לא נעים אבל אין ברירה 701857
דב אנשלוביץ שבת, 6/10/2018, 8:34
עד כמה שהבנתי חקירתו של הנער נעשתה אחרי שהתברר מהתבוננות בסרטי מצלמות הבטיחות ששני הנערים רכבו על גבי האופניים החשמליים בניגוד לחוק ללא קסדות בניגוד לחוק, והאופניים סטו מהנתיב הצדדי לנתיב שבו נמצא הרכב הפוגע בניגוד לחוק. לכן, אי אפשר לבוא בטענות אל המשטרה. הם עשו את הנדרש, והיו ראויים לביקורת לולא עשו כך.
לא נעים אבל אין ברירה 701859
יובל נוב  (אתר) • בתשובה לדב אנשלוביץ שבת, 6/10/2018, 9:39
האם אתה בעד למצות את הדין עם הורה ששכח את התינוק שלו במכונית חונה ביום שרב, והתינוק מת?

זה לא שלדעתי שני התרחישים שקולים, אני רק מנסה לברר את גבולות קו המחשבה שלך.
לא נעים אבל אין ברירה 701860
easy • בתשובה ליובל נוב שבת, 6/10/2018, 10:03
מיצוי הדין עם הנער שהרכיב, אם אכן ימצאו ראיות לכך שהתאונה נגרמה באשמתו, הוא עניין של פרקליטות המדינה. המשטרה מחוייבת לחקור את נסיבות התאונה ולאסוף את כל הראיות, ולו כדי לאפשר לנהג הרכב הפוגע להתגונן נגד האשמה של גרימת מוות ברשלנות (או הריגה, אם נהג בשכרות). אני לא חושב שיש מקום לבוא בטענות למשטרה במקרה הזה, היא עושה את עבודתה ואם ייתכן שחקירת הנער תביא לראיות נגדו, הרי שהמשטרה חייבת להזהיר אותו ולחקור אותו כחשוד ולא כעד לאירוע.
למיטב זכרוני היו כבר כמה מקרים שנהגים שגרמו בנהיגתם לתאונה קטלנית, שבה נהרגו חבריהם שנסעו איתם, הואשמו בגרימת מוות ברשלנות ולא ויתרו להם בהנחה שאובדן החבר הוא עונש מספיק.
לא נעים אבל אין ברירה 701861
דב אנשלוביץ • בתשובה ליובל נוב שבת, 6/10/2018, 10:11
כל פעם שאני שומע על מקרה של הורה ששכח את התינוק ברכבו וגרם למותו אני נחרד גם בגלל שבהכירי את עצמי אני יודע שלמזלי זה אמנם לא קרה לי אבל זה היה יכול לקרות גם לי. איני בעד מיצוי הדין עם הורה כזה, וגם איני בטוח שאני בעד מיצוי הדין עם הנער. אבל צריך איך שהוא להעלות לדעת הציבור את העבירות האלה שנעשות על ידי נערים. חקירה בהזהרה מדגישה שמדובר אכן בעבירות ופעולה כזאת גורמת להבלטת הנושא הזה באמצעי התקשורת השונים, ונסיבות האירוע מראות שתוצאות העבירות האלה יכולות להיות מאד קשות. בהמשך אפשר להחליט (איני יודע אם זה תפקידה של המשטרה או הפרקליטות במקרה זה) לא להעמיד לדין בגלל הסיבות שכבר הוזכרו כאן. במקרה של הורה ששכח את ילדו התינוק ברכבו, אין צורך גם בחקירה בהזהרה. עצם פרסום הסיפור באמצעי התקשורת גורם להבלטת התמונה כולה על כל מרכיביה, ואין צורך בתוספת.

אמנם הקדמת ואמרת ששני התרחישים אינם שקולים, אבל בכל זאת אני רוצה לפרט ולומר ששכחת תינוק ברכב לא נעשית במודע, ואילו הרכבת נוסע נוסף ואי חבישת קסדות נעשות בדרך כלל במודע תוך תקווה שהעבירות לא תגרומנה לנזק.
ועלה בדעתי מקרה כזה: אם אני עובר רגלית במעבר חצייה באור אדום (דבר שאני עושה לפעמים אבל אל תספר לאף אחד) ונפגע, יש מקום לא רק לחקור אותי אלא גם להענישני.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות