בצד האיחולים... 75020
אלי,

ראשית - איחולים על הספר החדש.

אבל בצד האיחולים, אני לא ממש מסכים לדרך בה אתה מגדיר "ספרות זולה".

האמנם כל מה שפורסם בהוצאת pulp הוא ספרות זולה? האם כל ספר מד"ב הוא ספרות זולה? האם כל סיפור הרפתקאות או ספר בלשים מהווה ספרות זולה?

לא ולא. כבר חלקו כאן על דעתך בנוגע להיינלין ואסימוב. העובדה שספריהם פורסמו לראשונה בפורמט pulp לא מעידה על היותם ספרות pulp (במובן המקובל של המילה), אלא בעיקר על היותם של המוציאים לאור קצרי-ראיה. כל זה לא בא להגיד שאסימוב, למשל, לא כתב pulp: סדרת הספרים שלו "Lucky Starr" היא דוגמה קלאסית לספרות זולה, למרות שכאשר פורסמה, היה אסימוב בעל הכרה והצלחה, ולכן הספרות הזו דווקא *לא* פורסמה בפורמט pulp אלא בהוצאות מכובדות...

מקוממת במיוחד הגדרת ספריו של וולס (וגם של ורן) כ"ספרות זולה". שוב, אולי ספרות זו פורסמה במקור בפורמטים המקובלים של ספרות זולה, אולם היא מתעלה בהרבה מעל מה שמקובל להגדיר בד"כ כספרות pulp.

כל זה לא בא לומר שאין pulp בספרות המד"ב. דוגמה טובה לכך תהיה הספרים הרבים שהופיעו לאור ביקום "מלחמת הכוכבים" לאחר הסרט הראשון, מאת סופרים כמו בריאן דליי ("נקמתו של האן סולו"), אלאן דין פוסטר ואחרים. דווקא ספרים אלו, נטולי כל ערך ספרותי אך פופולריים למדי, לא פורסמו בפורמט pulp אלא בכריכה קשה בבתי-הוצאות מכובדים.

מה לגבי ספרות בלשים? מה הופך את סיפורי שרלוק הולמס לספרות זולה, בניגוד, נאמר, ל"שם הורד" של אקו?

האם אתה ממקם ברצינות את סיפורי ההרפתקאות של הומרוס ("האיליאדה" ו"האודסיאה") באותה מחלקה ספרותית עם סיפורי המערבונים של קראל מאי? נכון, שניהם סיפורי הרפתקאות, אבל בוא ותזכיר לי לרגע איזו דמות בספריו של מאי זוכה לטיפול הספרותי לו זוכה אכילס מידיו של הומרוס (או מי שלא כתב את הטקסטים באמת)?
אני מעדיף להשתמש במונח 75022
"ספרות קלה " ולא "ספרות זולה" .
ספרות קלה בעיני היא כל ספרות שאינה מתפרסמת בהוצאות מכובדות ומיועדת לקהל של אניני טעם ומבקרים מכובדים שרק הם מסוגלים לפרש כל משפט שני בה ,ואין הכוונה לאמר שהיא גרועה כשלעצמה.
בוודאי שאסימוב והינליין אינם ספרות "זולה"! אבל הם פירסמו את יצירותיהם בפורמט של ספרות הרפתקאות שאיננה מכוונת לאותו קהל אניני טעם ( אם כי הרעיונות שלהם לא נפלו ובדרך כלל עלו על כל מה שאתה יכול למצוא אצל פרוסט וג'ויס ודומיהם) אלא לקהל רחב יותר.טכנית לפחות הם ענו על ההגדרה של ספרות קלה. אבל הם אינם ספרות "זולה " שהיא פשוט ספרות גרועה.
יש גם להבין שגם בין הסופרים שכתבו ספרות "זולה" במוצהר דהיינו שלא התיימרו מיותר לספק בידור ברמה אינטלקטואלית נמוכה לקהל רחב ככל האפשר של קוראים,היו סופרים טובים יותר שהיו מחוננים בכושר כתיבה והמצאה שהבדיל בינהם ובין עמיתיהם.
בספרות הקלה הישראלית אפשר להצביע על כמה אנשים כאלה בינהם שרגא גפני ויגאל מוסינזון ( במיטבם לא במירעם ) ומירון אוריאל שחיבר מאות ואלפי מערבונים ,סיפורי טרזן וסיפורי סטלאגים ,שאם זאת במיטבם עולים בהרבה על כל אלה של מתחריו וכמה מהם אפשר לקרוא בהנאה אפילו היום.
בצד האיחולים... 75174
באופן כללי, אני חושב שרוב האבחנות בין "ספרות זולה" ו"סיפורת" הן תפלות, ונוטות לחטוא לאיכות ולהנאה שניתן למצוא בספרים שמשתייכים לכאורה לז'אנר הראשון. "הייתי מפקד סטאלג", שאלי השאיל לי באדיבותו, הוא פחות מתיימר, הרבה יותר סוחף ואמין כמעט באותה מידה כמו סיפורים שנחשבים איכותיים יותר. "ישראל בשנת 2000", שאולי לא משתווה לספרי המדע-בדיוני הגדולים של וולס, קלארק ואסימוב, בכל זאת מציג תמונה מעניינת וקודרת של עתיד שבו ההתפתחויות הטכנולוגיות לא באו לצד התפתחויות פוליטיות מתאימות. ובכל מקרה, הסיווג של ספרים לכאלו שאנשים ברי דעת צריכים לקרוא וכאלו שאסור להם לקרוא, פוגם רק בהשכלה של אותם אנשים. הם לא יוכלו להכיר את החברה שבה הם חיים מבלי לקרוא את הספרים שלה.
בצד האיחולים... 75186
"אסור להם לקרוא" נשמע כמו מגבלה טפשית ומיותרת למדי, ואני לא מתייחס ברצינות למי שנותן יחס שכזה לספרות קלה/זולה.

לדעתי ההבדל נעוץ בקיום אמירה; כלומר, האם יש לספר משמעות מעבר להנאה הרגעית שבקריאתו. הספרות ה"איכותית" ביותר נחשבת לזו שיש לה אמירה על "המצב האנושי" או "משמעות החיים", אולם גם ספרות עם אמירה פוליטית, חברתית, וכו' היא ספרות עם אמירה משמעותית, במקרים רבים. ספרי מד"ב רבים, למשל, הם ספרים עם אמירה חברתית. לעיתים האמירה אינה הבעת דעה או הצגת פתרון, אלא הצגת בעיה בפני הקורא - קח והתחבט להנאתך.

ההגדרה הנכונה ל"ספרות קלה" היא "ספרות שאינה מנסה להציג אמירה". עם זאת, ישנו נושא איכות הכתיבה (הן במישור איכות הפרוזה והן במישור איכות העלילה), ולכן גם אם מרבית ספריו של (נניח) ז'ול ורן היו נטולי אמירה, עדיין צורם לי קיבוצם באותה קטגוריה כמו (נניח) ספרי דני-דין.
דנידין זה ספרות עם אמירה 75251
הספרים המאוחרים בסדרה הזאת מלאים בהטפות על הצורך למיזוג בין העם היהודי והערבי בארץ ישראל השלמה על מנת להקים מחדש את האומה העברית הקדומה .
ואם זה לא סדפרות עם אמירה ,אז אני לא יודע מה כן .
דנידין זה ספרות עם אמירה 75292
נקודה מעניינת. כנראה שישנם שיקולים מורכבים יותר מ*קיום* אמירה - מורכבות האמירה, למשל - כמו גם שיקולים של איכות ספרותית, אני מניח.

כמובן ש"איכות ספרותית" הוא מדד סובייקטיבי לחלוטין...
בצד האיחולים... 75276
אני לא מוצאת קשר ישיר בין קיום אמירה לבין ההפרדה בין ספרות קלה/כבדה. לחלק נכבד מספרי הספרות הקלה יש אמירה. לדעתי, ספרות "איכותית" לא נמדדת באיכות האמירה או בעצם קיום האמירה, אלא בזה שההנאה מהספר אינה נגישה לכל אחד (בין אם ברמת האמירה, השימוש בשפה, או מורכבות המבנה של היצירה).
בצד האיחולים... 75291
כלומר ספרות קלה היא ספרות שקל לקרוא אותה?

איך היית מסווגת את "הנסיך הקטן", למשל? נגיש לכל אחד, שימוש קליל ופשוט בשפה, אין מורכבות מבנה.
בצד האיחולים... 75324
לא לכל אחד ''הנסיך הקטן'' קל לקריאה. למעשה, מעולם לא הצלחתי לצלוח את כולו, למרות שניסיתי מספר פעמים.
בצד האיחולים... 75329
זו בדיוק היתה הנקוה של טל. הנסיך הקטן, למרות מראהו המלבב הוא קשה מאוד לקריאה ולהתמודדות.

אני נוטה להסכים לנקודה שספרים הנכללים בקבוצת ה''ספרות הקלה'' הם קליטים ואין מאחוריהם מסרים סמויים ומסובכים. עם זאת, לא כולם נכללים בקבוצת ''ספרי הטיסה''.
בצד האיחולים... 75338
כתבתי כאן לפני כמה ימים על סוגי אמנות שונים ורמת נגישותם לציבור. כל אחד יכול להביט בציור של פיקסו, אך רק מעטים יכולים ליהנות ממנו. ההנאה מצריכה ידע ומורכבות מסויימת שאינם ברשות המוני העם.
הבה נניח לרגע שכל אחד יכול לקרוא (פיזית, לעבור מעמוד לעמוד) את ''הנסיך הקטן''. ההנאה מהספר, עם זאת, מגיעה עם ההבנה, ולא כל אחד יבין את הספר.
בצד האיחולים... 75345
ועדיין ישנם רבים שפיזית, מסוגלים לקרוא ובהתייחס לספר מסוים, נשברים אחרי העמוד החמישי.
לא הבנתי 75351
לא הבנתי 75410
פשוטו כמשמעו. אני לא הצלחתי לצלוח את כל עמודי הספר - הרמתי ידיים באמצע.
פיקאסו 75477
אפשר להתפעל מרמתו המקצועית הגאונית אבל קשה מאוד ליהנות ממנו בגלל אופיו הנוקשה והאכזרי המתבטא בציוריו.
פיקאסו 75481
כאחד שלא מבין כלום באמנות, אני נהנה מפיקסו (ומאמנות המאה ה20 בכלל) בגלל עושר הצורות והצבעים שלא קיים בתקופות שלפניה.
פיקאסו 75492
אתה יכול ליהנות מיכולת הרישום האדירה של פיקסו אבל לא מעושר הצבעים שהוא דל למדי. ואין שום קשר בינו לבין ציירים נודעים אחרים של המאה העשרים, המדהימה בעושר הגיוון היצירתי שלה.
פיקאסו 75498
פיקאסו אולי לא מגוון בצבעים, אבל הוא משתמש הרבה פעמים בצבעים מאוד בוהקים, מה שמושך יותר את העין.
ולגבי סיגנונו, הוא דומה לזה של אנרי מאטיס - צייר נוסף שאהוב עלי.
פיקאסו 75631
אני מקווה שלא תיפגע אם אומר שבאמת אין לך ידע רב בציור וציירים. כמעט לא יכול להיות שוני יותר גדול מזה שבין מאטיס ופיקאסו.
שמעתי את אלי אשד היום ברדיו 76371
היום בשעה 10 שמעתי תוכנית בת שעה אם אלי אשד וערך דין אלקסנדר טלמור על ספרות פופלארית שהיתבססה על סיפרו של אלי
אני חיב לציין שזאת הפעם השניה שאני שומעה את אלי ברדיו ברשת א בחודש האחרון ואו זה ממש מגניב ושלא נדבר על זה שגם את שימעון גלבץ שמעתי בשבועה שעבר מיתרעיין ברדיו
יש כוחבי טיקשורת באייל ואנחנו שותקים
ואו זה ממש כימעט
מה שמביא אותי למחשבה שאולי פעם אחת ולתמיד ההיה כנס של מישתתפי האייל
זה בטח ההיה מגניב ליפגוש את כול האנשים שכותבים פה או שלא תארו לכם איזה מילחמה תההיה שם
ממש מילחמת גוג ומגוגא
לי המה ממש מגניב לפחות תעדכן באייל כשאתה מופיעה איפה שהוא ואולי כול אחד מקוראי האייל שמיתרעין לרדיו טלויזיה מוציא דיסק שיעדכן
כנס האייל 76440
באותו עניין גם בפורום רוטר נט הציעו לפני שבוע כנס משתתפים.
חלק מהמגיבים הקבועים כבר מכירים אישית, ואחרים (מיץ פטל?) עשויים להירתע מחשיפת זהותם. לכן לא נראה לי שיש טעם ברעיון הזה.

אגב, אומנם לא קראת, אך את הכתבה במעריב על הספר של אלי אשד כתב אחד, ניתאי ארטנשטיין הזכור לקוראים הוותיקים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים