עוד משהו על מאיר אריאל 3
רבים וטובים הלחינו ממילותיו של אריאל. רבים וטובים אחרים שרו מילים אלו. אבל רק אחד הצליח להלחין ולשיר אותם כמו שצריך, וזה מאיר אריאל עצמו.
עטיפת האלבום ''וגלוי עיניים''
מאיר אריאל, ז"ל, שנפטר לפני למעלה מחודש, כתב טקסטים רבים שהולחנו והושרו על ידי מיטב המלחינים והמבצעים בישראל, אך טרם קם מלחין שילחין טקסט של מאיר אריאל, או זמר שישיר שיר של מאיר אריאל, יותר טוב ממאיר אריאל. למעשה, לעיתים נדמה כאילו בכלל בלתי אפשרי שמישהו ילחין או ישיר שיר של אריאל בצורה מספקת, פרט לאריאל עצמו.
הדוגמה הקיצונית היא "שלל שרב" ("תם השרב הגדול"). יהודה פוליקר כתב לחן נפלא, ושירתו של גידי גוב, כמו גם העיבוד, למרות היותם חסרי השראה, לא מקלקלים מבחינה מוזיקלית. אז אם הכל כל כך טוב, מה רע?
הרע הוא שיש בשיר גם מילים יפות, שהתבזבזו לחלוטין. שימו לב, וקראו לאט:

"ובשדרות הרעד עובר, גובר,
בחצרות הפחד נובר, צובר,
פתאום היא מתרגשת נורא -
סף מאורע -
זה יקרה -
זה קרה..."

ושוב, הלחן כאן יפה, אלא מה? הוא עולה היכן שהמילים דורשות לרדת, יורד היכן שהמילים דורשות לעלות, ובכלל, מדביק את המילים לרצף אחד, כשכל מילה דווקא זועקת למרחב נשימה משלה.
דוגמה הרבה פחות קיצונית, ובכל זאת מאלפת, היא "הולך בטל" עם הלחן של אריאל זילבר (בביצוע "תמוז"). כאן בהחלט אי אפשר לומר שהמוזיקה הולכת נגד המילים - בכל זאת, אריאל ז. מצטייר קצת כאחיו הרוחני של מ. אריאל. ובכל זאת, משהו בקופצנות של הלחן, בקליטות שלו, מעלים את המילים. וזה עוד שיר מוקדם ופשוט של מאיר אריאל - השירים שלו החל מתקליטי הסולו (1978 והלאה) כל כך מלאים בסלסולים מילוליים בארוקיים, שלחן כמו של "הולך בטל" פשוט לא יעבוד. כל הפסקה הזו נכונה גם ל"סוף עונת התפוזים" (לחן: זילבר ושלום חנוך).
דוגמה ללחן של אריאל שבוצע ע"י מישהו אחר היא "נשל הנחש" בביצוע ערן צור (כרמלה גרוס ווגנר). האמת היא שגם הביצוע המקורי יכול להיות מייגע אם שומעים אותו הרבה. ההעתק מייגע כבר בשמיעה ראשונה.
יש לומר כי בפופ/רוק העברי נפוץ העניין של "שירי משוררים", וכמעט כמעט תמיד זה לא עובד - המוזיקה בולעת את המילים, ולמרות שנוצרו כך לא מעט יצירות מופת (מצד המוזיקה), נותרת התחושה שיותר טוב לשיר היה להשאר בלי הלחן. אבל מאיר אריאל לא היה בדיוק משורר, אלא משהו בין פזמונאי־בדרכו למשורר־בדרכו. והמילים שלו כן יכולות לעבור היטב - כשהוא מלחין ומבצע אותן. הלחנים שלו עוטפים את המילים ברחמים, בצניעות, מעוגלים במקומות הנכונים. והשירה, הנוטה לדיבור, לעתים קרובות פשוט מספרת סיפור, לא באה אלא לשרת את המילים. ברור שכל אחד אחר שינסה לשיר ככה את השירים האלה יישמע פאתטי - זה חייב להיות זה שכתב אותן.
יש כאן אולי איזה טרייד־אוף עם המוזיקה - בעצם אין לו אף לחן, אני חושב, שאפשר להגיד עליו "הורס". מצד שני, מלחינים מבריקים יש לנו הרבה, ומישהו כמו מאיר אריאל, רק אחד (ועכשיו גם זה לא). מי שאוהב אותו מפיק ממנו הנאה מוזיקלית, רק מסוג אחר קצת.

ויש גם יוצא מהכלל לתיזה: דורי בן זאב, "סוף שבוע בכפר". אני לא יודע מי הלחין, אבל אני מנחש שמאיר אריאל עצמו. נכון שאפשר לדמיין אותו שר את זה? ושזה בעצם לא יהיה שונה הרבה מדורי בן זאב? ואולי אני לא מדמיין בכלל, ואריאל שר את זה בהופעות? זה לא לגמרי מפתיע, כי גם דורי בן זאב, בתוכניות הרדיו שלו כמו גם בכמה משיריו, הוא מין מספר סיפורים ומלהטט במילים על סף השירה.
בקרוב בטח תהיה הופעה ו/או אלבום לכבודו של מאיר אריאל, ותהיה הזדמנות לבדוק את התזה.
קישורים
מאיר אריאל דיסקוגרפיה
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מוזיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

מילים עירומות 18
מאיר אריאל לא היה מלחין. אריאל היה פייטן, טרובדור. זאת אולי קלישאה, אבל זה נכון. ככל שנקפו האלבומים והשנים, נטש אריאל את הלחן לטובת המילים יותר ויותר - הן הרי תמיד עניינו אותו הרבה יותר.
עם כל הכבוד, שירה אפשר גם לקרוא בספר. איננו חושב שזמר יכול להחליט להיות זמר, ולא משורר כותב בלבד, ולהתעלם מחשיבות הלחן, ובמקרים רבים, זה בדיוק מה שאריאל עשה.
אין להמעיט בעובדה שאכן, הביצועים היפים ביותר לשיריו של אריאל הם אכן שלו. אבל הם מעטים ביותר.
לסיכום, אני חושב שהכותב עושה עוול ל''סוף עונת התפוזים'' - לחן מלא ערגה ותשוקה, בדיוק כמו המילים.
מילים עירומות 17750
משעממם... למה אין על חיות
מילים עירומות 307884
אני מסכים איתך, הוא באמת אגדה
מלים שמנסות לגעת 22
מאיר אריאל היה זמר גדול. אבל לא ה"זמר הגדול"; יש עוד כמה וכמה מלחינים ומשוררים טובים ומצוינים.

מאיר אריאל היה ואיננו חבל שאיננו אבל מה לעשות הוא איננו, אף אחד לא יוכל לבצע יותר טוב ממנו את שיריו כי אף אחד הוא לא הוא.
ענין של טעם אישי 23
הטענה כאילו רק מאיר אריאל היה מסוגל לבצע הכי טוב את השירים שלו היא עניין של טעם אישי. אני מאד אהבתי את הביצוע של ערן צור לשיר ''נשל הנחש''. זאת למרות, ואולי בגלל, היות הביצוע הזה שונה באופן מהותי מהביצוע המקורי של מאיר אריאל.
ענין של טעם אישי 67
דווקא בהקשר ל"שלל שרב" יש לי הערה חשובה. מכתבה שקראתי פעם והזכירה את השיר נודע לי שזה מקרה מובהק של שיר שבו קודם-כל היתה המנגינה ורק אח"כ הומצאו לה מלים שימלאו אותה בצורה יפה. דוגמה נהדרת אחרת שממחישה זאת ,וגם היא משל מאיר אריאל, היא "ערב כחול עמוק" שנכתב במקור בספרדית לפני 30 שנה (או משהו כזה).

לכן הטענה שהלחן עושה עוול למלים היא קצת מוזרה, אולי כדאי להגיד להיפך?

- אסף
ענין של טעם אישי 307927
''ערב כחול עמוק'' היה השיר הראשון ששלמה יידוב הלחין, בשפת האם שלו (ספרדית כמובן). באלבום האחרון שלו הוא מבצע מחדש את הגרסה המקורית.
ענין של טעם אישי 581320
אכן המנגינה קדמה למילים: תגובה 581319.
אחרי שמת-עצה לתקשורת 131
הנני שולת אתכם התקשורת בכלל :מדוע משבחים אדם רק לאחר שהוא מת?
הרי כולנו זוכרים את ההשמצות של התקשורת על מאיר אריאל מדוע עכשיו התקשורת משבחת אותו?
המבקרים בתקשורת צריכים להבין שמעשיו הטובים של האדם היו כבודו ולצערי הרב -כשלתם.גם אז בתקופת ההסתה נגד ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל אף אחד לא טרח להגיד איזה ראש ממשלה נהדר ואילו מעשים שעשו תרמו למדינה .נכון זה היה זמן שברירי והכל יכול היה לקרות אבל אולי אם התקשורת היתה מנסה להוציא את הדעות הללו מעשים כאלו היו נמנעים. ובחזרה,למאיר ארירל,היה בן -אדם נפלא וחבל שהתקשורת חיכתה למותו את להוציא לבחוץ את הטוב שבו.
אחד ויחיד 1203
מאיר היה ועודנו בחזקת גאון.
יחיד עמד במערכה על חופש הביטוי
בעידן של פוליטיקלי קורקט הוא אמר ללא בושה המלך הוא עירום והוא בכלל מלכה. מותו של מאיר הותיר אותנו המומים וכואבים הן על מותו של אב רוחני והן בגלל הזילזול של התיקשורת בו ובאנשים אותם הוא ייצג.
119852
אהוד בנאי כתב שיר ערגה מקסים למאיר אריאל "בלוז כנעני"
אותו הוא מבצע במסע ההופעות האחרון ("ממשיך לנסוע"), מומלץ!
עוד חבר ותיק של מאיר,מיקי שביב,הוציא השבוע (5.1.03) דיסק חדש שההשפעות המאיר אריאליות ניכרות בו מאד בכתיבה,(עוד אומן מוכשר שלו מקבל את צומת הלב המגיעה לו ומתבזבזת על שרית חדד וחבריה ).
זכרון אחד ומיוחד 129479
את מאיר אריאל הכרתי באופן אישי גם כמאוד אהבתי את החומר והיתי במעל 15 הופעות שלו וגם במסגרת העבודה שלי בגלי צה.
כחודשים לפני מותו עלה הרעיון שאני ינגן אם מאיר אריאל חליל צד מאיר אריאל ראה אותי עם החליל ביד ואמר לי היי האם אתה מנגן על חליל עיוורים או חליל רואים שהוא מחליף בשננותו את הע בא.
הוא גם הקליט בקולו החם ספרים של כפכא בסיפריה לעיוורים מאוד אהבתי את מאיר אריאל גם כמשורר גם כאדם וגם כמצחיקאן
חבל שבסוף ימיו הוא הסתבך אם הכהילה ההומו לסבית בישראל אני יודע שהיה לו קשה אם זה מאוד אם זה שפיצצו לו הופעות בעמצה אני מאוד אוהב את האיש ומתגעגע אליו אני לא מסוגל לשמוע אותו מאז שהוא מת כי הדמעות עדיין יורדות.
אני מתגעגע לאיש וליצרתו כל כך הרבה ככמה היו באיש הזה כול כך הרבה הומור וכול כך מעט מזל
אהאירוניה היא שהאיש שהכי צחק בהופעות על המערכת מת כתצאה מפשלה של המערכת
האלבום האהוב עלי הוא רישומי פחם אלבום מדהים ביופיו יש לי גם את התקליטו ן המקורי של ירושלים של ברזל
ההיה זכרו ברוך
ירושלים של ברזל 217054
יש לי את כל הדיסקים של מאיר מלבד שני הדיסקים הקטנים
שהם ירושלים של ברזל ועברנו את פרעה אני חייב להשיג אותם אם תוכל לעזור ליאני אהיה אסיר תודה
גאון הדור 217055
לא קם בישראל גאון בכתיבה כמו מאיר אריאל וחבל שאבדנו אותו כל-כך מוקדם בקשר לביצועים של אומנים שונים לשיריו של מאיר אריאל זוהי רק מחווה יפה לכבודוואף אותם אומנים יאמרו כי אינם מתימרים לשיר כמו מאיר.
אך אין ספק שרק מאיר יכול לשיר את שיריו אשר לכל מלה יש פנים רבות ורב הנסתר על הגלוי
איך פיספסנו אותו 223313
מאיר אריאל ליווה אותנו במשך שנים רבות אך לא הצליח לפרוץ לתודעת הציבור כשם שהוא ידוע היום. אני, שיכול לשמוע את שיריו חזור ושמוע, ראיתי אותו בהופעה לפני למעלה מ- 20 שנה ולא נדלקתי. מסקנתי, שכמוני גם אנשי הרדיו וגל"צ לא עלו על הכישרון הענק הזה ולא השמיעו אותו כך שנשאר מחוץ לתודעה. אולי הוא הקדים את זמנו כמו רבים ומצויינים. עבורי, התמהיל של המילים, המנגינה והשירה המיוחדת, שדומה אולי לקריאת שירה, הם המרכיבים העושים את חוויית מאיר אריאל. וגם לביצוע הנפלא של אהוד בנאי ל "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ" אין את העושר המאיר אריאלי.
הספד 307122
הספד למילותיך,
מודה אני - אני שלל שיריך.
כל הכבוד 414870
תכלס, כל מילה פשוט תופסת את מה שהאדם הענק הזה היה
שלל שרב 434960
אולי מישהו יודע על מה נכתב השיר שלל שרב?
ככל שאני חשוב על מילותיו יותר, כך אני מבין אותו פחות.

אשמח לכל כיוון...
שלל שרב 434979
לדעתי הוא מדבר על העיר תל אביב.
שלל שרב 435303
מספרים שנכתב על מקרה אונס,
הרבה איזכורים של נפתחת ,לגמור, לבוא,
כתוב בוירטואוזיות אבל סתום כהרגלו של אריאל.
תרגם: מאיר אריאל 458451
את התכונה הזו של שירי מאיר אריאל, שרק הוא ידע להלחין ולשיר אותם (וכבר הצטבר מספר דו-ספרתי, אם לא תלת, של ראיות שליליות לטענה הזו), אפשר לכנות "סגירות אמנותית". עלתה בדעתי עובדה מסקרנת, שאולי היא פן אחר של אותה סגירות: לנוכח שליטתו הוירטאוזית של אריאל בשפה‏1, אפשר היה לצפות שהוא יהיה מתרגם מחונן של פזמונים ושירים. אבל ככל הידוע לי, מוכר רק פזמון אחד שהוא תרגם: http://www.shiron.net/songView.aspx?song_id=6021&...
וגם זה נראה תרגום קצת מרושל בכוונה. האם יש עוד?

1עוד הגיג שולי: אפשר אולי להכתיר אותו כגדול החרזנים בעברית, לפחות מאז תור הזהב בספרד, מכל מקום יותר מאלתרמן וגולדברג.
תרגם: מאיר אריאל 458467
זה לא תרגום, זו גרסה עברית. גרועה להחריד. לא ברור מדוע הוא החליט להרוס ככה את השיר.
תרגם: מאיר אריאל 458567
למה אפשר היה לצפות כך? להרגשתי, מה שעניין את מאיר אריאל היה בעיקר מאיר אריאל, לטוב ולרע שבזה :-)
לעומתו, אהוד מנור, ששם עצמו ככלי חלק גדול מהזמן, היה מתרגם לעילא (לדעתי תרגם טוב יותר מאשר כתב).
תרגם: מאיר אריאל 458574
אני מסכים אתך לגבי מאיר אריאל וחולק עלייך לגבי גדולתו של מנור כמתרגם. לטעמי הוא היה מתרגם בינוני. אני מניח שהדבר נבע מדבקותו היתרה בטקסט המקורי‏1. שמות כמו דן אלמגור, נעמי שמר ויהונתן גפן‏1 עלו עליו בתחום זה.

__
1 היה מי ששאל אותי לא מזמן לגבי העדפתי: יופי או נאמנות. בתרגום ההעדפה שלי ברורה.
2 וזאת לפני שפנינו לנפילים כמו אלתרמן או ז'בוטינסקי
תרגם: מאיר אריאל 458590
2. אני חולקת עליך לגבי הנפיל אלתרמן. תרגומיו לשייקספיר היו ממש בעייתיים.
תרגם: מאיר אריאל 458591
אני התייחסתי לתרגום שירים, אבל נעזוב זה.
בעניין אחר (1) 458594
העיקר שלא נותנים למתרגמים של שמות הסרטים לתרגם את יצירות שייקספיר אחרת היינו מקבלים:
"חרמן על יוליה" (2)
"חרמנים בליל קיץ"
"הסוחר מת מצחוק"....

(1) למרות נדושות הנושא, הייתי חייב לפרוק את התסכול שלי - עם קוראי האייל הסליחה
(2) רומיאו בן זונה כבר היה תפוס
בעניין אחר (1) 458595
שמו של איזה סרט תסכל אותך כל כך?
בעניין אחר (1) 458597
השניים האחרונים - הדייט שתקע אותי (Knocked Up)וחרמן על הזמן (Superbad)
אני אמנם לא אוהב גם תרגומים שלא קשורים - נניח כמו 'המירוץ לצמרת של מקס פישר' (Rushmore) אבל לפחות אני לא מובך כשאני בא לקנות כרטיס
יש מערכון מעולה של שי ודרור על זה - חבל שלא מצאתי אותו ברשת
בעניין אחר (1) 458598
טוב, לפחות במקרה של "Knocked Up" גם האנגלית איננה מרשימה.
ולגבי "המירוץ לצמרת..." - ראה תגובה 311229 וההמשך...
בעניין אחר (1) 458600
בעניין אחר (1) 458607
אם זה סיפור אמתי זו באמת הברקה פראית. אפילו מוצלח יותר ממתרגמת שתרגמה פעם את "run of the mill" ל"מירוץ התחנה" במאמר בפילוסופיה. מזלו של כותב המאמר היה שהוא יודע עברית...
אגב עין הדג 458602
רק עכשיו ראיתי את זה <http://www.fisheye.co.il/static/lethalform.html>
אגב עין הדג 458608
נראה שה''רק עכשיו'' כאן היה באמת זמני מאוד - כשאני ניסיתי לפתוח את הקישור הוא כבר בישר לי שאין אליו גישה...
אגב עין הדג 458611
צריך להוריד את הסימן האחרון שנכנס משום מה ללינק - ננסה שוב:http://www.fisheye.co.il/static/lethalform.html
תרגם: מאיר אריאל 458605
טוב, נעמי שמר היתה ליגה אחרת בתחום זה. יצא לי להאזין הרבה לאחרונה‏1 לתרגומים שעשתה ליוסי בנאי משירי ברסאנס, ואני מתמוגגת כל פעם מחדש.

1 עקב דרישת הקהל הצעיר ("אמא, לרקוד איתך פרפרים! לרקוד איתך פרח בדמות פרה!").
תרגם: מאיר אריאל 458606
אגב נעמי שמר, (לפחות) שניים משיריה היותר מפורסמים, החלו כתרגום (או עדיף - כגירסא עברית) לשירים זרים, אבל בחדוות היצירה היא התאימה להם מנגינה משלה.
לו יהי 458629
מי השני?
לו יהי 458631
לו יהי. הראשון הוא ירושלים של זהב.
לו יהי 458643
וואלה. אבל ירושלים של זהב לא מתורגם. נדמה לי שהשיר המקורי בכלל שיר אהבה.
לו יהי 458644
אכן לו יהי השני, אבל הראשון הוא העיר באפור.
לו יהי 458967
תמיד תהיתי על הענין הזה של ''לו יהי''. השיר לא כל כך מסתדר עם הסיפור. אם אתה מנסה לשיר אותו לפי המנגינה של החיפושיות זה יוצא די מאולץ.
לו יהי 458973
בדיוק מסיבה זו, נעמי שמר החליטה לא לאנוס את המילים, ולהתאים להן מנגינה משלהן (אם כי דומה).
לו יהי 459004
זה כל העניין, שהוא נכתב למנגינה ''הפוכה'' (כמו קול א' במקום קול ב').
לו יהי 459007
לא הבנתי. האם הרעיון לא היה אמור להיות שאת המלים "עוד יש מפרש לבן באופק" שרים כמו "When I find myself in times of trouble" ואת "לו יהי" כמו "Let it be"?
לו יהי 459016
ברור, אבל היא "הפכה" את המנגינה.

לבקשת בעלה, מסתבר:
לו יהי 583441
הסבר ב- 2:50:
תרגם: מאיר אריאל 458684
מסכים עם הכל. רציתי לתת דוגמה ליהונתן גפן, וגיליתי שכבר עשיתי זאת: תגובה 185358
תרגם: מאיר אריאל 591467
אני לגמרי לא מסכים עם השימוש בביטוי "מרושל" לגבי התרגום של מאיר אריאל ל- knocinkg on heavens door, לדעתי מה שהופך את התרגום הזה למצויין (שהוא גם אותו הדבר שהופך את רוב שיריו של אריאל לגדולים), הוא דווקא השימוש במילים יום-יומות, ושלקוחות מהעגה המקומי. שורה כמו:" אמא בואי והסירי את כוכב רב הסמל הזה מעליי/אין לי על מי להסתלבט איתו כאן", מייצגת בצורה כל כך מדוייקת הלך רוח מסויים (ומי שעבר שירות בצה"ל יכול להתחבר לזה לחלוטין, בעיקר לקראת סוף השירות...), ובמקרים כאלה מיוצגת הגדולה של מאיר אריאל: לקחת שיר לועזי ולהפוך, לא רק את המילים לעבריות, אלא גם להכניס בו הוויה ומטען ישראלי, שמתחבר בצורה טובה גם עם ההקשר הכללי של השיר.
תרגם: מאיר אריאל 591479
אם יש גדולה בהעברה התרבותית בשתי השורות האלו, זה עניין של טעם (בעיניי זה חביב, לא יותר), ובכל אופן הנושא לא מפותח. מה שבבירור רשלני הוא ההתעללות במשקל.
דברים מעודד-ים 553750
עודד זהבי: "המלים, המוסיקה ואופן הביצוע נהפכים לישות רטורית אחת, שבה המלים ומנגינתן, גוון הקול וההטעמה, הישירות העדינה והעדינות החודרת נהפכים לאחד"
"מי שישווה את ['הבן אדם אינו אלא'] לאחת מרצועות האלבום 'מכתבים למערכת' של יהונתן גפן ודני ליטני יוכל לשמוע את ההבדל המובהק בין גפן לאריאל. אריאל, גם כשהוא מדבר, מזכך איזושהי מנגינה שרק אוזניו שומעות".

זה כתוב בספרים, בשירים 581319
אני קורא עכשיו את הספר המצוין שירים. לדעת לאהוב1 מאת רון לוי ומלי מאיו-לוי. הספר מנתח 22 שירים עבריים, ובכל אחד מהם מפרש בהרחבה ובהעמקה את המילים, הלחן, ובעיקר - תוך ירידה לפרטים דקים, שורה שורה - את הקשר ביניהם. יש גם הקלטות נלוות לכמה שירים נדירים, תווים, וטיפים לביצוע.

אחד מ-‏22 הנבחרים, וכמו האחרים הוא נבחר כדוגמה חיובית, הוא זה שעבורי היה המקרה השלילי ביותר במאמר: "שלל שרב". כפי שאסף רזון העיר בדיון, מתברר שאריאל כתב את המילים ללחן מוכן של פוליקר. ועדיין אני מחזיק בדעתי שהמילים לא מתאימות ללחן - אולי, כשם שאחרים לא מצליחים להלחין ולבצע את המילים שלו, כך אריאל לא היטיב לתמלל לחנים של אחרים.

יותר בפירוט, הספר מנתח יפה את שלושת הבתים הראשונים, שבהם המילים והלחן יותר מתאימים; הנקודה היחידה שקצת בעייתית בעיני היא "היא לא יודעת כמה תוכל למשוך, היא לא יודעת כמה תוכל לנשוך". הלוויים רק כותבים על זה "הסקוונץ המדומה מתקשר לחזרה בטקסט", מה שנכון, אבל לטעמי מבחינת המילים היה עדיף שהשורה השנייה תהיה גבוהה יותר מהראשונה ולא ההפך. אבל זה בקטנה, ואם הלחן נתון לא הייתי שולח את אריאל לשנות את המילים בשביל זה.

הבעיה היותר גדולה, כפי שכתבתי במאמר, הוא בדיוק בשורות המקבילות בבית החמישי - "בשדרות הרעד עובר, גובר, בחצרות הפחד נובר, צובר". הלוויים רק כותבים "שהמנגינה של הבית הטקסטואלי השני הולמת גם את הבית הטקסטואלי החמישי... שתי השורות הדומות בטקסט... מתחלפות בשתי שורות אחרות". לדעתי, לא רק ששוב דרושה עליה מהשורה הראשונה לשנייה, כאן דרושה עלייה בין שתי המילים המתחרזות בכל שורה - ויש ירידה. שלא לומר, נפילה.

בטיפים לביצוע הם כותבים:

"את השיר אפשר לבצע בגישות שונות: גישה דרמטית - ביצוע רצ'יטטיבי ששם דגש על הטקסט ועל סיפור העלילה, מתאימה לזמרים בעלי נטייה למשחק. גישה קברטית - ביצוע המתייחס לצד האפל של חיי הלילה בערי החוף באשר הן. אפשרות שלישית - ביצוע היוצר תחושת עמימות ואווירה מערופלת בדגש על המנגינה. במובן הרגשי אפשר להתחבר לחוויות אישיות, כמו: יאוש, תקיעות, חוסר מוצא, פחדים, חרדות וכו'."

אני מסכים, ושואל את עצמי מה הגישה של גידי גוב, ועונה - אף גישה. הוא מבצע את השיר סתם.

1 חגי חיטרון כתב ב"הארץ" על הספר, ואני מצטרף לרטינתו על השם.
זה כתוב בספרים, בשירים 581726
אם לא קשה מדי, תוכל לציין מהם השירים המנותחים בספר?
זה כתוב בספרים, בשירים 581765
לדוד זה קל.
זה כתוב בספרים, בשירים 581818
"11. הרודפים ליד החוף". נפלא.
הולך בטל אך לא בתלם 612121
כתבתי למעלה משהו נגד הלחן והביצוע של תמוז ל"הולך בטל". לא זכרתי את זה, ובטח במרוצת השנים כבר חשבתי שזה לחן וביצוע שהולכים נחמד מאוד עם המילים של אריאל. ואז שמעתי ברדיו את הגרסה המוקדמת לשיר, בביצוע של מאיר אריאל עצמו, ללחן שלו ועם מילים שונות קצת. ככל שהגרסה הזאת פיזזה לי בראש, כך אהבתי פחות ופחות את מה שתמוז עשו לשיר. "קופצני" כתבתי? ההפך: הרוקיות שלהם כולאת את השיר במקצב כבד וממושטר. אצל מ. אריאל פתאום השיר מתשחרר, המוזיקה מבטאת את הדמות שבשיר: שרוך אחד קרוע, שרוך אחד כבר אין, פעם צעד לא בטוח, פעם צעד כן.
הולך בטל אך לא בתלם 612130
כמובן שיש פה הרבה עניין של טעם אישי. ברור שהלחן של אריאל ז. הרבה יותר קליט ופופי, מה שהביא את השיר גם לקהל רחב יותר. הגרסה של מ. אריאל יותר 'שוליימית', ועם כמה שהיא מתאימה לשיר גם בה יש חסרונות. אצל אריאל ז. דווקא, אני מוצא בקולו ובסגנון השירה שלו שמהו שמאד מתאים לרוח השיר הזה.

ובענייני ביצועים, הרבה פעמים גם משפיע איזה ביצוע שמעת קודם (לא אצלך דווקא). אני הכרתי את Little Wing של הנדריקס לראשונה דווקא בביצוע של דרק והדומינוס באלבום הקלאסי "Layla and other assorted love stories" ומאד אהבתי אותו.
כשנחשפתי לביצוע ההנדריקסי, התפלאתי לשמוע כמה הוא שונה - ומצוין כמובן בזכות עצמו, כמו שיודע גם כל תלמיד גיטרה ששחק את אצבעותיו כשלמד לנגן אותו.
אלה כמעט שני שירים שונים לגמרי. ומעניין אגב שזה גם נכון למקרה מפורסם שהוא הפוך - בו דווקא הנדריקס עושה קאבר לשיר של מלחין אלמוני אחר - בוב דילן. השיר הוא כמובן All along the watch tower, וסביר להניח שרוב מוחלט של מי שמכיר אותו מכיר את הביצוע ההנדריקסי - שהוא אכן לא מהעולם הזה. מקורותי טוענים שאפילו בהופעה חי הוא לא הצליח לשחזר את הביצוע הזה.
הולך בטל אך לא בתלם 612132
דילן עצמו אמר פעם שהביצוע של הנדריקס עדיף
דברים שעלי אהובים 612152
להשוות גרסת ג'ז לסטנדרט ממיוזיקל זה לא חוכמה, אבל בכל זאת אני צריך לפרוק את האנקדוטה האישית שלי: איכשהו יצא שעד גיל 28-9 החמצתי לחלוטין את My Favorite Things מ"צלילי המוזיקה", וכשקניתי דיסק עם הגרסה הזו (נדמה לי) של ג'ון קולטריין לא הכרתי את הנושא. ואז יום אחד צפיתי ב"צלילי המוזיקה", וכשהגיע הקטע הזה אמרתי "אה!" (ונזכרתי שבאמת הסתקרנתי למקרא הקרדיט בדיסק לרוג'רס והמרסטיין). ואז נגמר הבית הקצר הראשון, והגיע הבית הקצר השני - אוף, הם שרים שוב את הנושא בדיוק כמו שהוא, ועוד בקצב ואלס מדוד כזה. ואז עוד בית, ועוד, ועצבנותי הלכה וגברה: בסדר, אתם יודעים לשיר את הנושא באופן נקי ומסודר, עכשיו תעשו איתו משהו! אל תשאירו אותו כזה נעבעך! עד עכשיו אני מתקשה לשמוע את גרסת הסרט, כי כל פעם שהנושא נגמר האוזן שלי מתחננת להמשך קולטרייני.

(להגנת הסוגה, העיבוד של השיר בסרט הוא בכוונה פשוט במיוחד, בעצם שיר ילדים; במיוזיקלס מקובל לטפל באופן הרבה יותר מתוחכם בחומר מוזיקלי.)

ומתישהו גם הבחנתי במה שנראה לי כבדיחה של קולטריין. בלחן של רוג'רס והמרסטיין יש שני נושאים לשיר (השני הוא When the dog bytes, when the bee stings...). קולטריין וחבריו, על הנושא העיקרי לבדו חופרים שלוש עשרה דקות, ונראה שהיו יכולים להמשיך כל היום. ואז הוא מנגן את הנושא השני - בעצם לא מגנן אותו, רק עושה לו מחווה מקוצרת של שתיים-שלוש שניות. ואז גומר את הקטע. נדמה לי שתפקידה היחיד של המחווה הזו הוא לומר "כן, אני יודע שיש עוד נושא, זה בסדר, אני לא צריך".
הולך בטל אך לא בתלם 613114
ישנה שאלה שמטרידה אותי זמן רב ואולי התשובה ידועה לך.
שלומי שבן ביצע שיר שכתב מאיר אריאל ששמו אני חושב "דמוקרטיה". אני זוכר את הביצוע של אריאל במסגרת "מסע הבחירות" שלו ושם היתה התקפה אלימה (ואולי אפשר לומר אפילו נואשת) על הדמוקרטיה הליברלית שהוצגה כחשפנית במועדון חשפנות. הביצוע של שבן ארוך יותר וכולל בית אחרון המעמיד את הבתים האלימים שקדמו לו בפרופורצייה ואומר פחות או יותר שעל אף מה שנאמר קודם, הדמוקרטיה עדיפה על האופציות האחרות.
אהבתי מאד את הביצוע של שלומי שבן. אבל אני חייב לומר שהבית האחרון כל כך סותר את רוח הדברים בבתים הקודמים, שאני תוהה אם הבית המסכם היה במקור או ששלומי שבן הוסיף אותו?
שלומי מצוין, תודה. 613261
השיר נקרא "דמוקראסי". בביצוע של שלומי שבן זה כמעט הבית האחרון, מתחיל ב-‏5:02. אני לא יודע מה אריאל שר ב"מסע בחירות", אבל את הבית המדובר הוא כתב בעצמו, ושר לפני שבן, לפחות בגרסת האלבום "רישומי פחם".

תודה על ההפניה לביצוע של שבן. מצאתי בו לראשונה דוגמה נגדית לתזה של המאמר: ביצוע ראוי של מישהו אחר לשיר של אריאל. למען האמת, טוב בהרבה מהביצוע של אריאל (לפחות בגרסת "רישומי פחם"). זה גם בזכות שבן, וגם באשמת אריאל. והנה פירוט:

<אמא"ת‏1>
1 ארוך מדי, אל תקראו‏2.

אני מציע הבחנה שעוד לא ראיתי קודם, בין מאיר אריאל המוקדם למאוחר, כשהתפר הוא אולי בין "עברנו את פרעה" ל"זרעי קיץ". שירי אריאל המוקדם שופעים התחכמויות מילוליות, ומשמעויות שמופיעות ומתחבאות לסירוגין בין המילים. אצל אריאל המאוחר השירים פשוטים יותר, מקושטים רק בקצת סלסולים תחביריים, ומעבירים רעיון ברור ללא צורך בפרשנות. לפעמים זה מצוין, ולפעמים לא. "דמוקראסי" הוא לא שיר מוצלח בעיני. אבל לא זה העניין. "רישומי פחם" הוא די במוצהר אלבום דכאוני‏3. לכאורה המילים שלו דכאוניות, אבל במבט נוסף מה שדכאוני בו הוא בעיקר השירה של אריאל. שטוחה ומונוטונית, ועיבוד מינימליסטי שלא מנסה לשבור את הדיכאון. בכלל לא נראה שהוא אוהב את המילים.

והנה בא שלומי שבן, ומגלה שהשיר הזה בעצם לא דכאוני, אלא ציני. וציניות זה התחום שלו. הוא ממש מצליח להעביר את המילים לבעלותו, כולל ובמיוחד הסלסולים התחביריים. הוא גם הוסיף עיבוד עם "עלילה", ששומר על עניין במשך שמונה הדקות. אני עדיין חושב שזה טקסט לא מזהיר, אבל כאן הוא עולה כיתה. מסקרן אותי לשמוע את שבן מנסה את כוחו גם בשירים של אריאל המוקדם. שני מועמדים שנשמעים מתאימים לו, בשליפה מהשרוול, הם שיר כאב ודאווין של שיר מחאה.

אה, מה יוטיוב מספר לי? שלומי שבן באמת שר את "דאווין"! רגע, בואו נקשיב...
לא ייאמן. גם כאן זה מתעלה על הביצוע של אריאל - זו לפחות התגובה הראשונית שלי - והפעם גם המקור מצוין. פה ושם נשמע לי שלשבן בורחות מילים בלי תשומת לב ראויה, אולי בגלל הצורך להתרכז גם בפסנתר. אבל רוב הזמן הוא לגמרי בתוך המילים, מלהטט בהן, ומבצע את השיר כמו קומיקאי-תיאטרון מעולה, שגם יודע לנגן (נהדר) בפנסתר באותו זמן. בהחלט מעורר התפעלות.

2 למי שלא מכיר, מונח גיקי, TL;DR.
3 הייתי בהופעה של אריאל בטכניון, כנראה בסביבות 1997. אז לא הכרתי עדיין את "רישומי פחם". אריאל דיבר בהופעה על איזה אלבום דכאוני שלו, כנראה זה, והפציר בנו בכל לשון של הפצרה לא לקנות אותו.
שלומי מצוין, תודה. 613264
TL;DR זה אמל"ק ולא אמא"ת.
שלומי מצוין, תודה. 613421
הביצוע של מאיר אריאל ל"דמוקראסי" שראיתי היה בפסטיבל עכו במסגרת מסע הופעות שלו שנערך תחת הכותרת "מסע בחירות". אני מסכים אתך שהביצוע של שלומי שבן טוב יותר (ומיד אחזור לכך) אך לדעתי גם הביצוע של אריאל היה טוב מאד. העניין הוא בטיבו של השיר המסויים הזה. אפשר אכן לתאר את השיר כדכאוני וכציני, אך יותר מכך מדובר בהתקפה בוטה וכעוסה על הדמוקרטיה הליברלית. מאיר אריאל פשוט בועט לציבור ה"נאור" במקום הרגיש וזה מאיר אריאל אחר מאשר אריאל הקליל/המלהטט/המתחכם/המתחשש שאנו רואים בשירים האחרים שהזכרת. מדובר בסאטירה של מכות פטיש על הראש של המאזינים. בהופעה עצמה בוצעו רק 3 או 4 בתים של השיר גם כדי להתאים למסגרת הזמן של המופע אבל גם כדי לא למהול את כוס התרעלה שאריאל הגיש לשומעיו. לכן הביצוע הקצר והבלוז-רוקי שרת את הכעס, התוקפנות ורגש הבחילה שאריאל ניסה ל"כפות" על מאזיניו ויצר ביצוע מרשים וחזק.
הגרסה הקברטית והארוכה יותר (וכנראה גם המלאה יותר) של שבן אכן טובה אפילו יותר. היא הוסיפה בהצלחה לכעס, ולבוטות שהיתה אצל אריאל (גם באינצידנטים והתבטאויות אחרות), גם את הקו של מחשבה ושיקול דעת המהווה איזון ומשקל נגד לסאטירה הבועטת. בסופו של דבר, הגרסה החכמה יותר של שבן עושה למילים שירות טוב יותר מאשר הגרסה הבועטת של אריאל. מסימניו של אומן גדול הוא יכולתו לקחת את פרי רוחו ואישיותו של אומן גדול אחר ולהפוך אותו לשלו. לפני ששמעת את שבן היה קשה להאמין שניתן לתת למילים הבוטות ואפילו גסות הרוח של אריאל ביצוע יותר "שקול ו"מעודן". הביצוע של שבן כל כך מרשים ומוצלח עד שסברתי לתומי שהוא עצמו כתב והוסיף את הבית האחרון.
אני לא בטוח שהאבחנה על אריאל המוקדם והמאוחר ישימה דוקא למקרה הזה. אאז"ן השיר הזה נכתב עוד לפני "נשל הנחש", "זרעי קיץ" ואפילו "עברנו את פרעה". זה לבטח יהיה מעניין אם תוסיף קצת בעניין ההתפתחות בשירה של אריאל, אבל נראה לי שאפשר גם לומר שכל מיני מאיר אריאל התקיימו מאז ומתמיד זה לצד זה.
שלומי מצוין, תודה. 613463
''אפשר גם לומר שכל מיני מאיר אריאל התקיימו מאז ומתמיד זה לצד זה'' נכון למשוררים, אמנים, וגם כותבים באייל ואנשים באשר הם. למרות שנוח לנו מאד לחשוב אחרת.
שלומי מצוין, תודה. 613596
עכשיו כשאני בודק, נכון שגם באלבומים הראשונים של אריאל פזורים שירים פשוטים - הדוגמאות הקיצוניות הן ''תקווה'' ו''מחלק המוסר השכל'' שהן סתם הומורסקות. אבל בשלושת האלבומים הראשונים הם מיעוט בין רוב ניכר של שירים ''נפתלים'', ואחר כך כמעט כל השירים פשוטים, נדמה לי (בלי לבדוק).
שלומי מצוין, תודה. 613636
"תקוה" = שיר פשוט? "סתם" הומורסקה? אני מוחה! אם זה שיר פשוט, איפה המסובכים (אני פחות אוהבת את הנפתלים שלו, הם מייגעים אותי. כשהוא ממוקד הוא במיטבו, דווקא בגלל שיש לו, אהמ, נטייה להרבות מילים).
שלומי מצוין, תודה. 613642
צודקת, לא כל כך פשוט.
עוד כמה מילים 707827
רק עכשיו קראתי כראוי את המאמר הנפלא הזה. לצערי אין לי "חוש" לשירה - כלומר, כאשר המלים אינם פשוטות דיין, איני מבין מה הן אומרות, ואם כן, אז רק את הפשט שלהן - זאת למעט חריגים בהם השקעתי מאמץ או שקיבלתי את פירושם ממקור חיצוני. כך שהיעדר תאימות בין המילים לבין הלחן מעולם לא צרמו לי. לפחות עד כה (:
באשר ללחן של "סוף שבוע בכפר" - הוא אכן של מאיר אריאל.
שיר שפחות ידוע שאת מילותיו כתב אריאל הוא "הולכת ממך", בביצועה של שרון חזיז. השורה "אם כן למה זה אנכי" לקוחה מבראשית פרק כ"ה: וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם-כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי; וַתֵּלֶךְ, לִדְרֹשׁ אֶת-יְהוָה.
ילדתו שלו 707828
היום מתפרסם ב"ישראל היום" ראיון עם בתו של אריאל ומתוכו: "רציתי רק דבר אחד: הורים רגילים, כמו של כל הילדים". ועל צאת אלבומו הראשון: "למה אתה לא יכול להיות כמו להקת כוורת? למה אתה שוב מוזר ואחר? אז עוד לא חוויתי גאווה מהאבא שלי".
ילדתו שלו 707830
לטובת מי שלא נכנס לקישור, כדאי לציין שהמשפט שבחרת בפינצטה איננו מאפיין כלל את חווית ההורות של בתו של אריאל.
מקריאת הכתבה דוקא עולה תמונה חיובית מאד שלו כהורה, וכפי שביתו זוכרת ומתגעגעת הוא היה אב חם, אוהב ותומך - גם אם מוזר ולא שגרתי.
לאור הציטוט הקצר שלך הצטיירה ברוחי תמונה משפחתית אחרת מאד, קרובה יותר למשפחה אחרת שלאחרונה נפרשה על מסכינו - משפחת דיין. צפייה דוקומנטרית מומלצת אגב, אם גם אכזרית קצת בחשיפתה את האומללות וחוסר התפקוד ההורי לנגד התהילה התקשורתית והלאומית.
ילדתו שלו 707850
אכן. ציטטתי רק משום שזה שיעשע אותי, לא כי זה מייצג.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים