686976
האם מדובר במאפיין של פזמונאות ישראלית? אני מנסה להזכר במוזיקאים מצליחים מרחבי העולם שהקדישו שירים לא סטראוטיפיים למדינות שאינן מולדתם, ומעלה קצת מאד דוגמאות.
686978
מסכים עם עומר (כלומר אם נוציא שירים אמריקאים על פריז).
אולי בשביל ליצור שיר משמעותי צריך מטען רגשי שאי אפשר לקבל בשנים בודדות?!
686982
פול סיימון (Homeward Bound), סטינג (אנגלי בניו יורק), לו ריד (ברלין)...
686984
ומה מגיע אחרי שלושת הנקודות האלה? אני יכול לחשוב על *אולי* עוד 2-3 דוגמאות (אני לא בטוח מה אפשר להחשיב כדוגמא. למשל, את קשמיר של לד-זפלין אפשר?). כמובן, ייתכן וסביר שמדובר בבעית אחזור מהזיכרון אצלי, או בורות מוזיקלית מצידי, אבל אם באמת בכל סצינות הרוק-פופ-היפהופ וכו' של 50 השנים האחרונות ברחבי העולם אפשר למצוא רק דוגמאות בודדות - אז זו כנראה לא תופעה מקומית.
687070
(לא כדי לטעון שאתה לא צודק, סתם כדי לאסוף טריוויה) פרנק זאפה נהנה בצרפת (המילים; מי שתמלל את זה לא דייק בשתי מילים חשובות, לפי דף המילים באלבום, ומה ששומעים מהזמר, במקום penis ו-dick צ"ל peter. כן, יוצא שם peter green, גיחי גיחי.)

נכון שאת סוג ההנאה הזה מחו"ל אף מוזיקאי ישראלי לא היה מעלה על דעתו לתמלל לפני השנים האחרונות, וגם עכשיו נדמה לי שזה נדיר, אם כי מה אני יודע.
687071
אפריקה של טוטו! למרות שאני לא מצליח לפענח את השיר, והאם זו חוויה מאפריקה או שכמו אצל כהנא ואקרלינג אפריקה היא מטאפורה סתומה (לי). מה שכן, אם זו מטאפורה היא מפותחת היטב, עם השורה על הקילימנג'רו בסרנגטי (בטח אחת השורות הכי ארוכות בתולדות, והם דווקא הצליחו לא רע לדחוס אותה למנגינה).
687082
מהעולם הקלאסי יש את סימפונית העולם החדש של דבוז'אק, הארולד באיטליה של ברליוז, או ההיברידיים והסימפוניה הסקוטית של מנדלסון.
687115
בשנות השמונים רוברט ואייט שר שירים על כל מיני מקומות בעולם, אבל לא שייך לעניננו, אלו היו שירים על מקומות שנעשות בהן עוולות פוליטיות שונות (בעיקר על-ידי ארה"ב, רק פעם אחת על-ידינו).

אבל כן לענייננו, השיר האחרון שהוא שר בו ב"סופט מאשין" לפני התאונה, ירח ביוני המסעיר. המילים הם קצת זרם תודעה, ובאיזה שלב באמצע הוא שר קצת על זה שכיף במדינת ניו יורק, אבל הוא מתגעגע הביתה לאנגליה. נעמי שמר ממש. אגב, הקטע נהיה הכי מסעיר בערך באמצע, אחרי שהוא מפסיק לשיר (לפחות מילים).
במילות השיר יש אולי תשובה למאמר 687330
She just can't undertsand that for me everything's just beginning
Until I get more homesick
So before this feeling dies, remember how distance tells us lies.
687116
אלפא בלונדי, ברוך הבא ירושלים.
687193
לפחות שני הראשונים ברשימה הם שירי זרות/ניכור/געגוע הביתה לא פחות מהשירים הישראליים שהוזכרו בכתבה.
687078
אני לא בטוח למה אתה מתכוון ב"שירים לא סטראוטיפיים", אבל יש די הרבה שירים לועזיים על מקומות שונים בעולם, על-ידי מי שאינם בני המקום...

הידיעות המוזיקליות שלי עלובות ביחס לאחרים כאן, אבל בכל זאת - Back in the USSR (עם געגועים לצלילי הבללייקה ולנערות האוקראיניות) של החיפושיות, Mad About You של סטינג שמתרחש כמטחווי אבן מירושלים. על פריס, לונדון, מוסקבה, ובטח מרבית הבירות האירופאיות האחרות נכתבו מאות שירים - חלקם לא על-ידי בני המקום, חלקם ודאי לא "סטראוטיפיים".

מה שלא ברור לי הוא עד כמה נפוצים שירים, בתרבויות אחרות, עם התבנית שירדן הצביע עליה – "כאן יותר טוב משם". זה באמת נשמע לי מאוד ישראלי.
צ'אק ברי שמח לחזור לארה''ב 690848
ההספדים על מותו הזכירו הרבה שירים שלו. אחד מהם הוא Back In The USA .
687117
ריו, שאצל הישראלים היא מחוז חפץ נדיר, בלהיט אולי הכי גדול שכתבו עליה הגויים היא זירה לטרגדיה שסופה רצח וטירוף.
אבל זה בהוואנה בכלל 689037
אבל זה בהוואנה בכלל 689038
לא זה ולא זה.
השיר הוא דווקא על המועדון בניו יורק Copacabana_(nightclub) [Wikipedia].

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים