היי גידי 73583
(יה. אני המגיבה הראשונה...)
מה שכתבת מעניין. כי באמת אין הרבה הזדמנויות לשמוע ממישהו עיוור.
כיוון שמקומם אותך שמתייחסים אליך כאל חריג, ודאי תמחל לי על שלא אחסוך תמיהה ביקורתית מטעמי טקט, רחמים או קוקרטיות:
במהלך המאמר תארת, בהומור ובחן, את דרכך ברחוב הישראלי ומפגשך עם דיעות קדומות. ובכן בכך שאתה קרבן לסטיגמות אתה יותר נורמלי מנורמלי, וחלק מהגשטלט של אזרחי ישראל. כלומר- אז חושבים עליך דברים מסוימים בגלל שאתה עיוור. אוקי.מה זה שונה מדיעות קדומות לגבי עולים חדשים ("ואו, אתה אתיופי ויש לך נעליים!"), לגבי דתיים ("כל הכבוד שאת הולכת לקולנוע, את לא כמו הפאנטים האלה") לגבי זקנים ("איך בגילך הוצאת רשיון\התחתנת? אתה עוד מסוגל?) וכולי וכולי?
ולעומת זאת-מהם הקשיים האובייקטיבים של עיוור בישראל? מבחינת גישה, תרגום, הקלות? כלומר- האם ניתן להסיק מדבריך שמדינת ישראל עושה 100 אחוז מאמץ, ומותירה לנכים אך ורק את עבודת ההסברה והמלחמה התודעה?
היי גידי 73589
הדבר היחידי בסטיגמות ששונה ביני ובין עולים חדשים
זו היא העובדה שאני לא חושב שאנשים חושבים שעלה זה או אחר לא יכול לעשות דברים מסוימים כי הוא עולה
אצלי הבעיה שאנשים חושבים שאני ממש מוגבל ליפעמים
שנסעתי לחול באחת הפעמים נסעתי לבד ואיזו אישה ניגשה אלי בדיוטיפרי ושאלה אותי איך לא מצמידים לי דיילת

אני חושב שלמדינת ישראל יש המון מה לעשות בנושא הזה של נכים ולא דיברנו עוד על זה שבישראל יש אחוז גבוה מאוד של נכים ביגלל פיגועה טרור תעונות דרכים ועוד ועוד ועוד
גידי
ועוד קצת על סטיגמות 81775
עליך חושבים שאתה לא יכול *לעשות* דברים.
עלי חושבים שאני לא יכולה *לחשוב*.

זאת אומרת, אם באים אלינו הביתה, ורואים שאני גם אישה, גם דתיה, וגם יש לי ילדים מסביב, אוטומטית מניחים שאני לא מסוגלת לחשוב.
ולוקח כמה דקות של שיחה כדי שיבינו שבכל זאת יש לי אי אלו מיומנויות קוגניטיביות, למרות הכל.
בתור אחד שרואה 81810
אני רוצה לספר לך שמידי פעם - למרות שלא לעיתים קרובות - אני נתקל בסיטואציות בהן אינני יודע אם הצעת עזרה תתקבל בברכה או כעלבון.

זה נכון גם לגבי עיורים וגם לגבי נכים על כסא גלגלים. היה פעם עיור ששאלתי אותו אם הוא זקוק לעזרה בחציית הכביש (הוא נראה לי די בלחץ באותה סיטואציה) והוא הגיב בחיוב, ולעומת זאת נכה על כסא גלגלים שהתקשה לעלות על איזו רמפה ענה לי בגסות וגרם לי להרגיש חרא.

עבורי, אינטרקציות עם אנשים בעלי מוגבלויות אינן "זורמות", ולפיכך הן מקור לאי הבנות וחוסר נוחות. זה לא יפה להגיד, אבל התוצאה של זה היא שאני משתדל להמנע מהן.

ואיך זה שטסת לחו"ל לבד? מי האידיוט שנותן לעיור להטיס מטוס?
בתור אחד שרואה 81839
מסתבר שאתה לא הראשון או היחיד שמרגיש כך. מעניין לעבור על מדור השאלות על נכים באתר הבא:
האתר מעניין ומומלץ באופן כללי :-)
וקישור ישיר לדף הקטיגוריות 81845
בתור אחד שרואה 81925
אני מבין את הבעיה
אני בעצמי מרגיש לא נעים ליפעמים כשאני נמצא במחיצת נכים אחרים כשאני צריך לעזור להם וזה גם כולל עיורים אני חושב שכול מיקרה נימדד לגופו ושאי אפשר ממש להחליל או ו להוציא רשימה של מה עושים ומתי
אבל כשעזרה מגיעה כשאתה צריך זה אחלה אבל כשאנשים סתאם מזיינים לך ת השכל זה יכול להוציא ממך בהחלט תגובות עוינות אני חושב שאני משתדל מאוד מהר לשבור קרח אם אנשים יעידו פה כמה שניפגשו איתי
ואני חושב אין איזו חוכיות מסוימת באמת בנושא ]שוט תחשוב על זה שבלי שום קשר לנכות לא כול אדם ירצה עזרה
אני מיצטער על התגובה המבולבלת

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים