722924
לפני שבועיים נפטר ההיסטוריון/ארכיאולוג מגן ברושי. בהספד עליו ב"הארץ" מצוטט משפט שלו, שהזכיר לי את הדיון כאן. "שלא כצפוי, כמה מן ההמצאות החשובות, אפילו המהפכניות, שבעיקרן הן פשוטות בתכלית, הופיעו באיחור מתמיה. שלא כמו ביקוע האטום, הן לא הותנו בשום תגליות טכנולוגיות קודמות." הדוגמאות שמוזכרות (עופר אדרת כתב את ההספד) הן הארובה, הארכוף והמריצה.

(בגלל שלא מזמן ראיתי עם בני את "היה היה", טרי לי בזיכרון איך איש חכם ממציא את המריצה ואת הארכוף. בעצם הוא האיש המשפיע בהיסטוריה!)
722932
דוקא בקשר לביקוע האטום, הגעתי לתובנה (אולי טפשית, הבה נראה) חאחרונה לפיה כל הענין של ביקוע האטום הוא הרבה יותר מזל משכל.
תאר לעצמך פלנטה עם ציויליזציה מתקדמת מאד, שכבר יודעת היטב קוונטים ואפילו יחסות פרטית, אלא מאי - על הכוכב שלה במקרה אין מתכת כבדה ונדירה יחסית שנקראת אצלנו אורניום. הטענה שלי היא שיקשה מאד מאד על אותה ציויליזציה להמציא את הנשק הגרעיני.
סביר שמתישהו, המדענים המתקדמים שלה אפילו יבינו כי הכוכב סביבו הן חגים מבוסס על אנרגית היתוך גרעיני.
זה עדיין לא יקרב אותם כהוא זה ליצירת תנאי ההתחלה להיתוך כזה, או לנשק שמתבסס עליו.

בקיצור ה'מזל' שנקרה בדרכה של האנושות, הוא ראשית שיש בכלל בטבלה המחזורית יסוד שמתפרק בקלות אופיינית ומרובת נויטרונים‏1, ושנית שאותו יסוד נמצא בכמות מספיקה בקליפת כדור הארץ.

1 אני מבין שלפי צורת מחשבה מסוימת לקרוא לזה מזל זה כמו לקרוא מזל לעובדה שיש מספר ראשוני בין 2000 ל-‏2100.
722938
דווקא בשביל היתוך גרעיני אין צורך ביסודות בקיעים; ציביליזציה מתקדמת עשויה לפתח כור היתוך ללא יסודות כאלה. פצצה שמבוססת על היתוך זה כמובן סיפור אחר; אבל מי יודע, יתכן שאילו לא היו לנו פצצות ביקוע זמינות מישהו היה מפנה את תשומת לבו לשאלה איך ניתן להפיק היתוך במאפיינים של נשק. בהנחה שהציביליזציה כבר השתלטה על היתוך לייצור אנרגיה, יתכן שזה פשוט יותר משנדמה לנו.

וכמובן, עולה השאלה האם תיתכן פלנטה תומכת-חיים שלא מכילה יסודות בקיעים. אני לא בקיא מספיק בקוסמולוגיה כדי לדעת מה פיזור היסודות האלה ביקום והאם יתכן כוכב לכת סלעי שלא מכיל כאלה. בכל מקרה, אחד הדברים שמצוינים לא פעם כמאשרי-חיים על כדה"א הוא טקטוניקת הלוחות, ואחד הגורמים העיקריים לטקטוניקה הזו הוא הפירוק של איזוטופים בקיעים במעמקי כדה"א שמתחזק את החום של הליבה. לכן יתכן בהחלט שלולא היסודות האלה לא היו כאן חיים - לא שזה בהכרח שולל את האפשרות לקיום חיים ללא היסודות האלה, אבל עדיין זה מחזק את המתאם בין קיומם לבין התפתחות ציביליזציה.
722949
ברור שלא צריך, אבל זה הרבה הרבה יותר קשה.
וזה עוד יותר קשה כשאין לך שום סביבה ניסויית למדוד, למדל ולהבין מה בכלל צריך בשביל ההיתוך הזה.
אז כמובן שהטיעון הלא חסום מלמעלה של 'ציויליזציה מתקדמת מספיק תצליח לעשות כל דבר שאפשר לחשוב עליו' מנצח את זה, אבל זה גם לא מעניין וגם לא בטוח שמבוסס על שום עובדה ידועה‏1.

לגבי הפסקה השנייה - זה כבר יותר מעניין, אבל:
א. אני לא מכיר את הטיעון שחום הליבה נסמך בעיקר על איזוטופים בקיעים. זה מפתיע אותי, ואשמח לראות סימוכין.
ב. גם אם כן - זה עדיין לא מספיק. יש הרבה איזוטופים רדיואקטיביים ואף בקיעים - אבל רובם ככולם אינם מאפשרים תגובת שרשרת, שבלעדיה אין הפקת אנרגיה גרעינית וכמובן אין יזימה של היתוך גרעיני.

1 באותה מידת ביסוס אפשר לדמיין נראטיב שיהפוך מזל לחוסר מזל - שציויליזציות מתקדמות באמת נוצרו ושרדו רק בכוכבים חסרי אורניום, כי היו להן עוד מאות או אלפי שנים להתפתח לפני שגילו את יכולת ההשמדה העצמית הגלובלית והשתמשו בה כדי להחזיר את עצמן לתקופת האבן.
722960
האנושות הגיעה לשלב המופלא שבו היא כבר לא נזקקת לגרעין כדי לאיים על עצמה בהשמדה. (למען האמת, אני מכיר מישהו שטוען בעקשנות שהגרעין הוא המפתח למניעת ההשמדה (-: )
722962
אז למה? נשק ביולוגי?
722966
האקלים. (לא השמדה מוחלטת, אבל נסיגה דרמטית בציביליזציה תוך מאה שנה נראית כמו תסריט לא דחוק.)
722967
בהסתכלות גלובלית (הה) זה נראה לי רחוק מאד מהשמדה.
בשפעת הספרדית מתו חמישים מיליון, במלחמת העולם השנייה מאה מיליון, והאנושות משגשגת היטב מאה שנה אחרי.
היא תשגשג גם אם יהיו שמונה מיליארד ולא תשעה.
722970
השפעת הספרדית ומלחמת העולם היו אסונות לפרק זמן קצר. משבר האקלים מאיים להחריף עד למצב שמכונה Unnihabitable Earth, ולא להשתקם ממנו. אני מניח שגם בהתחממות קשה מאוד (עשר מעלות?) העולם יכול לאכלס מספיק אנשים (מאה מיליון?) כדי לקיים ציביליזציה מתקדמת, עקרונית; אבל אם הקריסה תהיה מהירה אז האנושות עלולה לסגת הרבה לאחור.
722972
קראת את הספר "התמוטטות" של ג'ארד דיאמונד? חובה.
הציביליזציה האנושית היא מוסד הרבה יוצר רגיש ושברירי מאשר אתה מניח באופן לא מפורש. הציבילזציה הזו תתמוטט הרבה לפני שנגיע למה שאתה קורה Unnihabitable Earth.
דיאמונד, האקלימטולוג הסביבתי סוקר שם את גורלם של אנשי המאיה במרכז אמריקה, האנסאזי בצפון אמריקה, אנשי אי הפסחא באוקיינוס השקט, הויקינגים בגרינלנד וצאצאיהם המודרניים באיסלנד.
למען האמת, הפרוגנוזה שלו לכדוה"א אינה חד משמעית. מצד אחד, כדוה"א הוא מעין אי מבודד בחלל הקוסמי וזה לא טוב (אי אפשר להביא חומרי גלם ומקורות אנרגיה ממקום אחר או להגר לשם). מצד שני כדוה"א גדול מאד ויתכן ששרידים של ציבילזציה יכולים לשרוד במקומות רבים על אף התנאים הקשים.
723030
אני חושב שדווקא ההיתוך הוא פשוט יותר להבנה מאשר הביקוע. פיסיקאים שהגיעו להבנה בסיסית של מבנה האטום והכוחות הפועלים בו ושל השקילות בין חומר לאנרגיה ישאלו את עצמם מה קורה אם אתה לוחץ יחד גרעיני אטום בכוח שמספיק כדי להתגבר על הדחיה ביניהם, וכל ציביליזציה שמתבוננת בכוכב שסביבו היא חגה מוכרחה לשאול את עצמה מה מייצר את האנרגיה שקורנת ממנו. האתגר בהיתוך הוא ליצור ולהחזיק את הכוחות העצומים האלה בלי שיש לך מסת שמש מסביבך; זה לא אתגר תאורטי כמו שזה אתגר טכנולוגי. כשאתה עוקב קצת אחרי מה שמחפשים בטוקמאקים של היום, זה בעיקר הבנה של איך בורחת האנרגיה מתוך הפלסמה, איך נוצרים בה גלים ונקודות דחוסות יותר ופחות וכיו"ב. אלה לא שאלות של תאוריה אלא של בקרה ומידול שנחוצים כדי להפיק אנרגיה ברמה מועילה; אבל לבנות התקן שיממש תגובת היתוך בסיסית זה דבר שאפשרי גם במרתף הבית, אם אתה מוכן להשקיע בזה קצת (או הרבה) זמן וכסף.

לגבי ביקוע האיזוטופים וחום הליבה, ראה למשל כאן. ושוב - היתוך גרעיני לא זקוק לתגובת שרשרת. נשק שמבוסס על היתוך גרעיני מבוסס בציביליזציה שלנו על שלב ראשון שבו מופעלת פצצת ביקוע. יתכן שזו הדרך היחידה להגיע להיתוך גרעיני בתוך מעטפת קטנה ובזמן קצרצר, אבל יתכן גם שבעוד מאה שנה, כשנשלוט היטב בהיתוך ליצירת אנרגיה, נמצא דרך פשוטה יותר לעשות את זה.
723034
לגבי ההבנה התיאורטית הבסיסית, ברמה שתלמיד תיכון מבין מה זה ביקוע והיתוך, אני מסכים.
לגבי האתגר הטכנולוגי - קצת פחות.
דבר ראשון - הגבול בין תיאוריה לטכנולוגיה לא חד וחלק. אני בטוח שההבנה של משוואות הזרימה של פלזמה פרנסה אלפי פיזיקאים ומאמרים אקדמיים לפני שהתחילו ללמוד אותה בפקולטות להנדסה.
ושלל תחומים כאלה ואחרים נלמדו (תוך קבלת תקציבים עצומים משני צידי המלחמה הקרה) על ידי המדענים שעסקו בפיתוח נשק גרעיני. אני זוכר דוגמה שמציין קיפ תורן בספרו על חורים שחורים, שבה הבנה משמעותית תיאורטית בתהליך הקריסה של סופרנובה הסתייעה בעקרון דומה שהובן כאשר ניסו לפתח פצצת היתוך מסוג מסוים.

אני בטוח שיש מאות תובנות כאלה, בתחום האפור בין מחקר לטכנולוגיה, שקידמו משמעותית את ההבנה ההנדסית, תקרא לה, כיצד מתנהגת פלסמה תרמוגרעינית. ואחרי מאה שנה כמעט של מחקר שכולל גם גישה ישירה ומאות ניסויים מבוקרים במתקני היתוך זמינים (פצצות) ולא רק התבוננות בכוכב ממרחק 150 מיליון ק"מ, עדיין נראה שהדרך מאד ארוכה.

יש מצב שציויליזציה שכל מה שיש לה זו ההתבוננות מרחוק הזו, מאד תתקשה להתקדם בכיוונים האלה.
וזה אם בכלל היא תחשוב אפילו בכיוון -
לגביה זה עשוי להיות כמו לגבינו הידיעה שאפשר לעשות אנרגיה בהינתן חור שחור לידך, או כשמפגישים חומר ואנטי חומר, אבל אלה דברים שקורים רק בכוכבים רחוקים ואנחנו אפילו לא חולמים שניתן לייצר כאלה בתנאים סבירים על כדור הארץ.
723041
ויקיפדיה יודעת לספר שארתור אדינגטון הציע עוד ב-‏1920 שהיתוך מימן להליום עשוי להיות מנגנון יצירת האנרגיה של הכוכבים, שמארק אוליפנט הצליח להשיג היתוך של איזוטופים של מימן במעבדה ב-‏1932, ושהאנס בתה פיתח את התורה המלאה פחות או יותר של מחזור החיים של ההיתוך והקריסה בכוכבים במהלך שנות השלושים - כל זאת לפני שליזה מייטנר ואוטו פריש גילו את הביקוע ממש ערב המלחמה. לכן נראה לי סביר מאד שגם לולא גילוי הביקוע האנושות היתה מתקדמת וממשיכה לנסות להפיק היתוך גדול יותר ויותר במעבדותיה. אילו כל המאמץ שהושקע בפיתוח כורי ביקוע היה מושקע בכורי היתוך, אולי אפילו היינו היום קרובים יותר למימושם. אני מסכים שמאמצים שהושקעו בפיתוח הנשק הגרעיני ואולי גם האנרגיה הגרעינית תרמו גם לחקר ההיתוך, אבל קשה לי להאמין שבלעדיהם זה לא היה מתרחש כלל. לדעתי הניסויים הגרעיניים בפצצות עצמן דווקא לא תרמו הרבה; כשהפצצה מתפוצצת אין הרבה שאתה יכול לעשות כדי להבין את מה שמתרחש בפנים במיקרו- או נאנו-שניות של ההיתוך כשאתה צופה ממרחק של עשרות קילומטרים. מה שמן הסתם תרם - עד כמה שהיתה זרימת מידע בין החוקרים הצבאיים לאזרחיים - הוא העבודה התאורטית שקדמה לתכנון הפצצות.

בהנחה שציביליזציה מתקדמת תגיע למצב שמה שמגביל את ההתפתחות שלה הוא זמינות האנרגיה, יהיו לה שני כיווני התפתחות: איסוף יותר ויותר אנרגיה מהשמש שלה (עד לעטיפתה בכדור דייסון כדור דייסון [ויקיפדיה]) או ייצור עצמי - שציביליזציה כזו, אם היא תתפתח כמו שלנו בשנות השלושים, תבין את עקרונותיו הבסיסיים. אני משער שחלק לפחות מהמאמצים שלה יופנו גם בכיוון הזה, ואם היא תהיה מפותחת טכנולוגית כמונו ויותר אין שום סיבה שהיא לא תצליח.
723043
טווח ההסכמה בינינו די רחב.

לגבי הניסויים - יש הבנה מצוינת כיום, כנראה, של מה שמתרחש בנאנו שניות של ההיתוך בתוך פצצה (ברמה שבאמת רק מלקרוא ויקיפדיה קשה להאמין איך הצליחו לדעת את כל זה באופן כה מדויק, ולשלוט במנגנונים האולטרא-היפר מהירים האלה כדי להשיג בדיוק את מה שרוצים, למרות שכרגע התפוצצה שני סנטימטר לידך פצצה גרעינית). אין לי ספק שניסויי הפצצות היו אבני דרך קריטיות לגיבוש ההבנות האלה, פסילה של תיאוריות מסוימות ואישרור תיאוריות אחרות.
קל לדמיין איך מפרמטרים כאלה ואחרים של הניסויים האלו (שמן הסתם היו מנוטרים על כלות) אפשר להבין הרבה על מה שקרה באותן נאנו שניות, והאם זה תאם למודלים התיאורטיים או לא, ובאיזה כיוון.
722977
גורם לך לתהות באיזה מובנים האנושות חסרת מזל. נגיד, אולי הסיבה שלא מצאנו מונופולים מגנטיים היא מקריות גרידא.
722978
לא נראה לי שמציאתם היתה משאירה חותם משמעותי על רוב האנושות. בטח לא החלק שמסתפק בשחמט מגנטי.
723032
המממ... תלוי מה אפשר היה לעשות אילו היו לך מונופולים כאלה (כמובן, רשות ההגבלים היתה מבקשת לפרק אותם, אבל היינו מעבירים את הבעלות עליהם לתשובה והיה לנו ''מתווה המגנטיות''). אילו הם היו מאפשרים, נגיד, על-מוליכות בטמפרטורת חדר זה היה משפיע על רוב האנושות. מצד שני, אילו הם היו מאפשרים שליטה בשדה המגנטי של כדה''א הם היו נותנים לנו שיטות חדשות להשמדה עצמית.
723035
אתה יודע שאפשר לייצר שדות מגנטיים גם בלי מונופולים כאלה, נכון? למה שהם יאפשרו שליטה בשדה המגנטי העצום של כדור הארץ?
על מוליכות יכול להיות נחמד מאד.
723039
הענין הוא שמונופול כזה מביא לך פיסיקה חדשה. ברגע שיש פיסיקה חדשה, הדברים שאפשר לעשות איתה לא מוגבלים למה שידוע לך היום. כשהכירו רק את המכניקה הניוטונית לא ידעו שהתופעה המוזרה הזו שגלווני גילה עם הרגליים של הצפרדעים תאפשר תקשורת מיידית מסביב לעולם. כשמארי קירי גילתה את הקרינה המייננת לא חשבו שייצא מזה עידן היסטורי חדש ושזה יעצב את האסטרטגיה של מעצמות העל הגדולות ויפיק 20% מהאנרגיה שהאנושות צורכת (טוב, מהחשמל). לכן אני לא יודע מה אפשר היה לעשות אילו היו לנו כלים ליצור מונופולים מגנטיים, אבל בהחלט יתכן שזה היה חורג מהותית ממה שאפשר לעשות באמצעים שיש לנו היום.
723044
זה כבר מחוץ לסקלה של מה שאני מבין בו, אבל ממה שקראתי נראה שהימצאות מונופולים כאלה יעשה בפיסיקה שינוי הרבה יותר קטן מאשר מציאת למשל חלקיק חדש שלא נמצא במודל הסטנדרטי.
קראתי פעם תיאור מעניין לפיו דיראק הראה שמספיק שיהיה אי שם ביקום מונופול מגנטי כדי לאלץ קוונטיזציה של המטען החשמלי - שכיום לא מבינים למה הוא מופיע רק בכפולות שלמות של מטען יסודי (זה של הקווארק).
723045
אם הם היו מכירים את הטבלה המחזורית ואת ההיתוך במאיצים, הם היו מתחילים לייצר יסודות כבדים באופן מלאכותי (כמונו) ומהר מאד מגלים את הביקוע.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים