 |
ביכורים: הדבר החשוב ביותר שיצרתי בשנה האחרונה הוא | 2634 |  |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
 |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
 |
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
בחרתי ''ילד'', למרות שלמעשה הוא עדיין מתבשל. מצד שני, לפחות הוא בכור, אז הוא באמת יהיה ביכורים. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בתי הבכורה נולדה בסתיו האחרון,בחרתי "ילד" וזה אכן ארוע מכונן. אבל המאמרים האקדמיים שפירסמתי השנה "חשובים" יותר לקריירה ולקהילה המדעית. האם נשקלה בעבר האפשרות לאפשר סימון מספר תשובות בסקר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי שמחה לסמן ''ילד''. לצערי הרב, אני נאלצת להסתפק במאמרים אקדמיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע לך להרוג שתי ציפורים עם התזה הבאה - יש שלבים בהריון שבהם אלכוהול דווקא מסייע לעובר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשבוע 1- | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זו הייתה כוונתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחשתי שזו כוונתך, כתבתי את זה רק כדי שיהיה לה רפרנס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר שמניין השבועות בהריון נמדד מהוסת האחרונה, כדי שהאלכוהול ישפיע את פעולתו הוא צריך להלקח לקראת סוף השבוע ה-2. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנ"ל אני הייתי מסתפקת ב"חבר/ה חדש/ה" (מכר/ה? מודע/?) ונאלצתי לכתוב "מאמר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי נולד בן בסתיו האחרון. המאמר האקדמי שפרסמתי נחמד, אפילו יש בו חידוש. הוא יתרום לקריירה, אולי אפילו לקהילה המדעית המצומצמת שמתעניינת בו (מדעי הרוח). כמה הוא יתרום לאנושות? מסופקני. אני מקוה שהילד שלי יתרום הרבה יותר. אני לא רואה בלידת ילד אירוע אישי בלבד, אני באמת ובתמים סבורה שזו יצירה משמעותית, בעלת פוטנציאל יצירה אינסופי. ואם כבר - היצירתיות שלי בנוגע אליו מתבטאת בעיקר ביחס לחינוכו וגידולו. עצם הלידה איננה ממש יצירה אנושית בעיני. ואם כך - בשנה האחרונה אני מקוה שיצרתי דברים משמעותיים אצל יותר מילד אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה המאמר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על המנגנון המתודי המפעיל את הזיקה שבין מעשי חכמים, לבין הקשרם הדרשני (בקבצים מדרשיים שונים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע מעניין. שמא תכתבי על זה משהו גם באייל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טלי מבקשת ממני כל הזמן לכתוב משהו לאייל. אני באמת צריכה לעשות את זה פעם. מצוקת זמן קשה (אני עסוקה בלגדל ילדים בין השאר...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חכי חכי, אנחנו עוד נייסד את בנק הזמן - היועץ הראשי יהיה טל, שישתמש לצורך העניין באוברדרפט הזמן הכבד שלו - ודי מהר נתחיל לחלק הלוואות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם טרם קראת את "מומו" - קודם כל, רעיון יפה. שנית, קרא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי, אבל לפי התיאור בוויקי זה נשמע לי כמו ספר תיעודי לכל דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Do tell.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז סימנתי ''אחר'', והנה אני מפרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''פרט'' פירושו גם איזה ערכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשבוע הקרוב אני חוגג בדיוק שנה בוויקיפדיה, אז יוצא שכל מה שכתבתי נכנס לסקר. הערכים הטובים שלי, פרי מחקר מקיף למדי, הם: נחום, מיכה, מלאכי, יואל, חגי, חבקוק (יש עדיין שלושה נביאי תרי עשר שלא זכו לערך ראוי. עובדים על זה); ניל"י, נפילתה של ניל"י, ניל"י - יצירת הקשר עם הבריטים (חסר הערך על ניל"י - יחסי גומלין. כנ"ל); דוד מרכוס; יש עוד כמה שלא עבדתי עליהם כל כך קשה, כמו הערך על מידבא - סיכמתי מכמה אנציקלופדיות אחרות - או על סיכון (משחק קופסא) - סתם ידע אישי ותרגום מוויקיפדיה האנגלית. אינני יודע אם הם נכללים בסקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, עכשיו אני מבין למה אמרת שאתה מכיר אותי מהאייל. נקווה שגם בשנה הבאה תמשיך להיות פורה לפחות כמו השנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר התוודיתי לפניך בתגובה 337047. אני לא כל כך פורה; התחושה שלי היא, שרוב הוויקיפדים כותבים הרבה יותר ערכים ממני. אני נהנה מלהשקיע הרבה בערך בודד, ולא כל-כך אוהב לתרגם מאנגלית, אז יוצא שיש לי די מעט ערכים אחרי שנה. קשה לי להאמין שאמשיך להיות פורה כמו עכשיו. אני כנראה מתגייס בנובמבר הקרוב, ובצבא יהיה לי קשה להמשיך עם זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רפרפתי קלות על חלק מהערכים האלה: כל הכבוד. אתה כותב יפה ורהוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה! שימחת אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד גאוה (אמנם לא ברמה של הפטנטים, אבל בכל זאת): ערך בויקיפדיה, שערכתי באופן משמעותי, צוטט היום במאמר בעיתון, ככתבו וכלשונו (ועוד אצל אחד הכותבים המוערכים עלי ביותר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הכבוד. איפה אפשר למצוא את המאמר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב''סופשבוע'', יום שישי האחרון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אירוניה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כי כן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והחודש החלתי לנסחו כפטנט. חוץ מזה שיפצתי את הדירה השנה, שזה מבחינתי דבר מאוד יצירתי, אולי כמו לבנות חמישית בית, או מלונה מפוארת. אלא שמכיוון שהטעם שלי אינו מקובל על הבריות המקובלות עלי1, שכרתי לשם כך מעצבת, לקולות הבוז של החלקים האליטיסטיים יותר במשפחה. חג שמח! -------------------------------------------------------- 1 כולל אותי - מה שהיה יוצא מן היצירתיות שלי היה משהו שמעניין להתארח בו אך לא מומלץ לגור בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל טוב, רוב רווח מהפטנט, רוב נחת מהדירה, אושר ועושר עם המעצבת :-] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב תודות על האיחולים, ובמיוחד על זה השלישי (היחיד הרלוונטי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי ל''רוב נחת מן הדירה'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהמ... ואני בדיוק חשבתי שהמעצבת אולי לא הייתה מעצבת מקצועית אלא בת זוג שעיצבה לפי טעמה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסוף בחרתי במאמר(ים) שיצרתי השנה. נשאלת השאלה מה זה "חשוב"? לי? למדע? למשפחה? מבחינת משך ההשקעה גם בזה וגם בזה השקעתי זמן רב. לא יודע מה יותר חשוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שביכורים לא חל בינואר, כי אז הייתי מצביע לילד ובשנת 2005 חוץ מילד כתבתי מאמר שהיווה את רובה של עבודת התזה לתואר שני, שהסתיים גם כן בשנה זו, (במאי) ובניתי את ביתי (נכנסתי בינואר האחרון). מאחר ושני הנושאים האחרים קרו לפני ביכורים דאשתקד הבית זוכה לקולי ובמקום השני, הגינה שסביב לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני טענתי בפני ברקת שכן עשיתי ילד השנה, כי שנה שעברה הוא עוד היה תינוק. היא אמרה שאני חוכמולוגית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*ב*שנה שעברה. תודה וסליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם ברקת. מישהו העיר שכתיבת מאמר ופרסומו הם לא אותו דבר, ואכן המאמר שכתבתי לפני ביכורים שעבר התקבל לפרסום רק לפני כחודש. מצד שני אני לא עבדתי על פרסומו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מסכימה. הבעיה היא, שאני באותו מצב שלך (ילד היה בשנה שעברה, וכך גם שיפוץ קל בבית). זו היתה שנה של טיפוח בלבד אם כך - ולכן לרשימת הביכורים יש לי לתרום רק את הבטטה שהנבטתי במטבח, דווקא די בהצלחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי לך * פעם ראשונה שאני אומר את זה באייל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לינק? (או שזה היה בעולם האמיתי ואני לא מזהה אותך?) :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת "העולם האמיתי"? מה זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לינק... (העולם האמיתי זה מקום שלא שמעו בו על האייל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 368276 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, זאת לא את. לא לקחתי בחשבון את האפשרות שיש באייל יותר ממצמיחת בטטה אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא אני. אם כי גם לי, כמו לעפרונית, יש עציץ רקפות שידע ימים טובים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבטטה אכן הצמיחה עלים כאילו הייתה מינימום, הממם, בטטה עם עלים אני מניחה, אבל הרקפת בימים אלו נפרדת ממני לשלום, וכך גם שאר הירוקים שכיסו לי את החלון לתפארת. (כן, בסוף הם כיסו את החלון לתפארת) __________ העלמה עפרונית מאבדת דם ונטולת פלסטר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קרה? חתכת את האצבע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(כן, ואפילו לא באשמתי. ללמדני שיותר אני לא אמורה לנקות את הדירה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שיותר מעניין - יצא דם אדום או כחול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדום, בטח אדום. וטיפטף על כל הריצפה כאילו מישהו ניקב לי את הצוואר. למה שיהיה כחול?1 1בפעם האחרונה שבדקתי אני לא פרסומת לתחבושת היגיינית.2 2נדמה לי שהתגובה הזו אפילו יותר מיותרת מהתגובות המשעממות בנושא "משפטים והחברה הישראלית - קווים לדמותם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהרקפת נפרדת ממך לקראת הקיץ. ככה זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצרתי שם מהומה ומבולקה. ובאתרי אינטרנט בכל רחבי העולם יצרתי אלפי טוקבקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה בדיוק? בפרטוריה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם כתבתם מאמר השנה או שפרסמתם מאמר השנה? האופציה הראשונה לא מבטיחה את האופציה השניה. ועוד לא נכנסתי לסוגית יוקרת האכסניה של האופציה השניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאד. אולי אתה הפיתרון למשבר האנרגיה בעולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת מה לענות. יש לי כרגע אורז על האש, אפשר ללכת על "השנה כלום, אבל מתבשל משהו"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, לא ראיתי את ההודעה עד עכשיו, והאורז כבר בטח מוכן, אז לא רלוונטי. הסתדרת בסוף לבד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, אל תצטער. ככה זה גברים, אף פעם לא מגיעים כשצריך אותם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר על ספר השירים הראשון שלי. הוא אמנם עדיין לא יצא לאור, אבל זה יקרה לקראת סוף השנה, ו-95% מהעבודה נעשתה השנה, לכן אני מחשיב את זה. הרוב הגדול של שאר האופציות לא רלוונטיות. אמנם יצרתי מתכון (ואפילו כמה), ערך מומלץ בוויקיפדיה, מוצר כלשהו (במסגרת העבודה), תקציר לתסריט ומספר תרגומים לשירים (של עצמי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל טוב! ותחת איזה שם מתפרסמים השירים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 916 (ותראה שמדובר באותו אימייל, אם כי מאז האימייל כבר לא אקטואלי וגם השם עבר שינוי מסוים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא לכם יצרתי, גרמתי לתגובות בפתיל! חה חה!!!(מגחכת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף עכשיו שמתי לב שהפיראט הקדים אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנה האחרונה צברתי פיגור של כמה עשרות אלפי תגובות ומאות מאמרים באייל. חוץ מזה קניתי דירה חדשה (אבל אני אכנס אליה רק בעוד שנה במקרה הטוב), התחלתי לכתוב תזה לתואר שני (אבל ספק אם אצליח להשלים אותה במסגרת הזמן שהאוניברסיטה הואילה להקציב לי), החלפתי מקום עבודה. זהו פחות או יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי ולרעייתי לקח 9 שנים להשלים את התואר השני, קשה להאמין שמישהו צריך יותר מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל בימים אלה האוניברסיטה כבר הרבה יותר מחמירה עם לוחות זמנים. נראה לי שאי אפשר עכשיו להאריך כל כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשע שנים כ"א? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. יש נסיבות מקילות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולל תואר ראשון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצאתם באמצע לחופשה בחצי ממהירות האור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות או יותר. היינו בצבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי חמש שנים קיבלתי מכתב שאם אני לא מגיש תזה עד דצמבר מפסיקים את לימודי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאשתי ולי לקח גם כן 9 שנים להשלים את התואר השני, לי 4 ולה 5. ההבדל, הוא שאני קיבלתי מכתב שמודיע על הפסקת לימודי עקב חריגה ממסגרת הזמן (שנתיים + שנה הארכה + סמסטר הארכה אחרונה בהחלט) ורק לאחר תחינות קיבלתי עוד חודשיים אחרונים ודי וכשחרב חדה מונחת על צווארי, סיימתי את לימודי. אשתי סיימה אחרי כמעט 5 שנים (4.5 באופן רשמי) ללא שום אולטימטום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והיחס השונה שקיבלתם נבע מזה שלא למדתם באותה אוניברסיטה, או שאתה למדת מאוחר יותר, או מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למדנו באותה אוניברסיטה, התחלנו ביחד וההבדל הוא (כנראה) רק בפקולטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם נכד זה לא יצירה שלי במובן המקובל, אבל אצל זה, הספציפי, אני ממש מרגישה חלק מהיצירה. הוא נולד בשבוע ה29 והיה בפגייה, בטיפול נמרץ, כשלושה חודשים. עברנו אתו כמעט את כל הסיבוכים האפשריים. מבלי אפשרות לעשות משהו אחר לטובתו, ישבתי לידו שעות ארוכות בלילות, מחזיקה בידו, או במשהו אחר שהיה משוחרר מהאינפוזיה, תוך שאני מתפללת בכל האטומים, הנוירונים, ונימי הנפש שאפשר לגייס, שהקב"ה ירחם עליו ועל הציפור הצעירה שלי, שהיא אימו. במלחמה הירואית של הצוות הרפואי ואופטימיות מדהימה של הוריו, הוא יצא מהסיבוכים לאט לאט, החל לינוק, ושוחרר. כחודשיים נוספים הוא, ושאר המשפחה שהו אצלנו בבית, כשבכל יום חזרתי מהעבודה אל חיוך כחול עיניים ומתוק. לאט לאט הוא למד להחזיק את הראש, להושיט ידיים, השתחרר מהחמצן, ובסופו של דבר חזרה המשפחה המתוקה לביתה. אז מבחינתי, זה הדבר החשוב והיצירתי ביותר, בו הייתי שותפה, ולו זוטרה, השנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתם הגומל? שיהיה בריא וחזק ומבסוט וימשיך לחייך בעיניו הכחולות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליבי יוצא אליכם... ועכשיו בודאי ובודאי שאפשר להגיד בלב שלם מזל טוב! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לך ולכולם על האיחולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז השנה יצא לי ספר. לא ביכורים, ועדיין. היו כמה דברים ברשימה שהייתי שמחה לסמן ולפניו, ועדיין. אבל היי, השנה טרם נגמרה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי שמחה להצביע בסקר "ילד" או "בית" אבל השנה לא ממש התקרבתי למימושם. ברוך השם יש לי ילד אחד מקסים ויש לי קורת גג מעל ראשי, אז מי אני כי אתלונן. מה שאני כן מכניסה לטנא זה שלושה אתרי אינטרנט חדשים, הראשונים שהצלחתי להקים בכוחות עצמי. אתר הבית של מקהלתי, הקאמרית תל-אביב - http://www.thetacc.org אתר הבית של עצמי - http://www.studiodaf.co.il ואתרו של חבר פרסומאי - http://livecity.co.il/site/index.asp?depart_id=28297 זה האחרון ממש חדש ואני עדיין עובדת עליו. אין מילים לתאר את האושר שהציפני עם הולדתו של האתר הראשון, שהסב לי ולמקהלתי המון נחת. בעצם יש מילים, כתבתי על כך בבלוג שלי: מאחלת לכולם ביכורים פוריים בשנה הבאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בפרסומת עצמית עסקינן, אני חייב לספר שהייתי מאוד גאה על שמצאתי באינטרנט בסיס נתונים חופשי של המילים בשפה הערבית והמרתי אותו לפורמט אשר מאפשר איות בערבית בתוכנות חופשיות כגון aspell, אופן אופיס ותאנדרבירד. מיד לאחר שפרסמתי את החבילה ב- http://ivrix.org.il/projects/arabic/ , נודע לי שב"גוגל" עובדים על אותו דבר כמעט (הם עוד לא פרסמו את החבילה שלהם). התעצבתי מאוד לגלות שהעניין בחבילת האיות מאוד מוגבל. יכול להיות שיש רק דוברי ערבית ספורים המשתמשים בתוכנות חופשיות. ויכול להיות, שלא פרסמתי את החבילה במקומות הנכונים. מי מקוראי האייל מתעניין באיות בערבית בלינוקס או מק? או יודע על מתעניינים פוטנציאלים? או יודע היכן ניתן למצוא אותם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניים שעולים לי לראש (אחד ללינוקס ואחד למק): בודק האיות הוא לערבית בלבד, לא לפרסית, נכון? כי אם הוא מכסה פרסית יש עוד כמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה כאילו ב־MEMUG לא ביקרה נפש חיה מאז ינואר. בפרט, איש לא טרח לפרסם את הפוסט ששלחתי לשם. ב"ערבאייז" סיפרתי על החבילה http://lists.arabeyes.org/archives/developer/2006/Ma... , אולם כאמור אין הסתערות על האתר. עכש"י החבילה אינה כוללת פרסית (חוץ מאי־אילו מילים שנשאלו לתוך הערבית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לשאול למה זה מעניין אותך ? למה טרחת ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לשאול, אם כי לא קל להסביר. אם אינני מובן, אנא הסבר ביתר פירוט מה מפתיע אותך. כיוון שאני משתמש ביוניקס וכותב בעברית, היה חסר לי מאיית חופשי לעברית. לכן, כתבתי - בשיתוף נדב הראל ובמשך כמה שנים - מאיית כזה. (http://ivrix.org.il/projects/spell-checker/ למי שמתעניין.) לפני כחודשיים קלטתי, שבמאמץ מוגבל מבחינתי, ניתן לבנות חבילת איות לערבית עבור aspell ושות'. ואכן, ניצלתי את מה שלמדתי על איות בעברית, לטובת שפה־אחות הסובלת גם היא מתמיכה חופשית רעועה. אני אומנם אינני יודע ערבית, אבל חשבתי שמאמץ מוגבל שלי יכול להועיל להרבה מאוד ערבים־משתמשי־יוניקס, ואולי גם לחשוף בפניהם איזה פן חיובי של ארצנו הקטנטונת. לצערי, יכול להיות שמספרם (המוחלט!) קטן יותר אפילו ממספר דוברי העברית משתמשי־יוניקס. (חשוב לציין, שוב, שעבור ערבית ביצעתי רק המרת־פורמט של בסיס נתונים קיים. אחד בשם טים באקוולטר ראוי לרוב התודות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(למה סוזה לא משתמשים בכם?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. הם מוזמנים. אתה תמיד יכול לנסות להתקין את ה־rpm שהכנתי עבור פדורה, ואם אתה לקוח משלם של סוזה - אתה ודאי יכול לבקש מהם לכלול אותו (בשינויים הנחוצים) בהפצה שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקריאה חוזרת, התגובה הנ"ל שלי טיפה טלגרפית מדי... חסרה בה תודה לשושנה על ניסיונה לעזור. ובכן, תודה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיצוב לא מדהים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המהדרים היו מוסיפים ''לדעתי''. או מסבירים מה לא מוצלח, וכיצד ניתן להשפר. כפי שהיא, התגובה שלך ממש לא מדהימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתבשל, לא מוכן, ספק אם יהיה אי פעם. אבל הוא שם, ולא רוצה לזוז. לצערי, זה אומר שהוא גם לא רוצה לצאת, המנוול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משחק תפקידים חדש? מה זה אומר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו ספר חדש, אבל לא בדיוק. בקצרה: מערכת כללים (בעגת משחקי-תפקידים זה נקרא לרוב "שיטה") המספקת למשתמשים בה יכולת ליצור משחק בעל אופי מסוים ותכונות מסויימות. שיטות שונות מסייעות ביצירת משחקים בעלי אופי ותכונות שונים. במקרה המדובר, השיטה תאפשר לשחקנים ליצור סיפורים קצרים על דמות בדיונית אחת בשלבים שונים בחייה. "חדש" מכיוון שאין משחק שעושה את זה כיום (למיטב ידיעתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להרחיב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ... מאיפה להתחיל? "משחקי תפקידים שולחניים" הינם סוג של משחקים בהם באופן עקרוני יושבים אנשים מול אנשים אחרים ומדברים. הדיבורים האלה נסובים בעיקר סביב מציאות בדיונית כלשהי שנוצרת תוך-כדי משחק, ולרוב "מתוך" אותה המציאות. בלשון קצת יותר פשוטה: כל שחקן משחק "דמות" בעלת מאפיינים מסויימים, אשר חיה באותו "עולם". מה הדמויות עושות, מה הקשרים ביניהן, ומה הקשר שלהן עם העולם? כל זה תלוי לחלוטין בקבוצת השחקנים ובמה הם נהנים לשחק (למרות שלרוב יש נטיה לתשובות דומות למדי לשאלות הנ"ל). אפשר לשחק בלשים שמנסים לחקור את רצח היצאניות בלונדון של סוף המאה ה-19, אפשר לשחק ילדים במוסד לחינוך מיוחד בישראל של שנות ה-2000, ואפשר לשחק את "שר הטבעות" בחלל עם חייזרים קוראי-מחשבות. עם זאת, רוב המשחקים הם בז'אנר הפנטזיה הפסאודו-טולקינאית (המייצג העיקרי הוא כמובן D&D לדורותיו), אם כי יש עוד ערב רב של משחקים, עולמות, סוגי דמויות, וכו'. אלו מגובים בתעשיה שלמה של ספרים, אמצעי-משחק כגון קוביות, ומוצרים נלווים אחרים. כל זאת על קצה המזלג, מבלי להיכנס למקור ההיסטורי שלהם, להתפתחותם הצורנית, התכנית או החברתית. ישנו גם סוג של משחקי-תפקידים שהמשחקים בו מעוניינים דווקא בסוגי סיפורים (ובתהליכים הסיפוריים) שנוצרים מהאינטראקציות של שחקנים-דמויות-עולם. זהו סוג חדש יחסית והוא מתעסק לא מעט בעיקום/שבירה של כללי משחק-התפקידים ה"קלאסי" (דברים כמו דמות אחת לשחקן, קיומו ותפקידיו של "מנחה" למשחק, "התקדמות" של דמויות, שיטות לקביעת המציאות המשחקית, משך משחק, מטרות למשחק, ועוד כמה דברים שדי דומים ברוב משחקי-התפקידים המשוחקים כיום). בעיקרון יש היום סצנה שלמה של משחקי-תפקידים "מחוץ" לתעשיה, של יוצרים עצמאיים שיוצרים משחקים חדשים בפורמט PDF בעיקר ומוכרים את המשחקים האלו ישירות לצרכן. בגלל ההתעניינות שלי במשחקי-תפקידים (לאחרונה בעיקר בתיאוריה ובניתוח שלהם) אני די מעורה במתרחש בקהילה הזו, וגם בי נכנס הג'וק של ליצור משחק משלי. אם מישהו מעוניין בפרטים נוספים, אשמח לענות על כל שאלה נוספת שתעלה. (הייתי מתנדב לכתוב מאמר שלם בנושא, אולם מסיבות שונות ומגוונות איני בטוח שאוכל לעמוד בזה ולכן איני יכול להתחייב.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי יכול להצטרף למשחקים האלה? איפה הם מתקיימים? איפה הם מתפרסמים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקרון, כל אחד יכול להקים קבוצה או להצטרף לקבוצה קיימת. אם יש בין חוג מכריך מישהו שמשחק, לא נראה לי שתהיה לך בעיה לבקש ממנו להצטרף למשחק כצופה או כשחקן; זו גם הדרך הנפוצה ביותר להתחיל לשחק. מה שצריך זה דמיון ורצון. ברוב המקרים צריך גם עזרים (ספרי-חוקים בעיקר, לרוב גם קוביות או קלפים, דף ועיפרון) ומקום להתכנס בו - בד"כ בביתו של אחד השחקנים. מכיוון שכל פגישת-משחק אורכת ארבע שעות לפחות, רצוי גם סידור כלשהו למזון, בין אם חטיפים, פאסט-פוד מוזמן, או ארוחה מושקעת. בסך-הכל לא שונה בהרבה מערב ברידג' או ריסק עם החבר'ה. לגבי דברים מאורגנים קצת יותר, ולמי שאין לו קבוצה או מחפש לטעום קצת ולהתרשם מהגיוון - יש מפגשים חצי-שנתיים שמאורגנים ע"י העמותה לקידום משחקי-תפקידים בארץ. כנס "ביגור" (http://www.bigor.org.il , כולל הסבר נוסף על מהם משחקי-תפקידים) מתקיים פעם בשנה, בד"כ בפסח, וכולל מגוון פעילויות. פעם בשנה, בד"כ בסוכות, מתקיים גם כנס "אייקון" העוסק במדע בדיוני ופנטזיה (http://www.icon.org.il , כאן משום מה לא עובד הלינק להסבר אבל יש לינק לחלק מהמשחקים שהתקיימו), ובו יש פעילות משחקי-תפקידים המיועדת גם למתחילים. מעת לעת מתקיימים גם מיני-כנסים שעוסקים בעיקר בסוגי משחקים ספציפיים (אם כי לאחרונה יש פחות מהם מבעבר), הקרוב מביניהם בירושלים בעוד כחודש: http://roleplay.org.il/garir/gryphon למידע נוסף ושאלות ניתן לפנות לאתר העמותה לקידום משחקי תפקידים בישראל - http://www.roleplay.org.il הערה: רוב השחקנים בארץ הם בני-עשרה, והרבה מהמשחקים מיועדים מטבע הדברים לקבוצת הגיל הזו. עם זאת משחקי-תפקידים הם תחביב שגבולותיו הם רק הדמיון שלך, והוא משוחק ע"י ילדים ומבוגרים כאחד, אם כי ברוב המקרים לא בקבוצות גיל מעורבות (גם בגלל תכנים מסויימים, גם בגלל בגרות מסויימת שנדרשת מהמשתתפים, וגם בגלל רצונם של שחקנים לשחק עם בני-גילם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לדאוג. כבר הקדימו אותך. בהרבה. דיון 100 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אני רואה גם שאתה מאלה שזכו לשחק במשחק ג'ק המרטש של איה שחם... איך זה, באמת? בזמנו היא דיברה על זה כל הזמן, ואני מבין שהיא ממשיכה להריץ את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שאכן זכיתי (למרות ששלפתי את הדוגמא סתם מהשרוול), והיא עדיין מריצה את זה, כמעט בכל כנס גדול לדעתי. והמשחק כמעט תמיד מלא. לגבי איך זה... שמע, מצד אחד נהניתי מאוד; איה היא מנחה בחסד עליון והאווירה של המשחק פשוט מדהימה. מצד שני, משחקי-כנס שמבוססים על הופעת-יחיד של מנחה עם סיפור די קבוע מתחתיו זה משהו שהתחיל לצרום לי לאחרונה. ההעדפות שלי זזו קצת, מסתבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא נשמע לי מקור מצויין למחקר פסאודו-אקדמי, על איך המשחק שונה מהרצה להרצה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת? לא ברור לי איך. משחק כזה שונה מהרצה להרצה בעיקר במה הדמויות אומרות ועושות, אבל לא בנקודות בעלילה שהן מגיעות אליהן ולא בפתרון התעלומה. החוויה של "הסיפור" זהה לשחקנים בכל איטרציה של המשחק, עד כדי אירועים יחידים שקורים עקב השפעה אינדיבידואלית של שחקנים מסויימים. הנקודה שלי היא שהשפעת המנחה והעלילה הכתובה-מראש מבטלת כל אפשרות לשוני מהותי בין הרצה אחת לאחרת. כאנקדוטה אישית אני יכול לספר שאני לא זוכר דבר מההרצה בה שיחקתי שהמקור שלו היה שחקן אחר (שאינו המנחה. ולא, אני לא חושב שנפלתי על שחקנים גרועים.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא בגלל זה. יעמיד במבחן את הרעיון של "joint story-telling". אם ל"מספר" יש כח כזה שיכול לבטל לחלוטין את השחקנים, קצת בדומה לכוחו של ה"מספר" במשחק מחשב, הרי שהראייה המקובלת של משחק תפקידים בעיני השחקנים יסודה בטעות - שר המשחק הוא לא רק "facilitator" שמאפשר לשחקנים להתנהל בעולם שהוא "ארגז חול" מבחינתם, אלא הוא מנהל את המשחק ממש, ויכול גם לקבוע מה יקרה בו חרף נסיונותיהם של השחקנים. אגב, מכיר את זה - http://dubi.forum2.org/papers/shoah.pdf ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזו הראיה המקובלת בעיני השחקנים. ודאי שלא בעיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם לא מקובל בעיניך שאתה, כשחקן, אינך יכול ליזום "עלילות משנה" במשחקים? האם אתה כבול ל"מסלול" ספציפי שאינך יכול לחרוג ממנו? האם אתה מוגבל במספר הפתרונות האפשריים לכל מצב, או שאתה יכול להעלות פתרונות שהשה"מ לא חשב עליהם מראש, אבל יתקבלו גם הם? בקיצור - האם כשאתה משחק משחק תפקידים החוויה זהה למשחק מחשב (אם נתעלם מהאלמנט החברתי)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לכל השאלות. אתה נופל בכשל הדיכוטומי: או משחק מחשב או ארגז חול. האמת במשחקי תפקידים היא בד"כ באמצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ואם האמת היא באמצע, הרי שלשה"מ אין שליטה *מוחלטת* על המתרחש במשחק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיפה טענת את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 390887 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 390941. השה"מ בד"כ הוא לא רק facilitator ולא משתמש בכוחו ה(כמעט) בלתי מוגבל. מעבר לכך, סיסי דיבר באופן ספציפי על משחקי כנס, בהם שליטת השה"מ אכן דומה לזו של המספר במשחק מחשב. כלומר, האפשרויות של השחקנים להשפיע על העלילה מוגבלות וקבועות מראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ממש לא בהכרח כך. זה, כמובן, דורש הרבה יותר יכולת אלתור מהשה"מ, אבל זה עדיין אפשרי. (ורק בשביל הכיף, עוד שני זה-ים: זה. זה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר. הוסף "כמעט תמיד" לתגובה הקודמת. בכל מקרה, במערכה (campaign( טוב לשחקנים תהיה הרבה יותר השפעה על העלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שאני מסכים בעיקרון עם מר גוראל גורביץ' (לגבי הדיכוטומיה), הרי שאני חושב מעט אחרת. אם בכל זאת ללכת לקיצוניות, אז כן, לדעתי הראיה המקובלת (מה שאני קורא לה "הקלאסית") של משחק תפקידים בעיני השחקנים יסודה בטעות. שר המשחק - ולו רק מפאת הכוח הנתון בידיו - בהחלט יכול לקבוע מה יקרה במשחק, חרף נסיונותיהם של השחקנים. יתרה מזאת, הטענה הזו מרומזת או מפורשת ברבים מספרי-המשחק שיצאו עד לשנים האחרונות. שים לב: "לקבוע מה יקרה במשחק" זו נקודה שניתן להתפלפל עליה עד מחר. אני לא מדבר כאן על ויכוחי "אבל זזתי סנטימטר שמאלה" או זוטות שכאלה. אני מדבר על עניינים מהותיים של המשחק, אשר באופן עקרוני למרבה הפרדוקס אינם נראים לשחקנים כלל. מכאן נובע ערב-רב של ויכוחים בסגנון "השחקנים הרסו לי את העלילה" ותהיות של מנחים לגבי "איך גורמים לשחקנים שלי ללכת לטירה", לעומת טרוניות של שחקנים על "אבל הדמות שלי רוצה ככה וככה" וכלה ב"המנחה הרג לי את הסוס". אין לי ספק קל שבקלים שתפיסת "העלילה היא של המנחה" (או יותר מכך - "המשחק הוא של המנחה") מושרשת לחלוטין בתוך משחקי-התפקידים בארץ, אם לא ברוב העולם (פרט אולי לסקנדינביה ויפן, שם מ"ת הינם משהו שונה בכמה וכמה פרמטרים). יש לי עוד פחות ספק בכך שזה *לא* הולך ביחד עם "הדמויות של השחקנים הן גיבורות בסיפור". 1 2 המצב הזה בעייתי בעיקר במשחקים "נטולי-שיטה" שם המנחה קובע כל דבר בעצמו ואין אפילו מראית-עין של ארביטראז' אובייקטיבי כלשהו. איפה למנחה יש תיאורטית הכי מעט יכולת לקבוע מה יקרה? ככלל, במשחק שההתרחשויות בו הן מונחות-דמויות. אם המנחה נמוג ברקע ורוב המשחק הוא אינטראקציות בין הדמויות המשוחקות ע"י השחקנים, האירועים החשובים הם אירועי-דרמה ולאו דווקא אירועי-פעולה, וכוחו של המנחה (שהוא *מוותר* עליו ביודעין כאן) כמעט ואינו בא לידי ביטוי. במשחק כזה הסוף אינו נתון בידי אף אחד פרט לשחקנים - אבל כמובן רק עקב מתן כוח זהה לשחקנים להשפיע על אירועי המשחק. שיאים רגשיים במשחק כזה לרוב באים מתוך השחקנים עצמם (ואז המנחה הוא בעיקר facilitator של האירוע). לגבי הטקסט שלינקקת אליו - מעניין מאוד! וגם תודה רבה... תמיד תהיתי מה הלך במשחק ההוא, למרות שלא הייתי חלק מהויכוח בפורומים של העמותה. (הערת אגב - יש לי השגות משלי לגבי מ"ת כאמנות או לא כאמנות, ולו רק מההיבט של התוצר האסתטי, אבל ברשותך לא אתחיל ויכוח בנושא.) האם אתה עדיין מתעניין במ"ת ברמה האקדמית או התיאורטית? יש לא מעט התפתחויות צורניות ותכניות במשחקים שאולי אתה מכיר אך ייתכן שיפתיעו אותך. ספציפית לגבי השואה, ישנו מעצב משחקים שקיבל מענק ממשלתי (בנורבגיה, אלא מה) כדי שיוכל להמשיך ולפתח את המשחק שלו בנושא - http://www.indie-rpgs.com/forum/index.php?topic=1534... --- 1 בסצנת המשחקים כיום מוכר מאוד המושג "the impossible thing before breakfast" שמדבר בדיוק על הדיסוננס שנוצר עקב שתי התפיסות האלה. אני קטונתי מלהרחיב בנושא, יש לא מעט מאמרים של בחור בשם רון אדווארדס (Edwards) שמסבירים את זה הרבה יותר טוב ממני. 2 אורי, ארור תהיה. אתה יודע למה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 אין לי ולו שמץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמנו אמרת לי "למה לא תכתוב משהו על זה לאייל". (אני מניח שהתכוונת מעבר לכך, נגיד על GNS ותיאוריות משחקי-תפקידים, אבל ניחא.) אני מתקרב לזה יותר מהרצוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, דווקא היה לי שמץ. אבל רק שמץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל בבקשה לפרט לגבי סקנדינביה ויפן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה עוד קללות אתה מנסה להביא על ראשי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, כן. סינסינאטוס: פרט, אבל בקובץ, ושלח אותו אל עורכי האתר. בתודה מראש! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיסקליימר: אני ממש לא סמכות בתחום השונות בין משחקי-התפקידים בעולם. בסקנדינביה משחקי-התפקידים הם משהו מאוד ממוסד ומקובל (ומתוקצב מתקציב משרד התרבות, בין היתר). הצורה הנפוצה של משחק היא "משחק חי" שמתהדר בהשקעה בתפאורה תלבושות ואלמנטים אחרים של אווירה, כדי להעמיק ככל הניתן את ה"היטעמות" בדמות ע"י השחקנים. היחס שם למשחקים הוא כמו לאמנות, ויש דגש לא קטן על חוויה אסתטית, על "כניסה" חזקה לדמות ומשחק אמין ביותר ועל תחקורים ומסקנות לאחר משחק. יש גם הרבה עיסוק בתיאוריה של משחקי-תפקידים, בעיקר בהיבט ה"חי" (לעומת ה"שולחני"). יפן מוכרת לי פחות, אבל ממה שקראתי, יש להם משהו ייחודי שנקרא replay. זה משהו כמו חוברות-תסריט שמופקות ומופצות ע"י קבוצות משחק, המתארות את מה שקורה בפגישת משחק. אאל"ט שחקן פשוט מקליט את הפגישה ואז עורך את זה טקסטואלית. הקבוצה שלך יכולה לקנות את החוברת ולשחק "את אותו המשחק". (בן-דוד של "הרפתקה מוכנה"). בנוסף שמעתי שספרי המשחק שלהם בנויים על templates כך שאפשר לבחור דמות ולהתחיל לשחק תוך עשר דקות, וגם המיקס של הז'אנרים שונה (בעיקר סטימפאנק כמדומני). בהזדמנות זו אני רוצה לצאת בקריאה נרגשת למידע מכל אייל יפני שמכיר את זה יותר ממני. האמת היא שנושא השונות בין המשחקים בתלות באיזור מעניין די הרבה אנשים, אמריקאים בעיקר. נתקלתי בלא מעט עניין בנושא באתרי מ"ת, אבל עד כמה יש הפריה הדדית, או רצון אקטיבי לכזו, אני לא יכול להעריך. גם אם אתה רואה משחק יפני או סקנדינבי, די קשה להבין "מה בדיוק קורה במשחק" שאת שפתו אתה לא מכיר, קל וחומר מה שונה בינו לבין המשחק שאתה רגיל לשחק. לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שמשחקי-תפקידים הם מדיום תלוי-תרבות שאופן המשחק נלמד בו כמעט בעל-פה ולרוב במסגרת קבוצתית קטנה אחת. השונות אפילו בין קבוצות שמשתמשות באותם ספרי-חוקים באותה ארץ יכולה להיות לא-קטנה בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאני מצטרף למבקשים מאמר על משחקי תפקידים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שערוריה של ממש. (למה לא עיבדת את זה כמאמר לאייל?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג במשחקי תפקידים, אבל פ.ק. דיק טען שהוא כתב את ''האיש במצודה הרמה'' על ידי שימוש בהגרלות כדי לקבוע את התפתחות העלילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגרלות כדי להחליט ''מה הלאה'' מופיעות גם בעלילת הספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. משחקי תפקידים אני מכיר די טוב... התכוונתי אם אתה יכול לפרט ספציפית על הפיתוח שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון (לא סופי) הוא כזה: ישנה דמות אחת, נניח נקרא לה תלמה. לתלמה יש נקודות זמן שונות בחייה, שיקראו לשם הפשטות "עבר" "הווה" ו"עתיד". ישנם שלושה-ארבעה שחקנים, מחלקים ביניהם את נקודות-הזמן הנ"ל וקובעים לעצמם "תכונות" רלוונטיות לנקודת-הזמן בה הם נמצאים. למשל, מבחן בביולוגיה, חבר, ריב עם אמא, פצע בברך, טיול לקמבודיה. משחקים בתורות. כל שחקן משחק את תלמה מול "מנחה" שמשחק את העולם. לצורך הפשטות, המנחה מציג סיטואציות לשחקן והדמות צריכה להתמודד איתם (בעיקרון כמו במשחק "קלאסי"). בנוסף, יש אפשרות מצד השחקן - או מצד שחקן אחר - להתערב בזמן תור כלשהו ע"י שימוש בתכונה רלוונטית לנקודת הזמן שלו. למשל, באמצע "הווה" (נניח הטיול בקמבודיה), שחקן ה"עבר" מציע שתלמה תפגוש בחברה הנוכחית של החבר שלה (מתוך ה"עבר") והשחקן צריך להתמודד עם הסיטואציה החדשה שנוצרת. זה ממש על קצה המזלג היות וכל העסק עוד לא סגור אצלי לגמרי (מה המשמעות המכאנית של התערבות, כמה פעמים מותר להשתמש בתכונות באופן הזה, מה טווח ההשפעה, האם יש הבדל בין מנחה לשחקן בהתערבות כזו, ועוד כמה דברים). בנוסף, המקור של זה הוא "אוסף סיפורים קצרים" מז'אנר הפנטזיה, ושם אפשר להתפרע גם עם עבר-רחוק ועתיד-רחוק, והשפעות מהעתיד בצורת "נבואה" להווה ולחזור מהמתים ועוד כל מיני משחקי-זמן שכאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי יתן וינחה אופנדל את ימינך ואסטנדר את שמאלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונתי הייתה להשתתפותי במחזה ''קן הקוקיה'' שהועלה ע''י חוג התיאטרון של מכון וייצמן. היה מאד מהנה, ואני מאד גאה בתרומתי לעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש חוג לתיאטרון במכון וייצמן? מי מנהל אותו? ןבאיזה תפקיד היית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנהלת אותו אחת עירית נתן-בנדק, שחקנית, בימאית ואשת תיאטרון בכלל. אני גילמתי את סקאנלון, האיש והפצצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע כיף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוג לתאטרון במכון וויצמן אינו חוג במובן ''החוג ללימודי ארץ ישראל'' אלא חוג במובן ''חוג ג'ודו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, לזה התכוונתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדי פעם מתגלות יצירות שלא היו ידועות מזמן. נדמה לי שלא מזמן התגלה שיר שנטען שהוא של ביאליק והסתבר שהוא של אשר ברש. ניתן לומר שמי שמוצא יצירה כזו ''יצר'' שיר של ביאליק. שוב המציאות התאימה עצמה לאופציה ההומריסטית באייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנה האחרונה תפסתי את ה"דוב" הכי גדול באף שלי! [מראה עם הידיים מושטות קדימה]. נחשב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חבר של גראוצ'ו מארקס שצד פילים בפיז'מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מדברים על אותם פילים/דובים שגרים באף וצריך להוציא אותם מדי פעם לנשום אוויר, בדרך כלל כשתקועים בפקק? אם כן, אז אני חבר שלו, ועכשיו עצוב לי כל כך כי הוא מת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניו אייג'י להחריד, אבל אני חש כי השנה בעיקר יצרתי את עצמי מחדש. כלומר שינויים דרסטיים בתפיסות, ובקבלה של עצמי ושל העולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אכן נשמע ניו אייג'י, אבל מה'כפת לך? זה עדיין כיף! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נדרשתי לשאלה הזו בכלל עד הסקר הזה. אמנם חשבתי על מה ''עשיתי'' - אבל מסתבר שזה כלל רק דברים פאסיביים (למשל, למידה). באותה צורה הגיבו כמה חברים שלי שהראיתי להם את הסקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, למידה זה לא לגמרי פאסיבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, בשבילי כרגע זה כן. שנית, בלאו הכי אי אפשר בשום אופן להציג למידה כיצירת משהו, לפחות לא בתואר הראשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי שצילמתי כמה תמונות לא רעות בשנה האחרונה (תוכלו לשפוט בעצמכם כאן: flickr.com/photos/shlevich), כך שניתן לומר שיצרתי אומנות, לפחות ברמה מסוימת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"עין הדג" מציגים... ההזדמנות שלכם ל"ביכורים" של שנה הבאה: http://www.fisheye.co.il/script | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיימתי מחצית מכתבי אדמו''ר האמצעי מחב''ד. לשנה הבאה בירושלים הבנויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו המטרה שלך צריכה להיות להפוך לאדמו''ר בעצמך. מדהים אותי התוכן של הכינוי ''אדמו''ר''. כמה השפעה פולנית יש עליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידוע שהאדמו''ר מוישניצא עושה הבדלה ביום ראשון. אני, מאידך, אהיה ידוע כהאדמו''ר שכותב בשבת. ברשותך, נראה לי שאסתפק במטרה לצאת סוף-סוף מהאוברדראפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בידוע שעמדה רבנית מכובדת, בין אם הרב מכונה "אדמו"ר", או זוכה לכינויי הערצה אחרים - יכולה לשפר פלאות את המאזן בחשבון הבנק. תגובה 274704, שורה ראשונה בתגובה 274750. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למאותגרי-הפולנית שבקירבנו: אנא הסבר כמה השפעה פולנית יש בביטוי "אדוננו מורנו ורבנו"? לי זה נראה כמו עוד אחד מגינוני הכמו-המלוכה החסידיים, לאו דווקא פולני-נוצרי במפגיע, אבל אשמח אם תתקן אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני זוכר שקראו פעם לאיזה חכם בתקופת המישנה והתלמוד- אדוננו. כנראה שהתפיסה של ראש החצר הועתקה את ההתייחסות מהתייחסות לאציל פולני בעל אחוזות. אלא אם הכוונה למישהו בעל תכונות אלוהיות (רבנו הקדוש , רב שנאור זלמן). גם אצל הנוצרים היתה נהוגה בסיפורים על ישו הפניה: אדון-דומינה. זה אפילו איננו קרוב לפניה התנ"כית-בי אדוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר בר רב אשי, מר זוטרא, יש עוד. 'מר' הוא אדון, ומכאן בא מרן - 'אדונינו'. אגב, הכינוי למשיחם של הנוצרים מקורו ביוונית קיריה (κυριε). הלטינית היא תרגום מאוחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אינני טועה, "רב" לכשעצמו הוא אדון, מנהיג של רבים. אני מנחש שיש קשר לערבית, שבה רַבַּכּ זה "האלוהים שלך". אגב, מדוע דווקא κυριε הוא המקור המקורי ל־domus? אני מנחש שהנוצרים הראשונים קראו לו דווקא "אדוני" או "אדוניי" ורק אז תרגמו ליוונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
domus הוא בית. אתה ודאי מתכוון ל-dominus שאת צורת ה-ablativ שלו - domine, ציין איציק. מן הסתם אתה צודק בעניין קדימות העברית לעדות היוונית. 'רבא' בארמית פרושו גדול, אבל צריך באמת לבדוק את זה עם מילון ארמי ולא תלמודי דווקא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני שווקאטיב ולא אבלטיב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר ופרש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי שהידע שלי במונחים מתחום דקדוק השפה העברית מצטמצם ל'ספר השורשים' של הרד"ק, נסתפק בתרגום לאנגלית. בלטינית שם העצם מוטה בהתאם לשלושה רכיבים: Casus (case) הווקאטיב (vocativibus) משמש להטיית השם במקרה של קריאה או הכרזה (exclamation).casus ablativus casus accusativus casus dativus casus genetivus casus locativus casus nominativus casus vocativus Genera (gender) nomen communis generis nomen feminini generis nomen masculini generis nomen neutri generis Numeri (number) pluraliter singulariter בשעה שבלשון הקודש אנו כותבים: "אדוני ימלוך לעולם ועד" (שמות ט"ו י"ח) ו"אדוני גדול!" בלטינית אנו כותבים: (Domin*us* regnabit in aeternum et ultra (Exodus 15/18 ו-O Domin*e* Magne!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אבל מה זה האבלטיב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האבלטיב (ablativus) משמש במקרים של מושא עקיף, לרוב 'מ'- או 'ל'-. "הודו לה' בכינור" (תהילים ל"ג ב') Confitemini Domin*o* in cithara (psalmorum *32*/2)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות שלי. אכן ווקאטיב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף להסברו של עמיתי המלומד, כדאי לציין שהטיית שמות עצם לפי תפקיד תחבירי (יחסוֹת) קיימת בלא מעט שפות: גרמנית, רוסית, ערבית ספרותית (עם עקבות במדוברת) ועוד. s השייכות באנגלית היא מקרה מנוון קצת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוסיף את היוונית העתיקה ובל נשכח את הסנסקריט, שתרמה רבות למחקר המודרני של השפות ה*הודו*-אירופאיות, ושאף היא מתאפיינת בכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתעקש להוסיף גם רומנית (כן כן כן, ומולדבית), משום שהיא השפה הלאומית היחידה ברשימה שגם התפתחה מהלטינית, מקור הדיון, ושמרה על ההטיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי מוחזק בידינו שהדיינים נקראים אלהים. דוגמאות פזורות לכל אורך הש"ס והמדרשים, אבל הכל מתבסס על החומש. אפשר להתחיל מחומש שמות כ"ב ז' "אִם-לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב, וְנִקְרַב בַּעַל-הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים: אִם-לֹא שָׁלַח יָדוֹ, בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ. ח עַל-כָּל-דְּבַר-פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל-חֲמוֹר עַל-שֶׂה עַל-שַׂלְמָה עַל-כָּל-אֲבֵדָה, אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי-הוּא זֶה עַד הָאֱלֹהִים, יָבֹא דְּבַר-שְׁנֵיהֶם: אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים, יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ". דוגמאות ספורות לאלהים במשמעות דיינים בגמרא: בבא קמא ס"ד ע"ב סנהדרין ס"ו ע"א לשון הירושלמי סנהדרין פרק א' הלכה א' גמרא: "מנן תיתי ליה והיו אלה לכם לחקת משפט הייתי אומר אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה ובחקירה. ומניין לדיני ממונות שהן בשלשה ונקרב בעל הבית אל האלהים ריבה בה דיין אחד עד האלהים הרי שנים אשר ירשיעון אלהים הרי כאן שלשה דברי ר' יאשיה רבי יונתן אמר הראשון תחילה נאמר. ואין דורשין תחילות. אלא עד האלהים הרי אחד אשר ירשיעון אלהים הרי שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי שלשה". זה גם מופיע בפרוש רש"י בכמה מקומות בש"ס, אבל נראה לי שזה יספיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואף אחד מהציטוטים לא בפולנית! :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, פה אולי צריך באמת ד"ר לאנתרופולוגיה ולא lost case של חילויני אובססיווי ליהדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתחילה להבין מדוע יש בארץ כל כך הרבה עורכי דין... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקובל היום על רוב הפוסקים (פוסקים = פוסקים חרדים) שבתי המשפט הישראלים, למעט בתי הדין הרבניים, דינם כערכאות של גויים. מעמדן ההלכתי של 'ערכאות' יסודו במקורות. עייני למשל בבלי גיטין דף פ"ח ע"ב. משם הוא הגיע להלכה, ומפורש ברמב"ם בטור ושו"ע , קמאי ובתראי (ראשונים ואחרונים) ואין כאן המקום להאריך. הרב עובדיה יוסף, שנוהג להקל בדרך כלל, כתב על כך דברים חד משמעיים: שו"ת יחווה דעת *חלק ד'* סימן ס"ה, דיבור המתחיל 'גם הלום'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי שלא יישארו דברי המרן כספר סגור בפנינו, אנא צטט. (ולאיילה האלמונית שלעיל: פלפול תלמודי בריא על ביצה שלא נולדה לוקח בהליכה פלפול משפטי מודרני) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, לא סתרתי את הטענה שהולך ופוחת הדור. יחד עם זאת, במאות האחרונות ירד במידה ניכרת גם הרייטינג של אלוהים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מומלץ לעיין שם כדי לעמוד על מבנה תשובה הלכתית והסימוכין שלה בדברי רז"ל. אני מביא להלן את סיכום הדברים. "לפי ההלכה על פי תורתינו הקדושה אשר היא חיינו ואורך ימינו, ודבריה נר לרגלינו ואור לנתיבותינו, אסור בהחלט לדון בדיני ירושות ונחלות וכן בדיני ממונות אלא על פי התורה שהיא נצחית ולא תשתנה בשום זמן ח"ו, שנאמר: 'והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת'. (וכמו שכתב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פרק ז' הלכה ז'). ולכן איסור חמור הוא להתדיין בכל הדינים האלה בפני ערכאות ששופטים לפי חוקות הגוים, אשר עליהם נאמר ומשפטים בל ידעום. ואין כל הבדל בזה בין כשהשופטים גוים, לבין כשהשופטים יהודים הדנים על פי חוקות הגוים, שלא כדין התורה. ואם הבנים רוצים לוותר מחלקם לטובת הבנות כדי שיטלו עמהם בירושה, יגשו אל בית הדין הרבני אשר בשער מקומם, ויקנו מידם בקנין גמור ושלם, או באגב, (כגון מטבע שאינו נקנה בחליפין), באופן המועיל על פי דין תורה. וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בבראשית יש דוגמאות כאלו, על בני האלהים שהיו מתחתנים עם בנות הארץ. פון-דניקן הסיק מהם שהחיזרים (בני אלהים) יצרו הכלאה גנטית עם בני אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פון דניקן גם הסיק מסיפור החרבת סדום שסדום נחרבה בהפצצה אטומית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמרנו יופי, על שירת-החוק שלנו. יש לנו גדודים ששומרים עליה, לבל תשתנה לשונה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 370725. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסמך במסגרת תפקידי בצבא. אם כי לא הייתי מכנה את זה יותר מדי כ''יצירה''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקליפ יש הרבה בחורות בביקיני שרוקדות מסביב לחברי הלהקה (יש שניים כאלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את/ה מחברי הלהקה, ממפיקי הקליפ, או מהבחורות בביקיני? (אין ספק, אגב - יצירת מופת של כל הזמנים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חבר סודי בלהקה, קוראים לי שמעון. רציתי לשאול, למה מחקו את הדיון המעניין שקיימתי עם מר דורפל לגבי עריכת חתונות ומדעי הרפואה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקום לשאלות אלה הוא דיון 1013 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואוו! 11% עשו ילד בשנה האחרונה. מרשים ביותר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות 11 אחוז! יכול להיות שאנשים שגם נולד להם ילד וגם מתכון ענו מתכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שאנשים שגם נולד להם ילד, גם יצרו מתכון מוצלח וגם הצליחו למצוא שיטה נוחה לגרד את אוזן ימין ברגל שמאל - ענו ''אחר'', או ''פטנט''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וודאי יש אנשים שקרה להם כל מה שמוזכר בסקר, כולל כתיבת שיר של ביאליק, ופשוט לא היה להם פנאי להשתתף בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקלטתי, ערכתי ועיצבתי את האלבום הראשון של הלהקה שלי (השלוליות), כמובן שעם המון עזרה מהרבה חברים. אחרי שהקלטנו כשלושה עשר שירים, ניפינו כמה מהם ונותרנו עם אלבום של עשרה שירים. האלבום ייצא לאור בהופעת השקה לקראת סוף החודש, והערב, ב-19:30 נתארח באולפן השקוף של ערוץ 24, הופעה וראיון. החזיקו לנו אצבעות! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |