 |
|
 |
||
|
||||
 |
הייתם פעם השופט, התובע והתליין גם יחד? כי לדעתי, זה מה שהממשלה בסיפור הזה. אל על היא עדיין חברה ממשלתית (ככל הידוע לי) והממשלה, שהיא הבעלים של אל על, מחליטה למנוע מישראייר להתחרות בחברה שלה - אל על (שהיא רכוש המדינה, כאמור) - כי זה יפגע ברווחים שלה! תחשבו למשל שאני הייתי הולך ומוחק תגובות שמראות שאני כותב שטויות - איזו צעקה הייתה קמה? וזה בדיוק זה. אני אישית מקווה שבג"ץ "יכנס" בהחלטה הזו, ואני מקווה שחברת ישראייר לא תרים ידיים לנוכח העוול והחוצפה השערורייתית הזו. והנה הקונטרה לעצמי: אל על היא בכל אופן חברה ממשלתית שמספקת שירות חיוני, וכמו שאני חושב שצריך בארץ שידור ציבורי, אולי גם צריך חברת תעופה ציבורית. ולכן, אולי יש לממשלה את הזכות להגן על אל על ולשמר את מעמדה המיוחד, שכן הפגיעה בישראייר אינה כה גדולה לעומת הפגיעה הצפוייה בהכנסות אל על. רה-קונטרה: אבל כמה באמת הפגיעה באל על? על הקו לניו-יורק תקום או תיפול אל על? אם כן, אוי ואבוי לנו, ואולי באמת צריך שם שידוד מערכות כללי. פגאט! (מחווה לארבינקא). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתם מנהלים דיון פורה ומעניין בינכם. אני מרגיש קצת מיותר. :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה פעמים אני מוצא שאנשים עסוקים מדי בלהילחם על דעתם שהם שוכחים להסתכל על שני צידי המטבע. זה, לדעתי, ההבדל בין ויכוח לדיון פרודוקטיבי. בדיון פרודוקטיבי הצדדים לא מעוניינים להשכנע כל אחד בדעתו שלו אלא לברר ביחד איזה עניין, תוך מוכנות להכיר בכך שדעתם הייתה לקויה/שגוייה/בעייתית. נראה לי שאנשים מפחדים מדיונים אמיתיים, שכן הם מתביישים להודות בטעויות. אני חושב שהבנתי את זה באחד הדיאלוגים של אפלטון (לא זוכר את שמו) שבו סוקרטס מראה לבן שיחו את הבעיות בעמדה שהוא מציג, ובן השיח מכיר בכך שעמדתו הייתה שגוייה. חבל שרובנו עסוקים בלהגן על האמונות שלנו ולא מוכנים לדיון אמיתי. (נכתב לאחר תגובה לאסף עמית ב- 792 :) ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. התגובה הזו שלי, אני מקווה שברור, לא הייתה אלא דרכי המוזרה להחמיא לך על הביקורתיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעת את העמדה הנכונה, שמוחה על החוצפה של הממשלה שמשמנת את קופת קברניטי אל-על על חשבון משלם המיסים, מבלי לחייב את אל-על ליתר-איכות בטיסותיה. ההשוואה שלך למחיקת התגובות היא כמובן מגוחכת, כי זוהי זכותך המלאה לעשות באתר שלך ככל העולה על רוחך(נניח לצורך העניין שהאתר בבעלותך), ואילו אל-על היא בבעלות כל אחד ואחת מאיתנו(כלומר, אנחנו משקיעים אבל כמובן לא רואים תמורה). ה"קונטרה" שנתת היא חסרת כל רלוונטיות, כי בניגוד לתקשורת, שניתן לטעון* שחייבת להיות גם חופשית מתלות בגורם עסקי, האלמנט הרלוונטי בטיסה הוא אלמנט הנוחות, הן הכלכלית והן הטכנית של הטיסה עצמה, ולכן אין שום צורך בחברות טיסה ממשלתיות. בקיצור, אין שום צורך לסייג את עצמך במקרה הזה. אין ספק שמעשה הממשלה הוא חוצפה מהמדרגה הראשונה. נ.ב ארבינקא של אפרים קישון? *אני לא טוען כך, אבל לא נשמע לי מופרך לגמרי לטעון כך לגבי שידור ציבורי, ואילו אין שום טיעון סביר שיצדיק חברת-טיסה בבעלות הממשלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שארבינקא, בפיליטון "פוקר יהודי". האם צריך "תעופה ציבורית" כמו שצריך "רשות שידור ציבורית"? אני לא בטוח. אולי זה שווה דיון. הממשלה למשל לא מקימה "רשת מסעדות ציבורית" אבל מחזיקה "רכבת ציבורית". במקומות אחרים (בריטניה למשל) הרכבת היא בבעלות פרטית. יאללה, מישהו רוצה להציע קריטריון ל"אילו שרותים ציבוריים הממשלה חייבת לספק"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על "הפרטת אל על" לא שמעת? למיטב הבנתי, מדיניות הממשלה הרשמית איננה ש"יש צורך בחברת תעופה ממשלתית" אלא "יש להפריט את אל על*". למעשה, לא אתפלא אם אחד מטיעוני המדינה בפני בג"ץ יהיה כי החלטת הממשלה נועדה למנוע מאל על הפסדים כדי לאפשר את הפרטתה סוף סוף. * רק שעכשיו זה לא הזמן, בדיוק אין משקיעים מתאימים, לא נפריט חברה מפסידה - נייצב אותה קודם, קודם נדאג להסדרי-הפרישה של העובדים בהתייעלות העתידית, מי יקנה חברה שלא טסה בשבת?!, אם נמכור את החברה, הבעלים יטיסו אותה חו"ח בשבת, וכיו"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה אפריים סנה לא אומר את זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ... שמת לב שבעתון כתוב "אפרים" ולא "אפריים"? :-\ למה לדבר על הפרטה? זה מעצבן את העובדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מותר לעסוק בנבואה, תהיה בשנים הקרובות זו של רכישה מחדש של חברות ציבוריות והפיכתן לשרותים ממשלתיים. כך תעשה צרפת עם France Telecom וקרוב לוודאי שגם בריטניה וארה"ב עם שירותי הרכבת שלהן. אם המצב ישאר כפי שהוא, אני חושד שגם חברות התעופה והתקשורת בארה"ב הן בדרך לחזרה לסטטוס קוואזי-ממשלתי כזה או אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג אם זאת דוגמה מייצגת, אבל כמי שגר בבריטניה ונהנה מאוד מרשת הרכבות שלה בימי "British Rail" העליזים, נדהמתי לגלות את עליית המחירים, הירידה בתדירות, הפגיעה בשרות והחריגות המוגזמות מלוח הזמנים 10 שנים מאוחר יותר, כאשר רשת הרכבות הופרטה. אני מאוד מקווה, שממשלת בריטניה תלאים בחזרה לפחות את שרות Intercity (יש הגיון בהפרטה של הקווים הפרווריים) כמו גם את התשתיות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |