedia] כבר אז היה ברור שהמסלולים הנצחיים של קפלר הם רק קירוב ראשון. האסטרונאוט בקופסה לא יוכל גם לדעת שהוא במסלול ספירלי מתכנס לעבר חור שחור (עד שההבדל בין מהירות הסיבוב של רגליו ושל ראשו יגרמו לגזירה לא נעימה של גופו). איך הוא אמור לשים לב שהאנרגיה הכבידתית שלו לא הופכת כולה לאנרגיה קינטית, אלא חלקה משודר כגלי כבידה?
גלים גלים, עולים עולים 674460
(הגזירה הזאת בדיוק מראה שהוא במסלול ספירלי, למה פסלת אותה בתור מדידה תקפה? קצת לפניה הוא יכול למדוד את עוצמת כח הגאות עם קפיץ ומשקולת)
איך הוא אמור לשים לב? לא יודע, הוא יכול למדוד את גלי הכבידה ליד הקופסה עם אינטרפרומטר, לא? אף אחד לא מגביל את גודל הקופסה לפחות מארבעה קילומטר.
גלים גלים, עולים עולים 675201
האקוויוולנטיות בין נפילה כבידתית ולבין תנועה בקו ישר, מדויקת רק עבור פרה נקודתית. גם בעולם קפלרי לחלוטין, לוויינים נמוכים מסתובבים מהר יותר מלוויינים גבוהים. תאר לעצמך שני לוויינים כאלה קשורים בחוט דק. בסופו של דבר יופעל עליו מאמץ מתיחה.
גלים גלים, עולים עולים 674050
ראשית, אני לא יודע ממקור ראשון.. אני רק מתעניין.
שנית, מדובר במתמטיקה לא כ״כ מרגשת.
יש משוואה יחסית פשוטה.. בצד אחד שמים את התדירות של גל הכבידה ואת קצב השינוי בתדירות הזו (זה דברים שנמדדו). בצד השני של המשוואה: המסות.
נשמע טוב מדי כדי להיות נכון. אז הנה המאמר המקורי של החבורה שעובדת בגלאים: http://journals.aps.org/prl/abstract/10.1103/PhysRev...
המשוואה בסעיף 2.
גלים גלים, עולים עולים 674559
בגלל הסטיות הזערוריות תהיתי אם זה רלוונטי לעשות בחינה של טעות מכשירי מדידה. למשל, בתעשייה מקובל Gage R and R
גלים גלים, עולים עולים 674575
ראיתי כל מיני ניתוחים מעייפים של signal to noise
אבל הדבר האקזוטי יותר שהם עושים זה blind injection - יש בצוות "שתולים" שמייצרים סיגנלים פיקטיבים מבלי לספר לאף אחד כמה ומתי (יש כמה דרכים שונות לעשות זאת). ובודקים האם הצוות הצליח לזהות שהסיגנל הוא פיקטיבי.
גלים גלים, עולים עולים 674592
מה שאני עדיין לא מבין זה איך מגיעים לדיוק הנדרש (מה שהוזכר בכתבות הוא 10e-22):
בודגמה שלך קרן אחת התקצרה בחצי אורך גל - 5e-7 של מטר, והמרחק הכולל הוא 4e+3 מטר. היחס ביניהם הוא 1e-10 - עדיין 12 סדרי גודל פחות מהדיוק הנדרש. ברור לי אפשר להבחין בגדלים קטנים מחצי אורך גל, אבל אפילו אם נהיה מאד מאד אופטימיים ונניח שאפשר לגלות תזוזה של מיליונית אורך גל - יחסרו לנו עוד שישה סדרי גודל בשביל המדידה האמורה.
האר את עינינו נא.
גלים גלים, עולים עולים 674609
כמה גורמים:
1. בעזרת מראות, הקרן נעה במורד כל רגל 280 פעם הלוך ושוב. כלומר, האורך האפקטיבי של המסלול של הקרן הוא 2240 ק"מ
2. המערכת מסודרת כך שבמצב מנוחה יש התאבכות הורסת מלאה. כלומר אין שום אור. שינוי קל מאד באורך של אחת הרגליים יגרום לאור להופיע.
3. העוצמה של הלייזר חזקה מאד ובעזרת מראות מגבירים אותה עוד יותר. ככל שהעוצמה חזקה יותר, אז התמונה של ההתאבכות חדה יותר וקל יותר לראות בה שינויים.

ההערכה שלי היא כזו:
היחס בין אורך הקרן לאורך הגל נותן 4e-12
היתר ( 1e-10 ) כנראה נובע מיכולת הניתוח של תמונת ההתאבכות
וכל זה כמובן לפני שמדברים על סינון רעשים..

מקור: https://www.ligo.caltech.edu/page/ligos-ifo
גלים גלים, עולים עולים 674616
תודה על ההסבר והקישור הנאים. הם השקיעו הרבה באינטרפרומטר הזה, הוא יותר מתוחכם משמעותית מאינטרפרומטר מייכלסון רגיל.
וזה כשעוד לא ברור איך הם מסנמים רעידות סייסמיות רגילות ורעשים דומים.
גלים גלים, עולים עולים 674632
לא קל להבין את המנגנון של סינון הרעשים, אבל הנה מה שגרדתי. זה מתחלק בגדול ל 3 חלקים:

1. שיכוך פסיבי - כמו בולמי זעזועים במכונית (אם המכונית חופשיה לנוע ביחס לגלגלים אז מכח האינרציה היא תשאר באותו מסלול, ולא תעקוב אחרי כל הרעידות שלהם). במקרה הזה החלק שאסור שיזוז הוא המראות. הן תלויות מלמעלה על חוט במקום להיות ניצבות על קפיץ (אגב, החוט עשוי מחומר שלא רגיש לשינויי טמפ'). יש 4 משקולות תלויות אחת מהשניה ורק האחרונה היא המראה. אני מניח שזה מקביל ל 4 קפיצים שמחוברים זה לזה, הראשון סופג את רוב הרעידות, השני קצת פחות וכן הלאה.

2. תיקון אקטיבי של התנודות של 4 המשקולות - מנגנון שמודד בזמן אמת את התנודות האלו ומפצה.

3. שיכוך התנועה של כל המבנה - מערכת הידראולית שמפצה על תנועה של המבנה שנובעת מרעידות ססמיות, גאות ושפל וכו (אני מניח שלא שונה מאד ממה שיש בגורדי שחקים רגילים, רק כנראה יקר יותר).
אני לא עודד, אני וינסטון המודד 674636
בקיצור, מעולם לא עבדו רבים כל כך, בהשקעה גדולה כל כך, כדי למדוד תופעה קטנה כל כך. שאפו‏1.

1 אני ביליתי חלק ניכר מזמני לאחרונה בלמדוד תזוזות של מיקרונים ממרחק של 4 סנטימטרים, לא קילומטרים, וירקתי (ירקנו, זה לא פרוייקט אישי כמובן) דם כדי להילחם בתנודות מכניות ושינויי טמפרטורה.
להגנתי אומר שמחיר המטרה של המערכת היה מאות דולרים, לא מיליארדים. ועדיין.
גלים גלים, עולים עולים 674637
וגם:
1. שיכוך כזה בדרך כלל מנחית תדרים גבוהים, אבל משאיר חלק מהנמוכים. מול זה ניתן לטעון שממילא מחפשים סיגנל בתדר גבוה מספיק, אבל התדר הנמוך יכול לשנות את נקודת המדידה שלך - זאת שאמרת שהיא מכוונת עד כדי מיליונית אורך גל כדי ליצור התאבכות הורסת לגמרי.
2. תיקונים אקטיביים יכולים להכניס רעידות בפני עצמם.
in space, no one can hear you scream 674640
הניסוי הזה צועק ''חבר'ה, הרבה יותר קל לעשות אותי על הירח'', אבל אף אחד לא שומע.
in space, no one can hear you scream 674643
אחלה רעיון אבל אם כבר, עדיף בחלל, במסלול נמוך, כך ש:
א. אין קרקע שתרעד כשסייסמי ותימתח כשתרמי.
ב. כשנשרף קבל במעגל הבקרה של הלייזר, מספיק לשלוח מעבורת קטנה ולא צריך טיטאן 5.
in space, no one can hear you scream 674645
מעבדה קטנה? או שלוש מעבדות קטנות? (וזה עוד מבלי להזכיר את הצורך במספר עותקים של הניסוי). העלות יכולה להיות נמוכה ממאות מליונים ספורים?
in space, no one can hear you scream 674646
יש תוכנית לשגר גלאי כזה לחלל, המשימה נקראת eLisa והיא מורכבת מ 3 לווינים שנעים במרחק קבוע זה מזה (אורך כל זרוע יהיה מליון ק"מ)
קישור: https://www.elisascience.org/articles/elisa-mission/m...

כרגע התוכנית היא לשגר ב 2034, אז צריך להיות ממש ממש סבלניים :-) לגבי המחיר של המשימה, עד אז כבר תהיה אפליקציה לסמארטפון שתעשה את אותו דבר ב 3.99$, אולי זו תהיה הנכדה של האפליקציה שהפונז כותב.
in space, no one can hear you scream 674647
לא תיארתי לעצמי שאפשר לשמור על מרחק קבוע בין גופים בחלל ברמת הדיוק הנדרשת. 2034, הה? מסופקני אם עוד אהיה בסביבה כדי למחוא כפיים.
in space, no one can hear you scream 675181
על ליזה ואחותה הגדולה המתוכננת אליזה אפשר לקרוא קצת כאן. בינתיים המרחק שנבדק הוא כחצי מטר, אבל כמו שאמר האח של, השאיפה היא להגדיל אותו עד מליון קילומטר.
in space, no one can hear you scream 675192
ובינתיים, על כדוה"א...

מסתבר שיש גלאי נוסף! והוא יתחיל לפעול ממש בקרוב. יש כאן סיפור מעניין (שהצלחתי לפספס): אף אחד לא זוכר את האדם השני שהגיע לירח.

ligo זה הגלאי שכתבתי עליו, זה שהתפרסם לאחרונה. זה פרוייקט אמריקאי. יש לו 2 אתרים בארה"ב. virgo זה גלאי אירופאי. יש לו רק אתר אחד, בפיזה באיטליה. שניהם פעלו כבר בעבר, עד שנת 2010 או 2011, ולא גילו כלום. אז הם נסגרו לצורך שדרוגים טכניים שנועדו לשפר את הרגישות. הגלאי ligo המשודרג נקרא advanced-ligo ואילו הגלאי המשודרג נקרא (הפתעה): advanced-virgo

שניהם אמורים להגיע לאותה רמת רגישות בסופו של דבר. התהליך של השמשת הגלאים הוא תהליך ארוך שלוקח שנים. הוא כולל מספר הרצות אופרטיביות והפסקה בין הרצה להרצה שנועדה לכוון ולשדרג את הגלאי. האמריקאים פשוט התחילו קצת קודם.. תאריך היעד לרגישות מלאה של הגלאי האמריקאי הוא 2019. אבל כבר בהרצה הראשונה שנקראת O1 והתחילה בספטמבר 2015, האמריקאים הצליחו! ראוי לציין שהם חיכו עד פברואר לפני שהם רצו לעיתונות. O1 נמשכה 4 חודשים והסתיימה בינואר 2016. מאוחר יותר השנה אמורה להתחיל הרצה O2 (עם רגישות גבוהה יותר) שתמשך חצי שנה. כנראה ההרצה הזו תהיה במקביל להרצה הראשונה של advanced-virgo. האירופאים פשוט פספסו בקצת את התצפית הראשונה (ולדעתי גם את השנייה). כאמור כאשר הגלאי האירופי יהיה פעיל אפשר יהיה להשיג איכון הרבה יותר מדוייק. הנה המקור. אגב, יש גם גלאי יפני שהוא כבר בבניה, ואמור להיות פעיל עוד מספר קטן של שנים (לא מצאתי נתון אמין).
in space, no one can hear you scream 675193
ליתר דיוק, התצפית הראשונה התרחשה ב 14 בספטמבר 2015, 4 ימים לפני שההרצה O1 התחילה באופן רשמי.
in space, no one can hear you scream 678776
חדשות: יש תצפית שניה. היא התרחשה ב 26 בדצמבר 2015, והתפרסמה לפני 6 ימים (באיחור אופנתי של חצי שנה): http://www.sciencemag.org/news/2016/06/ligo-detects-...
אז עכשיו יודעים שזה לא טריק חד פעמי.

תהיתי מתי יתחילו לפרסם תצפיות בקצב גבוה יותר. אז בתור השוואה בדקתי את ההיסטוריה של תצפיות של exoplanets (פלנטה מחוץ למערכת השמש) - גם זה היה אתגר טכנולוגי לא פשוט.
ב 1992 גילו את הראשון.
בשנת 2000 גילו 20.
בשנת 2010 חצו את הקו של 100 תגליות בשנה.
in space, no one can hear you scream 678782
יודעים בכלל מה השכיחות של ארועים כאלה (התנגשות של שני חורים שחורים)?
in space, no one can hear you scream 678794
כדי לדעת שכיחות, צריך למדוד. כרגע יש ניחוש שמבוסס על הרבה משתנים לא ידועים.

עבור גלקסיה דומה לשביל החלב:
1-1000 התנגשויות כוכבי ניוטרונים בכל מיליון שנה.
0.01-30 התנגשויות חורים שחורים בכל מיליון שנה.

את זה אפשר לתרגם למספר אירועים ש ligo יקלוט בשנה (יש יותר אירועים מהסוג הראשון אבל העוצמה שלהם חלשה יותר והם קשים יותר לקליטה):
0.4-400 התנגשויות כוכבי ניוטרונים בשנה (״ממוצע״: 40)
0.4-1000 התנגשויות כוכבים שחורים בשנה (״ממוצע״: 20)

והמספרים האלו הם רק אחרי ש ligo יגיע לרגישות מקסימלית (עוד 3 שנים אם אני לא טועה).
in space, no one can hear you scream 678810
תודה.
פרוייקט מעניין אחר לגילוי גלי כבידה 682222
לינק לפרוייקט. הרעיון נקרא Pulsar Timing Array והוא פשוט ומבריק.
יש כוכבים שנקראים פולסרים, ומה שמיוחד בהם הוא שהם פולטים אותות רדיו בתדירות קבועה ויציבה ולכן אפשר להתייחס אליהם בתור שעון. אם מוצאים אוסף של פולסרים מדוייקים מספיק, אז מתקבלת רשת של שעונים מדוייקים בחלל - וזה מאפשר לבנות GPS על בסיסם (בדיוק ככה ה GPS הרגיל עובד - הוא מאזין לאוסף של שעונים מדוייקים על גבי לווינים). ה GPS הקוסמי הזה מודד את במדויק את המיקום של כדוה"א, ויכול לזהות תזוזות זעירות שנגרמות ע"י גלי כבידה.

אז בהשוואה ל ligo יש הרבה פחות חומרה (ותודה לטבע!). מה שצריך בעיקר זה אוסף של רדיו-טלסקופים שידגמו בקביעות כמה פולסרים כאלה. מצד שני, צריך לעקוב במשך שנים.. כי השיטה הזו (בניגוד ל ligo) רגישה לגלי כבידה בתדירות של שנים (אצל ligo זה תדירות של מאיות שניה).

בינתיים, עוד לא גילו כלום בשיטה הזו.
in space, no one can hear you scream 678785
ואם כבר בכוכבים מתנגשים עסקינן - שמעתי השבוע באופן מאד לא מעמיק שלפני שנים בודדות חל שינוי משמעותי במודלים של היווצרות סופרנובה, כאשר שני מדענים (ישראלים לפי הסיפור) הראו שמערכת בינארית יכולה לקרוס עד להתנגשות שמביאה ליצירת סופרנובה.
יש למישהו כאן מידע יותר מוסמך ו\או מפורט?
in space, no one can hear you scream 678813
אני לא כ"כ מכיר את הקשר הישראלי. אני יכול לספר על המערכת הבינארית, אם זה מעניין.. יש שני קטגוריות של סופרנובה:
1. כוכב שהגרעין שלו מתפוצץ בעקבות תהליך פנימי
2. ננס לבן שנמצא במערכת בינארית צמודה - ומתפוצץ עקב אינטראקציה עם השותף

אז מדובר על הקטגוריה השניה (זה סוג חשוב של סופרנובה שנקרא type Ia). לקטגוריה הזו יש שני מודלים עיקריים:
א. הננס סופח לאט לאט חומר מהשותף שלו, עד שהמסה שלו עוברת סף קריטי - והוא מתפוצץ.
ב. גם השותף הוא ננס לבן והם מתנגשים. אחרי ההתנגשות נוצר ננס לבן במסה מעל הסף הקריטי - והוא מתפוצץ.

למיטב הבנתי מודלים א' וב' הם בתחרות בשנים האחרונות. מנסים להסתכל על כל מיני סופרנובות שקרו, ולהסיק האם הן התרחשו במודל א' או במודל ב' (ייתכן שחלק התרחשו במודל א' וחלק במודל ב'). למשל:
- במודל א' נפלטים יותר קרני X
- במודל א' השותף לפעמים שורד ואפשר לראות אותו בטלסקופ
וכו'.
אני מניח שהמדענים ששמעת עליהם היו קשורים למודל ב' - בצד התאורטי או בצד התצפיתי..
in space, no one can hear you scream 678815
תודה על התשובה.אכן מעניין.
שובו של ה ligo 692934
האנשים שמפעילים את LIGO מכנסים מסיבת עיתונאים ליום חמישי.

כנראה הם יבשרו על תצפיות שהתרחשו בתקופת ההרצה האחרונה שלהם (שהחלה בנוב' 2016). נחכה ונראה.

----

אגב, כמו שאומר השיר, לא הכל סרנגה, לא הכל חלק.. גם גלאי האירופאי (virgo) נתקל בקשיים טכניים שמנעו ממנו להתחיל לעבוד, וגם צמד גלאי ה ligo הצליח לשפר את הרגישות שלו, אבל לא במידה שקיוו לה.
שובו של ה ligo 692972
כן. תצפית מס 3: https://www.theguardian.com/science/2017/jun/01/third...
שובו של ה ligo 692977
מגניב! יש לך מידע מעבר למשפט הקריפטי בקישור שזה עשוי לספק רמזים לחומר האפל ("רסיסי חורים שחורים" או משהו כזה)?
שובו של ה ligo 692990
ככל שיאספו יותר סטטיסטיקה על אירועים כאלו, כך יהיה אפשר לבדוק כל מיני תאוריות. משתמשים במונח המסתורי "רמזים" כי הסטטיסטיקה כוללת רק 3 ארועים כרגע. אבל התקווה היא לשפר את הגלאים כך שיאספו סטטיסטיקה בקצב גדול יותר.

למשל יש תאוריה (לא פופולרית) שהחומר האפל מורכב למעשה מהרבה חורים שחורים קדמוניים (האם תרגמת smattering ל"רסיסי"? הכוונה היא לכמות קטנה ומפוזרת). קדמוניים - הכוונה לכאלו שנוצרו במפץ הגדול. אם תהיה מספיק סטטיסטיקה על התפלגות המשקל והמיקומים של חורים שחורים, יהיה אפשר לאשש או לשלול את התאוריה.

עוד עניין הוא שעד כה נצפו 3 זוגות חורים שחורים. אף אחד לא היה כוכב ניוטרונים (ואמורים לצפות גם בכאלו). אולי זה מקרי. אבל אם זה יהיה סטטיסטי אולי יש משהו שגוי בההערכות על כמות הזוגות של כוכבי ניוטרונים.

עניין אחר הוא שיש "רמז" (?) לכך שהפעם (בארוע השלישי) ציר הסיבוב של החורים השחורים לא היה מיושר, כלומר לכל אחד ציר סיבוב שמצביע לכיוון אחר. זה מעיד שכנראה הם לא נוצרו יחד אלא במקומות רחוקים ואחרי זה הגיעו להיות קרובים ולהקיף זה את זה.
שובו של ה ligo 692996
בקשר לפסקה האחרונה - איזה חורים שחורים כן נוצרו "יחד"? המנגנונים המוכרים, עד כמה שידוע לי (ותודה לקיפ תורן וספרו המומלץ מאד בנושא) נוצרים מקריסת כוכב גדול, מה שמייצר חור שחור אחד, לא שניים. אז איך נוצרים שניים יחד? אולי הכוונה למערכת בינארית מלכתחילה, ששני כוכביה קרסו, כל אחד בתורו, אבל מישור התנע הזויתי שלהם משותף בגלל שהשתייכו לאותה מערכת?
שובו של ה ligo 692998
כן, זו הכוונה.. מערכת בינארית שנוצרה מאותו ענן וכל 3 כיווני הסיבוב מסונכרנים (הסיבוב העצמי של כל כוכב והסיבוב של שניהם סביב מרכז הכובד).
שובו של ה ligo 693000
הממ, במערכת השמש הסיבוב העצמי של כדור הארץ לא מקביל לסיבוב שלו סביב השמש.
How come, then?
שובו של ה ligo 693002
שאלה טובה, זה יוצא מכלל המעיד על הכלל. 70٪ מהמסה במערכת השמש (צדק) הוא סטיירט (אני מתכוון בנטייה קרובה לאפס). אני חושב שמייחסים את רוב הנטיות של כוכבי לכת להתנגשויות שקרו אחרי שהם כבר נוצרו. אגב, אני חושב גם שרוב התנע הזויתי של כוכבי הלכת נמצא במישור הסיבוב שלהם סביב השמש ולא בסיבוב העצמי - ובקטע הזה כדוהא הוא סטרייט.
שובו של ה ligo 711735
לאחרונה קראתי עוד על העניין הזה של זווית נטיה של כוכבי הלכת. השורה התחתונה היא שלא באמת יודעים מה גורם לזה, אבל יש כמה תאוריות.

כדור הארץ - נטייה של 23.5 מעלות.
יש הסכמה שזה קשור לתהליך של הווצרות הירח, אחרי התנגשות קטסטרופלית של פרוטופלנטה בכדוה"א. אבל הפרטים לא ידועים. כאן מתארים 2 מודלים: אחד שבו כדוהײא מתחיל ב 23.5 מעלות וכך גם המסלול של הירח (כלומר הירח מעל קו המשווה). ואז הירח מתרחק בהדרגה מכדוה"א וגם יורד בהדרגה למיקומו הנוכחי 5 מעלות מעל מישור המלקה. ובמודל שני הם מתחילים ב 70 מעלות ואז הירח מתרחק בהדרגה אבל המסלול שלו נע כמו מטולטלת מעל ומתחת למישור המילקה ולאט דועך עד 5 מעלות. בהתנדנדות הזו הוא מיישר את הציר של כדוה"א. בשני המקרים השינוי הוא בשל ההשפעה המצטברת של כוחות הגיאות על כדוה"א ועל הירח.

אורנוס - נטייה של 98 מעלות.
אחת התאוריות גורסת שזה תוצאה מצטברת של כמה התנגשויות זו אחר זו. שניה גורסת שפעם היה לאורנוס ירח גדול יחסית (בדומה לכדוה"א והירח שלנו). ואינטראקציה איתו גרמה לו בהדרגה להגיע לנטיה הנוכחית. אבל אז פלנטה אחרת (!) סילקה את הירח מהמסלול.

נוגה - נטייה של 177 מעלות, למעשה מסתובב בכיוון ההפוך.
כאן התאוריות ממש מעניינות, אחד הרעיונות הוא שנוגה האטה בהדרגה, ואז התחילה להסתובב בכיוון ההפוך. זה מסביר מדוע מהירות הסיבוב שלה היא כ"כ איטית - יממה בנוגה נמשכת 243 ימים. גורם אפשרי להאטה היא אינטראקציה של האטמוספירה המסיבית יחסית של נוגה עם השמש, או עם פלנטות אחרות. אפשר להתייחס לאטמוספירה הזו כמו לאוקיינוסים של כדוה"א.

שובו של ה ligo 711736
יש לי שאלה בנוגע לירח הענק של כדור הארץ -
ריבוי הכוכבים הבינארים מלמד שענן גז יכול בקלות להתכנס לשתי מסות הסובבות סביב מרכז הכובד של המערכת. האם יש אפשרות שגם כדור הארץ והירח, למרות הקרבה לשמש, נוצרו כך‏1?
לחילופין, האם יש עדויות חותכות לאותה פגיעה קוסמית שחתכה את כדו"א לשני חלקים‏2?

___
1. אם נקבל את ההנחה שהירח הגדול נדרש ליצירת חיים, אזי גם אם ההסתברות לכך נמוכה פועל כאן העיקרון האנתרופי.
2. ומה הסבירות לפגיעה מהסוג המפצל פלנטה לשניים בלי להעיף אותה ממסלולה העגלגל והיציב?
שובו של ה ligo 711741
בשורה התחתונה, העדויות הן לא חותכות. עדיין יש כמה סיבות טובות לכך ש"תאוריית ההתנגשות הגדולה" היא התאורייה המקובלת.

אבל לפני זה קצת רקע.
1. כוכבי לכת נוצרים בדרך שונה מאד מכוכבים. כוכבים נוצרים מקריסה של ענני גז. לעומת זאת כוכבי לכת, נוצרים בדיסק פרוטופלנטרי, דיסק שטוח (ולא ענן) שמכיל גז ואבק, ומופצץ בקרינה של כוכב צעיר.
2. התאוריה המקובלת של יצירת מערכות פלנטריות היא כזו: גרגרי האבק בדיסק הפרוטופלנטרי נדבקים זה לזה, מתנגשים ויוצרים גופים גדולים יותר ויותר. מגודל מסויים הם כבר נמשכים זה לזה בהשפעת כבידה והצמיחה מואצת. תוך 10-20 מיליון שנה, נותרות פרוטו-פלנטות ברדיוס של ק"מ עד 1000 ק"מ, וכל יתר הדיסק נעלם - מועף משם ברוח השמש (אני קצת מחפף לגבי ענקי גזים, תסלח לי). אז דווקא התנגשויות בין פרוטו-פלנטות נחשבות לתופעה נפוצה במערכת השמש המוקדמת (זה עונה חלקית לשאלה 2 שלך).
3. לגבי העיקרון האנתרופי - הוא לא עוזר כאן. כי גם אם ירח גדול נדרש, עדיין העקרון האנטרופי לא מעדיף מנגנון יצירה ספיציפי. אז צריך למצוא את מנגנון היצירה הסביר ביותר, מה שמחזיר אותנו לנקודת האפס..

אז העדויות לתאוריה של ההתנגשות הגדולה הן (בין היתר):
א. הגודל היחסי של הירח.
ב. עדויות לכך שכל פני הירח היו מותכים.
ג. ההרכב הכימי של הירח. מצד אחד, הסלעים שלו דומים לסלעים של כדוה"א. מצד שני, הירח עני יחסית בברזל ופחות צפוף.

עפ"י תאוריית ההתנגשות הגדולה, פגע בכדוה"א גוף בגודל של מאדים במהירות של 4 ק"מ לשניה (וזה לפי סימולציות מחשב). רוב החומר שהועף למסלול הוא החומר הקל יותר, והחומר הכבד נשאר על כדוה"א. כמו כן, לפי המודלים הירח מתגבש מהר מאד מהחומר שהועף למסלול, תוך חודש בלבד. זה מסביר את כך שהוא היה מותך - החומר עדיין היה חם מאד עקב ההתנגשות.

מצד שני יש דברים שהתאוריה הזו לא מצליחה להסביר. למשל, נוגה היא פלנטה דומה מאד לכדוה"א, למה אין לה ירח בסדר גודל דומה?

יש תאוריה שדומה למה שאתה מתאר בעמוד 284 בספר הזה. למרבה האירוניה, גם היא דורשת התנגשות גדולה, אפילו גדולה יותר מהתאוריה המקובלת. בתרחיש הזה ההתנגשות מרסקת את הכל למרק שעדיין מסתובב סביב עצמו. ומתוך המרק הזה מתגבשים 2 פלנטות - כדוה"א והירח. לתאורייה הזו יש כמה חסרונות, למשל היא לא מצליחה להסביר את עדויות ב' ו ג'.
שובו של ה ligo 711742
אני מתקשה מאד להבין את ה"בעייה בתיאוריה" המוצגת בפסקה הלפני האחרונה - למה לנגה אין ירח בסדר גודל דומה.
ולמה יש לך ילד אחד בלונדידני ואחד ברונטי? לא כל הילדים, ולא כל כוכבי הלכת נוצרו בדיוק אותו דבר, ואותו מאדימתנגש שיצר א הירח, פגע דוקא בכדור הארץ ולא בנגה. איך תהייה שכזו מאתגרת בכלל את התיאוריה?
והרי מבנה הבסיסי של כדור הארץ לא היה משתנה מאד ללא הירח, אז במה ה"דמיון לכדור הארץ" מכריח ירח דומה?
תמהני.
שובו של ה ligo 711758
להגיד "לא כל כוכבי הלכת נוצרו בדיוק אותו דבר" זה לא כל כך מספק. לדוגמא יש מודלים שמסבירים למה ענקי הגזים רחוקים יותר, וכוכבי הלכת הסלעיים קרובים יותר. לכאורה היה אפשר להגיד "כל פלנטה היא משהו אחר, אז אין פלא שאחת היא סלעית ואחרת היא ענק גז" אבל זה קצת כללי מדי. היופי בתאורייה "ההתנגשות הגדולה" הוא שהירח נוצר באירוע שהיה סוג אירוע נפוץ במערכת השמש המוקדמת. אז טבעי לשאול האם אירוע כזה קרה גם בנוגה ואם כן איפה הירח? אני אצטט את הפיסקה המתאימה בויקיפדיה, שמתארת גם את הקושי וגם פתרון אפשרי:

Simulations of the chaotic period of terrestrial planet formation suggest that impacts like those hypothesized to have formed the Moon were common. For typical terrestrial planets with a mass of 0.5 to 1 Earth masses, such an impact typically results in a single moon containing 4% of the host planet's mass. The inclination of the resulting moon's orbit is random, but this tilt affects the subsequent dynamic evolution of the system. For example, some orbits may cause the moon to spiral back into the planet. Likewise, the proximity of the planet to the star will also affect the orbital evolution. The net effect is that it is more likely for impact-generated moons to survive when they orbit more distant terrestrial planets and are aligned with the planetary orbit

יש גם תאוריה שאומרת שלנוגה היה ירח שנוצר באופן דומה מאד לזה של כדוה"א. אבל אז היתה התנגשות שניה שהפכה את כיוון הסיבוב של נוגה (הממ.. ) ועקב כך‏1 המסלול של הירח התחיל לדעוך עד שהוא התרסק לתוך נוגה.

------

1 ירחים שמסתובבים עם כיוון הסיבוב של הפלנטה, המסלול שלהם מתרחק בהדרגה (כמו הירח שלנו). ירחים שמסתובבים נגד כיוון הסיבוב של הפלנטה, המסלול שלהם דועך בהדרגה ולכן כמעט אין ירחים כאלו.
שובו של ה ligo 711749
תודה על ההסבר, אך ברשותך - עוד קושיה או שתיים.
בנוגע לב':
1. הרבה לפני שננעל, מהי השפעת הגיאות על הירח? האם היא יכולה להביא את פני השטח לטמפרטורות גבוהות מספיק להתכה או לפעילות וולקנית (אם הליבה היתה חמה)?
2. בשלב בו הפלנטות המתהוות משמשות כשואבי אבק של המסלול הפלנטרי, כמה גדולה השפעת האנרגיה הקינטית של האבק הפוגע בירח נטול האטמוספירה על טמפרטורת פני השטח?

בנוגע לארבעת הקמ"ש בשניה:
מדובר בקצת יותר מפי ארבע ממטוס קרב וכשליש משיא המהירות ברכב מאוייש (אפולו 10) - האין זה איטי עד פליאה כשמדובר בהתנגשות פלנטרית? להשוואה, וויקי טוענת שמהירות הפגיעה של מטאורים בכדו"א היא 11-74 קמ לשניה‏1.
ו(אם תסלח לי על החזרה)איך ההתנגשות לא השפיעה על מסלול כדו"א שנותר כמעט עגול, ותואם מאוד את תבנית הפלנטות האחרות (בניכוי החור בין מאדים לצדק).

__

1. נראה שהאיטיים הם הפניקסידים, אאל"ט.
שובו של ה ligo 711752
הייתי מנחש - לפני שעשיתי את החישוב - שהאנרגיה שצריך כדי לשנות משמעותית את מסלול הסיבוב סביב השמש גדולה משמעותית מזו שצריך כדי לשנות את הטיית כדוה''א סביב צירו. זה נראה לי קשור לאמירתו של האח של אייל מלפני כמה תגובות - ''רוב התנע הזויתי של כוכבי הלכת נמצא במישור הסיבוב שלהם סביב השמש ולא בסיבוב העצמי''.

כדי לסבר את האוזן, זה דומה להבדל עבור לווין מלאכותי, בין שינוי המסלול שלו לבין סיבוב הלווין סביב צירו. הפעולה השנייה מתרחשת מידי יום לאורך חיי הלווין. הפעולה הראשונה מתרחשת כפעם בשנה, והיא הגורם העיקרי לשריפת הדלק בלווין וקיצור חייו.
שובו של ה ligo 711753
ועכשיו לפי חישוב גב המעטפה שלי - 6 סדרי גודל בין התנע הזויתי ה"עצמי" (סיבוב יום לילה) לבין התנע הזויתי המסלולי. לטובת המסלולי כמובן.
שובו של ה ligo 711755
אני לא בטוח שהבנתי - האם נדרשת לדעתך מינימום אנרגיה כדי לשנות את מסלול כדו"א ולו במעט?

(וגם אני די סקרן לדעת מה כתוב על גב המעטפה שלך...)
שובו של ה ligo 711756
אני לא מבין את השאלה שלך. הרי שינוי המסלול אינו בינארי - אנרגיה זעומה (נניח מטאור טונגוסקה) תשנה את המסלול, אבל באופן כה זעום שיהיה קשה להרגיש בו.
אנרגיה גדולה מאד תזיז אותו הרבה. ולכן אין כאן אנרגיה מינימלית שמתחתיה אין שום תזוזה, בטח לט מינימלית בסקלות פלנטריות.

בנוסף, חשוב גם כיוון הפגיעה. אם נניח למשל שהפלנטה הפוגעת נוצרה גם היא בשלב הדיסקה הפלנטרית, אז גם וקטור הפגיעה הוא במישור הסיבוב סביב השמש, ולכן הוא לא ישנה את מישור הסיבוב, אלא רק ישנה את האליפטיות שלו.

(גב המעטפה בהמשך, פרה פרה).
שובו של ה ligo 711757
===> האם הגיאות יכולה להביא את פני השטח לטמפ גבוהות מספיק להתכה או לפעילות וולקנית?
פעילות וולקנית בטח. אבל להתיך את כל פני הירח? בו זמנית? קיצוני מדי.

===> כמה גדולה השפעת האנרגיה הקינטית של האבק הפוגע בירח נטול האטמוספירה על טמפרטורת פני השטח?
לא יודע, אבל ספיחת האבק מפוזרת על פני מיליוני שנים. אז להתיך את כל פני הירח? בו זמנית? ועוד כאשר הירח צריך ללקט פירורים כי רוב האבק פוגע בכדוה"א?

===> האין זה איטי לפליאה כשמדובר בהתגשות פלנטרית?
כן. בגלל זה, יש סברה שבמקור הוא היה בנקודות L4 או L5 של כדוה"א הקדום - בן לוויה טרויאני של כדוה"א. ובהדרגה הוא איבד יציבות ונסחף אל כדוה"א. בויקי יש אנימציה נחמדה: Theia_%28planet%29 [Wikipedia]

===> איך ההתנגשות לא השפיעה על מסלול כדו"א שנותר כמעט עגול, ותואם מאוד את תבנית הפלנטות האחרות
מה שניסיתי להגיד הוא שכל הפלנטות גדלו ע"י סדרה של התנגשויות דומות מאד להתנגשות הזו. אז מה שצריך לשאול הוא: מדוע המסלול של רוב הפלנטות הוא כל כך עגול (אגב גם מחוץ למערכת השמש). אני לא חושב שזה עדיין לא ברור לגמרי. התשובה הכי קצרה שקראתי היא כאן. אבל אם תכנס ללינקים תראה שהיא פשטנית מדי. אז בקיצור: כאשר פלנטה סובלת מ"חיכוך" עם פלנטות אחרות או אבק (לאו דווקא מגע ישיר, גם אינטראקציה ע"י גרביטציה) אז היא מאבדת אנרגיה מסלולית במידה רבה יותר מאיבוד תנע זוויתי. ומסלול מעגלי הוא מסלול עם האנרגיה הנמוכה ביותר עבור תנע זוויתי נתון; לכן המסלולים "יתעגלו" בהדרגה. מנגנון אחר שגוזל אנרגיה מסלולית וגורם לאותה תופעה הוא כוחות גיאות. בגלל זה המסלול של ירחים הוא מעגלי.
שובו של ה ligo 711759
תשובה מצויינת. תודה!
שובו של ה ligo 714244
מאמר טרי בנושא: https://www.nature.com/articles/s41561-020-0550-0
שובו של ה ligo 714246
גם בYnet כתבו על זה.
ואני שואיל: להיכן נעלם הכוכב המתנגש?
התאחד עם כדור הארץ? הפך למאדים? התרסק לתוך השמש?
שובו של ה ligo 714250
התאחד
שובו של ה ligo 717768
מיזוג א-סימטרי של חורים שחורים. התרחש לפני שנה ופורסם ממש לאחרונה. בזכות זה שאחד גדול בהרבה מהשני, אפשר היה למדוד לראשונה את הספין של אחד מהם.
מומלץ לצפות בסימולציה, הסרטון הזה הוא ליגה אחרת.
שובו של ה ligo 717775
משהו קצת מטריד אותי עם המיזוגים האלה שאנחנו 'רואים'‏1.
אחרי שנים סוף סוף הפנמנו את מה שהרביצו בנו קיפ תורן וחבריו, על כך שכשמישהו/משהו נופל לתוך חור שחור האטת הזמן שלו עבור צופה חיצוני הולכת וגדלה, כך שמבחינתנו, הוא לעולם לא יגיע לאופק האירוע שכן זה ייקח אינסוף זמן במערכת הייחוס שלנו.
עכשיו, מספרים לנו שלא סתם מישהו קטן, אלא שחור שחור (אחר) אחר שלם התמזג לאופק האירוע של החור השחור הראשון, ותוך הרבה פחות מאינסוף שניות - כנראה הרבה פחות משנייה - הם הפכו לחור שחור חדש. מה שמן הסתם אומר שמישהו כבר נכנס לאופק האירוע של מישהו אחר, אם תסלחו לי על הצרפתית.

אז עכשיו אני לא מבין - או שזה לוקח אינסוף זמן, או שזה לוקח שנייה. עבור אותו צופה, אנחנו, זה או זה או זה‏2.
מי פותר את הסתירה הזו?

1 ופתאום היכתה בי ההבנה האקטואלית של הענין - מסתבר שכשיש מיזוג לא סימטרי, זה אומר שזה ספין של המתמזג הגדול יותר. נו, את זה ידענו גם בלי גלאי כבידה.
2 התפתתי לכתוב now, which witch watch which watch - אבל אז הבנתי שבמקרים האלה זה רק יסבך את העניינים.
שובו של ה ligo 717780
יש 2 נקודות מבט.. מתמטית ומעשית.

מבחינה מתמטית
אופק האירועים הוא משטח מתמטי. לא מדובר באיזשהו משטח פיזי כמו פני כדוה״א. עוד לפני ש 2 אופקי האירועים ״נוגעים״ זה בזה, מבחינת ההגדרה המתמטית כבר ״נוצר״ אופק אירועים משותף שמכיל את 2 אופקי האירועים הקודמים. אפשר לראות את זה בסרטון בנקודה שבה כתוב: Movie frozen
למה? קראתי שהמתמטיקה של היחסות הכללית לגבי מיזוג חורים שחורים היא מורכבת למדי (כמו כמעט כל דבר ביחסות כללית). אבל גם אם הם היו ״נוגעים״ אחד בשני לפני המיזוג - לא מדובר במשהו פיזי שחוצה משהו פיזי אחר. היה מדובר במשטח מתמטי שנוגע במשטח מתמטי אחר.

מבחינה מעשית
אם אתה צופה מרוחק, ומסתכל על עצם פיזי שנופל לתוך חור שחור, אז האור שלו עובר הסטה לאדום עד שברגע מסויים (וסופי לחלוטין) לא רואים אותו יותר. הגיע? לא הגיע? מה זה משנה. מכל בחינה מעשית יש משטח ברדיוס של אופק האירועים + 1% , שאפשר לחצות אותו בזמן סופי לחלוטין. אחרי שהעצם חצה אותו, פשוט לא רואים אותו יותר. מבחינתי תקרא למשטח הזה ״אופק 2״ ותתיחס אליו בתור הגבול של החור השחור. זהו, עכשיו אתה יכול לשכוח מההתחכמות על זמן אינסופי.
שובו של ה ligo 717781
מבחינתי אורך הגל לא משנה, שיעבור הסטה לגלי מיקרוגל (שהיא כבר בפקטור עצום), הוא עדיין יכול לשלוח לי ביט של אינפורמציה שאומר 'אני כאן' ואחריו עוד 'אני כאן' וכן הלאה, ובלי שום התחכמות כנראה אמשיך לראות את הביטים האלה המון זמן. לצורך הענין שלנו, אפילו שעה זה המון זמן.
אבל כאן יש לנו משהו לכאורה שקול, והאינפורמציה שנשלחת היא בצורת גלי כבידה, אבל עדיין זה מוזר שהיא לוקחת שנייה ולא שעה.

ולכן ההסבר הראשון שלך נשמע יותר משכנע - נוצר אופק חדש בזמן סופי שמכיל את הקודם.
אגב, אזור בחלל שיש לו השפעה פיזיקלית מדידה (מאד) הוא לא פחות 'פיזי' מפני כדוה''א. זה שהוא לא מוצק לא אומר שהוא לא פיזי.
שובו של ה ligo 719519
ממצאים חדשים גילו במפתיע פליטות של יוני פחמן בירח. זה מאתגר את התאוריה המקובלת, כי הפחמן היה אמור להתאדות בהתנגשות.
פרטים: https://www.google.com/amp/s/www.sciencealert.com/the...
שובו של ה ligo 719526
אמרנו לאסטרונאוטים לא לעשות את צרכיהם מחוץ לחללית, נו באמת.
יש שם גם צוצלות פחמן?
שובו של ה ligo 719531
היה פעם תור פחם.
שובו של ה ligo 719534
והיה גם תור לשירותים בירח, אז זה מסתדר.
שובו של ה ligo 692997
וגם - יכול להיות שהתנגשות כוכבי ניוטרונים היא פחות אנרגטית (אפילו סביר מאד), ולכן סיכוי הגילוי שלה נמוך יותר?
שובו של ה ligo 693001
בטוח פחות אנרגטית. כי כוכבי ניוטרונים לא יכולים להיות כבדים מ 2-3 מסות שמש (כי אז הם קורסים לחור שחור) ואילו לחורים שחורים אין גבול עליון.

רק מה, המודלים צופים שיש גם הרבה יותר התנגשויות של כוכבי ניטרונים בהשוואה להתנגשויות של כוכבים שחורים. אז זה מתקזז והתדירות של *תצפיות* מ 2 הסוגים אמורה להיות דומה.
שובו של ה ligo 693003
בדיוק מה שניסיתי לטעון.

לגבי השני, האם כל ההתנגשויות הן ממערכות בינאריות? או שיכולות להיות עוד סיבות, כמו גלקסיות שמתנגשות?
שובו של ה ligo 693013
התנגשויות עשויות להיות מכל מיני סיבות, השאלה היא מהי הסיבות הנפוצות יותר. בהודעות לעיתונות כתוב שבגלל שצירי הסיבוב לא מסונכרנים, סביר יותר שזה לא מערכת בינארית אלא בכוכבים שהתקרבו בתוך צביר כוכבים צפוף. צבירי כוכבים הם נפוצים יחסית (בשביל החלב יש 150), ויכולים להיות צפופים מאד ביחס ליתר הגלקסיה.
שובו של ה ligo 693016
הנה פירוט בעניין - צבירי כוכבים כמקור של התנגשויות חורים שחורים: http://www.space.com/37060-globular-clusters-black-h...
שובו של ה ligo 694928
אתמול הודיעו על תצפית רביעית: https://www.google.co.il/amp/s/www.theverge.com/platf...

היא התרחשה ב 14 באוג' 2017 וגם הפעם זה מיזוג של צמד חורים שחורים. אבל הפעם זה לראשונה נקלט ע"י גלאי שלישי: virgo באיטליה. אז המיקום של האירוע הרבה יותר מדויק. יש גם שמועה לא רשמית על אירוע נוסף של מיזוג של צמד כוכבי ניטרונים שנקלט לאחרונה. נחיה ונראה..
שובו של ה ligo 695265
אוקי, זה אכן קרה ואפילו יש כתבה ב ynet.
אני צריך להתרגל למונח חדש.. קילונובה - שזה הפיצוץ שמתחרש בעת מיזוג של צמד כוכבי ניוטרונים (או כוכב ניוטרונים וחור שחור).

יש פה כמה תקדימים. זה גם הפעם הראשונה ש LIGO וחבריו צפו במיזוג כוכבי ניוטרונים (עד עכשיו זה היה רק חורים שחורים), וזה גם האירוע הראשון שצפו בו גם בגלאי גרביטציה וגם בטלסקופים רגילים.
שובו של ה ligo 695283
כן, מגניב.
במסגרת הניימדרופינג אני יכול לספר שלמדתי מכניקה אנליטית אצל צבי פירן שמקבל עכשיו הרבה PR ב-ynet.
מעניין מה הם יגלו מניתוח התצפיות החדשות האלה‏1.

1 We are star stuff and the rings on our fingers are merging-neutron-stars stuff.
שובו של ה ligo 695286
אנחנו אבק כוכבים
שובו של ה ligo 695657
עוד אירוע, מיזוג חורים שחורים. הוא נקלט ביוני ודווח עכשיו. אז התוצאה היא 5:1 לטובת חורים שחורים. http://www.bbc.com/news/science-environment-42013920
  שובו של ה ligo • הפונז
  שובו של ה ligo • אח של אייל
  שובו של ה ligo • הפונז
  שובו של ה ligo • אח של אייל
  שובו של ה ligo • הפונז
  שובו של ה ligo • אח של אייל
  שובו של ה ligo • יוסי
  שובו של ה ligo • אח של אייל
  שובו של ה ligo • יוסי
  שובו של ה ligo • אח של אייל
  שובו של ה ligo • הפונז
  שובו של ה ligo • יוסי
  שובו של ה ligo • הפונז
  שובו של ה ligo • ירדן ניר-בוכבינדר
  שובו של ה ligo • הפונז
  שובו של ה ligo • אח של אייל
  שובו של ה ligo • הפונז
  שובו של ה ligo • אח של אייל
  שובו של ה ligo • הפונז
  שובו של ה ligo • אח של אייל
  in space, no one can eat your ice scream • יוסי
  in space, no one can hear you scream • ירדן ניר-בוכבינדר
  in space, no one can hear you scream • אביר הקרנפים
  in space, no one can hear you scream • שוטה הכפר הגלובלי
  in space, no one can hear you scream • ירדן ניר-בוכבינדר
  in space, no one can hear you scream • האייל האלמוני
  in space, no one can hear you scream • ירדן ניר-בוכבינדר
  in space, no one can hear you scream • האייל האלמוני
  in space, no one can hear you scream • ירדן ניר-בוכבינדר
  in space, no one can hear you scream • האייל האלמוני
  in space, no one can hear you scream • ירדן ניר-בוכבינדר
  in space, no one can hear you scream • רון בן-יעקב
  in space, no one can hear you scream • ירדן ניר-בוכבינדר
  in space, no one can hear you scream • רון בן-יעקב
  in space, no one can hear you scream • האייל האלמוני
  in space, no one can hear you scream • צפריר כהן
  in space, no one can hear you scream • ירדן ניר-בוכבינדר
  in space, no one can hear you scream • רון בן-יעקב
  in space, no one can hear you scream • easy
  in space, no one can hear you scream • אא
  in space, no one can hear you scream • צפריר כהן
  in space, no one can hear you scream • אא
  in space, no one can hear you scream • איילי
  in space, no one can hear you scream • הפונז

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים