 |
ארה''ב: 9 שנות מאסר בפועל לשולח ''דואר זבל'' | 2307 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
האם מישהו טרח, אי פעם, לקרוא דואר זבל? שלא לדבר על לקנות את המוצר שמנסים לפרסם בו. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהסקר המתבקש כאן הוא "עד כמה האמריקאים השתגעו לדעתך ?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קצת מוגזם? הוא קיבל עונש שמקבלים אנסים ושודדים. אגב, לגבי התהייה אם באמת יש אנשים שקוראים את הספאם. קראתי פעם כתבה על ספאמר שנתפס 1, והוא טען : "אם תשלח מיליון דוא"לים בסוף תמיד יהיו 500 אידיוטים שיקנו". 1 - לצערי לא זכור לי איפה, והציטוט הוא מזכרוני בלבד כך שהמספרים כנראה לא נכונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חישוב זריז: האיש שלח 10 מיליון הודעות דואל ליום. בוא ונניח שרק 3 מיליון מתוכם הגיעו לכתובות פעילות. נניח גם שרק מיליון בודד שרדו את מסנני-דואר-הזבל למיניהם. נמשיך ונניח שרק חצי מהמיליון (כלומר, רק 5% מסך כל הזבל שהאיש ייצר) הגיעו לתיבות דואר של עובדים בחברות עסקיות. אם נניח שלעובד לוקח שניה אחת בממוצע לזהות הודעת דואר זבל ככזו ולמחוק אותה, מדובר בבזבוז כולל של כ-140 שעות עבודה *ליום* לחברות ברחבי העולם. נניח הנחה שמרנית לפיה השכר של עובד בעבודה משרדית מול מחשב, שיש לו גישה לדואר אלקטרוני, היא $20 לשעה; האיש גרם לנזק כולל של 2800 דולר ליום, או *מעל מיליון דולר לשנה*, למעסיקים במשק, וזאת בפעילות לא-חוקית. כל זה בהערכה שמרנית, ומבלי לתמחר את זמנם של מי שאינו עובד. בנוסף, לא לקחנו בחשבון מקרים בהם עובדים טעו והתייחסו לדואל כאל רציני, ובזבזו זמן בשלו; עלות רוחב-הפס לחברות שקיבלו את כל הזבל הזה; מקרים בהם הדואל כלל פרסומות למוצרי תוכנה שהובילו לנזק במחשב, ובשל-כך לעלויות התקנה מחדש ואף לעלויות אובדן מידע; ועוד ועוד. אבל אלה, כמובן, רק תירוצים: הסיבה האמיתית היא, כמובן, "למען יראו ויראו". למרבה הצער, אני חושש שזה ממש, ממש לא יעזור מבחינה זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי זה תפקיד החוק במדינה להגן על אנשים מבזבוז זמן? ואם זה תפקידו, מה דינה של מיקרוסופט, שתוקעת לי את המחשב כל פעם מחדש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילות המפתח בהודעה לעיל הן "בפעילות לא-חוקית". אם החוק רצוי או לא, זו כבר שאלה אחרת; אני רק ננתי אומדן לנזק שהאיש גרם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא משפטן, אבל נראה לי שבמשפט הפלילי ''הנזק שהאיש גרם'' אינו רלוונטי, אלא ''חומרת המעשה''. במשפט האזרחי, המצב הפוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם לא משפטנית, אבל גם במשפט הפלילי יש משמעות לנזק.גם בעבירה עצמה, ובטח ובטח, שבהחלטה על מתן העונש. (העונש על גרימת חבלה, שונה מהעונש על גרימת חבלה חמורה, למשל) אפילו לפי ההגיון - במידה מסויימת המעשה חמור יותר אם נגרם יותר נזק, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, במחשבה שנייה, נראה לי שאת צודקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שבארץ מתייחסים לסדרה של פשעים פחות-או-יותר כאילו הם היו פשע אחד, בעוד שבארצות-הברית כל פשע נדון בפני עצמו והעונש עליהם מצטבר. (האדם שנשפט לעונש המאסר הארוך ביותר הוא דוור שקיבל ארבע שנים על כל מכתב שלא הגיע ליעדו, כפול משהו כמו ארבעים אלף). אולי מישהו שמבין במשפטים1 ירצה להרחיב. 1 מהסוג שלא צריך להוכיח |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסקרן. נשמעת כמו ארץ מטורפת. אני לא דוור, אבל אני שמח להיות לא-דוור בישראל מאשר לא-דוור בארה''ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיף לחיות במדינה שבה מי שאנס 25 בחורות קיבל 25 שנה בכלא (שנה מאסר על אונס...). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה מקום בו המדע יוכל סוף סוף להיות לעזר: למצוא דרך להאריך את חייו של האנס כך שנוכל לתת לו 25 שנה על כל אונס בנפרד ושלא במצטבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים נסתפק בעובדה שלבחור בשנות ה 20 לחייו עדיין אפשר לתת קצת יותר מ 25 שנה ושהוא עדיין יצליח לרצות את מלוא עונשו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהיה ניתן לקצוב את חייו של האנס, במקרים של התנהגות טובה? (או אולי לשטח לו את הקו, זמנית, ביציאה לחופשות?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יעלה על הדעת לקצוב את עונשו. אם, כפי שהוצע כאן (תגובה 291489), הפושע יושב מספר שנים מדויק על כל אונס, יוצא שאם תשחרר אותו לפני הזמן על התנהגות טובה, יהיו פשעים שעליהם הוא לא ישלם שום מחיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שההתחלה הזאת נשמעת רע 1. אבל היה פעם פרק בסטארטרק בו לאחת מתרבויות החייזרים הייתה דרך מעניינת להעניש אנשים. הם היו מחברים אותם למכונת מציאות מדומה, ובשעתיים הם היו דוחסים 20 שנים של כלא קשה. האדם היה מתעורר עדיין צעיר, אך עם החוויות שהוא עבר חקוקות מאוד חזק בזכרונו. 1 - אני לא סטארטרק גיק, נשבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי להגיד את זה אבל פחדתי שיחשבו שאני סטאר-טרק. לחובבי הז'נר: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיק, סטאר-טרק גיק. משהו השתבש בשדה הכוח שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שדה הכח שלך? קרי, השדה שמחזיק את הנוירונים כדי להאט את מנוסתם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו כזה. כמו שאישתי אומרת: הנוירונים שלי יורים אחד על השני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שהם משתמשים בכדורי סרק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Not necessarily, Uzi. The difference you see is more a matter of policy than it is a matter of law. One *could*, theoretically, be tried for each crime separately in Israel as well, but part of the defense attorney's job is to do "tzeruf tikim" as part of a plea bargain, so that the person gets tried only once. The benefit for the prosecution is that it saves time and public expenses. The plea bargain is often reflected in a more parsimonious articulation of the indictment - rather than including a list of crimes, it might have only one count summarizing all the offenses.
In the US, the whole bargaining method is more formally built into the system, and is reinforced by official sentencing guidelines. Therefore, I suspect there are prosecutorial regulations that don't provide negotiating prosecutors with the freedom that Israeli prosecutors may have in bargaining with defendants. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שמדובר במדיניות משפטית ולא חוק; גם בישראל, מחבלים בדרך כלל נשפטים לעונשי מאסר מצטברים ולא חופפים (ולמרות שמדובר שמערכת השיפוט הצבאית, האפשרות קיימת בשתיהן). השאלה היא האם ההבדל באמת נובע רק מהסדרי טיעון, או גם (בעיקר?) ממסורת שיפוטית שונה. אם מחפשים הסבר פשטני, אני הייתי מתמקד ברחמנות של שופטי ישראל, לעומת חוסר הסובלנות האמריקאי כלפי מי שעובר על החוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האפיפיור המנוח היה נגד שימוש באמצעי מניעה, נכון ? ניסית פעם להעריך כמה אנשים נדבקו באיידס בגלל ההתנגדות הנחרצת הזו לאמצעי מניעה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש שלי: לא הרבה. יש חפיפה מעטה מאד בין קבוצת הסיכון לאיידס לבין הקבוצה שעושה מה שהאפיפיור אומר לה לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה זה "לא הרבה" ? עשרות ? מאות ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך כאן חפיפה כזאת. מספיק שלאפיפיור יש השפעה רצינית על ההסברה לציבור. למשל, הכמרים באפריקה או באמריקה הלטינית הם בד''כ קתולים, והם מהווים סמכות כלפי האוכלוסייה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ההתנגדות הזו אינה חוקית? (*מוסרית*, הייתי שולח אותו כעת לבילוי לא קצר ב-Purgatory הנוצרי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר רק להצמד לעניין החוקי. הנקודה שלי היא שאי אפשר "לחבר" הרבה מאוד חלקיקים של מעשה לא מוסרי/לא חוקי לכדי מעשה לא מוסרי/לא חוקי אחד גדול. כלומר אפשר, אבל זה מאוד בעייתי. אם אתה מחזיר דברים לפרופורציה לרגע, הבחור הולך לשבת תשע שנים בכלא בגלל שהוא "פגע" בכל האנשים האלו - בכל אדם שהוא פגע כך, הוא בסה"כ בזבז לו כמה שניות מהיום. אני בטוח שאפשר למצוא עוד הרבה דברים שגורמים לבזבוז כזה של כמה שניות של עבודה בכל יום אצל הרבה מהאנשים הללו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדויק – אם תסתכל ברמה של תאגיד, הרי שבבעלי החברה "WeAreBig" הוא פגע במידה לא מועטה (על-ידי המון פגיעות "קטנות" בעובדי החברה). הפגיעה הישירה באדם יחיד יכולה גם היא להיות חמורה בהרבה: אם מישהו מחק דואל חשוב מלקוח בגלל שטעה וחשב שמדובר ב-spam, או בגלל שהפילטרים טעו, הרי שהנזק המיידי יכול להיות אדיר. ה-spam הפך להיות בעייה אמיתית, שגורמת לנזקים אמיתיים. הרעיון כאן הוא להטיל על האשמים עונשים אמיתיים בניסיון לפתור את הבעיה. עם זאת, אני לא בטוח שתשע שנים דווקא הוא העונש הראוי, ולמעשה אני מאוד בספק אם להרתעה תהיה תועלת כלשהי. בדומה לרדיו הפיראטי, שלדעתי הדרך הנכונה להלחם בו היא לקנוס בקנסות ענק מי שמפרסם בו, ולא את מפעילי התחנה דווקא, כך גם כאן, לדעתי יש לרדוף אחר הלקוחות של אותו אדם – החברות שמנסות לפרסם בעזרת spam. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב אני מסכים עם המסקנה הסופית, ככה שאני לא מוצא טעם להתווכח עם השאר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל בשנה, מן הסתם הוא עבר על כל אוכלוסית בעלי הדוא''לים לפחות ארבע פעמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך זה משפיע על סך-כל הזמן שבוזבז (=הנזק שנגרם)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנחתי מלכתחילה 90% הצלחה לפילטרים באופן כולל – הנחה אופטימית למדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז לא. עדיין המספר של עשרה מיליון דוא''ל שונים ליום במשך שנה נראה לי מופרז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלל לא: האיש פעל כ"ספק משלוחי ספאם", כלומר, הוא שלח ספאם עבור גורמים רבים ושונים. (לכן גם פילטר פשוט של חסימת השולח, או הנושא, וכו' לא היה עובד). משלוח ספאם כיום הוא משימה לא פשוטה, בשל מנגנוני הגנה שונים של ספקי דואר; מרבית החברות המעוניינות לפרסם עצמן כך לא מסוגלות לבצע זאת, טכנית, והן פונות לברנשים כמו הנ"ל לביצוע הפרסום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון.לפני כמה זמן בניתי פילטר שבודק את הימצאות המילה "ניגריה" בדוא"לים ודוחף אותם לפולדר. מה גדולה היתה הפתעתי כשמצאתי שם גם מספר דוא"לים מקבוצת דיון שאני מנוי עליה. הסיבה היתה המשפט הזה: Don't worry about filling my in box. Any email that doesn't promise me $100M if I just send $5000 to Nigeria is good email!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר בלי זה: father Will U. touchme מומלץ ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממליץ על הדיאלוג של צ'אונג פיו עם ג'קי טריהורן: http://www.ebolamonkeyman.com/cheung.htm (בעקבות "ביג לובובסקי") | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שבשל מנגנוני הגנה שונים של ספקי דואר, משלוח דואר כיום הוא משימה לא פשוטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמן האחרון רצים דיבורים על בול אלקטרוני שנצטרך להוסיף לכל דואל שנשלח. זה ייקר את החיים לזבלנים ויפחית את משלוח הזבל. אם אפשר יהיה למחזר את הבולים האלו, כלומר אם קיבלתי דואל אז אני יכול לשלוח את אותה כמות של דואל ללא תוספת תשלום, זה יהיה נפלא. רק תחשבו על כל המלכודות דואל שיופיעו מיד ברשת וישר יחנקו את כל הספמרים. נ.ב על משלוח קבצים גדולים נצטרך לשלם עם כמה בולים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי כי ההצעה הטובה ביותר היא "השולח משלם למקבל", ולא לצד ג' כלשהו. הצעות משוכללות יותר מאפשרות לכל מקבל לקבוע תעריף משלו, וגם מאפשרות למקבל שלא לחייב את השולח אם אינו רוצה בכך. במילים אחרות: שלח לי דואר, אין בעיה, אבל אם זה ספאם תחויב בדולר אחד. (כמובן שמי שרוצה להיות מנוול יחייב גם שולחים "סתם", אבל אחרי פעם אחת, אף אחד לא ישלח לו שוב דואר). עכשיו כשאני חושב על זה, מערכת כמו "האייל הקורא" תצטרך לגבות פיקדון כדי לאפשר מנגנון כמו הודעה בדואל על תגובות לתגובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שפשוט נוותר על הודעה בדואל. הסיכון גדול מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סקפטי לגבי הנכונות של כל משתמש דוא''ל שם בחוץ לחשוף את פרטי כרטיס האשראי שלו עבור כל שליחת מייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיוב דרך ה-ISP פותר את הבעיה. ממש כמו שכשאתה מתקשר לשירות שיחות בתשלום (1-900, או 056 בארץ בזמנו) אתה משלם לצד ג' עלום כלשהו מבלי לגלות לו את פרטי האשראי שלך, ולמעשה בלי לספר לו מי אתה בכלל, אלא על-ידי תשלום לספק הטלפוניה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה מדבר על פיתוח פרוטוקול, או הרחבה של ה smtp בצורה הבאה: A. שולח מייל. B. מקבל מייל. As. שרת smtp של A. Bs. שרת smtp של B. AI. איזשהו "שרת חיוב" של ספק שירות של A. 1) As יוזם session עם Bs מבקש לשלוח מייל ל B. 2) Bs, לפי סדרה כלשהי של קריטריונים, מחליט אם לחייב את A או לא. 3) Bs יוזם session ל AI, ומבקש לחייב את A על 1 מייל. 4) על מנת למנוע abuse, בשלב זה AI יצטרך לבקש אישור מ A או סביר יותר להניח מ As. 5) A/As מאשר את החיוב. 6) AI מחייב את A. מדווח ל Bs "בוצע". 7) Bs מאשר את כניסת המייל. אם As הוא שירות דוא"ל שאינו קשור לספק שירות (כמו Yahoo) אז ישנן שתי אפשרויות: 1) חלק מפרטי החשבון שלך מכילים את הפרטים של AI (איך לחייב אותך) או 2) As ו AI יהיו אותו השרת (או במילים אחרות Yahoo יחייבו אותך, ואתה תיתן את פרטי האשראי שלך להם). בכל מקרה, הבעיה היא ב (3). איך Bs יודע לאיזה AI להתקשר ? אם באיזשהו אופן As מרמז לו לגבי העניין - As יכול להוביל את Bs לשרת AI מזוייף שייתן לו אישור בלי קשר לכלום. אפשרות שנייה היא לעבוד על עיקרון כלשהו של Certificates, ורשימה התחלתית של CAs (ב Bs). אבל Certificates עולות כסף. הלכה למעשה B מצהיר "אני מקבל מייל רק מלקוחות "נקיים" עם תעודות, כל מי שרוצה לשלוח לי מייל צריך לשלם קודם כל על בדירה ולהראות לי את התעודה שלו". זה בעייתי גם בסביבת עבודה וגם בסביבה פרטית. בנוסף, נניח שאת החלק Bs->AI פתרנו. השאלה מה עם האישור של AI ? לא סביר שנבקש אינטראקציה עם A עצמו ולכן אנחנו נשארים עם שתי מכונות (AI ו As) שמדברות בינהן. זה נשמע לי אינהרנטית מסוכן, ויכול להוביל לגניבה של כסף ע"י דיווחי שווא על שליחת מייל. בקיצור אני צריך עוד לגלגל את זה בראש, במבט ראשון זה נשמע לי כמו מן בלגן שאני לא רוצה במייל שלי. אני כסר מעדיף למחוק את המיילים בעצמי, או לשלם על פילטר טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק. יותר כמו: A שולח דואל ל-B. תוכנת הדואל של A מוסיפה לדואל, באופן אוטומטי, "שובר חיוב" ש-A שילם עליו מראש לגורם כלשהו. השובר הוא מספר אישור כלשהו, מגורם כלשהו (Al) שיכול לספק את הכסף; למשל, חברת אשראי. אין באישור שום מידע לגבי כרטיס האשראי של A: רק אישור, חתום דיגיטלית על-ידי Al, שהם מוכנים לספק כסף בשמו של A. כש-B מקבל את הדואל, תוכנת קריאת-הדואל שלו ניגשת ל-Al, ומוודא שהאישור אמיתי; אם לא, הדואל נזרק, אם כן, הדואל מוצג ל-B, ויש לו כפתור קטן בפינה: "חייב את השולח". אם הוא לוחץ על הכפתור, Al מקבל הודעת חיוב, על-סמך האישור החתום, והחיוב יתבצע; אם לא, Al מקבל הודעת "לא לגביה", ו-A (שנמצא בקשר תקופתי עם Al כדי לקבל אישורים חדשים) יוכל "למחזר" את האישור הזה. בכל מקרה, ההצעה אינה שלי, זו הצעה קיימת, ואני מניח שיש תיעוד טוב יותר לאופן הביצוע מאשר הזכרון הרעוע שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אותו הדבר שהצעתי, רק ש As יוזם session עם AI, משלם, ומצמיד קוד תשלום שהוא מקבל מ AI להודעה שהוא שולח לBs. Bs בתורו יוזם session עם AI ומוודא את תקינות הקוד. יש לי כמה מחשבות על זה, אבל נראה לי שזה לא המקום, ושנינו לא בקיאים בפרטים ככה שזה חסר טעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתרון הוא לשלב whitelisting במודל. אתה עדיין תוכל לשלוח בלי בול, אבל אז הפילטר של המקבל "יאכל" אותו. הרעיון הבסיסי צריך להיות שכשאתה נותן את כתובת האימייל שלך אתה תצטרך לתת גם מפתח שמאפשר לשולח המסויים לשלוח לך אימייל. אם הוא מתחיל לזבל אותך, תחסום לו את המפתח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת כבר הצעה מאוד מעניינת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי שזה יקרה, כולם אבל כולם צריכים להסכים על סכימה אחת, ולעבוד לפיה. ואז לשדרג את כל השרתים בעולם כדי שיתמכו בה. לא בלתי אפשרי, אבל מאוד מאוד סביר. (גילוי נאות - כותב שורות אלה מרוויח את לחמו מהיות המודלים המוצעים לפתרון הבעיה לא מאוד ישימים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה שבגללה ההצעה הזאת מאוד מעניינת, היא שהיא לא דורשת "שכולם אבל כולם צריכים להסכים על סכימה אחת, ולעבוד לפיה. ואז לשדרג את כל השרתים בעולם כדי שיתמכו בה". היא ניתנת ליישום פשוט ברמת השרת של החברה או אפילו ברמת הclient. אני יכול לממש את המנגנון הנ"ל בclient ה web-י של החברה שלנו לפני סוף השבוע. השרת/client יספק מאגר של מזהים יחודיים, וינהל את המאגר הנ"ל. המשתמש יוכל להוסיף מזהה, ולנהל לעצמו רשימה של אנשים שהוא שלח להם את המזהה הזה. את המזהה הוא יצמיד לתחילת שם המשתמש שלו כשהוא נותן את כתובת המייל שלו. למשל במקום לשלוח למישהו את המייל שלי someone@somwhere.com אני אשלח לו את הכתובת uw194ac-someone@somewhere.com. במקביל אני אסמן את המזהה uw194ac כפעיל. נניח שבהתחלה אני מאפשר גם קבלת דואר מהכתובת הבסיסית, עד שאני מעדכן את כל האנשים שאני בקשר איתם בקשר לשינוי. אני יכול לחלק לכולם את אותו המזהה, או מזהים שונים. החלק הזה לא שונה משינוי כתובת רגיל, כמו שקורה לכל אחד מדי פעם. הכי סביר לתת לכל האנשים שאתה בקשר איתם מזהה אחד, ולכל הרשמה או משהו דומה מזהה שונה. מהרגע שלכל ה contacts שלי יש מזהה פעיל, אני סוגר את הכתובת הבסיסית, ומקבל רק אימיילים עם מזהה פעיל. אם אני מקבל ספאם בשלב הזה, הספאם חייב לבוא מאחד המזההים שחילקתי, נניח y2t73kd. אני בודק מי נמצא על המזהה הזה, מעדכן אותו עם מזהה חדש או לחליפין מסנן "מנייקים, מכרו את הכתובת שלי ! אין בעייה..." ומבטל את המזהה. הכתובת y2t73kd-someone@somewhere.com מרגע זה לא פעילה, והספאם נעצר. שאר העולם נשאר אדיש לחלוטין לכל העסק הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמו פרח מזכרוני. זה עשוי לעבוד ברמת המשתמש הבודד, אבל לא ברמה ארגונית. ארגונים לא יכולים להרשות לעצמם לא לקבל דואר מאנשים שאינם מכירים. ואם אתה כבר מפרסם את הכתובת עם המזהה, מה השגת? ואל תשכח שספאם לא פעם נשלח לכתובות אקראיות. ברגע שתהיה סכימה נפוצה של כתובות פלוס המזהה שלהן, הספאמרים פשוט יוסיפו את המזהים האפשריים לאלגוריתם האקראי של הכתובות. מה שאומר שאמנם מעט מהן יחדור לתיבה שלך, אבל העומס על השרתים לא ירד. פתרון שכן מצא חן בעיני, שוב ברמת המשתמש הבודד, היה שרת דואר מבוסס ווב, שעל כל דואר משולח לא ידוע, היה אוטומטית מחזיר בקשה לאימות אנושיות השולח. ומרגע ששולח מסויים אישר את עצמו, דואר ממנו נכנס אוטומטית לתיבה שלך. נדמה לי שלשרת שנרשמתי אליו קראו Bluebottle. אני מניח שהחשבון שלי שם נסגר מזמן, מחוסר שימוש. מה לעשות, אני לא חסיד גדול של דואר מבוסס ווב. לא נוח לי כמו תוכנת דואר "אמיתית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה מדבר עליו זה bruting וזה לא שונה מניסיון לעשות bruting לסיסמא בת 8 תוים שמורכבת ממספרים ואותיות. bruting, כידוע לכל, לא כ"כ עובד1. בקשר לארגון אתה צודק, אבל אפשר לצמצם את הבעיה לכתובת אחת "ציבורית" (support, sales, contact, info וכו') ולהגן על כל שאר הכתובות ה"פרטיות". זה עדיין שיפור משמעותי. _________ 1 נסה בשביל הכיף לכתוב תכנית קטנה ב C שתנסה לעשות bruting לסיסמא בת 8 תוים. פזר מעט פלט של סטטיסטיקות והתקדמות, אפשרויות delay שונות (לבחינה בתנאי רשת שונים) ואולי איזה MD5 קטן באמצע, ככה בשביל הטעם. בתיאבון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת הבעיות העיקריות היא זיהוי השולח. נכון לעכשיו אני יכול לשלוח אליך הודעת דואר אלקטרוני בחתימת נשיא ארצות הברית. איך יזהה השרת שההודעה לא נשלחה ממנו? על ידי איתור האיזור הגיאוגרפי שממנו נשלחה ההודעה? כל הרעיון של דואר אלקטרוני הוא האפשרות שלי לשלוח אותו מכל מקום בעולם, גם כשאני עובד במחשב זר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שאני לא הבנתי את התגובה שלך, או שאתה לא הבנת את התגובה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון עיוועים- אולי אפשר לנסות משהו כמו mac-learning? מי שמעולם לא שלחתי לו דוא"ל יכנס לתיקיה ( שאסרוק לעיתים נדירות יחסית) ומי ששלחתי לו דוא"ל בחצי שנה (נניח) האחרונה, יכנס אלי לרשימה הלבנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק מה שתוכנת הדואר שלי (Incredimail) עושה ופעם בשלושה ימים היא מזכירה לי לעבור ולרוקן או לאשר את ההודעות שהצטברו בתיקיית הזבל, דבר שהוא מלאכה קלה מאוד (כ10 שניות) כאשר הזבל מרוכז ביחד. כתוצאה מכך, איני סובל כעת כמעט לגמרי מדואר הזבל, למרות שהוא מהווה את רובו הגדול של הדואר שאני מקבל. עדיין כמובן שספקי השירות והתשתית וכנראה גם המחירים שהם גובים, כן מושפעים מעומס הזבל. בעזרת תוכנה זו, שאגב מחוברת גם לדואר הוובי שלי (yahoo בתשלום וגוגל בחינם), קיבלתי היום את הקישור הבא מאימי, וזה שיפור לעומת העצות לחיים בריאים (ידעת שבקליפת השקדים יש ציאניד ולכן חייבים להשרות אותם במים כדי לקלפם? אלא אם אתה כמוני ואין לך משהו אישי נגד החומר. וגם שבננה זה הדבר הכי בריא שקיים ואולי אני חי בזכות זה שהיא מבטלת את הציאניד של השקדים שאני בולס כל הזמן?) ומאושרים יותר (אם כל יום אעשה אישזהו משהו שאני לא זוכר כרגע אז אהיה מאושר, מאוזן ועוד משהו - אולי נורמטיבי): http://www.eviltree.de/zoomquilt/zoom.htm . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עצי שקדים (לא במטעים) שאף בעל חיים לא מתקרב אליהם בגלל רמת הציאניד הגבוהה בפירותיהם. שקדים לא מקולפים ולא מבושלים יכולים להיות מסוכנים למדי, במינון גבוה. איזה חומר בבננות סותר את הציאניד שבשקדים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין הבננה הובא בסמיכות מטעה לנושא השקדים. אז באמת שקדים יכולים להיות מסוכנים? חשבתי שזה שטות. אז כמה שקדים מותר לאכול? אני זוכר שכשהייתי קטן, אחד לכמה שקדים היה מר. היום זה כבר לא קורה. האם אתה יודע מדוע? האם במרים יש יותר ציאניד מבאחרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פירות רבים מכילים ציאניד (חלקם רק בגלעין), אבל בשקדים יש ריכוז טבעי גבוה יחסית לפירות אחרים. הכבד מפרק כמויות קטנות של ציאניד, אבל ריכוז גבוה יכול לגרום למוות מיידי, או להצטבר באיברים ולגרום נזק רב לאורך תקופה ארוכה. זוכר את הפרסומות לחפצים חשודים? לא סתם אמרו שם לבדוק אם למכתב ממקור לא-מזוהה יש ריח של שקדים... אחד הסימפטומים להרעלת ציאניד הוא הבל פה בריח שקדים מרים, אשר מכילים יותר ציאניד משקדים מתוקים. שמעתי פעם סיפור (כנראה אגדה רורלית, אבל לך תדע) על משפחה שלמה שנפטרה לאחר שאכלה עוגה שהוכנה משקדי בר שנקטפו בעת טיול. כיום, כנראה בשל סלקציה גנטית של החקלאים, ריכוז הציאניד הממוצע בשקדים מתורבתים נמוך מזה של שקדי הבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם קליית שקדים מצמצמת את כמות הציאניד? חוץ מזה, אם ידוע לך, לשם מה הציאניד? האם זה אמצעי הגנה (כנגד חרקים למשל)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע לגביך, אבל כתובת הדוא''ל שלי מופיעה בכל מיני מקומות - באתר הבית שלי, בעמוד הכותב שלי באייל, וגם בכל תגובה שאני כותב באייל. אני מפרסם את הדוא''ל שלי כי אני רוצה שאנשים יוכלו להגיע אלי. בשיטה שלך, אני לא אוכל לפרסם את הדוא''ל שלי כלל. זה בערך כמו להפוך את הטלפון שלך לחסוי כי כל הזמן מטרידים אותך - כלומר, זה פתרון בעייתי מאוד, אם אתה לא מסוג האנשים שחושבים שאם הם צריכים להשיג אותך, אז הם ידעו איך לקבל את הטלפון שלך. הפתרון חייב לאפשר לאנשים להמשיך להפיץ את הכתובת שלהם לכל דיכפין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אתה וגם יובל לא הבנתם את הרעיון שאני מתאר. אין שום בעיה להפיץ את הכתובת. רק שאתה לא תפיץ את הכתובת dubi@haayal.co.il, נניח, אלא כתובת אחרת, למשל 92k57f3-dubi@haayal.co.il. ברגע שתחליט שהכתובת הנ"ל סופגת יותר מדי ספאם, אתה יכול לייצר כתובת חדשה, נניח 2jd74jd3-dubi@haayal.co.il, לפרסם אותה במקום הישנה, ולחסום את הקודמת. אחרי כתיבת ההודעה הקודמת גיליתי שyahoo כבר מציעים את השירות הזה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, לתעבורת הדוא"ל להגיטימי שלי אני אצטרך להוסיף עכשיו דוא"ל דו-שבועי מכל מי שאני מכיר, בערך, שמבשרים לי שאת ה-J השלישית בכתובת שלהם צריך להחליף מעשיו ב-W? ואז כל פעם אני אאלץ לעדכן את ספר הכתובות שלי בשביל זה? תודה, אבל לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מהעובדה שאתה סתם מגזים, זה גם לא כ"כ תלוי בך. אתה תקבל מדי פעם מייל "אני מחליף כתובת ל 329dj47s-tal@haayal.co.il". תעשה קופי-פייסט ותשנה את הכתובת של טל ברשימת כתובות שלך. בקשר לעצמך, אתה יכול לא להשתמש בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, באמת. אתה חושב שמישהו באמת ירצה להסתבך ככה? מה שכן, מה בדיוק המניעה בכך ששליחת המייל, והתיקון, ייעשו בצורה אוטומטית לאנשים שב"רשימה הלבנה" שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמעו, לא העלתי תכנית איך לשנות את העולם. הייתה הצעה אחת של טל, שחשבתי שהיא לא כ"כ פרקטית בגלל מורכבות היישום שלה. אפופידס הזכיר אפשרות אחרת, שנראתה לי יותר פרקטית מבחינת יישום נטו, אז אמרתי, "זה כבר רעיון מעניין". למה ? כי כדי לשיים אותו לא צריך לעשות בדיוק את מה שהספאמר האלמוני טען שצריך לעשות - לשנות הכל מראש. לגבי העדפות של המשתמשים, זה לא כ"כ מעניין אותי. ברור שלא כל רעיון מתאים לכל אחד. אבל רעיונות שמכריחים את השולח או את מפעילי השרתים (או שניהם) לבצע שינויים מקיפים בגישה ובכלים לפני שאפשר ליישם אותם נראים לי אינהרנטית לא יישימים. האפשרויות היחידות שעוברות את הסף הזה בעיני, הן כאלו שניתנות לביצוע בלי להכריח אף אחד אחר לעשות שום דבר. לגבי "מישהו באמת וגו"', לא יודע, אבל yahoo! מציעים את זה בתור שירות בתשלום. כנראה שמישהו מוכן אפילו לשלם על זה. ושוב אני מסביר: העיקרון הבסיסי הוא בסה"כ משהו שהרבה אנשים עושים בלאו הכי: יש להם כתובת "נקייה" אחת שהם שומרים אותה נקייה על ידי-כך שהם לא חושפים אותה, ורק לאנשים שהם מכירים יש גישה אליה. בכל סיטואציה שבה נדרש למסור כתובת מייל לצורך הרשמה או כל דבר דומה, משתמשים ב alias זמני. כשalias מסויים סופג ספאם, זורקים אותו. הסבירות שהכתובת הספאם-free שלך תיפול לידי ספאמרים נמוכה בהרבה בשיטה הזאת. אבל מה שחשוב זה שזה סתם עוד מנגנון שאפשר להשתמש בו ואפשר לא, והוא לא מכריח אף אחד לעשות שום דבר. עכשיו אפשר די עם ה"נו באמת"-ים ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שכתובת Spam Free לא תשאר כזו להרבה זמן- גם אם אתה נותן אותה רק לקרובים אליך. שלושה תסריטים נפוצים מאוד: * מישהו מהקרובים אליך מעביר אליך (ולעוד מליון אנשים) מכתב שרשרת, כשהכתובת שלך גלוייה. מכתב השרשרת מתגלגל הלאה, ועימו הכתובת ה"חסוייה" שלך. * הרבה וירוסים כיום אוספים כל כתובת דואר שהם מוצאים על המחשב אותו הם הדביקו, ומעבירים את הכתובות לספאמרים. חלק מהוירוסים שולחים ספאם ישירות לכתובות הללו. חלק אחר משתמש בכתובות הללו לזיוף כתובת השולח. ברגע שאחד מהקרובים אליך נדבק בוירוס כזה, הכתובת שלך כבר בידי ספאמרים ואינה חסויה. * אחד מהקרובים אליך מתקין תוכנה כמו סקייפ ומאשר לתוכנה לשלוח אליך מייל ולשאול אותך האם אתה רוצה גם להתקין. אני לא יודעת לגבי סקייפ ספציפית, אבל הרבה תוכנות שמציעות פיצ'ר כזה גם מעבירות את הכתובות הללו לחברה האם (ולגבי סקייפ, קיבלתי הזמנה אוטומטית להתקין סקייפ ממכר, וכששלחתי לו מייל תהייה על כך, התברר שהוא שדרג את התוכנה, ולא שם לב שהוא אישר לה לשלוח הודעות כאלו לכל מי שבספר הכתובות שלו). תסריט דומה מאוד הוא שמי שקרוב אליך מתחבר לרשת חברתית כלשהי כמו פרינדסטר, או סתם רוצה לשלוח לך הזמנה לג'ימייל, והופ! לצד שלישי יש את הכתובת שלך. סה"כ, שיטת הכתובת היחודית לכל אחד קיימת כבר כיום ברוב ספקי האינטרט (עם כתובת בנוסח realmail+123@exmaple.com - כשמה שאחרי הפלוס יכול להיות כל דבר, ולא צריך להגדיר משהו מיוחד בחשבון שלך. למידע נוסף: אבל מהסיבות הללו (ואחרות) התגלה שזו שיטה פשוט לא יעילה לאורך זמן, ולכן היא לא ממש זכתה לתפוצה נרחבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן חשבתי על זה. אפשר גם לא לתת לחברים את הכתובת הרגילה, אלא alias כלשהו (alias אחד לכל החברים), ולהחליף אותו אם המצב הופך להיות בלתי נסבל. דבר שני לא כל "צד שלישי" זה ספאמר מקצועי. הספאם שאני מקבל מכמה צד שלישי כאלו, הוא כלום לעומת הספאם שאני מקבל בקשר לויאגרה, סלבריטאיות עירומות, תרופות זולות, משכנתא בחו"ל, ושאר מיני דברים מעצבנים. הסוג השני נכנס בתדירות של כמה פעמים ביום, בזמן שהסוג הראשון מגיע בתדירות של פעם או פעמיים בחודש, פר שולח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>דבר שני לא כל "צד שלישי" זה ספאמר מקצועי אולי לא, אבל אחוז גבוה מאוד שלהם הוא כן (ובמקרה של וירוסים, התשובה היא "כן" רבתי, והם נפוצים מאוד ולא תמיד גורמים להתנהגות מעוררת חשד במחשב, כך שקל להדבק ואפילו לא להיות מודע לכך). ובכל מקרה, ברגע שהכתובת בידי "צד שלישי", איבדת שליטה עליה- וזה קורה בתדירות גבוהה מאוד. במילים אחרות: המנעות מספאם ע"י הסתרת הכתובת מספאמרים לא עובד. הם יקבלו אותה בין כה וכה במוקדם או במאוחר. >אפשר גם לא לתת לחברים את הכתובת הרגילה, אלא alias כלשהו (alias אחד לכל החברים), ולהחליף אותו אם המצב הופך להיות בלתי נסבל. אבל אז שוב נתקעים עם הבעייה שציינו קודם- מהר מאוד הכתובת הופכת "מזובלת", ואז צריך להטריח את כל החברים שוב עם כתובת חדשה (ואחרי מספיק פעמים, הסיכוי שמישהו ישכח לעדכן את הכתובת שלך אצלו ושעקב כך תפסיד דואר שכן רצית נהיה משמעותי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה פרינדסטר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתר שמשמש לניהול וארגון ה"רשת החברתית" שלך (בדומה ל- http://www.linkedin.com ו- http://www.orkut.com ). אאל"ט, הוא נרכש לאחרונה ע"י יאהו!. (לא, אין לי שם חשבון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת "ניהול ואירגון הרשת החברתית" שלי? (כי גם אם שני האתרים האחרים אני לא מכירה) _________ העלמה עפרונית, מבינה מהר כשמסבירים לאט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש באתרים עצמם הסבר. בכל מקרה, על רגל אחת- "רשת חברתית" ו"תוכנה חברתית" הן באז-וורדז שמסתובבות היום הרבה. העקרון הוא פשוט: חבר מביא חבר בצורה גרפית. את נרשמת לאתר, וכן גם החברים/מכרים/ידידים/בני משפחה/קולגות שלך, ואתם יכולים ליצור קהילות קטנות. את יכולה לפגוש גם אנשים חדשים, אם כי בחלק מהאתרים את יכולה ליצור קשר רק עם אנשים שקשורים לאנשים ברשת החברתית שלך (במטרה לעזור בסינון). הנושא יותר גדול מזה, ולא מאוד התעמקתי בו. הנה בלוג שעוסק בנושא: והנה מאמר מקיף הרבה יותר מההסבר הצולע שלי, מתוך וויקיפדיה על "שש דרגות ההפרדה", העקרון מאחורי הרבה מהאתרים האלו: ומאמר אחר, פחות טוב, על "תוכנה חברתית"- החלק הטוב בו הם הקישורים למידע נוסף: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
LinkedIn שהזכרת קודם מיועד ספציפית לאיתור מועמדים לעבודה, לחיפוש עבודה ולפיתוח עסקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגידו, אפרופו דיון זה, האם הגיע אליכם דואר מאחד בשם מאיר עזרא, הכולל ציטוט מרון הבארד ועוד איזה מלל ניו-אייג'י חסר ערך? לפי רשימת הכתובות הנלווית למסמך המרשים שקיבלתי, אני מסיק שכתובתי נלקחה מהאייל (אשר על כן בדעתי להישאר אלמוני לזמן מה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתרונות שכרוכים בתשלומים, יזרזו את הגעת היום שבו לא ניתן יהיה לפתוח חשבונות דוא''ל אנונימיים (ובחינם). מבחינתי, אם זה עומד מול המטרד שבמצב הספאם הנוכחי, אני מעדיף את האחרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה בעצם אומר זה שאתה מעדיף לשלם על פילטרים מאשר על בולים. טוב, גם זאת אפשרות. לדעתי פחות אפקטיבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שעל הפילטרים אני לא ממש משלם מכיסי כרגע... (בהנחה שלבעייה במימדיה הנוכחיים אין השפעה ממשית על גובה המסים שאני משלם ועל אופן חלוקתם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל: שמונה חודשי מאסר בפועל על נסיון להפחיד את אמא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי איזה סעיף הוא נשפט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סעיף 192 בחוק העונשין - "איומים": המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו - מאסר שלוש שנים. (מסמך MS-WORD) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הממשלה אישרה תוכנית דוא"ל מאובטח לכל אזרח הקבינט החברתי-כלכלי אישר את הצעת שר האוצר להרחבת פרויקט ממשל זמין, במסגרתה אושרה "הכספת", תיבת דואר מאובטחת אישית שתשמש את הממשלה בתכתובות עם הציבור" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו צריך להזכיר להם שדואר אלקטרוני בפרוטוקולים הקיימים מוגדר כ-"Best effort" בלבד. כלומר, פר-הגדרה, הוא אינו אמין עבור תכתובות קריטיות. כך שבלי קשר לאיכות האבטחה שתהיה שם (ונסיון העבר עם אבטחה של דואר בסדר גודל כזה עגום למדי), הסתמכות על משלוח בדואר האלקטרוני לכך שמישהו אכן קיבל משהו אינה רעיון טוב... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? אין מנגנון שמחזיר אישור אוטומטי כאשר הדוא"ל מתקבל או נפתח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המנגנון הקיים הוא וולונטרי. לא כל תוכנת דואר שולחת אישור (ואפשר להגדיר לאלו שיודעות איך גם לא לשלוח) ומה שיותר חשוב- יש שרתים ש"זורקים" אישורים כאלו לפח, ולא מעבירים אותם הלאה- ובדואר אלקטרוני אין לך ממש שליטה באיזה שרתים הדואר יעבור עד שיגיע ליעדו. מה שיותר חשוב, הפרוטוקול לא תוכנן בשביל אמינות מקסימלית. וכך גם שרתים. לא מזמן היה בארה"ב מקרה שבו שרת חסם בטעות דואר אלקטרוני חשוב שהגיע מבית המשפט (יותר נכון, שרת הדואר של בית המשפט חסם את הודעת השגיאה על כך שהדואר לא הגיע, כי הודעת השגיאה דמתה מידי להודעות של דואר זבל) מה שהביא לבלגן, כי הרשויות הניחו שהוא הגיע ליעדו. אפילו בלי זה- אני נתקלתי בכל מיני מקרים שבהם הדואר האלקטרוני הגיע באיחור (למשל דואר עם קובץ תמונה מצורף שלקח לו ארבעה ימים להגיע מנטויז'ן ל- gmail), דואר שלא הגיע בכלל מכל מיני סיבות טכניות (אבל ללא הודעת שגיאה) ועוד. אז ברור, רוב ההודעות יעברו בסדר גמור. הבעייה במערכת כזו שאי אפשר לסמוך שרק "רוב" ההודעות יעברו ללא דופי- צריך ש"*כל* ההודעות יעברו (ובזמן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל נכון, אבל כמו שמישהו כתב כאן, מדובר ב תא דואר שהממשלה מספקת לאזרחים לשם הודעותיה, ולכן המנגנון יכול להיות ייחודי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו אז? אם הוא מבוסס על הפרוטוקולים הקיימים (SMTP/POP3) נשארת הבעייה הבסיסית של תכנון הפרוטוקולים שלא למטרת אמינות מקסימלית. אם הוא מבוסס על פרוטוקולים ייחודים להם, נו, במקרה כזה יש לנו צרות הרבה יותר גרועות מאשר פרוטוקול שלא תוכנן לאמינות מקסימלית. (הפרוטוקולים הקיימים וותיקים כך שהבעיות והמגבלות שלהן ידועות. פרוטוקול חדש? גם אם הוא יעבוד במקרה מול מערכת ההפעלה שלך, אתה עדיין לא יודע איזה מגבלות יש לו, ואיזה באגים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני הבנתי מדובר על כתובות אי מייל בשרת שינוהל ע''י הממשלה, ושהכניסה אליו תדרוש כל מיני אמצעי אבטחה מתוחכמים(ראי בכתבה). חוץ מזה ניתן להניח(אם כי זה לא נכתב מפורשות) שזאת לא תהיה כתובת שפתוחה לדואר חיצוני, אלא מעין נל''ן ממשלתי, אתה שולח הודעה לממשלה ומקבל הודעה מהממשלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן עוד אנשים ששמו לב לירידה משמעותית בכמות הספאם שמגיעה לג'ימייל בשבועיים האחרונים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, ימות משיח זמניים, נתפס בחור (סתם לשם תרגיל, נחש מאיזה מדינה לפני שאתה פותח את הקישור) שהיה אחראי לפי ההערכה ל-10 מיליארד מכתבי ספאם ביום, כשליש מכמות הספאם בעולם. מעניין אם אדם אחד מתוך ה-10 מיליארד ביום האלה באמת רכש פעם שעון חיקוי רולקס או אמצעי תגבור צמחי מהפכני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שליש? אצלי זה ירד ל-4 ספאמים ליום! חבל שלא דאגתי מבעוד מועד לגוון את מקורות הספאם שלי גם לכאלו שאינם קשורים בספאמר הספציפי ההוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-)נכון, פתחתי פעם תיבת דואר זמנית בוואלה ופרסמתי אותה באיזה אתר, ומאז שלח לי אולג ניקולאינקו אליה עשרה מיילים בכל יום, ואילו עתה היא עומדת בשממונה, כלי אין חפץ בו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה דוגמה למישהו שדווקא נענה להצעה עסקית מפוקפקת: (די ארוך, אבל מה שקשור למה שכתבתי כאן נמצא די בהתחלה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי אין שינוי. בעשור האחרון אני מקבל מספר חד ספרתי של הודעות זבל בשבוע, כמעט כולן כתובות בפורטוגזית ואין לי מושג על מה מדובר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי במשך שנים היה בערך 30 ליום, לפני כמה חודשים ירד לבערך 20 ליום, ובשבועיים האחרונים לפחות מעשרה ביום. לפי הידיעה הזו, שעכשיו גיליתי, אכן יש ירידה גלובלית בתעבורת הספאם בשבועיים האחרונים, בגלל כמה בוטים שמסיבה בלתי ידועה הפסיקו לפעול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חזרנו ל-30 ביום <אנחה>. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לי אין ספאם באאוטלוק בכלל? 1-2 לחודש (או שזה נורמלי, וכולכם מדברים על דואר רשת?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בודק את תיקיית הספאם של ג'ימייל? או שאתה מתכוון לספאם שממש מגיע ל-Inbox? אני לא מסתכל בתיקיית הספאם כמעט אף-פעם, וכמות הספאם שעוברת את הפילטרים היא באמת זעומה (אחד בחודש, בערך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לאימיילים שבתיקיית הספאם. גם אני כמעט ולא נכנס אליה, אבל אחרי ששמתי לב לירידה במספר האימיילים שנמצאים בה (אתה יודע, זה מספר שרואים גם בלי להיכנס לתיקייה), נכנסתי וגיליתי שהירידה התחילה בסביבות חג המולד האחרון, לפני כשבועיים. גם אצלי מגיע ספאם ל-inbox רק פעם בכמה שבועות, ופרט למקרה אחד בתחילת ימי ג'ימייל, לא זכורה לי "טעות מסוג I" (אימייל לא-ספאם שקוטלג כספאם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. אני לא רואה, כי הגליתי את התיקייה הזו לאגף המוסתר (Hide תחת Labels ב-Settings), ומאז באמת שאין לי מושג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי דווקא יש איזה שלושה-ארבעה פילטרים שנועדו להציל דוא''ל מסוגים מסויימים מתיבת הספאם. משום מה, כמה פעמים דוא''ל מסטודנטים הגיע לשם, ועכשיו אני מדגיש בפניהם להוסיף את מספר הקורס בכותרת, כדי שהפילטר יתפוס את זה. גם הודעות מהוורדפרס שלי נזרקות לשם מדי פעם באופן רנדומלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק רציתי לנצל את ההזדמנות הזו להודות לאנשים נפלאים שעדיין מספקים לכל מיני פרוייקטים רשימות תפוצה שלא מחייבות הרשמה. http://vger.kernel.org - מאחסן את כל רשימות התפוצה שקשורות ללינוקס (ליבה) [ויקיפדיה]. http://lists.debian.org - רשימות התפוצה של פרוייקט דביאן [ויקיפדיה]. שכן בעבר על שרת בשם ליסט [ויקיפדיה], אולם זה הלך לעולמו לא מזמן. http://lists.alioth.debian.org - אחיו הקטן. שייך לאותה מערכת. אני מנוי על כמה רשימות תפוצה של דביאן. מדי פעם אני מקבל מהן קצת זבל (ולכן אני מעביר אותן דרך סינון זבל, שלא כמו רשימות תפוצה אחרות). אבל בסה"כ המצב טוב למדי. התוצאה היא שאפשר להזמין כל אחד להצטרף לדיונים בכל שלב. זה מאוד נוח. מעצבן אותי שהזבלנים כפו על רוב רשימות התפוצה להמנע מהאפשרות הזו, מכיוון שאין באפשרותם של מנהלי השרתים להשקיע כ"כ הרבה בתחזוקה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |