 |
|
 |
||
|
||||
 |
2 נורא קל. גליצרין, גליקריה וגליקמן. 1 צריך להיות תותים. משהו של ערן צור, משהו של אתניקס, ומשהו של העולם הערב או משהו כזה עם ללקק את התות או משהו כזה, או משהו כזה. מצטער אם דפקתי את 1 למי שבאמת מכיר שלושה שירים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. האמת שאני בכלל לא מבין את השאלה הזאת. יש רק פרי אחד כזה? לגבי התותים: בנוסף לערן צור ולאתניקס, השיר "ללקק את התות" (בהנחה שככה קוראים לו) אותו הזכרת אינו מתוך "העולם הערב", אלא מתוך סרט ישראלי בעל אותו שם (ראה הנחה 1) בכיכובו של אקי אבני. ויש גם את "תות שדה ברמת השרון", אם כי אולי זה לא שיר רוק/פופ ישראלי. האמת שאני התחלתי לחשוב דווקא בכיוון של תפוז, אבל נתקעתי אחרי סוף עונת התפוזים, והשיר ההוא של אריק אינשטיין: "קילפתי תפוז... הילד אמר אתה עשית פה חור..." משהו כזה. שיר די דבילי כשאני חושב על זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפשר להוסיף את ''אם תרצי תפוח זהב'' שנזכר גם בשיר ''הכל זהב''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"דצמבר": "... ומיץ של תפוחי זהב" "מחר": "... וכל המשחתות הישנות יטעינו תפוחי זהב" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.מסכים לגמרי,למשל התפוח: א.שני תפוחים-אהוד מנור/צביקה פיק. ב.תפוחים ותמרים-איתן נחמיאס-גלס/רמי קלינשטיין. ג.תפוח חינני-משה דור/יוסף הדר. (נד אילן...גידי גוב חידש). ד.ריח תפוח אודם שני-י.טהרלב/נ.הימן.(שובי ציפורת על כנף הרוח...פרברים). ה.מתוק התפוח-י.שבתאי/א.אלביס.(מתוק התפוח,הים הוא מלוח...הפרברים). ו.לבלבו אגס וגם תפוח-עעממי רוסי.(וקטיושקה...גבעטרון). ז.עץ התפוח-יעקב שבתאי/עממי רוסי.(מה יפה מצבע עץ תפוח...ליאור ייני). ובננה,אם זה עוזר למישהו,מכופף הבננות של מאיר אריאל וש.חנוך+מאמא יוקרו בננה של הגשש + ? ואם תאמרו שחלק מזה אינו פופ/רוק אז גם שני שירי התרנגולים שהוצעו בקשר לתפוח הזהב אינם כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, אני רואה שעקפת אותי בסיבוב, ולא סתם, אלא עם סוזוקי :-) לגבי בננות, אלה אכן הגששים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שאלה הגששים,הסימן שאלה בשביל להזמין שיר שלישי עם בננות,באמת חשבתי שבענין את המומחית:-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה מומחית, התעודה מעלה אבק על המדף :-) ובחיי שלא עולה לי בראש שום דבר אחר עם בננות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמור שכמוני, זה מלמעלה אז במקום זאת: "מנגו בננה ומלון, דבש וקינמון" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"וריח מלונים עם דבק אורנים" יש עוד מלון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שבשיר "לאוטובוס נכנסת": "על ספסל אחד סל עם מלונים". אני טועה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על ספסל אחד סל עם גרעינים על ספסל אחר סל עם מלפפונים על ספסל אחד סל עם מרגרינה על ספסל אחר סל עם חומוס-טחינה על ספסל אחד סל עם כל מיני על ספסל אחר סל עם עיתוני ------- נדמה לי שזהו (אני לא בטוח באילו שורות זה "אחד" ובאילו "אחר"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עוד שניים לפני כן: על ספסל אחד סל עם לחמניות על ספסל אחר סל עם עגבניות טו-טורלו-טורולו-טורולו-טורולוטו-טו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצעירותי העשוקה כמאבטח של אגד היינו שרים: "לאוטובוס נכנסת גברת עם סלים, סלים שולף ת'עוזי, קוצר את הנוסעים." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש גם את: "לאוטובוס נכנסת גברת עם סלים, הגברת מתיישבת, סלים נשאר עומד." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצעירותי העשוקה (מה יש, גם לי מותר), כשהייתי בהריון וסחבתי סלים (לא, מעולם לא הייתי גברת, המילה קשורה אצלי עם דודות פולניות שצובטות בלחי עד דמעות {הנצבטת} ושואלות האם אני כבר ילדה טובה. פירוש ללא פולנים: האם אני כבר אוכלת את כל מה שמלעיטים אותי תוך צפייה מקרוב של מכרים שילדיהם מתו ברעב בשואה, או האם אני ממשיכה להיות ילדה רעה. קרי: מקיאה את ההאבסות). ונחזור לנושא: כשהייתי עולה עמוסת סלים ובטן הרה היו כל נוסעי האוטובוס מזדרזים לעזור לי, לפנות לי מושב וכדומה. בפעם הראשונה לאחר הלידה כשעליתי על אוטובוס, עלתה בי תמיהה אמיתית על כך שאיש לא קם לכבודי. ועוד מאותו הריון: עמדתי על אי תנועה באבן גבירול, מחכה לחצות את הכביש. מישהו שעמד לידי שאל וחזר ושאל: תסלחי לי, מה השעה? ואני, שהייתי מורגלת בהתחלות נדושות כאלו, המשכתי לבהות קדימה ולחפש הזדמנות לחצות. לבסוף אמר לי: גברת (שוב!), במצבך כששואלים אותך מה השעה סימן שבאמת אין לי שעון. ולנושא שירים: כרגע אני מקשיבה ללהיט העבר הענק JINGO של קרלוס סנטנה שהורדתי מהרשת. טוב, תירו בי. גם לתפרנים מותר ליהנות ממוסיקה. אני מנגנת אותו שוב ושוב, כמו שעושים עם עובדים חדשים במפעלי ממתקים. הם אוכלים מן המתוק הזה עד שהוא נהיה להם לזרא. מקווה שזה מה שיקרה לי עם השיר. בינתיים אני כותבת תוך ריקוד משוגע. ועוד בנושא הורדות, ועל זה אני דווקא כן מוכנה לשלם: איפה מוצאים גירסת אודיו של השיר 'בוא ואשק לך בני האדם'? סוף שבוע כיפי לכל האיילים (חוץ מכמה שאני לא סובלת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, למרות שירדן הבהיר כבר גם איך הייתה אמורה השאלה להיות מנוסחת, וגם מה אמור היה להיות הפיתרון1, יש לי הצעה גם לגבי הפרי תמר. 1. תפוחים ותמרים - רמי קלינשטיין. 2. גרה בשנקין (שותה בקפה תמר [רוצה לעשות גם סרט קצר]) - מנגו. 3. "תה עושה סחרחורת" (נדמה לי שזה שם השיר) של גזוז - יש בו את השורה: "אני נמנע מלאכול דברים שיש בהם מן הנזק, וזה כולל עוגות תמרים, ביצים, זיתים ושסק" (שיר חביב, שפתאום נורא בא לי לשמוע אותו, יש אותו למישהו בMP3? סתם, יש לי אותו בבית על איזו קלטה שקיבלתי פעם מתנה מבנק הפועלים). 4. קצת דחוק - "תמרי הנגר", לא ממש שם הפרי, אבל זה בהחלט כן שיר רוק/פופ מאז שלהקה כלשהי ("רעש"?) חידשה אותו לפני אי אלו שנים. 5.תמר גלבץ, אה סליחה היא בכלל מהודעה אחרת. 1 יש לי שאלה עקרונית: מה אומרים חוקי המשחק לגבי מקרה בו מצליח משתתף לתת תשובה תקפה, אך לא זאת אשר אליה כיוון המחבר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 לדעתי, משתתף כזה מקבל דאבל-כבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והעולם הערב אמרו על זה: "אני רק רוצָה לאכול לך ת'זית" (בהשתתפות אורח של ענת ווקסמן) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסוח המדוייק הוא "רציתי רק לאכול לך ת'זית", אולם עיקר הויכוח על השיר נוגע דווקא בשורה הבאה: יש האומרים "...וללכת הבית", ברוח החריזה, ואילו אחרים טוענים כנגדם "וללכת הבית-ה" (ההברה האחרונה באוף-ביט), ברוח ההגיון. מולם עומדים שרפים ואומרים: קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלֹא כל הארץ כבודו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תות-שדה נחשב פרי כמו שעגבניה ומלפפון נחשבים פירות. אלו הם פירותיו של הצמח המסויים אך לא פירות במובן העממי המקובל של פירותיו של עץ או שיח - תות-שדה הוא ירק במובן העממי המקובל (להבדיל מעץ התות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג מה המושג העממי המקובל שלך לפרי וירק, אבל עבורי, ירק זה משהו ששמים בסלט, פרי זה משהו מתוק או חמוץ, ששמים מקסימום בסלט פירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירק - חלק אכיל מצמח עשבוני פרי - פריו של שיח או עץ בלבד. (נכון שמבחינה בוטאנית טהורה, יש כל מיני הבדלים - למשל ''פרי'' התאנה הוא בכלל הפרח, המלפפון והעגבנייה הם בהחלט פירות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ"י הספר "1000 עובדות שכל אחד צריך לדעת במדע", פרי התות הוא הזרעונים הקטנים שעליו ולא המכלול האדום הגדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה זה המכלול האדום הגדול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אבדוק בספר ומחר אתן לך תשובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך הספר: "פרי הוא התוצאה של האבקה. הפרי של כל צמח פרחים מתפתח מן השחלה המופרית. הפרי יכול להיות עסיסי כמו אגס, למשל, אך הוא לא חייב להיות אכיל לאדם. השנצים הלבנים של שן-הארי והציצות דמויות המסוקים הנושרות מעצי האדר הם פירות במובן הטכני. החלק האדום של תות השדה איננו הפרי. הפרי הוא אותו דבר קטן צהוב הבולט מן השוליים." שאלות נוספות, נא להפנות לג'יימס טרפיל, מחבר הספר. (שהוא, דרך אגב, ספר חובה לכל אדם משכיל או שואף להיות משכיל.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיסקליימר - התגובה הבאה היא ביטול זמן מוחלט, אתם מוזמנים להמשיך הלאה. בסוף יתברר שלאכול את התות יהיה מגעיל כמו לשתות זיעה של פרות. האמת שאני עשוי להשמע קצת פסיכוטי (ליתר דיוק, קצת פסיכוטי, אקסהביציוניסט במידה בינונית פלוס), אבל בעיני יש איזשהו יסוד קצת דוחה בפירות וירקות. הם מזכירים לי כל מיני גידולים (לא חקלאיים) לא סימפטיים. אני לא מתנזר מהם, להיפך. אין לי כל כך מילים להסביר את התחושה, אבל אכילה של חתיכות של צמחים, ועוד בצבעים של חבורות (יש פסיכיאטר בקהל?), נראית לי הרבה יותר גרוטסקית מאכילה של בשר. תחשבו על עגבניה ותירס, אולי זה יעזור לכם להבין. דווקא בשר אני אוכל פחות מירקות ופירות (היום נתתי ביס מחתיכה לא מופשרת לחלוטין, וממש לא מבושלת, של סלמון, ואני אפילו לא אוהב דגים). כמובן שאכילה של לחם נראית לי פונקציונלית לחלוטין. כך גם כל המאכלים שאי אפשר ממש לזהות את מרכיביהם על פי מבט חטוף. אולי יש לי פוביה לא מפותחת שיכולה להתקיים רק באנשים צעירים בתחילת המאה ה 21. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוביה הזו יכולה להתקיים גם בנשים צעירות באמצע המאה העשרים, ולראיה ספרה הנהדר של מרגרט אטווד ''האשה האכילה''. שם הגיבורה מפתחת פוביה כזו לגבי בשר, ואחר כך זה מתפשט גם לירקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרי הוא ה''אריזה'' שמשווקת את הזרע ליצורים המפיצים - כך ברוב הפירות, תפוח הוא פרי והוא מכיל זרעים שאינם נאכלים או מתעכלים בידי בע''ח ובני-אדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. אגב, עגבניה היא פרי (מהסיבות שפרטת). ירקות הן חלקי צמח (כגון שורשים, פקעות, או עלים) שאין להם חלק במנגנון של הפצת זרעים. עדיין הגדרות אילו לא עונות טוב על התיאור של מזונות מן הצומח שמכונים מזונות זרעים. למשל: ברוב הצמחים יש "מעטפת זרע" שנועדה לספק מזון ראשוני לזרע או לשתיל עד שהצמח יגיע לשלב בו הוא יכול לספק מזון לעצמו מן הקרקע. הזרע עצמו מכיל רק חומר גנטי. לעיתים קרובות אין הבדל חד בין ה"מעטפת" ובין הזרע (למשל: קטניות), אולי הזרע עצמו הועלם כחלק מתעשיית המזון (שכוללת את החקלאים המגדלים). בקטניות איני רואה משהו בולט שאמור להיות הזרע עצמו. מזה משתמע שהגבול בין "פרי" לבין "מזון זרעים" לא ברור. בכל מקרה, כאשר אנו אוכלים "מזון זרע" אנו נוהגים לאכול רק את "המעטפת" המזינה של הזרע כי החומר הגנטי אין לו שום ערך תזונתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כן, את ההגדרות הרשמיות אני מכיר. אבל אתה דיברת על ההגדרות העממיות, והן פחות או יותר מה שאני אמרתי, למיטב ידיעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד להגדרות העממיות, וגם להגדרות הבוטניות, מה שבאמת משנה זה ההגדרות של המועצות החקלאיות. האם התותים הם באחריות "מועצת הירקות" או "מועצת הפרי"? (אני אוהב לדמיין את המשמש והמנגו רבים מי יבחר לקדנציה במועצת הפירות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשמשים בטח ינצחו, המשמש היבש יעשה להם לובי. דב נבון אמר. זה כמו הנרות של חנוכה - יש להם את השמש, והוא נר מה-זה ארס? אתה מעצבן אותו - פוף! שורף אותך! (יש למישהו את התמליל המלא של המערכון? מוכן להחליף עם התמליל של "יואב טוקר, פארי!") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסטייקים הם באחריות ''מועצת החלב''. קיבלתי מהם חוברת מתכונים מצוינת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על תות שדה מברכים ''בורא פרי האדמה''. גם זו חלוקה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטקסונומיה ההלכתית מסווגת לויתן כדג ועטלף כעוף. לא משהו שכדאי להסתמך עליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שציינתי בעבר, במקרא "עוף" הוא שם כולל ליצורים מעופפים ובעלי כנף שונים. גם זבוב הוא "שרץ העוף". מכיוון שלעטלף יש כנפים, זה בכלל לא משנה שיש לו גם ציצי. תגובה 79772 אשמח אם תפרט בנוגע ללויתן (במקרא חיה לא ברורה, ואצל חז"ל דומה ללויתן של ימינו) תגובה 79630 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי את המשכו של הדיון, התייחסת כבר לכך . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה עוד שיר עם תותים שהולך משהו כמו "תותים, תותים, גדלים בצד הדרך תותים, תותים, יפים לצד הדרך אבא אמר, רחוק הוא לא יגיע אמא אמרה,..." אגב, אם מישהו יודע איך קוראים לשיר, ו/או מי שר אותו, ו/או איך אפשר להשיג אותו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי נקודות לאלמוני. פישלתי: נוסח השאלה המקורי היה "שלושה שירים שנקראים על-שם אותו פרי". שיניתי לסתם "מככבים" כדי שיהיה יותר קשה, אבל זה ניסוח לא זהיר שהזמין המון תשובות. ואכן, בנוסף לשני שירי "תותים" שהזכיר מאור (של אתניקס ושל יונה וולך - ערן צור), יש גם השיר שאתה מצטט, שנקרא, באופן טבעי, "תותים". שר אותו, כמובן, מאיר בנאי. מישהו יודע מי כתב את המילים (המוזרות)? או, בשביל האלמוני, באיזה אלבום זה נמצא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי נקודות זה נחמד, אבל השיר הזה רץ לי בראש כמעט עשור, ואני לא מצליח להיזכר מה אמא אמרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי בנאי עצמו כתב את המילים. והפעם אני אף צודקת: "אבא אמר: בזה כדאי להשקיע אמא אמרה: רחוק הוא לא יגיע". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי גם מאור צריך לקבל שתי נקודות (כאילו לא שזה באמת איכפת לי, למעשה אני בספק אם זה באמת איכפת לו), אבל בשם עיקרון הצדק (או משהו) גם השיר "ללקק לך את התות" הוא שיר שבו מככב פרי, ואולי אף (בהנחה שזהו אכן שמו) שיר רוק/פופ שנקרא על שם אותו פרי כמו שיריהם של צור ואתניקס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מאור קיבל הרבה יותר משתי נקודות. שש דקות לקח לו לפרסם תשובה לשאלה הקשה1! הוא כבר סומן אצלי כנמזיס (-: 1 אגב, חוץ ממאור עוד מישהו היה מגיע לזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא חוכמה לשאול את זה עכשיו. חשבתי על גליצרין וגליקריה, לא חשבתי על גליקמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטרו-גליצרין עלה לי מיד, וגליקמן קצת אחר כך. אבל גליקריה? מי זאת בכלל? מסקנה: (ewilde + איילת בועזסון)בקושי = מאור גרינברג |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גליקריה - זמרת יווניה שמחלקת את זמנה בין הטברנות שם לטברנות כאן וזוכה להערצה גדולה. לאחרונה הוציאה דיסק משותף לה ולפילהרמונית וחידשה שירים ידועים ביוונית ובעברית (שבחי ירושלים, אניטה וחואן, פני מלאך). ומסתבר שהיא אפילו מיוצגת באמ"י: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנו שיר נהדר על תותים בסיפורי פיץ הכבר (מזמר ושר, למי שלא מכיר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיץ העכבר מספר ושר. (עם גידי קורן, רופא הילדים הכי מוערך בתחומו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זוכר איך קוראים לו (תותים תותים?), אבל שר מאיר בנאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שר את זה מאיר בנאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דורון הקדימני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אלוהים אדירים, זו היתה אמורה להיות השאלה הקשה כאן! הרחבה, למען שאר האיילים: "גלוק" (או "גליק", זו תנועה שבין u ל-i) פירושו ביוונית "מתוק". מכאן "גלוקוז", ומן הסתם "גליקריה". המילה הזו ניתנה לגליצרין, כי יש לו טעם מתקתק (לא בדקתי), ומכאן גם לניטרוגליצרין. בגרמנית התגלגלה המילה ל-glueck (שוב, בין "גלוק" ל"גליק"), או "גליק" מושלם בהגיה יידישאית. פירושו "מזל" וגם "אושר". מכאן, אכן גליקמן. 1. נכון, וראה תגובתי לאלמוני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |