ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723036
לא משה, ולא ישו, בודהה או מוחמד השפיעו באמת על איך אנשים חיים. אמונות אחרות, ולא כל כך שונות, התקיימו לפניהם, ובסוף כל ההבדל הוא לאיזה פסל סוגדים, ואיך מתקיימים סידורי הקבורה וכו'.

ההשפעה הכי דרמטית בהיסטוריה על חיינו היא ההתפתחות הטכנולוגית של המאות ה 19/20/21 (כן, ממש עכשיו). בחרתי בניוטון כטכנולוג על בפני עצמו, ומייצג חשיבה מדעית שאיפשרה את המהפכות הנ"ל.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723106
אני חולק עליך.
לדת יש תפקיד עצום כמניע תרבותי. היא קובעת את סולם הערכים של החברה והיחיד. הכמות הלא פרופורציונלית של היהודים ברשימת זוכי פרס נובל תוכיח.
כאשר הכנסיה התנגדה לרעיונות מדעיים המדע נתקע למשך אלף שנים. ההתפתחות הטכנולוגית הנוכחית גם היא תוצאה של סולם ערכים תרבותי.
הדת אחראית למלחמות הגדולות של אלף השנים האחרונות, למעט שתי מלחמות העולם, ולא הפסיקה להיות המניע למלחמות גם אחריהן- יוגוסלביה, אפגניסטן, הודו, איראן, ישראל.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723109
מעניין שלא הזכרת את אירלנד. האם זה משום שבמלחמה שם לא מעורבים מוסלמים?
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723118
נכון, שכחתי את אירלנד, ובטח עוד כמה- דעא''ש למשל.
המלחמות בין המוסלמים לנוצרים הן הכי בולטות, ובעלות ההיסטוריה הכי ארוכה.
בהודו המוסלמים הם דווקא המיעוט הנרדף.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723126
ומעניין לא פחות שאתה כן זכרת והזכרת את אירלנד, ומעניינת גם הסיבה האפשרית שבחרת כהסבר הראשון לשכחה של שוקי (ולא, למשל, שזכר הסכסוך באירלנד כבר די שכח במציאות המוטרפת שלנו).
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723130
2:0 לטובתך:)
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723180
אבל השפעת הדת במובנים האלה היא שרירותית, וקפריזית, בספק אם היא קשורה לאנשים ספציפיים או אפילו לרעיונות אבסטרקטיים. אנשים מתאגדים מסיבה כלשהי ואז נלחמים בהתאגדויות אחרות. למה? תחרות על משאבים, שיעור מסויים של גנים רצחניים באוכלוסיה, פחד מהאחר.
יש השפעה אדירה להקמת הערים והמדינות. להמצאת הכתב והכסף. וכיוצא בזאת מהפכות טכנולוגיות במהותן.
דתות - בעיקר רעש רקע. במשך תקופה ארוכה הן היו מקור משמעותי להסכמה על ערכים, אבל בעולם המודרני התפקיד הזה הולך ונעלם.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723188
האמנם הקמת הערים והמדינות היא מהפכה טכנולוגית במהותה? לדעתי לגמרי לא. זו מהפכה חברתית, לא טכנולוגית. הטכנולוגיה נוצרה בגללה, לא להפך.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723208
טכנולוגיה לא חייבת להיות חומרית. לפחות בעיני טכנולוגיה של ארגון חברתי היא עדיין טכנולוגיה, ועיור היא דוגמא מצויינת (וקיצונית) לטכנולוגיה לא טריוויאלית כזו עם השפעה מהפכנית.

לא חסרות דוגמאות לטכנולוגיה לא חומרית: הכתב, הניסויים המחשבתיים של גלילאו ואינשטיין, המבנים הדקדוקיים שמאפשרים ניסוח counterfactuals בדיבור, הקונספט של קודקס חוקים ושלטון חוק, עצם הגישה של חקירה פילוסופית, מתודולוגיות מדעיות, תווים מוסיקליים, כסף, רעיונות מתמטיים...

אני כמובן לא טוען שכל רעיון הוא טכנולוגיה: רק אלה שאפשר ללמוד ולאמץ (יחסית) במבודד לצרכים מעשיים או כדי להשיג מטרות ספציפיות. כך שז'אנרים ספרותיים ומבנים ליריים, סגנונות מוזיקליים, אופנת לבוש או סגנונות אדריכליים הם לא "טכנולוגיה". גם דת - באופן כללי - היא לא טכנולוגיה. אבל אלמנטים מסויימים של מוסדות דת, הפצת דת וכו' יכולים להחשב ככאלה.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723209
הזכרת "תווים מוזיקליים". יש מי שטוען שמוזיקה בכללותה, בלי קשר לתווים (והרבה לפני שהם הומצאו), היא transformative technology of the mind - המצאה אנושית רבת-עוצמה עם השפעה ביולוגית על תפקוד המוח, גם בתחומים לא-מוזיקליים.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723217
אולי זה מבוך העכברים הבלתי נראה שבו ישויות היפר מתקדמות בוחנות ומנטרות את התנהגות המין האנושי (מתבסס על סיפור מד''ב קצר של אסימוב שאומר אותו דבר לגבי בדיחות).
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723230
אפשר גם להגדיר דת כטכנולוגיה של הפצת רעיונות ומיסטיקה כטכנולוגיה של הכנסת האדם למצב תודעתי שונה. הבעיה היא שמי שעושה את זה מרדד את עולם התופעות ומוותר על התובנות שיכולות לצמוח מתוך הבנת הדומה והשונה בין קבוצות של תופעות וארועים. טכנולוגיה לא חייבת להיות חומרית (נדמה לי שרוב הכותבים כאן עוסקים או משתמשים בכתיבת קוד, למשל), אבל לדעתי היא לא אמורה לכלול שינוי בארגון הפנימי של החברה (למשל משבט נטול היררכיות למבנה שמסודר בחמולות שלכל אחת מהן יש מפקד וסגן); העיור הוא בדיוק שינוי מהסוג הזה.

קראתי פעם מאמר שתיאר אפילו את המהפכה התעשייתית קודם כל כשינוי בארגון העבודה. הדוגמה היתה תעשיית הטקסטיל באנגליה. בימי הביניים, האיכרים היו גוזזים את הכבשים ואז, בימי החורף שאין בהם הרבה פעילות חקלאית, היו מנפצים את הצמר וטווים אותו - כל אחד בביתו (בעיקר הנשים, כמובן). עם הזמן, גם בשל הגידור של חלקות שהקטין את שטחי המרעה הזמינים וגם מסיבות אחרות, נוצר מצב שבו לא תמיד לכל איכר היה מספיק צמר כדי להרוויח ממנו או שלא לכל איכר היה טעם להשקיע בנול לטוויה. לכן סוחרי הצמר החלו להעמיד לרשות האיכרים מבנים ובהם נולים שהיו שייכים להם. האיכרה באה, הביאה צמר אם היה לה או קיבלה מהסוחר צמר גולמי שרכש וטוותה כל היום. אלה בעצם היו מפעלי הצמר הראשונים והנשים הפכו מעצמאיות לשכירות - אולי אפילו בלי לחוש בכך. בעצם אותן נשים עבדו על אותם נולים - אבל הבעלות על הנול והצמר, אופן המימון, חלוקת הסיכונים, כל אלה השתנו. בעיני זה לא שינוי טכנולוגי, ואם אתה שם אותו באותו סל עם מנוע הקיטור אתה מפסיד הרבה מהתובנות שיכולת לקבל.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723236
אחד הספרים שהשפיעו ביותר על ההבנה שלי של תהליכים גלובליים ארוכי טווח היה "הגל השלישי" של אלווין טופלר.
הוא מסביר שם איך המעבר מהחברה החקלאית של הגל הראשון לחברה התעשייתית של הגל השני השפיע על כל תחום בחיים- מבנה המשפחה, בתי הספר, ההיררכיה החברתית, תקשורת המונים ובעיקר מבנה העבודה והשווקים. אפילו על תפיסת הזמן- מהתפיסה המעגלית המחזורית של הזמן של החקלאות, התלויה ביממה ובעונות השנה, לתפיסה הלינארית של הזמן של העידן התעשייתי, שדורש סינכרוניזציה, ולכן דורש מכל פרט לדעת את הדקה המדויקת.
טופלר חזה איך המעבר מהגל השני התעשייתי לגל השלישי - הגל של טכנולוגיית המידע - ישפיע גם הוא על כל תחום בחיים.

לא פחות משמעותי היה המעבר מגל אפס, זה של חברת הציידים לקטים, לגל הראשון החקלאי. זו היתה המהפכה הניאוליטית.

שלוש המהפכות- הניאוליטית, התעשייתית, ומהפכת המידע של ימינו- היו בבסיסן מהפכות טכנולוגיות, אבל ההשפעה העמוקה שלהן על הקיום האנושי היתה בכל תחום: גם האישי, גם הבין אישי וגם הרוחני.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723285
אני לא רואה שום אבסורד ב-"טכנולוגיה של הפצת רעיונות", ואני אמנם לא מבין כלום במעברים בין מצבי-תודעה - אבל אם it's a thing - אז אני בהחלט מחשיב את הטכניקות הרלוונטיות כטכנולוגיה.

המחשבה על "קווי-ייצור" כטכנולוגיה היא כל כך טבעית עבורי, שאני מופתע לגלות שאתה רואה בכך חידוש (שלא לומר, אבסורד). גם חלקים גדולים מהמערכת הפיננסים (כמו "בורסה" או "חוזה עתידי") הם טכנולוגיה par excellence בעיני.

אני לא רואה את הרידוד של עולם התופעות עליו אתה מדבר. להפך, למעשה. אבל לצערי (זה דיון מעניין) פירוט ידרוש ממני יותר זמן משיש לי כרגע. אני מקווה שאחזור לכאן בהמשך.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723357
לא דיברתי על קו ייצור אלא על שינוי ארגוני: במקום שאני אהיה הבעלים של הנול ואעבוד כעצמאי עכשיו אתה הבעלים שלו ואני עובד כשכיר שלך. אם גם זו "טכנולוגיה" בעיניך אז לטעמי אתה פשוט מגדיר את המושג הזה באופן שהוא יכול לכסות כמעט כל תופעה שקיימת בחברה האנושית. ברגע שהפכת מונח לכללי מדי אז איבדת את המשמעות שהוא היה יכול לספק לך. דת היא טכנולוגיה של הפצת רעיונות, מלחמה היא טכנולוגיה של פתרון סכסוכים, וכן הלאה - אז המושג נעשה עקר.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723292
אני חושב שנוח לסווג את תחומי הידע האנושי לנושאים. גם אם ההגדרה של הנושאים היא רכה וחופפת במידה מסוימת.
אז יש נושא ״כלכלה״, יש נושא ״פוליטיקה״, יש נושא ״אמנות״, יש נושא ״דת״ ויש נושא ״טכנולוגיה״ (או ״הנדסה״?)

נקח דוגמא קלה - תווים מוזיקליים. כן, זה רעיון מדהים שיש לו שימוש מעשי מאד. עדיין, רוב הזמן נוח לשים אותו בתת נושא ״מוזיקה״ בתוך הנושא ״אמנות״ מאשר בתת הנושא ״טכנולוגיה״. כשאני הולך לספרייה ואני אחפש ספר על תווים או היסטוריה של התווים - כנראה אפנה לאגף המוזיקה. עם זאת, עדיין בהקשרים מסויימים זה בסדר גמור לדבר על תווים מוזיקליים בתור טכנולוגיה. לדוגמא (ואין לי מושג אם זה נכון עובדתית): הטכנולוגיה של המוזיקה האירופאית במאה ה 17 (סתם דוגמא) היתה מתקדמת יותר מהטכנולוגיה של המוזיקה הסינית, בזכות התווים.

לגבי עיור.. עיור זה תהליך שהחל כנראה לפני 10000 שנה, ולדעתי רוב הזמן נוח לדבר עליו בתור נושא רחב תחת ״גיאוגרפיה״ או ״חברה״.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723302
לגבי עיור- טכנית, עיור הוא מושג ותחום מחקר גאוגרפי.
אבל המעבר של האנושות מנוודות לישובי קבע היה חלק ממהפכה בכל תחומי החיים. לא ניתן להפריד אחד מהם כי השינוי היה עמוק וכולל.
- לראשונה ניתן היה לצבור עודפים (בעיקר של מזון), ולכן גם לסחור בהם. נוצרו ההון, המסחר, התכנון הכלכלי, הכתב והחשבון.
- ניתן היה לקבץ יותר בני אדם יחד ורמת הארגון האנושי עלתה- נוצרה המנהלה, גדלה ההתמחות (ובכך הואץ הפיתוח הטכנולוגי), נוצרו מעמדות.
- גדלה לאין שיעור השפעת האדם על סביבתו- מבנים, דרכים, השקיה, מכרות. האדם הפך אדון לסביבתו, לצמחים ולחיות שהוא מגדל. עקב כך השתנתה גם תפיסתו את מקומו בעולם.
- גדלה התלות במזג האוויר ובעונות השנה - נוצרו (או התחזקו) האלים, החגים, המיתולוגיה. השתנתה תפיסת הזמן.

כל אחד מהתחומים שהוזכרו, ובטח עוד רבים שהשמטתי, אולצו לעבור מהפכה עצומה באופן משולב. לכן המושג ''עיור'' לא מבטא היטב את המהפכה הניאוליתית. אם ההוויה קובעת את ההכרה, אז מהפכה כזאת בהוויה ודאי יצרה שינוי עמוק באותה מידה בכל תחומי הפסיכולוגיה האנושית.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723310
לא שאני כזה מבין גדול בתחום, אבל יכול להיות שהתכוונת למהפיכה אחרת, ולא למהפיכה הניאוליתית?
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723312
לא, המהפכה הנאוליתית [ויקיפדיה] היתה לדעתי המהפכה הגדולה ביותר בתולדות התרבות האנושית.
נכון, היא לא קרתה ביום אחד, זה היה גל שעבר על התרבות האנושית במשך אלפי שנים, ושרידיו עוד מהדהדים כיום (יש עדיין תרבויות ציידים-לקטים פה ושם בעולם).
הגל של המהפכה התעשייתית, משמעותי ועצום גם הוא, שטף את העולם מהר יותר, וזה של מהפיכת המידע שוטף עכשיו עוד יותר מהר, עוד בטרם התפשט הגל התעשייתי לכל רחבי העולם (עדיין יש תרבויות חקלאיות).
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723313
שוב, אני ממש לא מבין בתחום, אבל למיטב ידיעתי הכתב הומצא אחרי התקופה הנאוליתית. גם דרכים, מכרות, תכנון כלכלי, ועוד דברים שהזכרת הופיעו רק מאוחר יותר.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723321
אתה צודק. אני כורך יחד את התקופה הנאוליתית והתקופה הכלקוליתית. ההפרדה ביניהן היא בעיני טכנולוגית בלבד, ומכל שאר הבחינות ההבדלים ביניהן הם כמותיים ולא איכותיים. שכלול ולא מהפכה. בכפר הירמוכי של התרבות הירמוכית [ויקיפדיה] (בסביבות 6000 לפנה"ס) חיו כנראה מעל 1000 איש, בתקופת החרס.
המצאת הגלגל מיוחסת לתרבות קדומה אשר התקיימה בדרום מסופוטמיה באלף החמישי לפנה"ס. כלי רכב בעלי גלגלים הומצאו לאחר שנת 4000 לפנה"ס, ככל הנראה בסביבות שנת 3500 לפנה"ס, זה אומר שכבר היו אז דרכים.
התעודה הראשונה בכתב היתדות נמצאה בארך בשכבה מסוף האלף הרביעי לפנה"ס. זה לא אומר שלא היו כתב וחשבון לפני כן, על מדיה שלא השתמרה. החשבון הומצא מן הסתם עקב האילוץ של אגירת המזון (כמה כדים של שעורה שמת במחסן? וכמה לקחת?). אני לא יכול לתאר לעצמי חברה של 1000 בני אדם ויותר מסתדרת בלי חשבון.
עדויות למכרות דווקא נמצאו עוד מלפני התקופה הנאוליתית.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723210
הטכנולוגיה, החל מהשימוש באש ובסכיני אבן לפני כמה מאות אלפי שנים, היא המאפיין הבולט, ויש שאומרים המגדיר, של המין שלנו.
את השינוי הגדול ביותר באורח החיים של המין שלנו עשתה המהפכה הניאוליתית.
אבל אין אדם בודד שאחראי על השינויים האלה. המצאות וגילויים שונים נעשו לרוב כמעט במקביל במקומות שונים כשנוצר בהם הצורך.
לא אדם בודד ביית חיות משק, לא אדם בודד המציא את ההשקיה.

סט הערכים הנוצרי הכתיב את ההתנהגות של האנושות בחלק קטן של העולם במשך 1000 ומשהו שנה, ואז אותו חלק השתלט במהירות על יותר מחצי עולם.
הטכנולוגיה לא קובעת את היחס להפלות, לעבדות, להלוואה ברבית, למוות- זו הדת והערכים שהיא מפיצה. ערכי הדת מכתיבים חלקים נרחבים במערכת היחסים האנושית.
ועל סט הערכים הזה אחראי מיתוס של אדם אחד, ובפועל לא יותר מחבורה קטנה של אנשים.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723691
מיתוס. זה לב העניין.

משה, כאדם, לא היה קיים מעולם (יציאת מצרים לא התרחשה). ישו, כאדם, היה בעל השפעה גדולה יחסית, אבל עדיין אפסית בהשפעתה על האנושות.

המיתולוגיה היהודית והנוצרית בוודאי השפיעו באופן עמוק ביותר על העולם. אילו היה סקר באייל, לגבי מהו הסיפור (או הספר) המשפיע ביותר, אז הברית החדשה הייתה במקום גבוה. ועדיין, הסיפור הפילוסופי/מדעי/טכנולוגי, גם אם אינו מקובץ בספר יחיד, צריך היה להיות במקום הראשון.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723692
יש בסקר הזה יתרון משמעותי מובנה לוותק, לפחות אם מפרשים ''הכי משפיע'' בתור ''זה שהשפיע על הכי הרבה אנשים''.
כיוון שכך, אזי סביר להניח שישו והנצרות השפיעו (לא בהכרח לטובה) על חייהם של עשרות מיליארדים לאורך
השנים, בעוד דרווין, למשל, הספיק להשפיע על חמישה מיליארד נניח עד כה. ייתכן ולאורך ההיסטוריה העתידית לבסוף דרווין ישיג והשפעתו תאריך זמן יותר, אבל את זה קשה לנו לדעת.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723710
אני לא מחשיב במיוחד את השפעת דרווין. באופן אישי הוא השקיע המון מאמץ וזמן אבל התובנה שלו לא מבריקה במיוחד. היו מגיעים למסקנות דומות לשלו בין כה וכה , למשל תוך כדי מחקר הגנטיקה. היום יודעים על אבולוציה של חיידקים ווירוסים וחיידקים מניסויים ישירים, בלי לשאוב מידע מיוחד מתורת דרווין. היו עולים על כל עקרונות הברירה הטבעית לגמרי בלעדיו תוך כגי לימוד האוולוציה בבעלי חיים זעירים שכן שם מחסור החיים מהיר מאוד ולכן גלוי דרך ניסויים. במוקדם או במאוחר היו מגיעים גם לתיאוריית התפתחות המינים המפותחים.

כל זאת אני אומר מכיוון שבסך הכל הרעיון של דרווין מספיק פשוט כדי שהיה אמור להתגלות בין כה וכה על ידי חוקרי מדעי חיים מבריקים.

רעיונות מסובכים דורשים אנשים מבריקים באופן חריג, בלעדיהם הרעיונות עלולים שלא להתגלות כלל או להתגלות רק לאחר זמן מאוד ממושך.

עד כאן ביולוגיה.

לגבי הדתות האברהמיות.
מבחינת מספר המאמינים הן השפיעו הרבה, יותר מחצי האנושות. אבל אם נתעלם מכמות ונעבור לאיכות, הפילוסופיה הקונפוציונית עולה על הדתות האברהמיות וכנראה תנצח אותן בסופו של דבר, במיוחד בעולם חילוני שלקראתו אנו הולכים.

הפילוסופיה הקונפוציונית אינה מתנגדת למדע וטכנולוגיה לכן יכולה להשתלב גם בעולם עתידי. הפילוסופיה הקונפוציונית טוענת שערכים חברתיים-מוסריים אינם נובעים מיישויות עליונות ניסתרות , אלא הם חלק מובנה בנפש האדם, לכן החברה האנושית היא שצריכה לדון בהן (בצורה רציונלית ) וחובה עליה להנחילם דרך חינוך מדור לדור.

לא זוכר את כל רשימת האנשים המשפיעים שניכללו בסקר אבל אם קונפוציוס נעדר ממנה, היה צריך להוסיפו.

ניסיתי לנכש שגיאות הקלדה, לא בטוח שהצלחתי במאה אחוז.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723717
אם מדברים על 200 השנים האחרונות, אז אני חושב שההשפעה של אדם סמית' על העולם גדולה מזו של דרווין. גם ישירות וגם דרך השפעתו על מרקס.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723725
אכן, אבל חברים, דרווין היה רק דוגמא בטיעון שלי למישהו מלפני מאתיים שנה מול מישהו מלפני אלפיים שנה, מה אתם נטפלים עכשיו לדוגמה במקום לטיעון.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723731
טוב, זו נראית לי מסקנה ברורה מאליה שמי שחי לפני 200 שנה השפיע פחות על האנושות ממי שחי לפני 2000 שנה. אולי עוד 1000 שנה יגידו מאו דזה טונג. איך אמר צ'ו אן לאי- עוד מוקדם להגיד.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723732
נראה שלאחרונה התגובות לטיעונים שלי נעות בין 'ברורים מאליהם' ל'אין לך מושג על מה אתה מדבר', אז בממוצע אני חושב שאני במקום טוב.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723735
בספר ניהול שקראתי לא מכבר (לא מפני שאני מנהל, חלילה) הוזכרה התובנה הפשוטה הבאה - כשמישהו אומר לך ''ברור'' או ''זה קומון סנס'' - זה מראה שאתה מצליח לתקשר.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723799
עדיין לא פגשתי בחיי מנהל שקרא ספר על ניהול.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723815
אשתי מנהלת יוצאת מהכלל, וקראה ספרים על ניהול.
למנהלים יש בדרך כלל הרבה אגו. לנשים קל יותר ללמוד בלי שזה יפגע להן באגו.
האמירה שלך כנראה יותר מדויקת ממה שהתכוונת.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723108
התפתחות המדע והטכנולוגיה לא היו כרוכות אחת בשנייה עד לתקופה המודרנית. ליוונים ולמדעני התחייה המדעית (מקופרניקוס עד למאה ה19) מדע היה בגדר תיאוריה על עולם הטבע ו/או מערכת ניסויים על מנת לגלות גילויים חדשים לגביו. הטכנולוגיה שפותחה עבורו כמו הטלסקופ והמיקרוסקופ נועדו לסייע לו. במקביל התפתחויות טכנולוגיות כמו הדפוס ואבק השריפה נעשו לצרכים מעשיים שלא היו קשורים למדע. רק במהלך המאה ה19 וביחוד המאה ה20 התמזגו שני הענפים עד שהפכו לכרוכים אחד בשני.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723177
כמה הערות :
1. איך דרמטית ורק עכשיו התרחשה ? ממתי אנחנו מנתחים אירועים תוך כדי תנועה ?
2. ואם אתה כבר בוחר לראות את המהפכה המדעית כמחוללת מהפכות בקנה מידה היסטורי ,אתה חייב לחזור לגלילאו גליליי המאה ה-‏17 ; לרפורמציה הפרוטסטנטית - להטלת הספק בקתוליות במאה ה-‏16 ; לכוכבים ולניקולאוס קופרניקוס במאה ה-‏15 ; לפיתגורס במאה ה-‏6 לפנה"ס ; לפיניקים שפיתחו את האלף-בית במאה ה-‏16 לפנה"ס ; הקמת אתר סטונהנג' באנגליה במאה ה-‏22 לפנה"ס; הכתב השומרי משתנה מפיקטוגרפים לפונמות במאה ה-‏29 לפנה"ס ; המציאו את המחרשה במאה ה-‏34 לפנה"ס.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723186
1. בעולם של שינויים דרמטיים משנים את תזמון הניתוח על פי הצורך. אין לי מתודולוגיה סגורה שאני יכול להצדיק.
2. השמות שציינת: גלילאו, קופרניקוס ופיתגורס, כולם ראויים במידה סבירה. אבל הם לא מופיעים ברשימת האפשרויות של הסקר, ואני מעדיף להימנע מהאפשרות של "מישהו אחר" שמרגישה לי כמו פתק לבן בבחירות. ובכל זאת יש משקל סגולי מיוחד לרוחב היריעה העצום של הרעיונות של ניוטון, והשפעתם על מגוון טכנולוגיות: מכניקה, כבידה, אופטיקה, תרמודינמיקה, מתמטיקה חדשה. האיש השפיע. (בלי לגרוע בשרשרת האדירה לפניו ואחריו, של אנשים שבאמת שינו את העולם)
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723191
2. אני יודע שהם לא מופיעים בסקר, אבל למה אתה מקדש את המאה ה20 ולא מפרגן למאות שהצמיחו את המאה הזאת על מרכיביה הטובים והרעים ?

ברשותך - אמליץ לך לעיין בערך רובים, חיידקים ופלדה [ויקיפדיה] ובייחוד בטענתו של דיימונד שההמצאה היא אם הצורך ושלא תתכן המצאת הדפוס [ בעצם כל מה שאנחנו יודעים ] לפני שהצליחו לייצר דיו שימושי .אני משוכנע שגם אתה תגיע למסקנה המתבקשת שיש לכבד את העבר לא פחות מההווה.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723197
תודה על ההמלצה. בכיף.

את הספר קראתי מזמן והרוב כבר נשכח. מפרגן לכולם, ובעיקר לפיניקים על האלפבית והזכוכיות. פשוט חושב שבין ניוטון לישו (שכרגע מוביל בסקר; תחרות צמודה עם משה) הראשון לוקח בגדול. חושב אחרת?
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723201
זה ברור שניוטון תמיד ינצח כי החומר חזק על הרוח.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים