למי מראים חצי עבודה 96989
הכתבה מדגימה חוסר הבנה מוחלט של הכותב בנושא עליו הוא מתיימר לכתוב.
יתרונותיו הגדולים של הכביש הם בתוואי הכביש יחד עם כבישי הרוחב שלו. אפשר לקרוא על כך, בפירוט רב, באתר של כביש מס' 6.

כביש מס' 6 אינו גמור עדיין וייתכן שלא קל להבחין ביתרונות המשמעותים שהוא מזמן לנהג הישראלי.

בנסיעות הבאות שלך בכביש אני ממליץ לנסוע ממרכז כפר סבא לפתח תקוה, למשל, או מכוכב יאיר לאוניברסיטת בר אילן, ולמדוד את הפרשי הזמנים בין המסלולים השונים.

בעתיד הקרוב תוכל לנסוע מחיפה לירושלים (גם כשהכביש יגיע רק עד בקה אל גרביה).

אשר לגינון בשולי הדרך. אתה צודק, מוטב היה למכור את השטח הזה לפירסום בעזרת שלטי חוצות (בכל זאת ,20,000 מכוניות ליום) ובכסף שייכנס להאיץ את סלילת הכביש.
למי מראים חצי עבודה 96993
לא התיימרתי להיות מהנדס תחבורה, ולא טענתי זאת במאמרי.
אני כן מתיימר לייצג את נושאי איכות הסביבה, שלא זכו למשקל הראוי לכל אורך תכנון ובניית הכביש. כך שטענת "חוסר הבנה" אינה מוסיפה לתרבות הדיון באייל.

אני יכול כבר היום לנסוע מחיפה לירושלים בשלוש דרכים שונות - כביש החוף/הכביש הישן ובהמשך כבישים 1,44 ו-‏443 וכמובן בדרך המעניינת של כבישים 66-71-90 (דרך העמקים והבקעה).
הנסיעה הזו לוקחת יותר זמן, וזהו מחיר שאני מוכן בהחלט לשלם בשביל איכות חיים וסביבה. אינני חושב שבשביל לחסוך נניח 30 דקות נסיעה שאני עושה פעם בחודשיים יש לסלול כביש מגלומאני המשסע את סביבתו.
ממרכז כפ"ס לפ"ת, יש היום כביש נוח ומהיר - כביש 40 עוקף הוד-השרון, המביא אותי קרוב יותר לפ"ת מאשר כביש חוצה ישראל - אפילו עם השלמת כביש הרוחב 471. יתרה מזאת, מסילת הרכבת מכפ"ס לת"א, דרך צפון פ"ת, תיפתח בשנה הבאה ותהיה עדיפה תחבורתית על כל כביש קיים ומתוכנן באזור זה.
ובשביל 10,000 איש בלבד בכוכב-יאיר אינני סבור שהיה צריך לסלול כביש מהיר שלם.
למי מראים חצי עבודה 97005
קשה לי להתעמת איתך, כאשר גם אני כואב את אי הכנסת השיקול הסביבתי לתכנון הכבישים, אבל האמירה "בשביל לחסוך נניח 30 דקות נסיעה" היא אמירה מקוממת, שכן היא באה ממי שבחר לגור בגוש חדרה - גדרה. מי שמעונין לבזר את האוכלוסיה גם לאזורי הפריפריה אינו יכול להתעלם מצרכי הנגישות של הפריפריה למרכז.
צודק, ובנוסף 97006
אפשר ממש למדוד בכסף כמה שווה חיסכון של חצי שעה נסיעה ליום (מצד הנהג: שכר חודשי לחלק ב-‏360 ועוד 5 שקלים לדלק ועוד 10 שקלים עבור פחת והוצאות קבועות על הרכב).
האומנם? 97007
אי אפשר לכמת ביעילות את מחיר זיהום האוויר הנגרם, או זיהום הקרקע והמים שגורם הכביש ותשטיפי השמן והדלק שיווצרו לאורכו - בקרבה מפחידה לאזור הקידוחים החשוב של מקורות הירקון. כמו כן, אינך מכניס כלל לשיקולים את אובדן הקרקע החקלאית או הצמחייה הירוקה התורמת חמצן. בוודאי שלא הכנסת את החישוב של הפגיעה בסביבה הנגרמת במהלך ייצור האספלט והצבעים לכביש, מעקות הבטיחות והשלטים, ותפעול שוטף של הכביש.
לפיכך, אני מחזיק בעמדה שכל ניסיון לחישוב החיסכון לכיס האישי הוא מופרך מעיקרו ומתעלם מהנזק המצטבר לציבור כולו.
ואגב גם אם החישוב שלך היה נכון, עליך לחלק זאת לפי 5 או 6 ימי עבודה - כך שזה חלק גדול יותר מהשכר שחישבת (ועדיין אין זה משכנע אותי שהחיסכון הזה מצדיק את הנזק הסביבתי).
האומנם? 97238
אתה מדבר על הזיהום שגורם הכביש. כבישים כשלעצמם אינם מזהמים מזהמות המכוניות שעליהן. ואילה נוסעות ממילא. ומזהמות ממילא. היתרון בכביש 6 הוא החיסכון בזמן הנסיעה והפקקים שהם אלה שגורמים לזיהום האוויר הרב ביותר וזה שאפשר גם למנוע באמצאות כביש כזה.
כך שאתה לא בודק את הנזק המצתבר מאי סלילת הכביש.
האומנם? 97244
אתה שוכח את משמעות צמצום הפקקים: יותר כדאי לרכוש מכונית חדשה, ולכן יותר מכוניות תירכשנה - והזיהום שלהן יגדל.
כמו כן, אני יכול לספר לך שהיום רבים בזכרון ובבנימינה מסתפקים בנסיעה קצרה של כמה ק"מ לתחנת הרכבת, ונוסעים ברכבת לת"א. אותו הדבר מתרחש למעשה בכל מקום בארץ בו יש תחנת רכבת עם נגישות טובה. בקיצור, הציבור הישראלי מוכן בהחלט לצמצם את השימוש במכוניות כאשר יש לו אלטרנטיבה יותר טובה. הכביש פוגע במפורש בחלופה זו.
יותר מכך, כפי שערן ציין מפורשות, הפקקים לא ייעלמו, ואפילו יחמירו בגוש-דן ובערים אחרות אליהן ייסעו בכביש.
האומנם? 97372
הטענה ש"אסור שיהיו כבישים טובים כי זה מעודד את הנסיעה במכוניות" מקוממת. בארץ אין תשתית כבישים טובה, ואין אפשרות להגיע מצפון לדרום בדרך נורמלית בלי לעבור באמצע בגוש-דן הפקוק. כביש 6 הוא צורך תחבורתי חיוני.

כולי תקווה שהוא לא יבוא במקום מסילות רכבת, ותחבורה ציבורית אחרת, אך אלו לא מורידות מנחיצותו.
האומנם? 97375
''כולי תקווה וגו''' - דיסקליימר נאה, אבל כל כך ריק מתוכן. ברור שהכביש יבוא במקום רכבת, הוא כבר בא במקום רכבת. ולו היתה רכבת, היית צריך אותו במידה פחותה הרבה יותר.
האומנם? 97384
כפי שענה לי עמית בתגובה מאוחרת, בעוד כשנתיים יפתח קו הרכבת מנתב''ג, ותהיה לי דרך ציבורית מצויינת להגיע למחוז חפצי. אני שמח שבסוף כל הבעיות נפתרות.
האומנם? 97310
כבישים מזהמים משום שהם מעודדים שימוש במכוניות. אם מע' הכבישים בת"א היה כזו שנסיעה ברכב שם היתה בלתי-נסבלת, ולעומת זאת התחבורה הציבורית היתה זמינה, מהירה, נוחה וזולה (במילים אחרות: אם ת"א היתה עוברת לאירופה), הזיהום היה פוחת משום שהשימוש ברכב היה קורץ לפחות אנשים. אם כביש חוצה ישראל יהפוך את השימוש ברכב לקל ופשוט יותר, הוא יביא להגדלת הזיהום.
צודק, ובנוסף 97126
ועלות הנסיעה בכביש האגרה, זה עז?
למי מראים חצי עבודה 97013
כאשר אתה נוסע בכביש 6, תגלה עד מהרה שהוא עושה לך רק חצי עבודה - ובכניסה לערי המרכז תיתקע בפקקים. הגידול הצפוי בנפח התנועה בכביש 6 יביא קרוב לוודאי להחרפת הפקקים בקצה הכביש.
כבישי הרוחב לא יפתרו את בעייתך, כי אם למשל תרצה לנסוע לדרום ת"א מהגליל, תיתקע בפקקים בת"א עצמה שלא מסוגלת פיסית לקלוט את כל כמויות התנועה הזורמת אליה, וכמובן שלא ניתן לסלול כבישי רוחב חדשים בת"א עצמה.
לפיכך הפתרון הנכון והרצוי בעיני הוא פתרון מסילתי, ובינתיים הממשלה בחרה להשקיע בפתרון זה רק בגוש המרכז, בהקמת המסילות לכפר-סבא, נתב"ג-מודיעין ומזרח ראשל"צ, כמו גם שדרוג הקו הישן לירושלים (ובעתיד הלא רחוק למערב ראשל"צ).
על מסילה לכרמיאל או לשדרות למשל, אפשר בינתיים רק לחלום.
למי מראים חצי עבודה 97022
לא הובנתי. לא טענתי בעד (או נגד) כביש מס' 6. להיפך, ציינתי שבפתרונות תחבורתיים צריך לקחת בחשבון גם גורמים סביבתיים.
מה שכן אמרתי הוא שהפתרונות התחבורתיים הינם צורך (אמיתי), ולתושבי הפריפריה זהו צורך משמעותי יותר מליושבי הגוש האורבני חדרה-גדרה.
למי מראים חצי עבודה 97240
אתה צודק, רק שחבל שהתחילו לסלול מהמרכז לפריפריה כך שלמעשה לפריפריה ייכך הכי הרבה זמן להתקרב למרכז. מה שמעלה את חשדותי לכך שהכביש נסלל מהמרכז לפריפריה כדי להעלות את מחירי הנדל''ן בעזור המרכז. ולא כדי להועיל בקרוב הפרובינציה למרכז.
למי מראים חצי עבודה 97245
הסיבה היא הפוכה - כבישים יעילים שיחברו את הפריפריה, אנחנו באמת צריכים. אבל אם היו סוללים אותם קודם, היתה עולה השאלה למה להמשיך בסלילה. אז סללו קודם את מה שלא היה צריך, ועכשיו המתנגדים הם ''נגד חיבור הפריפריה למרכז''.
צריך רק לקרוא 97077
באתר של כביש 6, אליו הפניתי,
יש הסבר מדויק על האופן שבו הכביש פותר את בעיית הפקקים לתושבי הדרום והצפון.

מוסבר שם, למשל, שמי שנוסע משדרות לתל אביב, לא נתקל בפקק ביציאה משדרות (וגם לא בצומת ניר-עם), אלא דווקא בצומת אשדוד ומצפון לה.
לכן, כדי לעזור לתושב שדרות הנוסע לתל אביב (כדי להכפיל את שכרו, ולעזור לשכבות החלשות), צריך לעזר לו להיכנס לתל אביב בשעות הבוקר.

עוד מוסבר באתר שהכביש לא נסלל במקום מסילות ברזל, מוסבר שלא מדובר במשחק סכום אפס, וניתנת דוגמא לכמות הכבישים ביחס לאוכלסיה במדינות מערביות מתוקנות.
צריך רק לקרוא 97080
רואים שהאתר כבר לא מעודכן. כבר יותר מחצי שנה שתושבי שדרות לא צריכים לעמוד ברמזור בצומת בני-דרום - יש נסיעה ישירה ללא רמזורים.
ליזמים קל לטעון שהכביש לא נסלל במקום מסילות ברזל, אולם כל בר-דעת יראה שהמאמץ וההשקעה של המדינה בכביש זה, כולל סלילת כבישי הרוחב ועידוד יזמים להשתתף בפרוייקט, באים על חשבון המסילות. מה היה קורה אם במקום הכביש היתה המדינה נותנת זיכיון ליזמים לסלילת מסילה כפולה, מראש-פינה עד מצפה-רמון?
למה במקום כביש? 97082
למה שהמדינה לא תיתן זכיון גם לכביש וגם למסילה, או לחמש מסילות, או לרכבת תחתית אחת או תשע שירשתו את כל גוש דן?

אם לדעתך הזכיון לכביש ניתן ע"ח זכיון למסליה,
אז הפושעת היא הממשלה ובוודאי לא יזמי הכביש.
צריך רק לקרוא 97083
וכיצד יכנס תושב שדרות לתל-אביב, כאשר גודש התנועה בכניסות לערים, שהוא כבר בלתי אפשרי, יוכפל? מה לגבי גודש התנועה בתוך הערים? גם הוא יגדל, עקב כניסתם של תושבי פריפריה רבים יותר אל תוך מרכזי הערים. לדעתי , בקיצור נמרץ, הפיתרון צריך להיות הפוך - "העברת הערים אל הפריפריה" כלומר לשבור את המונופול של גוש-דן על ידי עידוד חברות להעביר את פעילותן לפריפריה, תו"כ יצירת תנאים להעלאת איכות החים, שתעודד גם את העובדים לעבור לערי הפריפריה, או, לחילופין, ליצור תנאים שיאפשרו עבודה מהבית.
למי מראים חצי עבודה 97018
עוד לא יצא לי לנסוע בכביש האגרה. בעיקר בגלל חוש ההתמצאות המאוד גרוע שלי. בדרכי לחדרה מירושלים לא ידעתי אם כדאי או לא כדאי לעלות על כביש האגרה.
לעניין הכדאיות - אתה מדבר על חסכון של 30 דקות בנסיעה של אחת לחודשיים, מה בנוגע למי שצריך לנסוע לפחות פעם בשבוע בשעות העומס?

אני מסכימה איתך בנקודה זו כשמדובר בכבישים עמוסים פחות, אני למשל, מסיבות בטחוניות ומההנאה האישית שלי, לא נוסעת בכביש המנהרות אלא בדרך הישנה דרך הדסה עין כרם ובכך מאריכה את הדרך פי 5 ועדיין, אני חושבת שאין סיבה לדרוש ממי שאמור לעשות את הדרך פעמיים ביום להאריך אותה עד כדי כך אם הכביש כבר קיים.
בשביל 10,000 איש בלבד 472662
כתבה ישנה - אבל תמיד אקטואלית
יש בישראל נטיה להחליף את המושג "איכות חיים" עם "רמת חיים"
כשבכוכב יאיר גרים 10000 פונקציונרים אז סוללים כביש, גם בכנסת סללו כביש עבור הקהל הרב שיבוא להלויה של אריאל שרון, - כן - כביש כבר יש , עכשיו צריך רק גופה ולבנות מוזלאום ולקרוא לו הכיכר היפה,
כביש חוצה ישראל זה נזק לסביבה שלא היה כדוגמתו , בעיקר כיון שלעולם (מילה יומרנית) הוא לא יוסר,
רמת חיים זה כשאתה יכול לסוע מהר מת"א לירושלים לצרכי עבודה,
איכות חיים זה כשאתה לא צריך כלל לסוע לירושליים, אלא נוסע לשם בנחת כשבא לך להנות,
איכות חיים זה מושג זר לחלוטין למי שתמיד ממהר לעשות או להספיק, ורמת חיים של אחד - תמיד פיגעת באחר,
אפילו המחשבה על זה שכדי לסלול את הכביש עלולים היו לההרס ערכי טבע היתה צריכה לעצור את הרעיון, אבל זה "רמת חיים" ומישהוא כרגיל עושה קופון על חשבון הכלל,
אפשר לסכם את "רמת חיים" במשפט אחד - כולם ישלמו לי כדי שאוכל לשפר את העשירים על חשבון הציבור
זה אפילו לא שמינית עבודה 97059
כבישי הרוחב אפילו לא חולמים להיות מוכנים בזמן...
... והם גם לא יעזרו לרוב האוכלוסיה.

כל מי שצריך להיכנס לתל אביב - הכביש לא יעזור לו (ולמעשה יפריע לו, כי אותם המשאבים יכלו להיות מוקצים לטובת תחבורה מסילתית).

הפריפריה הרחוקה באמת - יקח לה מספר שנים עד שהכביש יגיע אליה אם בכלל (אני מקווה שלעולם לא ייסלל ההמשך צפונה ודרומה).

ישראל היא במדינה היחידה בעולם המפותחשממשיכה לסלול עוד ועוד כבישים חסרי תועלת, שנזקם ואיוולתם יתבררו, לצערי, בעתיד
עובדתית, לא נכון 97078
כבישי הרוחב מוכנים במקביל להתקדמות הכביש עצמו.

הכביש לא מפריע לסלילת מסילה לתל אביב משום שהמימון שלו פרטי ושל המסילה - ממשלתי.

הכביש עוזר לפריפריה להגיע למרכז. לדוגמא, תושבי באר שבע, קרית גת, כרמיאל, חצור הגלילית.

בישראל פחות כבישים לנפש מאשר מבכל מדינות העולם הראשון.
עובדתית, לא נכון 97086
ושוב לא נכון

- כבישי הרוחב לא מוכנים, וחלקם כפי שציינתי במאמר עצמו יגרמו יותר נזק מהכביש עצמו.
כביש 431 - רק עכשיו הוציאו מכרזים (מודיעין - דרום ראשל"צ), יושלם אולי עוד 4-3 שנים.
כביש 461 (בני עטרות - צומת מסובים) - ירד מהפרק לזמן לא ידוע.
כביש 531 - מג'לג'וליה לרשפון - בקושי השלימו את הקצה המזרחי ביותר. עד שיגיע לרשפון תעבורנה יותר מחמש שנים.
כביש 551 - מאייל ליקום - כרגע מופקד להתנגדויות ממחלף אייל עד מחלף הדרים בכביש הישן. לפחות עוד 5 שנים עד שהכביש ייסלל ויגיע למחלף יקום.
כביש 9 עוקף חדרה דרום - סיפור להרבה שנים.
כביש 39 ירושלים - נחל רפאים - עמק האלה - קרית-מלאכי - סיפור להרבה הרבה זמן אולי עוד 10 שנים (והלוואי שלא ייסלל לעולם)
- הכביש מפריע למסילה ועוד איך. למשל לפני כשנה פורסם ב"הארץ" מחדל שבהקמת מחלף בן-שמן המורחב לא הביאו בחשבון את תוואי המסילה העתידית למודיעין.

- הכביש מתחרה במסילה על קהל היעד. ככל שהכבישים יהיו יעילים יותר, יהיה פחות ביקוש למסילות ולהיפך. המודל הרצוי הוא רשת מסילות וגישה תחבורתית טובה לתחנות הרכבת, במערכת הסעה המונית הנגישה לרוב מכריע של האוכלוסייה.

- הממשלה דאגה היטב לרפד את יזמי כביש חוצה ישראל, למשל ע"י תוכניות מתאר נפרדות לכל קטע של הכביש ומניעת דיון אמיתי במועצה הארצית לתכנון ולבנייה על מידת חיוניותו של הכביש. למשל, ע"י יצירת אפשרות חוקית לגביית אגרה בכביש, ערבויות מדינה למקרה שגביית האגרה תהיה נמוכה מהסביר, הצבת חיילי צה"ל לשמור על פרוייקט מסחרי זה בחומות מול קלקיליה (למה לא שהיזמים ישכרו חברת אבטחה פרטית?), וכמובן כל כבישי הרוחב והקצאת קרקע ציבורית. יזמי "חוצה ישראל" אולי קנו קרקעות פרטיות, אך הם גם קיבלו המון קרקעות מדינה (ושוב להזכיר, הרכבת היתה חוסכת יותר מחצי מהשטח המבוזבז).
- לגבי הטענה האחרונה, האם עלינו לאמץ מודל אמריקאי בישראל הצפופה? אין לנו את המרחב בשביל לבזבז אלפי דונאמים בין המחלפים. במדינה כמו ישראל, קטנה ועם אוכלוסייה עירונית משמעותית, רשת רכבות צפופה - עילית ותחתית - היא פתרון טוב יותר מכביש מהיר. וכדאי לבדוק לא רק את נתוני הכבישים, אלא גם את כמות הרכבות לנפש, וכמות הכבישים החדשים בסלילה בעולם המערבי.

לתושבי באר-שבע וקרית-גת כבר היום יש רכבת המביאה אותם ללב תל-אביב מהר יותר מכל כביש קיים ומתוכנן. בתוכניות המגירה יש גם את המסילה מכרמיאל לעכו, וניתן - אם יוחלט לתקצבה עכשיו - לסיים את בניית 15 ק"מ המסילה האלו עוד לפני שיושלם חיבור כביש 6 לאזור צומת אחיהוד.
עובדתית, לא נכון 97092
הוספת מסילות היא צעד מתבקש ונכון, אבל הרבה לפניו (או אפשר במקביל, אבל למה לחכות), יש להוסיף גלגלים על המסילות הקיימות. כבר היום רכבת ישראל לא ממש עומדת בביקוש (לקוים הקיימים), ולכן תוספת קרונות, גם כלכלית , היא השקעה בטוחה. תוספת קרונות והגדלת תדירות הנסיעה רק תשפר את המצב.
עובדתית, לא נכון 97095
אם כך - מדוע לדעתך לא בונים מסילה במקום כל הכבישים הללו ?
ז"א - אם פתרון המסילה (עילית ותחתית) אכן כה פשוט - למה לבחור בסלילת הכביש ?
עובדתית, לא נכון 97098
כי על הכנף של הרכבת לא נותנים להדביק את הלוגו של המעסיק.
עובדתית, לא נכון 97111
יש קואליציה שלמה של בעלי אינטרסים לסלילת כבישים:

- יבואני המעוניות
- בעלי ועובדי תחנות הדלק
- קבלני סלילה (אין כמעט מי שמתמחה בסלילת רכבות בארץ, ויש המון שיודעים לסלול כבישים)
- פוליטיקאים שמעוניינים בקידום מטרות פוליטיות. אריאל שרון הוא אלוף בתחום ולו הוקדש מאמר שלם שלי באייל ערב בחירות 2001.
- תושבי יישובים מסויימים. הכביש כפי שנסלל משרת מצויין את כוכב-יאיר למשל, ובהחלט לא במקרה - גם היישוב וגם הכביש משתלבים בתוכניות שרון לטשטוש הקו הירוק.
ברור שעבור יישובים אלו, שצפיפות אוכלוסייתם נמוכה, הרכבת פחות כדאית מאשר לתושבי הערים הגדולות, וממילא גם בעתיד הם יצטרכו לנסוע עד תחנת הרכבת הקרובה או ללכת ברגל לתחנת האוטובוס, ואנשים רבים לא מוכנים ללכת לתחנה או בכלל לנסוע באוטובוס היום.
- בעלי קרקעות ליד הכביש. לכבישים קל למדי להוסיף צמתים ולהקים לידם תחנות דלק וכו' (בינתיים אושרו 4 תחנות דלק בתוואי חוצה ישראל). ברכבות אין כמובן אפשרות לתחנות דלק.

וחשוב לזכור, סלילת המסילות כמו גם הכביש מחייבת דחיפה ראשונית רצינית. לכביש ניתנה דחיפה עצומה של כל בעלי האינטרסים, ודחיפה כזו לא ניתנת למסילות הרכבת, אם כי בשנים האחרונות הוקמו כמה תחנות רכבת ביוזמה פרטית בחיפה ובאזור התעשייה בקיסריה.
דווקא אחד הקבלנים הלא אהודים עלי, גד זאבי, הציע בעבר להאריך את הכרמלית בחיפה עד ה"גרנד-קניון" שבבעלותו, וחבל שהעירייה לא קפצה על הרעיון כבסיס להרחבת הכרמלית לרשת רכבת תחתית שתשרת באמת את חיפה של היום.
עובדתית, לא נכון 97113
האם גד זאבי הציע גם להשתתף במימון הארכת הכרמלית, או שהוא פשוט הציע, ושמישהו אחר יישם?
עובדתית, לא נכון 97116
עד כמה שזכור לי, הוא הציע להשתתף במימון.
לצערי, למקומוני חיפה אין ייצוג ממשי ברשת, ולאלו שיש - אין ארכיון.
זה פורסם כאשר עוד למדתי בטכניון לפני כשנתיים-שלוש.
עובדתית, לא נכון 97235
מה שיותר רלוונטי הוא שהצעתו של זאבי להוסיף פתח למנהרת הכרמל באמצע חיפה, ליד הגרנד קניון, כנראה שכן התקבלה. התוצאה: כביש מנהרה שאינו ישר אלא עולה חצי הדרך ויורד בחצי השני; ארובה באמצע העיר (פתח המנהרה); וכמות כבישים מפלצתית ממש באזור.
עובדתית, לא נכון 97292
שמעתי פעם איפושהו שהסיבה האמיתית לאי פיתוח המסילה בארץ היא הפחד מהקלות היחסית בה ניתן לבצע פיגועים רבי נפגעים לאורך המסילה.
נכון שגם היום יש מסילה,נכון שגם ניסו כבר לפגוע,אך הרעיון הוא לשמור על ''כמות'' יחסית קטנה של פסים בארץ כדי שניתן יהיה לפקח ולמנוע פיגועים.
עובדתית, לא נכון 97294
זו תיאוריה של אלכסנדר מאן, לפני כשנתיים באייל.
אינני סבור שזהו השיקול העיקרי, וכמו כן חשוב לציין שחלק ניכר מהמסילות הנמצאות בשלבי ביצוע מתקדמים או לקראת ביצוע - נתב"ג, כפ"ס, מערב ראשל"צ - צמודות לכבישים או נמצאות בין כבישים ראשיים, כך שיש נוכחות אנשים קבועה לאורך התוואי שמקטינה את החשש לפיגועים בו. גם מסילת הרכבת החדשה לירושלים תכלול 14-12 ק"מ של מנהרה משער הגיא לאזור מבשרת-ציון, קטע שקל מאוד לאבטח ע"י בקרה בשני קצוות המנהרה.
עובדתית, לא נכון 97298
עמית,
שאלה נוספת : אתמול באחת מתוכניות האקטואליה בערוץ 10 נטען כי במקרה של הפצצת הסכרים המרכזיים בעירק תגרם הצפה אשר תטביע את כל בגדד וסביבותיה,כמו כן נטען כי תאורטית,הפצצת סכר אסואן במצריים תגרום להצפה כללית של רוב שטחה של מצרים.
דברים אלה הוצגו כעובדות,בעיני זה נראה מעט תמוה,מה ידוע לך על כך ?
ליברמן ואסואן 97302
אינני מכיר את מיקום הסכרים בעיראק.
כמו כן, אינני מומחה בהיבטים הפיסיקליים של הפצצת סכר אסואן. אך עדיין אוכל להצביע על אי-דיוקים שונים.
ראשית, רוב שטחה של מצרים 96% הוא מדבר מחוץ לעמק הנילוס והדלתה. התרוקנות סכר אסואן לא תשפיע מיידית על השטח הזה - אולי משנית כתוצאה מהפסקת אספקת המים וניתוק עורקי תחבורה החוצים את הנילוס (ואינני יודע כמה כאלו יש - לא הייתי מעולם במצרים).
שנית, יש גם את השאלה כיצד יופצץ הסכר. יש הבדל בין קריסה מוחלטת של הסכר שתביא לשיטפון ענק, ופגיעה חלקית בסכר שעשוייה להשאיר חלקים ניכרים ממנו, ולרסן את זרימת המים.
שלישית, אינני מכיר את המצב בשטח. ייתכן שהמצרים חשבו על כך ובנו מתחת לאסואן עוד סכר חירום שיבלום שטפונות (זה מה שאני הייתי עושה).
לגבי סכר אסואן, זו אכן עובדה 97308
עמק הנילוס מועד להטבעה מוחלטת על-ידי ימה אדירה (באורך של 250 ק"מ).

החישובים מבוססים על תוצאות הפצצת סכרי עמק הרוהר בגרמניה במלחמת העולם השניה. גם האתגרים הטכנולוגיים הכרוכים בהפצצה יעילה של סכר נפתרו כבר אז.
לגבי סכר אסואן, זו אכן עובדה 97311
להזכירך, הסכר באסואן הוקם לאחר הריסת סכרי גרמניה, ובסיוע סובייטי. לא אתפלא אם הרוסים הביאו בחשבון אפשרות להפצצת הסכר, ובנו אותו בצורה חכמה יותר.
לגבי סכר אסואן, זו אכן עובדה 97314
צורה חכמה,בסדר,
אבל מה על מטח פצצות במשקל טונה כ"א ?
גם אם היה ידע סובייטי וגם אם יש סכר תחתון עדיין אפשר להגיע ולזעזע את שכבת הסלע עליה "יושב" הסכר.

לגבי מידת הנזק -
אני מניחה כי ליברמן היה פשוט מציע - לנסות ולראות.
לגבי סכר אסואן, זו אכן עובדה 97317
אני דווקא אתפלא מאוד, בהתחשב בהצלחות הטכנולוגיות הסובייטיות :-)
לגבי סכר אסואן, זו אכן עובדה 97322
הסובייטים פעלו, מן הסתם, כמו כל ספק מוצר או שרות שמכבד את עצמו:
הטמן במוצר פגם מובנה כדי להנציח את התלות (כלומר את הזרמת הכסף) של הצרכן ביצרן.
לגבי סכר אסואן, זו אכן עובדה 97323
אל תזלזל בטכנולוגיה הסוביטית.
במקום העבודה החדש שלי עובדים לא מעט מהנדסים עולים חדשים וישנים מברית המועצות לשעבר. אביאחז ליברמן מספר שהנשיון והידע המיקצועי שלהם בתחומי הוצאת מידע מאנשים בניגוד לרצונם, הוצאת רוח ושמחת חיים מאנשים הוא מדהים.
אנחנו מדברים על שני דברים שונים 97328
אני לא מתווכח על איכות העובדים הרוסיים,
אני טוען שלמוצר המוגמר הסובייטי היתה כמעט תמיד איכות גרועה להחריד.
וקטע נחמד... 97329
When NASA first started sending up astronauts, they quickly discovered the
ballpoint pens would not work in zero gravity. To combat the problem, NASA
scientists spent a decade and $12 Billion to develop a pen that writes in
zero gravity, upside down, underwater, on almost any surface including
glass and at temperatures ranging from below freezing to 300C.

The Russians used a pencil.

:-) 97389
מעולם לא נתקלתי בטכנולוגיה רוסית שעובדת טוב.

מה שראיתי במו עיניי, ושאני יכול להעריך מקצועית:
מפעל מגנזיום אוקסיד בים המלח
והטנקים הרוסיים

הם פשוט עלבון לאינטליגנציה.
:-) 97407
מה לגבי הקלצ'ניקוב?
הקלצ' המצאה גאונית כמובן 97440
אבל הוא דוגמא יחידה.
וקטע נחמד... 97426
בפי שכבר ציינתי בעבר, זוהי כמובן אגדה אורבנית: תגובה 53092

סיפור אחר ששמעתי, ואיני יודע אם הוא אגדה, מתייחס לשאלת האישה הראשונה בחלל. לאחר שהרוסים ניצחו במרוץ לאדם הראשון בחלל, החלה התחרות לגבי האישה הראשונה. נשמע טריוויאלי, נכון? מה כבר ההבדל? ובכן - ההבדל הוא בהטלת השתן. מערכת הטלת השתן הנשית, בתנאי חוסר כוח משיכה, היא בעייתית. וכמו בסיפור עם העט, האמריקאים השקיעו המון במחקר (קטטר שעובד באפס ג'י, למשל. כואב רק לחשוב על זה). הרוסים נצחו, וכשהאמריקאים שאלו "איך, בעצם?" הם קיבלו את התשובה: חיתול.
עובדתית, לא נכון 97125
ועוד סיבה:
אפשר להספיק להקים כביש לפני הבחירות הקרובות, למעשה, אפשר להצטלם בטקס גזירת הסרט במהלך שידורי התעמולה, בעוד שמשיכת מסילת ברזל לוקחת יותר זמן (ודורשת השקעה ראשונית גבוהה יותר, שמחזירה את עצמה בטווח הארוך).
עובדתית, לא נכון 97132
אני יודע שזה סתם טייפו, אבל מעוניות זה יופי של מילה! יכול להחליף את "בית נייד" המסורבל, או את הקרוואנים.
עובדתית, לא נכון 97142
וחלונויות את חלונות הראוה
(כל הזכויות לבן שלי כשהיה בן 3)
שכחת להוסיף 97145
שלפי ספרו האחרון של ברי חמיש,
ה-CIA מכריח את ישראל לעצור את התפתחות הרכבות בארץ. זה קשור לזהב שהגרמנים הבריחו אחרי המלחמה, או משהו כזה.
עובדתית, לא נכון 97290
האם הצבא איננו בעל אינטרס בחוצה ישראל (כלומר - שיקולי ביטחון, שינוע מהיר של גייסות וכו') ?
עובדתית, לא נכון 97293
הרמטכ"לים לשעבר ברק ומופז הם תושבי כוכב-יאיר, מהיישובים שאוכלוסייתם מרוויחה במיוחד מסלילת כביש חוצה ישראל. אנשי צבא נוספים גרים בכוכב-יאיר, רעות, מזרח ראש-העין ועוד יישובים שאוכלוסייתם נהנית מכביש חוצה ישראל.
לעומת זאת, נראה לי שזו איוולת אסטרטגית לתכנן עורק תנועה ראשי צמוד לשטחי A של קלקיליה וטול-כרם, ומבחינה צבאית גם באזור ריכוז אוכלוסייה גדול של ערביי ישראל - כפר קאסם, ג'לג'וליה, טירה, טייבה, ג'ת, בקה אל-ע'רבייה, כפר קרע - בזמן מלחמה, יש מקום לחשש מחבלה בתנועה בתוואי כביש שכזה (בעוד שבכביש החוף ובכביש הישן, בכל אחד, יש רק מקום אחד שמהווה "צוואר בקבוק" בטחוני, וניתן לפתור זאת יחסית בקלות).
עובדתית, לא נכון 97300
כלומר, שהכביש נסלל *גם* משיקולי ביטחון (שלדעתך הם מוטעים) ? או שהוא נסלל ללא שיקולי ביטחון כלל ?
עובדתית, לא נכון 97303
ככל הידוע לי, לא הועלה נימוק בטחוני לסלילת כביש חוצה ישראל. כן הועלה נימוק בטחוני בעד סלילת כביש 80 - מתל ערד למעלה אדומים - שאם ייסלל יהיה הכביש היקר ביותר בישראל, ויכלול חציבות וסוללות עפר בהיקף אדיר. כביש 80 מבחינה תחבורתית מתאים הרבה יותר להעברת כוחות מהירה מהנגב לגולן ולהיפך, ומרוחק יותר מאוכלוסייה ערבית (למרות שהוא עובר ברובו ביו"ש).
עובדתית, לא נכון 239901
מפעל המגנזיום בים המלח הוא אחד מהמיפעלים היחודיים בעולם
97693
אחת הבעיות ברכבת (אני מתכוונת לקו של ב"ש-ת"א)היא שהיא פשוט לא נגישה יותר מדי.
זאת אומרת, לכל הישובים באזור. כשאני רציתי להגיע לתל אביב, הייתי צריכה לסנג'ר את אבאמא שיסיעו אותי לקריית גת או באר שבע. לא נורא, בסך הכל 20-25 דקות נסיעה, אבל כשאין אוטובוס, או תחנות ביניים, זה כבר נהיה בעייתי.

וכשלוקחים בחשבון את העובדה שאחרי הכניסה של "מטרופולין" לקווים האלו מחיר הנסיעה ברכבת הוא פי 2 מאוטובוס, מתחילים לחשוב פעמיים אם הנוחות שברכבת שווה את זה.

_____
העלמה עפרונית, קילפה תפוז, ולא מצאה בפנים כלום. גם לא טעם.
צודק. 97730
לכן אחת ההנחות היא שגם בעתיד הנראה לעין מערכת התחבורה תהיה משולבת.
דוגמא - פרדס-חנה וזכרון יעקב, שתושביהן נוסעים כמה ק"מ לתחנת הרכבת בבנימינה, ואת הנסיעה העיקרית עושים ברכבת.
מכל מקום, יש לנו המון תוכניות מאושרות למסילות שממתינות לתקצוב, ואחת מהן - לא בראש סדר העדיפויות - היא מאשקלון דרך שדרות ונתיבות (אולי אופקים?) לבאר-שבע. זה מדהים, אך באזור הנגב המערבי היו יותר מסילות רכבת לפני 100 שנים מאשר היום - המסילות לניצנה ולאזור פארק אשכול של ימינו, שנסללו כחלק מאירועי מלחמת העולם הראשונה באזור.
אפילו לא ילד ישן? אולי הוא הלך. 97749
הצטנן? 97798
אם כבר מדברים על רכבות 100554
רציתי להפנות לשני אתרים מענינים:

"חדשות הרכבת"
העוסק ברכבות בישראל.

ופורום תחבורה ציבורית בתפוז:
אם כבר מדברים על רכבות 100894
תודה על הקישורים - אוסיף אותם למאגר הקישורים באתר החדש שלי הנמצא בהקמה.
אם כבר מדברים על רכבות 100898
מה עם קישורים לאתרי מפות ?
האם ידוע לך על אתרים כאלה (רצוי שיהיו חינמיים) ?
אם כבר מדברים על רכבות 100900
יש בעיה יסודית של זכויות יוצרים - למרכז למיפוי ישראל יש מונופול מוחלט על מפות טופוגרפיות. ככל הידוע לי, חבל"ז לבקש מהם אישור לפרסום בחינם של מפות טופו', וגם אי אפשר למצוא בשום מקום מפות טופו' רציניות של הארץ ברשת - ייתכן שתיתקלי בקטעי מפות קטנים, למעשה ללא אישור המרכז הנ"ל.

מפות לא טופוגרפיות - מפות כבישים ורחובות - יש אתרים חינמיים של וואלה מפות ואי-מאפ (emap.co.il) ואולי עוד. אלו מפות טובות לנסיעה ולהליכה עירונית, אך בהחלט לא מתאימות לטיולים בשטח.
גם אתר "מפה" מאפשר גישה למפות לא טופוגרפיות אך הוא סגור ועולה כסף.
אכניס קישורים גם לאתרים אלו באופן מרוכז.

אפשר גם לקנות תקליטור טורבו-CD ובו כל מפות סימון השבילים. לדעתי זה יקר - 750 ש"ח בערך - ולא שימושי כל-כך כי כל חודש/יים יוצא עדכון למפה אך המהדורה במחשב מתעדכנת אולי פעם בשנתיים-שלוש. כמו כן, אני לא עד כדי כך חנון לצאת לטייל עם מחשב נישא או פאלם במקום המפה הרגילה.
אם כבר מדברים על רכבות 100903
יש לך איזו המלצה לגבי רכישה של מפות טופוגרפיות של הארץ ?
(כבר די הרבה זמן שאני רוצה לרכוש סט כזה,אני משתמשת במספר מפות שקיבלתי מאבי והן לא ממש מעודכנות,בטיול האחרון בנחל גוב ממש לא ידעתי האם המפה אכן מתאימה לתוואי השטח למרות שבמסלול זה לא ממש צריך מפה כזו).
סימון שבילים 100907
חובת הגילוי הנאות: אני גם עובד של הוועדה לשבילי ישראל חוץ מעבודתי הרגילה בהיי-טק. (אני מקבל מפות ובתמורה עושה ביקורת רצינית על המהדורה, מוצא טעויות ודברים שנשכחו ושולח את כל ההערות בחזרה - המפה נשארת אצלי).

הוועדה לשבילי ישראל היא גוף מסודר ואמין, המוציא מפות בשיתוף המרכז למיפוי ישראל - השבילים והאתרים על הוועדה, הם גם דואגים לחידוש שבילים וסימון חדשים, ועדכוני טופוגרפיה על המרכז למיפוי ישראל.
אלו לא מפות זולות, נדמה לי שהיום מפה חדשה לא מנויילנת עולה כ- 70 ש"ח ואם את קונה מפה מנייר עמיד אולי כ- 90 ש"ח.
יש סדרה של 19 מפות המכסות את כל הארץ כולל יו"ש. עקב השינויים הרבים בארץ ובנופיה, כל מפה מתעדכנת בערך פעם בשלוש שנים. סט שלם הוא יקר - יותר מאלף ש"ח - אך זול יותר מרכישת כל המפות בבודדות. סט שלם אפשר לקנות בחברה, מפות בודדות יש בהרבה מקומות - סטימצקי, למטייל, ריקושט וכו'.
שמעתי על מבצע החלפת מפות בחברה להגנת הטבע בת"א - מוסרים ישנה וקונים חדשה במחיר מופחת. אינני יודע אם הוא נמשך (ידוע לי על לפני חודש). אני מציע שפשוט תתקשרי לחברה ותבררי על המבצע הזה.
כמו כן, אם אינך הולכת לקנות את כל המפות, רצוי להתאים את רכישת המפות לתדירות הטיולים ולאזור: בצפון ובמרכז יותר כדאי להשקיע בקניית מפות מעודכנות - נוספו שבילים, כבישים בנייה ועוד.
מפות טופוגרפיות חופשיות של ישראל 280817
עובדתית, לא נכון 97096
יש לך קשר אישי כלשהו לתחום היזמות בענף סלילת הכבישים ?
כן 97101
יש לי אוטו
כן 97114
אה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים