689163
כמו באירופה, שאלות ההגירה והגבולות הן שעמדו והן שהכריעו את מערכת הבחירות בארה"ב. טראמפ זיהה הדבר וכיוון לשם את התבטאויות שרק נראו חסרות שיקול דעת פוליטי, וכעת את מדיניותו. דילול כניסת מהגרים מוסלמים, גירוש מהגרים לא חוקיים וסגירת הגבולות, כל אלה נועדו לשמר את הכוח הפוליטי של הימין האמריקאי, שאם לא כן יאבד ואיננו. גם באירופה, גם בישראל, גם בארה"ב, שואף השמאל להיבנות מן הכוח האלקטורלי והפוליטי של ההגירה. "זכויות האדם" הם הסם שנועד לגייס את ההמונים, אך בבסיסו עומד המאבק על הכוח הפוליטי. ולשם השגת הכוח הפוליטי, יכול כל אחד לראות בלי ללכת רחוק, מוכנים המחנות לעשות הכל. ללא גבולות, ללא עכבות, בוודאי ללא אידיאולוגיה.

ההכרעה שנפלה, לפי שעה, בין שתי אמריקות, כמו גם התסיסה החברתית באירופה בנושאי ההגירה והגבולות מציינים את הקרבות הראשונים על ריבונות המדינה בעידן הגלובליזיציה. המושג "זכויות אדם" כמו גם המושג "חברה אזרחית" אינו ניתן ואינו יכול עוד להינתן בעת הנוכחית בהקשר לאומי או מדינתי, ובזה הם שונים, שונים בתכלית מכל משמעות שהייתה להם מסוף המאה ה-‏18. היינו, מאבק בעריצות, השתתפות בשלטון, תיווך בין השלטון ובין החברה. מושגי "זכויות האדם" ו"חברה אזרחית" כיום, שואפים — להפקיע--- את ריבונות המדינה ולהעביר אותה לכל יד אחרת, ובעיקרו של דבר לידי סינדיקט הפשע הבינ"ל של ארגוני זכויות האדם של ה"חברה הגלובלית".

מעולם קודם לכן לא תקף כל ארגון שהוא את סמכות המדינה סביב המוסדות היסודיים של ריבונותה. כמו השליטה בגבולות, או מדיניות ההגירה. מעולם קודם לכן, אולי מלבד הכנסיה, כלומר הכנסיה הישנה. הכנסיה הרומית מימי הביניים שהצליחה להשתלט על מצפונם של ההמונים ותרגמה אותו לכוח פוליטי המאפשר לה לשלוח את ידיה אל תוככי המדינות. מכלן מקום, להלן סיסמתם של המפגינים כנגד הצווים של טראמפ: עולם ללא גבולות, עולם ללא חומות, עולם ללא מדינות. אלו! ולא "זכויות אזרח" הן המסקנות של מושגי "זכויות אדם" ו"חברה אזרחית" בימינו.

הסינדיקט הוא הלווייתן החדש, כאשר תרבות הפוליטקלי קורקט אינה אלא הסימפטום, צורת התנהגות המבקשת שלא לעורר זעמו של הלווייתן. אך ה"חברה האזרחית" במובנה הנוכחי היא הידרה בעלת אלף פרצופים. אין לה זהות, היא יכולה לפעול לרגע כך, ולרגע אחרת. כך גם "זכויות האדם" שהרי מתוך המושג הזה ניתן לנמק כל טיעון פוליטי. וזה הדבר שהופך את ה"החברה האזרחית", למפלצת ניהיליסטית, וכאשר תצליח להפקיע את הריבונות מידי המדינות, להחליף ממשלות, או גם להפיל משטרים, לפרק מדינות, כפי שפעל בסביבתנו, או אז יטעם הציבור טעמו של ניהיליזם פוליטי.
689607
הדמוקרטיה אינה ומעולם לא הייתה "שלטון העם". הדמוקרטיה היא לכל היותר- "השתתפות העם בשלטון". העם ממילא אינו מוכשר לשלטון, ואין להעמיס המשימה על כתפיו. שיתוף העם בשלטון נועד ליצור מכנה משותף של כללי משחק שיהיו מקובלים על הציבור. נחת דעתו של הציבור מכללי המשחק המקובלים, וההתחייבות של כל הגורמים שלא לחרוג מהם, היא המטרה הראשית של הדמוקרטיה. ככל שכללי המשחק המקובלים נועדו למסגר ולהתוות את הפעולה - action הפוליטית של הציבור, כך היא נועדה למסגר, משמע ליצור גבולות וכללי משחק מחייבים, על נבחרי הציבור. רק לבסוף נועדה המסגרת הדמוקרטית לאפשר לעם להביע את הגיגיו, בין כדי לחוש קתרזיס, ובין כדי להביא אי אילו דעות רוב בתוך מכניזם של שיח ציבורי המתחייב מן ההתמודדות על השלטון. העם לעולם אינו שולט בפועל, כמעט לעולם אין הוא מכריע בעניינים קונקרטיים. הוא רק "נותן אמון" או אינו נותן אמון.

אדם המחזיק בדעות בתחילת הדרך, עורך פשרה בתוך דעותיו כדי שיוכל להצביע לטובת עניין שחשוב בעיניו ביותר, מוסר את קולו לאיזו מפלגה שבתורה יוצרת איזה מכנה משותף מספיק רחב כדי להכיל כמה שיותר אנשים בעלי דעות שונות בתכלית, ואשר בכל זאת יתנו קולם לאותה מפלגה. דעותיו הפרטיות מתבטלות בתוך המון הדעות שנזרקו לקלפי והפכו למנדט. מן הבליל שנוצר, מקיימת המפלגה שלב נוסף של מיצוע כשהיא באה ליצור הרכבים קואליציוניים שנועדו להתפשר עם הבליל האחר, וזה השלישי והרביעי. מה נותר מדעותיו של אדם מתחילת הדרך? שום דבר. כך לשם המחשה, קואליציה שתכלול את הליכוד ואת ש"ס תנקוט מדיניות קונקרטית מסויימת, בעוד שקואליציה של הליכוד ומפלגת העבודה, תנקוט מדיניות הפוכה בתכלית. למשל בעניין גיוס בחורי ישיבות. איזה מנדט העניק בוחר לליכוד, למדיניות א'? למדיניות ב'? אין זה חשוב. העיקר הוא שהנציגים בשלטון, אשר יודעים כי העם הוא לא פקטור, אינם מהססים וגם אינם מתביישים לנמק אי איזו מדיניות שבחרו- "ברצון העם". אז הבה נתחיל מכך שגם לו הייתה דעה אחת אחידה בקרב כל מצביעי מפלגה אחת, וגם לו היו רק שתי מפלגות מכהנות, גם אז לא ניתן היה לדבר על "רצון העם" אלא לכל היותר על "רצון הרוב" ואפילו זה ביטוי חסר משמעות.

בשם הפיקציה העלובה הזו, מנהלים גורמים מופקרים בימין, ובראשם שרת המשפטים וגורמים בסביבתה, כמו גם ח"כ יריב לוין וגורמים בסביבתו, ובהכשר אינטלקטואלי מופקר של גיא בכור ושל אינטלקטואלים רדיקלים מופקרים אחרים, מתקפה על בית המשפט העליון.

על הציבור לדעת כי בית המשפט העליון, הוא המגן האמיתי, לאשורו, כמעט יחידי, על הדמוקרטיה ועל זכויות הציבור במדינה הזו. וכי בלעדיו יעשו נבחרי הציבור שימוש נפשע בשם "רצון העם" כדי לפלש את רצונם הם ביד גסה, בכל דבר ועניין, כדי להרוס את הדמוקרטיה ולהנציח את שלטונם. ובעצם זה בדיוק מה שהם מנסים לעשות כבר עכשיו. ההגנה על המשטר, חשובה יותר מן ההתנחלויות. צריך לומר זאת שוב-

ההגנה על המשטר חשובה יותר מן ההתנחלויות.
689608
כשאתה כותב 'ההגנה על המשטר',אתה מתכוון אולי ל- ההגנה על מורשתו של א.ברק ( הנשיא לשעבר )?
689609
אני חושב שהוא מתכוון למורשתם של בן גוריון ובגין.
689617
דב"ג ו-מ.ב לא חזו במהפכה השיפוטית מבית מדרשו של א.ב.

לא הבנתי את החיבורים של dd : שלטון העם-דמוק' פרלמנטרית- גיא בכור - בג"ץ - פסילת חוקים - התנחלויות וכו'.

כן הבנתי שהוא חייב לשבור שתיקה.
689623
מהי "מורשתו של א. ברק"? מה נשתנה במשטר מדינת ישראל בעקבות מה שאתה מכנה "המהפכה השיפוטית"?
689651
מה נשתנה? שהכנסת לא רשאית לחוקק אם בג"צ לא מרשה.
בג״צ פרידמן 689653
לפני כמה זמן שמעתי ראיון עם דניאל פרידמן לגבי חוק ההסדרה. הוא הזכיר שם שכאשר ממשלה קודמת רצתה לחוקק חוק שסותר חוק יסוד, היא טרחה לשנות את חוק היסוד (חוק יסוד חופש העיסוק. שמשום מה לא חל על יבוא חזירים). אבל כאשר ממשלות נתניהו מחוקקות חוק שברור להן שסותר חוק יסוד ולכן יופל בעתירה בבג״צ, הן מעדיפות להגיע לעימות פומבי עם בית המשפט מאשר לשנות את החוק.

בג״צ אוכף כאן את החוקים שהכנסת חוקקה. אם הכנסת טוענת שהפרשנות הזו שגויה, תתכבד ותשנה את החוקים.
בג״צ פרידמן 689658
הציניקנים יאמרו שמאחר וממשלות נתניהו ממילא מטרתן העיקרית והעליונה היא המשך שלטונן, אזי עימות פומבי מול בית המשפט חשיבותו האלקטורלית גדולה פי כמה משינוי חוק כזה או אחר.
בג״צ פרידמן 689663
חוק ההסדרה סותר חוק יסוד? בדוחק, וגם אז הכוונה לזכויות קניין של אנשים שטוענים לבעלות קודמת בקרקע, אבל אינם נדרשים כיום להוכיח אותה בבית משפט. ומה על זכות הקניין של התושבים היהודים על בבתים שרכשו?

ההשגה היחידה שיש לי על חוק ההסדרה היא ששאלת תום הלב של המתיישבים, שאלת הבעלות של הערבים וקביעת הפיצוי לא תתבצע בבית משפט, אלא בוועדה ממשלתית.

בוודאי שמבחינת שמירת זכויות האדם, החוק משפר את המצב הקיים‏1, ומקרבו למצב הסביר במדינה דמוקרטית‏2.

1 הכרעה באמצעות צו מנהלתי בניגוד לעקרון שלטון החוק. וראה ציטוט מדהים לדעתי מתוך הכרעת דין של בג"צ:

"לצורך ההכרעה בעתירה שלפנינו די לנו בכך שהמדינה רואה בקרקעות האמורות אדמות פרטיות ואין כל הכרח כי נכריע האם זהו מצב הדברים לאשורו. אף אין צורך לפסוק במחלוקת שהתגלעה בין הצדדים בשאלה אם לעותרים יש זכויות קנייניות במקרקעין מושא העתירה. שהרי מקום שמדובר בבנייה בלתי חוקית על קרקע פרטית, האכיפה אינה מותנית בקיומו של עותר קונקרטי שלו זכויות במקרקעין"

כאשר בג"צ אינו עוסק כלל בבדיקת הבעלות על הקרקע, ואפילו לא כיצד נקבעה "עמדת המדינה" שהבניה אינה חוקית. אני כותב "עמדת המדינה" במרכאות, מפני שבית המשפט יודע היטב שהמדינה תמכה ועודדה את ההתישבות, ועושה כל דבר כדי להתחמק מהריסתה.

2 ראה סעיפים 23, 24 לחוק המקרקעין. (בנוסח חוק ההסדרה מוזכרת התאמה לחוק הירדני, שאני מניח שהוא דומה, או שלא הבנתי את כוונת הניסוח שם).
בג״צ פרידמן 689676
"אל מול נימוקים אלה ניצבת הדעה הרווחת בקרב משפטנים, ובכללם היועץ המשפטי לממשלה, שהצעת החוק מנוגדת למשפט הבינלאומי החל בגדה המערבית, ומנוגדת לדיני זכויות האדם הישראליים, אשר מחייבים את רשויות המדינה בכל מקום שבו הן פועלות (כאמור בסעיף 11 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו)."
מתוך חוק ההסדרה#.D7.A2.D7.9E.D7.99.D7.93.D7.AA_.D7.94.D7.97.D7.95.D7.A7_.D7.91.D7.93.D7.A8.D7.99.D7.A9.D7.95.D7.AA_.D7.94.D7.9E.D7.A9.D7.A4.D7.98_.D7.94.D7.91.D7.99.D7.A0.D7.9C.D7.90.D7.95.D7.9E.D7.99_.D7.95.D7.96.D7.9B.D7.95.D7.AA_.D7.94.D7.A7.D7.A0.D7.99.D7.99.D7.9F [ויקיפדיה]

בכל מקרה, המצב החוקי הזה ידוע. לצורך העניין זה כלל לא משנה אם הפירוש של בית המשפט נכון או לא נכון. לדעת מומחים רבים (ולפי כל הסימנים: גם של שופטי בית המשפט) החוק הזה יפסל מכיוון שהוא מתנגש עם חקיקה עדיפה. הכנסת לא מנסה לתקן את המצב החוקי. לכן אין לכנסת מה להלין. היא יוצרת את הוואקום שלתוכו נאלץ בית המשפט העליון להיכנס.
בג״צ פרידמן 689685
לא התיחסתי לטיעונים המרכזיים של מתנגדי החוק: לחוק הבינלאומי, וגם לא לצורך החיוני לשמור על מעמדו של בג"ץ.
התיחסתי עניינית לטענה שהחוק מפר חוק יסוד, כלומר פוגע באחת מזכויות האדם.

ביחס לפסקה האחרונה שלך, האם אתה לא מבחין עד כמה היא בעייתית?

חוק כבוד האדם וחירותו הוא רשימת עקרונות קצרה מאוד. אנחנו לא עוסקים כאן בפיסיקה גרעינית, או בבעייה סבוכה בדיני חברות. אתה יודע, במדינות דמוקרטיות מקובל עקרון פומביות הדיון. האם אתה יודע מה הסיבה שקיים עיקרון כזה? כדי שאזרחים יוכלו להתיחס התיחסות ביקורתית ליושרם של השופטים. "כלל לא משנה אם הפירוש של בית המשפט נכון או לא נכון" - עקרון זה מקובל לא בדמוקרטיה, אלא בחזון של ג'ורג' אורוול.

בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו כתוב "3. אין פוגעים בקנינו של אדם." - זה הכל. מה יש לכנסת לשנות? אכן, יש כאן "וואקום" משפטי מסויים, לא כתוב למשל, שיהודי יהודה ושומרון הם בני אדם. אבל האמת היא שזו לא באמת הבעיה. כל אחד מבין שבית המשפט לא "נאלץ" ולא נעליים (מדוע היית חייב להשתמש בקלישאה האורווליאנית הזו?). זו פשוט האג'נדה הפוליטית של בית המשפט. יחסי הכוחות בין המימסדים השונים במדינה מעניקים כרגע כוח פוליטי מספיק לבג"ץ, והוא משתמש בכוחו כפי שבני אדם עושים בדרך כלל.

תפקידו של בית משפט גבוה לצדק הוא להגן על זכויות האדם של אזרחי המדינה, ולאכוף את עקרון שילטון החוק. כאשר בג"ץ מכריע בסיכסוך קרקעות שלא ברור שיש בו צד שני, ובוודאי ללא דיון משפטי שבודק את הראיות; כשהוא מאלץ את המדינה לפגוע בזכות הקניין באמצעות צו מנהלתי שמדינה לא רוצה לבצע - זוהי הפרת אמונים משפטית, תועבה משפטית, לא פרשנות.
___
אני רוצה להזכיר שיש לי הסתייגויות מחוק ההסדרה, והוא בהחלט פוגע בזכות הקניין של חלק מהערבים הטוענים לבעלות על קרקע (אלו שיש להם באמת בעלות). החוק מנוסח בדרך לא שיוויונית וההחלטות תתקבלנה בוועדות ממשלתיות (כנראה מרוב אמון שיש למחוקקים במערכת המשפט). בסה"כ המצב הכולל משתפר עבור אלה מאיתנו שזכויות אדם חשובות להם, גם זכויות של יהודי יהודה ושומרון.

הבעייתיות האמיתית של החוק, נעוצה בפגיעה באג'נדה הפוליטית של בג"ץ, ובמעמדו הפוליטי. זו מטרה ראויה מאוד למי ששילטון החוק בישראל חשוב בעיניו. וכן, כל הפרשנים מאמינים שבג"ץ יפסול את החוק.
בג״צ פרידמן 689688
"...תפקידו של בית משפט הגבוה לצדק הוא להגן על זכויות האדם של אזרחי המדינה, ולאכוף את עקרון שילטון החוק....״ ובגלל זה קוראים לו בית המשפט הגבוה לזכויות אזרחי המדינה ואכיפת עקרונות שלטון החוק (או בקיצור, בגזא״מ אעש״ח)?! כמו שנאמר בחוק יסוד: השפיטה:
״ בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לזכויות אזרחי המדינה ואכיפת עקרונות שלטון החוק; בשבתו כאמור ידון בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען זכויות אזרחי המדינה ואכיפת עקרונות שלטון החוק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר.״
כי מקום המשפט שם הרשע 689692
אז למה בג"צ בוחר שלא לאכוף את שלטון החוק על מסגדים בלתי חוקיים וערבים שפולשים לנדל"ן של יהודים?

כי בג"צ מורכב מחבורה של שמאלנים צבועים ומושחתים שעושים בדיוק הפוך ממה שהם אמורים לעשות.
ומי ישפוט את הפושעים האלה?
בג״צ פרידמן 689702
בג"ץ אינו בית משפט לחוקה, אמנם הוא רוצה חוקה. אבל לא.אין חוקה. ואם אין חוקה אז מה עושים ? ממציאים חוקה !
רוצה להמציא לנו משהו אייל אלמוני ?
בג״צ פרידמן 689703
כזכור, הכנסת לא מתנגדת לפרשנות הזו מכיוון שהיא לא טרחה לשנות את החוק מאז.

או ליתר דיוק: היא טרחה פעם אחת לשנות חוק יסוד כדי לאכוף על בית תהמשפט העליון את פרשנותה. אבל זה לא נעשה בימי ממשלת נתניהו.
בג״צ פרידמן 689704
אתה מתייחס ל'פסקת ההתגברות?
בג״צ פרידמן 689707
הכנסת חוקקה את חוק יסוד: השפיטה, ושם היא, הכנסת, הגדירה את בג"ץ כך "בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר." אם וכשהכנסת תרצה להגדיר את בג"ץ באופן אחר, אז אוטלי הטענה של ירון תהיה מבוססת על המציאות.

(ומעבר לזה, כמובן שיש חוקה וככה היא התקבלה בכנסת.)
בג״צ פרידמן 689713
אני מקווה שברור לכל שעקרון שלטון החוק פרושו שהממשלה והאזרח שווים בפני החוק. הממשלה על כל זרועותיה כפופה לחוק, והיא חייבת לישם אותו על פי עקרונות הצדק הטבעי - ללא אפליות, ללא שרירות וכולי. זה כל הביג דיל של הצדק - אכיפת עקרון שלטון החוק, ומימושו ע''י הממשלה באופן צודק. בג''ץ עוסק אך ורק בהגנה על האזרח מפני חריגות של הממשלה בתחום זה, ולא בשום סוג צדק אחר.

תפקידו של בית משפט גבוה לצדק הוא להגן על זכויות האדם של אזרחי המדינה, ולאכוף את עקרון שלטון החוק.
בג״צ פרידמן 689717
זה לא "ברור לכל". זה לא ברור לי, לא ברור לבית המשפט, לא ברור לכנסת... למעשה, נראה לי שזה ברור רק לך.

על תפקידו של בית המשפט העליון כשהוא יושב כבג"ץ אמר המחוקק: "בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר." אולי מתישהו תצליח לשכנע את המחוקק לשנות את חוק היסוד הזה (ושאר החוקים הקשורים).
בג״צ פרידמן 689750
בג''ץ מפלה לרעה את עתירות הימין 689754
מתוך מאמר של קלמן ליבסקינד במעריב:

"בשנים האחרונות פרסמה תנועת רגבים שני דוחות מעניינים שבדקו את יחסו של בג"ץ לעתירות של ארגוני שמאל נגד בנייה בלתי חוקית של יהודים, מול יחסו לעתירות ראי של ארגוני ימין נגד בנייה בלתי חוקית פלסטינית. כל התיקים שנבדקו עסקו במבנים שאין חולק על כך שנבנו בניגוד לחוק. באופן מכוון, בניסיון לבחון אך ורק את יחסו של בית המשפט לעתירות ולעותרים, בדקו אנשי רגבים יותר את הפרוצדורות ופחות את המהות. התוצאות היו מרתקות.

בעתירות שמאל דרש בית המשפט מהמדינה להגיש תגובה מקדמית בממוצע בתוך 25 יום, כשבעתירות ימין המדינה קיבלה בממוצע 88 יום. ב-‏90% מעתירות השמאל הוציא בית המשפט צו ביניים, מה שלא קרה באף עתירה של הימין. עותרי השמאל המתינו בממוצע 177 יום לדיון הראשון בעתירתם, בעוד עותרי הימין חיכו לזה 389 יום. על עתירת שמאל התנהלו בממוצע 1.9 דיונים, על עתירת ימין 0.5 דיונים בממוצע. הדוח הזה בדק את השנים 2005-2009. דוח חדש, מעודכן ל-‏2015, מצא שיפור קל מאוד."

מאמר באתר תנועת 'רגבים'

דו"ח האיזון של מערכת המשפט לשנת 2015, בהוצאת תנועת 'רגבים'
בג''ץ מפלה לרעה את עתירות הימין 689756
מכיר את זה.לא פחות ממזעזע.זה טירוף מערכות מוחלט.
בג''ץ מפלה לרעה את עתירות הימין 689771
קלמן ליבסקינד מציג את הטענה שממילא השופטים פוליטיים אז כדאי לשים את זה על השולחן ולמנות שופטים לפי מפתח פוליטי

הנה תגובתו של אהרן ברק לעניין זה (מתוך ראיון משנת 2008)

ש: השר פרידמן מציע להקטין את חלקם של השופטים בוועדה למינוי שופטים ולהגדיל את חלקם של אנשי הציבור. לא נשמע נורא כל כך, לא כל כך מהפכני.

ת: בנושא זה לפרידמן יש טענה שיש בה היגיון מסוים. לשיטתו, כאשר לבית משפט יש סמכות לבטל חוקים, הרכב בית המשפט צריך להיקבע בתהליך שיש בו גם ממד פוליטי. ובאמת, רוב בתי המשפט החוקתיים בעולם נבחרים על ידי גופים פוליטיים. התשובה הראשונה שלי בעניין זה היא האמרה האמריקאית שעל פיה לא מתקנים את מה שעובד היטב. והשיטה שלנו עובדת היטב, היא הונהגה ב-‏53' והוכיחה את עצמה. המינויים טובים, אין פוליטיזציה. התשובה השנייה שלי היא שהתרבות הפוליטית שלנו אינה התרבות הפוליטית של גרמניה או קנדה. בגרמניה, למשל, כאשר מחפשים שופט סוציאל-דמוקרט מחפשים אותו סוציאל-דמוקרט שיהיה מוסכם על כולם. שמעלותיו האישיות יהיו כל כך מובהקות עד שגם נוצרים-דמוקרטים יתמכו בו. אצלנו עלול להתפתח מצב שבו שופטים ימונו על פי מפתח פוליטי גס - לעבודה יהיו שופטים של העבודה, לש"ס יהיו שופטים של ש"ס. עלולה להתרחש בלקניזציה פוליטית של בית המשפט. עלולים להיכנס אנשים קיצוניים ובלתי מתאימים. לתן וקח הפוליטי לא יהיה גבול.
בג''ץ מפלה לרעה את עתירות הימין 689777
תרשה לי לפרש את תשובת ברק:
1. אין הטיה בהשקפת עולמם של שופטי בית המשפט העליון ביחס למקובל בכלל הציבור.
2. ישראל אינה בשלה מבחינה תרבותית לשיטה הדמוקרטית כמו מדינות מערביות אחרות.

מה דעתך על תשובה כזאת?
בג''ץ מפלה לרעה את עתירות הימין 689782
אהרון ברק משפטן ברמה פוליטית מן המעלה הראשונה ויכול היה להיות ראש ממשלה טוב יותר מנשיא בית משפט העליון או לפחות יושב ראש מועצת המנהלים של חברת החשמל.

- הסגר על עזה שפיט או לא שפיט?

"שפיט. כל ענייני הגדה ועזה שפיטים. העניינים הצבאיים בשטחים שפיטים. האם לסגור את החשמל בעזה - שפיט. למה? כיוון שיש משפט בינלאומי. אם סגירת השלטר בעזה לא תהיה שפיטה אצלנו היא תהיה שפיטה בהאג. רמטכ"ל שיחליט על כיבוי החשמל בעזה יועמד לדין בהאג. שם זו עבירה פלילית. היא שפיטה לחלוטין. כך בעניין זה וכך בעניין ההתנחלויות. אם לקחת אדמה מפלסטינים העניין שפיט. אם לא הגנת על הפלסטינים העניין שפיט. בית המשפט לא קובע איך לנהל קרב אך כאשר נפגעים אזרחים הוא קובע אם השימוש בנשק נעשה לפי כללי המשפט הבינלאומי המחייבים את ישראל. הצבא מומחה למלחמה. בית המשפט מומחה למידתיות הפגיעה של המלחמה בזכויות אדם. אנחנו חיים עם טרור מתמשך ועם איום מתמשך ועם מצב משפטי סבוך בשטחים. לכן בנינו תשתית אינטלקטואלית שמאפשרת לנו רמה סבירה של זכויות אדם לאורך זמן אך גם במצבי משבר. את ההישג הגדול הזה אפשר לקיים רק כאשר בית המשפט פעיל, רק כאשר בית המשפט מאזן בין ביטחון לבין זכויות אדם במסגרת החוק ובתוך תפיסת עולם האומרת שרק בית המשפט קובע מה שפיט ומה אינו שפיט".
בג''ץ מפלה לרעה את עתירות הימין 689783
עוד אחד מהשקרים של ברק - ''השיטה שלנו עובדת היטב''.
טוב... כל עוד כשהוא אומר ''שלנו'' הוא מתכוון לעצמו ולבני כנופייתו, וכל עוד זה עובד היטב בשבילם, זה לא שקר...
בג״צ פרידמן 689715
הפכתי והפכתי בה.שאלתי עוברים ושבים ואף בתומים. אבל אין. אין עדיין חוקה במדינת ישראל.

אגב, הילרי קלינטון - היא לא נשיאת ארצות הברית.
בג״צ פרידמן 689718
תשאל את ה''עוברים והשבים'' אם הם שמעו על הטבח באולינג גרין... מה לעשות, לישראל יש חוקה, וכמה בורים שתשאל לא ישנו את העובדה הזאת.
בג״צ פרידמן 689721
במענה לתגובתך העברתי את שאלתך לעו"שים ולהלן תגובתם כמפורט כדלקמן:

1. הנושא בבדיקה.יחד עם זאת הם עורכים בימים אלו השוואות בין הבולשיט של הגברת קלינטון בבאגנזי אל מול הבולשיט של מר טראמפ בבאולינג. ממצאי בדיקתם יועברו אליך מייד עם קבלתם.

2. עובר ושב שנחת זה עתה באתר הכנסת - זאת שמחוקקת את החוקה- גילה להפתעתו שאין חוקה במדינת ישראל. תמיהתו מועברת אליך למתן הבהרות.

היכן היא חוקתנו? הבו לי אותה ואחבק אותה כמשוש חתן על כלה!

עלאק יש חוקה.הצחקתני אלמוניני.
בג״צ פרידמן 689724
1. בבדיקה? אז תבקש מהם לבדוק גם את הפיגוע שהיה אתמול בשוודיה, שיבדקו גם כמה אלקטורים בחרו בטראמפ וכמה בבוש, שיבדקו מה כתוב בתיקון הראשון לחוקה, שיבדקו האם מותר לאזרחים לפקפק בנשיאם... אם לוקח לך שבועיים לבדוק מנת בולשיט יחידה והנשיא שלך מייצר שלוש מנות של בולשיט טרי ביממה נראה לי שאנחנו הולכים לטבוע בבולשיט מאד מהר.

2. הבהרות ניתנו בשני הקישורים בתגובה 689707. רוצה עוד, לך לויקיפדיה.

חוקי היסוד הם חוקת מדינת ישראל. נשמע לי קצת סוטה לחבק אותם, אבל אם אתה רוצה, מי אני שאעמוד בדרכך.
בג״צ פרידמן 689732
אני מעדיף אלף בולשיטים ממחנה טראמפ ורוביו אחד קטן, על פני - אובמה/קלינטון אהובי 'הארץ' / 'שוברים שתיקה'/ 'מרץ' / בג"ץ ' /' בצלם ' /' הקרן החדשה'/ 'בצלם' וכו'וכו' ( כסף לא חסר)

הואיל וזה מתדרדר למחוזות מעייפים , בוא ונסכם את הדיון -

1. יש חוקה בישראל

2. קלינטון הילרי היא נשיאת יונייטד סטייט אוף אמריקה.

3. ציפי לבני היא ראשת ממשלת ישראל

4. מדונה לא יודעת למצוץ.
בג״צ פרידמן 689761
4. היא הטילה את המשימה על טראמפ

בג״צ פרידמן 689778
יעבור לה.
בג״צ פרידמן 689784
אם לא עבר לה במשך עשרות שנים, אין סיבה שיעבור לה בשנים הקרובות.
בג״צ פרידמן 689738
העיניין הזה עם ה''פיגוע בשבדיה'',זה ממש פייק ניוז של פייק ניוז-טרמפ לא הזכיר פיגוע.
הבולשיט העיתונאי (כמו שאתה מכנה זאת) כ''כ מזלזל בכם (כנראה שבצדק,כי בצורה ביזארית זה מצליח לו) שאין לו בעיה פשוט לטעון משהו שהפוך למה שאתה רואה בעיניים ושומע באוזניים.

חוק יסוד אינו חוקה.
בג״צ פרידמן 689740
תודה על שני קישורים נהדרים. דיונים מצוינים באייל בהם הצדדים שוטחים טיעונים ומכבדים זה את זה.

האם אפשר לקרוא לאוסף חוקי היסוד ומגילת העצמאות מרחפת מעליהם חוקה?

אפשר, ואפשר שלא.

אני חושב שהשאיפה לחוקה- מול השאיפה להימנע ממנה- תלויות במיקומו של הדובר על הספקטרום בין השאיפה לסדר היררכי ברור, ודברים חדים וברורים המונחים על השולחן, לבין הרצון לעמימות, לגמישות ולהימנעות מחיתוכים חדים.
אני מוצא שהספקטרום הזה אינו מושפע מעמדות ימין-שמאל וצמדים של פוליטיקאים גם מהימין וגם מהשמאל ייצגו היטב את תפיסות העולם המנוגדות הללו-
הדוגמא הנוכחית היא ההבדל בין התפיסה של נשיא המדינה‏1 לבין התפיסה של ראש הממשלה‏2
אפשר ללכת אחורה ולמצוא את הזוג פרס (עמימות)/ רבין (חיתוך)
או את הזוג הנגבי (עמימות) / מרידור (חיתוך)
שרון (עמימות) מול לבני (חיתוך)

אפשר לראות את התפיסות המנוגדות הללו- השאיפה להיררכיה וסדר מול השאיפה לגמישות בציטוטים מהדיונים בכנסת. בציטוט המקושר של האלמוני ישנם ח"כ מרדכי וירשובסקי ואמנון רובינשטיין מול ח"כ מיכאל איתן ויצחק לוי.‏3
בקריאה הראשונה מצאתי את דן מרידור מול צחי הנגבי
מרידור (כשר המשפטים מוסר את עמדת הממשלה בדיון לקריאה ראשונה) 24/12/1991 : "במדינה שלנו, גם לפני החוק הזה, זכויות האדם מוגנות, ומוגנות היטב. לבושתנו, צריך לומר, מרבית זכויות האדם במדינה לא נקבעו על–ידי המחוקק. אין תפקיד חשוב יותר למחוקק מאשר לקבוע את מגילת זכויות האדם. אבל המחוקק
הישראלי, לצערנו ולבושתנו, התחמק ממילוי תפקידו זה. אחר כך באים ושואלים מדוע בית–המשפט התערב. הלוואי שימשיך להתערב, כפי שהתערב עד עכשיו, כי התערבותו זאת היא שקבעה בשורת פסקי–דין מאז קום המדינה ועד היום הזה מגילת זכויות מפוארת של האדם בישראל. זכויות רבות, שחלקן לא בא זכרן הצעה זו, מטעמים שונים; חלקן מוזכרות בה. לכן יש לנו הגנה על זכויות האדם בפסיקת בתי–המשפט במשך שנים. החוק הזה בא לחדש חידוש מעבר לפסיקה."
הנגבי היה אחד מ 12 מתנגדים (מול 40 תומכים) בקריאה ראשונה.

ובאותו דיון ח"כ אמנון רובינשטיין :" בדבר אחד צדק חבר הכנסת אליקים העצני. זוהי בהחלט תחילתו של תהליך חיבור חוקה למדינה בפרק החשוב ביותר שלה: זכויות האדם. אני שמח על כך ששר המשפטים, שמהצעתו בממשלה שאוב חלק מהחוק הזה, נתן ביטוי לרעיון המרכזי הזה, וציין גם את העובדה, שזה כתם וחיסרון גדול מאוד אנחנו במדינת ישראל, המדינה היהודית, המדינה המבוססת על התרבות שנתנה לעולם את המושג של זכויות אדם, לא חוקקנו חוק–יסוד: זכויות האדם."

_____________

1 ריבלין מתנגד לחוק ההסדרה: "אני ראובן ריבלין סבור שיש להחיל ריבונות מלאה על כל שטח ציון. מאידך, ריבונות החלה על השטח מעניקה אזרחות לכל יושב בשטח אין ולא יכולות להיות הנחות בעניין הזה. אין דין אחד לישראלי ודין אחר לערבי. באותו תא שטח יחול דין אחד לכולם".

2 נתניהו מסביר מדוע הכשלון הקודם של חוק ההסדרה הוא טוב: "מדינת ישראל היא דמוקרטיה שומרת חוק" "וכראש ממשלת ישראל אני מחויב לשמור על החוק ואני מחויב גם לשמור על ההתיישבות. ואני אומר לכם כאן שאין שום סתירה בין השניים". "החוק שנדחה היום בכנסת היה פוגע בהתיישבות ולעומת זאת המתווה שהחלטתי עליו, הרחבת היישוב, העתקת הבתים והגנה משפטית בפני תקדים, המתווה הזה מחזק את התיישבות".

3 אגב- הקישור לישיבות המליאה השתנה חיפוש בדברי הכנסת
בג״צ פרידמן 689741
אם אפשר שלא-אז לא.וזה יותר מאפשר שכן.
וזהו שורש העניין : אי וודאות. מתי שירצו כן ומתי שלא ירצו -לא. מעין סופרפזיציה שיפוטית אשר מותאמת לאג'נדות מסרסות.
בג״צ פרידמן 689749
אתה מציג כאן עמדה ערכית, ומן הראוי שאציג נגדה את העמדה הערכית שלי-

אני חושב שלא חוקים הם מה שמכתיב את אופיה ורוחה של המדינה אבל יש טקסט מכונן שמייצג אותן.
לאמריקאים יש את החוקה ולישראל יש את מגילת העצמאות. היא הטקסט המכונן שלנו שמבטא את ערכי היסוד של המדינה.
כן חוקה, לא חוקה, זה לא משנה. הכנסת חוקקה כמה חוקי יסוד ברוחה של מגילת העצמאות (כולל חוק יסוד : ירושלים בירת ישראל‏1) ובכך נתנה לה גם את המעמד החוקי כתשתית ערכית לחוק.

המאבק באקטיביזם השיפוטי הוא לא שרש העניין מבחינתי. כבודו של מאבק מעניין זה במקומו מונח, אבל השרש עבורי הוא המערכה על רוח מגילת העצמאות ולדעתי המאבק הזה מנוצל ככלי במערכה הזו.

למרות שהאקטיביזם השיפוטי הוא לא העיקר מבחינתי בכל זאת אתייחס, כי הפתיל עוסק בכך:

אהרון ברק עצמו, בכרך הראשון של ספרו "פרשנות במשפט" (1992) מסביר ראשית שפרשנות משפטית אינה מתן פירוש במובן ביאור, אלא במובן של מתן מובן נורמטיבי לטקסט. לפיכך מבחינתו דקונסטרוקציה נוגדת את המפעל של פרשנות במשפט. מספיק חד וברור?
הוא אומר ששיקול דעת שיפוטי הוא הכרח "כל נסיון לבנות תורת פרשנות שתתן פתרון אחד ויחיד לכל בעיה משפטית, ללא כל שיקול דעת שיפוטי, נועד מראש לכשלון״
אבל ששיקול דעת אינו יכול לקחת את כל הבמה "פרשנות אשר כולה שיקול דעת, אינה אלא אנארכיה שיפוטית, אשר סופה סוף המשפט"

עבור המשפטנים עקרונות היסוד הם עקרונות כלליים המונחים ביסוד השיטה המשפטית אשר הפרשן פועל בקירבה, והם מבטאים את הערכים שהשיטה המשפטית רוצה להגשים- כלומר הם בעלי משמעות חוקתית. סתירה בין עקרונות היסוד היא בלתי נמנעת, לדוגמה הסתירה האפשרית בין העיקרון של חופש הביטוי לבין העיקרון של שלום הציבור‏2, ובג"צ תמיד שואף לאזן ביניהם ולעולם לא לבחור ביניהם.
אבל עד המהפכה החוקתית היה מקובל שכל העקרונות, ואפילו עקרונות־יסוד, תמיד נדחים מפני לשונו המפורשת של החוק.
גם מסקנתו של ברק אז בספרו היתה שאין שופט בישראל מוסמך להצהיר על חוק שהוא בטל או פסול. הוא סייג אז שעמדה זו כנראה עשויה להשתנות בן לילה לכשחוק־יסוד: החקיקה יכנס לתוקפו. עד היום הצעת חוק יסוד: החקיקה [ויקיפדיה] עדיין לא עברה, ובהעדרו של חוק יסוד זה , האמור להסדיר את תהליך החקיקה ולהבהיר את סמכות הכנסת, יש משקל גדול לאמירה שאין חוקה לישראל.

אבל בדיוק אז החלה המהפכה החוקתית [ויקיפדיה]. היא אולי התחילה במרץ 1992, כאשר חוקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו [ויקיפדיה] ובו פסקת ההגבלה שמאז הפכה לנר לרגלי בג"צ, אבל תפסה תאוצה רק אחרי שבמרץ 1994, יחד עם חקיקת חוק יסוד: חופש העיסוק [ויקיפדיה] תוקן חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והוכנסה לבסיסו הכרזת העצמאות בסעיף 1 החדש של החוק שאומר: "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל". זוהי "פסקת עקרונות היסוד" אליה מתיחס אהרן ברק בפסק דין בנק המזרחי [ויקיפדיה] משנת 1995.

פסקת ההגבלה ופסקת עקרונות היסוד אלו שתי אמירות עקרוניות של הכנסת שכוננו את המהפכה החוקתית ואפשרו לבג"צ לנטול לידיו את הסמכויות עליהן מתרעמים המבקרים. בג"צ לעולם לא היה נוטל אותן במו ידיו, לאור ההסבר מקודם מהי פרשנות משפטית בעיניו של אהרן ברק‏3

רציתי דווקא לדון בשימוש בדה לגיטימציה של המהפכה החוקתית ככלי פוליטי אבל קצרה היריעה ואמשיך בפעם אחרת. עוד לא הספקתי אפילו לנתח את ביקורתו של דניאל פרידמן על המהפכה החוקתית, שהכוחות הפוליטיים עושים בה שימוש מעוות.
רק הערה כללית: כל ערכי ויקיפדיה שקישרתי אליהם בתגובה זו מחכימים להפליא ומומלץ להעמיק בהם.

______
1 למדתי מהערך המרשים הכרזת ירושלים כבירת ישראל [ויקיפדיה] שעל אף שירושלים אינה מוזכרת בהכרזת העצמאות, הוכרזה כבירה רק כעבור שנה וחצי מהכרזת העצמאות, וגם זאת רק בתגובה להחלטת האו"ם על הבינאום, ואף שהוצעו מספר חלופות לבירה, כל אלה היו משיקולים פרקטיים של המצב הבטחוני בירושלים ובעצם הכרזתו של בן גוריון ב 13/12/49 משקפת את הערך היסודי של המדינה "בסערת המלחמה, כשירושלים היתה נתונה במצור, היינו נאלצים לקבוע זמנית מושב הממשלה בקריה, על ­יד תל ­אביב, אולם למדינת ­ישראל היתה ותהיה רק בירה אחת — ירושלים הנצחית. כך היה הדבר מלפני שלושת אלפים שנה, וכך זה יהיה, כפי שאנו מאמינים— עד סוף כל הדורות."
2 בבג"צ "קול העם" משנת 1953 כבר השתמש השופט אגרנט בהכרזת העצמאות ככלי פרשני ראשון במעלה כדי לשקול בין שני ערכים אלו.
3 שהוא בלי עוררין המומחה מספר אחת בארץ לעניין זה, אחרי שהקדיש יותר מ 10 שנים מהקריירה האקדמית הענפה שלו לנושא זה.
בג״צ פרידמן 689780
שאלת את עצמך - מה קרה בשנים 1992 -1995 שפתאום רוחות הדמוקרטיה והליברליות נחתו על העם היושב בציון ?
בג״צ פרידמן 689800
כן, ויש לי על כך תשובה ארוכה, ולא בדיוק מה שחשבת.
תן לי כמה ימים.
בג״צ פרידמן 689824
כמה ימים אתה צריך?
בג״צ פרידמן 689903
אדון אריק, הימים עוברים ותשובה אין.
לפנים משורת הדין ניתנת לך ארכה וזאת עד ה 29.2.17 - אחרת אתה מפוטר.
לא תינתן התראה נוספת.
בג״צ דוד שלח אותי 689927
הנ''ל טרם הגיש הסבר שהובטח לפני כחצי שנה.
בינינו, יש מצב שאני מוכר את ראש התור במאה ש''ח.
בג״צ דוד שלח אותי 689936
ההוא עדיין בעבודה לפרקים.
החדש כמעט היה מוכן ונמחק לי לבושתי.
בג״צ דוד שלח אותי 689943
הכפלתי את ערך מיקומי בתור.
בג״צ פרידמן 689954
זה היה שילוב של נסיבות מתאימות וכמה בולדוזרים רציניים:

התחיל בכך ב 1989 שר המשפטים דן מרידור [ויקיפדיה]. יליד ירושלים 1947 מצלצל מוכר?
מרידור הגיש לממשלה באפריל 1989 הצעת חוק "חוק יסוד: זכויות היסוד של האדם". וביקש להעבירה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת חוק. מרידור הציג את ההצעה ואמר: "יש לנו הרבה חוקי יסוד שנוספו אחד על השני ובעצם, חסרים שני חוקים: חוק יסוד זכויות האדם וחוק יסוד החקיקה. אלה השניים העיקריים, כדי להשלים למעשה את מגילת החוקה."
סעיף 19 להצעת החוק, המוכר כיום כ"פסקת ההגבלה", עיגן את נושא הביקורת השיפוטית בקובעו:
"19 .פגיעה בזכויות יסוד – כיצד
אין פוגעים בזכויות יסוד של האדם אלא בחוק ההולם מדינה דמוקרטית ובמידה שאינה עולה על הנדרש."
סעיף 24 להצעת החוק, הסדיר את הפרוצדורה שבה תיעשה ביקורת שיפוטית זו
"24 .תיקון חוק-יסוד: השפיטה
בסעיף 15 לחוק-יסוד: השפיטה סעיף קטן (ד) יסומן (י), ולפניו יבוא:
(ד) בית המשפט העליון ישב גם כבית-המשפט לחוקה, ובשבתו כאמור ידון בשבעה שופטים או במספר בלתי זוגי גדול יותר, כפי שיורה נשיא בית-המשפט העליון.
(ה) כל אדם רשאי להשיג לפני בית-המשפט לחוקה על תוקפו של חוק או על תוקפה של הוראה שבו, מן הטעם שהחוק לא נתקבל ברוב הדרוש לקבלתו או שלא נתקיימו בו כל הוראותיו של סעיף 19 לחוק יסוד: זכויות היסוד של האדם..."

אחרי חצי שנה ו 17 דיונים בוועדת השרים (עמם נמנה שר הפנים אריה דרעי) נקברה הצעת החוק כאשר נפלה ממשלת שמיר בהתרגיל המסריח [ויקיפדיה].

אבל התרגיל המסריח יצר תסיסה גדולה בציבור, והפגנה גדולה שהולידה בין היתר את הסיסמה "מושחתים נמאסתם", ואת התנועה לאיכות השלטון [ויקיפדיה].
האווירה הציבורית של 1991-92 הכשירה את הקרקע לשינויים רבים אותם הוביל ח"כ (ליכוד) אוריאל לין [ויקיפדיה] יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. בהם העלאת אחוז החסימה, שינויים בחוק יסוד: הממשלה ותיקון חוק המפלגות.
כיוון שח"כ (שינוי) פרופסור אמנון רובינשטיין [ויקיפדיה] "אבי המשפט החוקתי בישראל" וחבר ועדת החוקה חוק ומשפט לא היה בקואליציה הוא לא היה כבול בהסכמים הקואליציוניים של הליכוד והמערך עם הדתיים אחרי התרגיל המסריח. הוא סיכם עם ח"כ לין יו"ר הוועדה שהוא יגיש את הצעת החוק.
סוכם ביניהם על פירוק הצעת החוק לארבע הצעות חוק נפרדות של חוקי יסוד: כבוד האדם וחירותו; חופש העיסוק; חופש הביטוי וחופש ההתאגדות. כל החוקים הללו הונחו כהצעות חוק פרטיות של ח"כ רובינשטיין, ועברו כולן בקריאה טרומית במרץ 1991.
בדיונים בועדת הכנסת לקראת הגשת החוקים לקריאה ראשונה הגיעו לין ורובינשטיין להסכמות עם חברי כנסת דתיים ובראשם ח"כ יצחק לוי מהמפד"ל בהן ויתורים מסוימים בהצעת החוק, כגון שמירת הדינים, יתנו להם את תמיכתו ותמיכת סיעתו.
לבסוף הוגשו לכנסת חוק יסוד: חופש העיסוק וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועברו בקריאה שניה ושלישית במרץ 1992. כל זאת בשלהי ממשלת שמיר.

אני חושב שבכנסת ה 12 וכמובן שבכנסת ה 13, היו חברי כנסת ליברלים רבים מסיעות שונות. בוודאי משינוי והפלג הליברלי בליכוד , אבל גם מחרות (מרידור, ריבלין) והמערך (דוד ליבאי, שבח וייס, משה שחל), כאלה שזכויות הפרט היו במקום גבוה בסולם הערכים שלהם. בנוסף מפלגת ש"ס בקואליציה היתה בעמדת מגננה כאשר בשנת 1991 ח"כ יאיר לוי הורשע ודרעי כבר היה נתון בחקירה.
ההרכב הפרסונלי של סיעת הליכוד בכנסת אז היה שונה מאוד מהרכבה היום. היתה הגוורדיה הותיקה- שמיר וארנס, הנסיכים- בגין, מרידור, אולמרט, הנגבי, ריבלין, לבנת ונתניהו. היו הליברלים - לין, מודעי, הורוביץ, והיו המזרחיים החברתיים- לוי, קצב. בעצם היו בליכוד רק שני שמרנים רציניים - מיכאל איתן, שאכן התנגד לחקיקת חוקי היסוד בקולניות רבה, וצחי הנגבי, שהצביע נגד. חובש הכיפה בליכוד של אז- נסים דווקא היה ליברל.

נקל לשער שעם כמות השמרנים בליכוד היום: אלקין, אדלשטיין, רגב, לוין, הנגבי, חוטובלי, ביטן, גליק (בטח שכחתי מישהו) אין סיכוי שחקיקה כזו היתה עוברת.
______________

לקריאה נוספת אמנון רובינשטיין - סיפורם של חוקי היסוד
בג״צ פרידמן 689963
(כן, שכחת איזה מישהו, אולי השמרן החשוב מכולם).
נסיכי האופל 689966
ראשית חן חן על תגובתך.

וכמו שחשבתי- אכן אלו היו ה'נסיכים' אשר מכרו את נשמתם לשטן.'נסיכים' עאלק.
נסיכי האופל 689969
קצת על 'נסיך' אחד -

"דן תמיד קינא בביבי בגלל שביבי חכם , נראה טוב ונואם מצוין . ביבי בא אחרי שנים שהיה באמריקה , והצליח לכבוש את הליכוד . כל הנסיכים האלה הרגישו כאילו הוא גזל את הנחלה שלהם , ועל כך הם לא סלחו לו . הוא לא היה אחד מהם , והם לא יכלו ולא רצו לעכל את ההצלחה הכבירה שלו . אני פסיכולוגית , ואני יודעת , שבמקרה הזה , הכל קנאה " . ‏1.

אמנם בימים אלו כששרה טוענת שפסיכולוגית לא יכולה להיות גם פסיכולוגית וגם שתיינית אנחנו מחייכים,אבל עדיין נאמנים אנו על דבר האל ' כּל אֲשֶׁר תּאמַר אֵלֶיךָ שָרָה שְׁמַע בְּקלָהּ'.אישה יודעת לזהות את אלו שמקנאים בבעלה גם בלי להיות פסיכולוגית או לשתות עד דלא ידעה.

דן מרידור נמנה עם חוג מקורביה של ביניש ולא סתם ,הרי הוא זה שמינה אותה בהיותו שר המשפטים לתפקיד פרקליטת המדינה. ולימים היא פעלה בתיאום עם אהרון ברק ובייגה שוחט למנות אותו כשופט לבית המשפט העליון. משפחה או לא ? ציפוש התנגדה בתוקף ‏2, והם לא היו סתם קולגות למשפט ולשאר קלישאות משפטיות נבובות על שלטון החוק והחרטא,הם היו אשכרה באמת חברים טובים. בעלה של בייניש מספר - 'בערב הקונצרט התייצבו כולם להופעה של ברנבוים . היו שם אהרן ברק ורעייתו אליקה , עדנה ארבל , אז עדיין פרקליטת המדינה , דן מרידור ורעייתו ליאורה -כל החבורה שבני הזוג ביניש אוהבים להימצא במחיצתה . בתום הקונצרט החליט ברנבוים , למרות הכל , לנגן יצירה של ואגנר כהדרן . ברק ורעייתו קמו מיד ויצאו מן האולם , לא משום שהם מתנגדים לשמוע את המוסיקה של ואגנר , אלא משום שהשאלה אם לנגן את ואגנר בישראל עדיין שנויה במחלוקת ציבורית קשה , ומשום שנשיא המדינה ביקש לא לנגן את ואגנר . ברק , מודע היטב למעמדו הממלכתי , הבין שהוא חייב ללכת . ביניש נותרה לשבת במקומה , ניסתה להנמיך את ראשה בתקווה שלא יבחינו בה ובארבל היושבת לצידה , אולם הבחינו גם הבחינו , ומיד קמה מחאה ציבורית . יחזקאל ביניש טוען שהביקורת שהוטחה ברעייתו היתה בלתי הוגנת . "למרות מה שסוכם עם דניאל , הוא הודיע לקהל בתום הקונצרט שהוא הולך לנגן את ואגנר . זה לא היה חלק מהפסטיבל , והוא אמר שמי שרוצה יכול לצאת , ואני רצתי מיד לברק וגם למרידור ואמרתי להם , תצאו כי הוא הולך לנגן את ואגנר . דורית אמרה שהיא לא יכולה לצאת , כי זה יתפרש כמחאה , ושופט לא יכול להרשות לעצמו למחות " ‏3 אויי כמה מרטיט הדבר. שופט לא יכול למחות. אבל למחות ולמחוק ידעה גם ידעה.

'כשרבין כיהן כשר ביטחון בממשלת האחדות של שמיר , תקעו שופטי בג"ץ כמעט כל החלטה על גירוש מסיתים . רבין דרש למנוע ממועמדים לגירוש את יכולת העתירה לבג"ץ , ואז נתקל בהתנגדות של שר המשפטים' ‏4 - מי היה שר המשפטים? כמובן-דן. וכשרבין רוצה לגרש את 415 חסידי אומות העולם מהחמאס ללבנון ,מי זאת אשר מסרבת להגן על ההחלטה בבג"ץ בתוקף תפקידה כפרקליטת המדינה שדני חמודי שלנו מינה אותה ? כמובן- דורית בייניש.

נסיכים לא אוהבים שתוקפים אותם או את האליטות שהם נאחזים בהם. כששרת החינוך לימור לבנת טוענת שהאוניברסיטאות הן קרטל שיש לפרקו באמצעות כוחות השוק ושיש לבצע רפורמות מגדל השן מזדעזע 400 פרסה על 900 פרסה וזומם לנעוץ בה שן של קרנף, בין נועצי השן היה כמובן נסיכנו. וכך הוא אומר בדיון בוועדת החינוך של הכנסת בתאריך 30.01.2002 - "..היו אנשים שעשו מכך פרנסה וגם הצליחו בהתקפה נגד האליטות . אנחנו בשם ההמון נגד האליטות . ההמון יודע יותר טוב , ומיהם אותם אנשים מרחביה או מעוד כמה מקומות , שיגידו לנו . ... חלק מההתקפות על בית המשפט העליון באות מאותו מקום . שוב , האליטה מחליטה בשבילנו , ולמה שאנחנו לא נחליט . ההתקפה על ההשכלה הגבוהה ומוסדות ההשכלה הגבוהה באה לפי דעתי מאותו מקום . לצערי ... כמה אנשים נמצאים שם למעלה ? מעטים . הרוב בוודאי חושבים שהצדק אינו למעלה . קל מאד להסית את ההמון נגד אלה שלמעלה . לא שהם נולדו נסיכים , רוזנים או אצילים , אלא שבכוח מאמציהם ויכולתם הם עלו למעלה , ועושים את המעשים שהמדינה כולה נהנית מהם בתחומי המדע , התעשייה , הצבא ובכל תחום מתחומי החיים." כה אמר הנסיך. ‏5 אשר נתן את הסמכויות שהיו מוקנות לו באמצעות הציבור הימני שמינה אותו לשר המשפטים לבית המשפט. אכן זאת האליטה.‏6. לא עוד.

2017- תם עידן השחקנים הכפולים. אין יותר מרידורים ושרונים ואולמרטים ובגינים ונסיכים דמיקולו שיכלו לשחק גם וגם, גם לקבל את הקולות שמעלים אותם לשלטון וגם לבעוט להם בראש. גם לשחק אותה עלאק ימנים וגם ללקק לאלו שבזים להם.

היידה טראמפ ! היידה ביבי ! היידה שרה !

נ.ב - קלינטון לא נשיאת ארצות הברית. קלינטון לא נשיאת ארצות הברית.קלינטון לא נשיאת ארצות הברית.

הערות/מקורות-
------------
1 אילן בן עמי - האישה שאיתו : חייהן הפרטיים והציבוריים של נשות ראשי הממשלה בישראל,עמ' 222.

2 "דן מרידור פוליטיקאי , בעבר איש ליכוד , נסיך כמו לבני עצמה , שנדד במשך שנים אחדות ממפלגה למפלגה , מן הליכוד למפלגת המרכז , ואחר כך ניסה ללא הצלחה לשוב אל הליכוד , עד שנפלט לשוק הפרטי , אולם המשיך לחפש את דרכו בפוליטיקה . אברהם ( בייגה ) שוחט , אז חבר כנסת וחבר הוועדה למינוי שופטים , הוא שהעלה את הרעיון בפניה של לבני , אך היא ידעה שמאחוריו עומדת ביניש . לתדהמתה העניק ברק את ברכתו למינוי , ולבני , נבוכה משהו , אמרה שזו ממש פוליטיזציה של בית המשפט העליון , וזה לא בא בחשבון " נעמי לויצקי- העליונים .עמ' 41

3 שם עמ' 60

4 חגי סגל-שטחים תמורת חלום,עמ' 252-

5 ראה עוד - עמי וולנסקי, אקדמיה בסביבה משתנה : מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל 1952 - 2004 עמ' 347-8

6 שלמה מזרחי ואסף מדיני- מדיניות ציבורית בין חברה למשפט : בית המשפט העליון, השתתפות פוליטית ועיצוב מדיניות עמ' 114-
' התפתחות נוספת ביחסים שבין בית המשפט העליון ובין הפוליטיקאים באה לידי ביטוי בתיקון לחוק בתי המשפט שהתקבל בשנת . 1992 התיקון לחוק העניק לנשיא בית המשפט העליון תפקיד חשוב יותר בניהול שיטת בתי המשפט . לפני התיקון לחוק , כל ששר המשפטים היה צריך לעשות בעניין הסמכויות המוקנות לו היה להתייעץ עם הנשיא , ולשר המשפטים היתה נתונה סמכות ההחלטה הסופית . בין הסמכויות הנ"ל אפשר למנות את הסמכות למנות מינוי זמני שופט לערכאה גבוהה יותר או נמוכה יותר , למנות נשיאים לבית המשפט המחוזי או השלום , להעביר שופטים מבית משפט אחד למשנהו ולמנות את מנהל בתי המשפט . לאחר התיקון לחוק סמכויות אלה , המצויות בידי שר המשפטים , דורשות לשם ביצוען את הסכמת נשיא בית המשפט העליון ( ראו סעיפים 10-9 לחוק בתי המשפט ) היוזמה לשינוי היתה של משרד המשפטים ושל שר המשפטים דאז דן מרידוד .נראה שמרידור , המזוהה עם עמדות ליברליות , הסכים לחלוק את סמכותו ולהקנות סמכות לנשיא בית המשפט העליון כדי לזכות , בין השאר , ללגיטימציה של מערכת המשפט
קלפי ג'וקר 689970
אריק ענה תשובה עניינית. אתה בתגובה הסחת את הדיון בהשמצות לא רלוונטיות לגופם של אנשים.
קלפי ג'וקר 689972
מה לא ענייני?
הסבר שעונה על השאלה איך וכיצד תגובה 689780 התואר נסיך שמא ההבחנות לגבי טיב הקשרים והדילים שמשמשים את האצילים והקונטסות להכתרת אחד את השני?
קלפי ג'וקר 689973
כן,ברור.לגופו של עניין.

לגופו של עניין - איך זה שהליכוד נתן את הכל לבית המשפט העליון כשהיום הוא תוקף אותו? מי נתן את הסמכויות הללו ? האם הכוונות הללו היו ידועות למצביעי הליכוד באותו זמן? שאלו אותם ? - התשובה היא לא .

לגופו של עניין - דן מרידור הוא האיש אשר נתן את הכח של המחוקק למי שלא היה אמור לקבל אותו.ובשם אותו כח הם עשו מה שהם רצו במשך שנים על שנים.

לגופו של עניין- למה הוא עשה זאת ? מה יצא לו מזה ? האם באמת הוא היה ליברל כל חייו ?

תשובתי הייתה עניינית. אשמח לקבל ביקורת עניינית ולא תגובה שבלונית בסגנון 'לגופו של עניין '
קלפי ג'וקר 689974
תגובה 689954 מזכירה חברי כנסת רבים אחרים מהליכוד. לדוגמה, אוריאל לין.
קלפי ג'וקר 689976
נסיך נסיך. הערב רק התחיל.
קלפי ג'וקר 689982
נסיך נסיך -

כך כותב פרופ' אמנון רובינשטיין ומודה איך מיעוט מצליח לכפות את דעתו על הרוב תוך כדי סיוע של אנשים האמונים להיות לויאליים למערכת אשר מינתה אותם -

' מעטים הם הפרלמנטים שראו קצב כזה של חקיקה , המשנה סדרי עולם , בפרק זמן כה קצר . הדבר המפליא ביותר - ופרלמנטרים זרים פשוט מסרבים להאמין בכך - הוא שכל החוקים האלה עברו ביוזמת חקיקה פרטית , ולרוב נוכח התנגדות ממשלתית . דומה שישראל תכנס בתחום זה לספר השיאים או הקוריוזים החוקתיים . היא המדינה היחידה שחוקתה נתחברה ללא הסכמת הממשלה וחרף התנגדותה ' הוא מודה בפירוש שהשלטון סורס לחלוטין.

והוא שואל - 'כיצד התרחש תהליך מוזר זה ? כרגיל , חברו כאן תהליכים ואנשים , מגמות והזדמנויות , ששילובם יצר קונסטלציה חד פעמית לרפורמה חוקתית .
כל התהליכים האלה הגיעו לשיאם לאחר נסיונו של שמעון פרס להחליף את הממשלה באמצעות עריקים ומקבלי שוחד פוליטי - אין מילים אחרות - והלחץ הציבורי שהתעורר בעקבותיו , אותו הנהיגו פרופ ' אוריאל רייכמן ותנועת "חוקה לישראל . " לחץ זה לא היה מניב פרי אילולא היתה בכנסת אווירה נוחה לרפורמה מקפת בנושאי משטרים . באווירה נוחה זו ,קמה "קואליציה " מיוחדת במינה בין חברי כנסת בודדים מהקואליציה ומהאופוזיציה , והיא היא שהולידה את שורת החוקים היסודיים ששינו פניו של המשפט הציבורי בארצנו . חבורה זו מצאה תמיכה אצל יושב ראש ועדת חוקה , חוק משפט , חבר הכנסת אוריאל לין , שהוליך את החקיקה - גם נגד עמדת הממשלה - בעוד שר המשפטים , דן מרידור , עוצם עין וגם מסייע בחקיקת חוקי היסוד בנושא זכויות האדם . שר המשפטים לא הצליח להעביר בממשלה חוקים אלה בשל התנגדותם של השותפים החרדים , אך בכנסת הצליח התהליך , גם בזכות תמיכתו השקטה של השר מרידור בתהליך החקיקה . חבר הכנסת לין היה גם היוזם של התיקון המהותי לחוק יסוד : הכנסת , בעניין הגבלת זכויותיו של חבר כנסת לפרוש מסיעה . הוא גם הוביל את יוזמות חבריו בנושאי חוק המפלגות , שיוזמו העיקרי היה חבר הכנסת משה שחל , ופעל לקידומם של חוקי היסוד בעניין זכויות האדם שיזם כותב שורות אלה' . אכן מילים כדורבנות. אמנם אנחנו לא השלטון אבל יש לנו חברים טובים שיכולים להעביר את מה שאנחנו רוצים. ‏1

חברו כאן תהליכים ואנשים , מגמות והזדמנויות , ששילובם יצר קונסטלציה חד פעמית לרפורמה חוקתית - לקרוא ולא להאמין- קונסטלציה חד-פעמית. בתגובה 689175 - הבעתי את דעתי מה יהיה אם תהיה עוד קונסטלציה חד פעמית.

התהליכים ברורים,ההזדמנות איך לא ,המגמות היו מאז ומתמיד . והאנשים - אדון וירז'בולובסקי ואדון אסולין.

על הנסיך וירז'בולובסקי אין מה להוסיף. על הנסיך אסולין מה נכתוב ? שחלילה לא נואשם בגזענות ,אבל בכל זאת לין חזק יותר מאסולין -אז מר אסולין מגלה לנו ליברליזם יוצא דופן במינו המשנה סדרי עולם, אבל בנוגע לכח-אדם זה קצת שונה. 'לין אשר היה בין הדוחפים העיקריים להקשחת מגבלות כניסה על עובדים מן השטחים ולהטלת פיקוח מוגבר על העבודה הבלתי מאורגנת ושלימים יעמוד בראש חברת כוח אדם מן הגדולות בישראל '‏23. בכל זאת - מהפכות וכח אדם זה שילוב טבעי.כמה מקסים.

יתר הנסיכים - אחד סורג סוודרים במעשיהו,האחר רב עם הצל של עצמו ובכלל ,אחת משחקת עם הנכדות,ויש אחד אדיוט אשר טוען שבני עמו בחרו בטרור ובבית"ר ירושלים. יתר הנסיכים - לא רלוונטים עקב חוסר עניין לציבור. מכל הנסיכים ,רק אחד זכה לקיסרות- ראש ממשלתנו האדיר - גאיוס בנימינוס נתניהוס אוגוסטוס ירום הודו . כל השאר בטלים בשישים ריבוא לעומתו. קודו קידה !

---------------
1 דוד חשין -בית המשפט : חמישים שנות שפיטה בישראל .עמ' 176
2 אדריאנה קמפ ורבקה רייכמן-עובדים וזרים עמ' 71
3 מויקי - נשיא ובעלים של חברת רשת לין (2001) בע"מ חברת אחזקות והשקעות משפחתית, בעלת השליטה בחברת לין ביכלר ( אוייש - לין ! ביכלר ! מגניב.,כמה שהשם יותר אשכנזי זה יותר טוב], שהיא קבלן כוח אדם.
נסיכי האופל 689996
נסיכים: רק חלקם - מרידור, כמובן, וריבלין שתמך. אולי גם בגין, איני יודע. אבל הנגבי התנגד ואולמרט, נתניהו, מילוא, לבנת- לא נשמע קולם.

(בדיעבד אנחנו יודעים שאולמרט מכר את נשמתו גם לבריות הרבה יותר ארציות)

בפרוטוקול הדיון בכנסת אתה יכול לקרוא שפרט לח"כ מיכאל איתן אף אחד לא נעמד על הרגליים האחוריות נגד החוק- לא המפד"ל ולא יהדות התורה.
המחמאות ההדדיות של החבורה שעבדה על החוק בוועדת הכנסת היו חוצות מפלגות- הח"כים מרידור (חרות), רובינשטיין (שינוי), לין (ליברלים), ודוד ליבאי [ויקיפדיה] (עבודה) שהיה אחרי כן שר המשפטים בממשלת רבין תחתיו הגיעה המהפכה החוקתית לשיאה.

רובינשטיין ולין כבר שיתפו פעולה באופן מוצלח לפני כן ב"חוק הבזק" מ 1986 כאשר רובינשטיין היה שר התקשורת, ושימש דוגמה ומופת לדעתי‏1 לאיך שר צריך להפעיל את משרדו.
________
1 תגובה 677551
נסיכי האופל 690041
רב תודות על הפרוטוקול.

בושה וחרפה - זה מה שאני יכול לכתוב.

מיכאל איתן (הליכוד):
-------------------
תפסו פראיירים. לא צריך בחירות, אתם שופטים עליונים.

בליכוד אין הסכמה. איזו הסכמה? אפילו לא היה דיון בליכוד על העניין הזה.
בשם מי אתה מדבר? בשם עצמך - מאה אחוז. לא בשם הליכוד.


אתם במיעוט, ורוצים לכפות חוק שרק ברוב אפשר יהיה לשנות אותו. אתם מדברים על דמוקרטיה? מיעוט של חברי כנסת רוצה לחוקק חוק שישלול מהכנסת סמכויות.

בשם הדמוקרטיה אתם מדברים גבוהה גבוהה. אין לכם טיפת כבוד.

טרם הבנתי היכן היו השאר,ואיך זה קרה שרק אחד זועק וכולם שותקים.ואיך הליכוד לא מנע זאת?
אני חושב שזהו 'תרגיל מסריח' יותר מהתרגיל המסריח הידוע.
נסיכי האופל 690047
הכנסת החליטה. הכנסת לא שינתה מאז את דעתה (גם לא עם הממשלה הנוכחית, על רמת גיבושה). אם העם מתנגד לזה כל כך, איפה העם ונציגיו?
נסיכי האופל 690050
אולי 'הם מפחדים' שמחר בית המשפט יחמיר בעונשם,או שהחקירה תעמיק את הקבר [1.2מ] הפוליטי הממוצע שכן כ'גודל הליברליות של המחוקק כך גודל רחמנותו של השופט'וזאת בדומה ל'עומק החקירה - עומק העקירה'.

אין לי מושג מה מונע מהם לאזן את הרשויות כמו שזה מתבקש,אבל ברור לי שהם מפחדים
נסיכי האופל 690048
זה שח''כ מיכאל איתן אמר, לא עושה את זה נכון.
רובינשטיין עונה לכל הטענות מסגנון ''לא ידענו'' ''מחטף'' ''אכלו לי, שתו לי'' במאמר שקישרתי אליו בהודעה הקודמת.
החוק עבר בהסכמה של רבות מסיעות הבית. ודאי הליכוד והמערך, וגם המפד''ל ואגודת ישראל. אני לא מצליח לחשוב על סיעה שהיתה נגד.
מיכאל איתן היה במיעוט בתוך סיעתו, ובבית ודאי, ולכן זעקותיו נפלו על אזניים ערלות.

אני לא מבין מה הבושה וחרפה, כולו חוק כבוד האדם וחירותו בגרסה צמחונית.
תסביר לי מה מפריע לך בחוק הזה שכך אתה מתגולל על הוגיו.
נסיכי האופל 690080
חלילה וחס,אני מתגולל על החוק ? היכן ראית זאת?

נהפוך הוא ! אני סבור שזהו חוק יסוד טבעי ,חוק זה היה צריך להחקק במאי 1948 ואם לא על החירות אז לפחות על הכבוד שכן כבוד - dignity וזאת בשוני מ Honors וrespects משמעותו 'התחשבות בזולת , התייחסות אל הזולת . הדגש כאן על מה שהולם אותי כאדם ועל מה שהולם את הזולת שהוא אדם כמוני . לא מדובר כאן על לתת כבוד כהוקרה , או לכבד בהערכה , אלא לחיות ולתת לחיות בכבוד , בהתחשבות ובהתייחסות אל הזולת כמו אל עצמי - dignity מבטא יחס אל האנושיות שבכל אחד מאתנו , הוא מופנה אל כל אדם באשר הוא אדם' ‏1- מי יכול לבטל זאת ?

ולא החוק - אלא אלו שהביאו את החוק . רייכמן-רובינשטיין-וירז'בולובסקי-אסולין ‏2 (לפי הסדר הזה) , ומטרתם לא הייתה לתת כבוד או חירות - כוונתם הייתה לשלוט בעם הטיפש הזה דרך הבג"ץ -וברק כלי ביד יוצריו ולא העיקר. והם הצליחו בתקופה מסויימת,אבל נכשלו כשלון חרוץ כי הפרטרנים שלהם לשלום התפוצצו ומשם הימין האמיתי ולא המזויף דאז נותן את הטון בשילוב החרדים המהווים מפתח לכל ממשלה עתידית. אכן הממשלות הבאות ולשנים רבות יהיו מורכבות מימין ברור והחלטי ושמרן עם מפלגות חרדיות - שום גורם פוליטי לא יצליח להכנס לצמד הזה . לא לפיד השני ולא כל מרכז עתידי לרבות המחנה הציוני. רק אם העם יוחלף יש מצב שזה ישתנה.

רובינשטיין עצמו מודה שזה היה 'קוריוז חוקתי' -

' מעטים הם הפרלמנטים שראו קצב כזה של חקיקה , המשנה סדרי עולם , בפרק זמן כה קצר . הדבר המפליא ביותר - ופרלמנטרים זרים פשוט מסרבים להאמין בכך - הוא שכל החוקים האלה עברו ביוזמת חקיקה פרטית , ולרוב נוכח התנגדות ממשלתית . דומה שישראל תכנס בתחום זה לספר השיאים או הקוריוזים החוקתיים . היא המדינה היחידה שחוקתה נתחברה ללא הסכמת הממשלה וחרף התנגדותה ' ...חברו כאן תהליכים ואנשים , מגמות והזדמנויות , ששילובם יצר קונסטלציה חד פעמית לרפורמה חוקתית '.

אמנם צריך ללחוש ש'כל מה שחשוב באמת , סמוי מן העין', אבל במקרה הזה כל מה שחשוב באמת מעוור את העין.

-----------

1 ז'אק שלנגר על כבוד הדדי וכבוד עצמי

2 המכנה המשותף: שינוי,קדימה = 'אבירי החירות והכבוד'.
נסיכי האופל 690097
אם החוק בסדר, ושום דבר בלשונו לא מפריע לך, אז מדוע אתה מתגולל על הוגיו? (כך במקור)

אם כוונתם היתה בזויה בעיניך, איפה בלשון החוק אתה רואה את זה?

>> אכן הממשלות הבאות ולשנים רבות יהיו מורכבות מימין ברור והחלטי ושמרן עם מפלגות חרדיות

וכאן לדעתי ההבדל הפוליטי הגדול ביותר בין עשרים השנה האחרונות לעשרים השנה שלפניהן- שהימין הפך לשמרן.

הימין שאני זוכר מאמצע שנות השבעים ועד 96' היה ימין הרבה יותר ליברלי:
בליכוד של 73' היו 4 ח"כים של המרכז החופשי [ויקיפדיה] - ליברלים מלידה, ואחר כך מ 76' מפלגת לע"ם [ויקיפדיה] עם 8 מנדטים, מהם אני יכול לספור 6 כליברלים ושניים כשמרנים.
בגח"ל המפתח היה שליש ליברלים שני שליש חרות וגם לא מעט מחברי הכנסת של הליכוד החזיקו גם הם בעמדות ליברליות. מרידור וגדעון גדות הדוגמאות הבולטות ביותר. זה לא שלא היו שמרנים, כמובן שהיו- משמיר, ארנס ועוזי לנדאו ועד נתניהו, הנגבי וקצב. ומיקי איתן כמובן. אבל אם אני מנסה לסווג הח"כים מהליכוד אז בין הליברלים, לע"ם וח"כים ליברליים בחרות נראה לי שבליכוד כולו היה רוב קטן לליברלים.
ב 88' התמזגו חרות והמפלגה הליברלית למפלגת הליכוד, ומאז שנות ה 90' ההשפעה הליברלית בליכוד הולכת ונמוגה.
ולא רק הליכוד. יואש צידון (צומת) שיתף פעולה עם דוד ליבאי אמנון רובינשטיין ואוריאל לין בקידום חוק יסוד: הממשלה (בחירה ישירה) המכונה חוק הבחירה הישירה [ויקיפדיה]

היום צריך זכוכית מגדלת כדי למצוא ליברלים בליכוד. מתוך שלושים ח"כים לליכוד בכנסת הנוכחית ספק אם תמצא חמישה ליברלים. דיכטר? אוחנה? בגין? אני יכול למנות בליכוד היום 15 ח"כים שמרנים מובהקים בקלי קלות.
שלא לדבר על המפד"ל. חנן פורת של אז היה במיעוט במפד"ל מול דמויות הרבה יותר ליברליות כמו זבולון המר חיים דרוקמן ואבנר חי שאקי. היום אני מתקשה למצוא דמות במפד"ל שדומה לזבולון המר אפילו במעט. האחרון שהזכיר את הגישה ההיא של המפד"ל, זבולון אורלב, פרש בנובמבר 2012 כשנוצח בגדול על ידי בנט.
אפילו בימין העמוק שתמיד היו בו שמרנים המגמה עוד הקצינה לטיפוסים כמו סמוטריץ' הארכי שמרן ומוטי יוגב ה D9.
זה שש"ס שמרנים זה כמעט בהגדרה (הרי המוטו של המפלגה הוא "להחזיר עטרה ליושנה").

אז עם מי נשארנו? עם זהות מזויפת בין הליברליזם לבין הסמול מחבק הערבים, ועם בודדים כמו הנשיא ריבלין שבגלל השמרנות המופרזת של הימין היום אמירותיו נתפסות כתמוהות.
נסיכי האופל 690099
ושכחתי לומר יאיר לפיד שאולי במפלגתו יש הרבה ליברלים, ובטח הרבה ליברלים הצביעו לה, אבל הוא עצמו שמרן בן שמרן.
נסיכי האופל 690102
מעניין, מעבר לתדמיתו הממורכזת והלא מהפכנית, מה במדיניות הכלכלית שהוביל היה שמרני כל כך בעיניך?
האמת, לו הייתי רוצה להעיר שמאלנים מרבצם, הייתי אומר שתוכנית מע"מ אפס שלו, בלי קשר ליעילותה או לא, היא כמעט סוציאליזם.
נסיכי האופל 690103
אני מדבר על ליברליזם בנושא זכויות אדם (נושא הפתיל) ופחות על משנה כלכלית. ההתבטאויות שלו בנושא המסתננים מאירות את הזוית הזאת היטב. מצד אחד הוא מגנה את רגב, דנון ובן ארי, ומצד שני הוא אומר:
"אני חושב שארגוני זכויות האדם צריכים לחשוב קודם כול על זכויותיהם של תושבי השכונות, כי עניי עירנו קודמים".
לא שאני חושב שאפשר יהיה להוציא מלפיד איזו עמדה ברורה בנושא מוסרי כלשהו, לרבות זכויות אדם, אבל ממה שראיתי לפיד מנסה בשנים האחרונות להיות יותר נתניהו מנתניהו. נתניהו שמרן ולפיד מנסה להיות יותר שמרן.
נסיכי האופל 690106
אני אזרוק פה רעיון לאוויר-אולי הליכוד אינו מפלגת ימין?
נסיכי האופל 690107
נאמר זאת כך, יונית: מאחר ויש עתיד תומכת בפתרון שתי המדינות, בניגוד לנתניהו (כן, היה הנאום ההוא, אז מה), אז לפחות לגבי זכויות האדם של הפלסטינים - אולי הבעייה הקשה ביותר בתחום הזה תחת שלטון ישראל - הוא הרבה יותר ליברלי מהליכוד.
בנוסף, העמדה הברורה שלו לגבי חופש הדת והפלורליזם הדתי/חילוני הרצוי במדינה בבירור יותר ליברלית מהשמרנות האורתודוכסית שנתמכת בחוזקה על ידי נתניהו.
אגב, הלינק שלך מחליש את הטענה שלך. הוא מראה בבירור שלפיד ליברלי הרבה יותר מהשדירה המרכזית בליכוד. והמשפט שציטטת לא מבטל את זה. אולי הוא שם אותו על הקשת הליברלית בין נתניהו לזהבה גלאון. לקרוא לזה "לא ליברלי" מזכיר את ההגדרות שאנחנו פוגשים לפעמים של "מיהו שמאלני", ששום דבר מימין לגדעון לוי לא יספק אותן.
נסיכי האופל 690257
זה שהוא פחות שמרן מהטון המוביל היום בליכוד לא הופך אותו לליברל. הליכוד נחטף על ידי שמרנים פופוליסטיים (רגב) אידאולוגיים (אלקין חוטובלי אדלשטיין גליק) ופרקטיים (כץ של התע"א, ביטן) והקיא מתוכו את הליברלים (מרידור, בגין).
אתן דוגמה: תשעה חברי כנסת חברים בועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. כמה מהם חברי כנסת מהליכוד? נאוה בוקר? לא. נורית קורן? חלילה. בטח לא גילה גמליאל.

וזה שלפיד נמצא בדיוק באמצע הקשת בין מיכאלי לגליק זה לא במקרה. מה שאני אומר הוא שהאמצע הזה היום לא ליברלי. אין לי דוגמה טובה יותר לליברלים ממרידור ורובינשטיין. לפיד בהשוואה לשני אלו שמרן טיכו.
נסיכי האופל 690261
כמה חכ"ים ליברלים ‏1 היו בליכוד משנת 77' ?
אני סבור שאחוזים בודדים.

1 אין לי מושג איך מגדירים 'ליברל'.
נסיכי האופל 690271
דיברתי על כך קצת בתגובה 690097

ב 77' היו שמונה חברי כנסת ממפלגת לע"מ בליכוד:
אהוד אולמרט, יגאל הורביץ, יגאל כהן, אמנון לין, יצחק פרץ, זלמן שובל, אליעזר שוסטק, משה שמיר.
זלמן שובל לטעמי היה שמרן, וככל שאני זוכר גם שוסטק. השאר היו ליברלים, בראשם משה שמיר [ויקיפדיה].

15 ח"כים מהליכוד היו מהמפלגה הליברלית:
שמחה ארליך, אליקים גוסטב בדיאן, יצחק ברמן, פסח גרופר, שרה דורון, הלל זיידל, אברהם כץ, יצחק מודעי, משה נסים, מנחם סבידור, יחזקאל פלומין, גדעון פת, שמואל רכטמן, אברהם שריר, יוסף תמיר

המפלגה נקראה כמובן ליברלית במובן הכלכלי ולא במובן החברתי, לפסח גרופר ואברשה (חזור הביתה) שריר אני בהחלט יכול לקרוא שמרנים. אבל רבים מהם היו ליברלים, בראשם שרה דורון, שיזמה את חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. נגיד 8 מול 7

20 ח"כים היו מחרות, ועכשיו כשאני מסתכל על הרשימה רובם ככולם היו שמרנים:
יורם ארידור, משה ארנס, מנחם בגין, מיכאל דקל, עזר ויצמן, יצחק יצחקי, מאיר כהן-אבידב, יגאל כהן אורגד, גאולה כהן, איתן לבני, דוד לוי, רוני מילוא, משה מרון, עקיבא נוף, אמל נסראלדין, מרדכי ציפורי, חיים קופמן, חיים קורפו, משה קצב, יוסף רום, דוד שטרן, דב שילנסקי, יצחק שמיר, אריאל שרון.
בגין עצמו נראה כאן בין הליברליים ביותר ברשימה, ישר אחרי עקיבא נוף. נגיד 5 ליברלים מול 15 שמרנים.

נראה שבסך הכל היה בליכוד רוב לשמרנים בכנסת של 77', אבל שלא כמו היום- אז לא היה קשה לנקוב בשמותיהם של ליברלים מובהקים.

_______________
ליברל (לצורך פתיל זה) - מי שערכי זכויות האדם נמצאים גבוה בסולם הערכים שלו ופועל להפחית פגיעה בהן, גם על חשבון ערכים אחרים.
שמרן (לצורך פתיל זה) - מי שמוכן יותר בקלות לפגוע בזכויות אדם על מנת לקדם ערכים אחרים ("משפחה", "מדינה", "מסורת" וכו').
נסיכי האופל 690277
רב תודות על המידע.
אם כי אני רוצה לציין שכשאתה משווה בין אז להיום - לו אז היו אינתיפאדות קשות מנשוא אני לא בטוח שהיו נשארים 'ליברלים' כמו אז.
קל מאוד להיות ליברלי כשאוטובוסים נוסעים ולא מתפוצצים.
נסיכי האופל 690280
קשה לדעת.

לדעתי נייר הלקמוס הטוב ביותר למידת הליברליות של דמות היא יחסה למסתננים מאפריקה. אנחנו יכולים לדמיין את תגובתן השונה של דמויות שונות מההיסטוריה לתופעה: נניח הרצל, ז'בוטינסקי, בן גוריון, גולדה ובגין.

המסתננים הם גם שחורים, גם נכנסו באופן לא חוקי, וקל להדביק להם סטיגמות. גולדה היתה מעיפה אותם לכל הרוחות.
נסיכי האופל 690444
בעניין ההגירה מאפריקה, הנסיבות ההיסטוריות השתנו לפחות כמו הסכסוך הישראלי-ערבי, אני מניח שהרבה יותר. כשבגין קיבל בזרועות פתוחות כמה פליטים מקמבודיה, זה היה לפני שמאות אלפי אנשים מאפריקה והמזרח התיכון החלו לחתור (הא) להגיע לאירופה (וישראל בכלל אירופה לעניין זה), וכשההבחנה בין פליטי מלחמה לפליטי רדיפה פוליטית לפליטי מצב כלכלי למהגרי עבודה הופכת מטושטשת מאי פעם (אני חושב שהקושי הזה הוא משהו שנוטים קצת להדחיק בשיח, אבל זה בטח לפתיל אחר). כפי שאתה רואה גם בארה''ב ואירופה האדמה רועדת מתחת הגישה הליברלית כפי שהיתה לפני עשרים-ארבעים שנה.

או במילים אחרות, הערכים גם של הציבור וגם של הפוליטיקאים משתנים בדיאלקטיקה עם המציאות.
נסיכי האופל 690448
מקובל עלי בהחלט, אלא גם כשאני מנסה לדמיין איך בגין (בטח ובטח הרצל) היה מתייחס למסתננים בהנתן הנסיבות הנוכחיות, זה עדיין יוצא הרבה יותר ליברלי מאיך שהממשלה הקודמת התייחסה אליהם.
ממשה עד משה 690379
אני חושב שאתה מדביק תוויות בצורה מאד סתמית כשלא ברור איך זה מסתדר עם ההגדרות שלך (לצורך פתיל זה).
למשל, במה מושה שמיר יותר ליברל ממשה ארנס?
ממשה עד משה 690382
ארנס היה ממחנה שמיר- האגף השמרני בליכוד באותה עת- שהתמודד מול הנסיכים הליברלים ומול החישוקאים האופורטוניסטים.

את הליברליות של משה שמיר [ויקיפדיה] אפשר לראות בספריו - "הביקורת על שמיר נבעה בשל העיסוק בנושאים שבשולי החברה כגון זנות, תאוה, רצח וכדומה...הוא לא היה מעוניין ליצור ספרות "נקיה" אלא ספרות חושפנית שבבסיסה הרצון לתיקון החברה".
ממשה עד משה 690396
בהגדרה שלך אין טענה שליברל צריך להיות ממחנה אנטי שמירי. מזיכרון אישי אני זוכר התבטאויות מאד ליברליות לפי ההגדרה שלך של ארנס, ואיני זוכר כאלה אצל שמיר הפוליטיקאי (שאגב, היה אורח בחתונה שלי). הציטוט שהבאת נוגע לביקורת על ספריו, וזה לא ממש רלוונטי.
ממשה עד משה 690431
לא בדקתי את כל ההצבעות של 43 חברי הכנסת של הליכוד בכנסת התשיעית. זה בעיקר מהזיכרון ויתכן שהזכרון מתעתע בי. אני זוכר את ארנס כשמרן, אבל אולי אני טועה. אחרי הכל, בניגוד להצעה השמרנית של ח"כ מיקי זוהר, ארנס הציע מדינה אחת עם אזרחות לפלסטינים.
ממשה עד משה 690433
העמדה הזאת של ארנס מתיישבת עם הזיכרון שלי לגבי עמדותיו בעבר. אני, אגב, גם לא הייתי רוצה שתקום מדינה פלשתינית וגם לא הייתי נותן (לפחות עכשיו, אבל אולי כן בעתיד אם יסתבר שהמצב הדמוגרפי משתנה הרבה לטובתנו כפי שאומרות כמה תחזיות) להם זכות הצבעה כי זה מפחיד ואני לא כל כך אמיץ. זה לא ממש עמדה ליברלית אבל אני רואה בכך אילוץ שמחייב אותנו לוותר על הליברליות, וגם משקיט את מצפוני בכך שאני יודע שלו היו עוברים משליטתנו היה מצבם הכללי מחמיר לאין ערוך, בין אם היו קוראים לזה דמוקרטיה או לא (ואני מניח שאת האשמה היה העולם מטיל עלינו).
ממשה עד משה 690436
מעניין שעמדתו של יצחק רבין 0:55 דומה יותר לשלי משל ארנס ופחות ליברלית משלנו.
הדבר המעניין הוא שכאשר רבין אמר את הדברים האלה הם לא נראו משונים ופחות או יותר התאימו למה שחשב רוב הציבור. היום כמעט כל אדם אצלנו חושב שאי קיומה של מדינה נוספת הוא רעיון שאינו מתיישב עם המציאות וההיגיון, וזה שבשטח לא קרה שום דבר מהפכני שהפך את החשיבה. להיפוך החשיבה אחראי, לדעתי, דווקא נתניהו. בוש הבן "הידיד" שכמו רבים אחרים חשב בטעות שדווקא את הסכסוך שלנו הוא יודע איך לפתור בעוד שאת בעיות העולם האחרות החמורות יותר אין לו מושג איך לגשת אליהן וצריך להתייחס אליהן כעובדה, המציא ב"מפת הדרכים" את רעיון שתי המדינות, ונתניהו שקיבל בגדול את התכנית של ידידו, ולא נעמד מיד על שתי רגליו לנוכח הרעיון הנ"ל, בהתנהגותו זו גרם למהפך באופן שבו אנשים חושבים על הדרך שבה צריך ללכת אצלנו.
ממשה עד משה 690443
קישור מעניין.
אלא שרבין לא נרצח בטעות- הוא הרי שינה את דעתו בלחצם של ביילין ופרס.

מה שאני לא מבין איך תוספת השטח נהייתה דבר כל כך חשוב עד שהיא מכשירה את רעיון העוועים של 40% ערבים במדינה.
ממשה עד משה 690451
אין שום סימן לכך שהוא שינה את דעתו. גם כשהוביל את תהליך אוסלו הוא אמר ''ניתן להם פחות ממדינה''. כמו כן בעת שאהוד ברק הלך לקמפ דיויד, אשתו של רבין, לאה כעסה מאד ואמרה שבעלה לא היה מעז לוותר ויתורים כה גדולים.
ממשה עד משה 690452
אז על מה היה הויכוח?
ממשה עד משה 690454
לא כל כך מובן לי על איזה ויכוח מדובר אך בכל מקרה רציתי להוסיף עוד דברים (נקראתי בדחיפות לאוכל ונאלצתי לקצר). תגובתך מעידה כמאה עדים על מה שאני מנסה כל הזמן לומר. המושג "מדינה" לא עלה אז על שפתי איש כולל לא ביילין ופרס. בהסכמי אוסלו דובר בפרוש על אוטונומיה, והוויכוח היה אולי על מהותה, כי מנחם בגין בוודאי התכוון למשהו אחר כשהסכים על אוטונומיה במסגרת הסכמי השלום עם מצרים, ולא חלם שנפקיר את הביטחון במסגרת האוטונומיה. מה שכל הזמן אני אומר שהמונח "מדינה" החל להסתובב אצלנו רק בעקבות "מפת הדרכים" של בוש ובגלל הסכמת נתניהו, היום איש לא יכול להוציא מפיו מילה מבלי לומר "מדינה". זה שאתה אומר שרבין שינה את דעתו מדגים זאת. הוא מעולם לא אמר "מדינה", וכנראה הסכמתו לאוטונומיה שבמסגרתה ייסוג צה"ל מהשטח ושטחים נרחבים לא יוכלו לשמש עוד להתיישבות יהודית שתסופח למדינה בעתיד הספיקה ליגאל עמיר כדי לרצוח אותו. הרצח הזה, כמובן לא שרת אף אחד, ובמיוחד פגע בימין.
ממשה עד משה 690462
אם כל מה שרבין רצה לתת זה אוטונומיה כלשהי בשטחים מסוימים למה קראו לו בוגד ועשו לו פולסא די נורא?
ממשה עד משה 690464
אני לא עשיתי לו פולסא דה נורה וגם לא רצחתי אותו וגם לא הפצתי תמונה שלו במדי אס אס כפי שעשה סוכן השב"כ ‏1. אבל אם אתה שואל מדוע התנגדתי להסכמי אוסלו, היו לכך סיבות אידיאולוגיות וסיבות פרקטיות ביטחוניות. הסיבה האידיאולוגית היא שרציתי (ואני רוצה) לראות בכל השטח שממערב לירדן שטח שיהיה בעתיד חלק ממדינת ישראל ובגלל כך חשבתי שאסור לעשות שום פעולה שתסתור את המטרה הזאת, אלא רק פעולות שתקדמנה את המטרה הזאת‏2. בהסכמי אוסלו דובר על נסיגה גם מאזורים ריקים מאדם לטובת הרשות הפלשתינית שלא תאפשר התיישבות יהודית בהם בעתיד, וזה סתר את האידיאולוגיה שלי. לאוטונומיה נוסח מנחם בגין שפרושה שליטה עצמית שלהם במקומות שהם נמצאים בהם במקום ממשל צבאי, הסכמתי. את הסיבה הפרקטית בטחונית אני חושב שכל אחד עם טיפת היגיון יכול להבין מיד כשהוא מתבונן בפרץ האלימות שהנסיגות האלה יצרו, וזה למרות שהשקועים בדת הנסיגות וקידוש הקו הירוק מכחישים את הסיבה הברורה למציאות הזאת, ומייחסים זאת למעשיו של גולדשטיין, עליה להר הבית של שרון ועוד תירוצים מתירוצים שונים.

1 ואני עד היום תוהה אם רבין שהיה האחראי הראשי עליו ידע על כך ואישר בשתיקה את המעשים האלה בגלל טעמים לא ראויים. ראיתי פעם ראיון עם כרמי גילון שסיפר עד כמה היה המגע ביניהם הדוק ועד כמה עקב רבין אחרי הפרטים הקטנים בעבודתו.
2 בעידן העתיק, כשהשמאל היה עוד בסדר, הוא קרא לכך "עוד דונם. עוד עז."
ממשה עד משה 690482
אתה, ורבים אחרים, התנגדתם להסכמי אוסלו מסיבות שונות. אני לא מתעניין בסיבות של מי שסתם התנגד אלא בסיבות של מי שקרא לרבין בוגד, של מי שקרא לממשלה שלו לא לגיטימית ושל מי שחשב שהוא מוליך לאסון קיומי למדינה. הלא גם לבגין היתה תכנית אוטונומיה ובהסכם השלום עם מצרים היה לה חלק חשוב. אז מה הקפיץ אותם אצל רבין (וביילין ופרס פושעי אוסלו לדין)

השאיפה לראות את מדינת ישראל משתרעת על כל השטח ממערב לירדן אינה פסולה בעיני, אבל פעם היה ברור לכל שלשאיפה הזו אין שום דרך להתממש כאשר יש בשטח הזה את כמות הערבים שגרים בו. לכן פעם מי ששאף להרחיב את מדינת ישראל מהירדן ועד הים גם חיפש פתרון להעתקה של הערבים מהשטח- הטרנספר היה בלב האידאולוגיה של כל התנועות מימין לליכוד.
היום גם בליכוד עצמו וגם בבית היהודי זו כבר לא אקסיומה. פתאום השטח חשוב יותר מהמהות היהודית של המדינה, והמחזיקים בשאיפה לשלוט בשטח כבר לא מרגישים מוגבלים על ידי הערבים היושבים בו. וכשארנס אומר את זה הוא הפתיע אותי יותר מכולם.
ממשה עד משה 690489
את המושג "אוטונומיה" אפשר לראות בהרבה דרכים (אמרתי זאת בתגובתי הקודמת). תכנית האוטנומיה של בגין לא דמתה לזו שהוגדרה בהסכמי אוסלו. גם ליהודים הייתה פעם אוטונומיה בפולין. אבל בוודאי לא כזאת שמאפשרת להם לפוצץ את הפולנים.

פעם, כשתל אביב הייתה שייח מוניס ופתח תקווה הייתה מלבס ולב ה"מהות היהודית" היה בפולין וליטא, וממערב ל"קו הירוק" שלא היה קיים ואיש לא היה יכול לצפותו "כמות הערבים שגרים בו" הייתה רבה עשרות מונים מכמות היהודים שם, היה בכל זאת מי שאמר: "אם תרצו אין זו אגדה".
ממשה עד משה 690492
אשר להזכרתך את נושאי ההתעניינות שלך, אותי מעניינות הסיבות של אלו שהדביקו למי שאמר שרבין אינו בוגד את התווית ההפוכה, וגם מי שגם אם לא ידע על פעולותיו המסיתות של אבישי רביב‏1 הוא פורמלית האחראי הראשי לפעולותיו.

1 אני נוטה לחשוב שידע ונתן בכוונה כחלק מהמאבק הפוליטי, לדברים להמשיך כך, אך איני יכול להוכיח זאת.
ממשה עד משה 690493
...אלא בסיבות של מי שקרא לרבין בוגד, של מי שקרא לממשלה שלו לא לגיטימית ושל מי שחשב שהוא מוליך לאסון קיומי למדינה.
_____

פורים שמח.
יש כאלה שחשבו שרבין מוליך לאסון לאומי ומלבד טיעונים מבוססים לא היו חמושים בשום דברי נאצה.
זה לא נכון שמחנה הימין קרא לרבין בוגד או עמד מאחורי האמירה.
הרוחות אכן התלהטו ואני לא מצפה מציבור שרואה אסון מתרגש ומתממש לנגד עיניו שינהג אחרת.
מצד שני חשוב לזכור שהציבור הימני לא יצא לרחובות והחריב בונדליזם מוסדות ממשל ולכן למרות הרצח אני לא חושב שהימין היה צריך לעבור חשבון נפש נוקב.
מי שגזר הון פוליטי מהאשמות ניצל את מבוכת הימין כדי לכפות את התהליך על רוב הבוחרים צריך להתנצל.

תמכתי באוסלו עד לשלב מסויים. מעולם לא קראתי לרבין בוגד.
אז והיום הוא נראה לי ימני באישיותו אמירותיו ומעשיו. יותר מביבי זה בטוח.

יהודה ושומרון צריכים להסתפח. כמות הערבים פחות מאיימת מהאידיאולוגיה הפאשיסטית שהפיצה הרשעות במימון זר.
אנחנו סובלים ומאוימים בעיקר כתוצאה מהשתרשות השקר הפלסטיני והקישור לג'האדיזם ותרבות גזענית ערבית.
ייסגר המימון, האידיאולוגיה תגווע בעזרת השם בעוד דור או שניים יצביעו ערבים מיהודה ושומרון למפלגות מעורבות.
כרגע זה הפתרון הציוני וההומאני ביותר לכל הצדדים.
ככל שעובר הזמן אני מעריך שהפתרון יהיה פחות הומאני כלפי הערבים ביהודה שומרון ועזה.
ממשה עד משה 690641
>> יהודה ושומרון צריכים להסתפח. כמות הערבים פחות מאיימת מהאידיאולוגיה הפאשיסטית שהפיצה הרשעות במימון זר.

לאורך תשעים שנות סכסוך מאז הצהרת בלפור המגמה היתה הפרדה בין הישוב (ואחר כך המדינה) היהודי לבין המקומיים.
פתאום בעשור האחרון המגמה התהפכה ונשמעים קולות סיפוח. מה נשתנה (לא אצל הפלסטינים, אלא אצלנו)?

הצהרת בלפור והמנדט בעקבותיה היו הכרה בינלאומית בכך שהציונות היא ביטוי לגיטימי של השאיפות הלאומיות של העם היהודי.
אבל ההצהרה והמנדט מטעם חבר הלאומים הקפידו לשמור על הזכויות של התושבים המקומיים.

היהודים עלו לארץ ישראל והתיישבו בה היכן שיכלו, והיכן שיכלו היה בדרך כלל במקומות שהערבים לא רצו לגור בהם - מפתח תקווה מוכת הקדחת ועד הביצות של עמק חרוד [ויקיפדיה]

סיכום קצר על הישוב היהודי בתקופת העליה השניה. אני מניח את זה כאן כדי שלא ילך לאיבוד:

- ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה היו כ 85 אלף יהודים בא"י. כ 60 אלף אנשי הישוב הישן וכ 25 אלף אנשי הישוב החדש.

- הישוב הישן התרכז בארבע ערי הקודש, אבל תכל'ס בירושלים‏1

- רוב העולים הצטרפו למספר קטן של ערים מעורבות (בעיקר יפו, בה היו מיעוט גדול, ומיעוטם בחיפה‏2) ואילו "המתנחלים" של העליה הראשונה קנו אדמות היכן שיכלו: באזורים מוכי קדחת (פתח תקווה) או נטולי מים (ראשון לציון).

______________
1 קיימים מספרים סותרים על מספר היהודים בירושלים אבל נראה שהם היו בה לפחות המיעוט הגדול ביותר, אם לא רוב התושבים, גם לפני מלחמת העולם. בכל מקרה נראה שערב מלחמת העולם הם היו בעליל יותר מ 30 אלף איש, היינו יותר ממחצית התושבים של הישוב הישן- רבים פי כמה מיהודי צפת שהיו רוב בעירם של 7500 מתוך 13000 התושבים בעוד שבטבריה ובחברון היו רק כ 1000 יהודים בכל אחת. בערים הערביות הגדולות רמאללה ושכם, היו משפחות יהודיות בודדות. גם הנסיונות להתישב בבית לחם מעולם לא צלחו.
2 ערב מלחמת העולם היו היהודים ביפו 15000 נפש מתוך 45000 תושבי העיר‏3 וכ 3000 מתוך 20000 תושבי חיפה, ביחד אלו 18000 מתוך כ 25000 אנשי הישוב החדש. מתוך השאר חיו הרוב (5000?) ב 34 המושבות והחוות של העליה הראשונה, והחלוצים בקבוצות והמושבים של העליה השניה היו המיעוט (2000?).
3 נראה לי שמספר זה כולל את 2000 תושבי השכונה "אחוזת בית" שלימים נפרדה מיפו והפכה לתל אביב. בעצם ביפו חיו שני שליש מאנשי העליה הראשונה והשניה.
ממשה עד משה 690651
ההתנחלויות ביהודה שומרון ועזה הוקמו בשטחים ריקים מאדם למעט מטעמים מובנים חברון וירושלים. שבהם היה ישוב יהודי לאורך כל הדורות. זאת בניגוד להתיישבות בתוך הקו הירוק שקמה על כפרים ערביים‏1 כמו אומבלס - כפר גדול שהשתרע על 100000 דונם שהיום נמצאת עליו פתח תקווה או שייח מוניס כפר גדול עם תושבים אמידים שהיום נמצאת עליו צפון תל אביב או טנטורה על חוף הים ליד זכרון יעקב, וכמו המון כפרים שעל אדמותיהם נמצאים היום קיבוצים של השומר הצעיר ואחרים.
יש כאן רשימה של 83 ! קיבוצים שקמו על אדמות כפרים ערביים.

1 לדבריך התושבים לא רצו, אבל עובדה שהם גרו שם. יש אומרים שגם רוב תושבי יו"ש היו מעדיפים לגור במקומות אחרים, ולו היה נעשה עידוד כלכלי, הם היו מממשים את רצונם.
ממשה עד משה 690652
אגב, ברשימה שהבאתי קיבוצים של השומר הצעיר בלבד. בעצם כמעט כל הקיבוצים נמצאים על אדמות כפרים ערביים (למשל, מידע אישי, לוחמי הגטאות על הכפר סמרייה).
ממשה עד משה 690656
והנקודה שלך היא?
ממשה עד משה 690658
האם לא אתה הוא זה שכתב:

"היהודים עלו לארץ ישראל והתיישבו בה היכן שיכלו, והיכן שיכלו היה בדרך כלל במקומות שהערבים לא רצו לגור בהם - מפתח תקווה מוכת הקדחת ועד הביצות של עמק חרוד" ?

אז הראיתי שלמרות שפתח תקווה הייתה "מוכת קדחת" היה שם כפר ענק שהשתרע על שטח ענק. כמו כן אני מניח שכשהשמוצניקים כשרצו לעלות ולהקים יישוב הם לא דפקו על הדלתות בכפרים שעליהם עלו, ואמרו: "נכון שאתם לא רוצים לגור כאן? אז עד מחר, אנא פנו את המקום כי אנחנו כן רוצים לגור כאן, ולהקים קיבוץ." היה איזה שהוא תהליך אחר.
גם אמרתי שדווקא ביש"ע באמת הוקמו ישובים במקומות שבהם הערבים לא רצו לגור, ועד כמה שידוע לי, שלא כמו בתחומי הקו הירוק, שום כפר ערבי לא פונה שם לצורך הקמת ישוב יהודי במקומו.
ממשה עד משה 690660
עדיין לא הבנתי. מה הנקודה שלך, ואיך היא קשורה לנושא?

הנה הנושא:
הנמר אמר: "יהודה ושומרון צריכים להסתפח. כמות הערבים פחות מאיימת מהאידיאולוגיה הפאשיסטית שהפיצה הרשעות במימון זר."

ואני אמרתי: "לאורך תשעים שנות סכסוך מאז הצהרת בלפור המגמה היתה הפרדה בין הישוב (ואחר כך המדינה) היהודי לבין המקומיים.
פתאום בעשור האחרון המגמה התהפכה ונשמעים קולות סיפוח. מה נשתנה (לא אצל הפלסטינים, אלא אצלנו)?"
ממשה עד משה 690663
התייחסתי רק למשפט שציטטתי, שאפשר להבין אותו כפי שהוא גם מבלי לקרוא את מה שלפניו ומה שאחריו.
אשר לקריאה לספח את כל יו''ש, אני לא בעד הדבר הזה בנקודת זמן זו, אבל אני כן בעד סיפוח אזור סי, ובוודאי מעלה אדומים לבדה. בשמאל מרבים לדבר על ''חזון''. החזון שלי הוא שבעתיד יווצרו תנאים יותר נאותים לסיפוח השטח כולו ואז נעשה זאת. התפקיד המידי שלנו הוא לא לעשות צעדים שיפריעו לחזון הזה.
ממשה עד משה 690670
הבנתי שזה קשור רק למשפט שציטטת אבל לא הבנתי מה אתה רוצה לומר-
האם אתה רוצה לומר שמה שאמרתי לא נכון, או שאתה רוצה להשוות בין המתנחלים ביו"ש לבין אנשי העליה הראשונה והשניה, או שאתה רוצה להשוות בינם לבין ההשתלטות על כפרים ערבים בזמן ואחרי מלחמת העצמאות?
או גם וגם?

יש לי הרושם שאתה מדבר יותר עם עצמך מאשר אתי.
למשל המשפט "בשמאל מרבים לדבר על "חזון"." שאני מנחש שהוא ביקורת כלשהי, אבל אני לא יודע על מה, ומה הקשר שלו לנושא, כי זה נשאר במונולוג הפנימי שלך.

מדוע אתה מעוניין לספח בעתיד את השטח (למה זה כל כך חשוב עד שזה מצדיק את כל הכאב ראש) ומה אתה מתכוון לעשות עם התושבים ששוכנים בו כעת?
ממשה עד משה 690674
רציתי לומר ואני חושב שגם הראיתי שזה לא נכון. אבל לגבי ההתיישבות ביו"ש שאליה מן הסתם לא התכוונת זה דווקא כן נכון.

לגבי ה"חזון" של השמאל התכוונתי לפטנט שבו פותרים בבת אחת בעיה לא פשוטה בעזרת אוקוס פוקוס "מדיני", כאשר מכירים בכך שבעיות אחרות הרבה יותר קשות שישנן בחיים הן עובדה קיומית שאין להן פתרון קסם.
אני מעוניין לספח בעתיד את השטח כי הוא חלק מארץ ישראל, וזו מהות הציונות. העובדה שאנו מחזיקים בו נותנת לנו אולי הזדמנות לממש חזון זה בעתיד. אין לי פתרונות קסם למחר בבוקר. אין לי תכנית סדורה לעשות משהו עם התושבים ששוכנים בו כשם שהציונים הראשונים לא הייתה להם תכנית סדורה לעשות משהו מסויים עם התושבים אז, כשהמאזן הדמוגרפי היה גרוע בהרבה מאשר הוא היום, ובכל זאת "עבדו". בעת ההיא כתב ברנר: לעם היהודי מבחינת חוקי ההגיון אין עתיד. צריך בכל זאת לעבוד.
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • דב אנשלוביץ
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • דב אנשלוביץ
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • דב אנשלוביץ
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • דב אנשלוביץ
  ממשה עד משה • צפריר כהן
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • ארז לנדוור
  ממשה עד משה • בננה מנומרת
  ממשה עד משה • ארז לנדוור
  ממשה עד משה • אישקש
  ממשה עד משה • צפריר כהן
  ממשה עד משה • היא
  ממשה עד משה • נמר עם דלי ירבץ
  ממשה עד משה • צפריר כהן
  ממשה עד משה • נמר עם דלי ירבץ
  ממשה עד משה • צפריר כהן
  ממשה עד משה • נמר עם דלי ירבץ
  ממשה עד משה • צפריר כהן
  ממשה עד משה • קציפת נמר בניחוח טורפני
  ממשה עד משה • צפריר כהן
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • קציפת נמר בניחוח טורפני
  ממשה עד משה • ארז לנדוור
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • אישקש
  ממשה עד משה • ארז לנדוור
  ממשה עד משה • אישקש
  ממשה עד משה • ארז לנדוור
  ממשה עד משה • אישקש
  ממשה עד משה • בננה מנומרת
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • בננה מנומרת
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • אביר הקרנפים
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • אביר הקרנפים
  ממשה עד משה • בננה מנומרת
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • בננה מנומרת
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • בננה מנומרת
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • נמר עם דלי ירבץ
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • דב אנשלוביץ
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • דב אנשלוביץ
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • דב אנשלוביץ
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • דב אנשלוביץ
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • קציפת נמר בניחוח טורפני
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • קוזמו
  ממשה עד משה • קציפת נמר בניחוח טורפני
  ממשה עד משה • אביר הקרנפים
  ממשה עד משה • דב אנשלוביץ
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • צפריר כהן
  ממשה עד משה • קציפת נמר בניחוח טורפני
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • קציפת נמר בניחוח טורפני
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • קציפת נמר בניחוח טורפני
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • קציפת נמר בניחוח טורפני
  ממשה עד משה • אביר הקרנפים
  ממשה עד משה • דב אנשלוביץ
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • דב אנשלוביץ
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • דב אנשלוביץ
  ממשה עד משה • ארז לנדוור
  ממשה עד משה • דב אנשלוביץ
  ממשה עד משה • ארז לנדוור
  ממשה עד משה • דב אנשלוביץ
  ממשה עד משה • ארז לנדוור
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • דב אנשלוביץ
  ממשה עד משה • קרנף הנמרים
  ממשה עד משה • דב אנשלוביץ
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • דב אנשלוביץ
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • דב אנשלוביץ
  ממשה עד משה • אריק
  חוק פו זה פה • הפונז
  ממשה עד משה • דב אנשלוביץ
  ממשה עד משה • ירדן ניר-בוכבינדר
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • קציפת נמר בניחוח טורפני
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • הפונז
  ממשה עד משה • אביר הקרנפים
  ממשה עד משה • הפונז
  ממשה עד משה • צפריר כהן
  ממשה עד משה • הפונז
  ממשה עד משה • קוזמו
  ממשה עד משה • הפונז
  ממשה עד משה • קוזמו
  ממשה עד משה • הפונז
  ממשה עד משה • קוזמו
  ממשה עד משה • אמא, הבטחת נמר לשבת
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • אמא, הבטחת נמר לשבת
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • אישקש
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • אישקש
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • אישקש
  ממשה עד משה • נמר בעקבות שלושה
  ממשה עד משה • אביר הקרנפים
  ממשה עד משה • נמר בעקבות שלושה
  ממשה עד משה • מכה עם היין
  ממשה עד משה • נמר בעקבות שלושה
  ממשה עד משה • מכה עם היין
  ממשה עד משה • נמר בעקבות שלושה
  ממשה עד משה • מכה עם היין
  ממשה עד משה • נמר בעקבות שלושה
  ממשה עד משה • מכה עם היין
  ממשה עד משה • אביר הקרנפים
  ממשה עד משה • הפונז
  ממשה עד משה • אביר הקרנפים
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • נמר בעקבות שלושה
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • נמר בעקבות שלושה
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • נמר בעקבות שלושה
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • נמר בעקבות שלושה
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • נמר בעקבות שלושה
  ממשה עד משה • הפונז
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • הפונז
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • מכה עם היין
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • מכה עם היין
  ממשה עד משה • הפונז
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • מכה עם היין
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • מכה עם היין
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • מכה עם היין
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • מכה עם היין
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • מכה עם היין
  ממשה עד משה • הפונז
  ממשה עד משה • נמר בעקבות שלושה
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • הפונז
  ממשה עד משה • נמר בעקבות שלושה
  ממשה עד משה • אישקש
  ממשה עד משה • אביר הקרנפים
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • אביר הקרנפים
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • אביר הקרנפים
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • אביר הקרנפים
  ממשה עד משה • הפונז
  ממשה עד משה • ירדן ניר-בוכבינדר
  ממשה עד משה • נמר עם דלי ירבץ
  ממשה עד משה • ירדן ניר-בוכבינדר
  ממשה עד משה • easy
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • easy
  ממשה עד משה • קציפת נמר בניחוח טורפני
  ממשה עד משה • דב אנשלוביץ
  ממשה עד משה • הפונז
  ממשה עד משה • אריק
  ממשה עד משה • דב אנשלוביץ
  ממשה עד משה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • ירדן ניר-בוכבינדר
  יהודים וערבים זה לזה • צפריר כהן
  יהודים וערבים זה לזה • ירדן ניר-בוכבינדר
  מה העבודה הזאת לכם? • דב אנשלוביץ
  מה העבודה הזאת לכם? • ירדן ניר-בוכבינדר
  מה העבודה הזאת לכם? • הפונז
  מה העבודה הזאת לכם? • ירדן ניר-בוכבינדר
  מה העבודה הזאת לכם? • הפונז
  מה העבודה הזאת לכם? • ירדן ניר-בוכבינדר
  מה העבודה הזאת לכם? • נמר בעקבות שלושה
  מה העבודה הזאת לכם? • דב אנשלוביץ
  מה העבודה הזאת לכם? • ירדן ניר-בוכבינדר
  מה העבודה הזאת לכם? • דב אנשלוביץ
  יהודים וערבים זה לזה • אמא, הבטחת נמר לשבת
  יהודים וערבים זה לזה • ירדן ניר-בוכבינדר
  יהודים וערבים זה לזה • נמר בעקבות שלושה
  יהודים וערבים זה לזה • יובל נוב
  יהודים וערבים זה לזה • ירדן ניר-בוכבינדר
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • ירדן ניר-בוכבינדר
  יהודים וערבים זה לזה • הפונז
  יהודים וערבים זה לזה • נמר בעקבות שלושה
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • ירדן ניר-בוכבינדר
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • ירדן ניר-בוכבינדר
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • נמר בעקבות שלושה
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • נמר בעקבות שלושה
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • האייל האלמוני
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  מעגלי שוויון • צפריר כהן
  מעגלי שוויון • אישקש
  מעגלי שוויון • צפריר כהן
  מעגלי שוויון • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • ירדן ניר-בוכבינדר
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אמא, הבטחת נמר לשבת
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אמא, הבטחת נמר לשבת
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • הפונז
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • הפונז
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • הפונז
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יש לי, יש לי • הפונז
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • הפונז
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • הפונז
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • האייל המקשר
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • הפונז
  יהודים וערבים זה לזה • אביר הקרנפים
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אביר הקרנפים
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • הפונז
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • הפונז
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • הפונז
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • הפונז
  יהודים וערבים זה לזה • נמר עשרוני
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • נמר עשרוני
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • קוזמו
  יהודים וערבים זה לזה • נמר עשרוני
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • דב אנשלוביץ
  יהודים וערבים זה לזה • נמר עשרוני
  יהודים וערבים זה לזה • דב אנשלוביץ
  יהודים וערבים זה לזה • אמ
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • דב אנשלוביץ
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • דב אנשלוביץ
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • דב אנשלוביץ
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • דב אנשלוביץ
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • דב אנשלוביץ
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • דב אנשלוביץ
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • דב אנשלוביץ
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • דב אנשלוביץ
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • דב אנשלוביץ
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • דב אנשלוביץ
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • דב אנשלוביץ
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  אבל אני תמיד נשאר אני • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • דב אנשלוביץ
  יהודים וערבים זה לזה • דב אנשלוביץ
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • דב אנשלוביץ
  יהודים וערבים זה לזה • דב אנשלוביץ
  יהודים וערבים זה לזה • ירדן ניר-בוכבינדר
  יהודים וערבים זה לזה • אביר הקרנפים
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אביר הקרנפים
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אביר הקרנפים
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אביר הקרנפים
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אביר הקרנפים
  יהודים וערבים זה לזה • ירדן ניר-בוכבינדר
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • הפונז
  יהודים וערבים זה לזה • קוזמו
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • הפונז
  יהודים וערבים זה לזה • קוזמו
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • קוזמו
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • הבלשנית הביישנית
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • הבלשנית הביישנית
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  לזה • שלושה איילים
  לזה • אישקש
  לזה • אייל
  לזה • אישקש
  לזה • האייל האלמוני
  לזה • אישקש
  לזה • אייל
  לזה • אישקש
  לזה • אייל
  יהודים וערבים זה לזה • אביר הקרנפים
  יהודים וערבים זה לזה • אביר הקרנפים
  יהודים וערבים זה לזה • קוזמו
  יהודים וערבים זה לזה • ירדן ניר-בוכבינדר
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • ירדן ניר-בוכבינדר
  יהודים וערבים זה לזה • קוזמו
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • ירדן ניר-בוכבינדר
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • דב אנשלוביץ
  יהודים וערבים זה לזה • הפונז
  יהודים וערבים זה לזה • נמר עשרוני
  יהודים וערבים זה לזה • דב אנשלוביץ
  יהודים וערבים זה לזה • אביר הקרנפים
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אביר הקרנפים
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • קוזמו
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אביר הקרנפים
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • ירדן ניר-בוכבינדר
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • צפריר כהן
  יהודים וערבים זה לזה • הפונז
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אמ
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אמ
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • ירדן ניר-בוכבינדר
  יהודים וערבים זה לזה • אביר הקרנפים
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אביר הקרנפים
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אביר הקרנפים
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אמ
  יהודים וערבים זה לזה • אביר הקרנפים
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אביר הקרנפים
  יהודים וערבים זה לזה • אביר הקרנפים
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • נמר מלוא החופן
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • נמר מלוא החופן
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • מכה עם היין
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • קוזמו
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • קוזמו
  יהודים וערבים זה לזה • רודי וגנר
  יהודים וערבים זה לזה • אישקש
  יהודים וערבים זה לזה • אמ
  יהודים וערבים זה לזה • הפונז
  יהודים וערבים זה לזה • נמר עתידות
  יהודים וערבים זה לזה • נמר מלוא החופן
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • נמר עתידות
  יהודים וערבים זה לזה • אביר הקרנפים
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אמ
  יהודים וערבים זה לזה • אריק
  יהודים וערבים זה לזה • אביר הקרנפים
  יהודים וערבים זה לזה • אמ
  יהודים וערבים זה לזה • אביר הקרנפים
  בעיית אמינות הלינקים ברשת • שלושה בסירה אחת
  בעיית אמינות הלינקים ברשת • אביר הקרנפים
  בעיית אמינות הלינקים ברשת • האייל האלמוני
  בעיית אמינות הלינקים ברשת • אביר הקרנפים
  ממשה עד משה • דב אנשלוביץ
  ממשה עד משה • איציק ש.
  ממשה עד משה • דב אנשלוביץ
  טעות טעות • דב אנשלוביץ
  ספיק דה לנגוויג' אוף דה ליבר(ל)מן • הפונז
  ספיק דה לנגוויג' אוף דה ליבר(ל)מן • אריק
  ספיק דה לנגוויג' אוף דה ליבר(ל)מן • בננה מנומרת
  ספיק דה לנגוויג' אוף דה ליבר(ל)מן • אישקש
  ספיק דה לנגוויג' אוף דה ליבר(ל)מן • קוזמו
  ספיק דה לנגוויג' אוף דה ליבר(ל)מן • אריק
  ספיק דה לנגוויג' אוף דה ליבר(ל)מן • קוזמו
  ספיק דה לנגוויג' אוף דה ליבר(ל)מן • דב אנשלוביץ
  ספיק דה לנגוויג' אוף דה ליבר(ל)מן • קוזמו
  ספיק דה לנגוויג' אוף דה ליבר(ל)מן • דב אנשלוביץ
  ספיק דה לנגוויג' אוף דה ליבר(ל)מן • בננה מנומרת
  ספיק דה לנגוויג' אוף דה ליבר(ל)מן • קוזמו
  ספיק דה לנגוויג' אוף דה ליבר(ל)מן • בננה מנומרת
  ספיק דה לנגוויג' אוף דה ליבר(ל)מן • אישקש
  ספיק דה לנגוויג' אוף דה ליבר(ל)מן • אביר הקרנפים
  ספיק דה לנגוויג' אוף דה ליבר(ל)מן • אישקש
  ספיק דה לנגוויג' אוף דה ליבר(ל)מן • אביר הקרנפים
  ספיק דה לנגוויג' אוף דה ליבר(ל)מן • האייל האלמוני
  ספיק דה לנגוויג' אוף דה ליבר(ל)מן • בננה מנומרת
  ספיק דה לנגוויג' אוף דה ליבר(ל)מן • אישקש
  ספיק דה לנגוויג' אוף דה ליבר(ל)מן • האייל האלמוני
  ספיק דה לנגוויג' אוף דה ליבר(ל)מן • אישקש
  ספיק דה לנגוויג' אוף דה ליבר(ל)מן • האייל האלמוני
  ספיק דה לנגוויג' אוף דה ליבר(ל)מן • אישקש
  ספיק דה לנגוויג' אוף דה ליבר(ל)מן • האייל האלמוני
  ספיק דה לנגוויג' אוף דה ליבר(ל)מן • אריק
  נסיכי האופל • נמר נמס
  נסיכי האופל • אריק
  נסיכי האופל • נמר נמס
  נסיכי האופל • אריק
  נסיכי האופל • נמר נמס
  נסיכי האופל • אריק
  נסיכי האופל • נמר נמס
  נסיכי האופל • אריק
  נסיכי האופל • נמר נמס
  נסיכי האופל • אריק
  נסיכי האופל • אישקש
  נסיכי האופל • אריק
  נסיכי האופל • נמר נמס
  נסיכי האופל • dd
  נסיכי האופל • קוזמו
  נסיכי האופל • נמר נמס
  נסיכי האופל • dd
  נסיכי האופל • נמר נמס
  נסיכי האופל • קוזמו
  נסיכי האופל • אריק
  נסיכי האופל • אריק
  נסיכי האופל • הפונז
  נסיכי האופל • אריק
  נסיכי האופל • הפונז
  נסיכי האופל • אריק
  נסיכי האופל • קוזמו
  נסיכי האופל • אריק
  נסיכי האופל • האייל האלמוני
  נסיכי האופל • קוזמו
  נסיכי האופל • אריק
  בג״צ פרידמן • האייל האלמוני
  בג״צ פרידמן • קוזמו
  בג״צ פרידמן • האייל האלמוני
  בג״צ פרידמן • אישקש
  בג״צ פרידמן • קוזמו
  בג״צ פרידמן • אביר הקרנפים
  בג״צ פרידמן • אישקש
  בג״צ פרידמן • אישקש
  בג״צ פרידמן • אריק
  בג״צ פרידמן • אישקש
  בג״צ פרידמן • אריק
  בג״צ פרידמן • אישקש
  בג״צ פרידמן • אריק
  בג״צ פרידמן • אישקש
  בג״צ פרידמן • אריק
  בג״צ פרידמן • עומר
  בג״צ פרידמן • נמר עתידות
  בג״צ פרידמן • אישקש
  בג״צ פרידמן • האייל האלמוני
  בג״צ פרידמן • אביר הקרנפים
  בג״צ פרידמן • צפריר כהן
  בג״צ פרידמן • אביר הקרנפים
  בג״צ פרידמן • צפריר כהן
  בג״צ פרידמן • אביר הקרנפים
  ללא כותרת • קוזמו
  ללא כותרת • dd
  ללא כותרת • נמר עתידות
  ללא כותרת • dd
  ללא כותרת • נמר עתידות
  ללא כותרת • אריק
  ללא כותרת • אביר הקרנפים
  ללא כותרת • נמר עתידות
  ללא כותרת • אריק
  ללא כותרת • אישקש
  ללא כותרת • קוזמו
  ללא כותרת • אישקש
  ללא כותרת • קוזמו
  ללא כותרת • אישקש
  ללא כותרת • נמר עתידות
  ללא כותרת • אריק
  ללא כותרת • אישקש
  ללא כותרת • נמר עתידות
  ללא כותרת • אביר הקרנפים
  ללא כותרת • נמר בזרם הבירה
  ללא כותרת • אריק
  ללא כותרת • נמר בזרם הבירה
  ללא כותרת • אריק
  ללא כותרת • נמר נמס
  ללא כותרת • dd
  פחד ותיעוב באייל הקורא • אישקש
  פחד ותיעוב באייל הקורא • נמר בזרם הבירה
  פחד ותיעוב באייל הקורא • אישקש
  ללא כותרת • אריק
  ללא כותרת • קוזמו
  ללא כותרת • נמר עתידות
  ללא כותרת • אביר הקרנפים
  ללא כותרת • קוזמו
  ללא כותרת • נמר בזרם הבירה
  ללא כותרת • קוזמו
  ללא כותרת • נמר נמס
  ללא כותרת • dd
  ללא כותרת • נמר נמס
  ללא כותרת • אישקש
  ללא כותרת • dd
  ללא כותרת • אישקש
  ללא כותרת • נמר נמס
  ללא כותרת • קוזמו
  ללא כותרת • אביר הקרנפים
  ללא כותרת • קוזמו
  ללא כותרת • נמר עתידות
  ללא כותרת • אביר הקרנפים

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים