השירות הצבאי הסדיר יקוצר בהדרגה לשנתיים | 2577 | ||||||||
|
השירות הצבאי הסדיר יקוצר בהדרגה לשנתיים | 2577 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
אולי אולמרט (ופרס)לא סומכים על קולות החיילים? אולי כדאי לקצר גם את משך הפלגת ספינות צי הסוחר כדי לקרוץ לקולות הימאים! |
|
||||
|
||||
LOL!!
|
|
||||
|
||||
לעמיר רפפורט יש הסבר אחר למניע לקיצור השירות: "המניע האמיתי לקיצור שירות החובה היה כלכלי. כבר שנים טוענים במשרד האוצר כי שירות חיילי החובה עולה למשק הון עתק משום שכוח עבודה צעיר ואיכותי מצטרף מאוחר למעגל התעסוקה. הכלכלנית פרופ' ליאורה מרידור אמדה כבר לפני יותר מעשור את הנזק הכלכלי שנגרם למדינה כתוצאה משירות החובה ב1.9- אחוזי תוצר לאומי, או במילים אחרות תשעה מיליארד שקלים בשנה." מעריב NRG: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/047/849.html |
|
||||
|
||||
את המניע הזה אני מכיר. אני חושד לגבי העיתוי. |
|
||||
|
||||
הדדליין של ועדת בן-בסט בסוף ינואר 2006 נקבע הרבה לפני שמישהו חשב שיהיו בחירות. אם היו משאירים את החלטות הועדה לאחרי הבחירות, יתכן שלעולם לא היינו שומעים עליהן. עכשיו, לפחות נדע לבוא בטענות לשר הבטחון הבא על כך שלא מבצעים אותן. |
|
||||
|
||||
שנים מפחיד אותנו הממסד הצבאי ב"אופציה המזרחית". התפוגגותה עם נפילתו של סדאם היתה מזמן צריכה להביא לצמצום ניכר בכ"א, בעיקר של עוצבות שריון. לפחות בשנים הקרובות, האיומים העיקריים הם הטרור הערבי-פנימי, והטק"ק (+ נשק להשמדה המונית) האיראני. המענה על שניהם אינו בעוצבות של טנקי מערכה, אלא בהרתעה ובארטילריה (קרקעית ואוירית). בכלל, צה"ל צריך לעבור למודל של צבא מקצועי. אם נורא רוצים לשמר את האתוס של "עם מגוייס", יתכבדו בני ה18 ויבצעו משימות לאומיות אזרחיות במשך שנה-שנתיים (וכמובן, מי שמתגייס לצבא יהיה פטור מהן) |
|
||||
|
||||
אני מכיר היטב את הניתוח הזה, אך איני מסכים עמו. עוצבות השריון הגדולות: א. חיוניות להגנה מפני התקפה קרקעית גדולה מצד מצרים או מדינה ערבית אחרת; ב.משמשות אותנו היטב בלחימה נגד הפלסטינים; ג. תהיינה חיוניות בכל מלחמה או מלחמה-זוטא שתתפתח בגבולנו. לגבי האתוס של "עם מגוייס", לדעתי כל המתגייסים לשירות קרבי נחוצים, והאבטלה האדירה נמצאת בקרב משרתי העורף. אם תהפוך את הצבא לצבא התנדבותי, רמתם של המשרתים שירות חשוב (נניח קרבי, מודיעיני וטכני) תרד פלאים. האבטלה במדים היא המחיר שאנחנו משלמים על מנת שהחייל הקרבי לא "יצא פראייר". |
|
||||
|
||||
א. אני מסכים איתך שהאיום הצבאי הקונבנציונלי הגדול ביותר על ישראל הוא הצבא המצרי. עם זאת, עוצבות השריון (וצה"ל כולו) לא ערוכות כלל להתמודד עם הצבא המצרי, בגלל תפיסות שגויות וחוסר מודעות לאיום. אי לכך במצב של עימות צבאי עם מצרים הן לא ישחקו תפקיד משמעותי. אני לא רואה בעתיד הקרוב מדינה ערבית אחרת שיכולה לאיים קרקעית על ישראל. (במאמר מוסגר, הפתרון לבעיה המצרית אינו באמצעות טנקים אלא כהצעתו של ליברמן וד"ל) ב. המלחמה מול ערביי א"י מתבצעת ברובה בשטח עירוני, שבו אין לשריון יתרון, ובשדה הקרב התקשורתי הוא אפילו מהווה חסרון משמעותי. גם אם כן רוצים להשתמש בטנקים, מספיק מס' קטן יחסית בגזרה זו, שיכול בהחלט להיות ממומש ע"י מס' קטן של לוחמים מקצועיים בקבע. ג. שכר הולם, המשולב בתנאי שירות ובהטבות אחרות, הן לחיילים והן למשפחותיהם, הוא די והותר כדי שהקרביים לא "יצאו פראיירים". עובדה שהמודל הזה עובד יפה בחיל האויר, בו מרבית הלוחמים (=טייסים) הם אנשי קבע, כמו גם במרבית צבאות המערב. |
|
||||
|
||||
אהה... סכר אסואן. מה היכולת בכלל לפוצץ סכר שע"פ ויקי העברית בנוי כך:"אורכו של סכר אסואן הגבוה הוא 3,600 מטרים, רוחבו בבסיסו שתחת למים 980 מטרים, ורוחבו בפסגתו 40 מטרים. גובהו של הסכר 111 מטרים. הסכר מכיל 43 מליון מ"ק של חומר" מה צריך לעשות בשביל לחורר את הסכר? והאם תסריט האימה המתואר בויקי לפיו: "דיבורים אלו הם ספק קוריוז קיצוני, ספק תוכנית בת מימוש, משום שהפוגע בסכר יגרום להצפת שטחים נרחבים במזרח הים התיכון (מתורכיה ועד לוב)..." הגיוני בכלל? |
|
||||
|
||||
אם הבריטים יכלו לפוצץ סכרים במלחה"ע השנייה (אפילו עשו על זה סרט), מדוע שאנחנו, עם חימוש חכם, מתקדם ומדויק, לא נוכל לעשות זאת כעת? (לא שאני בכלל טוען שאנחנו צריכים לעשות דבר כזה) |
|
||||
|
||||
אני מכיר את הסיפור... השאלה היא האם מדובר באותם סדרי גודל. |
|
||||
|
||||
אין לי הכשרה בחוזק חומרים, אבל אני לא רואה בעיה עקרונית - מספיק פצצות, בנקודות החשובות, ימוטטו כל דבר לדעתי. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אפשר להשתמש בקונהד. |
|
||||
|
||||
אני מתפלא שכולם כאן מדסקסים בקלילות את דבריו חסרי האחריות וההזויים של השר לתשתיות לאומיות לשעבר. לפיצוץ סכר אסואן יהיה אפקט של פצצת אטום (לפחות). שר במדינת ישראל אמר את הדברים ונשאר שר. ואחרי כל זה מתייחסים רק לאיראן כאל מדינה מטורפת. |
|
||||
|
||||
נו זה מה ששאלתי, מה יהיה האפקט? הוא אמר כך: "ליברמן: המצרים יכניסו כוחות לסיני? זה קו אדום. העונש: הפצצת אסואן." במקרה שהוא מתאר(המצרים מכניסים כוחות גדולים לסיני ולא מוציאים אותם למרות אזהרות ישראל) ובהנחה שבעקבות החימוש האינטנסיבי של המצרים בנשק אמריקני ישראל איננה מסוגלת לעשות למצרים "ששת הימים 2" מה על ישראל לעשות? |
|
||||
|
||||
להימנע מהאפשרות שמצרים תפתח עליה במלחמה. |
|
||||
|
||||
להשתמש בנשק יום הדין? זה שהמיצרים מכניסים כוחות לסיני, אומר שהם הגיעו עד קרית שמונה ומתחילים לפנות אותנו למחנות השמדה? אני חושב שאינך מודע לאפקט של הריסת סכר אסואן. כמות ההרוגים יכולה להיות בסדר גודל של מיליונים. פוליטיקאי שמעלה על דעתו אפשרות כזאת (ליברמן) הוא פוליטיקאי לא שפוי. |
|
||||
|
||||
תסתכל על זה לרגע ככה - הם יצטרכו להיות מטורפים בשביל להקריב מליוני אנשים. הם לא יכניסו כוחות לסיני אם הם יחשבו שיש אפשרות שנגיב ככה. |
|
||||
|
||||
שים לב על מה אתה מדבר. הכנסת כוחות לסיני גוררת תגובה ''מעודנת'' של ישראל. לא התקפה על ערי ישראל, נסיון השמדה וכו'. כניסה לסיני. ''הם יצטרכו להיות מטורפים''. לצערי הרב עיסוק רציני באופצה הזאת כאמצעי בסכסוך רגיל עושה אותנו מטורפים. |
|
||||
|
||||
אני מתנצל, מסתבר שחזרתי על דברים של אחרים. אני משתדל לקרוא את כל הדיון לפני שאני מגיב, אבל לפעמים בורחת לי הודעה. תגובה 368873 |
|
||||
|
||||
"מה שעשינו בשישים ושבע. מה עשיתם בשישים ושבע ? מה שעשינו בחמישים ושש. מה עשיתם בחמישים ושש ? מה שעשינו בארבעים ושמונה. אין יותר טוב מזה. מה עשיתם בארבעים ושמונה ? שלושים שנה, לך תזכור" וברצינות: להתגושש עמה במלחמת שריון מדברית תוך ניצול יכולותינו העדיפות. זה פתרון יותר מוצלח מהרג מיליונים על ידי נשק להשמדה המונית, וכך באמת נהגנו גם במלחמת יום הכיפורים תחת תנאים גרועים בהרבה. |
|
||||
|
||||
איך בדיוק ל"פיצוץ סכר יהיה אפקט של פצצת אטום (לפחות)"? איפה הנשורת הגרעינית? איפה הקרינה? איפה מליוני ההרוגים? לשם השוואה, בפיצוץ סכר הרוהר מתו 1274 איש, מתוכם 750 שבויי מלחמה ששימשו כ"מגן אנושי" מתחת לסכר ולכן לא פונו. עיקר הנזק הוא בשיתוק התעשיה והכלכלה, התלויות באספקת חשמל מהסכר. |
|
||||
|
||||
מה הסיפור עם פיצוץ סכר הרוהר? |
|
||||
|
||||
אינני מוצא כרגע ניתוחים בנושא. בויקיפדיה שאיננה אורים ותומים בעיני, כתוב שפיצוץ סכר אסואן יגרום להצפת מצרים כולה והצפות נרחבות בים התיכון. ההבדל בין סיכרי הרוהר לבין סכר אסואן הוא שרוב אוכלוסיית מצרים עשרות מיליונים- גרה בעמק הנילוס שיוצף לחלוטין. בפיצוץ גרעיני נהרגים רוב האנשים מהפיצוץ והחום. במילים "אפקט של פצצה גרעינים" התכוונתי לממדים הקולוסליים של האסון . הייתי מציע לאדון ליברמן לרוץ לנשיאות איראן; הוא מתאים לשם. |
|
||||
|
||||
כל מצריים תהרס ועשרות מליונים ימותו זה עוד לא פצצת אטום. יהיו השלכות על הארצות מסביב? גשם חומצי? נשורת רדיואקטיבית? |
|
||||
|
||||
חמיצות קלה במערכת העיכול. ולרציונליות תהיה עדנה |
|
||||
|
||||
"לרציונליות תהיה עדנה"? האם זה בעניין הנידה שא"פ מטפל בה באדיקות כזו? |
|
||||
|
||||
אני לא בטוחה שהבנתי. |
|
||||
|
||||
את מתחילה להתוכח על פרטים- גשם חומצי, נשורת רדיואקטיבית.. אם יטילו פצצה על תל אביב- פצצת הירושימה- ימותו 100.000 איש ועוד כמה עשרות אלפים מחמת הקרינה וכו'. בהטבעת מצריים ימותו הרבה יותר.בלי גשם חומצי- ממים טהורים מהולים באדמת הסחף הדשנה של עמק הנילוס. |
|
||||
|
||||
מי מתייחס לאירן כמדינה מטורפת? הנה יש ניתוח של אחד חכם מתגובה 342003 שמסביר לנו כי נשיא אירן לא באמת מתכוון לצאת למלחמת שמד נגד ישראל, ולכן אל לנו להתלהם. מתמיה איך כאשר אותו חכם שומע התבטאות פחות חריפה מפוליטקאי אחר, הרי שאלו דברים חסרי אחריות והזויים. |
|
||||
|
||||
בגלל זה לא הצעתי לברוך מרזל לרוץ לנשיאות איראן אלא לליברמן. |
|
||||
|
||||
א. כל ניתוח סכסוכים שאני מכיר שולל שימוש ב"נשקי יום הדין" כאופציה יחידה. אם התגובה היחידה בארסנל שלנו תהיה התקפה גרעינית או פיצוץ סכר אסואן, לא נוכל להלחם בשום מתווה שהוא פחות ממלחמה כוללת. הרי לא תגיב על פיגוע, או תקרית גבול, בנשק אטומי. תכונה נוספת של נשק יום הדין: הוא אינו מונע את השמדתך. אם כוחות שריון גדולים של צבא מצריים ידהרו לכיוון ישראל, דהרתם לא תופסק עקב כמות קרובנות עצומה בעורף האזרחי המצרי. ב. המסקנות שאני מסיק הן הפוכות, בעיקר בנושא ההגנה על חיי החיילים. ג. במערב ח"א הוא מתנדב, ובארץ מגוייס. בהנחה שאחוז ה"טובים לטייס" מבין האוכלוסיה הכללית זהה, לנו יש יתרון משמעותי: אנחנו מגייסים את המתאימים ביותר מבין, נניח, מאה אלף מגוייסים כל שנה. צבא מערבי מגייס כטייסים את המתאימים ביותר מבין אלו שהתנדבו להיות טייסים. |
|
||||
|
||||
האם יש טייסים שלא רצו מלכתחילה להתגייס לצה"ל כדי להיות טייסים? אני קיבלתי את הרושם שמדובר במסלול קשה וארוך במיוחד, כך שעוברים אותו רק אלו שמלכתחילה רצו להיות לטייסים (ואני מניח שהם יתגייסו גם ללא גיוס חובה). |
|
||||
|
||||
כן, אני מכיר כמה. וחוץ מזה, הרבה מתגייסים למסלול הטיס משיקולים של ''אם כבר להתגייס אז להכי טוב שיש - (טייס, סיירת, חובלים ושאר ירקות)''. |
|
||||
|
||||
זה מעניין. אתה מכיר אנשים שעברו קורס טיס בניגוד לרצונם? |
|
||||
|
||||
לא, אלא אם אתה מכליל לחץ מההורים או לחץ חברתי כחיצוני לרצון. |
|
||||
|
||||
זו שאלה קצת מכשילה, כי מספר הטייסים שכל אחד מאיתנו מכיר הוא זניח. מה שכן, אני מכיר חבר'ה בשלב מתקדם בקורס, או חבר'ה שנתנו את הכל בזמן שהיו בקורס, למרות שהם לא תכננו מלכתחילה להיות טייסים, אבל נדלקו על הרעיון במהלך המיונים (למען האמת, תופעה מאוד נפוצה היא נטייתם של אנשים להתחיל לרצות משהו כשהוא לפתע נראה בהישג יד). |
|
||||
|
||||
קיבלתי. איך לדעתך אפשר לגרום להם להגיע לחיל האוויר גם בלי גיוס חובה? |
|
||||
|
||||
לדעתי? להמשיך את המיונים האגרסיביים, ואולי לשפר טיפה את התנאים (את היציאות בקורס? את הערך של התואר האקדמי הבזוי משהו שהטייסים יוצאים איתו? לצמצם במעט את שנות הקבע?). |
|
||||
|
||||
לא ברור לי איך זה מתקשר ל"בלי גיוס חובה" (מה למשל המשמעות של "שנות קבע" כשאין שנות חובה?) |
|
||||
|
||||
כיום שירות בטייס, בהנחה שחייל עובר את הקורס, כולל שלוש שנים חובה (שהן למעשה הקורס) ועוד תשע שנים בקבע, אם אני לא טועה. קודם כל, אני לא חושב שיש לבטל את גיוס החובה לחלוטין, אלא רק לצמצם אותו משמעותית ולהעביר את רוב המשקל על חיילי הקבע, כך שהצבא שלנו יהיה כמעט מקצועי. במקרה של הטייסים, במקום שתים-עשרה שנים במצטבר, הם יעשו רק עשר, למשל. בכל אופן, דווקא בטיס אני לא צופה בעיות, וגם לא בתלפיות. בעיות, לדעתי, עלולות להתעורר בפרוייקטים שאמנם נחשבים יוקרתיים, אבל לא חושב שהם מהווים את החלום של מישהו (המסלולים בחיל המודיעין, למשל). |
|
||||
|
||||
ב''פרוייקטים'' אשר נחשבים יוקרתיים דווקא לא צפויות בעיות כלל במידה ושירות החובה יקוצר משמעותית (לשנה - שנה וחצי, נאמר). סקירה קצרה של מכריך תניב, כמעט בוודאות, את המסקנה שנכונות להיכנס לקבע קצר קיימת. זאת, יחד עם משכורת הולכת וגדלה עם הזמן ותנאים משופרים, יבטיחו את ההמשך שירותם. באופן כללי, בעיות יצוצו, אם בכלל, דווקא במערך הלוחם, אבל שוב, לא משהו שתנאים משופרים לא יתקנו, לדעתי. |
|
||||
|
||||
מה \ה "התואר האקדמי" שהטייסים יוצאים איתו? |
|
||||
|
||||
תיקח את מה שאני אומר בערבון מוגבל, כי זה בסה''כ על סמך מה שאני זוכר מחברים שלי שהיו בקורס - יש לכל צוער בקורס טייס אפשרות (או שלמעשה הוא מחויב) לעשות תואר ראשון ביחסים בינלאומיים, משפטים, כלכלה ומנהל עסקים או פיזיקה ומתמטיקה (בהנחה שלא המצאתי, כאמור, אני ממש לא בטוח). הנקודה היא, שהתואר הזה הוא פחות או יותר בדיחה - הוא נפרש, בדומה לתואר ראשון, על שלוש שנים, רק ששלוש השנים הללו כוללות גם טירונות, הרבה מאוד לימודים שקשורים לטיסה, כל מיני תכנים של ניווטים, שבוע המלטות, שבוע שבי וכל השטויות האלו - בקיצור, הלימודים האקדמאים הם חלק מאוד שולי בכל הסיפור הזה. בזמנו היו לי שני חברים שלמדו לתואר ראשון במתמטיקה, אחד במסגרת עתודה ואחד במסגרת קורס טייס, ולא ממש היה אפשר להשוות בינהם. |
|
||||
|
||||
הצוערים מחוייבים לעשות את התואר באוניברסיטת בן גוריון. ככה שתואר במשפטים, בוודאות, הוא לא אופציה. אבל אם אני זוכרת נכון התואר של הטייסים פשוט מרוכז הרבה יותר, ולא נפרש אפילו על פני שלוש שנים. לא כל מי שמתחיל קורס טיס מתחיל גם את התואר. אם אני לא טועה, הפרק של הלימודים הוא רק שנה או שנה וחצי מכלל הקורס. |
|
||||
|
||||
גם את התואר. כל מי שמסיים קורס טיס חייב גם להשלימו. במהלך השנה הראשונה של הקורס הצוערים לומדים כ-4 חודשים. במהלך השנה השניה עוד 4 חודשים, אם זכרוני אינו מטעני. השנה השלישית והאחרונה מוקדשת כולה להשלמת התואר. אני הבנתי שהתואר הוא לשם התואר ושלטייסים טובים ניתנים גם מועדי ג' וד', אם הם זקוקים להם, כאשר בכל מועד רמת המבחן יורדת ביחס לקודמו. להפתעתי, רבים מהצוערים, לפי עדויות מכרים, רואים בתואר דווקא יתרון ולא ביזבוז זמן. |
|
||||
|
||||
תמהני מה עושים צוערים שלא מסוגלים להמליט. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
טיפולי פוריות? דומני שלא הבנתי. |
|
||||
|
||||
"שבוע המלטות" :-) |
|
||||
|
||||
אולי אוניברסיטת לאטביה תקח חסות על קורס טיס. |
|
||||
|
||||
שולי או לא שולי, זה עדיין תואר. |
|
||||
|
||||
הנטייה היותר חזקה היא להתלהב מזה שהם מתקבלים לחוג יוקרתי יחסית. |
|
||||
|
||||
השיקול לא ישתנה אם יונהג גיוס חובה למשך שנה בלבד. קבע של שנה או שנתיים נוספות הוא מחיר שאותם אנשים מוכנים לשלם. |
|
||||
|
||||
א. לא מדובר על שימוש בנשק יום הדין אלא על איום (גם אם מעומעם) בנשק יום הדין. הדרך הטובה ביותר לנצח מלחמה היא למנוע אותה מלכתחילה, וזאת משיגים ע''י הרתעה. זה לא המצאה של ליברמן, אלא מדיניות מוכרת ומקובלת, ע''ע קיסינג'ר. במאמר מוסגר, אני לא בטוח עד כמה פגיעה בסכר אסואן היא נשק יום הדין. ב. שוב, זה לא ''מסקנות'' שאני הסקתי, אלא תו''ל מקובל בצה''ל, לפיו עיקר הנטל בלש''ב נופל על כוחות רגליים, והשריון משמש בעיקר כמסייע וכמוביל לוחמים, בניגוד ללחימה בשטח פתוח. אם התו''ל מוצדק או לא זו כבר שאלה אחרת, אך כל עוד זה התו''ל, וזו זירת הלחימה הצפויה, אין הצדקה לגייסות שריון עצומים. ג. גם בישראל, קורס טיס (כמו גם סיירות למינהן) הוא התנדבותי, כך שגם אצלנו חה''א בוחר רק מבין אלו שהתנדבו. |
|
||||
|
||||
א. ''יפה החרב בנדנה''. איום מעומעם יכול למנוע מתקפה כוללת שתכליתה השמדתך. הוא לא ימנע קידום כוחות איטי והצבתם על הגבול, הוא לא ימנע תקריות גבול ואפילו לא מחטפים קטנים בקרבתו. ב. איני מסכים, ובאכסניה זו אני מעדיף להתווכח על אסטרטגיה מאשר על טקטיקה. ג. הוא התנדבותי במסגרת שירות חובה, והוא מציע מעמד ותנאים משופרים, כך שהוא אינו התנדבותי במובן המקובל של המילה. איני מתבסס על נתונים, אך לטעמי רבים מהמתנדבים לקורסי הקצינים בצה''ל שונים מהפרופיל של המתנדב האמריקני. האמריקני רואה בקצונה קריירה ומסלול לקידום חברתי. הישראלי מעדיף מסלול בן ארבע שנים, בו הוא ממצה את יכולותיו האישיות ומתנסה בפיקוד - חוויה שאין לה שום מקבילה אזרחית - על פני מסלול של שלוש שנים בו הוא יהיה חייל פשוט. אין בהחלטה זו שום הגיון כלכלי, ולדעתי מעטים מאד היו מקבלים אותה אם שירות החובה לא היה נכפה עליהם. |
|
||||
|
||||
א. במקרה הספציפי הזה, ליברמן ענה לשאלה "מה יקרה אם מצרים תתקיף אותנו". ב. אתה לא מסכים שזה התו"ל בצה"ל, או שאתה לא מסכים שזה התו"ל הנכון? ג. 1. מעשית, גם שירות ה"חובה" הוא התנדבותי, במובן הזה שלא צריך להתאמץ מאוד בשביל להתחמק ממנו. 2. מהיכרותי עם חומר הצוערים בבה"ד 1, אכן יש לא מעטים שהשיקול שלהם תועלתני, וקק"צ הוא "מסלול המילוט" שלהם מהמסלול הרגיל והשוחק בגדודים. מסופקני מאוד אם זה נכון גם לגבי מסלולים התנדבותיים מלכתחילה, כמו קורס טיס, במיוחד כשידוע להם שמי שהודח מהקורס (והסיכויים לכך לא קטנים...) עלול להגיע למסלול רגיל. בכל מקרה, הצבא יוכל להתמודד על ליבם של פרחי הטיס כמו שהוא מתמודד על ליבם של מהנדסים ותכנתים היום (וכמו שכל ארגון עושה זאת) - באמצעות יצירת "גאוות יחידה" ותחושת שליחות, כמו גם ע"י תגמולים חומריים. |
|
||||
|
||||
א. "תתקיף" הוא מינוח כללי. מה יקרה אם היא תקדם כוחות, לאט לאט? מה יקרה אם היא תתמוך, כמו סוריה, בטרור? מה יקרה אם היא תתחיל להתאמן בסיני? אם התגובה היחידה של ליברמן לכל מעשי ההתגרות הללו היא מיליונים של הרוגים אזרחיים, אני באמת מעדיף שהוא לא ישב בכנסת. ב. זה אינו התו"ל דה פאקטו, ואני מעדיף לא לדון בפרטים צבאיים בפורום פתוח. ג. 1. גם מס הכנסה הוא התנדבותי במובן הזה. 2. ראשית, איני רואה במימוש עצמי "מסלול מילוט". שנית, גאוות יחידה לא תמשוך אנשים להתנדב לתשע שנות שירות כטייס חיל האוויר. היא יכולה לקרוץ למי ששמחוייב לשירות בן שלוש שנים. לעניין ביטול שירות החובה, איני רואה כיצד אתה מגיב לטענתי כי רמת המשרתים במקומות החשובים - חילות קרביים, תפקידי מודיעין ותפקידי פיתוח - תצנח אם תנתן אפשרות חוקית ולגיטימית לא לשרת בצבא. בתור סטודנט באוניברסיטה, אני רואה כי כמעט כל הסטודנטים במקצועות ההנדסיים והמדעיים שירתו בצבא בתפקידי מפתח בתחומים שציינתי. ברור לי כי רובם הגדול יעדיפו לוותר על החוויה ולפקוד את ספסלי פלדמן בגיל 18. |
|
||||
|
||||
א. בוא נחדד: ליברמן הציע דרך פעולה לגבי ערביי א"י (לא זכור לי כרגע מה בדיוק, אבל סביר להניח שהיתה לוחמנית), המראיין תקף אותו, ואמר שבמקרה כזה מצרים תתקוף אותנו, ואז ענה ליברמן שבמקרה כזה נפציץ את סכר אסואן, הווה אומר - יש לו פתרון צבאי למקרה כזה, ואי אפשר להפחיד אותו עם הצבא המצרי. הוא אפילו לא "קרא" להפצצת הסכר, אלא רק הציג אותה כאפשרות צבאית "למקרה הצורך". הדיון על זה כבר נטחן פה לעייפה (למשל תגובה 349656) ב. שוב, מאיפה החלטת שהפצצת אסואן תגרום ל"מליוני הרוגים אזרחיים"? ג. גם אני אישית לא ראיתי בקצונה מסלול מילוט, אבל אני מודע לכך שיש לא מעט חיילים בקרבי (ואולי גם בעורף, איני מכיר מספיק) שכן רואים זאת כך. ד. גאוות יחידה בלבד לא תעשה את העבודה, אך בשיתוף עם תחושת שליחות ותגמול נאות - כן. עובדה שיש לא מעט טייסים שממשיכים גם יותר מ 9 שנים בקבע, גם בצה"ל וגם בצבאות אחרים. ה. צה"ל יכול להתמודד יפה מאוד עם ארגונים אחרים על כח אדם איכותי, גם בלי חובת שירות. אין הרבה גופים שמציעים מימון שכ"ל, עם עבודה מובטחת ומכניסה בסוף הלימודים, ומסלול קידום מהיר כמו בצה"ל. מלבד זאת, אני בעד הפרטה של הרבה מיכולות הפיתוח של צה"ל. אין שום סיבה שצה"ל לא יוציא חלק נכבד מעבודות הפיתוח שלו לחברות חיצוניות כמו רפא"ל או אלביט, וכך לא יצטרך כל כך הרבה מהנדסים, מדענים וכו'. |
|
||||
|
||||
א. אני מתחזק יותר ויותר בהרגשתי שח"כ ליברמן מחזיק בתפיסות פשטניות ומסוכנות. הגדרת "נפציץ את סכר אסואן" כתשובה צבאית לכל מהלך מצרי דומה להכרזה מצד ארה"ב שתטיל פצצה גרעינית על כל מדינה בה יתבצע פיגוע נגד אזרחים אמריקנים. ב. הבטתי בויקיפדיה בשתי השפות. לפי הנתונים שם, שאיני יכול לערוב לנכונותם, אורך האגם 480 ק"מ ורוחבו 16 ק"מ (בנקודה הרחבה ביותר). שטחו 6,000 קמ"ר והוא האגם המלאכותי הגדול בעולם. הצצתי מעט בGoogle Earth וראיתי שהעיר אסואן יושבת ממש לאחר הסכר. מספר תושביה הוא 200,000, וממבט הלווין נראה שכמות מים כזאת, אם חלילה תשטוף את העיר, תאבד את כל יושביה. "מומחים" שונים באינטרנט טוענים שגל המים שיפרוץ מן הסכר ישטוף את כל יושבי גדת הנילוס לאורך מאות ואלפי קילומטרים. מן הנתונים הללו אני מסיק שהפצצה כזאת תגבה מאות אלפים, או מיליונים, של קורבנות אזרחיים. ד. נכון, אולם עליך לזכור שהטייסים הללו התגייסו גיוס חובה. קשה לדעת כמה מהם היו מתגייסים מלכתחילה. ה. שוב, קשה לי לראות את צה"ל מצליח לשמור על רמת האנשים שבו ללא גיוס חובה. צה"ל הוא ארגון (שוב, הכל יחסי) שמצליח בכל משימותיו, נקי משחיתויות ובעל רמה אנושית גבוהה. אנו עלולים להגיע חלילה למצבה של המשטרה: ארגון שנכשל בכל פרמטר, מושחת, אלים, טיפש ועל רמת המשרתים בה אין צורך להרחיב את הדיבור. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מה קורה במשטרה, אבל לדעתך הצבא נקי יחסית משחיתויות ובעל רמה אנושית גבוהה? כנראה שהיינו בצבאות אחרים. |
|
||||
|
||||
שוב, הכל יחסי. אבל נסכים שהצבא מבצע את משימותיו בהצלחה, והוא נחשב לצבא מעולה בכל קנה מידה תוצאתי. שים לב שרוב האנשים בעלי הרמה הנמוכה משובצים בהתאם: שמעתי הרבה סיפורי רס"רים-נהגים-טבחים, אבל עוד לא שמעתי על קצין שריון שלא יודע לחשב אלפיות מתוך שינה, על איש מודיעין שלא מכיר את תפקידו היטב או על חייל חי"ר שבורח כל פעם שיורים עליו. המקבילים להם במשטרה - שלא נדע... |
|
||||
|
||||
אתה כנראה באמת לא יודע. |
|
||||
|
||||
של הצבא אינו מושלם, רחוק מכך. סינון ומיון סטטיטי כה מסיבי בהכרח יגרום לשיבוצים לא נכונים. אז נכון, כל החברה בתלפיות הם איכותיים אחד אחד אך האם הם 50 האיכותיים ביותר? קיומו של אדם איכותי מתוסכל בחיל השיריון מאוד מטריד אותי. לצערי, אני גם מכיר כמה מקרים דומים בהם "האדם האיכותי המתוסכל" (כפי שהגדרתי אותו) פשוט יצא מהצבא. |
|
||||
|
||||
למה שיהיו האיכותיים ביותר? יש עוד הרבה עמדות בצבא שדרושים להן אנשים מצויינים. |
|
||||
|
||||
זו הייתה דוגמא מייצגת. נניח ובכל היחידות בצה"ל, בהם דרושים אנשים מצויינים, דרושים 1000 אנשים סך הכל. האם באותם מקומות באמת נמצאים 1000 העליונים ברשימת האנשים האיכותיים? 1 לצערי, מהיכירותי עם מערכת המיון (ואני בטוח שתסכים איתי), קשה לי להאמין שזהו אכן המצב. ובכן, אז מה יעשו אותם 200 (נניח) שלא נכנסו לעמדות שבהן כישוריהם דרושים והגיעו בטעות לגולני או לתותחנים? ----- 1 נניח, מטעמי נוחות, שמדובר במדרג יחיד. |
|
||||
|
||||
אני סקרן לדעת מה מקור הזלזול בגולני ובחת"מ? עם כל הכבוד לתלפיונים, בסוף צריך גם מישהו שירוץ עם הרוס"ר בשטח. מה גם שבן-אדם איכותי באמת (זאת בהנחה שלא ה-IQ לבדו הוא מדד לאיכות) ימצא כבר דרך למקסם את תרומתו למע', לא חשוב באיזה תפקיד (ובמיוחד אם מדובר בתפקיד קרבי) הוא משובץ. והעיר כבר מי שהעיר, שכבר הכרענו מלחמות בזכות כח-אדם איכותי דווקא ביחידות הלוחמות (למרות הנחיתות בשאר התחומים) – עוד בטרם נולדו בוגרי המחזור הראשון של תלפיות. |
|
||||
|
||||
צריך שמישהו ירוץ עם הרוס''ר, לא צריך שאותו חייל יהיה בעל כישורים שכליים מיוחדים. איני מסכים עם דעתך כי אדם איכותי ימצא דרך למקסם את תרומתו למערכת. למעשה, איני מבין מדוע אתה חושב כך. אשמח לשמוע. |
|
||||
|
||||
לא *צריך*, אבל אם הוא כזה, התוצאות טובות לאין ערוך, במיוחד לנוכח תקופת ההכשרה הקצרה יחסית של לוחמי ומפקדי צה"ל (ר' השוואה בין צה"ל למ"י שנערכה כאן באיזה חלל וירטואלי שכן). אמנם לא דייקתי, הכוונה הייתה למקסם את תרומתו למערכת לאור הנסיבות. מדוע אני חושב כך? פשוט, כי השפעתם של מספר מועט יחסית של איניבידואלים בשורות הפיקוד הזוטר ביחידות הלוחמות (נאמר בסדר גודל של פלוגה), על אופי התנהלות היחידה הינו בלתי מבוטל. אתה יכול לטעון אולי שאין לפלוגה בודדת כל השפעה בקנ"מ הגדול יותר, אבל לדדי אם חייל (לצורך העניין מש"ק או קצין זוטר) מצליח להעלות את רמתה (המבצעית ובכלל) של יחידה בסדר גודל של פלוגה, הוא עשה את שלו מבחינת המע'. וזאת עוד בלי להתייחס לעובדה שמתוך אותן יחידות לוחמות צריך גם להצמיח את הדרג הבכיר של הפיקוד, וכלל לא ברור שימצאו מועמדים מתאימים (לא שעכשיו כולם כאלה) אם תגייס כל "האיכותיים" ליחידות עורפיות. |
|
||||
|
||||
עלית כמה מדרגות גבוה מידי. ביחידות לוחמות, מערך הפיקוד מהווה פחות מ10% מכמות החיילים ברמת הפלוגה. כאשר אין מדובר בכמות אדירה של כוח אדם איכותי ביחידות הלוחמות, אני מאמין שכמות האנשים האיכותיים ש*בחרו* לשרת באותם מקומות תיהיה מספקת בכדי לאייש את הדרגים הפיקודיים הללו. בכל אופן, לא על זה הדיון, אלא על כך שלדעתך אדם איכותי יתרום, לרוב, את המקסימום שהוא יכול לתרום באותה יחידה ועל כך שעדיף לצבא, בעצם, להמשיך במדיניות הנוכחית של פיזור האנשים האיכותיים בין היחידות השונות שלו, ללא כל שינוי במתכונתו. מתוך האנשים האיכותיים שיצא לי להכיר במהלך שירותי חלק נחשבו לחיילים בעייתיים, חלק אמרו דברים בסגנון "אל תגדיל ראש. אם תגדיל ראש, אתה תתחיל לסגור פה שבתות על ימין ועל שמאל" ואחד באמת תרם תרומה די משמעותית ליחידה בה שירת. רובם ככולם, לא תרמו יותר, ולעיתים אף פחות, מחייל "רגיל" אחר ביחידה. כלומר, הם אינם מגיעים למקסימום התרומה שיכלו להגיע ביחידה שלהם. שיטת הניהול הזו, במתכונת בה צה"ל מתפקד כיום פשוט מבחינתו של צה"ל וגרועה עוד יותר מבחינתו של אותו אדם איכותי. אני בטוח שבמתכונת אחרת אותה שיטת ניהול יכולה להיות אפקטיבית הרבה יותר, אבל בפועל, ת'כלס, זה לא קורה כרגע. |
|
||||
|
||||
המילה ''גרועה'' חסרה אי שם בין המילים פשוט ומבחינתו. |
|
||||
|
||||
בשריון נדרש מט"ק על כל 3 חיילים, כך שמערך הפיקוד גדול בהרבה ממה שציינת. כמי ששירתה במודיעין, עלי לציין שהחיילים, שנחשבו "איכותיים" בהחלט, היו ברובם אנשים רגילים, ולא עלו ברמתם על האפסנאים ומש"קי השלישות. |
|
||||
|
||||
לא עניתי על שאלתך. השירות בתור חייל קרבי (או סתם חייל סתמי, לצורך העניין), מנקודת מבטו של ''האדם האיכותי'', לא בדיוק מעניין וגורם, לרוב, לתחושה חזקה מאוד של ביזבוז זמן. לא מדובר בזילזול בגולני או בחת''ם, אלא בהבנה שעבור אדם איכותי מדובר במצב הרסני ממש. זאת, כמובן במקביל לעובדה שמבחינת המערכת אין יתרון באדם איכותי באותו תפקיד ביחס לאדם ''רגיל''. |
|
||||
|
||||
זו כמובן השקפתך שלך, לא מצב העניינים בעולם. דוגמא אחת מיני רבות שעולה בראשי: מכר שלי סיים תואר ראשון במתמטיקה עוד במהלך התיכון. כמובן שלקראת גיוסו הוא זומן למיוני כל המסלולים הפסאודו-יוקרתיים של מערכת הבטחון (תלפיות, שחקים וכו'), ואף עבר אותם בהצלחה (לפחות את המיונים הראשוניים) - אך הוא התעקש לוותר עליהם, ולהתגייס דווקא לחיל התותחנים. מן הסתם לא קשה למצוא מיקרים דומים נוספים, גם אם קיצוניים פחות. הרי מן הסתם מספר המגויסים ה-"חכמים והמוכשרים" בכל מחזור גיוס עולה בהרבה על מספר המקומות במסלולים המיועדים במוצהר לכאלה, ולפי עיקרון שובך היונים - רבים מהם, כנראה רובם, ישרתו שירות "רגיל". אני בספק רב אם מדובר עבורם ב-"מצב הרסני ממש". |
|
||||
|
||||
זו בדיוק השאלה, האם באמת לא קשה למצוא מקרים דומים? מנסיוני, אנשים המשובצים בתפקידים בלתי מאתגרים, סובלים בצבא. יתכן והבעיה היא הגדרתי את המושג "אנשים איכותיים". |
|
||||
|
||||
צריך גם מישהו שירוץ עם הרס''ר בשטח. אם לא מוציאים אותו פעמיים ביום לטיול, הוא לועס את הנעליים ומחרבן על השטיח. |
|
||||
|
||||
"בן-אדם איכותי באמת (זאת בהנחה שלא ה-IQ לבדו הוא מדד לאיכות) ימצא כבר דרך למקסם את תרומתו למע', לא חשוב באיזה תפקיד" לא נכון, אלא אם אתה מדבר על מקסימום מקומי, שיכול להיות גם די נמוך. |
|
||||
|
||||
אכן, התכוונתי למקסימום מקומי (ותיקנתי את עצמי בהמשך). והוא אולי נמוך ברמת האדם הבודד, אבל במצטבר, אני לא בטוח שצה''ל היה מצליח לעמוד במשימותיו ללא מקסימה מקומיים אלו. |
|
||||
|
||||
כיף לצה''ל, אבל הממקסמים המקומיים לא ממש נהנים. |
|
||||
|
||||
הכל עניין של גישה. להזכירך, הנאתם של חייליו איננה בין מטרותיו המוצהרות של צה''ל. גם רבים מבוגרי פרוייקטי ''היוקרה'' הטכנולוגיים של צה''ל אינם בהכרח נהנים במיוחד מהשירות שלהם (למרות שבמקרה שלהם הסיבות מעט אחרות). באופן כללי, בד''כ דווקא החיילים הפחות ''איכותיים'' ביחידות הלוחמות הם הבעייתיים והממורמרים יותר (טוב, זה אולי לא מפתיע), למרות שכביכול התפקידים שהם ממלאים ''מתאימים יותר'' ליכולות שלהם. |
|
||||
|
||||
כשאמרתי ''הנאה'' התכוונתי יותר לתחושת המיצוי העצמי - אבל אתה צודק. זה לא מתפקידו של צה''ל לוודא שהחיילים נהנים או ממצים את עצמם. הוא לועס ויורק כל עוד זה טוב בשבילו. (מה שכן, לדעתי גם הרבה מהממקסמים המקומיים היו מסוגלים לתרום לו הרבה יותר, אבל לא חשוב). |
|
||||
|
||||
מערכת שבה ישנם יותר אנשים המרגישים טוב עם עצמם ועם תפקידם תרוויח מהם יותר, בסופו של דבר, מאשר מערכת שלא מתחשבת ברצונם אלא בצרכיה (המידיים, יש לומר) בלבד. כל עניין ה''זה עניין של גישה'' אינו קשור מאחר והוא נוגע לאדם הבודד ולשאלה כיצד עליו לנהוג. הגישה הממוצעת, אם תרצה, לא תשתנה ולכן יש להתייחס למצב כאילו אין לנו שליטה על תחושותיהם של אותם אנשים. |
|
||||
|
||||
לא בהכרח ביחידות הלוחמות, אבל אם נניח שהחיילים הפחות "איכותיים" משובצים בתפקידים תואמים - נהגים, טבחים, חימושניקים וכיו"ב, ונניח גם שהאמרה "הכי חשוב בצבא מי המפקד שלך ומי החברים שלך" היא נכונה (והיא נכונה) - מי המפקדים של החיילים הנ"ל? הרס"ר, רס"ר המטבח, מ"פ המפקדה - כמעט בהכרח האנשים היותר מעצבנים, רודניים ולא איכותיים בעליל, שאיש מאיתנו לא היה רוצה להיות כפוף להם1. אם אתה היית כפוף לעבד כי ימלוך, היית מאושר? 1 בבסיס המודיעין שהוזכר לעיל, אתרע מזלי להכנס למשרדו של הרס"ר על מנת לשאול יעה. הרס"ר סירב, כמובן, הואיל והיעה של הרס"ר קודש הוא. באותה הזדמנות זנתי עיני בתלונות שהוד רס"ריותו דפק באותו היום. השעה היתה 08:30 בבוקר, ועל השולחן נחה ערימה בגובה חצי מטר. באותו בסיס הייתי מקבלת תלונה בממוצע פעם בחודש (ואני דווקא השתדלתי להיות חיילת טובה, ואף היו לי שאיפות קצונה שסוכלו באיבן), ופיתחתי מיומנויות התחמקות ממשפטים (או שמא העילות לתלונה היו מטופשות במיוחד). |
|
||||
|
||||
לי דווקא היה רס''ר בצבא שראה את עיקר תפקידו ב''תיקון'' לשונם של החיילים (בד''כ תיקון משפטים תקינים לבלתי תקינים), ועיקר רגשי האשם שלו נסובו סביב העובדה שאיננו ראש ממשלה - על אף שהמדינה, בלי ספק, מצפה להצלתו. |
|
||||
|
||||
למה שלא יהיה אדם איכותי בשריון? |
|
||||
|
||||
שיהיה וכמה שיותר, מצידי. אבל שלא יהיה שם בכפייה, כי אז הוא סובל ובוודאות תורם פחות ממה שיכול היה, במקום אחר. אגב, מט''ק לא צריך להיות באחוזון העליון מבחינת איכות. רבעון העליון זה מספיק. |
|
||||
|
||||
מקור האשליה שצריך (טוב אולי בעולם אוטופי היה ניתן לעשות זאת) או שאפשר לתפור את הצבא כך שיתאים לגחמות של כל חייל וחייל הוא חידה בעיני. מה גם שזו בדיוק הגישה שמולידה את המרמור עליו אתה מדבר. ועדיין לא הבנתי איך אתה מחלק את האוכ' ''לאחוזונים'' (כלומר גם הצבא מנסה לעשות את זה -- אבל הוא לא מתיימר לקלוע ''בול'' בכל שיבוץ). ... ופעם אחרונה שבדקתי, האחוזון העליון היה גם הוא ברבעון העליון. |
|
||||
|
||||
כאשר אורך שירות החובה גבוה מזה הנחוץ, אני חושב שכדאי מאוד למדינה לדאוג לכך שהיא לא סתם גובה מס בלתי סביר לחלוטין מאזרחיה. צריך להתאים את הצבא שיתאים לגחמותיו וצרכיו של העם, לא להפך. |
|
||||
|
||||
תכפה על לא-איכותי לשרת בשריון ותשאיר בידי האיכותי את הפריווילגיה לסרב? |
|
||||
|
||||
לא, חס וחלילה. יש למזער את כמות האנשים הלא מרוצים ככלל. בעיקר ע''י שיפור תנאים במקומות בלתי מבוקשים. הרי זה מצחיק שדווקא החייל הקרבי, הנחוץ ביותר בצבא, נהנה מהתנאים הגרועים ביותר. במקביל, יש לנצל טוב יותר את החיילים האיכותיים - קיצור שירות החובה, ידאג לירידה בכמות ההיצע במילא. |
|
||||
|
||||
אביא לך 2 דוגמאות לטמטום צבאי בשיבוץ: 1. מעשה בחייל מודיעין1, קובי שמו, שעבר טר"ץ (קורס טרום צבאי במודיעין, להבדיל מקד"צ, אינו באווירה צבאית וללא מדים. אולי בגלל שהוא נמשך חצי שנה), חוייל, עבר טירונות ונשלח לבסיס שלנו. בבסיס שלנו גילה הקב"ט מיני מידע מעניינים ומחשידים אודות קובי, ומנע ממנו להשתלב במחלקה. ומה עושים בבסיס מודיעין החייל שאינו יכול להועיל בדרכים מודיעיניות? עבודות רס"ר! עשה קובי עבודות רס"ר יום יום, במשך כמעט שנה. אמרו לו חבריו, "קובי, כבר כמעט שנה עברה. אחרי שנה תהיה פטור מעבודות רס"ר, ומה יעשו אתך אז?" משעברה שנה, העבירו את קובי ליחידה לא מסווגת הנמצאת בגלילות. לקובי היה פרופיל 82. הוא היה מוכן ומעוניין לשרת בקרבי. היה לקובי פז"ם אפסי בצה"ל, ואין ספק שצה"ל היה יוצא נשכר יותר משיבוצו מחדש של קובי ביחידה קרבית, או לחילופין - משיבוצו בתפקיד אחר. אך לא. למה לשבץ בחוכמה כשניתן לשלוח אותו לעבודות רס"ר? 2. מעשה בבחור הידוע בכינויו "האנאלייזר". אותו אחד שפרץ לפנטגון. סא"ל ניגש אליו בזמן החיול בבקו"ם, אמר לו, שב בשקט וחכה. נמצא מה לעשות איתך. ישב בשקט. עשו אותו עובד רס"ר. לשבץ בשריון חייל שמשתעמם שם נורא, זה עוד לא כזה נורא. מעטים האנשים שבאמת נהנים בשריון. בין אם הם איכותיים ובין אם לא. 1 אם כבר סיפרתי את הסיפור במקום אחר - התנצלותי הכנה על שעמום הקוראים. |
|
||||
|
||||
נו, ומי את רוצה שיעשו את עבודות הרס"ר? |
|
||||
|
||||
הרס''ר. |
|
||||
|
||||
נשמע מופרך כמעט כמו לדרוש מרס''ר המטבח לנקות (מה שאפילו הטבחים לא עושים, אלא התורנים, שהם כבר המיץ של הזבל תרתי משמע). |
|
||||
|
||||
סליחה על השאלה, אבל אתה כותב מתוך ידע או מתוך השערה מלומדת ? |
|
||||
|
||||
יש כל מיני סיבות ליציאה מן הצבא. התסכול בגלל איכותיות יתר- היא אחת מהן בלבד. |
|
||||
|
||||
מה היה בעצם באיזור אסואן לפני הקמת הסכר? |
|
||||
|
||||
עמק גדול, בו חיו כמה עשרות אלפי אנשים, ובו היו קבורים כמה מהמקדשים המרהיבים ביותר במצרים. אני זוכר שראיתי בערוץ ההיסטוריה את המבצע המורכב, בו העבירו מקדשים שלמים למקומות אחרים במצרים ובעולם. גיגול קצר, וGoogle Earth, יציגו בפניך את התמונה המרשימה. |
|
||||
|
||||
אז לשם מה בעצם בנו את הסכר? (סליחה על הבורות). |
|
||||
|
||||
אם אני מקבץ את מה שאני זוכר מערוץ ההיסטוריה ומויקיפדיה, הסיבה העיקרית היתה ויסות זרימת הנילוס לצרכים חקלאיים. כמו שכתוב בבראשית, מ"א (http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0141.htm#X) היו שנים בהם הנילוס השחון לא הספיק להשקאת היבולים, והיו שנים בהם הנילוס המוצף הרג את השתילים הרכים. הסכר מווסת את הזרימה, ומאפשר גידול סדיר בכל עונות השנה. דיווידנדים נוספים הם חשמל הידרואלקטרי. טיפ קטן: באתר ספרות הקודש ניתן לשמוע כל פרק מפרקי תנ"ך בהקראה יפהפיה. |
|
||||
|
||||
תודה.:) |
|
||||
|
||||
בבקשה. דיווידנדים נוספים הם חשמל הידרואלקטרי, פוטנציאל תיירותי באגם שנוצר, פוטנציאל דייג באגם שנוצר, מניעת שטפונות באזורים מיושבים, העלאת מספר מחזורי הגידול השנתיים ואחרון חביב - האדרת מצרים בעולם הערבי (אתה מוזמן לקרוא את הסיפור המרתק על תולדות הקמת הסכר). |
|
||||
|
||||
רב המיצרים גרים בעמק הנילוס. רק בקהיר גרים קרוב ל-20 מיליון תושבים. לאיידן זה איננו מזיז שאחד הפוליטיקאים בישראל, שיש לו גם יומרות להיות ראש ממשלה -מתיז דברים מסוג זה. השוויתי את זה לשימוש בנשק גרעיני כי פיצוץ סכר אסואן שווה-ערך מבחינת פוטנציאל ההרג ליותר מפצצה אחת. מיעוט המחאות לדברי ליברמן הוא סימן עצוב מאד לרמתה המוסרית של החברה הישראלית. אני מניח שאיידן יתווכח איתי שלא ימותו מיליונים אלא "רק" 400.000 . |
|
||||
|
||||
ג2. אם כי אני הכרתי סג"מ בן 27. והאיש התגייס בגיל 18 לצה"ל. אלא מאי? האיש רצה בכל מאודו להיות קצין. ניסה לצאת לקצונה - נכשל במבדקים. ניסה שוב - נכשל שוב. סיים סדיר, נהיה נגד. ניסה שוב ושוב לצאת לקצונה - נכשל שוב ושוב. בסוף הוא הצליח להבין, כנראה, מה המערכת מחפשת, וענה את התשובות הנכונות. יצא לקצונה. הוא היה מפלץ. יציר הכלאיים המכונה "קצין עם ראש של נגד". הוא היה קפדן במידה שלא תאמן1, מטומטם כמו נגד, אבל עם סמכויות קצין. היום הוא בטח קצין ציוד יעודי חיילי. או משהו כזה. 1 העלה אותי למשפט כי החלפתי בשמירה בחורה שלא הספיקה להגיע אליה, ובהתראה קצרה, עקב בקשה של המפקדת הישירה של הבחורה. למותר לציין שלא הייתי בעליית המשמר שהתקיימה יום קודם. |
|
||||
|
||||
אני מעתיק מתגובה 109164. יועץ: אדוני, האם אתה מאמין בהרתעה גרעינית? ג'ים האקר, רוה"מ: מה, כן. יועץ: מדוע? רוה"מ: סליחה? יועץ: מדוע? רוה"מ: כי... כי היא מרתיעה. יועץ: את מי? רוה"מ: סליחה? יועץ: את מי את מי היא מרתיעה רוה"מ: מה, את הרוסים, שלא יתקפו אותנו. יועץ: למה? רוה"מ: סליחה? יועץ: למה? רוה"מ: משום שהם יודעים שאם הם יתקיפו אני אלחץ על הכפתור. יועץ: האם תלחץ? רוה"מ: מה, שאני לא אלחץ? יועץ: ובכן, האם תילחץ? רוה"מ: כאמצעי אחרון כן. וודאי שאלחץ. אני חושב שכנראה לבטח אלחץ. יועץ: אבל יש לך רק 12 שעות כדי להגיע להחלטה, משמע האמצעי האחרון שלך יהיה למעשה ההחלטה הראשונה שלך. |
|
||||
|
||||
פלייטון של מי זה? |
|
||||
|
||||
אח של אבא אבן |
|
||||
|
||||
אה? |
|
||||
|
||||
הטקסט הוא כמובן מהסדרה Yes (Prime) Minister. זכרתי שאח של אבא אבן היה התסריטאי שלה, אבל בדיקה זריזה העלתה שאולי לא. רון, אתה זוכר משהו כזה, לא? |
|
||||
|
||||
ידעתי שזכרתי משהו! אחד משני התסריטאים של הסדרה, ג'ונתן לין, הוא האחיין של אבא אבן: http://www.imdb.com/name/nm0528718/bio |
|
||||
|
||||
וואלאק. יש משהו בגנים, אה? |
|
||||
|
||||
ההמשך של הקטע הזה עוד-יותר רלוונטי, אפילו.. (מזיכרון) יועץ: אז ננסה לבדוק סצנאריו אפשרי.. מתחילות מהומות במערב ברלין - המודיעין יודע שרוסים עומדים מאחוריהם - אתה לוחץ על הכפתור? רוה"מ: ברור שלא. יועץ: המהומות מקצינות, יש הרוגים, בניינים נשרפים - הרוסים שולחים כח כיבוי אש לסיוע. אתה לוחץ על הכפתור: רוה"מ: לא. יועץ: הרוסים שולחים כוח צבאי, לספק סיוע לוגיסטי לאוכלוסיה, ולכוחות הרוסיים שכבר נמצאים שם. כפתור? רוה"מ: לא. יועץ המהומות מתפשטות לצרפת, בעקבותיהם הכוחות הרוסיים, הם מגיעים לאנגליה, הם כבר בתוך לונדון.. כפתור? |
|
||||
|
||||
מיץ כבר אמר את זה קודם: תגובה 85340 |
|
||||
|
||||
מה שאני הולך להגיד הוא מאוד יומרני ועלול גם להקפיץ ללא מעט אנשים את טראומת יום כיפור (למרות שהמצב אז לא היה דומה למצב היום בשום צורה) - לא תפתח מלחמה עם מצרים בעשר השנים הקרובות, וכנראה גם לא בעשר השנים שלאחר מכן. כמו כן, על מנת שתיתכן מלחמה קונבנציונלית עם שכנותינו על המזרח היכון ועל המערכת הגלובלית לעבור כמה שינויים משמעותיים, שכרגע לא נראים באופק. אף אחד לא מציע לבטל את יכולות השיריון של ישראל, אבל מדוע לה לייצר, בעלות מטורפת, טנקים מדגם מרכבה 4? (דומני שהמדינות היחידות בעולם שמייצרות טנקים חדשים הן ישראל, ארה"ב וגרמניה)? מדוע חיל השיריון צריך להיות החיל הגדול ביותר? מן הסתם, חיל השיריון ימשיך להתקיים מכיוון שהיכולת להחזיק בעוצמת שריון לעת חירום היא חשובה. מכל מקום, כיום כמעט ואין שריונרים שמבצעים עבודת שיריון, רובם ככולם חי"רניקים לכל דבר, שכל עבודתם מסתכמת בסיורים, תפיסת פילבוקסים וכיו"ב. הכסף הזה, שמבוזבז על חיל השיריון (וזוהי רק דוגמה, ישנם עוד הרבה מאוד תחומים בהם צה"ל נערך למלחמה של אתמול) יכל ללכת לבניית גדר אפקטיבית יותר והשלמת רשת תצפיות לכל אורכה, או לחילופין, להזרים עוד כספים לטכנולוגיה ולמודיעין. התוכנית הטובה ביותר לא מדברת על הפיכת צה"ל כולו לצבא שכירי חרב, אלא לקצר באופן משמעותי את שירות החובה, ולהרחיב את האופציות לשירות קבע, לאו דווקא כקצינים או נגדים. בנוגע לאיכות החיילים - בניגוד למה שמקובל אולי לחשוב, אין צורך ששריונרים, חי"רניקים או תותחנים יהיו אנשים מבריקים, כמו כן, אני חושב שעל המדינה לנסות להמנע מפגיעה משמעותית שכזו בחירות הפרט (גיוס חובה לצבא לתקופה כה ממושכת), ועל מנת להצדיק פגיעה כזו דרושה עילה טובה יותר. בנוגע למקצועות המודיעין והטכנולוגיה - לדעתי, רוב החיילים שמשרתים בבפרוייקטים המובחרים של צה"ל בתחום הזה (תלפיות, פסגות, חמ"ן שחקים וכדומה), היו בוחרים באופציה הזאת בכל מקרה. מה גם שעל פי המודל שאני מדבר עליו, תנאיהם ישופרו פלאים כך שבאמת האופציה הצבאית, לפחות לכמה שנים, תהיה עדיפה עבורם על פני האופציה האזרחית. במקום לדפוק את כולם כדי שהקרבי לא ירגיש פראייר, למה לא לנסות לדפוק כמה שפחות, ולשפר את תנאיו של הקרבי? אני לא חושב שהעיקרון עצמו צודק, כשם שאני לא חושב שיש לכרות את רגליהם של הבריאים למען הנכים, וגם אם הייתי מסכים עם העיקרון, הרי שהביזבוז הכרוך בהחזקת כ"כ הרבה ג'ובניקים מיותרים פשוט לא שווה את זה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
"לדעתי, רוב החיילים שמשרתים בבפרוייקטים המובחרים של צה"ל בתחום הזה (תלפיות, פסגות, חמ"ן שחקים וכדומה), היו בוחרים באופציה הזאת בכל מקרה" האם "כל מקרה" כולל גם מצב שבו שירות במקצוע אקדמי מבוסס על התנדבות? מיהם לדעתך אותם סטודנטים במקצועות נדרשים שהרגע סיימו את לימודי התואר הראשון, ומחר מתייצבים בבקו"ם להתנדב לכמה שנים? |
|
||||
|
||||
זהו, שלא מדובר על התנדבות, אלא על עבודה בשכר נאות. הרי יש לא מעט עתודאים שממשיכים בקבע גם לאחר הקבע הראשון. |
|
||||
|
||||
לא רק שלא מדובר בהתנדבות, גם אפשר להעלות על הדעת הטבות נוספות שנוגעות לזמן הלימודים עצמם ולא רק לשירות שאחריו (למשל, שהצבא מממן את כל הלימודים ודואג למלגת קיום ומעונות לכל אורכם). אה, וכמובן, על זה שאולי יש אנשים ש*רוצים* לשרת בצבא ולתרום למדינה, בתנאי שישובצו בתפקיד שהולם את היכולות שלהם - אף מילה. |
|
||||
|
||||
"רוצים" זו מלה ריקה מתוכן. כל הבחירות נעשות כנגד האלטרנטיבות. אנשים בתפקידי החוד של עתודאים ובוגרי תלפיות יכולים להתחיל בקריירה אקדמית או להרוויח משכורות גבוהות מאד אחרי הלימודים לתואר ראשון, וכנגד פיתויים כאלה יהיה קשה מאד לצבא להתחרות. כמה עתודאים אתה מכיר שהסכימו להעריך את תקופת השירות מעבר לשלוש השנים הראשונות של קבע, שלהן הם מחוייבים לפי ההסכם? |
|
||||
|
||||
כל מי שהיה עתודאי והתקדם אל מעבר לדרגת סגן. כלומר, חלקים נרחבים מהפרקליטות הצבאית - לפחות. |
|
||||
|
||||
שלוש השנים הראשונות של קבע (מי שהתקדם מעבר לדרגת סרן) ולא חובה (סגן). "חלקים נרחבים מהפרקליטות הצבאית" הם טיפה בים המהנדסים שצבא מודרני זקוק להם. ויש גם כשל סטטיסטי שצריך להזהר ממנו: אחוז העתודאים בין הקצינים הבכירים איננו אחוז העתודאים שהמשיכו לשרת והגיעו לדרגות קצונה בכירה. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את המשפט הראשון. "חלקים נרחבים מהפרקליטות הצבאית" הם העתודאים שאני מכירה שחתמו קבע אחרי בנוסף למה שהם חייבים. אני לא מכירה יותר מדי עתודאים באופן כללי, אבל הואיל ויש יחידות שלמות שמתבססות עליהם (למשל, הפרקליטות) אני מניחה שהמצב לא מאד שונה גם בקרב עתודאים בתחומים אחרים. (גם רופאים יש בצבא בדרגת סרן/רס"ן ומעלה. גם מהנדסים.) |
|
||||
|
||||
נדמה לי שבמשפט הראשון הוא ניסה לומר שעתודאי שמשלים את שירות החובה שלו (כלומר משרת 6 שנים), מגיע לדרגת סרן - ולא לדרגת סגן. מהרושם שקיבלתי על היחידות הטכנולוגיות (שירתתי באחת כזו עד לא מזמן) - אחוז העתודאים שמעוניין להמשיך מעבר לשירות החובה נמוך מאד, עד אפסי. יותר מזה: גם אחוז העתודאים שמעוניינים לשרת את מלוא שירות הקבע המינימלי, ולא מנסים להתחמק איכשהו, לא נמוך במיוחד. |
|
||||
|
||||
חשבתי שכל עתודאי שנכנס לקבע מקבל דרגות סרן. זאת אומרת שזה כבר כלול בהתחייבות הראשונית שלו. |
|
||||
|
||||
אוקי, אז כל קצין בדרגת רס''ן ומעלה שהיה עתודאי. |
|
||||
|
||||
אמרתי "אף מילה", לא? ומי דיבר על שירות *מעבר* לקבע שאליו הם מחוייבים? זה לא קיים גם כיום. השאלה היא איך אפשר להחליף את התמריץ של "אני ממילא חייב לשרת בצבא שלוש שנים" בתמריץ אחר שיגרום למישהו להפוך לעתודאי/תלפיות/וכו'. אגב, "כל הבחירות נעשות כנגד האלטרנטיבות" זו טאוטולוגיה ריקה מתוכן. איך זה משנה את זה שיש כאלו ש*רוצים* לתרום למדינה יותר מלהרוויח בוחטות כמה שיותר מהר? כמובן שאלו האנשים שהכי קל לדכא אחרי שהם באמת מגיעים לצבא ורואים כמה חרא בו כיום... |
|
||||
|
||||
מה \ה "רוצים"? חכה שהשכ"ג יראה את הכפירה הזאת! רצון חופשי! באמת! |
|
||||
|
||||
לטובת קוראים תמימים שלא עקבו אחרי כל ההודעות שלי בעניין, *ברצוני* להודיע שאין לי דבר וחצי דבר נגד המושג "רצון" כמבטא מצב נפשי מסויים. |
|
||||
|
||||
''בנוגע למקצועות המודיעין והטכנולוגיה - לדעתי, רוב החיילים שמשרתים בבפרוייקטים המובחרים של צה''ל בתחום הזה (תלפיות, פסגות, חמ''ן שחקים וכדומה), היו בוחרים באופציה הזאת בכל מקרה. מה גם שעל פי המודל שאני מדבר עליו, תנאיהם ישופרו פלאים כך שבאמת האופציה הצבאית, לפחות לכמה שנים, תהיה עדיפה עבורם על פני האופציה האזרחית.'' זה בולשיט טהור וכל אדם שהיה בתוך המערכת מבין למה זה, חצי מהאנשים שהכי תורמים, הם אנשים שללא שירות חובה לא היו מגיעים לשם, המידע אליו הם נחשפים והאחריות, הם הם שגורמים להם להתחיל לתרום מעל ומעבר. אבל יש צורך קודם להביא אותם לנקודה הזו |
|
||||
|
||||
באמת? אנשים בוחרים ללכת לתלפיות על פי המידע שאליו הם נחשפים כשהם כבר בתלפיות? |
|
||||
|
||||
חשוב להדגיש שכותב התגובה אליה הגבת לא חפץ בביטול הכללי של גיוס החובה אלא בקיצור משמעותי, כך שמה שאמרת לא רלוונטי ואינו יכול להוות טיעון נגד. אגב, זכור שאותם תלפיונים, פסגותניקים וכד' מוכנים כבר עכשיו לשלם את המחיר הגדול של שנות קבע נוספות, אז אם תמתיק את העונש, הם לא ירצו פתאום? |
|
||||
|
||||
שים לב למבנה התגובה שלך : "זה בולשיט טהור" (עלבון), "כל אדם שבתוך המערכת מבין למה זה" (כלומר, כולם חכמים חוץ מהנמען. עוד עלבון, שלא לדבר על העברית שלך). רק אחרי זה מגיע ההסבר. |
|
||||
|
||||
למדינת ישראל אין עורף אסטרטגי. אין לצבא אפשרות לסגת 150-200 קילומטרים כדי ל"אבחן את המאמץ העיקרי של האויב". למעשה, במקומות רבים אין לנו עומק תמרון הגדול מ10 קילומטרים. קצת קשה לי להלביש את המצב הזה על הוגים קלאסיים כגון לידל-הארט, אבל אם אני מנתח את המצב נכונה חיל שריון הוא היחיד שמסוגל להדוף התקפות קרקעיות ולהעביר את שדה המערכה לתוך שטח האויב במהירות עקב ניידותו. אני חולק על שתי הנחות מרכזיות בתפיסת כוח האדם שלך: 1. חיילים קרביים אינם נדרשים להיות אנשים "מבריקים". אך הם נדרשים להיות אנשים חכמים, חזקים מבחינה נפשית ובעלי מוטיווציה. משך זמן ההכשרה לחיילים, מפקדים וקצינים בצה"ל נמוך מאד יחסית לכל צבא מערבי מקביל (לפעמים, פי חמישה ושישה פחות). זה אפשרי רק אם מגייסים את המיטב. 2. לדעתי, במצב של שירות צבאי אופציונאלי, הצבא יתרוקן מהר מאד מכל כח האדם האיכותי - הן במסלולים הטכנולוגיים והן במסלולים הקרביים. הסיבה שאנשים מתגייסים לפרוייקטים כמו "תלפיות", מעבר לציונות, היא האפשרות להמיר שירות צבאי לא ידוע בשירות צבאי ידוע ומעניין שיקדם אותם מבחינה מקצועית. אם הבחירה היא בין תשע שנות קבע עם בי.איי בפנים ובין מסלול ישיר לדוקטורט - קשה לי להניח שהרבה יתגייסו. במערך הקרבי תתרחש תופעה דומה. לגבי הפסקא האחרונה - אני מסכים לכל מילה. אולם גיוס חובה נחוץ עדיין, כי בלעדיו הצבא יתרוקן מכל כח האדם האיכותי. |
|
||||
|
||||
למדינת ישראל אין עומק אסטרטגי במובן הישן של המילה*, אבל כיום היא נהנית מעומק אחר. שוב אני חוטא ביומרנות ואומר - כרגע אין כל מלחמה קונבנציונלית באופק, מכמה סיבות: 1. הדוקרטינה הסורית מבוססת על הגנה, בין אם ברכישת טילי נ"מ מתקדמים, ובין אם בריכוז מעגלי הכוחות האיכותיים באיזור דמשק, בעיקר במטרה לשמור על השלטון. 2. סוריה מעולם לא תקפה את ישראל כחזית יחידה, ולכן היא תלויה לחלוטין במצרים. כמו כן, לדעתי מעולם לא היו פערים כ"כ גדולים בין צבא סוריה לצה"ל. 3. מצרים תלויה בתמיכה האמריקנית, והדבר מרסן אותה. כמו כן, אני לא רואה איזה אינטרס יש למצרים לבוא לכאן בחום הזה. וברצינות - אין שום כוונה מצרית לפתוח במלחמה נגד ישראל כיום. 4. אין מעצמה בסדר גודל של ברה"מ שתהווה משקל נגד לארה"ב (איראן לא עונה על הקריטריון הזה), הן בכל מה שנוגע לסיוע כלכלי וצבאי והן בתמיכה בזירה המדינית. כמובן, יתכן שהכל ישתנה. הנקודה היא, שהשינוי יקח זמן, ואם נשמור על יכולות מסויימות לצורכי חירום, נוכל להגיב בהתאם. אבל מה לכך ולייצור טנקי מרכבה 4 חדישים (כאמור, ישראל, ארה"ב וגרמניה הן המדינות היחידות בעולם הממשיכות בייצור כזה)? מדוע חיל השיריון צריך להיות כיום החיל הגדול ביותר? מדוע צריך להחזיק כיום סד"כ של שריונרים לעת מלחמה? לכן, הצבא צריך לעבור למתכונת מקצועית יותר, כשהוא שומר על היכולת להיהפך לצבא המבוסס על אזרחיו ועל יכולות השיריון שלו. מדבריך משתמע כאילו אני קורא לפרק את חיל השיריון ולא כך הדבר, אני בסה"כ קורא להפסיק את ביזבוז כספי הציבור הקרוי "צבא העם" ולהפסיק את ההכנות למלחמה הקודמת. 1. חיילים קרביים, ואני אומר את זה כאחד מהם, לא צריכים להיות חכמים. לפעמים, אפילו רצוי שלא יהיו. מן הסתם הם צריכים להיות בעלי כל מיני יכולות אחרות, לא אמרתי שצריך לגייס כל מיני חדלי אישים. הנקודה היא, שאחד הטיעונים כנגד צבא מקצועי הוא שהדבר יגרום לירידה באיכות החיילים, שכן האיכותיים בד"כ לחוצים יותר לצאת לאזרחות ולפרוח. 2. אני מסכים שבתנאים שקיימים כיום, לא כל תלפיון היה בוחר במסלול זה. גם זה צריך להשתנות. אין ספק שברגע שהשירות יהיה אופציונלי, הוא יצטרך להציע הרבה יותר. אבל אם נחסוך את הביזבוז על טנקים, למשל, נוכל להציע משכורות גבוהות יותר למי שמועיל לצבא יותר מכולם, לעניות דעתי. 3. אני לא קורא לבטל את גיוס החובה היות ואין למדינת ישראל את הפריבילגיה להסתמך אך ורק על שכירים. אני כן מאמין שהצבא יכול להעביר את רוב הנטל על חיילי הקבע ולקצר את שירות החובה לשנה וחצי. -------------------- *העומק האסטרטגי היחסי שנהנתה ממנו ישראל לפני מלחמת יוה"כ היה בסופו של דבר לרועץ, כך אני חושב לפחות. המרחק הרב עיכב את הגעת כוחות המילואים, כמו כן, הדבר אפשר למצרים ולסורים לרכז כוחות באיזור הגבול מבלי לעורר חשד גדול מדי (כמובן, גם הודות לאלף ואחת כשלים במערכת הישראלית), דבר שספק אם היה אפשרי אם ישראל לא היתה מחזיקה בסיני ורמה"ג, אך אלו היו מוגדרים כשטחים מפורזים. |
|
||||
|
||||
מסכים איתך שצריך לרסן את בולמוס הקניות של מערכת הבטחון. 1. חיילים קרביים-כן צריכים להיות חכמים. במילים-"חיילים קרביים" אני מתכוון גם למש"קים וגם לקצינים. |
|
||||
|
||||
1. חיילים קרביים לא צריכים להיות יותר חכמים משחקני כדורגל. בנוגע לקצינים, אמנם חשוב שיהיו בעלי כישורים מסויימים שיאפשרו להם להיות קצינים טובים, אבל חכמה לא צריכה להיות אחד מהם (למעשה, חכמה עלולה רק לגרוע מיכולתו של אדם להיות קצין חי"ר טוב...). אם כבר השוויתי את החיילים לספורטאים - צריך אולי רכז אחד, או קוואטרבק אחד. כל השאר רק צריכים לדעת למלא הוראות, לפגוע טוב עם הנשק ולהעביר 8 בפילבוקס בלי להשתגע. אני לא יודע בדיוק איך אתה מגדיר חכמה - יכולת להוציא במבחן איי-קיו או אולי בפסיכומטרי ציונים גבוהים? ידע רב בתחומים רבים? יכולת להתנצח על גבי דפי האייל ולהראות צודק? מה שלא יהיה, אף אחת מהתכונות הללו לא נחוצה לחייל קרבי. בכל אופן, הויכוח הזה הוא טיפה באוויר כי קצת קשה לי למצוא נקודות קונקרטיות להתייחס אליהן. |
|
||||
|
||||
אמנם קשה להגדיר ''רמה אישית'' או ''חכמה'', אבל זוהי בדיוק הסגולה שמסבירה את הפער בין רמתו של השוטר המצוי ובין רמתו של הלוחם המצוי. |
|
||||
|
||||
אני מצטער מראש להכנס לוויכוח שרמתו הנמוכה נקבעה כבר בראשיתו אבל כאמור, טיפשות זו מחלה גנטית המצוייה בקרב שוטרים. מהכרותי הרבה עם מסייעת ורובאית 13 למשל, קשה לי להאמין שאחוז המהנדסים שייצא מאוכלוסיה זו אשר יאיץ את פיתוח פרוייקט הטלפורטיזציה, גדול מזה אשר יימצא בתחנת מסובים. - פששש, זה היה משפט ארוך, אני צריך לנוח, לדפוק דו"ח מעצבן למישהו ולהסדיר נשימה - בלי להכנס לעובדה שרוב מוחלט של השוטרים הכחולים מגיע מהיחידות הלוחמות של צה"ל הביקורת שלך היא רדודה, ילדותית ומתנשאת והגרוע מכל - זו ביקורת שפוגעת קודם כל בך ובכלל הציבור. למה? זה כבר הסברתי פעם. תשווה את השטויות שאתה פולט לביקורת שמשמיע למשל מאיר גילבוע ואפילו לך לא יהיה קשה לבחון את ההבדלים באיכות. |
|
||||
|
||||
מאיר גלבוע, עם כל הכבוד, היה בדרגים הגבוהים ביותר של המשטרה. יש הבדל מסוים בין אלה לבין הדרגים הנמוכים שלה. |
|
||||
|
||||
ההתייחסות היתה לאיכות הביקורת שמאיר גלבוע משמיע, ביקורת הנשענת על מידע, נסיון וכוונה טובה. לא הייתה שום התייחסות להבדל ברמה האישית בין מר גלבוע לשוטר הסיור הזוטר ואין הדבר רלוונטי. |
|
||||
|
||||
ההתייחסות שלי הייתה להבדל ברמה האישית בין גלבוע לשוטר הסיור הזוטר, כמו גם להבדל בין רבים ממאיישי הדרגים הגבוהים במשטרה לבין השוטרים הזוטרים. לא נראה לי שהדבר איננו רלוונטי: אתה דיברת על המשטרה בכללה כבעלת רמה טובה. רוב השוטרים אינם בדיוק דומים לא לגלבוע ולא אחרים בדרגות הדומות לשלו. |
|
||||
|
||||
נו, מה יהיה? אזכור שמו של מר גלבוע בא במטרה להשוות את איכות הביקורת שהוא משמיע באתרו ברשימות למול זו שהשמיע מר פסמון. לא הייתה שום השוואה בין מר גלבוע לשוטר משום סוג/דרגה/תפקיד/גזע/מין/ארץ/עיר/חי/צומח/דומם. זה המקסימום שאני יכול לעזור, השלב הבא זה אלפוני. |
|
||||
|
||||
מדוע *אתה* אזכרת את גלבוע הבנתי. *אני* אזכרתי אותו בהקשר ליוכוח בינך לבין פסמון על איכות השוטרים לעומת איכות החיילים. |
|
||||
|
||||
הויכוח - לטעמי לפחות - מעניין, ורמתו אינה צריכה להיות נמוכה דווקא. איני מנסה להעליב שוטרים או לשבח חיילים; אני בא להצביע על כך שבמשימות העיקריות שלה - מניעת פשיעה, פענוח פשעים ושירות לציבור - המשטרה נכשלת תמיד, ולעומת זאת במשימותיו העיקריות של הצבא - נצחון במלחמות, מניעת פלישה והכרעת מלחמה תוך גרימת נזק רב מאוד לאוייב - הצבא מצליח. אני טוען שהפער העיקרי הוא רמת כח האדם שהמשטרה מצליחה לגייס, ומטרתי שיפור ולא עלבון. אני נמנע כאן מסיפרי משטרה אישיים (חיוגי 100, שאלות שהופנו בנימוס לשוטר ברחוב, דו"חות תנועה, הגשות תלונה על פריצה ועוד כהנה וכהנה). אם אתה רוצה - אשמח לפרט. נ.ב. שני כשלים לוגיים בתגובתך: א. "אחוז המהנדסים שייצא מאוכלוסיה זו אשר יאיץ את פיתוח פרוייקט הטלפורטיזציה, גדול מזה אשר יימצא בתחנת מסובים" : השוואת אחוז המהנדסים שיוצאים מיחידה מסויימת בצבא לבין אחוז המהנדסים יוצאי יחידה מסויימת במשטרה הוא בלתי רלבנטי לעניין. ההשוואה צריכה להיות בין רמת ההשכלה של הלוחם הממוצע (בכל צה"ל) למול רמת ההשכלה של שוטר השטח הממוצע (בכל המשטרה). קשה לי להאמין שבכל פרמטר נורמלי - אנא סנן את מספר השוטרים שגמרו תואר במכללה קיקיונית מלטביה או הוסמכו לרבנות בהליך מקוצר, כפי שנחשף במוסף הארץ לפני כחודשיים- השוטר משכיל מן החייל. ב. "רוב מוחלט של השוטרים הכחולים מגיע מהיחידות הלוחמות של צה"ל": בסדר גמור, אבל השוטרים הללו יכולים להגיע מהשכבה המשכילה ביותר בקרב החיילים או מהשכבה הבורה ביותר. המשפט הזה חסר משמעות סטטיסטית. הבה נשכח רגע את העלבונות ההדדיים שהוטחו, במתכוון או שלא. האם אתה באמת חושב שרמת המשטרה טובה? שהשוטרים יעילים, אדיבים ונקיי כפיים? שאחוזי הפענוח משביעי רצון? אם לא, מהי לדעתך הבעיה העיקרית של המשטרה כיום? |
|
||||
|
||||
"במשימותיו העיקריות של הצבא - נצחון במלחמות, מניעת פלישה והכרעת מלחמה תוך גרימת נזק רב מאוד לאוייב - הצבא מצליח" אתה מפספס לחלוטין. משימתו העיקרית של הצבא היא הבאת האוייב לשולחן המשא ומתן בתנאים שלנו, ובזאת הוא נכשל כשלון מצלצל כמעט לאורך כל שנות קיומו. אפילו במשימות משניות, כמו אלו שאתה הגדרת, צה"ל נכשל כשלונות מחפירים כבר מעל 30 שנה. למעשה צה"ל הפסיד כמעט בכל המלחמות מאז יום כיפור, בינהן במלחמות כנגד אוייב פחות לעין שיעור (כמו החיזבאללה, שמנה בשיאו כ 600 לוחמים), ואפילו כנגד אוייב חמוש באבנים ובבקבוקי תבערה. הפעם היחידה שצה"ל הצליח לעמוד במשימתו, תוך גרימת נזק רב ל"אוייב" היתה באוגוסט השנה, והסיבה היחידה היתה שהשתמשו בצבא מקצועי - צבא הקבע - כלוחמים פשוטים, ונתנו להם תנאים בהתאם. |
|
||||
|
||||
לטעמי אתה לא מבדיל בין מטרה צבאית למטרה מדינית. כאשר העמידו בפני צה''ל יעדים צבאיים - כיבוש שטח, בלימת התקפה וכיוצא באלה - הוא הצליח במידה מעוררת השתאות. כאשר הציבו לו יעדים שיטוריים - כגון השלטת כיבוש, הקמת ממשל צבאי על שטח מאוכלס או הקמת רצועת בטחון - התוצאות היו מעורבות. אני מודד את צה''ל ביכולתו להכריע צבא אויב ולא ביכולתו לפזר הפגנה או לפנות התנחלות. נושא ההתנתקות אינו רלבנטי כאן, וחבל להגרר לדיון עליו. |
|
||||
|
||||
"השלטת כיבוש, ממשל צבאי ורצועת בטחון, הן משימות צבאיות קלאסיות. אבל גם במשימות של "הכרעת אוייב" צה"ל כשל, כמו מלחמת יום כיפור, מלחמת שלום הגליל, המלחמה מול החיזבאללה (ארגון של כמה מאות לוחמים!), כיבוש ג'נין וכו'. |
|
||||
|
||||
"משימות צבאיות קלאסיות" זו הגדרה בעייתית, היות ומה שהיה קלאסי לפני כמה מאות או אלפי שנים, לא בהכרח תקף בעידן דמוקרטי. לשלוט על אוכלוסיה אזרחית עוינת, כשהצבא כבול בשלשלאות הדמוקרטיה וזכויות האדם (והיתרונות של מצב זה עולים על החסרונות, לדעתי), זה יעד כמעט בלתי אפשרי. לא כל שכן ממשל צבאי במצב כזה. אני לא מבין גדול בחיזבאללה, אבל הטענה כאילו הוא מונה כמה מאות חיילים נשמעת לי תמוהה מעט (אם כי יתכן ואתה צודק, כמובן). מכל מקום, במהלך 18 השנים בהן ישבנו ברצועת הביטחון מאזן ההרוגים נטה לטובת ישראל באופן מובהק, אם אני לא טועה אפילו ביחס של 1 ל-3. וזאת, חרף העובדה שהחיזבאללה נהנה מכל היתרונות שלוחמי גרילה יכולים רק לבקש, ומצב כזה הופך אותם לפייבוריטים, לפחות אליבא ד'איזה סיני שחי לפני הרבה מאוד זמן. בשדה הקרב, במאזן הכולל, צה"ל יצא תמיד או כמעט תמיד מנצח. ישראל יצאה נפסדת מרוב העימותים שהזכרת, מהסיבה הפשוטה שהמלחמה היא רק אחד מהמישורים בעימות הדיפלומטי (נו, קלאזוביץ' אתם יודעים), ולא המישור היחיד. |
|
||||
|
||||
''משימה צבאית קלאסית'' הינה משימה שהגוף המתאים ביותר לבצעה הוא הצבא. שליטה על אוכלוסיה אזרחית עויינת היא בהחלט משימה כזו. |
|
||||
|
||||
אליבא זו מילה ארמית, ולא צרפתית. צ''ל ''אליבא דאיזה סיני'' ולא ''אליבא ד'איזה'' או ''אליבא דה-איזה'' ר''ל. אני מזכיר לך, אגב, שאותו הסיני לא היה מוגבל בכבלים המבורכים של הדמוקרטיה המודרנית. |
|
||||
|
||||
הוא ודאי לא היה מוגבל גם בכבלים המבורכים של האקדמיה ללשון. |
|
||||
|
||||
גם ארגון החיזבאללה, למיטב ידיעתי, אינו מוגבל על ידי אותם כבלים. |
|
||||
|
||||
סליחה, האלמוני הזה הוא אני. |
|
||||
|
||||
''הבאת האוייב לשולחן המשא ומתן בתנאים שלנו'' מעולם לא היתה משימה של צה''ל, וראה זה פלא, גם צה''ל באתרו הרשמי לא מזכיר אותה. בין השאר, משום שלמשא ומתן דרושים, מה לעשות, שני צדדים. לנצח ארגוני גרילה, שמתחבאים בתוך אוכלוסיה, נטמעים בה, משתמשים בילדים וכיו''ב, עוד אף צבא לא הצליח. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שהיו מקרים. מקסימום, הורגים את כולם. זה בוודאי נעשה בעבר. אולי עדיין נעשה איפשהו באפריקה. |
|
||||
|
||||
קראתי פעם איפשהוא שהצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה, עשה עבודה לא רעה בעניין בבלגיה ובחלקים הכבושים של צרפת. לפי מה שזכור לי שריפת כפרים שלמים והוצאות להורג המוניות היו מעורבות בזה, אבל בסוף היה להם שקט. אני מתקשה למצוא לזה מקור כרגע... מישהו יודע על זה משהו? |
|
||||
|
||||
והאם אנחנו יכולים לפצוח בהוצאות להורג המוניות? אני בספק גדול. בכל מקרה, במלח"ע 2, הגרמנים נקטו בדיוק בטקטיקות משובחות אלה בפולין וברוסיה, וזה לא ממש עזר להם. אפילו כשהאוכלוסיה הכבושה לא סבלה את הסובייטים. |
|
||||
|
||||
לא השוויתי לשום דבר, לא טענתי שעלינו לשרוף כפרים או להצמיד לקיר שורות של פלסטינים. אני גם מודע לכישלונם של הגרמנים במלחמת העולם השנייה להתמודד מול גרילה. ההתייחסות היחידה שלי הייתה לטענה שאף צבא לא הצליח להתמודד עם גרילה. |
|
||||
|
||||
הגרמנים "הצליחו" לא רע גם במלחמת העולם השניה, לא? |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה מפספס לחלוטין. מה שאתה קורא כמשימתו של צה''ל ''הבאת האויב לשולחן המו''מ בתנאים שלנו''- יכולה להיות מטרת ממשלת ישראל, אם אכן כך היא הגדירה אותה. מטרתו של הצבא היא להיות זרוע המדינה לשימוש בכוח. זה שבמדינתנו אנשי הצבא גם עוסקים בדיפלומטיה, איננו דבר טוב ותקין. אמנם בן גוריון השתבח פעם שצה''ל הוא צבא העם ועוסק בכל מיני משימות לאומיות- למשל גידול עגבניות- אבל כל זה מזמן עבר וגם אז זה לא היה טוב. |
|
||||
|
||||
מבלי רצון (או יכולת) להכריע אודות רמת המשטרה לעומת הצבא, כמה רעיונות שיכול להיות קשורים: - ההתמודדות של הצבא מול אוכלוסיה אזרחית, בגדול, לא ממש מעניינת אותנו. מדובר בדברים שקורים "שם" מול אנשים שהם "לא אנחנו". המשטרה, לעומת זאת, צריכה להתמודד עם אוכלוסיה אזרחית שמאד מאד מעניינת אותנו - אנחנו. - חיילי חי"ר עושים שירות מוגבל בזמן. לא שאין שחיקה אבל אין דין שלוש שנות שירות כדין "קריירה". - רמת ההשכלה של הלוחם הממוצע, לרוב לא תהיה יותר מאשר 12 שנות לימוד, בגלל העובדה שהגיוס, לרוב, נעשה עם סיום הלימודים בתיכון. |
|
||||
|
||||
- היא לא מעניינת אותנו בדיון הזה משום שזוהי לא משימה עיקרית של צבא, או בעצם לא משימה צבאית כלל. צבא אמור להכריע צבא, לא לתת רשיונות תנועה לסוחרי ירקות; הוא נבחן בצירי התקפה ולא בצירים של יולדת במחסום. המשטרה עוסקת באוכלוסיה אזרחית כמשימה עיקרית וכמעט יחידה, וכך אני מודד אותה. - נכון, אך מצד שני האינטנסיביות של השרות כלוחם בצה"ל גדולה לאין ערוך מן האינטסיביות של שירות משטרתי. החייל גם מסכן את חייו, זוכה לחופשות מועטות ואינו מתוגמל כלל. - בסדר גמור. אם כך, אפשר להציע כמה קריטריונים: אחוז בעלי תעודת הבגרות או ציון בגרות ממוצע, ציוני פסיכומטרי, רמת ההשכלה בגיל 50 וכולי. |
|
||||
|
||||
- אולי זו לא משימה צבאית אבל זו בהחלט משימה של צה''ל. - חייל במודיעין לא מסכן את חייו. גם לא מש''קית חינוך או מ''כ בבסיס טירונים |
|
||||
|
||||
-בסדר גמור, אך זוהי לא משימה ראשית. צה''ל גם מנקה חופים ומקים להקות זמר. אלו לא משימות צבאיות, למרות שהצבא מבצע אותן, וזה נראה לי שגוי למדוד את רמתו של צה''ל לפיהן. -נכון, אך עם זאת - ולמרות השכר הנמוך והתנאים הגרועים - הם מבצעים את עבודתם בצורה מוצלחת מאד יחסית למקבילה המשטרתית. |
|
||||
|
||||
ואני רק אעיר, שכשאני שירתתי בצה"ל, קרי לפני 8 שנים, רק ל-27% מחיילי צה"ל היתה תעודת בגרות. אני מניחה שהנתון הזה השתנה בינתיים, הואיל והונהגה ההזדמנות השניה. לחיילים רבים חסרה רק בגרות אחת או שתיים לתעודת בגרות מלאה. |
|
||||
|
||||
או שזה השתנה בגלל שהיום מקבלים תעודות בגרות כל מי שמסוגלים לקרוא את השלט שמכריז היכן הן מחולקות. "מורה טוב, מורה לחיים - כי צריך 12 שנים ללמוד איך מחסרים." |
|
||||
|
||||
טוב, כמה חיילים כבר יכולים להיות בוגרים בגיל 18? בפרט בימינו, שגיל ההתבגרות מתארך עד שנות השלושים המוקדמות... |
|
||||
|
||||
אתה משווה בין חיילים בשרות חובה לבין שוטרים שהם כאילו בקבע. אם תעשה צבא מיקצועי בו הרובאים יהיו אנשי קבע- תראה שם רמה של משטרה ואף פחות מכך. כשהחליטו בעקבות מלחמת ויאטנם להפוך את צבא ארה"ב מצבא של שרות חובה לצבא מיקצועי- היו צריכים לכתוב מחדש את ספרי ההדרכה כדי להתאימם לרמה הנמוכה של החיילים. באשר למספר האקדמאים שיוצאים מהיחידות הלוחמות- אני יכול להעיד רק על היחידה שלי (שרתתי בשנים 1967-1970). יצאו מהיחידה שלי יותר אקדמאים מהממוצע בישראל באותם הימים. אם אני מנסה לבחון את יחידת המילואים שלי- ככל שרמת האנשים גבוהה יותר כך הם לוחמים טובים יותר במובן הרחב של המילה. |
|
||||
|
||||
צריך להבדיל בין שני מושגים - א. חייל חכם. ב. חייל שמבצע את עבודתו בצורה הטובה ביותר. אני כלל לא בטוח שיש חפיפה בין שני התחומים, בעיקר לרוב העובדה ש95% מהעבודה הנדרשת לביצוע בצה"ל, לפחות על ידי החיילים הפשוטים, היא איננה עבודה שמצריכה מאמץ שכלי כלשהו, ולו הקטן ביותר (ממש"קי שלישות ועד ללוחמים בפלס"ר גולני). סביר שאיכות החיילים תרד ביחס הפוך להעברת הנטל העיקרי על אלו המשרתים מתוך בחירה, אך אין זה אומר שהדבר יביא לירידה בתפקודם, ההיפך. אמנם עונשים, ריתוקים וצעקות עלולים להיות מרתיעים, אך חייל שהצבא הוא מקור פרנסתו לדעתי יהיה חייל ממושמע ביותר. אני יכול להעיד רק על ההבדלים שאני מכיר בינינו, החוגים, לבין הנגדים. בממוצע, רמתם של הנגדים נמוכה בהרבה, ואף על פי כן, נטייתם לנסות לתחמן את המערכת ולהתחמק מכל חובה אפשרית הרבה פחות בולטת. בנוגע לתפקידים הלוחמים - אני אמנם לא בונה אך ורק על זה, אבל אני מניח שחלק לא מבוטל מאלו שימשיכו לשרת גם מעבר לתקופת חובה מינימלית יהיו לא רק אלו שאין להם ברירה, מכל מיני סיבות כלכליות, אלא גם אלו שעושים זאת מתוך עיקרון (הנקראים כיום "קצינים"). בממוצע גס מאוד, רמתם האישית של האנשים האלו היא מעל הממוצע. |
|
||||
|
||||
ו''לאור'' ולא ''לרוב''. ויש עוד כמה, אבל ניחא. |
|
||||
|
||||
כדי להיות קצין בצבא מקצועי, צריך לרצות להתגייס לצבא המקצועי כחייל. וזה משהו שאנשים שנחשבים "איכותיים" בדרך כלל לא עושים במדינות בהן הצבא הוא מקצועי. צבא מקצועי הוא פריווילגיה של מדינות ש: 1. לא ימחקו מעל פני האדמה במקרה של הפסד. 2. יש להן את היכולת להלחם באמצעות הצבא המקצועי כל משך הזמן שידרש כדי להפעיל גיוס כללי ולהכשיר1 מגוייסים חדשים. למדינת ישראל אין את הפריווילגיות הנ"ל, ולכן יש להמשיך בגיוס כללי, גם במחיר של שעמום טוטאלי של חיילים "איכותיים", שמרגישים שהם מתבזבזים בשמירות 8-8-8-8 בפילבוקס. 1 הכשרה של מלחמה בדרך כלל קצרה בהרבה מהכשרה של ימי שלום, דבר הפוגע במקצועיותם של הלוחמים. |
|
||||
|
||||
אני שמח לראות שאתה כעת מסייג עצמך. א. אתה משווה את ההישגים של שתי המערכות ומקיש מכך על איכות האדם. במידה וצבאות ארצות ערב היו מתעצמים בתקציבים, אימונים ונשק חדיש לאורך פרק זמן ארוך (גידול באוכלוסיה, הופעת אלמנטים פליליים מאורגנים חדשים בזירה, פוטנציאל עברייני אלים מתגבר כתוצאה ממתחים חברתיים) ובמקביל היה צה"ל עובר קיצוץ תקציבי שנה לאחר שנה, 'נהנה' מפיקוד בכיר מנוון אשר מתחמק מכל לקיחת אחריות (קיצוץ התקנים בתפקידי השטח, חורים שחורים בתקציב בצורת פרוייקטים כושלים, מטא"ר לא מתפקד) - יכול להיות שהיום היינו מנהלים את הדיון באתר 'הגמל המחרחר' ללא שום קשר לאיכות החיילים המגוייסים. ב. אתה בהחלט מוזמן להמנע מסיפורים אישיים, כקצין קרבי ובן לאיש קבע בדרגה בכירה אני יכול להעשיר אותך באנקדוטות על מג"דים שהורגים ברשלנות חיילים ו'נבעטים למעלה', מפקד אוגדה אשר אישית לא הייתי מרשה לו להוציא את הכלבים שלי לטיול וכו'. בהכרה אישית ורצינית עם שתי המערכות אני לא כל כך בטוח שצה"ל ייצא מנצח במדד שחיתות מול המשטרה. בהתייחס לרמת המקצועיות - משטרת ישראל אינה גוף מקצועי ואין הדבר קשור לאיכות הפרטים המשרתים בה. כמו שהסבירו לך אחרים בפתיל, מא"גיסט טוב יכול להיות מצידי טמבל שלא פתח ספר מימיו ויכולת ההבעה שלו זהה ליפני ממוצע המנסה לדבר עם גאייג'ין העיר. אותו מא"גיסט מטומטם עבר מערכת הכשרה בצה"ל אשר מכינה אותו מקצועית להתמודד עם המשימות המוטלות עליו. ההכשרה המקצועית כמעט ולא קיימת במשטרת ישראל. אני מכיר שתי מערכות שיטור אחרות בשתי מדינות מפותחות מעבר לישראל. בשתי מערכות אלו משרתים שוטרים שגם הם לא בדיוק מגיעים מהקרם של הקצפת של האליטות החברתיות ובמידה מסויימת אין לי ספק שגם במדד השחיתות וגם במדד האלימות אותן משטרות פגומות הרבה יותר ממ"י. אבל אותם שוטרים הם אנשי מקצוע, שוטרים שעברו מסלול הדרכה מקצועי ולמדו את מקצוע השיטור לפני שניתנה להם הרשות להפעיל את כחם. אצלנו שיטור אינו נחשב מקצוע ושוטר אינו מקצוען מה שמוסיף לשישו ושימחו של תנאי הפתיחה הירודים גם כך. שוטרים משלמים הון תועפות ומבזבזים זמן רב על תארים מפוקפקים בדיוק כפי שהזכרת. הון עתק זורם לידים פרטיות אשר בחלקן הגדול נמצאות בחו"ל. השוטר מקבל במקרה הטוב אינפורמציה לא שימושית ובמקרה הרע לומד להפעיל מכונת צילום ברמת הטכנאי. וכל זאת על מנת להיות זכאי לתוספת במשכורת מצד השלטון. לא נראה לך מוזר? האין זה מעניין שכל הקריאות להפנות את הכספים שיורדים לטמיון ולא פחות חשוב - הזמן המבוזבז על ידי השוטרים, להקמת מערכת שתספק קורסי הכשרה מקצועיים לשוטרים אשר בתמורה יתוגמלו בהתאם נופלת על אזניים ערלות? אולי יש מי שמעוניין להחזיק משטרה אימפוטנטית עם מנהלים אשר דואגים לבזר את המשאבים הדלים הקיימים ברשותם בצורה בלתי יעילה? לא מוזר שאיש חקירות מהמקצועיים ביותר המשרתים במשטרה מועבר לאחר לינץ תקשורתי לנהל את קיפול המפיות בחדרי האוכל המשטרתיים? לא מכיר את ניצב מזרחי ואין לי מושג אם הוא מושחת או לא, מבחינה מקצועית מזרחי פעל ללא רבב והצמרת הפוליטית דאגה לסלק אותו כגורם מפריע. במקרה היו אלו גורמים מהימין אך אני די בטוח שהמצב היה זהה אם החקירה היתה מתנהלת כנגד השמאל. פלפלו פלפולים חסרי בסיס עם ציטוטים אשר הוצאו מהקשרם בקמפיין מתוקשר הנסמך על גורמים פליליים ופוליטיים רק על מנת שלאחר שראשו הוסר תקבע וועדת שופטים נהלי האזנה (הגיע הזמן באמת) אשר תואמים בדיוק את הצעדים בהם נקט מזרחי. מוזר לא? שני מפכ"לים שניסו לשדרג את המערכת, לייעל אותה ולהפוך אותה למקצועית יותר נעלמו תוך זמן קצר בנסיבות תמוהות ומנגד מפקדים מושחתים שבזמן כהונתם נחשפו מחדלים ושחיתויות פורשים בנחת בתום כהונתם. מי אישר את הבדיחה של ההסמכה לרבנות? שני מפכ"לים זורקים את האחריות אחד על השני בנוהל הקבוע של מ"י. מישהו מהם משקר ולכם זה עובר וחולף כאילו כלום. כבר כתבתי כאן בעבר מה אני חושב על אדיבות השוטר הממוצע וההופעה שלו (שניהם נגזרים מרמת המקצועיות דרך אגב) ואני מאמין שהביקורת שלי היתה הרבה יותר קיצונית מזו שלך אך כרגיל, אתה ואחרים לא שואלים את השאלות הנכונות. תמשיכו להחזיק שוטרים לא מקצועיים במשכורות רעב ותנאי עבודה ירודים, תתלוננו בתורכם על השירות הרע עד בלתי קיים וכך לבטח משהו ישתנה לטובה. |
|
||||
|
||||
א. מסכים לחלוטין. תקציבה של המשטרה וכמות כ"א העומד לרשותה זעירים יחסית למשימותיה ולמשטרות מקבילות. ב. נהדר. לא נכנס לויכוח הסטטיסטי הלעוס. ג. אינני מסכים לטענתך כי מפעיל מא"ג יכול להיות טיפש גמור, או למצער אינו חייב להיות חכם. מפעיל מקלע טיפש - ותהא הכשרתו טובה ככל שתהא - יורה בחיילים האחרים במחלקה כאשר הם מסתערים ("לא הבנתי את התדריך"), לא מסוגל להבין מצבים משתנים ("התאמנו על גבעות - מה עושים בתוך בג'נין?"), יושב כמו גולם כאשר אינו רואה את מפקדו, שוכח את כל תלמודו לאחר שהשתחרר (כלומר, אינו כשיר למילואים) ועוד כהנה וכהנה. עם חייל כזה אפשר לבצע פעלולי קרקס של תרגילים ידועים היטב, אבל לא להכנס ללחימה שבה הכל משתנה מרגע לרגע, צריך להבין מי אויב ומי לא, ולקחת יוזמה כאשר המפקדים נהרגו. אילו צדקת - צבאות ערב ההיסטוריים, עם כמות עצומה של נשק סובייטי, היתה מכריעה את צה"ל מזמן. אמרתו של דוד בן גוריון יפה כאן : "כל חייל חייב לראות עצמו כאילו בו תלוי גורל המערכה", וכך (אני מקוה) עדיין פועלים לוחמי צה"ל. ד. אתה צודק בהחלט. השלטון המרכזי מנסה ליצור משטרה חלשה ולא יעילה שלא תוכל לחקור אותו בצורה רצינית. ה. אני מסכים בהחלט שדרושה הכשרה מקצועית רצינית לשוטרים, שתארך זמן מספיק, תכלול לימודי משפטים ברמה סבירה ותאפשר לשוטר לאכוף את החוק בצורה הגונה ויעילה. אולם אין להתעלם מכך שהמצב הקיים נגזר הן מרמה אישית נמוכה של המתגייס (שנגזרת בתורה ממשכורת ותנאים), והן מהכשרה גרועה. אל תשכח, ידידי, שאנחנו יושבים באותה הסירה... |
|
||||
|
||||
ג. אני מבין מה אתה מנסה לומר ואני די מסכים איתך במהות הדברים. כנראה שהקצנתי את הדוגמא שלא לצורך. בסיכומו של דבר, מ''י לא מגייסת שוטרים ללא תעודת בגרות בעוד במערך הלוחם תמצא לוחמים נהדרים שלא הייתי מצפה מהם לפתח את החיסון לאיידס. המא''גיסט לא צריך להיות איש ספר אלא בעל יכולת למלא את משימתו הכוללת גם הבנת מצבים משתנים, אלתור וכדומה, יכולות אלו מוקנות לו במערך ההכשרה. בהנחה שרוב שוטרי השטח באים מהיחידות הצה''ליות הלוחמות ורמת ההשכלה הבסיסית שלהם גבוהה מזו של אותן יחידות הרי שנראה שלא כאן טמון מקור הבעיה. 'אל תשכח, ידידי, שאנחנו יושבים באותה הסירה...' זו בטח סירה ענקית... |
|
||||
|
||||
וממש במקרה מתפרסמת כיום כתבה בעניין במוסף של הארץ: "קריאות הקרב של הממשלה נגד הפשע, מעת לעת, הן בדיחות שקופות ומגושמות. כישלונה הנמשך של המשטרה במאבקה בעבריינות אינו מקרי. הוא נובע ממדיניות מכוונת, לסרס את המשטרה ואז לרטון שהיא סובלת מבעיות פוריות. הפוליטיקאים רוצים משטרה חלשה. משטרה חזקה מאיימת עליהם; ירצו בה רק אם יתעורר חשש למהפכה חברתית אלימה. משטרה חזקה עלולה לצאת משליטה: ישסו אותה בגנבי אופניים, או (כמו בתקופת וילק, ידידן של חברות הביטוח) בגנבי מכוניות, והיא תיקח את החוק לידיה ותתפוס גם את מי שגונבים את המדינה. המשטרה אינה של האזרח - היא של השלטון, וכדי שתבין זאת, צריך לדכא אותה בדרגים הנמוכים ולתגמל אותה בדרגים הגבוהים. כך יפנימו שוטרים את תקנון ההתנהגות במערכת וילמדו כיצד כדאי להם לפעול." |
|
||||
|
||||
קיבלתי. יש לך הצעות לשינוי? |
|
||||
|
||||
יש המון אך הן דורשות גישה רצינית וראויה מצד קברניטי המדינה - חלומות באספמיה. יש צעד יעיל וכואב אשר יכול להנקט ע''י האזרח הקטן. בכל יום ושבוע נפגעים אזרחים רבים כתוצאה מעבודה לקוייה ובלתי מקצועית של המשטרה. במקרה של עגמת נפש או פגיעה כלכלית הייתי שמח לראות עשרות ומאות תביעות נזיקין כנגד מ''י. האזרח יגיש את התביעה בשיטת חלוקת הפיצויים עם משרד עו''ד המתמחה בנושא. אין לי ספק שזהו צעד מאוד אפקטיבי בצורה בה המשטרה מתנהלת כיום. בטווח הקצר יקבל האזרח פיצוי על שירות לקוי המגיע לו כחוק ובטווח הארוך לא יהיה מנוס למדינה מלהשקיע באיכות המערכת. |
|
||||
|
||||
אמיר אורן צודק לחלוטין. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהבעיה העיקרית של משטרת ישראל היא שהאנשים שבאים הכי הרבה במגע עם הציבור - היינו, שוטרי התנועה ומי-שזה-לא-יהיה שרושם תלונות במשטרה או עונה לטלפונים שם - הם, בדר''כ, האנשים עם הרמה הכי נמוכה במשטרה. כל מגע של האדם הסטנדרטי עם המשטרה מסתיים במפח נפש, ורוב הפעמים זה לא מעט בגלל השוטרים עצמם והגישה האפאתית שלהם. העניין הוא ששני צעדים עמוק יותר אל תוך המשטרה, דווקא יש אנשים טובים. אנחנו פשוט לא רואים אותם כמעט. זה די אדיוטי, אני חייב להודות, אבל זה תוצר הגיוני של העקרון הפיטרי. |
|
||||
|
||||
כאן אני מסכים לחלוטין עם עמיתי היפאני. שוטר תנועה ואיש מוקד צריכים כללי התנהגות ברורים והכשרה מקצועית נאותה, ולאו דווקא תואר ראשון במשפטים. אני לא בטוח שרמת ההשכלה במוקד של חברה סלולרית גבוה מרמת ההשכלה במוקד 100, אבל במוקד הטלפוני של חברה מסחרית ישנם כללים מאד נוקשים של עבודה. בנוגע למוקד 100, אני מגלגל כבר כמה שנים רעיון: לאחד את כל המוקדים (משטרה, מכבי אש ומגן-דוד-אדום) למין 911 ישראלי כלל-ארצי, עם מוקדנים מקצועיים. מה דעתכם ? |
|
||||
|
||||
לא אמרתי השכלה, אמרתי רמה. מדובר באנשים שתודעת השירות שלהם היא אפסית, והיכולת שלהם לתקשר עם הציבור בצורה אדיבה ונאותה קרובה מאוד לאפס. פנימה יותר אל תוך המשטרה, בדרך כלל, יש אנשים יותר נחמדים. דווקא שוטרי התנועה, שנפגשים עם הציבור בעיקר בסיטואציות בלתי נעימות בעליל, היו צריכים ללמוד להיות יותר אדיבים ולקבל את הכעס של האנשים בקצת יותר קלילות והבנה. אבל גם החוקים אשמים. עכשיו, אם אני צריך לעצור בצד הדרך ועוצרת מאחורי ניידת משטרה, כפי שהן נוהגות לעשות, הדבר הראשון שקופץ לי לראש זה שהם הולכים לתת לי דו''ח כי יצאתי בלי האפוד הצהוב האדיוטי הזה. |
|
||||
|
||||
נניח שרמתם נמוכה (בלי להרגיז את עמיתנו היפאני). האם אתה חושב שמערכת של הכשרה מקצועית, כללי אתיקה וביקורת פנימית הדוקה לא יכולים לשנות את מראהו של שירות 100? אם אתה לא מקיים את החוק - לטעמי, אחד החוקים החיוביים ביותר שכנסת ישראל חוקקה מעודה - מגיע לך לקבל דו"ח בעדו. העובדה שהשוטרים טורחים לאכוף את העבירות שקל לאכוף היא עניין אחר. |
|
||||
|
||||
את/ה לא מרגיזה ואפילו צודקת. השוטרים בהכללה מגיעים משכבה באוכלוסיה בה תליית קוביות פרווה על המראה הקדמית נחשבת להישג מכובד יותר מאשר פיתוח טכנולוגיה שתאפשר לשדר תמונה באמצעים אלקטרוניים למרחק רב. כל כניסה למפלג הבילוש במרתף היתה עבורי חוויה אנתרופולוגית. אבל. הבעיה שלי עם מה שדובי אומר היא שלדעתי אי אפשר ולא רצוי לאהוב שוטרים. אני לא אוהב שוטרים *כסמל* ולא אהבתי שוטרים או את המשטרה גם בזמן ששירתתי במערכת. המשטרה היא גוף הפוגע באזרח באופן תמידי. אחד מהמקצועות הבודדים בהם העובד מחוייב לפגוע באזרח. האמרה לגבי היות השוטרים פושעים ברשיון היא נכונה במהותה. גם אם השוטר ייתן לך דו"ח על עבירה מהותית עדיין תרגישי שנפגעת שלא בצדק - תגובה אנושית. גם ביפן למשל לא אוהבים שוטרים אבל הכבוד שרוחשים להם מרקיע שחקים. גם במדינות פחות קיצוניות כמו אירופה או ארה"ב היחס בין המשטרה לאזרח קרוב יותר לזה היפני מאשר לישראלי. הסוד לדעתי הוא בהדדיות. אם אנו מסכימים שהאזרח לא יכול ולא צריך לאהוב את השוטר הרי שעליו לכבד אותו. אותו הכבוד צריך להיות מוקרן מהשוטר לאזרח במידה שווה באמצעי הבסיס הבאים - השוטר חייב להיות ייצוגי. השוטר חייב לתת הרגשה לאזרח שהוא מסוגל לספק לו את השירות עבורו הוא מקבל משכורת מכספי המיסים. השוטר חייב להיות אמין. השוטר חייב להגן על החוק מעל שיקולים פוליטיים או פופוליסטים. השוטר חייב לתת לאזרח את ההרגשה שהחוק יישמר בכל מחיר (אין הכוונה שימוש בנשק להשמדה המונית) כלומר מי ששולט בסדר הציבורי הוא השוטר והוא ישתמש ללא התנצלות בכח המופקד בידיו לדאוג שהסדר יישמר. בהתייחס למשטרת ישראל אני סבור כי, לפחות בדרגים הנמוכים, מקבלת המשטרה ציון עובר רג בנוגע לסעיף האמינות וזו בהקבלה למשטרות אחרות. בכל שאר הפרמטרים מ"י נכשלת כשלון חרוץ. |
|
||||
|
||||
המשטרה היא "אחד מהמקצועות הבודדים בהם העובד מחוייב לפגוע באזרח"? זה נשמע לי תמוה ביותר. הרי השוטרים נועדו להגן על האזרחים, לא? |
|
||||
|
||||
להגן על האזרחים מפני האזרחים האחרים. |
|
||||
|
||||
מה שדורפל אמר. |
|
||||
|
||||
אם מותר לשאול, מה היה התפקיד שלך במשטרה? |
|
||||
|
||||
חוקר ביחידה המרכזית של מחוז ת''א. |
|
||||
|
||||
בחייך, לא הגיע הזמן להסיר את התחפושת? אתה חושב שאחרי פרשת צחי בן-אור אנחנו קונים את זה שאתה חי ביפן בגלל אישה, אהבה, משפחה וכל הבולשיט הרומנטי הזה? ספר אם עבדת בשביל האלפרונים או האברג'ילים, את מי חיסלת, מי רודף אחריך ואיך יצרת את הקשרים עם היאקוזה. זה הרבה יותר מעניין מאיזה חוקר בימ"מ שתפס כמה סוחרי סמים מדרג ז'. |
|
||||
|
||||
חמודיק, אני זה לא ראובן, לא יהיה לי קשה לאתר היכן אתה גר ואז השאלה תהיה האם לעשות לך אאוטינג אכזרי או לשכוח בטעות חצי קילו קוק בבגאז' של המיצובישי מודל 04 שלך. :-) __ אסף לאחר צפייה בתחילת העונה החמישית של 'המגן'. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון מודל 1904? |
|
||||
|
||||
לא, מיצובישי זירו סן. הספרות נכתבו הפוך בהודעה המקורית. |
|
||||
|
||||
אם אפשר קילו שלם, אעשה לך מחיר טוב. |
|
||||
|
||||
זו היתה יכולה להיות הצעה מפתה אם נתעלם מהעובדה שגרושים עם חור יצאו מהמחזור. |
|
||||
|
||||
אני מכירה מדינה פדראלית במערב אירופה שבה תדמית השוטרים נמצאת במקום נמוך יותר מזו של הישראלים. ובארה''ב שמעתי אי אלו בדיחות דונטס. |
|
||||
|
||||
אם העולם היה מורכב רק משחור ולבן היה לנו נורא משעמם. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל לפעמים אנחנו מארגנים אותו לנוחותנו לפי דימויי שחור לבן. דימוי אחד שכזה יהיה ''האירופאים יותר יעילים''. |
|
||||
|
||||
קח למשל את הכייסים האירופים. בישראל, כאשר הארנק שלי היה נעלם, הייתי יכולה להיות בטוחה שכרטיס האשראי שלי מנוצל עד תומו לפני החסימה (מה שהיה מגיע לידי ביטוי בפירוט שהיה מגיע לאחר מכן). לא היה סיכוי שאי פעם אראה שוב את הארנק ותכנו. אני בטוחה ששלל המסמכים האישיים והפריטים הסנטימנטליים בארנק נוצלו כראוי, והארנק עצמו נמכר בודאי כחלקי חילוף. ובעיר הבירה הגרמנית? כשבוע לאחר הכיוס, נמצא הארנק על תכנו. כרטיסי אשראי מפהקים משעמום. רוב הכסף המזומן אמנם נעלם, אבל הם השאירו עודף (!). |
|
||||
|
||||
איך את מסבירה את זה? מישהו מיהר למכולת והשאיר את הארנק בבית? |
|
||||
|
||||
הארנק נעלם ברכבת תחתית אחת, ונמצא שוב ברכבת תחתית אחרת. יכול להיות שהכייס מכור לחיי הריגוש של נסיעה ברכבות תחתיות, ועוצר רק על מנת לקנות משקאות קלים בחנויות המכולת שנמצאות על הרציפים, אשר אינן מקבלות כרטיסי אשראי. |
|
||||
|
||||
היתכן שבגרמניה נוהגים הספקים לבחון את חתימת הלקוח ולהשוות אותה למה שמופיע על הכרטיס? נשמע לי מתאים לסטריאוטיפ הייקי. |
|
||||
|
||||
כמובן שאתה צודק. (אוף, למה סטראוטיפים צריכים לקלוע לפעמים?) מה שנפלא מבינתי הוא העובדה שהקופאים וקופאיות מוצאים את הקשר בין החתימה על הכרטיס שלי, והחתימה על הקבלה. אני לא רואה את הדימיון. |
|
||||
|
||||
באנגליה, למשל, הלקוח צריך ליצור קשר עם הבנק, ולאשר איזה מהתשלומים/חיובים המופיעים בפירוט האשראי יש לבצע1. 1 מידע על בסיס הספר הזה: |
|
||||
|
||||
זה כבר נשמע כמו אנטישמיות לשמה. |
|
||||
|
||||
אפשר להגיד משהו כזה: יעילות ארופאית = מוסר עבודה פרוטסטנטי יעילות שמית = ניצול מחפיר |
|
||||
|
||||
"יעילות שמית" - את מתכוונת "יעילות בעניין *שמות*"? |
|
||||
|
||||
בן יוסף ואיבן יוסוף הם שמות, לא? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע איך זה עובד בגרמניה אבל בארה"ב, בניגוד לישראל, כרטיס האשראי איננו כרטיס חיוב. הלקוח מבוטח כנגד גניבה (מקסימום ישלם 50$ הישתתפות עצמית, אם בכלל), וחברות האשראי מנטרות באופן שוטף את השימוש ועוצרות מייד כל שימוש שחורג מהדפוס הרגיל של בעל הכרטיס. |
|
||||
|
||||
לפי נסיוני בארץ, לקוח שמודיע על העלמו של הכרטיס אינו מחוייב בהוצאות החריגות שמופיעות בתאריך ההעלמות, גם כאשר הודיע על כך יומיים לאחר מכן. את הדיווח על אותן הוצאות חריגות הוא מקבל בכל מקרה. |
|
||||
|
||||
מה פירוש "ועוצרות מייד כל שימוש שחורג מהדפוס הרגיל של בעל הכרטיס"? מה יכול להיחשב "דפוס רגיל"? |
|
||||
|
||||
פרופיל השימוש האישי של בעל הכרטיס לפי חתכים גאוגרפיים, רמת ההוצאה, סוג הקנייה, פיזור השימוש וכו'. |
|
||||
|
||||
די מדהים. |
|
||||
|
||||
מצחיק אותי שבן אדם יושב מול מחשב(!), והשורה ההיא עוד יכולה להדהים אותו. |
|
||||
|
||||
לפני מספר חדשים התקשרו מחברת האשראי לנייד של היפנית ושאלו אותה למקום המצאותה. מסתבר שמישהו ניסה לחייב את כרטיס האשראי בחנות באי הוקאידו, 1500 ק"מ מצפון לנו. אף כי החיוב היה בסדר גודל בינוני זה הקפיץ להם משהו במערכת והם ביצעו את הבדיקה בזמן אמת. |
|
||||
|
||||
זה נשמע מרשים. האם הכרטיס אבד/נגנב לה? |
|
||||
|
||||
לא, היתה פריצה לבנק הנתונים של לקוחות YAHOO יפן וחלק מכרטיסי האשראי שוכפלו. אני לא מבין במחשבים אבל זה לא נראה פשוט לייצר חתיכת לוגריתם שיכול לתת התראות ביעילות מקסימלית כזו, אולי אני טועה. |
|
||||
|
||||
אלגוריתם. לוגריתם זה משהו אחר. אתה מוקף כל היום בפלאים גדולים הרבה יותר. אם חתיכת הקוד ההיא בונה עליהן הרבה חדש, זה לא השתמע מהתיאור. לזהות ששתי קניות עם אותו כרטיס האשראי, פיסית, התבצעו במרחק של מעל אלף ק''מ במרווח זמן של עשר דקות, זה לא בדיוק מסובך, ביחס לכל שאר הדברים שנעשים בדרך לפרסום ההודעה הזאת. יכול להיות שהאלגוריתם שלהם הרבה יותר מורכב, אבל עדיין לא נשמע לי שיש שם משהו חדש במיוחד. כמובן שיכול להיות שאני טועה, אבל נראה לי שכדי להתלהב מזה אתה חייב להיות די בלתי-מודע לכל מה שמחשבים עושים סביבך כל הזמן. |
|
||||
|
||||
ודאי שאם שתי הקניות התבצעו בתוך 10 דקות במרחק מרשים, זה דבר מעורר חשד. אבל אם הקנייה האחרונה של היפאנית הייתה יומיים קודם, אז ייתכן שעלה בדעתה לנסוע לאותו אי, לא? |
|
||||
|
||||
כן. ואני סקרן לדעת מה הם עושים במקרים האלו. אבל אני לא מצפה להיות מופתע מהתחכום1. ----- 1 זה לא אומר שאני מצפה שזה יהיה פחות מתוחכם מהדבר הטוב ביותר שאני יכול לחשוב עליו. אבל אני כל היום במגע עם דברים מתוחכמים הרבה יותר מכל מה שאי-פעם חשבתי עליו בעצמי. |
|
||||
|
||||
אה שכחתי, אני גם לא מבין גדול במתמטיקה. אבל זהו, שלא בוצע שימוש בכרטיס האשראי בסמוך לנסיון ההונאה ואני מדבר על פרק זמן של ימים. בכפר היפני הולכים עם כל המשכורת החדשית בארנק. מצד שני בטיולים בחו''ל אף פעם לא נערכו בירורים וזה לא שעדכנו מראש את חברת האשראי... |
|
||||
|
||||
מן הפריצה ההיא שדיברת עליה שינתה כמה פרוצדורות, וייתכן שהכרטיס המדובר היה ברשימת החשודים (ע"י מה שהיה ב YAHOO). |
|
||||
|
||||
עפ''י, לא ע''י. |
|
||||
|
||||
זה גם מה שאני חשבתי לטומטומי אבל הסתבר לי שזה נוהל די נפוץ שחוו גם בעלי כרטיס שאינם לקוחות יהוווו. |
|
||||
|
||||
חברת האשראי בטח נדלקה שבאותה חנות באותו כפר הופיעו בבאת אחת הרבה כסף של הרבה כרטיסי אשראי שונים. הרבה יותר קל לנטר ולגלות חריגות ברמת החנות מאשר ברמת הקונה. |
|
||||
|
||||
יכול להיות |
|
||||
|
||||
אתה משלם על כרטיסי הטיסה במזומן? |
|
||||
|
||||
תתפלל, גם על דברים יקרים יותר. |
|
||||
|
||||
ברכת "המוציא שקל מן הארנק"? |
|
||||
|
||||
יין, שקל' דולר, מה זה משנה? אני הרגשתי כמו מיסטר סופרנו כשקניתי את מערכת הסאונד המרשימה בבוחטה של שטרות מרשרשים. מאז התחלתי להסתובב בבית בחלוק מרופט ולמלמל "I'm losing my fucking mind" |
|
||||
|
||||
לפני כן היית עושה זאת בעירום? |
|
||||
|
||||
כדבר הצעירים עימם אני נמנה, מה קשור? |
|
||||
|
||||
לפעמים הידיים, לפעמים הרגליים, לפעמים גם וגם. |
|
||||
|
||||
באזיקים או בגרביונים? |
|
||||
|
||||
בקימונו... |
|
||||
|
||||
יש בעיה של כייסים בארץ כמו בערים אירופאיות מסויימות? כל פעם שאני באירופה אני מפחד כל הזמן על הארנק. כולל פעם אחת שראינו מישהו מכוייס מול העיניים שלנו. |
|
||||
|
||||
כייסות היא אמנות עדינה ומורכבת. בארץ אין לאנשים סבלנות לזה - הם סתם דוקרים, יורים, חוטפים ובורחים. |
|
||||
|
||||
זה נכון. זה בעיקר משום שהצברים ידועים בגילוי לב שלהם. פעולות נסתרות אינן הולמות את אופיים. |
|
||||
|
||||
אני לא מכירה את הסטטיסטיקות. אבל גם בישראל יש מצבי צפיפות שבהם צריך להשגיח על הארנק קצת יותר. |
|
||||
|
||||
לפני כמה זמן הייתי במועדון באזור המרכז, ובדרכי החוצה נתקלתי בבחורה זועמת ובוכיה באזור הכניסה שטענה ש"5 פעמים כבר גנבו לי פה את הפלאפון", למרבה השעשוע היא גם עצרה אנשים "חשודים"(לא בלונדינים) וביקשה מהם להראות לה את הפלאפון שלהם. כמובן שהדבר לא התקבל בברכה, וסיפק לי דקות של הנאה1. לתשומת לב המתדיינים על "שנאת סיכון". 1 עם כל הצער על הבחורה... |
|
||||
|
||||
והיא לא חשבה להתקשר לפלאפון? אולי הגנב יתרצה להחזיר את הפלאפון תמורת סכום סמלי? |
|
||||
|
||||
אתה מכיר נתונים מספריים ? אחוזי פענוח של מקרי רצח או שוד, למשל? |
|
||||
|
||||
איזה אחוז ייראה לך מספק? מדהים? כישלון חרוץ? לי פשוט אין מושג למה לצפות, נניח שיש נתון כזה ושהוא עומד על 75 אחוז, אז אני אמור להיות מרוצה או לזעוק בזעם כנגד הרשויות המפקירות את חיי? |
|
||||
|
||||
אני שואף לממוצע מערב אירופאי. זאת למרות שברור לי שרמת פשיעה ואחוזי פענוח הם תלויי תרבות, סביבה, אקלים, חברה והשד יודע מה עוד. שתי דוגמאות מעניינות (לטעמי) הן רצח סדרתי, שאופייני למדינות מסויימות וכמעט לחלוטין נעדר מאחרות, ורצח על רקע "כבוד המשפחה." אגב: האם אתם מכירים את התיאוריה האפלה על הרוצח הסדרתי של יערות ירושלים? |
|
||||
|
||||
לא מכירים. אנא ספר. |
|
||||
|
||||
אני לא ממש זוכר את הפרטים, אבל עלתה טענה שמעשי האונס והרצח שהתרחשו ביערות ירושלים בשנות התשעים היו מעשיו של רוצח בודד. זה פרנס כמה כותרות של מקומונים בזמנו. |
|
||||
|
||||
לא מעבר למה שמפורסם על ידי המשטרה, לא מקור שכדאי להסתמך עליו. אבל דווק סטטיסטיקה של רצח או פשיעה חמורה אחרת היא פחות רלוונטית לנושא. האזרח הפשוט נחשף לעבירות הרבה יותר 'פשוטות' ואפורות ושם הוא בא במגע עם המשטרה הכחולה. עבירות רכוש, עבירות אלימות לא חמורות, הונאות ומוסר, אלו הבעיות שבאמת מטרידות את האזרח התמים ואלו הבעיות אשר להן מ''י לא מסוגלת לתת מענה. |
|
||||
|
||||
אלא אם כן, כמובן, האזרח הפשוט הוא ניצב בדימוס. אז כבר אפשר לתת מענה: |
|
||||
|
||||
אני לא מבין למה אתה כל כך קטנוני, גם האזרחית הפשוטה פנינה רוזנבלום קיבלה שירות לא רע. (שים לב לקולקציית אביב 64' בטוב טעם בתמונה) אפשר לפחות לשלול אפליה מגדרית כסיבה למחדלי מ"י. |
|
||||
|
||||
במוקד של חברה סלולארית עובדים סטודנטים ומשוחררי צבא. וזה קהל יותר איכותי מאנשים שגילו שהדבר הכי טוב שהם יכולים לעשות בחייהם זה להכנס למנגנון שישלם להם כרגע שכר מינימום תמורת שעות עבודה מטורפות, אבל יבטיח להם פנסיה בעתיד. |
|
||||
|
||||
ואני חשבתי לתומי שההסבר לנצחונותיו המפוארים של החייל העברי ב56\48 טמון ביכולתו השכלית העדיפה. שוין כנראה שהיה לנו פשוט נשק יותר טוב ויתרון בכח אדם. |
|
||||
|
||||
קצין חי"ר, נדרש לראיה אסטרטגית ולתבונה. לא לסכן את חייליו סתם. לא לשלוח אותה למשימות חסרות שחר. לא חסרים גנרלים אידיוטים בהיסטוריה. גנרל חכם הוא יתרון. קצין חכם, גם אם זוטר, שמצליח לנתח את המצב ולחשוב בעצמו, הוא יתרון. גם אם אתה אידיוט, לא בהכרח יהיה לך קל יותר להעביר 8 בפילבוקס. |
|
||||
|
||||
בהמשך לדבריך, קצין(/רכז/קוואטרבק) גם, מה לעשות, נהרג לפעמים, או אז (גם, אבל לא רק!) מש"ק/חייל איכותי גם הוא מהווה יתרון. בכל אופן, לא נותר לי אלא לתהות איך טפשות מהווה יתרון בשדה הקרב. באמת שלא הצלחתי להעלות בדמיוני אף לא סיטואציה אחת כזאת. |
|
||||
|
||||
טיפשות עוזרת לך להגיע לשדה-הקרב. חוכמה תעלה אותך למטוס לארה''ב. |
|
||||
|
||||
יש לי קרובי משפחה שעשו את זה: הם נורא פחדו על אחד מהילדים שלהם שחלילה וחס ילך לצבא, ושלחו אותו לדודים בפנמה. באמת חכם מאוד. במשך 20 שנה הם היו צריכים לפגוש אותו באירופה, כי אם הוא היה מגיע לארץ, מצ"ח היו מחכים לו בשדה התעופה. |
|
||||
|
||||
לא מצ''ח. משטרה צבאית סתם. אין מה לחקור במקרה שלו. |
|
||||
|
||||
עדיף להפגש באירופה על להפגש בבית קברות. נכון שזה קצת יותר יקר, אבל יש דיוטי-פרי. |
|
||||
|
||||
הרבה מאוד אנשים מתגייסים לצבא, ובכל זאת לא נפגשים בבית הקברות. ומי שרוצה לחיות בארץ הזאת, צריך לקחת סיכון מסויים. שלא לדבר על כך שיש עוד דרכים להמנע מלהפגש בבית הקברות: להוריד פרופיל, למשל. |
|
||||
|
||||
דיברנו על שדה קרב. אם הוא עזב, כנראה שלא היה עד כדי כך מעוניין לחיות בארץ הזאת. אני מבין אותו. |
|
||||
|
||||
אז עד 2022 לא היה שירות צבאי חובה כלל. |
|
||||
|
||||
האם המערכת משוכנעת שהשירות הצבאי אכן יקוצר, כפי שטוענת הכותרת? |
|
||||
|
||||
אם אני זוכרת נכון, הרמטכ"ל נאם על זה יפה מאוד. וגם שר האוצר. מצד שני, יש להזכיר שעד היום, בנים מקבלים מענק ופיקדון על 32 חודשי שירות, בעוד שבפועל הם משרתים 36 חודש. כי כשחוקקו את עניין המענק והפיקדון, גם חשבו לקצר את השירות. ואם לצטט את מש"קית ההשכלה של פיקוד צפון בשנים 97-98, "4 חודשים מניחים שאתם מתנדבים"1. 1 ציטוט נוסף: "בעבר2 אפשרו לחיילים ללמוד באוניברסיטה הפתוחה. היום זה אסור בפקודות אכ"א, אבל אף אחד לא אוכף את זה ואתם לא שמעתם אותי אומרת את זה". 2 עבר = שנים ספורות לפני כן. |
|
||||
|
||||
1 את לא רצינית. יש להם גם נימוק או שזו עוד שרירותיות של הצבא? (אני למדתי בפתוחה וכמובן שלא זכיתי לשום עזרה רשמית מהצבא, אבל המפקדים שלי היו מספיק הוגנים כדי לתת לי עזרה לא רשמית. מה שכן, אף פעם לא שמעתי שזה *אסור*). |
|
||||
|
||||
1 שרירותיות. או, השערה שלי, שלימודים בפתוחה זה משהו שהם מציעים לנגדים וקצינים, עם סיוע הצבא. והם לא מעוניינים שסתם חוגרים יהנו מהעניין, גם ללא סיוע. מתי שרתת? יכול להיות שכששרתת זה היה מותר. או שמפקדיך, כמוך אתה, לא היו מודעים לכך שזה אסור. אני בתור מש"קית חינוך הייתי מקבלת את חוברת הקורסים של האוניברסיטה הפתוחה כל שנה, באיזה בסיס שלא שהיתי בו. ואם האוכלוסיה היתה אחרת ואופי השירות היה מאפשר, גם הייתי עושה לה קצת נפשות. אני משערת שהרצאתה של מש"קית ההשכלה נועדה לתת רעיונות לאנשים, שיהיו מודעים לאפשרות. |
|
||||
|
||||
בדיוק אתמול או שלשום התבוננתי באיזה בריסטול שזה עתה נתלה על ידי אחת מהמש''קיות, בו נכתב במפורש שהצבא מאפשר לכל חייל לימודים באו''פ. מצד שני, מדובר באותן מש''קיות שפסלו אותי בחידון היסטוריית ישראל כשאמרתי שאהוד ברק היה גם רה''מ וגם שר ביטחון. |
|
||||
|
||||
אז התקנות השתנו. האמור לעיל התייחס לשנים 97-98'. שמח בחור. מש"קיותיך אולי פוסטמות1, אבל הן אמורות לדעת אם צה"ל מאפשר כרגע או לא. לפחות זה. 1 ותן לי לנחש, גם צפונבוניות. |
|
||||
|
||||
עכשיו שאני חושב על כך-איך בכלל הצבא יכול לאסור דבר כזה? לצנזר את הדואר שלך? |
|
||||
|
||||
אולי אחת הסיבות שהעניין לא נאכף. לנצנזר את הדואר הנכנס בטח שלא. לא עושים את זה, מה גם שכאמור, למשרד החינוך הבסיסי היתה מגיעה חוברת הקורסים כל שנה (באו''פ לא היו מודעים לעניין, והם המשיכו, לפי הזכור לי, לתת הנחות לחיילים). אולי הם לא רצו שיותר מדי אנשים יבקשו לצאת לחופשות מיוחדות כל פעם שיש להם בחינה. |
|
||||
|
||||
אתה שואל איך אפשר לאסור או איך אפשר לאכוף את האיסור? |
|
||||
|
||||
איך אפשר *לאסור*. זה בסתירה לחוקי צבא אחרים לעניות דעתי. הרי אי אפשר למנוע מחייל לקבל את חומר הלימוד, ואי אפשר למנוע ממנו לשלוח תרגילים פתורים ( מכיוון שאין כאן עברה בטחונית). האם מישהו פעם ניסה להעמיד את פקודות מטכ"ל במבחן בג"ץ? |
|
||||
|
||||
מה שכן אפשר לעשות הוא להכניס את החייל לכלא אם ייחשף, למרבה הבושה, שהוא לומד בפתוחה. התוצאה תהיה חיילים שלומדים בשירותים (כמו שידיד שלי נאלץ לעשות כשאסרו עליו ללמוד לתואר שני). |
|
||||
|
||||
אני לא יודע איך אפשר להבדיל בין מישהו ש''סתם'' קורא חומר לימודי, לבין מישהו ש''לומד'' באו''פ. ההבדל היחיד הוא ברישום הביורוקרטי, ואני מאוד אופתע לגלות שיש דרך חוקית למנוע ממישהו לשלוח את כספו לאו''פ יחד עם טפסי הרשמה. |
|
||||
|
||||
מה הבעיה? פשוט נעלה למשפט את כל מי שקורא ספר של האו"פ, וגמרנו. זו לא תהיה הפעם הראשונה שבה בצבא פוסלים משהו באופן גורף כי חלק מאלו שעושים אותו "מנצלים זאת לרעה". |
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת "נעלה למשפט"? איזה חוק מטכ"ל הופר? |
|
||||
|
||||
אתה שואל איזה חוק הופר בחוקים הקיימים, או איזה חוק הופר במקרה ההיפוטתי של "מה הצבא יכול לעשות אם הוא רוצה לאסור לימודים בפתוחה"? במקרה השני, החוק שאוסר קריאת ספרים של האוניברסיטה הפתוחה (אפשר גם לשפר את זה לחוק שאוסר על קריאת ספרים בכלל בזמן השהייה בבסיס - למעשה, קצין השלישות בבסיס שהייתי בו אסר על קריאה/שמיעת מוזיקה במשרד, ומי שעבר על החוק - נענש). |
|
||||
|
||||
בבסיס שלי1 היה נהוג שאת טופס הטיולים "עושים לפי הסדר". ואף אחד לא יחתום לך אם אלה שלפניו לא חתמו. נשאלת השאלה: למה? מה עניינם של האפסנאים אם הסדרתי כבר את ענייני בשלישות ואצל הרס"ר? ככה. כשהשתחררתי, מפקדתי הישירה ימ"ש טרחה והגיעה ב-16:00. עד 16:00 לא יכולתי להתחיל בהליך השחרור. יצאתי מהבסיס בשעה שלו הייתי עדיין חיילת, הייתי צריכה ללון בבסיס ולצאת למחרת. אם בטמטום צבאי עסקינן. 1 ליתר דיוק, בבסיס השני שבו הייתי. |
|
||||
|
||||
במשרד? בסדר. אבל לאסור על מישהו לקרוא באופן גורף? איכשהו אני לא חושב שזה היה עובר את מבחן טל"מ. |
|
||||
|
||||
לא יודע לגבי הפתוחה. אבל בתקופתי נאסר על חיילים בשירות חובה ללמוד באוניברסיטה ועתודאים אולצו לחתום על סעיף המורה לאוניברסיטה להעביר את המידע אודותיהם לצבא, לפי דרישה. |
|
||||
|
||||
אם אני לא טועה, הטיעון היה מניעת אפליה בין חיילים עורפיים שיכולים ללמוד ובין חיילים קרביים שלא יכולים ללמוד. אחד מהמגיבים הקודמים כבר הזכיר את כריתת הרגליים של ההולכים שנועדה ליצור שוויון עם הנכים. |
|
||||
|
||||
חופש הפעולה של הצבא כלפי חייליו הוא נרחב ביותר. לא הבנתי בסתירה לאילו חוקי צבא אחרים הדבר עומד. אי אפשר למנוע ממנו לקבל ולשלוח דואר, אבל מותר, למיטב ידיעתי, לצבא לאסור על החייל ללמוד, קרי, לקרוא את החומר הספציפי הזה ולפתור את התרגילים. לחייל, באופן רשמי, אין זמן חופשי, למעט חופשות. אולי אסור לצבא למנוע מחייל לעסוק בכך בחופשה, אבל לא על כך מדובר. |
|
||||
|
||||
אתה טוען שבפקודות מטכ"ל באישהו מקום מופיע איסור מפורש על קריאה על נושא כלשהו? |
|
||||
|
||||
למה זה צריך להופיע בפקודות מטכ"ל? מפקד המרכז שלי לא יכול להורות לחייליו לא ללמוד? |
|
||||
|
||||
לא יודע. השאלה היתה לגבי פקודות מטכ''ל. |
|
||||
|
||||
2000-2003. מיותר לציין שהלימודים בפתוחה הם פחות או יותר הדבר היחיד שגרם לי להרגיש שהשירות שלי לא היה בזבוז זמן מוחלט. |
|
||||
|
||||
הממ... אני ניצלתי את הזמן כדי להקים את האייל... |
|
||||
|
||||
"למה שרק *אני* אבזבז זמן?" |
|
||||
|
||||
אם הרמטכ"ל ושר האוצר הכריזו על כך, הכותרת היתה צריכה להיות בסגנון "הרמטכ"ל ושר האוצר: השירות הצבאי יקוצר וכו"'. לא? רק כדי להיות בצד הבטוח של העניינים אם וכאשר הגורמים המוסמכים יחזרו בהם. |
|
||||
|
||||
"אפשר לדבר על התייעלות, על צו השעה, על צורכי המדינה – התכל'ס מתרחש כשמישהו מצליח לייצר את המנגנון הכלכלי שמספק לכולם תמריצים ללכת לאותו כיוון". משה פרל, העורך הכלכלי של "מעריב", על הרפורמה בשירות הצבאי: |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |