קלונו במקומו מונח אך . . . 7862
דברי הרב יוסף לא פגעו בי מנקודת מבט של מי שרבים מבני משפחתו נספו בשואה, אלא מהיבט אחר לגמרי. אני גאה במפעלים רבים שעשו אבות אבותיי בדומה ליזראלי שהתריס כנגד האנטישמים: בזמן שאבות אבותיכם התגוררו בצמרות העצים אבות אבותיי כתבו את התנ"ך. הפגיעה בי היא הבושה בכך שבתוך המפעל התרבותי הענק שיצרו הדורות הקודמים, שבו אני גאה, יש גם ביטוי לקשקוש מגוחך כגלגול נשמות, שהרב נתן ביטוי לו, ואני מקווה שבתוך הציבור היהודי המאמין, מספרם של המאמינים בגלגול נשמות אינו רב.
אבל איני שותף לסוג הביקורת שהטיחו ברב יוסף בעקבות דבריו ובתוכו גם הביקורת שלך. איני חושב שדבריו של הרב קשורים בעדה אליה הוא שייך, ושלו היה שייך לעדה שנפגעה בשואה היה מתבטא בצורה אחרת, מה גם שבתוך ניספי השואה יש גם חלק לבני העדה הספרדית ביוון שנכבשה בידי הנאצים.
אין זה נכון שמדבריו כאילו מסתבר שכיוון שהנאצים שמשו כלי בידי אלוהים אין בהם אשמה.
ביהדות יש מקום רב לדיון בסתירה בין רשות הבחירה וההכוונה האלוהית ("הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים", "הכל צפוי והרשות נתונה" ועוד ועוד.) יש כאן, כמובן סתירה לוגית, אך זה חלק מכל העניין, ודווקא בחלק הזה של היהדות איני מתבייש, כי לא מדובר כאן בתחום שצריך להיות סגור מבחינה לוגית מכל הכוונים.
מכל מקום האמירה: "על דעטפת עטיפוך וסוף מטיפייך יטופון", מתאימה לפחות בחלקה השני "בול" למקרה שלפנינו. החלק הראשון: הרגוך בגלל שהרגת אינו מתאים בדיוק, ועובדיה מגלגל את החטא לא על הנספים עצמם אלא על אילו שהם גלגולים שלהם.
אבל אלה שהרגוך, העובדה ששמשו כלי בידי אלוהים אינה מפחיתה מחומרת מעשיהם ולהשקפת המאמין בצדק האלוהי עונשם יגיע.
אני שמעתי את ההקלטה מדבריו של עובדיה. יחסו להרוגים ולהורגים ("ימח שמם") אינו מוטל בספק, ואין מקום להטיח בו ביקורת שאינו ראוי לה.
אגב, אילו הייתי נוכח ב "שיעור" של עובדיה הייתי שואל אותו מי הם אותם "גילגולים", באיזו תקופה חיו ומה הייתה מהות העבירות שעברו. לא ייתכן שעבירות עליהן מגיע עונש כזה נעלמו מעינינו בסוקרנו את ההיסטוריה.
אגב, ההתבטאות הבעייתי השניה של הרב: "אין לו (לראש הממשלה) שכל.", הרבה יותר חמורה בעיני. אני גם יכול למצוא את עצמי אומר דבר כזה בשיחה עם חברים וכד', אך מי שכל כך רגיש בכבוד עצמו והסובבים אותו כל כך מקפידים בכבודו, ויודע שדבריו מוקלטים ומושמעים ברבים, צריך לדעת גם להקפיד בכבודם של אחרים ולא "להלבין פני חברו ברבים" כפי שהמליצו אלה שאני בטוח שגם בעיניו הם גדולים ממנו.
קלונו במקומו מונח אך . . . 7870
אגב, היום בטור של ב. מיכאל בידיעות, הוא כתב דבר מה שמעניין אותי לשמוע את דעת הדתיים הכותבים כאן - עובדיה יוסף טען כי אלוהים "התחרט" על שיצר את ישמעאל. האם כך הוא? אלוהים עושה טעויות, ועוד מתחרט עליהן?

האם אלוהים גם מתחרט על יצירת עמלק, אם אנחנו כבר בקטע?
קלונו במקומו מונח אך . . . 7872
אני בדבריי התייחסתי רק לעניין אחד שבו לא הסכמתי עם הביקורת כנגד עובדיה. בשאר הדברים כולל העניין האחרון שהעלית איני מוצא שום מילות זכות. (אגב, איני דתי ואיני מאמין., כך שאולי לא את דעתי אתה מחפש.)
ובכלל בדבר אחד בודאי צדקת: הוא אמר. אז מה ?
תסתכל על התמונה שלו. הוא בעצמו נראה כמו "גלגול".
קלונו במקומו מונח אך . . . 7966
האם אתה מתכוון לגלגול במובן הקפקאי של המילה?
קלונו במקומו מונח אך . . . 7894
אין לי מושג על מה מתבסס הרב עובדיה בדבריו על ההתחרטות כביכול של הבורא על בריאת ישמעאל.

המקום היחיד בו מוזכרת התחרטות אצל בורא העולם הוא בתחילת ספר בראשית: "אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה... כי ניחמתי כי עשיתים".

חז"ל מפרשים זאת כצער, ולא כהתחרטות ממש, ומדמים זאת לאדם שנולד לו בן, השמח בלידת בנו, אף על פי שסופו למות ולהצטער במיתתו, כי בשכת שמחה יש לשמוח, ובשעת צער - להצטער.

להגיד על הבורא שהוא מתחרט על משהו, עומד בניגוד מוחלט למאמר שמואל הנביא: "...כי לא אדם הוא להינחם".
קלונו במקומו מונח אך . . . 7925
גם אני בהתחלה לא הבנתי אבל אחי הצעיר הזכיר לי. יש דוגמאות מפורשות בתנ"ך.
למשל פרשת המבול - בראשית ו':
"וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל-יצר מחשבות ליבו רק רע כל-היום: ויינחם ה' כי-עשה את-האדם בארץ ויתעצב אל-ליבו: ויאמר ה' אמחה את-האדם אשר-בראתי מעל פני האדמה מאדם עד-בהמה עד-רמש ועד-עוף השמים כי ניחמתי כי עשיתם"
נכון, יש גם את הגישה ההפוכה בתנ"ך - שמואל א' ט"ו 29:
"וגם נצח ישראל לא ישקר ולא יינחם כי לא אדם הוא להינחם"

הקוראים הדתיים מוזמנים ליישב סתירה זו בתנ"ך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים