|
"הסיבה שיש בעברית תקן דה פקטו היא ההשפעה של התקן של האקדמיה" זאת טענה מוזרה, אתה טוען ששום שפה לא מתפתחת דה פקטו ללא התערבות של גוף דמוי האקדמיה? שקשה לשפות להתפתח ללא התערבות של גוף דמוי האקדמיה? שתי הטענות מופרכות על ידי אלפי שפות שהתפתחו בהיסטוריה האנושית (כולל, העברית).
"...העובדה הזו היא אנקדוטלית" הממממם, מעניין, שנעבור על החלטות נוספות של האקדמיה? ניקח סתם ישיבה של האקדמיה, נגיד זאת שהתרחשה בכ"ו בניסן תשס"ג (2003, שזה יותר משנתיים). מה החליטו שם? במקום "סקייטבורד" יש לומר "גלגשת", במקום לורד או טוש יש לומר "מצבע", במקום מרקר "מדגש", במקום צבע פנדה "צבעון", reaching out זה "שיחור", פאנל זה "חבר דיון" ודיסידנט זה "פליג". בקיצור, 7 החלטות, אחת מתארת את הנורמה (חבר דיון) על השאר לא שמעת. http://hebrew-academy.huji.ac.il/decision2.html
"... עובדה שאתה, תוקף האקדמיה, משתמש במילים שהאקדמיה המציאה ..." זהו, שכל המילים בהם אני (ואתה) משתמש (חוץ מהטעויות) הן מילים שנמצאות בנורמה, בחלקן האקדמיה מכירה, ובחלקן לא.
"...עם העובדה שהתקן הגרמני השפיע על השפה המדוברת הגרמנית אי אפשר להתווכח..." נגיד שלא, אז האקדמיה שלהם הצליחה להשפיע על המציאות. אתה טוען שלטובה? באמת?
"באנגלית האמריקאית התקנית...." "השימוש בשלילה כפולה..." כמו שאמרתי, באנגלית יש כמה נורמות, באחת מהן כותבים ככה, באחת אומרים אחרת. איפה כאן ה"בפירוש לא"? להפך, זה רק עוד דוגמא למה זה בפירוש כן.
"בדיוק הבאת סיבה למה צריכה להיות אקדמיה. כדי לא להגיע למצב הזה." איך הערבית המתוקננת והשמרנית הגיע למצב הזה והאנגלית הלא מתוקננת והלא שמרנית נמנע ממנו? אני לא מבין איך אקדמיה תמנע את המצב הזה.
"... אבל זה מה שקורה בארץ" לא בגלל המחסור בתקן, ובטח שלא בגלל הצמדות לנורמה.
"...ההגיון במשפט הזה פשוט נסתר מעיני." זה משפט פשוט בעברית פשוטה. האקדמיה מוגבלת מראש (על ידי המציאות) היא יכולה להחליט החלטות שמתארות את הקיים (מרכך שיער, בחיי שיש החלטה כזאת, בקישור שנתתי לך) והיא יכולה להחליט החלטות שמנוגדות לקיים (תקליף אותו מקום). בשביל החלטות מהסוג הראשון אנחנו לא צריכים את האקדמיה (אההה קורים לזה מרכך שיער, באמת תודה) ובשביל החלטות מהסוג השני אנחנו לא צריכים את האקדמיה (אהה, אתם רוצים לקרוא לזה תקליף, בבקשה, מי עוצר אותכם, תקראו לי שהמוכרים בחנויות יבינו על מה אתם מדברים), אז אנחנו פשוט לא צריכים את האקדמיה. ושתי סוגי ההחלטות הן מיותרות, לא בגלל שהן מנוגדות לנורמה, אלא פשוט בגלל שהן בזבוז כספו של משלם המיסים.
"...לא הצלחת לשכנע אותי שהתקן לא משפיע ושלא משתמשים בו..." תקיליף מופיע בגוגל 295 פעמים, פילינג 143 אלף. אתה יכול להמשיך לבד לשאר המילים שנתתי פה.
"...אני הבאתי לך קבלות לתקן במדינה אחרת שבהחלט השפיע על השפה שם ובהחלט משתמשים בו..." אין לי ספק שאפשר להמציא תקן שישפיע על השפה, בשביל זה צריך אחד משניים או שהדוברים בשפה ירצו לאמץ את התקן שהתקן יהיה טוב יותר מהנורמה, או שבנוסף לתקן תוסיף גם ענישה. האפשרות השניה, אני מקווה, לא מקובל על כולנו. לכן, נשארנו עם הראשונה. אתה באמת חושב שמשכנתה טובה ממשכנתא? שמדגש טוב ממרקר? אתה באמת חושב שציבור דוברי העברית רוצה לאמץ את החלטות האקדמיה? העובדות מצביעות אחרת.
"...אם אתה סבור שאין סיבה שאנשים באיזורים שונים של המדינה..." אם המדינה היא, במקרה, גרמניה של המאה ה-19, אז כן, אני חושב ככה.
"...הוחלט בועידה של מדינות דוברות גרמנית..." אבל זאת היתה החלטה פוליטית, כזאת שהתקלה על ידי נציגי ציבור, שמן הסתם יצגו את הציבור (והעובדה שהציבור קיבל את ההחלטה מוכיחה את זה). אם יש לציבור בעיה ספציפית, והוא רוצה לשנות משהו ספציפי בשפה שלו, זה משהו אחד, שלא כל כך קשור (אגב, ידעת שגם סין עשתה את זה, ועכשיו הסינים וההונג קונגים לא מצליחים לקרוא אחד את השני...)
|
|