כל מה שרציתם לדעת על פגניות 1148
פגניות, ויקה, שמאנים, מאגיה ומה שביניהם - שו''ת

דעות קדומות, דיסאינפורמציה, מיסאינפורמציה ובורות - אלו האלמנטים ששולטים, למרבה הצער, בשיח הציבורי אודות הנושאים בהם אדון במאמר זה. להלן תשובות לשאלות נפוצות הנוגעות לדתות פגניות חדשות, למאגיה ולאתיקה של הכישוף. לו תהי זו תרומתי הצנועה לשיפור המצב ולקידום חופש הדת במדינת ישראל.

מהי פגניות?

בימינו מתארים המונחים 'פגניות', 'פגניות חדשה' או 'ניאו־פגניות', אוסף של דתות בנות זמננו ששורשיהן בדתות ובאמונות ילידיות קדם־מונותאיסטיות, או שהושפעו מדתות ואמונות שכאלה. המונחים האמורים הנם כוללניים ביותר, ותחת מטרייתם ניתן למצוא דתות רבות, מגוונות, שונות זו מזו, לעתים אף סותרות זו את זו.

מילון וובסטר מלמד שמקור המילה האנגלית Pagan הוא במילה הלטינית Paganus, שמשמעותה 'יושב כפר' ומקורה במונח הלטיני Pagus - 'מחוז כפרי'. עוד מלמד המילון כי המונח נולד במאה הארבע עשרה, בתקופה בה החלו הדתות הפגניות הילידיות באירופה להמחק בשיטתיות מעל פני האדמה בתהליך ההתנצרות של אירופה ובחסות הכנסיה. את שם התואר 'פגני' הצמידו אנשי הכנסיה לאותם לא נוצרים שטרם קיבלו עליהם את האמונה הנוצרית. ממילונים שונים ניתן ללמוד שההגדרה הראשונית של המילה באנגלית היא כמושג נרדף למונח Heathen, שפירושו 'כופר המאמין בדת פוליתאיסטית'. במילים אחרות, המונח 'פגני' במהותו הראשונית הנו שם גנאי הרומז על כפירה באל הנוצרי.

מאמינים פוליתאיסטים כיום אימצו לעצמם את המונח 'פגני', למרות משמעותו השלילית המקורית, באותו אופן בו אימצו ההומוסקסואלים תארים כמו Queer או Faggot, העניקו להם משמעות חיובית והשתמשו בהם כמקור לגאווה. הפגנים החדשים, שהחלו לצוץ לאחר מלחמת העולם השניה, השתמשו באותו מונח פוגע בנסיון להפוך אותו למושג חיובי. ההיסטוריה של הפגניות החדשה במאה העשרים במערב מצביעה על כך שנסיון זה זכה להצלחה לא מבוטלת. בארצות הברית ובמערב אירופה, כיום, המושג פגניות חדשה מתקשר לטבע, לשוויון ולהעצמת נשים. הפגניות, כאוסף של דתות חדשות המדגישות את הקשר בין הרוח והשכל לבין הטבע, צמחה במקביל לתנועות המודעות הסביבתית והעידן החדש, שהגיעו לשיא פריחתן בשנות השישים.

במה מאמינים הפגנים?

כאמור, פגניות היא אוסף של דתות ולא דת אחת. למרות זאת, ניתן לזהות דת פגנית חדשה על פי כמה מאפיינים בסיסיים. לא כל דת כוללת את כל המרכיבים הללו, וכאמור, בעוד דתות מסוימות דומות זו לזו, הרי שיש ביניהן כאלה השונות באופן מהותי מהאחרות.

המאפיינים הנפוצים ביותר של הדתות הפגניות הם: פוליתאיזם - האמונה באלים מרובים; אמונה בקיומה של אלוהות נשית; ראיית האלוהות כאימננטית ולא כטרנסצנדנטית; ראיית הטבע כמקור הרוחניות וכהתגלמות האלוהות; אמונה באחריות ובאוטונומיה של היחיד בקהילה; אמונה בקשרי גומלין רוחניים בין כל הדברים בטבע ומתן דגש על אחריות קהילתית וחברתית כפועל יוצא מכך; אורח החיים של הפגנים החדשים כולל אחריות סביבתית, מעורבות חברתית, אחריות אישית, שוויון מגדרי והתפתחות רוחנית.

עבור הפגני החדש, האלוהות היא כוח החיים המצוי והמתגלה בכל צורה שהיא בטבע: באדמה, בבני אדם, בים, בנחלים, במדבר, בשמים. אמונה זו שונה לחלוטין מן הראיה היודאו־נוצרית, המפרידה קטגורית בין רוח ושכל לבין הטבע. באמונות הפגניות, האלוהות הנמצאת בכל מקום ובכל דבר - היא 'אלוהות פנימית'. האלוהים אינו ישות חיצונית, נפרדת מהכל, טרנסצנדנטלית, כמו בנצרות, באיסלאם וביהדות, אלא הוא נמצא בכל אבן, בכל צמח, בכל חיה, בכל אדם ובכל רעיון מופשט. בכל דבר קיים משהו אלוהי וקדוש. כיוון שהפגנים מאמינים כי כל הדברים קשורים בקשרי גומלין רוחניים, הרי שהאל הוא אותו כוח חיים מקודש המצוי בכל הדברים ומחבר אותם יחדיו.

בגלל האמונה באלוהות הפנימית, רוב הדתות הפגניות החדשות רואות את האלים והאלות כסמלים של האלוהות. אפרודיטה, למשל, היא אלת האהבה, העונג המיני והיופי במיתולוגיה היוונית. קיימים מיתוסים רבים אודותיה ובמשך השנים צבר שמה הקשרים תרבותיים ודתיים מגוונים. כאשר מאמין פגני אומר 'אני מאמין באפרודיטה', הוא אומר, למעשה, 'אני מאמין בכוח החיים המקודש המצוי באהבה, בעונג המיני וביופי'.

משמעותה של האלוהות הפנימית היא גם שבאדם קיים משהו אלוהי וקדוש. האלוהות היא משהו אישי ופרטי שקיים בכל אדם. לכן מאמינים הפגנים שעל כל אדם לגלות בעצמו את יחודו הרוחני והדתי האישי, השונה מזה של האחרים. זוהי גם הסיבה המרכזית לכך שהדתות הפגניות אינן ממוסדות - לא קיימת היררכיה דתית, אין מנהיגים דתיים, אין ספר קודש מקובל אחד, אין דוגמה המקובלת על כל הדתות והמסורות (או אפילו על כל המאמינים במסורת או דת ספציפית), אין ארגוני גג המסדירים את היחסים בין כל המאמינים ואין רישום של המאמינים. הקשר לאלוהות הוא ישיר ואישי.

למרות זאת, קיימים ארגונים פגניים שהחברות בהם היא התנדבותית. מטרת הארגונים הללו היא לאפשר למאמין הפגני ליצור לעצמו רשת של קשרים עם מאמינים אחרים, לבוא בקהל ולנהל יחסי גומלין עם חברים אחרים בקהילה. לארגונים אלה יש קווים מנחים לגבי קבלת חברים. בדרך כלל מתייחסות ההנחיות לנושאי אתיקה ומוסר בעיסוק במאגיה. כמו כן קיימות אסיפות מכשפות - קבוצות קטנות של מאמינים פגניים - המתכנסות לצורך פולחן. האסיפות הללו מונהגות על ידי כוהנת גדולה, המובילה את הטקסים. גם החברות באסיפות היא התנדבותית.

אילו דתות פגניות חדשות קיימות היום?

ניתן לחלק את הדתות הפגניות החדשות לשתי קטגוריות עיקריות: דתות קוממיות ודתות חידוש.

דתות קוממיות שואבות ממקורות היסטוריים וארכיאולוגיים ומבקשות להחיות דתות קדם מונותאיסטיות שנעלמו עם הופעת הנצרות והתגברות כוחה הפוליטי של הכנסייה הקתולית. ביניהן נתן למנות את הקלטיות, היא הדת העתיקה של תושבי האיים הבריטיים ושל שבטים מסוימים באירופה; אסטרו, היא הדת העתיקה של סקנדינביה, צפון אירופה וחלק ממרכז אירופה; רליגיו רומנה, הדת העתיקה של הרומאים; הלניסמוס, הדת העתיקה של היוונים; חמיזם, הדת של מצרים העתיקה; דתות בלטיות וסלביות עתיקות, וכמובן הדתות העתיקות של העמים במזרח התיכון, כולל השומרים, האכדים, האשורים, הבבלים, הפניקים והכנענים.

דתות חידוש הן דתות שנוצרו החל מתקופת ימי הביניים ועד המאה העשרים. הן מושפעות מן הדתות והאמונות הפגניות הקדם־מונותאיסטיות, אך משלבות גם עקרונות מאוחרים יותר ורעיונות מודרניים. דתות החידוש נטלו משהו מן הישן ומשהו מן החדש ויצרו דרך אמונה שלא התקיימה בעבר. הדת החדשה המפורסמת והידועה ביותר בקטגוריה זו היא ויקה, הכוללת בתוכה עשרות מסורות מגוונות. דתות חדשות נוספות הן הרמטיקה, תלמה וכן מסורות פגניות אקלקטיות שונות.

מהי ויקה?

ויקה היא דת פגנית שנוסדה באמצע המאה העשרים. מייסדה הוא ג'רלד ב. גרדנר. מקור המילה ויקה הוא המילה העתיקה Wicca, שהוגים אותה ויצ'ה או Wicce, ופירושה 'חכם'. מן המילה הזו נובעת גם המילה האנגלית המודרנית Wise. בשנת 1950, לאחר שהחוק האנגלי האחרון האוסר על כשפים בוטל, הכריז ג'רלד ב. גרדנר שהוא מכשף וחבר בדת מכשפות פגנית בשם ויקה. הוא סיפר שהוכנס בסוד אסיפת מכשפות על ידי אשה בשם אולד דורותי קלאטרבק, שהיתה חברה באסיפת המכשפות ניו פורסט קאבן. דורין וליאנט, שהיתה אחת מן הכוהנות הגדולות של גרדנר וממשיכת דרכו, ביצעה בשנות השמונים חיפוש ברשומות האנגליות מאותה תקופה, והצליחה לקבוע שאשה בכינוי זה אכן חיה בתקופתו של גרדנר - היא נולדה בשנת 1880 ונפטרה בשנת 1951. למרות זאת, לא קיימות עדויות לקיומה של ניו פורסט קאבן, או אפילו לכך שקלאטרבק הכירה את גרדנר.

אחד מעקרונות האמונה של הויקה הוא דואותיאיזם - הכרה בקיומם של אל ושל אלה ואמונה שכל האלים הם אל אחד ושכל האלות הן אלה אחת. ויקה גרדנריאנית כוללת הלכות של פולחני המסתורין המערביים. כמו כן היא שואבת מכתבי מסדר שחר הזהב, מכתבי קארל יונג ומרעיונות פילוסופיים מזרחיים שונים, למשל חוק הקארמה. ג'רלד ב. גרדנר הדגיש את חשיבותה של ההכנסה בסוד ושל השושלת הויקנית. השושלת היא שרשרת הכנסות בסוד. רק מי שהוכנס בסוד הפולחן על ידי גרדנר עצמו רשאי להכניס בסוד אנשים נוספים. רק מי שהוכנס בסוד על ידי אדם ששורשיו הדתיים הם מגרדנר, רשאי להקרא ויקני גרדנריאני. ספר הצללים הגרדנריאני, המפרט את הטקסים ואת הפולחנים, נשמר בסוד שנים רבות, אך יצא לאור בחלקים בשנות התשעים. כיום לכל אחד יש נגישות לחומרים הגרדנריאנים, אך עדיין רק מי שהוכנס בסוד על ידי ויקני גרדנריאני אמיתי הנו ויקני גרדנריאני.

ויקה אלכסנדרית היא מסורת ויקנית שנוסדה על ידי אלכס סנדרס, מכשף שקבלתו לאסיפות גרדנריאנית נדחתה שוב ושוב. הוא השיג לעצמו עותק של ספר הצללים הגרדנריאני שלא בדין והקים אסיפה משל עצמו. ספר הצללים האלכסנדרי שונה מעט מספר הצללים הויקני. ההבדל המרכזי בין המסורות הוא הדגש הרב יותר ששמים האלכסנדרים על האיזון בין הקוטב הנשי לקוטב הגברי בפולחן. כיום המסורת האלכסנדרית היא אחת החשובות והמשפיעות ביותר בויקה.

לויקה יש מסורות מגוונות, וביניהן ויקה גרדנריאנית, ויקה אלכסנדרית, ויקה ארתוריאנית, ויקה בריטונית, ויקה קלדונית, ויקה קלטית, סקס ויקה (ויקה סקסונית), ויקה דרואידית, פרי ויקה, ויקה דיאנית, ויקה גאלית, ויקה סקוטית, ויקה שמאנית, ויטה (ויקה אירית). כמו כן, מאמינים רבים מגדירים את עצמם כויקנים אקלקטיים.

בשנים הראשונות לקיומה, ובהשפעת הויקה הגרדנריאנית, שהדגישה שושלתיות והכנסה בסוד, שללה התיאולוגיה הויקנית את תקפות אמונתם של מי שלא הוכנסו בסוד. חברות באסיפה נחשבה חובה. בעשור האחרון קיים דיון ער לגבי חשיבות השושלתיות וההכנסה בסוד. כמחצית מן הויקנים כיום אינם חברים באסיפות, אלא נחשבים 'יחידנים', וכמחציתם לא הוכנסו בסוד מסורת כלשהי.

עיקרי כל המסורות הויקניות הם מרכזיות הטבע, ההכרה באיזון ובהרמוניה הקיימים בטבע, האמונה באלוהות נשית לצד אלוהות גברית ועקרון האתיקה, שהוא חוק בל יעבור: 'ואם אינו פוגע בשום דבר, עשי כפי שתרצי'. כלומר, הכל כשר כל עוד אינך פוגע באחרים, חיים, צומחים או דוממים.

מה ההבדל בין ויקה לבין פגניות?

המלה 'ויקה' אינה נרדפת למלה 'פגניות'. ויקה היא דת חידוש, שנוסדה במאה העשרים, והיא רק אחת מעשרות דתות פגניות חדשות. במילים אחרות, כל הויקנים הם פגנים, אך לא כל הפגנים הם ויקנים.

מה ההבדל בין ויקה לבין דתות קוממיות?

כאמור, הויקה כוללת מסורות רבות. בין המסורות הללו ניתן למצוא 'ויקה קלטית' או 'אסטרו ויקה' וכדומה. מכאן נובע בלבול נפוץ בין דתות קוממיות לבין מסורות ויקה. קלטיות היא דת קוממיות, המנסה להחיות את הדת הקלטית העתיקה ככתבה וכלשונה, תוך התאמתה לנסיבות החיים המודרניים ולערכים של החברה בת ימינו. ויקה קלטית, לעומת זאת, היא דת חידוש, שנטלה חלקים מסוימים מן הדת הקלטית העתיקה ושילבה אותם בעקרונות התיאולוגיה הויקנית, שהם בעיקרם חדשים ומאוחרים יחסית.

העקרונות התיאולוגיים הייחודיים לדתות הקוממיות הפגניות מסייעים להבחין ביתר קלות ביניהן לבין מסורות ויקה השואבות מדתות עתיקות. ראשית, דתות הקוממיות נשענות על מקורות אקדמיים והיסטוריים בלבד, או בעיקר, בכל העניינים הנוגעים לאלוהויות, לפולחן האלים ולסמליות דתית. תנועת הקוממיות הפגנית מכבדת מקורות השראה דתיים ורוחניים אישיים, אך שמה לה למטרה להבחין באופן ברור בין ההשראה הפרטית לבין השראה המבוססת על תקדימים היסטוריים. עקרונות נוספים של דתות קוממיות כוללים: דחיית מנהגים אקלקטיים לטובת ספציפיות תרבותית; כיבוד הסמכות הדתית העתיקה תוך הכרה בצורך לחידוש תרבותי מודרני סביר; אמונה בפוליתאיזם ככתבו וכלשונו, כלומר - אמונה באלים מרובים, כל אחד מהם נפרד, פרטני ומקומי; דחיית הגישה הויקנית המאחדת תיאולוגיות כגון הגישה הדואותיסטית הגורסת שכל האלים הם אל אחד וכל האלות הן אלה אחת, או פרדיגמת שילוש האלה עלמה־אם־זקנה, או הארכיטיפיות היונגיאנית.

מהו שמאניזם?

שאמניזם אינו דת, אלא טכניקה להגעה למישורים רוחניים גבוהים באמצעות טראנס רוחני. תפקיד השמאן מופיע בכל חברה ותרבות ציד, ליקוט ועבודת אדמה. הוא נקודת הקשר בין העם או השבט לבין ממלכות הרוח. הוא נכנס למצבי טראנס רוחניים באמצעות עזרים שונים: היפנוזה עצמית, חומרים מעוררי הזיות, תיפוף קצבי. השימוש במעוררי הזיות נפוץ מאד בכל המסורות השמאניות. באמזונס השתמשו במרקחת צמחים בעלת תכונות ריפוי, באמריקות השתמשו בטבק, בסיביר השתמשו במריחואנה.

השמאן ממלא תפקידים של מרפא, מכשף, מגיד עתידות ומתווך בין החיים לבין אבותיהם המתים. חוקרים רבים מאמינים שסיפורים מדתות שונות אודות אנשים שעלו השמימה או ירדו לשאול דנים למעשה, במקור, בתוצאותיהן של טכניקות שמאניות שונות.

ניתן להפוך לשמאן רק בירושה או באמצעות בחירה קפדנית לאחר תהליך של הדרכה והכנסה בסוד. בדרך כלל, אלה המציעים סדנאות וסמינרים בתשלום ומבטיחים "להפוך אותך לשמאן" אינם רציניים במקרה הטוב, או נוכלים במקרה הגרוע. השימוש שעושים מיסטיקנים שונים וחסידי 'העידן החדש' בטכניקות שמאניות הוא לרוב שטחי למדי, מבוסס על ידע ציבורי ולא מעמיק אודות הנושא. רוב הטכניקות והפרקטיקות השמאניות, גם כיום, נלמדות ונערכות בחשאיות מוחלטת. הידע אינו זמין לאנשים מן החוץ או לסקרנים למיניהם. למעשה, רוב מנהיגי השבטים שנשארו היום בעולם המודרני חושבים את הסדנאות הללו לתופעה מנצלת ופוגענית. למרות זאת, קיימים שמאנים שבטיים מסוימים, בעיקר בצפון אמריקה, שמעבירים את הידע לאנשים חיצוניים שנבחרו בקפידה, כדי לשמר את המסורת ולדאוג להמשכיות הידע.

מה עושים הפגנים?

אורח החיים של הפגניים החדשים דומה לאורח חיים של כל אדם בעולם המערבי המודרני, למעט המנהגים הנובעים מן האמונה הדתית. הפגנים החדשים מגלים מעורבות קהילתית רבה, בגלל האמונה באוטונומיה ובאחריות היחיד כנושא את האלוהות בתוכו. פגנים רבים מתנדבים בארגוני איכות הסביבה וזכויות בעלי חיים, כיוון שהטבע והאדמה הם מרכז האמונה והתגלמות האלוהות. הם משתדלים להיות בקשר יומיומי וארצי עם הטבע: לצאת מהעיר הגדולה, להביט בשקיעה, להריח את ריח הגשם, לחוש את רגבי האדמה. פגנים רבים מעורבים בארגונים פמיניסטיים, בגלל האמונה שקיים בטבע איזון נשי וגברי כמו גם האמונה בקיומה של אלוהות נשית.

רוב הדתות הפגניות חוגגות שמונה חגים הנקראים גלגל השנה. חגים אלה מציינים את מעבר העונות, תאריכי מפנה השמש בקיץ ובחורף, והשתוויות האביב והסתיו. לחגים הפגניים שמות עבריים ולועזיים מקובלים, אך בדתות ובמסורות שונות, נקראים החגים הללו בשמות אחרים:
חג המתים (סו־וויין) - 31 אוקטובר
היפוך החורף (יול) - 21 דצמבר
חג הכלולות (אמבולג) - 1 פברואר
ההשתוות האביבית (אוסטרה) - 21 מרץ
אש אייר (בלתיין) - 1 מאי
היפוך הקיץ (מידסאמר) - 21 יוני
חג התמוז (לונאסה) - 1 אוגוסט
ההשתוות הסתווית (מבון) - 21 ספטמבר

כמו כן, ברוב הדתות הפגניות מנהלים טקסי מועד לבנה בכל ליל ירח מלא. פגנים רבים עוסקים בריפוי הומאופתי, בעשבונאות, בריפוי באמצעות אבנים ובטכניקות הילינג שונות. פגנים רבים גם עוסקים בטכניקות שונות של כישוף - טארוט, אסטרולוגיה, נומרולוגיה, מאגיה גבוהה, הכנת קמעות ועבודת נרות, למשל. הכישוף הוא חלק בלתי נפרד מן הפולחן הדתי של הפגנים.

מהו כישוף וכיצד הוא פועל?

ההגדרה הנפוצה, המפורסמת והמקובלת ביותר לכישוף היא זו של אליסטייר קראולי, מכשף שחי בין השנים 1875 ו-‏1947. על פי קראולי, כישוף הוא "המדע והתורה של גרימת שינוי בהתאמה עם הרצון". במילים אחרות, כישוף או מאגיה הם דרך לשנות את המציאות הפיזית באמצעים רוחניים או מנטליים של כוח הרצון והמחשבה.

קיימים סוגי מאגיה רבים, אך האפיון המרכזי הוא החלוקה היוונית העתיקה בין מאגיה גבוהה לבין מאגיה נמוכה, או בין תאורגיה לבין גואטיה. המאגיה הגבוהה כוללת מגע עם ישויות רוחניות ואלים. המאגיה הנמוכה כוללת עבודה עם חומרים מן הטבע כמו עשבים, אבנים, ומים. גם שיטות שונות לחיזוי העתיד נכללות במאגיה, כולל אסטרולוגיה, נומרולוגיה, קריאה בעלי תה וכדומה.

קיימות תיאוריות רבות של הכישוף והמאגיה. היוונים הקדמונים היו הראשונים שחיברו תיאורית מאגיה קוהרנטית וסיווגו סוגי מאגיה שונים. בימי הביניים ובתקופת הרנסנס החלו לצוץ אגודות סודיות העוסקות במאגיה כפטריות אחרי הגשם. אגודות אלה עסקו במאגיה ששילבה יסודות פגניים עם יסודות יהודיים קבליים ונוצריים. בתקופה זו נכתבו כמה תיאוריות מאגיות נוספות - המפורסמת שבהן היא זו של אליסטייר קראולי.

במהלך החצי השני של המאה העשרים, עם פריחתן של דתות פגניות חדשות, נכתבו תיאוריות מאגיות נוספות. אלה קשורות לחקר הפסיכולוגיה, הביולוגיה, והפסיכואנליזה. כל התיאוריות מדגישות שכישוף אינו 'על טבעי' או תופעה 'לא נורמלית', אלא תהליך טבעי שניתן להסבירו באמצעים מדעיים מקובלים.
תיאוריית המאגיה המודרנית הנפוצה ביותר היא תיאוריית המישורים. עם זאת, חשוב לציין שעקב דעות קדומות, סובלות התיאוריות המאגיות מכשלים לוגיים מסוימים.

בעת העתיקה היה למאגיה, כלומר לחקר היכולת לשנות את המציאות הפיזית באמצעות הרוח, מקום של כבוד לצד מדעים אחרים כמו המתמטיקה והפילוסופיה. החל מימי הביניים המוקדמים, פתחה הכנסיה במסע התנצרות מואץ של יבשת אירופה, ובמהלכו אסרה על כישוף. תקופת ציד המכשפות, והתפתחות הדעה הכללית שהמכשפה היא רעה, נוכלת, מכוערת ומרשעת, או, לחילופין, בורה כפרית השטופה באמונות שווא, גרמה לדה־לגיטימציה מוחלטת של עיסוק מדעי בתיאוריה של המאגיה והכישוף. עד היום מסרבים מדענים לחקור את הנושא. כתוצאה מכך, סובלות התיאוריות של הכישוף מליקויים מדעיים רבים. חקר המאגיה הוזנח במשך יותר מאלף שנים, בעוד ענפים אחרים של המדע והמחקר התקדמו לאין שיעור. לכן, נכון להיום, לא קיים הסבר מניח את הדעת לגבי אופן פעולתו של הכישוף.

האם כל הפגנים עוסקים בכישוף?

לא. מאמינים פגניים רבים אינם עוסקים בכישוף. למרות זאת, הכישוף נפוץ בדתות הפגניות, היות והוא החלופה הפגנית לתפילה, בייחוד באותן דתות פגניות חדשות שבהן האמונה באלוהות הפנימית חזקה מאד.

תפילה היא בקשה מהאל להשפיע על המציאות לטובת המתפלל. הפגנים לא מתפללים לאלים, מפני שהם אינם מאמינים באלוהות טרנסצנדנטית, הנמצאת אי שם ואשר אליה ניתן להתפלל. האלוהים הפגניים נמצאים בכל הדברים בטבע, שביניהם מתקיימים קשרי גומלין. על פי האמונה הפגנית, הרוח, השכל, המחשבה וכוח הרצון של האדם הם הדרך לתעל את קשרי הגומלין הללו בכדי לשנות את המציאות. כלומר, הכישוף, השינוי הפיזי באמצעות הרוח, הוא למעשה יצירת קשר של האדם עם האלוהות - בדיוק כבתפילה.

האם כל העוסקים בכישוף הם פגנים?

לא. אנשים רבים עוסקים בסוגי כישוף שונים בלי קשר לאמונתם הדתית - למטרות בידור, או כדי להשיג עוצמה ושליטה, או כדי להרוויח כסף. בין השאר, ניתן למצוא אנשים העוסקים במאגיה גבוהה, במאגיה נמוכה, וכמובן קשת רחבה של עוסקים בטכניקות כישוף וחיזוי עתידות הנחשבות 'לגיטימיות', כמו אסטרולוגיה, קריאה בקלפי טארוט, נומרולוגיה וכדומה. רבים מן העוסקים במאגיה, בכישוף ובחיזוי עתידות במנותק מאמונה דתית צברו ניסיון וידע רב, והם מסוגלים לרתום זאת לעזרת הזולת. אחרים, למרבה הצער, בעלי ידע וניסיון או חסרים אותו, מנצלים את מצוקותיהם של אנשים בצרה למען בצע כסף. בכל מקרה, קיים הבדל ברור, חד וקטגורי בין העוסקים בכישוף שלא כחלק מאמונה דתית לבין הפגנים העוסקים בכישוף. מקור ההבדל הוא במערכת הסדורה והנהירה של הכללים האתיים והמוסריים של הפגנים לגבי השימוש והעיסוק בכשפים.

מהי אתיקה של הכישוף ומדוע היא חשובה?

לכל דת או מסורת פגנית העוסקת בכשפים יש קוד אתי או מערכת כללים מוסריים לגבי כשפים: מתי מותר ומתי אסור לנקוט בהם, באילו מצבים נחוץ הכישוף ובאילו יש להימנע ממנו, וכן כללים נוספים הקשורים לסיוע לצד שלישי. האתיקה של המאגיה היא תחום שהתפתח במאה העשרים כחלק מן התרבות הארגונית הדמוקרטית, וגם מתוך ניסיון להפוך את הכישוף במסגרת הדתית ללגיטימי מחדש, לאחר שנים של הוקעה ודעות קדומות בחסות הכנסיה הנוצרית. דתות מפתחות קוד מוסרי כאקט של אחריות ציבורית הן כלפי הקהילות שלהן והן כלפי הציבור הרחב.

חוק האתיקה המפורסם ביותר והנפוץ ביותר הוא עקרון המכשפות הויקני, על פיו 'ואם לא יזיק לשום דבר, עשי כפי שתרצי'. כלומר, למכשפה מותר לבצע רק כשפים שאינם פוגעים באנשים אחרים, בעלי חיים אחרים או אפילו צמחים, דוממים ורעיונות. על פי חוק זה, אסור למכשפה לבצע כשפים הפוגעים ברצונו החופשי של האדם או בלי ידיעתו, גם אם הם לטובתו.

חוק אתיקה נפוץ נוסף הוא חוק השילוש, או בשמותיו האחרים - 'חוק הקארמה' ו-'חוק הסיבה והמסובב'. מקורו במזרח הרחוק, ועל פיו כל אנרגיה ששולחים ליקום תחזור בחזרה. דתות פגניות רבות טוענות, אם כן, שכל דבר שנעשה, כולל כשפים, יחזור אלינו בעוצמה גדולה פי שלוש. כך, החוק משמש להזהיר את המכשפה ולהתריע מפני שימוש בכשפים שליליים, שכן האנרגיה שלהן תחזור אליה בעוצמה רבה יותר. המונח 'פי שלוש' מפורש במסורות מסוימות כלשונו, ואילו אחרים גורסים שמדובר במטבע לשון בלבד שפירושו 'בעוצמה חזקה מאד'. מסורות אחרות גורסות 'פי שבע'.

חוק מיצוי האפשרויות הארציות, הקיים בדתות פגניות רבות, הוא איסור על ביצע כשפים כאשר ניתן להשיג את מטרתם באמצעים אחרים, יומיומיים.

עוד חוק אתיקה חשוב אוסר באיסור חמור על מאמין פגני העוסק בכשפים להעניק שירותי כישוף או חיזוי עתידות בתשלום. הכישוף הוא פרקטיקה דתית, רוחנית ומקודשת, ואין להפוך אותה לקרדום לחפור בו. למכשפות פגניות מותר לגבות תשלום סמלי בלבד, לכיסוי עלויות, כאשר הן מעבירות סדנאות קריאה בקלפי טארוט, עשבונאות וכדומה.

כאשר מטילים כשפים עבור צד שלישי, קיים גם חוק הגילוי הנאות. על המכשפה להסביר לצד השלישי בדיוק, בצורה סבירה והגיונית, מה היא מתכוונת לעשות במהלך הכישוף, כמו גם את התיאוריה והאמונות העומדות ביסוד הפעולה.

בדתות פגניות רבות קיימת הנחיה לשמור בחשאיות על הטקסים והכשפים, כדי שלא יעשה בהם שימוש לרעה על ידי אנשים שאינם דבקים בכללי המוסר והאתיקה הקפדניים.

האם הפגנים קשורים בעבודת שטן?

לא. הכנסיה הנוצרית קשרה בין אמונות פגניות לבין עבודת השטן, וכן הוקיעה את העיסוק בכשפים כמעשה שטן. קשר זה היה חלק מן הרדיפה הדתית של כל מי שלא קיבל על עצמו את האמונה הנוצרית. למעשה, אין הפגנים מאמינים כלל בקיומו של השטן, ומן הסתם גם אינם עובדים אותו. מקורה של דמות השטן הוא בדת הפרסית העתיקה, דת זרתוסטרא, הנחשבת לדת המונותאיסטית הראשונה בהיסטוריה. האמונה בקיום השטן היא אמונה מונותאיסטית יודאו־נוצרית, שעברה לאחר מכן גם לאיסלם.

היכן אפשר ללמוד עוד אודות הנושאים הללו?

להלן רשימה ביבליוגרפית קצרה ובלתי ממצה של ספרים המומלצים על ידי PEN, רשת החינוך הפגנית, עמותה שלא למטרות רווח הרשומה בארצות הברית, ואשר מטרתה להעביר לציבור הרחב מידע נאות ומדויק אודות הדתות הפגניות.

Buckland's Complete Book of Witchcraft, Ray Buckland, Jr.
The Chalice and the Blade, Riane Eisler
Choice-Centered Tarot, Gail Fairfield
Drawing Down the Moon, Margot Adler
Elements of the Goddess, Caitlin Matthews
The Encyclopedia of Witches and Witchcraft, Rosemary Ellen Guiley
The Golden Bough, James Frazer
The Great Cosmic Mother, Barbara Mor and Monica Sjöö
High Magic's Aid, Gerald Gardner
A History of Pagan Europe, Prudence Jones and Nigel Pennick
The Holy Book of Women's Mysteries, Z Budapest
Magical Rites from the Crystal Well, Ed Fitch
Mother Wit, Diane Mariechild
Pagans and Christians, Guy di Zierga
Being a Pagan (formerly People of the Earth), Ellen Evert Hopman
Positive Magic, Marion Weinstein
Real Magic, Isaac Bonewits
To Ride a Silver Broomstick, Silver RavenWolf
The Truth about Neo-Paganism, Anodea Judith
The Spiral Dance, Starhawk
True Magick, Amber K
Wheel of the Year, Pauline Campanelli
When God Was a Woman, Merlin Stone
Wicca, Vivianne Crowley
Wicca for the Solitary Practitioner, Scott Cunningham
A Witch Alone, Marian Green
Witchcraft for Tomorrow, Doreen Valiente
Witchcraft Today: Book One: The Modern Craft Movement, Chas. Clifton, ed.
Witchcraft Today, Gerald Gardner
The Witch's God/Goddess, Janet and Stewart Farrar
The Women's Encyclopedia of Myths and Secrets, Barbara Walker
21st Century Wicca, Jennifer Hunter
Grandmother Moon, Z. Budapest
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "דת והעידן החדש"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  הזרתוסטראים אינם מונותאיסטים... • ליאור גולגר • 440 תגובות בפתיל
  אה, הרוך... • אבישי • 6 תגובות בפתיל
  ''הבור ריק אין בו מים'' • ניצה • 209 תגובות בפתיל
  כי באדם אאמין • שני • 58 תגובות בפתיל
  תודה • האייל הגולה • 2 תגובות בפתיל
  שאלות על כישוף • עוזי ו. • 100 תגובות בפתיל
  שאלה • אבירי • 11 תגובות בפתיל
  A few questions • עדי סתיו • 4 תגובות בפתיל
  אלוהים פאגאני • רון בן-יעקב • 2 תגובות בפתיל
  הערה קצרה • טלה בר • 3 תגובות בפתיל
  שאלה חצי רצינית. • האייל המרושע • 2 תגובות בפתיל
  הינדואיזם • מרילין • 2 תגובות בפתיל
  לא סיפרת לנו שזה הFAQ בוואלה • האייל האלמוני • 7 תגובות בפתיל
  פגניות במובי דיק • רון בן-יעקב • 2 תגובות בפתיל
  דעה קצת שונה על כישוף • אבשלום
  מאות אוסטרליות ירקדו ערומות כדי להביא גשם • האייל האלמוני
  מפגש פגאנים • אלי • 37 תגובות בפתיל
  המאמר כל כך פופולרי • האיל האלמוני
  שובם של עובדי האלילים • אלי • 2 תגובות בפתיל
  תיקון למאמר • כרמית
  תיקון קטן בעניין ענקי • יוסף • 2 תגובות בפתיל
  ויקה חוסר דיוק • קיי צריוב • 2 תגובות בפתיל
  מאגיה גבוהה • קורה • 5 תגובות בפתיל
  נאציזם ופאגאניזם • מספר 666
  בעלי חיים כסמלים • נורית • 10 תגובות בפתיל
  יש לי שאלה לכרמית האילת המתכתית • רירי • 2 תגובות בפתיל
  בא לי להיות פגאנית • הלן • 2 תגובות בפתיל
  מה קורה עכשיו? • רירי • 2 תגובות בפתיל
  יהדות היא לא נצרות ולא איסלם • meirav dvir • 4 תגובות בפתיל
  שלום כרמית • gily13@walla.com • 3 תגובות בפתיל
  ובינתיים, בחיל האוויר האמריקאי • יובל נוב

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים