באותו עניין 683611
איני יודע מדוע נזכרתי בכך במאוחר. מכל מקום פורסם שהתגלה לאחרונה איזה כוכב לכת במערכת שמש קרובה לנו - ארבע וחצי שנות אור שהפרמטרים שלו דומים לאלה של כדור הארץ, ולכן ייתכן שיש בו מים זורמים ואולי, לכן, חיים. שמעתי בזמנו ראיון בתכנית החדשות של ירון לונדון (החל מ 28) על הנושא זה. מה שתפס את תשומת לבי הוא תיאור של מנוע חדשני שיאפשר לחללית לטוס במהירות של חמישית ממהירות האור. כשמאזינים לתיאור (החל מ 33) אפשר להבין שמדובר במתקן בלתי אפשרי: תותח לייזר שממוקם על גבי חללית ש"יורה" לעבר מפרש שנמצא על אותה חללית. מעט אינטואיציה תביא אותנו מיד למסקנה שמדובר במתקן שיוצר שני כוחות מנוגדים כוח רתיעה בכוון אחד וכוח דחיפת המפרש בכוון השני כשהתוצאה הסופית היא לא לכאן ולא לכאן. חיפשתי מעט ברשת ומצאתי שמדובר בקונצפט של חלליות זעירות במשקל של כגרם שמונעות על ידי קרינת שמש אות לייזרים רבי עצמה שממוקמים, כמובן, מחוץ להם וזה נשמע יותר סביר. אבל כשתתבוננו בתכנית תראו שירון לונדון מתאר בדיוק מה שהסביר לו הפרופסור הנכבד, כי הוא לא מתקן את השטות הזאת. בזמנו כתבתי, כמובן, אי מייל לירון לונדון כדי להסביר לו שהוא הציג לנו משהו בלתי אפשרי, אך, כמובן, לא קבלתי כל תגובה, וגם לא פורסם שום תיקון בתכניות הבאות. ככה זה אצל השמאלנים האלה . . .
באותו עניין 683613
מדובר על מתקן שבעיקרון ניתן לממש. הבעיה בשימוש בו להגעה לפרוקסימה קנטאורי הוא איך לבלום. תקבל חללית קטנה שלא יכולה לשדר יותר מדי, ומן הסתם מסלולה לא מדוייק לחלוטין, וחולפת שם במהירות אדירה.

מצד שני זו אולי דרך תחבורה מועילה יותר בתוך מערכת השמש (להעניק מהירות לגשושיות שונות).
באותו עניין 683615
אולי ניתן לממש, אבל בוודאי לא את המתקן שתיאר ירון לונדון, אלא את המתקן שתיארתי בהמשך.
באותו עניין 683617
בעקבות ההערה שלך הלכתי לבדוק מה חדש עם מגח בוסארד Bussard ramjet [Wikipedia] והצטערתי לגלות שהוא לא כל כך ישים.
באותו עניין 683618
זה משהו אחר.
באותו עניין 683885
אני לא רואה שום בעיה עם הרעיון: אם היו מכוונים את הלייזר החוצה היה נוצר דחף. המראה משמשת כדי לכוון את האלומה. אם אתה על קרון וזורק כדורים מאחוריך, הקרון ינוע קדימה. אם תזרוק כדורים קדימה והם יפגעו בקיר קידמי בקרון ואז ינתזו למאחורי הקרון, עדיין הקרון ינוע קדימה.
באותו עניין 683889
מה שאתה מתאר, הוא, כמובן, אפשרי תיאורטית אך ברור שלא בכך מדובר. כדי לממש את הרעיון שלך לא צריך ''מפרש'' שבהגדרה יש לו שטח פנים גדול, ודי במראה זעירה. כשמדברים על מפרש לא מדברים על משהו שמחזיר את האוויר הפוגע בו בכוון הפוך. למשל במפרש של סירה אין שום חלק של הרוח שהופך את כוון מהירותו ומקבל מהירות יחסית לסירה במנוגד לה. חוץ מזה בדוק ברשת. כפי שאמרתי מדובר כאן בחלליות זעירות שמואצות בקרינת השמש או בלייזרים רבי עוצמה שממוקמים מחוץ להם. וזה גם מסביר את הצורך ב''מפרש'' כדי לקלוט הרבה קרינה, אם מדובר בשמש, או בלייזר רב עוצמה שהחללית הולכת ומתרחקת ממנו.
באותו עניין 683890
לא שמעתי את הראיון, התיחסתי לטענתך ש''התוצאה הסופית היא לא לכאן ולא לכאן''.
אגב, בסירה גם אפשר לשוט נגד הרוח, על ידי שימוש נבון בשידרית.
באותו עניין 683897
זכור לי סיפור או ספר מד"ב על תחרות אינטרגלקטית בחלליות מפרש. ארתור סי. קלארק אולי?
באותו עניין 683900
''הרוח הנושבת מן השמש'', ארתור סי קלארק, וזהו גם שמו של הספר שמכיל קובץ סיפורים שזה אחד מהם.
באותו עניין 683891
דוקא לא - אם תזרוק כדור קדימה בקרון, והכדור יפגע בקיר הקרון, תוספת המהירות לקרון שקיבלת תתקזז ותהיה אפס.
באותו עניין 683893
לא, כי הקיר של הקרון התחיל כבר לזוז ולכן הוא חוטף יותר תנע. מה ההבדל בין זה לבין לזרוק את הכדור לאחור?
באותו עניין 683894
אה, לא הבנתי שהכדור ניתז אחורה והחוצה. במקרה הזה (ואם ההתנגשות אלסטית לחלוטין) אכן האפקט דומה. אבל מה הרווחת מזה שהשתמשת בקיר כמתווך?
באותו עניין 683895
לא יודע. אולי כלום, אולי יכולת ניווט. אני כן מסכים עם דב שההנע הוא זניח מבחינת תאוצה, לפחות עם הלייזרים של היום, אבל אני לא מסכים שהאפקט יתאפס בשל המראה.
באותו עניין 683902
עלה בדעתי (תוך כדי הליכה) להשיב לך בצורה קצת אחרת. בעצם, מה שאתה מציע שקול להפניית פתח הלייזר שעל גבי החללית לאחור, והעובדה שעושים זאת בעזרת מראה‏12 לא משנה עקרונית את המצב. אז למה לא מממשים את המנגנון הפשוט בהרבה הזה ? איני יודע אם יצא לך לראות את מה שהציגה רפאל באחת התערוכות בחו"ל : לייזר "מצב מוצק" רב עוצמה לצורך יירוט טילים. יש במתקן הזה שתי משאיות כבדות שיורות שתי קרניים לאותה נקודה על הטיל התוקף. משאיות כבדות בגלל הגנרטורים שמייצרים את האנרגיה החשמלית הרבה הדרושה. האם אתה מעלה בדעתך שקרן שיוצאת ממשאית כבדה כזאת יכולה להאיץ אותה? מכאן רעיון המפרש - לאסוף על פני שטח פנים גדול אור שמגיע ממקור חיצוני, וזה הופך אולי את העניין למעשי. אשר ל"לא לכאן ולא לכאן", כפי שאמרתי קודם כשמדברים על מפרש לא מדברים על מתקן שהופך את כיוון האוויר שמופנה אליו. אין כאן משהו דומה למנגנון של התנגשות אלסטית. אתה יכול להעלות בדעתך שאם תשים מאוורר גדול ומפרש על ספינה, יצליח המפרש להפנות את כיוון כל הרוח שנושבת על פניו לאחור מבלי לאבד אנרגיה? אינטואיטיבית אפשר להבין שבמקרה הזה הכוח שידחוף את המאוורר ואתו את הספינה לאחור יהיה רב מהכוח שבו המפרש ידחוף את הספינה לכיוון השני.

1 בעצם, בתוך המהוד של הלייזר ישנן שתי מראות שמופנות זו כלפי זו והקרן מבצעת המון התנגשויות הלוך וחזור ביניהן כשהיא צוברת את האנרגיה. זה שהוספת עוד מראה לא שינית עקרונית שום דבר חוץ מכך שהתוצאה הסופית היא כיוון הפוך של הקרן שיוצאת מהמתקן, והכוון הסופי לצורך הדיון שלנו הוא החשוב.
2 האמירה שלך שהמראה הנוספת היא לצורך כיוון היא תוספת שלך שלא מופיעה במקור. במקור ה"מפרש" הוא בפרוש חלק רעיון ההניע. איך לכוון זה סיפור אחר שלא דובר עליו.
באותו עניין 683939
בסופו של דבר מדובר על שימור תנע. אם הלייזר מייצר תנע, הרי שיש דחף. עד כמה שאני מבין, אכן "נזרק" תנע מתוך הלייזר ותאורטית כל החללית מאבדת (מעט מאוד) מסה דרך צריכת האנרגיה של הלייזר. כמה תנע נוצר? מעט מאוד, ולא הייתי מנסה לחבר את זה למשאית.
באותו עניין 683942
למרות שכאן אנו חורגים מגבולות הידע שלי, נדמה לי שהחללית לא מאבדת שום מסה למרות שהיא יורה פוטונים כי הם אינם חלקיקי מסה. כמו כן לא התייחסת לתגובתי האחרונה. אני מקווה שהשתכנעת לפחות שהרעיון שהצעת אינו מעשי כלל בעוד שהצעת המפרש שמנצל אנרגיית אור חיצונית מוצג ברצינות.
באותו עניין 684045
אני מתנצל, לאיזה תגובה לא התיחסתי?
באותו עניין 683944
התכנית של המיליארדר הרוסי מילנר היא להאיץ נאנו ספינת חלל במשקל פחות מגרם, באמצעות מפרש של כמה מטרים ששוקל גרמים בודדים, על ידי ירי משדה של תותחי לייזר הממוקם על כדור הארץ. הפיסיקה טובה. הטכנולוגיה לא הגיעה לרמה הנדרשת עדיין, אבל התכנות טכנולוגית צפויה להגיע בעשורים הקרובים.
ניתן יהיה לשגר נאנו חלליות רבות כי עלות החללית על צ'יפ (spacechip) עצמה נמוכה. עלות השיגור תהיה בעיקר האנרגיה האדירה שיצרכו תותחי הלייזר.
באותו עניין 683946
נכון. בכך מדובר. אבל אם נעשה סדר לגבי הפתיל שהתפתח כאן, זה התחיל בכך שהערתי על כך שבתכנית של ירון לונדון הנושא הוצג באופן שגוי שאושר ע''י הפרופסור שהתראיין, והבאתי קישור למי שמתעניין. ראובן טען שהדבר השגוי אפשרי בכל זאת ותיאר אותו בעצם כהפניית לייזר רב עוצמה שיושב על גבי החללית לאחור, רעיון שהוא אולי אפשרי תיאורטית אבל לא מעשי כלל כי אי אפשר לייצר לייזר חזק ובכל זאת קל משקל עד כדי כך שלחץ הקרינה הזעום יוכל להאיץ אותו תוך התגברות על כוחות הגרביטציה של כדור הארץ והשמש.
באותו עניין 693424
לא יודע מה בדיוק אמר ראובן אבל הטענה שלך שיש צורך לקזז את הגרביטציה של השמש והפלנטה היא טענה שגויה. החללית נמצאת מלכתחילה בתנועת מילוט ממערכת השמש לכן אין שום צורך בתוספת אנרגיה לצורך המילוט. כל ההוספות לתנועות בחלל (מהסוג של תותחי לייזר ודומיו) הן תנועות של חללית שנמצאת הרחק ממערכת השמש שלנו ושמשות אחרות. תוספות האנרגיה לצורך הגברת מהירות היא בחלל החוץ שמשי (אבל עדיין בחלל התוך גלקטי של שביל החלב).

מאידך, טרם הגענו לצורך לצאת ממערכת השמש. יש מקום פנוי רב בתוך מערכת השמש. היישוב בתוך מערכת השמש אמנם מסןבך אבל פשןט יותר מיישוב במערכות שמש אחרות. נראה לי שהוקינג נוטה לפנטז מטעמים השמורים לו.
באותו עניין 693420
יש כאן דמו יפה שמתאר את הרעיון. ירון לונדון והמרואיין שלו מנסים להציב את שדה הלייזרים ע"ג החללית הזעירה שהיא פחות מקליפת אגוז. זה כמובן "שדרוג" מופרך בעליל.
באותו עניין 693425
לא ''מופרך בעלילי אבל גם לא פרקטי בימינו.
באותו עניין 693448
"אם קצת רצון וקצת יכולת יכול פיל ל. . . תרנולת". ויש מוסיפין: אבל לא פרקטי בימינו.
באותו עניין 693452
זה שזה לא פרקטי בימינו אינו סיבה לפסול על הסף רעיון שאינו מופרך, למרות שהוא ללא שימושים בימינו. חלק מהגילויים שנעשו באירופה במאות ה- 17 ואילך (גלילאו, ניוטון, תרמודינמיקה, כימיה) לא היו פרקטיים בעת הגילויים אבל לאחר 100 או 200 שנה נימצאו להם שימושים.

אם נגביל מחקר רק למה שהוא "פרקטי בימינו" אנו נידונים לחיות תקופות ארוכות מדי רק על פי הידע שיש לנו היום. כאשר ידע זה ימצה את עצמו נישאר תקועים ברמת הידע של עכשיו.

השאלה היא מינון מחקרים משני הסוגים. דוגמא למימון נאות: 10 אחוז תקציב מהמימון למחקרים של "תופעות לא מופרכות" ללא ישומים מיידיים, לצד 90 אחוז מימון תקציבי לשימושים מיידיים.
באותו עניין 693453
נעשה סדר. "לחץ קרינה" הוא מושג ידוע מזה שנים. כדי לנצל אותו להאצת חלליות הועלה רעיון ה"מפרש" שמודגם יפה בדמו שהבאתי, וכל מי שמתבונן בו מבין במה מדובר: חללית זעירה עם מפרש בעל שטח פנים גדול מצד אחד, ושדה לייזרים שמשקלו הכולל בוודאי טונות רבות מצד אחר. המפרש דרוש כדי שיהיה חשוף להרבה אנרגית אור שבאה ממקורות חיצוניים. זה מהות הרעיון. ירון לונדון והמרואיין שלו שהתכנית שלהם הביאה אותי לומר את דברי שגררו את הפתיל הזה, לא הבינו כלל את רעיון ה"מפרש" ולמרות שעשו שימוש במילה הזאת הציגו מתקן שלא דרוש בו כלל מפרש, ושמעולם לא עלה בדעת איש להציעו. ראובן בסך הכל תיקן טעות שלי כי ברור שמתקן שפולט אור יוצר כוח זעיר מאד הפוך לכיוון הקרינה, על המתקן עצמו, אבל הוא לא ניסה לומר שלכן אפשר לדבר ברצינות על חללית נושאת לייזר שלחץ הקרינה שלו יאיץ אותה. מהדמו שהבאתי אפשר להבין עד כמה הרעיון הזה מופרך. האם בעוד אלף שנה אפשר יהיה לייצר לייזרים רבי עוצמה במשקל של חלקיק גרם? זה נראה לי חלום בלתי אפשרי, אבל לך דע מה יהיה בעוד אלף שנה. יהיו אז בוודאי דברים שאין אנו יכולים לשערם כיום, ולכן דיבורים עליהם היום הם חסרי תכלית ועניין.
באותו עניין 693450
איך זה מסתדר מבחינת התנע?
באותו עניין 693451
א. שאל את ראובן כי הוא יכול לתת תשובה מדוייקת יותר מזו שלי.

ב. לפי ההערכה שלי, כאשר פוטונים ניפלטים מהחללית לכיוון אחד הרי הם נושאים תנע בכיוון הפליטה וזה משנה את ערך התנע של החללית עצמה (על פי חוקי שימור התנע, כי לצמד "מנוע+חללית" נשמר התנע הכולל.). יתכן שגם מכניזם התנע שדהזכרתי נכון לא רק לפוטונים אלא גם לקרינה אלקטרו מגנטית בכלל שניפלטת לאחור.

ג. כפי שנראה לי העקרון בסיפור זה הוא ליצור תנע משמעותי במחיר של "שריפת מסה" מיזערית. לפיכך המסה של החללית תוך כדי מעופה אינה גדולה מדי, זה מה שמאפשר צבירת מהירות בחלל העמוק. המהירות של החללית לא מואטת כמעט (כי יש ריק כמעט מוחלט מה שמונע שחיקה של המהירות) לכן החללית יכולה לצבור מהירות גדולה מאוד (נאמר מאית ממהירות האור). תחת הנחות אילו, תוך זמן ממושך (אבל סביר) תצליח החללית להגיע לשמשות קרובות (נניח תוך 500 שנה). כל הדברים הללו הם ברמת העקרון, אבל לא פסולים על הסף.

ד. מוצר שקרוב בקונצפט שלו לנאמר למעלה ניבדק בנסיון של NASA המוצר נקרא EmDrive . על פי ניסויים שנעשו ב- NASA מוצר זה יוצר כוח דחף משמעותי כתוצאה מפליטה של קרינה אלקטרומגנטית.

אלא מה ? גודל כוח הדחף בניסוי NASA כל כך קטן עד שיתכן ומדובר בטעויות מדידה, או טעויות במבנה המכשיר שאינן מובאות בחשבון. מה שמפריע בענין EMDRIVE הוא שהמימצאים כרגע הוא שיש סתירה לחוקי התנע, לכן נדרשים ניסויים ובדיקות נוספות כדי לישב את הסתירה.
באותו עניין 693455
בתגובה 683611 כתבת גם שהלייזרים לא מוצבים על החללית וגם את הסיבה לכך, לדעתך: "מדובר במתקן שיוצר שני כוחות מנוגדים כוח רתיעה בכוון אחד וכוח דחיפת המפרש בכוון השני כשהתוצאה הסופית היא לא לכאן ולא לכאן". ראובן תיקן את השגיאה שלך (הטיעון שלך היה נכון אם לא היה מדובר במראות אלא בחומר שחור לחלוטין) בקשר לחלק הזה של דבריך. במקום להסמיק בשקט בפינה - אחרי הכל אתה מהנדס, לא תלמיד שתי יחידות בפיזיקה - אתה ממשיך לנפנף באשכול ההוא כאילו היה דגל בשמחת תורה. למה? הסיבה היחידה שעולה בדעתי היא שירון לונדון הוא שמאלני מאניאק.
באותו עניין 693459
הודיתי בטעותי מיד ובפעם האחרונה בתגובה 693453 ואין לי שום סיבה להסמיק בשקט כי כי כבר טעיתי הרבה פעמים בכתיבתי כאן ומעולם לא התכחשתי לטעויותיי. אבל אנא התבונן בדמו. מה שהציג ירון לונדון (בהסכמת הפרופסור שאיני מכיר את דעותיו הפוליטיות אבל הוא בוודאי לא תלמיד שתי יחידות בפיסיקה) הייתה שטות זועקת לשמיים שבניגוד לי הוא לא טרח כלל להתנצל עליה. אני חושב שבהחלט יש כאן מקום לנופף בכך כבדגל, וייחוס הסיבה לכך היא שירון לונדון שמאלני היא כמובן שטות מוחלטת. איני מערבב שמחה בשמחה. למשל, היום מציקים לאהוד אולמרט הצקות שאני חושב שהן מיותרות, ואיני מסתיר את דעתי זו למרות שאני שונא אותו שנאה עזה עקב תרומתו להתנתקות.
חידת טריויה 693467
מי סיים את התגובה שלו ב"ככה זה אצל השמאלנים האלה . . ."?

אם כבר מדברים על אותה תכנית, הכיתוב לאורך כל הסרט דיבר על גילוי כוכב לכת בגלקסיה קרובה, מה שכמובן נכון במובן ש"אדם קרוב אצל עצמו", וכמו כן הפרופסור הנכבד טען שטמפ. בין אפס למאה מעלות מבטיחה מים במצב נוזלי (אם כי אפשר לומר להגנתו שמאוחר יותר הוא הזכיר את הצורך באטמוספירה אבל לא התייחס ללחץ). לגבי הצבת הלייזר על החללית, ראו שבשלב זה הוא לא ממש הקשיב לתאור השגוי של ירון לונדון אלא חשב כבר על מה שהוא הולך להגיד ולכן לא תיקן אותו. מכל מקום, שני אלה אינם משתתפים ב"אייל" כך שאני לא רואה טעם להתווכח איתם בהעדרם.

ירון לונדון, כמו רוב המגישים, נוהג לתקן שגיאות בדיעבד רק במקרים יותאי דופן, בעיקר כאשר יש חשש מתביעה. אתה יודע כמה שגיאות עובדתיות יש למשל בתוכנית של רפי קרסו? לא מעט, ומדובר בטעויות שעלולות לפגוע בבריאות הצופים. מעולם לא שמעתי אותו מתקן שגיאה שהוא או מישהו מאורחיו אמרו, למרות שיצא לי להעיר לו על כמה כאלה בצירוף מראי מקום למחקרים. בדומה מר לונדון, גם פרופ. קרסו לא טרח להשיב. כנראה הוא מצביע מרץ.

אגב, יש גם רעיונות משונים כאלה (אבל מובן שלא בעתיד הנראה לעין): Antimatter_rocket [Wikipedia]
חידת טריויה 693468
הדבר היחיד שיש לי להעיר הוא שאם לא הבנת שהמילים ''ככה זה אצל השמאלנים האלה'' עם שלש נקודות בסוף נאמרו בבדיחות הדעת, יש לך בעיה.
חידת טריויה 693469
ועוד הערה היא שהתבוננתי שוב בסרט הראיון (זה החל מ 34 ולא 28 כפי שכתבתי קודם ואולי אני צריך להסמיק בגלל הטעות הזאת) והפרשנות שלך כאילו הפרופסור לא הקשיב ממש לא מתקבלת על הדעת, והתרשמותי היא שבדיוק זה מה שהוא אמר לירון לונדון טרם התכנית (הוא בטוח מצביע מרץ). גם העובדה שלא הוזכר כלל שמדובר בחללית זעירה שמשקלה חלקי גרם מחזקת את האמונה הזאת שלי.
באותו עניין 707734
ומי שעדיין לא הבין עד הסוף מה זאת מפרשית חלל, יוכל להאזין להסבר של "כתבתנו לענייני טכנולוגיה" (זו שהפריעה לי לצפות ברגעים הדרמטיים של ניסיון הנחיתה על הירח בערוץ 11, ודומות לה בערוצים האחרים). היא גם סיפרה קודם ש"הֶגנו לירח" לירח לא כמו שרצינו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים