הבן יקיר לי 2265
אפרים קישון העיד על עצמו ש''הספיק לכתוב פעמיים על כל דבר בעולם, מלמעלה ומלמטה, מימין לשמאל ומשמאל לימין, וחוזר וחלילה וחס''. בחינה מדוקדקת של כתביו העלתה שטענה זאת נכונה כמעט לחלוטין, ורק מוסד אחד חמק מתחת ידו הגומזת. במלאת שלושים להלקחו מעימנו, נתקן את החסר הזה להלן.
הכריכה הקדמית של ספרו של אפרים קישון ''פרטאצ'יה אהובתי''. צייר: דוֹש
אהבתו של קישון למדינת ישראל מעולם לא הפריעה לו לשלח בה את חיציו השנונים, ותקוותי היא שגם שורות אלה תיקראנה באותו האופן, ותבצבץ מהן הערכתי הרבה עד בלי די לאיש שהשפיע עלי רוב שפע, ועזר לעצב את חוש ההומור הקלוקל שלי. יהי זכרו ברוך.



בשנת 1949 נחת בנמל חיפה עיתונאי הונגרי צעיר, פליט שואה. פקיד העלייה העיף בו מבט משועמם, ותוך שהוא נוגס בסנדוויץ' שלו רשם "אפרים קישון" בתעודת העולה.

- "פֶרֶנְץ קישהונט, בבקשה" תיקן אותו פרנץ בנימוס הבסבורגי.
- "פרנץ? מה אתה, פושקש?" גער בו הפקיד "אלה רק באים וכבר חושבים שהם יודעים הכל" ולפקידה חבובה שישבה בשולחן הסמוך הוסיף בקריצה "איגה מיגה חאפ דה פליגה. הה הה"

ידיעותיו של אפרנצים בעברית היו מוגבלות משהו אותה העת, ברם שליטתו בהונגרית היתה מספקת כדי להבין לאיזה מקום נמוך הורידה אותו העלייה. עלייה וקוץ בה, היה ודאי חושב אם היה מצויד ברקע התרבותי המתאים, אך זה נבצר ממנו בנסיבות הזמן . "אם אינך יכול לנצח אותם," גמלה ההחלטה בליבו "צחק עליהם".

כך החלה הקריירה המטאורית של גדול הסטיריקנים שידעה ארצנו. כשרונו הסאטירי הייחודי מצא קרקע אידיאלית לגידול במדינה הקטנה והמבולבלת שאך זה הוקמה. הפער בין האתוס האידיאולוגי הבומבסטי לבין חיי היום־יום הזעיר־בורגניים היה כר פורה להומוריסטן בעל כושר ההבחנה הנדיר, שעה שהביורוקרטיה, הפרוטקציה והשלטון המפלגתי סיפקו את הזבל לדישון, כפי שהעיד הריח שעלה מכל אלה. הוסיפו עליהם את גשם מיזוג הגלויות מכל קצווי תבל (מיזוג אוויר עוד לא היה כאן) ואת הקונפליקט ההכרחי בין ותיק לעולה ובין מרוקאי ליקה - וקיבלתם גן עדן של ממש לסאטיריקן מתחיל.

לא עברו אלא שלוש שנים, וגיבורנו כבר שלט בעברית במידה שאפשרה לו להיות בעל טור יומי ב"מעריב" שהיה אז העיתון הנפוץ במדינה. שנה אח"כ הועלו בהצלחה גדולה שני מחזות שלו ב"הבימה" וב"קאמרי", ותוך כמה שנים הקים את להקת הבידור "בצל ירוק", שלאגר היסטרי של ממש. בישראל הקטנה של אותם ימים הפך ה"מדור הציבורי" שלו לקולו של האזרח הקטן, הנבוך, המבולבל, החרד - ובה בעת אופטימי, נחוש וגאה על החלק שהוא נוטל בבניית המולדת. בין הפרדוקסים האלה היה קישון מקפץ כלוליין על טרפז, ובמהרה זכה לפופולריות שהיתה שנייה, אולי, רק לזאת של דוד בן־גוריון.
כריכת הספרון "בעד" - אוסף מהפיליטונים של אפרים קישון. צייר: דוֹש
יש אנשים שהצלחה מסחררת כזאת היתה מעבירה אותם על דעתם, אבל לא מחומר כזה קורץ אפרים שלנו; הוא עבר על דעתו בלי קשר להצלחה, או אפילו בניגוד מוחלט אליה. בין אלפי מעריציו ואוהביו התנשאה והתבלטה דמות אחת שאהבה אותו ללא גבולות בני־קיימא בכלל; איש אחד שהיה קורא כל מילה ומתמוגג, משנן כל משפט ומתבשם מנחת, מגחך מכל הלצה ויודע להעריך גם את משחקי המלים החיוורים ביותר "ללא גבולות בני־קיימא" היה פורץ בצחוק משוחרר "מצוין, אפרים". מטבע הדברים מעריץ טוטאלי כזה המאוהב ביוצר בכל רמ"ח אבריו ות"ק פרסותיו, מגמד את ההערכה הציבורית לממדים זעירי חשיבות כגבעת המורה בצילו של האוורסט.

המעריץ המושבע הזה היה אפרים קישון.

חוסר האיזון המשווע בין הערכתו העצמית לבין מה שהציבור הרחב העניק לו, טרף את מנוחת המשורר כאריה רעב בבניין ההסתדרות. למרות כל השגיו, כרסמה אצלו תולעת הספק (לא לבלבל עם תולעת־שני) שמא אין אוהבים אותו או לא מעריכים אותו די או, חלילה, מותר גם לבקר אותו מדי פעם שלא במסגרת ביקורי אורחים. כל ניצן של הומור אחר נתפס אצלו כאיום על שלטון היחיד שלו בתחום, והוא נטה לראות בקונקורנציה הומור עממי זול שקיומו אינו מעיד אלא טעם רע של הקהל הפרובנציאלי, והיא זכתה ממנו בהתאם לגמיזה רבתי, קבל עם ועדות המזרח. כך, למשל, נכתשה בעט קלה התכנית "שלושה בסירה אחת" עד שלא נותרה ממנה אלא תלולית קטנה של אבק אדם דק. על הצד החיובי, הדבר אך דרבן אותו לעשייה נוספת, ואין תימה אפוא שלא עבר זמן רב והוא שלח את ידו גם בקולנוע. "סאלח שבתי" נצפה על־ידי כמיליון איש, יותר ממחצית האוכלוסייה הבוגרת בארץ באותה תקופה - הישג חסר תקדים בתולדות המין האנושי ואף במשפחת הפרימאטים כולה.

- "רק חצי" גנח התסריטאי "ומה עם החצי השני?"
- "פרימיטיבים" כך הבמאי "לא יודעים להעריך הומור טוב"
- "בן־גוריון" סיכם סאלח טופול

בשלב זה כבר היו בידי האזרח ק. פרס נורדאו, פרס סוקולוב פרס כינור דוד ושני פרסי גלובוס הזהב על סאלח. ההצלחה התבטאה, כמובן, גם בהון עתק למדי שנצבר בידיו, מה שלא מנע ממנו להתלונן על גובה המסים שרק בגללם נמנע ממנו לרכוש את "תנובה" כבר אותה העת. כך הלך סופר מחיל אל חיל ומבכי אל בכי, תוך שהוא מוציא תחת ידו רבי־מכר, מחזות וסרטים נוספים, ושמו הולך לפניו גם בחו"ל, שם נבחר ספרו כספר החודש של ה"ניו־יורק טיימס".

אבל מה עושה הדיבוק? לא חלפו אלא כשלושה עשורים ודומה שהקסם התחיל להתפוגג. מסתבר שגם כשרון כביר ממצה את עצמו לאחר הפיליטון המאה אלף, ומה שהתאים למדינה בשלבי ההתהוות לא בהכרח הולם גם מדינה בשלבי ההתעבות. הטור היומי שלו הפך לשבועי, סרטים חדשים לא שִחזרו את ההצלחה הקודמת והתמלוגים לא המריאו מעבר לקו עשרה מיליון הדולר לסרט. גם נסיונותיו להכניס ברוח הזמן אלמנטים מזרחיים־עממיים עלא־כיפק לרשימותיו לא עלו יפה, יא־חביבי, והוא החל לשקוע באלמוניות חסרת תוחלת. התעקשותו לזנוח את קונשטטר, ארבינקא ושולטהייס לטובת עניינים מדיניים ופוליטיים לא הוסיפה לו נקודות אצל קוראיו, אלא אם כן סופרים את הנקודות האדומות אצל אלה שחטפו ממנו חררה בשלב זה. לרוע המזל, בעניינים פוליטיים היו דעותיו של ק. קרובות לדעת הממסד, וקירבה רעיונית זאת היתה בעלת השפעה דומה לסירוסו של דון־ז'ואן או אי סירוסו של טנור אופראי צעיר. סאטיריקן שההומורסקות שלו הולכות ונדמות למאמר המערכת ב"דבר" אינו מעורר אלא תחושת חמיצות קלה בקיבה. מאחר והערכתו של קישון לעצמו לא היתה ניתנת לערעור במחוזי או הרהור בעליון, הלכה וגדלה ההתאמה בין דעת הקהל על הסופר לדעת הסופר על הקהל: אטריות!

בה בעת עלתה וגאתה הפופולריות של ק. דווקא במרכז אירופה. מסתבר שגם שם שטוקס לא מגיע אף פעם, וההומור הקישוני, שנעשה בלתי רלבנטי בלבנט, התאים לאירופאים ככפפה לרגל. כך ארע שהסופר מצא את עצמו מבלה יותר ויותר מזמנו בברלין וז'נבה, וביקוריו בפרטצ'יה אהובתו הפכו נדירים כפוליטיקאי הגון. אפס, הוא נשאר ציוני נלהב כשהיה, והמחשבה על הגירה לא עלתה כלל על דעתו. להפך. "אינני מוכן לחיות שוב כיהודי באירופה" כתב במאמר חוצב להבות בגנות הירידה, מאמר שנשלח ארצה בדואר מדירת הפאר שאפרים קנה בינתיים במרכז מינכן, כדי שיוכל לשהות בה לרגל עסקיו, שכן אין זה בא בחשבון לנסוע שמה משוויצריה בה התגורר דרך קבע. כרבים וטובים לפניו, קישון גילה שאת ישראל, כמו אישה עם ריח רע מהפה, יותר נוח לאהוב מרחוק, כן? וכדי לא להתלבט מדי בבעיות הזהות, הוא שכנע את עצמו באמת ובתמים שהכול נעוץ בחוסר הכבוד שנוהגים בו בארץ. מתוך הזלזול הזה הוענק לו פרס ישראל על "מפעל חיים", וההומוריסטן נראה מפויס מעט, הגם שציין בענווה כי כל אומה אחרת היתה משיגה עבורו פרס נובל לפחות, בעוד עליו להסתפק בפרח נובל בלבד. גם את ההצעות להיות שר החוץ, שר החינוך, שר המדע או שר התשטויות הלאומיות אין לראות אלא כעדות נוספת לחוסר הפרגון הישראלי הטיפוסי. "אפילו ראשות ממשלה לא מציעים לי" פרצה המרירות מגרון הסופר, והוא התפזר בצעקה צרודה לאפלת הצהריים.

בארמונו שבשוויצריה כתב את הספר המביך "נקמתו המתוקה של פיקאסו", והמחזה "משפט האבהות של הנגר יוסף" זכה להצלחה בינונית שמעידה על גודל המשבר בתיאטרון האירופי. בראיון שהעניק לפרח עיתונות צעיר באחד האמשים עם הגיעו לגבורות סיפר בהתרגשות על האנטישמיות הגואה באירופה:

- "כל השכנים שלי יודעים שאני יהודי" סח למראיינו "ואני חי כאן על עברי פי פחד".
- "חיות" הנהן המראיין ושרבט משהו.
- "אתמול כתב מישהו 'חזיר יהודי' על דלת ביתי, ומול החלון הבעירו צלב מעץ" הוסיף האמן, בלוגמו מכוסית המרטיני שבידו.
- "נורא." התחלחל הכתב "האם, המממ, נוכח הנסיבות, שקל אדוני להעתיק את מקום מגוריו ל... כלומר... איך לומר זאת... לישראל?"
- "חצור" ענה לו הסופר הנרדף.
- "כמובן" הסכים העיתונאי, אך דומה שלא ירד לעומק הרעיון.
- "חצור הגלילית" באר קישון באורך רוח. למה הם שולחים אידיוטים לראיין אותי?
- "אהה" הרפורטר החל לעלעל בפנקסו במבוכה מסוימת.
- "בסניף המקומי של 'סטימצקי' לא תמצא את כתבי אלא על מדף אחורי, ליד ספריו של, צר לי להגיד, דן בן־אמוץ" הסביר הד"ר לשם כבוד מטעם אינספור אוניברסיטאות. "מי יכול לצפות מאיש רוח כמוני לחיות דרך קבע בסביבה פרימיטיבית בקנה מידה קולוסאלי כזה?" שאל את המפגר שממול. לא יכלו לשלוח את הילד של טומי?
- "אין נביא בעירו" הצטמק העיתונאי בצילו של הענק.
- "ובכלל" הוסיף ק., "מעולם לא עלה על דעתי לעזוב את הארץ הנהדרת שלנו. אני פשוט גר במקום אחר".
- "בכך אין מוטל ספק. ואם יותר לי, הציבור בארץ לא שכח את כבודו" כך הכתב הצעיר "ההוצאה החדשה של ספריך נמכרת יפה".
- "'נמכרת יפה', איש צעיר?" נעלב האמן, "האינך מבין שגאוני הדור אינם נותנים ליבם לזוטות שכאלה? וכי שאל שייקספיר בכמה עותקים נמכר "המלט", אותו מחזה דל הומור שכתב? האם התעניין בטהובן כמה פעמים מנגנים את החמישית שלו, או שמא עסק לאונרדו בשאלת הפופולריות של המונה ליזה? לא ידידי, אין אנו תרים אחרי אהבת ההמון הנבער מדעת בעת שאנו תורמים את תרומתנו הצנועה לאושיות התרבות האנושית, תרומה מזוקקת שתוסיף לזהור באור יקרות הרבה אחרי שניאסף אל אמותינו, ולא הכמות אלא האיכות היא הנר לאורו אנו פוסעים אל הנצח. חוץ מזה, האספסוף לא קנה אלא מאתיים אלף עותקים, ואף הם בכריכה רכה".
- "ברור" הנהן העיתונאי "רק חשבתי שאולי, למען בטחונו האישי של אדוני..."
- "מה יש?" הפסיק אותו הקלאסיקן "זה מכבר גמרתי אומר שבעת הצורך אני אורז את מיטלטלי כמו־כלום, ועובר לדירה שמחכה לי הרחק מכאן"
- "וינה?"
- "ומה?"



ביום השלושים למותו הודיעה בז"נ על הפסקת הזרמתם של רעלים לקישון למשך 24 שעות תמימות(!), לראשונה מאז קום המדינה. מספרים שציפור אחת שתעתה שמה הצליחה לעופף מעל הנחל וכמעט שחצתה אותו, אלא שבמטרים האחרונים ממש השיגו אותה האדים הרעילים וחנקו אותה למוות. היה זה מחזה עוצר נשימה. העיר תל־אביב שינתה את שמה ל"תל אפרים" (במקביל, רח' בני אפרים קיבל את השם המובן יותר "רח' רפי, עמיר ורננה"), הכנסת נקראה "המוסד לתחיקה וצחיקה ע"ש קישון", והרבנות הראשית פרסמה את החלטתה להכניס את כתביו לתנ"ך, במקום ספרי ירמיהו וישעיהו. "עם כל הכבוד להוגים קדומים" אמר הרב הראשי בנאום מרגש "שומה עלינו להודות בעליונות הגישה המודרנית יותר של גדול הרוח בן זמננו, ככתוב 'וישן מפני חדש תוציאו לאור"'.

ואפרים? דמעה של עלבון זלגה על לחיו. "אזיאתים כפויי טובה" לחש בקול שבור באוזני ג'ורג' ברנרד שו "ואיפה נוער הנרות?"

אתמהה.
קישורים
אפרים קישון הלך לעולמו - עדכון חדשות באייל הקורא
פרופ' אפרים קישון - באתר פרס ישראל
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "תרבות והיסטוריה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

Nothing inteligent to say 283988
I would simply like to thank the writer for a most enjoyable piece of text.
283991
המחמאה האולטימטיבית שאני יכולה לתת (אם יש בכלל "אני"...) : מעורר השראה !
הונגרית - התחלה של רעיון 284106
חוסר שביעות הרצון הכרוני , כזה שמוביל להתנהגויות מוזרות , מוכר לגנים שלי : אלו דוברי הונגרית יותר ממאתיים שנה ועל כן נזכרתי במאמר שקראתי לפני כשנתיים כמדומני על שיעורי התאבדויות גבוהים בהונגריה ופינלנד ונובעים , בין השאר , מהבדלי שפה ( ושפה הינה ראי המחשבה ) ובעיקר זכרתי את סיפור הפסיכולוג שנכנס לחנות האופה ונפלה עוגיה על הרצפה והתברר שבשפה ההונגרית הפירוש המילולי הוא ש"העוגיה" התאבדה(כך זיכרוני).

זהו מאמר מ"הארץ" מיום 31/5/2003 מאת אביחי בקר ובו הוא מראיין את פרופ' ישראל אור-בך על ספר שיצא אז (לא זוכרת אם הספר רלווטי ממש לכאן).

בחיפושי אחר המאמר מצאתי מאמר נוסף על היות דיסלקציה תלויית תרבות . רוב מחקרי הדיסלקציה נעשו ע"י דוברי אנגלית שהיא שפת אותיות . מחקר חדש בחן ילדים סינים וסינית הינה שפה של סימנים ולא אותיות .המדענים המערביים סברו שהבעיה נובעת מאיזור המוח left temporopariental region אך בסריקת פעילות מוחית אצל ילדים סינים דיסלקטים בשעת ביצוע מטלה מבוססת שפה נמצא שאצלם נבעה הבעיה מאיזור left middle frontal gyrus ומכאן הגיעו למסקנה שדיסלקציה הינה תלויית שפה/תרבות . וכן הוזכר שם שאצל דוברי הונגרית למשל , הבעיה קשורה עם הזכרון לטווח קצר בעוד שאצל דוברי אנגלית היא קשורה עם השמעת צלילים .

כאמור זהו התחלה של רעיון . הכיוון הינו שרשרת של מוזרויות אצל יוצר שמוחו דובר הונגרית ועבר הסבה לעברית (קשה שפה) .

הונגרית - התחלה של רעיון 284187
שיעורי ההתאבדות הגבוהים בפינלנד לא נובעים ממחסור בשמש?
הונגרית - התחלה של רעיון 284415
המאמר מדבר על הקירבה בין השפה ההונגרית והפינית , עד כמה שזכרוני (הקצר) אינו מטעני . יש עוד ארצות שסובלות ממחסור בשמש .
הונגרית - התחלה של רעיון 284457
הקירבה אכן קיימת (גם אסטונית היא שפה מאותה משפחה). אם אני זוכר נכון, אלה לא שפות הינדו-אירופאיות אלא שיירים ממורשתם של ההונים.
יצירתיות ויוצרים 284893
"נפלאות התבונה"{שם הסרט) : ג'ון נאש , זוכה פרס נובל בכלכלה , עסק בחקר התבניות ופיצוח קודים ופיתח תאוריה בתחום תורת המספרים . היה , מה שנקרא בשפת העם , "חולה נפש" .

היה יוצר .

אם אומר לך שיש סוג מסויים של אנשים שבגלל מבנה מוחי (קשרים תוך מוחיים) הקרבה לאנשים אחרים מסכנת את בריאותם או /ובמקביל גורמת לסערה מוחית שממנה נולדות תגליות מדעיות , אמנותיות , ספרותיות ועוד , האם אשמע כרגיל משונה או במפתיע מובנת (מה שעשוי להרוג אותי.....) ?

תראה מה קרה : רשימה המכסה את כל הנושאים עליהם כתב קישון (פרט לאחד). מנפח האינפורמציה והידע שברשימה אני זיהיתי מוזרות של יוצר ולדעתי ככל שנעסוק במוזרויות היוצרים - נדע יותר על יצירתיות ועל עצמנו כי הטבע הוא ה"יוצר" הגדול מכולם .
יצירתיות ויוצרים 284941
תגובה 187112
יצירתיות ויוצרים 284946
הבעיה היא שעדיין איננו יודעים איזו הפרעה מוחית גורמת ליצירה ואיזו לשיתוק המוח וכאן אני חושבת על "מה שלא מחסל אותך , מחסן אותך " .ובאומרי הפרעה מוחית אני מתכוונת לכל אוסף ההפרעות שקרויות "נפשיות" אך גם לדיסלקציה , הפרעת קשב עם היפראקטיביות ובלי ועוד .

הנושא מאד מסובך ומורכב . כי כנראה הוא מכיל תבניות שונות במוח , קשרים שונים בין חלקי המוח ובינם לבין הסביבה ועוד . הקישור שעשית למוזיקה גם הוא רלוונטי וראה תגובה 284106 .
תן לנו את התבונה להבדיל בין יצירתיות לבין קציפת אשכים הוליוודית 285001
למה "היה"? הוא מת?

ייתכן שיש משהו כללי נכון בדברייך, ואם לא ממש נכון, אזי לפחות "מעורר השראה" - אם להשתמש בביטוי שאת מחבבת, אזא"מ (-: .

ג'ון נאש, עם זאת, עשה את העבודות המשמעותיות של חייו בשנות העשרים שלו, לפני שחלה. זה כולל את העבודה שזיכתה אותו, כארבעה עשורים אחר כך, בפרס נובל.

הסרט הוא רומנטיקה הוליוודית טיפוסית (אם נרצה - נוכל! נהפוך את העולם! נתגבר על כל בעיה!...), אינו תיעודי ונראה שאף אינו בעל יומרות תיעודיות. המציאות היא, כרגיל, הרבה יותר אפורה וקשה.

ודוד גוגל, כמובן, מספר על נאש המון בכללי וגם בעברי (לא לזלזל בעברי - אפילו ויקי וכל השאר, ומאמר מעניין של חתן פרס ישראל ד"ר אריאל רובינשטיין. יש לי בעיה בהעברת הקישורים..).
כדאי להסתפק במועט . 285152
הסרט הממש לא קשור לחלק גדול מהמציאות הקשה , הצליח לעשות למחלות הנפש מה ששום פרופסור -פסיכיאטר לא הצליח לעשות : התקשורת עסקה בהרחבה במחלות נפש , במחקרים העדכניים (מחלה אוטו-אימונית בדומה לטרשת נפוצה ועוד) וזה מועיל לחברה בכללותה : גם ל"נורמלים" וגם ל"חולי הנפש" .

האם זו עוד דוגמה ליצירתיות של הטבע או שזה רק בגלל שראסל קראו כל כך חתיך ( לא יכולתי להתאפק , למען מי שעוד לא נרגע מ"לאישה") ?

honey , יש לעבוד על הדימויים . כמעט התחרשתי מ"קציפת אשכים הוליוודית" .
כדאי להסתפק במועט . 285272
אז היית מעוניינת בקשר משמעותי עם ראסל קראו ? איך הקשר המשמעותי הזה היה נראה לדעתך ?
משחקים, לא מספרים 285065
(האם אפשר לבקש תרוץ טוב יותר בכדי להמליץ (שוב?) על On Numbers and Games של J.Conway)
קישון האדם וקישון היוצר 284019
שוטה בקונסיגנציה חביב,

שמא נתבלבלו לך קישון האדם וקישון היוצר?

כיוצר, אחת הדמויות המבוקרות ביותר, מושא ההצלפות הכמעט קבוע של קישון, היה הוא עצמו – קישון ככלאדם: מעמיד פנים, מרמה, מזייף, משקר ושאר מידות רעות המוצמדות באדיבותו הנדיבה לכל אחד.

כאדם, נתקיים בו מן הסתם הכלל הנודע של טולסטוי שאמר: הסופרים מכניסים ביצירתם יופי כה רב, שאולי בגלל זה נותרים חייהם מכוערים. עט שנונה אינה מרמזת בהכרח על יושרה והסתירה שבין האדם ליוצר היא מן המקובלות ולעתים גם מן הבלתי נמנעות.

ואולי גם נתבלבלו אצלך הזמנים?

כמעריץ מושבע של קישון, לא יכולתי שלא לשים לב כי תאוות הכבוד שלו הלכה ונתגדלה ככל שהלכה יצירתיותו ונעלמה. כבר בפארטצ'יה אהובתי ניתן לחוש בכך וב"חיוך בבצורת" – לגבי דידי, יצירתו האמיתית האחרונה – הבצורת אכן ניכרת. מכאן או מכאן או מסיבה אחרת, מעיין יצירתו נדלל ויבש והאיש נותר עירום ועריה מנשקו העיקרי, מופקר לרוחות הזמן. מאחר ומעילו האחד – עטו – נלקח ממנו, הוא החל עוסק יותר ויותר בטוויית מעילים וירטואליים, מגן מדומיין מפני השכחה הטבעית האופפת את כל מי שאינו יוצר כאן ועכשיו על מה שכאן ועכשיו.

לתחושתי, הרעיון המרכזי שלך – קישון כרודף כבוד בלתי-נלאה מנעוריו – אין הרבה על מה לסמוך. עיקר מאניית הכבוד שלו נטוותה בשנותיו המאוחרות, כאשר חדל מליצור. בעשרים השנים בהן היה ההומוריסטן החשוב בישראל, הוא לא עסק בכך ולא היה לו צורך לעסוק בכך. מסעותיו אחר גיזת הזהב של כבודו האבוד החלו כאשר זה כל מה שנותר לו.

הגדרתו של קישון כמי שדעותיו "בעניינים פוליטיים" היו קרובות לדעת הממסד היא, איך לומר, תמוהה. קישון כמפא"יניק? דומה שנסתחפה שדך ואתה סבור שטירוף המערכות של אחרי ששת הימים, שקם אחר כך וטרף את טובי בניה של ישראל, הוא המאפיין העיקרי של התמונה. ולא היא.

מעבר לכך, גם אם אתה סבור שיש הפרזה בטענותיו של קישון על התעלמות ממנו וזלזול בו בגלל דעותיו הפוליטיות ובגלל שהוא אינו משתכר עוד אל צרור נקוב כמבקריו הנוקבים – אינך יכול להתעלם מן הטיעונים לחלוטין. לעג לטענותיו, אם רצונך בכך. אינך יכול להתעלם מהן.

ומאיגרא רמא להתקטננויות נאלחות:
* קישון לא הפך עוין-מיסוי בעקבות הפיכתו (המצערת! כמה כואב!) לבעל כיס עמוק. עיין בפרק "משק כנפי המשק" ב"אלף גדיא וגדיא."
* לא הקים את להקת "בצל ירוק" – רק כתב לה.
* "הוא נטה לראות בקונקורנציה הומור עממי זול" – ומה, לדעתך "שלושה בסירה אחת" לא הייתה הומור עממי זול? שמא נפתח ביחד – אני, אתה ותירס – את "איך לעשות מה" ונעיין בעידית הנ"ל כדי להחליט? אגב, ההומורסקה שלו על התוכנית אכן מזהירה ואכן כותשת את התוכנית השקרית והמייגעת הזו לאבק-דק – אבל האם אתה יכול להזכר בהומוריסטן, קומיקאי או כותב אחר הנזכר אצלו בשמו? (נשים את חיים גמזו בצד, זה סוג אחר לגמרי של הומור)
* ב"סאלח שבתי" צפו 1.2 מליון איש, כ-‏60 אחוז מכלל האוכלוסיה (לא רק הבוגרת) בישראל.
* שמו הלך לפניו בחו"ל עוד לפני סאלח. הבחירה כספר החודש של ה"ניו יורק טיימס" הייתה בשנת 1959, הרבה לפני סאלח. לגבי אפשרויות רכישת "תנובה", עם זאת, חלוקות הדיעות. קישון על הדוקטור (הומר בשנת 1962 במכונית) היה שמח מן הסתם לגלות אילו אוצרות התאמדות מופלגים הענקת לו ברוחב לב כה. התאמדותו חרגה מגבולות חוקי הסולידריות בתחילת שנות ה-‏70, במיוחד כאשר החל קוצר הצלחה רבה בגרמניה (במכירות ועם "הו, הו יוליה"). מה שכן, חייבים להסכים איתך – יש משהו מגונה מיסודו באדם בן חמישים שעקב כשרונו המגונה נופל למלתעות העושר.
קישון האדם וקישון היוצר 284032
מתוך האתר של פרס ישראל:
1959: הקים את תיאטרון "בצל ירוק".

ברשותך, לא אתפלפל איתך בשאלות ביוגרפיות אחרות, כמו מתי בדיוק הוא פיתח את סלידתו ממס הכנסה ומקרן ההשוואה, סלידה ש(אין צורך לומר) אני משתף איתו בכל לב.

בכלל, כדי שלא אובן לא נכון: אין לי דבר וחצי דבר נגד מי שהחליט לחיות את חייו באירופה. רק הדיסוננסנס הקוגניטיבי שלו היה מגוחך בעיני.
קישון האדם וקישון היוצר 284104
אתר פרס ישראל טועה כאן. "בצל ירוק" הייתה "קואופרטיב" שהוקם על ידי יוצאי להקת הנח"ל (פלוס אברהם מור כ"שכיר") וכותבי החומרים לתוכניות הלהקה נחשבו חלק מהקואופרטיב (למשל, שמואל בונים שביים את הצגותיה, ואפרים קישון). בין זה לבין "הקים את תיאטרון 'בצל ירוק"' יש עדיין הבדל.

פרטים:
קישון האדם וקישון היוצר 284109
זה מוזכר בכמה אתרים, אבל ייתכן שהם העתיקו מהאתר של "פרס ישראל". אותו אתר שבכותרתו מופיע "פרופ' אפרים קישון", ומי שמכיר את ההומורסקה של הנ"ל על המנהג האוסטרי(?) להעניק תארים לכל מה שזז, יכול רק לחייך.
קישון האדם וקישון היוצר 284119
במקרה של קישון אולי זה קצת מבלבל, אבל בסך הכל זה די מקובל לומר על אדם כלשהו "הוא הקים את...", ובדרך כלל מבינים שהכוונה איננה שאותו אדם הקים אישית את אותו מושב/קיבוץ/מפעל וכו', אלא שהיה אחד מצוות ההקמה. לפעמים גם האדם עצמו אומר "כשהקמתי את..." - וברור מן ההקשר שאיננו מתכוון שהוא היה המקים היחיד.
קישון האדם וקישון היוצר 284127
כידוע, אצל האוסטרים וחלק מהגרמנים, מי שנושא בתואר פרופסור הוא ''הר דוקטור פרופסור''. פחות ידוע שמי שנושא בתואר דוקטור הוא ''הר דוקטור דוקטור''
קישון האדם וקישון היוצר 284394
אני הבנתי ש"הר דוקטור דוקטור" הוא אדם שנושא שני תארים שונים כאלו. אני לא מתמצא בתארים אקדמאיים ושמותיהם, במיוחד לא ברפואה, אז יכול להיות שיהיו כמה שגיאות גסות ומגוחכות במשפט הבא - אולי את מתכוונת לרופא שהוא גם "דוקטור"? כלומר, רופא שהוציא תואר מתקדם ברפואה מהאוניברסיטה?
קישון האדם וקישון היוצר 284398
לפחות בגרמניה, רופאים בד''כ אינם בעלי תואר דוקטור.
קישון האדם וקישון היוצר 284113
"בכלל, כדי שלא אובן לא נכון: אין לי דבר וחצי דבר נגד מי שהחליט לחיות את חייו באירופה. רק הדיסוננסנס הקוגניטיבי שלו היה מגוחך בעיני."

גם בעיני. היה בזה משהו צבוע ולא אמיתי.

מצד שני, דיסוננס קוגניטיבי כזה הוא עניין שכיח למדי ואצל קישון, שהיה אדם לא שכיח, על אחת כמה וכמה. הסיפור כאן מורכב הרבה יותר ואצל קישון – שהיה אדם מסוגר מאוד – הוא הפך מורכב עוד יותר משום שחלק הדברים שהוסתר ולא נאמר היה גדול מזה שנגלה ונאמר.

יש לי ידיד שטוען תמיד כי הוא נמנע ממפגש "בחיים" עם אנשים שהוא מעריך כיוצרים, כי הכרות כזו דינה לאכזב. לצערי, גם במקרה הזה הוא צודק.

אני יכול להגיד שהנאתי מקישון הייתה רבה יותר לפני שידעתי עליו דבר וחצי דבר. לכל הפחות הצלחתי לשמור על בתולי בורותי עם דודו גבע, כך שעיקר ידיעותי עליו בחייו התמצו באירוע חתימת ספרים ל"יומן הפקיד" (לבקשתי, במקום חתימה הוא העניק לי איור של יוסף בועל תרנגולת).
פושעי קישהונט לדין 284039
שומו שמיים! אנחנו לא נסבול את זה! האמת ההיסטורית הבדוקה, המוכחת והבלתי מעורערת היא כי ב"סלאח שבתי" צפו 1.2 מיליון איש - שהיו באותה תקופה כ 60% מאוכלוסיית ישראל הכללית! - הכללית! - לא רק הבוגרת! - לא רק הבוגרת!

ואילו הפושע הזה הפלילי, הא אלי, השוטה הבלתי נסבל הזה, מלך כזה חכלילי, משגע כמעט את כולי - מנסה למכור לנו כאן לוקשים בגרוש, כי בסרט הנ"ל צפו - "כמיליון איש" - וכי הללו היוו - "יותר ממחצית האוכלוסייה הבוגרת בארץ באותה תקופה...".

אתם שמעתם את העיוות הזה? - לא שישים אחוז, הוא מעז לומר, החוצפן הלא-דייקן, הסלפן המעאפן, אלא - "יותר ממחצית"!

שכ"ג אל הגרדום, וישא"ק!!!

-----

קשה, קשה. קשה להיות כלכלן-אולטרה-חובבן, דרעק של חרזן ומומחה בינלאומי מוצהר מטעם עצמו לעוד רשימה ארוכה ומדהימה של נושאים בלתי ברורים המופיעה כאן היכנשהו באחת התגובות - ולראות מולך, מעשה שטן - אדם מוכשר *באמת*. קשה, קשה, מתסכל, הלב נחמץ, אה? למה הם עושים לך את זה? חזירות שכזאת!
פושעי קישהונט לדין 284105
"קשה... לראות מולך, מעשה שטן, אדם מוכשר *באמת*"

בהחלט קשה. ולו מפני כך, אני מבין את התסכול שלך. לא קל העניין הזה.
פושעי קישהונט לדין 284199
לאור התשובה העלובה הנ"ל אשמח ‏1 אם מר רדלר ישקול לעומק את משמעותו העמוקה של המשפט "סייג לחוכמה שתיקה".

1 - ואני בטוח שאני לא כותב כאן רק בשם עצמי.
פושעי קישהונט לדין 284386
אמנם בימים כתיקונם אני מבכר את שכ"ג והחשמנית (?) על פני האדון רדלר, אבל במקרה דנן נראה לי שתגובה 284039 אינה מהראויות להתכבד בהן.

חוץ מזה, גם המאמר עצמו לא עמד בסטנדרט שכ"ג הרגיל.
פושעי קישהונט לדין 284456
ידעתי שיהיו כמה בהמות פרימיטיביות שלא יעריכו נכונה את הפיליטון הגאוני שלי.
פושעי קישהונט לדין 284396
אותי הם שניהם הצחיקו.
הומוריסטן, קומיקאי או כותב אחר 284053
נדמה לי שגם את ''מלכת האמבטיה'' הוא לא כל כך אהב.
הומוריסטן, קומיקאי או כותב אחר 284115
"נדמה לי שגם את "מלכת האמבטיה" הוא לא כל כך אהב."

הזכירות נשכחות. אכן, כן. אם אני זוכר נכון, עם זאת, הוא דווקא דיבר על כשרונו הרב של לוין, שדווקא בגללו ההיעדר הגדול (זו לא סאטירה אמיתית, הוא טען) בולט יותר. כלומר, בניגוד לבן אמוץ, שלו לא רחש הערכה רבה, הוא דווקא העריך את לוין, רק חשב שזו מניפולציה גאונית בכיוון הלא נכון. ייתכן שאני זוכר את המאמר הזה אחרת משנכתב. מישהו?
הומוריסטן, קומיקאי או כותב אחר 284131
אבדוק בבית. אולי מחר.
היום הוא המחר של האתמול 284273
מילות השבח היחידות על חנוך לוין שהצלחתי לדלות מתוך "סאטיריקון" היו:
"כותב שורות אילו ראה את *מלכת האמבטיה* והשתעשע במשך ההצגה המוסיקלית הנאה. אחר כך הלך הביתה והדם עלה אט אט לראשו, כי התחיל להבין מה ששרו באוזניו."

ו"מחברו המוזר והכישרוני יואיל ללמוד את ההבדל בין טוב לרע. ברגע שיאמר את ה א מ ת אפילו בצורה החריפה ביותר, שום כוח בעולם לא יוכל לו."

מתוך הקונטקסט נראה שהוא בסך הכל רואה בלוין אחד מ ה"אנשים בקרבינו הנשמעים מאוד שנונים, חריפים ואירוניים אבל למעשה הם רק מדברים במרכאות כפולות".
היום הוא המחר של האתמול 284287
בערך כמו שחשבתי -- בניגוד למקרה בן אמוץ ו''שלושה בסירה אחת'' הבעיה בעיניו אינה של כשרון או אפילו אופן מימושו אלא בבחירות הנושאים של לוין ובעמדתו.
היום הוא המחר של האתמול 284289
אולי. אני דווקא התרשמתי שהוא גם לא החזיק מהכישרון של לוין, וכתב מה שכתב כמס שפתיים.
היום הוא המחר של האתמול 284302
שם המחזה של לוין הוא ''מלכת אמבטיה'', ללא ה' הידיעה.
היום הוא המחר של האתמול 284311
אני מאמין לך. בכל אופן, בגרסא שיש לי של "סטיריקון" כתוב *ה*אמבטיה. אולי זה עותק נדיר.
היום הוא המחר של האתמול 284318
לפי ויקי צ"ל "מלכת אמבטיה", למרות שמקובל "מלכת *ה*אמבטיה".

היום הוא המחר של האתמול 284326
זו טעות נפוצה. אם אני זוכר נכון, ההתייחסות המקורית היא ל''מלכת אמבטיה'' כפרודיה ל''מלכת אנגליה''.
היום הוא המחר של האתמול 284470
ע''פ העותק שלי של 'מה אכפת לציפור' זה מלכת אמבטיה.
היום הוא המחר של האתמול 284474
התכוונתי ש*קישון* כותב מלכת האמבטיה.
היום הוא המחר של האתמול 284480
"מלכת האמבטיה" (352) מנצח את "מלכת אמבטיה" (62) אצל הדוד ג. היקר. בהנחה שמדובר בשיבוש, זה מוביל אותי לחידת השבוע‏1: איזו מילה מופיעה יותר פעמים בכתיב שגוי מאשר בכתיב נכון אצל הדוד הנ"ל? שימוש ב googlefight מותר ואף מומלץ.
________________
1- אין לי מושג אם יש לה פתרון, ואם כן מהו. בין הפותרים תוגרל הזמנה זוגית לחתונה של דובי.
היום הוא המחר של האתמול 284481
google בעצמו, לא?
היום הוא המחר של האתמול 284484
אה, נו, טוב, אולי. אפשר לטעון שגוגל הוא כבר מילה תקנית בפני עצמה, אבל פרס תנחומים בטח מגיע לך. הזמנה ליומולדת של טל כהן בדרך אליך.
גדול. בראבו שוטה :) 284033
284041
שוטה, המון תודה.
כשוטים היינו 284084
עד שקראנו את מאמרך.
אבל אחר כך 284458
נהיה הרבה יותר גרוע...
יישר כוייח לשכ''ג 285103
דומה שהשכ''ג השכיל לבטא את תחושתם של קוראים רבים (כולל הח''מ). גם המחווה לקישון, באמצעות הכתיבה בסגנונו היתה לעניין, שכן ריכוך הצליפה הצורבת היה במקום. בין הפשעים הקטנים והגדולים המציפים את מדינת היהודים, חטא היוהרה של סופר מצליח, אינו נורא כל כך. בפרט שאותו כותב זיכה אותנו בחיוכים לא מעטים (תעלת בלאומילך למשל).
אני חש שבהחלט יש מקום לכתבה כמו זו (כמו גם לקטעים אצל אסף הראל הלועגים לדוגמנו-שחקנים העבריים השואפים ל''כבוש'' את הוליווד). הבוז-העצמי ורגשי הנחיתות מול מגדלי השן שלחופי שוויצריה הם נלעגים, ויותר מכל דבר הם ביטוי של פרובינציאליות.
הייתי מוסיף לקלחת, גם את הצלחתו בקרב קוראי הגרמנית. אני מנחש שסיפור ההצלחה הזה מופרז מאוד מאוד, בעיקר מכיוון ששמועת הצלחתו הגיעה אלינו בעיקר, מפיו עצמו. ברור שקהל קוראי הגרמנית גדול הרבה יותר מקוראי העברית, ואין זו רבותא גדולה למכור יותר עותקים בגרמנית מאשר בעברית. ההגיון נותן שכל הנושא היהודי והישראלי הוא למרבית הגרמנים בבחינת מזכרת עוון. הצלחתו של קישון במרחב הגרמני משולה להצלחתו של החבל בבית התלוי.
יישר כוייח לשכ''ג 285199
"הייתי מוסיף לקלחת, גם את הצלחתו בקרב קוראי הגרמנית. אני מנחש שסיפור ההצלחה הזה מופרז מאוד מאוד, בעיקר מכיוון ששמועת הצלחתו הגיעה אלינו בעיקר, מפיו עצמו."

טוב שאמרת שאתה "מנחש". קישון היה ככל הנראה הסופר המצליח ביותר בגרמניה המודרנית, כולל גרמנים וסופרים מתורגמים. על פי אתר ויקיפדיה בגרמנית (http://de.wikipedia.org/wiki/Ephraim_Kishon) נמכרו 70 ספריו שיצאו בגרמניה ב-‏33 מליון עותקים (מתוך 43 מליון בסך הכל). הספר "ספר משפחתי" שלו נחשב לספר העברי הנפוץ ביותר לבד מהתנ"ך (הנמכר ביותר בגרמניה קרוי "תעלת בלאומילך").

"אני חש שבהחלט יש מקום לכתבה כמו זו..."

בהחלט, אם כי משום מה הביקורות הצולפניות מסוג זה נוטות להתפרסם רק אחרי שמושאן הופך מאכל לתולעים ולא לפני.
יישר כוייח לשכ''ג 285217
''קישון היה ככל הנראה הסופר המצליח ביותר בגרמניה המודרנית, כולל גרמנים וסופרים מתורגמים.''

טוב שאמרת ''ככל הנראה'', בדוק כמה עותקים מכרו גינטר גראס, תומאס מאן, ברכט או קארל מאי.
יישר כוייח לשכ''ג 285262
כתבתי "כנראה" מתוך נחמדות.

גונטר גראס מכר כמה מליונים מ"תוף הפח". שאר ספריו נמכרים בערך ב-‏200 עד 400 אלף עותקים. Ein weites Feld השערורייתי, לדוגמה, נמכר בכ-‏350 אלף עותקים.

כל השאר לא רלוונטיים, אם משום שאינם שייכים לתקופה המודרנית (קארל מאי), אם משום שלא כתבו רומאנים (ברכט) ואם משום שהנתונים פשוט יגרמו לך עוגמת נפש (חוץ מ"בית בודנברוק" שאר ספריו של מאן נמכרו בהרבה פחות עותקים משאתה חושב).
מה המקור שלך? 285264
מה המקור שלך? 285349
ושלך?
מה המקור שלך? 285413
אין לי, בגלל זה בקשתי ממך לבדוק.
על העיתוי 285276
כן, יש בזה משהו.

הטריגר לפיליטון שלי היה מקבץ הראיונות ושפע הכתבות שהתפרסמו אחרי מותו, שהצטברו למסה הקריטית הנדרשת כדי להטות את הכף נגד העצלות הטבעית שלי. חודש לפטירתו נראה לי כמו תאריך נכון, אם כי במחשבה שניה (ובעקבות הערה שקיבלתי בדואר) אולי היה נכון לחכות קצת יותר.
יישר כוייח לשכ''ג 285412
ע"פ הנתונים מדובר בממוצע של למעלה מחצי מליון עותקים מכל ספר. "בית בודנברוק" של תומס מאן מכר 1305000 עותקים (http://www.lesekost.de/philo/HHLPH03.htm). אתה לא חש שיש כאן משהו מופרך?
ונניח שאלו המספרים? מה משמעותם? "בדיחמין" אולי מכר יותר עותקים מ"תמול שלשום". האם זה מחייב הענקה מיידית של פרס ישראל לדידי מנוסי?
אני חושב שיש בכך אירוניה שקישון כנראה לא היה יודע להעריך, שהוא, האריסטוקרט של ארצות הקיר"ה, נזקק לטיעונים של מוכרי הקסטות בשוק הכרמל.
באשר לעיתוי, הרי מותר לנו לקחת דוגמה ממנו עצמו, שלא פיספס שום בדל הזדמנות, כדי להטעימנו, עד כמה איננו ראויים לו בבחינת "אין נביא בעירו"?
יישר כוייח לשכ''ג 285541
מה מופרך כאן בדיוק?

טענת שקישון הוא שקרן שהעלה טענות שאין להן רגליים ("שמועת הצלחתו הגיעה אלינו בעיקר, מפיו עצמו") ועכשיו, נוכח העובדות השונות, אתה פוצח בהגיגי נפל כך שמכירות ספרים אינן עדות לאיכות? האם מישהו טען אחרת? האם קישון טען אחרת?

למעשה, קישון עצמו כתב: "כל כהן בממלכת ההומור, ברגע שהוא מתחיל לכתוב על רמה גבוהה מדי, הפופולריות שלו תתגמז פלאים... מה אפשר לעשות נגד זה? לכתוב בינונית, למטה רמתך... כל פעם שההצלחה מאירה לי פנים אני חושש שעשיתי משהו בינוני."

אגב, אפילו ל"ממוצע" שעשית אין על מה לסמוך. קישון כתב בסך הכל 22 ספרים, ספרי סטירות, מחזות ומערכונים. שאר 50 הספרים שיצאו בגרמניה היו אסופות למיניהן.
298770
שלום שוטה הכפר.
נהניתי מאוד מהמאמר.
לכבוד יום העצמאות רציתי לספר לדור הצעיר את אחד הפיליטונים של קישון בהקשר של המדינה והעצמאות.
האם תוכל להמליץ לי על מקור, ספר וכו'.
תודה.
''פרטציה אהובתי'' 298876
דרך אגב, הניק שלך לא רע בתור ניסיון ראשון:)
''פרטציה אהובתי'' 298879
בזכות המבוכה ובגנות הביישנות
''פרטציה אהובתי'' 298882
אכן,חשבנו לגדל דור של אפיקורסים וגידלנו דור של עמי ארצות.
''פרטציה אהובתי'' 298894
ומה רע בכך? עמי ארצות זה לא עמים שיש להם ארצות? את זה לא רצינו?
''פרטציה אהובתי'' 298929
תודה לך.
האם בספר פרטציה תוכל להמליץ על פיליטון ספציפי?
''פרטציה אהובתי'' 298931
כן, הפליטון ''פרטציה אהובתי'' ( אלא מה). יכול להיות שקוראים לזה סתם ''פרטציה'' או משהו כזה. אני יכול להעיד שילדים בני שבע ואחת-עשרה צחקו כשהקראתי להם.
311649
הקריאה בכתביו של קישון יכולה אולי להשרות חיוך עגול על הפנים, למתוח את העיניים בצחוק לא פעם, אבל עבורי היא בראש ובראשונה היפוך גדול של הבטן. קישון הוא מהשותפים המרכזיים ביצירת דמות המזרחי בתרבות הישראלית, דמות שנעשתה לרכיב הכרחי בכל ייצוג של המזרחי מאז ועד עתה.
הדרך היחידה להתמודד עם השנאה העולה מן הכתיבה הזאת, שנאה שאינה ממוקדת בדמות המזרחי בלבד, אלא נודדת אל פקידי הציבור, אל הגויים, אל הדתיים ואל כל מי שאינו מזוהה עם אשכול דעותיו ''הליברליות'', היא, עבורי לפחות, למצוא את הנחמה בזרועותיך.
311651
בוני יקר

אכן יש סממנים עדתיים בכתביו, אצלי לא מתהפכת הבטן ,אבל מתכווץ הושט .

לכל דבר יש תרופה והתרופה היא הדדית לשנינו.
311652
הו...
שותפי היקר לתעלולים צץ לו פה
הוושט שלך שקול, כמובן, לבטני כולה
אבל אין ברצוני להשוות אברי גוף בלבד. לא די לנו בפיתוח הגוף, דרוש לנו לא מעט פיתוח הנפש... פיתוח נושאים... עניינים... עדויות לקיום של ממש.
קישון הוא לא הדרך לכל אלה.
כדי לפתח את הגוף ואת השאר יהיה עלינו למצוא לנו פינה שקטה של ממש.
הצעות?
311653
האם אתה מאמין בנפש ? האם קיימת אחת שכזאת ?
אני מאמינה יותר מבנפש בלנפוש

מחפשת פינה אולי בראש .. פינ ה
311657
במה האשכנזים טובים מהמזרחים בסלאח שבתי, למשל?

אפשר להגיד שקישון היה מיזנטרופ, לא גזען: הוא שנא את כולם במידה שווה.
311674
אני לא חושבת שקישון הוא מיזנטרופ, לדעתי יהיה מדויק יותר להגדירו,כמי שעושה שימוש בסאטירות שלו,במרכיבי גזענות, אפליה ובירוקרטיה,ובוני מצליח היטב להגדיר את שנאתו של קישון כממוקדת לשכבות מסוימות של הציבור.

יפה מגדיר בוני את השנאה של קישון:"שנאה שאינה ממוקדת בדמות המזרחי בלבד, אלא נודדת אל פקידי הציבור, אל הגויים, אל הדתיים ואל כל מי שאינו מזוהה עם אשכול דעותיו "הליברליות"

מסכימה אני עם בוני ששנאתו מתמקדת לפלח מסוים מן הכלל ולא לכלל כולו.

לכן לא הייתי מגדירה את קישון כמיזנטרופ טהור,אולי מוטציה מסוימת של מיזנטרופ מזן מסוים.

311678
דבריה של קלייד הם הד נעים לדברים שהשמעתי כאן. היטב היא מביעה את הסכמותיה על דברים שנאמרו בנוגע לקישון, והיא מאירה את עינינו בנוגע לנתיבים שונים בהגדרת המיזנטרופיה.
המלים "מוטציה של מיזנטרופ מזן מסוים" ילוו אותי מעתה במחשבתי, ובוודאי ישובו ויצוצו במוחי לעת לילה. יש בהן משהו מדויק כל כך, ועם זאת מצמרר.
ובאשר לנפש, האם זוהי יישות שאפשר להתכחש לה?
איני יודע הרבה על נפשם של אחרים, ואולם ברור לי כי נופש לנפש אין כמוהו, וטובים השניים...
האם הנפש היא ישות ? 311707
האם הנפש ישות היא ?

מה שברור לי לחלוטין שלנופש אי אפשר להתכחש,בטח לא לנופש בראשפינהא
האם הנפש היא ישות ? 312104
איני יודע אם נפשי שלי היא בגדר יישות, אבל אני תמיד שומר על נקודת ההנחה כי כל אדם אחר נושא בקרבו איזו שהיא נפש, ובה הוא רואה יישות של ממש.
האם קישון שותף להנחה הזאת? או שהוא - כמו רבים במסורת האידאולוגית שאליה הוא שייך - מניח כי יש בידו מונופול גמור על הגדרת הנפש, ומטיל את זווית הראייה הזאת על כל האחרים.

אני חושב שכקוראים מעורבים בתרבות עלינו לדחות על הסף גילוים של עמדות כאלה, גם אם הם מובעים בחן ובכישרון.
ובאשר לנופש...
נהוג להניח שהנופש מכוון לצרכיו של הגוף בלבד, אבל הנופש שבו מדובר כאן הוא עדות ראשונה במעלה לכך שאין לגזור הפרדות בין תחום לתחום. המרגוע שאנו מציעים לגופנו הוא מרגוע המקיף את הווייתנו כולה.
כמו תחומים לא מעטים בחייו של אדם, גם תחום זה אינו מתברר עד תום, אלא בהתנסות!
האם הנפש היא ישות ? 313551
לא יודעת מהי זוויות ראיתו של קישון בעניני הגדרת הנפש ?
אבל באשר לי,תמיד ראיתי במונופול רק משחק,ולא אחת,בילדותי רטנתי, על "לא משחקים שברו את הכלים"...נכון להיום גדלתי וגם בגרתי וכיום אני כמעט תמיד בעד שבירת המונופולים.

איך שגלגל מסתובב....

אין חכם כבעל הנסיון,אתה צודק.. . תגיד לי בבקשה האם נסיונך רב במשחק מונופול ?
האם הנפש היא ישות ? 314196
מרגיש משיכה עזה מאוד אל הכלים השבורים הנותרים בעקבות פיזורו של לוח המונופול והעפת כל כליו - בתים מלונות ושאר נכסים - אל מתחת לארון הגדול ביותר.
רגע של שקט משתרר כאשר נשברים הכלים, כשאר גווע הד ניפוצה האחרון של צלחת או קערה ישנה. זהו שקט שאני חומד, זהו שקט שבו אני מתחיל לשמוע.
איני יודע אם לקישון היתה עמדה בנוגע לכל אלה, אבל ודאי לי שאת השקט הזה לא אוכל למצוא אצלו. אין לו דבר לספר לי על השקט הזה.
אני מביט בתמונתו, נזכר באחדים מספריו, ממלותיו, ומוצא שם רק רעש גדול.
שנה למותו של קישון 364149
היום מלאה שנה לפטירתו של הסופר ההישראלי המצליח ומהפורסם מכולם אפרים קישון.והוא התפרסם בראש ובראשונה ביגלל תיאור הומוריסטי של חיי היום יום.
אבל מה שפחות ידוע הוא שהוא ניסה גם לעסוק אם גם בצורה הומוריסטית בשאלות תיאולוגיות עמוקות ביותר.
ועל כך ראו :
המשפט נגד אלוהים של אפרים קישון
אתמהה 386114
נדמה לי שהמאמר הזה הוא המקום המתאים ביותר לקישור הבא, שקישון היה רווה ממנו רוב נחת: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3252163,00.h...
אתמהה 386135
עכשיו אני תוהה אם גם השופטים מקבלים תוספת שכר לפי מסמכים? זה יכול להסביר את מאות העמודים בפסקי הדין שלהם...
קטע מצוין. 430852
אני חושב שק. המנוח עצמו יכול היה להתגאות בו.
מכונית עממית 467404
קישון כתב פעם איך תיכננו בישראל מכונית שתהייה במחיר שווה נפש לכל פועל. בשלב הראשון:
חומרים 4000 לי"ש
עבודה 1000 לי"ש
בלו 2000 לי"ש
בולים 2000 לי"ש
מס קניה 3000 לי"ש
מס עינוגים 1000 לי"ש
סה"כ 12000 לי"ש

אחרי קיצוצים הם הגיעו לסכום הזה:
חומרים 40 לי"ש
עבודה 60 לי"ש
מסים, בלו, בולים וכו' 2000 לי"ש
מחיר סופי 2100 לי"ש

את הקיצות במחיר הם השיגו בגלל שהמכונית תהיה עשויה מדיקט, במקום חלונות יהיו וילונות, במקום פנסים מוטות גישוש וכיוב'.

חברת טאטא ההודית תתחיל למכור השבוע מכונית במחיר 2500$. מוט ההגה חלול, יש רק מגב אחד, תא מטען בגודל תיק בית ספר, גוף עשוי פלסטיק וחומרי הדבקה, ו...אתם מבינים את ההמשך.

מכונית עממית 470127
הקישור שנתת אינו פועל כעת. נראה שזה אותו מאמר: http://www.nytimes.com/2008/01/08/business/worldbusi...
מכונית עממית 542847
גם חברת באז'אז' ההודית, בשיתוף רנו-ניסן, נכנסת לשוק המכוניות האולטרה-זולות.
מכונית עממית 472842
בדיוק חשבתי על זה לא מזמן - מה הרף התחתון של מחיר ואיכות החומרים המשמשים למכוניות.

נדמיין מצב שבו שלכתחילה בונים את כל המכוניות מדיקט, פיברגלאס או כל חומר בלתי-עמיד דומה. כמובן שבמקרה כזה גם המנועים יהיו חלשים יותר וגם חוקי התנועה ישתנו - יהיה מותר לנסוע במהירות של עד 30 קמ"ש אולי(? סתם השערה לא מלומדת, הפיזיקאים כאן אולי יידעו לחשב את זה בקירוב), בגלל הסכנה שבהתנגשות.

כמובן, התרגלנו לנסוע כבר ב-‏100 קמ"ש וזה נראה לנו אטי עד כדי חוסר פרקטיות. בכל זאת, תהיתי אם יש איזון אחר בין חומר ומהירות, שאינו מאפשר הגעה ל-‏100 קמ"ש אבל עדיין עמיד. בדמיוני ראיתי את כל המכוניות עשויות פלסטיק קשיח או נירוסטה, וגם מתקפלות פנימה כאקורדיאון, כשיש צורך לחנות במקום קטן (רק 2 המושבים מקדימה והמנוע נותרים "ישרים").
מכונית עממית 474536
התגובה הזכירה לי תמונה מהאיןציקלופדיה האנגלית:

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים