/מדע/ המדינה? 81724
איך זה שאף "מדען" אחד, בעולם כולו, לא חזה את קריסת ברית המועצות זצ"ל?
זה מדע זה?

[והתגובה הנ"ל היא גם, או בעיקר, כדי שהמאמר הזה לא יישאר פה ככה, עזוב ומיותם, שעה אחרי שעה...]
/מדע/ המדינה? 81725
מי אמר שלא חזו? את מתמצאת בפרסומים במדע המדינה?

אבל כדי לא לעסוק בנושא שאני לא מכיר במיוחד, נדבר על משהו אחר - הבחירה הישירה. כולנו זוכרים את הקמפיינים הגדולים שליוו את שינוי שיטת הממשל בישראל. תשאלי - איך זה שאף אחד לא חזה מראש את מה שקרה באמת?
אז זהו, שכן חזו. מי שהוביל את הקמפיין למען הרפורמה היו משפטנים. מי שהובילו את ההתנגדות לה היו מדעני מדינה. מלבד ברוך זיסר, שתמך, מרבית מדעני המדינה הישראלים הביעו התנגדות נחרצת לתוכנית לרפורמה כפי שהוצגה בתחילת שנות ה-‏90. בולט במיוחד היה אברהם דיסקין, שחזה במאמרים מהרבה לפני הבחירות הראשונות בשיטה חדשה, כמעט אחד לאחד, את כל התהליכים שעברו על ישראל ב-‏6 השנים האחרונות מבחינת הממשל.
תגובה מאוחרת 137891
הבחירה הישירה על אף כל מגבלותיה עדיפה עשרות מונים על החוק הקיים קיים (ושהיה קיים לפניה).
אתה הדחקת את התרגיל המסריח ואת הסחטנות הפוליטית הקשה ששוט בצידה (אני מחליף צד ומשנה ראש ממשלה ללא בחירות להבדיל מאני מצביע אי אמון והולך לבחירות שיכולות לפגוע גם בי).
הסיבה ששכחת היא שנוסטגלית אנו שוכחים קשיים ורעות.
בבחירות הללו היה נצחון ברור לצד אחד (הימין) ולכן עדיין לא זכינו לסחטנות, אבל חכה לבחירות הבאות שהתיקו הנצחי יחזור ואז נתגעגע לבחירות ישירות.

דרך אגב הפתרון יכל להיות בחירות אזוריות אבל לצערנו הארץ קטנה מדי ל-‏120 אזורי בחירה.
תגובה מאוחרת 137907
א. להזכירך - התרגיל המסריח לא הוביל להחלפת ראש הממשלה, אלא לשינוי בהרכבה.
ב. החוק החדש מכיל את עקרון אי-האמון הקונסטרוקטיבי, כלומר, לא ניתן להביע אי אמון בממשלה מכהנת בלי להכריז מראש מי ראש הממשלה שירכיב את הבאה. בכך נמנעת במידה רבה הסחטנות.
ג. האם הייתה פחות סחטנות בממשלות של ראשי ממשלה שנבחרו ישירות? להפך, כוחן של המפלגות הסקטוריאליות גבר והלך, בעוד המפלגות ה"גדולות" התרסקו אל מי האפסיים של 20 מנדטים.
ד. שוב להזכירך - מעולם לא היה רצף של מערכות בחירות כה רבות בתקופה כה קצרה כמו זה שחווינו בעשור האחרון - 96, 99, 2001, 2003. לטעון שהבחירה הישירה הביאה ליתר יציבות של הממשלה ("משילות"), זו התעלמות מהמציאות.
ה. להזכירך פעם שלישית - הבחירה הישירה הביאה אותנו לטלטלה פוליטית מתמשכת, עם מהפך כל שנתיים-שלוש. אפשר לטעון שהעובדה ששרון היה הראשון בעשור האחרון שנבחר לקדנציה שניה נעוצה באישיותו, אבל אני חושב שזה לא מקרי שזה קרה ברגע שהבחירה הישירה בוטלה.

לבסוף, רק הערה - כדי לקיים בחירות אזוריות (שאני מתנגד להן), לא צריכים 120 אזורי בחירה. במקומות רבים בעולם האזורים הם רב-נציגיים, כאשר מספר הנציגים של האזור נקבע על פי מספר האזרחים המשתייכים אליו.
תגובה מאוחרת 137910
ה. האם אתה יכול לנטרל את שאר הגורמים ששמשפיעים על הקדמת בחירות כדי להראות שרק שיטת הבחירה היא זו שגורמת חיוסר יציבות?

-הרי קרו דברים יוצאים מהכלל בעשור האחרון
-אני לא מתכוון לנגח אלא רק לשאול
תגובה מאוחרת 137929
שתי תשובות - א. לא, אי אפשר, אבל אפשר לראות מה יקרה מכאן והלאה. יהיה זה דבר מדהים למדי אם תקופת הטלטלה הפוליטית שגורמיה אינם בשיטה חפפה בדיוק לתקופת שיטת הבחירות הישירות.
ב. ישנם גורמים מבניים בשיטת הבחירות הישירות שמעודדים חוסר יציבות במערכת, לעומת גורמים בשיטה הישנה-חדשה שמעודדים יציבות. כלומר, לא ניתן לנטרל גורמים אחרים בניתוח של מה שקרה, אבל אפשר להציג מראש מודל שידגים את השפעות הבחירה הישירה על התנהגותם של מפלגות ומנהיגים. תיאוריה, יעני.
/מדע/ המדינה? 81726
יש ספר שלם על כך בעברית (במקור). שכחתי את שמו, אבל אחד המחברים הוא רן אדליסט.
/מדע/ המדינה? 81791
ספר ש... חוזה את קריסת ברית המועצות, או שמספר איך אף אחד לא חזה את זה?
לארז, ולדובי 81795
טוב, גיגלתי ומצאתי

"עיוורון, המודיעין המערבי וקריסת ברית המועצות"-
רן אדליסט ודוד ארבל.

ואמ... דובי, גם אני לא מתמצאת בנושא אבל לפי המתואר בלינק איש מ-‏80 המומחים שרואיינו לספר- אנשי אקדמיה, ממשל, תקשורת, ובעיקר אנשי מודיעין, מארה"ב, אירופה, רוסיה וישראל- לא חזה את הקריסה המונומנטלית הזאת.

לארז, ולדובי 81797
(כחכוח קל שבקלים) לא 80 מרואיינים, אלא עשרות מרואיינים שזה היה עיסוקם בשנות ה-‏80...

אבל חוץ מזה הכול נכון!
לארז, ולדובי 81849
אבל שם מדובר על ארגוני מודיעין, לא על מדעני מדינה. שוב - לא מכיר את התחום, ומעולם לא התעניינתי בחקר ברה''מ בתחום של מדע המדינה, אז אני לא יכול להגיד לכאן או לכאן. אבל השלילה מראש נראית לי תמוהה.
בעיקר מודיעין 81851
אך גם ''אקדמיה, ממשל, תקשורת''.
בעיקר מודיעין 81869
כן, אבל אז "אקדמיה" יורד מ"עשרות" לבודדים, לא?
בעיקר מודיעין 81882
כן. אבל יש שמועות, אתה יודע. ואנשים מדברים. והדיבור הוא, שאף אחד לא חזה.

אם מישהו חזה- שיקום!
אם מישהו יודע על מישהו שחזה- כנ"ל!
בעיקר מודיעין 81884
ונניח שמישהו חזה, זה כן יגיד משהו?
יש מספיק "חוקרים" בעולם כדי שבהסתברות תישמע כל דעה. תמיד מישהו יחזה את הסצנריו שבאמת קרה. אבל זה יכול להיות פשוט באקראי, כי כשיש מספיק אנשים יש מספיק ניחושים.

לעומת זאת, אם באמת אף אחד לא חזה, אז זה אפילו יותר מדאיג, כי אם כולם אומרים בדיוק אותו הדבר, זה מעלה ספק לגבי המדעיות של התחום (או לגבי מה מותר ומה אסור להגיד).
ועוד יותר מפתיע 81892
שגם מבין כל האסטרולוגים, הקוראים בקפה ומנחשי העתידות האחרים אף אחד לא חזה.
ועוד יותר מפתיע 81894
נדמה לי שלא רק שלא חזו את זה, אלא גם שזמן מה לאחר שזה התחיל, רבים טענו שכל זה אינו אלא אחיזת עיניים.
לארז, ולדובי 82015
הספר אכן עוסק בנושא מהיבט הריגול והמודיעין, אבל אם שירותי הביון לא חזו את הנפילה רגע לפני, מדוע שהאקדמיה תחזה זאת שנים מראש?
ובכן.. 82729
לדעתי, על כל פנים, מה שמנע את החיזוי היה הנתק ביניהם. למדעני המדינה לא היה המידע עימו להגיע לתחזית זו, כי הוא היה חסוי מדי, ולשירותי הביון לא היה מי שינתח את המידע, כי הם לא השקיעו מספיק בלהביא מדעני מדינה לשם כך. למגלי העתידות לא היה החזון בכדי לדמיין בכלל סיטואציה כזו, בגלל שאינם מעורים כלל בסוג המידע הדרוש.
לא מדויק 81920
באשר לחיזוי נפילת ברה"מ. ההפתעה הגדולה במדע המדינה לא היה מעצם נפילת ברה"מ או אולי אפילו מהעיתוי, אלה מהצורה בה הדבר התרחש. מדעני המדינה צפו תוהו ובהו, מלחמת אזרחים וכאוס מוחלט. ההפתעה הגדולה הייתה מהשקט היחסי שבה אירעה ההתמוטטות ההדרגתית.

נפילת ברה"מ מהווה עוד דוגמה להבדלים בין הדיסיפלינות. מדע המדינה משתמש באירועים בודדים על מנת להסביר את הקריסה – למשל פיתוחה של מערכת ההגנה נגד טילים ("מלחמת הכוכבים" SDI) וההתחמשות האדירה של ארה"ב באמצע וסוף שנות השמונים גרמו, כך טוענים מדעני המדינה, לניסיון נואש של ברה"מ להשתוות לארה"ב במרוץ חימוש שהותיר אותה מרוקנת כלכלית. ההיסטוריונים (אם נתעלם לרגע מהמידע המועט והבעייתי של מקורות וארכיונים רוסיים) ראו תופעות נרחבות - כלכליות, חברתיות ופוליטיות שתרמו לנפילת ברה"מ. תהליך מתמשך ולא אירוע (או אירועים) בודדים.
אני אכתוב כאן לפני שיהרס הויכוח 141949
אני חייבת להגיד שממש הצלתם אותי כבר שנה אני מחפסת ספר טוב כדי ללמוד על ברה"מ וקריסתה, ובמקרה עליתי על האתר הזה. תודה רבה.
ובקשר ל"מי חזה את הקריסה?" התשובה ברורה מאוד.למה שמשהו יחזה זאת?
המדינות הפרו- קומוניסטיות בוודאי שלא יעודדו מישהו מבינהם לחזות דבר שכזה. וכיוון שרק האנשים בצמרת השלטון בתוך המדינות הללו ידעו באמת מה הולך, ולא רצו לספר, די הגיוני שאף אחד מהמדענים שם לא חזה זאת.
והמדענים מהמדינות האחרות היו שקועים עד לצוור עם המלחמה הקרה, והיו עסוקים בלמצוא דרכים להרוס אותה(ברה"מ)/ להציג
אותה כמפלצת הרסנית ומסוכנת. ואם היא כל כך מסוכנת וחזקה כיצד חוזים את נפילתה?
חוץ מזה, בזמן אמת, אף פעם אי אפשר לראות בברור את מצב הענינים. אז מי את שתשפטי למה את אסטי לא חזית זאת.
צדיקת אומות העולם 81982
אוככ, את כזו צדקת.
נורא תודה לך באמת שאת כל כך רחומה וכותבת משהו למרות שלא ממש בא לך, רק כדי שהמחבר לא ירגיש רע שהוא ללא קהל.
אני משוכנע שליבו ניתר משמחה כשהוא ראה את תגובתך, וידע כי אחרי שהשקיע בלכתוב מאמר, כל מי שיכנס יקרא קודם את דברייך מעוררי ההשראה.
צדיקת אומות העולם 82099
יותר מעוררי השראה מהדברים שלך, זה בטוח.
למכופף הכוונות 82125
בסה"כ התכוונתי שאני מצהירה שם הצהרה פרובוקטיבית משהו (שמדע המדינה אינו מדע) כדי להתחיל לגלגל דיון, ולא מפני שיש לי משהו נגד התחום הזה. למה אתה רואה דברים באור שחור כ"כ? זה לא טוב לבריאות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים