 |
שחזור המפץ הגדול יצא לדרך - מאיץ החלקיקים LHC הופעל | 3012 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
מישהו יכול אולי להשכיל אותנו לגבי השאלות הבאות: א. האם יש בסיס כלשהו לתאורים של חורים שחורים בגודל "יתוש" האמורים להיווצר בזמן ההתנגשות בין הפרוטונים? ב. האם האנרגיות שהמאיץ יכול לטעון לחלקיקים המתנגשים הם מסדר הגודל של האנרגיות שהיו בזמן המפץ הגדול? האם יש לתאורים האלו בסיס מדעי כלשהו או שאלו עוד מסוג דברי ההבל והקישקושים של הערוץ השני אמש בפרומו לשידורי ה-LHC? |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האייל זה לא הערוץ השני, גם אם התאור מפשט לפעמים נושאים מורכבים. יש לך בצד קישור לויקיפדיה, שם תמצא גרסה קריאה ומדעית של הנושא. א. לא הוכחו חורים שחורים קטנים, הם נובעים מתמטית מתאוריות פיזיקליות מסויימות, אבל בגלל קרינת הוקינג הם מתקיימים לפרק זמן קצר מאוד. ב. למה אתה קורא אנרגיות בזמן המפץ ? קודם כל ברור שמדובר באנרגיות אחרי המפץ (כי הוא היה קטן יחסית וריכז את כל האנרגיה בעולם), אבל גם ככה מדובר אולי על איזה ממוצע שם שמתקיים למיליארדית השניה כאן. מכל מקום מדובר באנרגיות שמושגות בטבע כל הזמן (למשל בקרינה קוסמית הפוגעת בפלנטה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה לא היה ברור, אפרש שלא היתה לי שום טרוניה לחדשה כפי שהופיעה באייל. את התיאורים עליהם שאלתי (שאכן נראו לי חסרי בסיס משהו) קלטתי מן החדשות של ערוץ 2. מי שכן הרגיז היו חדשות ערוץ 2: א. הם התיחסו לארוע כאל פתיחת משחקי האולימפיאדה (שידור ישיר, המתינו, המתינו!) ולא כאל עוד שלב בניסוי מדעי שימשך לבטח שנים. הם פשוט רצו לנפח בלון קטן שהפריחו היחצ"נים של CERN ופשוט הטעו את הציבור. ב. היה ברור שאין להם מושג על מה הם מדברים, מה שלא הפחית במאום את הטון הידעני והסמכותי של קריין החדשות. ג. זה ששני חוקרים פרסמו שתאוריה כלשהי, בעצמה לא מוכחת, מנבאת לפי חישוביהם היווצרות של חורים שחורים וירטואליים או אחרים, מיקרוסקופיים או בגודל יתוש, עדיין אינה אומרת שזה נכון ובודאי אינה סיבה מספקת לחגיגות סוף העולם כפי שהפריח הערוץ בקלילות. עוד פעם הטעיית הציבור. אנשי החדשות של ערוץ 2 לא צריכים להיות פיזיקאים אבל אולי כדאי להם לזכור גם את החדשות הישנות שלהם. למשל את ה-SSC, מאיץ אמריקני גדול עוד יותר שהקמתו בוטלה מסיבות כלכליות אני חושב, אבל גם בגלל שפיזיקאים חשובים טענו שהשקעת כל כך הרבה כסף בניסוי אחד תנוון ענפי פיזיקה אחרים החשובים לא פחות ואולי יותר לעתיד האנושות. אגב הנתונים המתוכננים של ה-SSC קשורים לעוד עובדה שיחצ"ני חגיגות ה-CERN אוהבים להסתיר: גם אם בוזון היגס, אותו שדה-חלקיק היוצר את המסה של החלקיקים האחרים לא יתגלה ב-LHC, זה עדיין לא אומר שהוא לא קיים אלא רק שהוא צריך להיות "כבד" יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר להבין שום דבר מכל ה0.999 (...) הזה. היה הרבה יותר טוב אם היו ממקמים את כל המהירויות האלו על סקאלה של פקטור לורנץ (7071 נשמע הרבה יותר טוב מ-0.99999999%). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או 8-^1-10 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביידיש זה נשמע עוד יותר טוב, טײַערער ברודער, לייג צו אַ האַנט אױסצושטעלן און אָנפֿילן דעם אייל הקורא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להיות 99.999999%. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמן שראיינו באחד הערוצים פיסיקאי בנוגע למאיץ, הקרינו ברקע אנימציות ששוחררו לתקשורת. איכשהו מצאה את דרכה לשידור ה"הדמיה" הבאה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל הפחות זה חוסך את ההתלבטות בקשר למצבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל על הכסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתר האינטרנט "האם LHC כבר השמיד את העולם" מנטר את המצב: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביום שהאתר הזה יפול יהיה שמח... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שנכנס לחור שחור מאיץ למהירות האור ולכן מתרחשת עבורו התארכות של הזמן. אז אולי בשביל מישהו שמסתכל ''מבחוץ'', העולם באמת הסתיים ''אתמול''. אבל עבורנו, שנשאבנו ''פנימה'', הזמן נמתח ואנחנו לא יודעים שזה מה שקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תדאג- הרגליים שלך ישאבו לפני הגוף וכך תספיק לדעת שזה קורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא אם כן הוא כתב את הודעתו בעודו נוקט עמידת ראש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מקורות שוויצרים יודעי דבר כבר נפלנו לחור השחור, ועכשיו אנחנו ביקום אחר. הצרה היא שכל הצרות שלנו עברו איתנו לאותו יקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי מטריד הרעיון שהם לא שמעו טוב, לא מדובר ביקומים מקבילים אלא ביקומים *מגבילים* "בבוקר הסתכלתי במראה ולא ראיתי את עצמי" (לכלב יש סכיזופרניה. משירי משה חסון - מושיק גיטרה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מי שמתעסק קצת בהנדסת תוכנה, מסקרן אותי כמה תוכנה מעורבת בפרויקט, בניהול הניסוי ובמדידות, ועד כמה מובטח נקיונה מבאגים. האתגר להבטיח נכונות של תוכנה כזו, שחלקים גדולים ממנה מן הסתם יעודיים לפרויקט, הוא קשה ביותר. מילא אם בגלל באג הכל יתחרבש וכמה מיליוני אירו ירדו לטמיון; כבר היו בהיסטוריה באגים יקרים, וכאן לפחות לא מדובר על חיי אדם. האפשרות היותר משעשעת (עניין של טעם) היא שבאג יגרום לדיווח לא נכון של תוצאות, שלא יהיה כל כך שערורייתי עד שיטילו ספק, אבל שכן ישפיע על התיאוריות המדעיות שיתבססו על הניסוי. ואז, או שיגלו זאת יום אחד, או שלא; כל אחת משתי האפשרויות האלו משעשעת (עניין של טעם) באופן אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא ההשפעה של באגים במדידה על תיאוריות מדעיות. אבל בשביל הפילוסופים של המדע השעשוע שלך הוא לחם וממש פרנסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק באגים בתוכנה: כל סביבת הניסוי. האם תוצאת ניסוי יחיד היא קבילה? גם אם לא שחזרת אותה בסביבה אחרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת האקסיומות של הפיזיקה היא שחוקי הפיזיקה זהים בכל סביבה. אם פלוס ומינוס נמשכים כאן, הם ימשכו (זה לפחות מה שאנו מקוים) גם בגלקסיה far far away. בLHC בסה"כ זורקים חלקיקים אחד על השני ומקוים שייוצרו חלקיקים אנרגטיים וכבדים יותר, אין לדעתי תנאים יחודיים כלשהם שלא מתקיימים באופן טבעי במקום כלשהו. מבחינת פילוסופיה של המדע, אולי יש טעם לפגם בעריכת הניסוי במקום אחד בלבד, אבל מבחינה מעשית ברור שלא נבנה עוד LHC, הפעם על הירח, כדי שנוכל לסגור את הפינה הזו. אני לא מאמין שיימצא פיזיקאי שבעיניו מהימנות התוצאות מושפעת מכך (לעומת זאת, אני מכיר הרבה פיזיקאים שבעינהם מהימנות התוצאות מושפעת מכך שמי שעורך את הניסוי הם פיזיקאי חלקיקים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם לנסח זאת באופן מדוייק יותר (לדעתי), ברוח הציווי הקטגורי: חוקי פיסיקה הם אותם כללים הנכונים בכל סביבה. כלומר, כאשר פיסיקאי נוכח שכלל מסויים אינו תקף בסביבה מסויימת הוא מבין שאין זה חוק פיסיקלי (ואז הוא אץ למצוא את החוק העמוק יותר שכן תקף גם בסביבה זו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחר כך אפשר לשחזר אותה בכמה מהמנהרות שעוברות מעזה למצרים או מלבנון לגליל. אם כבר חפרו אותן, זו יכולה להיות שיטת תיעול לא רעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשכלה שלי בנושא מסתכמת בעיקר בקורס סמסטריאלי אחד של שלוש ארבע שעות שבועיות, אבל יש להפריד בין הנתונים לבין עיבודם. הנתונים עצמם יכולים להיות תצלום של בועות שמסמנות את המסלול שעבר חלקיק כלשהו, או זרם חשמלי במקום מסוים שמעיד על המשכות חלקיקים נושאי מטען אליו. זה יותר ענין של מערכות אלקטרוניות מאשר של תוכנה. לפחות ממה שאני ראיתי, גם עיבוד הנתונים לא דורש תוכנה מורכבת שעלולה להיות עתירת באגים- הבעיה העיקרית היא שצריך למצוא מחט בערימת 23^10 שחת, כלומר לטפל בהמון נתונים גולמיים שמתוכם רק מעט רלוונטיים לנו, אבל החישובים הדרושים עצמם והנוסחאות הסטטיסטיות לניפוי הנתונים המיותרים הם פשוטים מאוד. לסיכום: בכל זאת יש שם כמה עשרות ישראלים, כך שאני מעריך שהLHC ייקרא בעתיד "גשר המכביה 2", לאחר שהכל ילך פקקט בגלל שמישהו ישפוך בטעות קפה שחור בתוך גלאי ההדרונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אני נשאר קצת סקפטי: משום מה אני מנחש שאף פיזיקאי כבר לא מסתכל על הבועות או על המחט במכשיר החשמלי האנלוגי, אלא על דיווחים על צג המחשב, שעוברים דרך כמה רמות של עיבוד. אפילו שמירת הנתונים לצורך ביקורת עתידית, אני מנחש, עוברת דרך תוכנה (לא שומרים סרטי צילום). גם בתוכנות פשוטות יש הרבה מקום לבאג (פשוט), ולא פשוט לבדוק. מה שנכון, שכל רכיב תוכנה שהוא גנרי מספיק - נניח, שהוא חלק מ"גלאי מדף" שמשתמשים בו כבר כמה שנים בהרבה מעבדות, נותן ביטחון סביר יותר בנכונותו (ובלבד שהוא באמת פשוט; ככל שהוא מורכב יותר, עולה הסיכון שהניסוי דנן יקלע את התוכנה למסלול נדיר שלא נבדק מעולם). כאמור, תוכנות יעודיות שנכתבו במיוחד לפרויקט, או למעט פרויקטים חלוציים דומים, הם בעיניי (ולא שאני באמת יודע מה הולך, כן? אני סתם מהגג מהכורסה) "אזורי סיכון", ונשאר לי רק לקוות שהפיזיקאים מודעים לכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכבר כתבו, הנתונים הגולמיים נשמרים (ואני מניח שמושווים לתוצאות ידועות מניסויים דומים), לכן אם ימצא באג, אפשר יהיה להריץ את המודל המתוקן על הנתונים (קראתי שמדובר בכ-15 פטהבייט בשנה, לכן זה לא טריוויאלי). כמו בכל ניסוי מדעי טוב, צריכות להיות הרבה ביקורות והמסקנות בסוף צריכות להביא לתחזיות שיתאמתו, מה שאומר שרק באג מאוד מיוחד יטעה אותנו לאורך זמן. למרות זאת כבר יש תקדים, קבוצה מובילה בקריסטלוגרפיה של חלבונים, אחת שפירסמה הרבה ובעיתונים החשובים ביותר, הודיעה לפני כשנה שהיה באג בתוכנה (In house) שלהם, שהפכה את הקורדינאטות בשלב קריטי כל שהוא. עשרות מאמרים התגלו כשגויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
15 פטהבייט בשנייה? נשמע מפוקפק... תוך כמה זמן צפוי המאיץ לעבור את סך כל המידע שנשמר בעולם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא כל כך פשוט. לא כל המידע נשמר, למעשה הרוב הגדול לא נשמר. יש פילטרי חומרה כבר ברמת הגלאים שמעיפים מאורעות ''משעממים''. אם הם פספסו משהו, זה נעלם לנצח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש הלא כל כך נועז שלי הוא שמעורבים כאן הרים של תוכנה. בפרט בליבו של כל העניין שהוא זיהוי אותם התנגשויות בהם יופיעו בוזוני היגס או דברים מעניינים אחרים, הללו יהיו בהכרח ארועים נדירים מאוד (אחרת לא היה כל כך קשה למצוא אותם). הצורך למצוא את המחט בערימת השחת של ההתנגשויות היותר ''משעממות'' דורש לדעתי הרבה תוכנה שתעבד את הדטה של ההתנגשויות והפיזור של הפרוטונים ותזהה את הארועים החריגים. ברגע שארועים כאלו יזוהו, בודאי יעברו עליהם באופן פרטני ולא ממוחשב, כך שלפחות בעניין זה אי אפשר יהיה להאשים את המחשב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדות מיד ראשונה על ניפוי השחת (ואתר מומלץ בזכות עצמו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Sorry for writing in English (keyboard etc.).
I wonder if any of you know anything about "An Exceptionally Simple Theory of Everything" of A. Garrett Lisi. Link: http://arxiv.org/abs/0711.0770 More readable: http://fqxi.org/community/forum/topic/108 http://sifter.org/~aglisi/ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדור הנכון הוא דיון 1571. תודה בשם ההנהלה, שכ"ג וצוות הקוראים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Did you actually take a look at the links?
Is it making any difference for you that A. Garrett Lisi holds a PhD in in Physics from the University of California? Or maybe it might be interesting for you to learn that the Nature journal mention this strange guy: Nature News 450, 596 - 596 (28 Nov 2007), doi: 10.1038/450596a, News in Brief Or maybe the fact that he has several other publications makes the difference? http://www-spires.slac.stanford.edu/spires/find/hep/... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקום הנכון לדיון בו זה כאן: תגובה 463621 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכותב ניסה להקביל את כל הכוחות הידועים למבנה של חבורת E₈. מתמטיקאים⁽¹⁾ הראו שהמתמטיקה שלו שגוייה, פיזקאיים⁽²⁾ הראו שהיתר גם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מסלול מעגלי לא משפיע על התנהגות החלקיקים במובן הצנטריפוגולרי? כיצד, בכלל, ניתן לרכז אלומת פרוטונים שלא בקו ישר בהאצה קרובה למהירות האור? למה חורים שחורים קטנים מתאדים מאליהם עקב אנרגיות גבוהות, לעומת חורים שחורים המתקיימים ושואבים לתוכם חומר אחר? ראיתי בויקפידיה העברית כי הקבוצה הכי גדולה של מדענים המעורבים בפרויקט הגיעה מאיטליה. 1500. איך קרה שלא מארה"ב? מה שורש המחלוקת (אם קיימת כזאת) בין פיזיקאי חלקיקים לפיזיקאים מאסכולות אחרות? האם קיימת סתירה מהותית בין התאוריות השונות? למה בוזון היגס כה משמעותי? ותודה מראש למי שיטרח וישיב להדיוטות (שלא לומר אידיוטיות כמוני) בנושאים מסקרנים אלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיזיקת חלקיקים היא לא אסכולה, היא תחום מחקר. הפיזיקה מתחלקת לתחומי מחקר לפי גודל הנושא הנחקר (או, יותר נכון, המרחק האופייני אותם מודדים מכשירי המדידה), זה הולך בערך ככה: אסטרופיזיקה חוקרת דברים שגודלם כגודלו של כדור הארץ ומעלה. גיאופיזיקה חוקרת את כדור הארץ ועד לגודל של אדם. פיזיקה רפואית חוקרת את מה שגודלו כאדם עד לאיבר של אדם. פיזיקה של החומר המעובה חוקרת את מה שגודלו מגודל איבר עד גודל של גרעין. פיזיקה גרעינית חוקרת את מה שגודלו מגודל גרעין עד לגודל של האדרון. פיזיקת חלקיקים (הנקראת גם אנרגיות גבוהות) חוקרת את מה שנמצא בין הגודל של האדרון ועד לגודל של חלקיק אלמנטרי (ובגלל שהוא אלמנטרי, אין יותר קטן). CERN הוא מאיץ אירופי, שהוקם על ידי האיחוד האירופי במטרה לשמש את המדענים מאירופה. בארצות הברית יש מאיצים אחרים. ההיגס הוא חלקיק שקיומו נובע מהמודל הסטנדרטי, מודל שנוי במחלוקת שאם התחזית שהוא נותן תתברר כנכונה הרבה מאד פיזיקאים יצטרכו להסביר למה זה ככה, ואם היא תתברר כלא נכונה נצטרך לכתוב את כל ספרי הלימוד בנושא מחדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הצגה קצת פשטנית. חומר מעובה הרבה פעמים מתעסק בחקר טמפ' נמוכות למשל, כאשר אין חשיבות לגודל האובייקט (מעל הרמה האטומית). גם גודלו של חלקיק אלמנטרי זו הגדרה בעייתית, למשל לפי מודלים מסויימים האלקטרון הוא נקודתי (חסר גודל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיפה נכנסים הפיזיקאים של המיתרים? :) אגב, CERN זה הארגון האירופאי למחקר גרעיני, המאיץ המדובר נקרא LHC. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב "הפיזיקאים של המיתרים" נמצאים במחלקות לאנרגיות גבוהות / חלקיקים אלמנטריים . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל חור שחור מתאדה, רק אצל הקטנים זה קורה מהר יותר ( נניח, אלפית שניה במקום פעמיים גיל היקום). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מדוע יש תלות במסה? יחס מעטפת שוורצשילד למסה היא ניחוש פשטני מן הסתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*כל* חור שחור מתאדה? אתה רציני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן 3 שאלות שאפשר לענות עליהן מבלי להסתבך יותר מדי. א. "מסלול מעגלי..." - כאשר מפעילים שדה מגנטי על מטענים חשמליים (כמו פרוטון למשל) הכח הפועל עליו הוא בניצב לכיוון תנועתו (מהירותו). זהו כח צנטריפוגלי היוצר באופן טבעי תנועה מעגלית. (לכן חלק גדול מן המאיצים הם בצורת טבעת). ב. אני בטוח שזו לא השאלה ששאלת אבל שורש המחלוקת העיקרי בין פיזיקאי חלקיקים לפיזיקאים מאסכולות אחרות הוא כלכלי-פוליטי. בארה"ב תוכנן מאיץ חלקיקים פי 3 יותר גדול מן ה-LHC האירופי (נקרא SSC). בסופו של דבר הפרוייקט לא יצא לפועל. בין היתר פיזיקאים ידועי-שם מתחומי פיזיקה אחרים הביעו התנגדות לפרוייקט. הנימוק שלהם היה שהשקעת סכום כסף כל כך גדול בפרוייקט יחיד בתחום יחיד של הפיזיקה המודרנית משמעותו ניוון כל התחומים האחרים ופגיעה בעתיד האנושות העשוייה לצאת נשכרת מכל מיני תגליות בתחומים האחרים שעולים הרבה פחות כסף. ג. בוזון היגס הוא האיבר בנסחאות של המודל הסטנדרטי המסביר מדוע יש מסה לחלקיקי החומר. קיומו הוא סוג של הוכחה לכך שהנוסחאות בהם משתמשים הן נכונות. אגב בניגוד למה שנאמר בתגובה אחרת, גם ללא המאיץ החדש ידוע שהמודל הסטנדרטי אינו מלא. במקרה הטוב הוא מקרה קצה של מודל מלא וחזק יותר שעדיין אינו ידוע (מסוג המודלים של סופר מיתרים וכו'). כבר היום יש תוצאות הסותרות או לפחות אינן מוסברות ע"י המודל הסטנדרטי (ריבוי הפרמטרים החופשיים במודל, בעיית ההירארכיה, המסות של הנייטרינים שאמורים להיות חסרי מסה כמו הפוטונים של האור). העניינים האלו הם חלק מן העניין בתוצאות של ה-LHC. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. אם אכן יימצאו בניסוי הנוכחי את בוזון היגס, באיזה מובן הוא יימצא? כלומר, יראו אותו" יצלמו אותו? מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה היא בעצם כן. זה קשור לנושא הגלאים שמרבים לדבר עליו בהקשר של התרומה הישראלית. אלו הם גלאי חלקיקים האמורים ל"צלם" את עקבותיו של החלקיק או של החלקיקים שנוצרו בהתפרקותו. בימי עלומי כסטודנט היו משתמשים בתא אדים (bubble chamber) שחלקיקים טעונים שחלפו בו השאירו עקבות בצורת התעבות מולקולות מים לאורך מסלולו (כמו שובל העשן של מטוס סילוני). כיום השיטות השתכללו והגלאי בשיטה שתארתי הוא היסטוריה, אבל העקרון נשאר. מאחר ומדובר בחלקיקים קצרי חיים מאוד צריך ל"רשום" את עקבותיהם/מסלולם לאורך הזמן הקצר בו התקיימו. חלקיקים ללא מטען חשמלי מגלים בד"כ באמצעות חלקיקים טעונים או פוטונים (חלקיקי אור) הנוצרים בעת התפרקותם. (יש היום בטח גם שיטות ישירות יותר. אתה יכול להציץ ב-http://en.wikipedia.org/wiki/Particle_Detectors ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. לא שממש הבנתי, אבל בערך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אם תוכל להרחיב בנושא הצנטריפוגולרי אודה לך מאוד. מהמעט שאני יודעת על פיסיקה הרי שבמהירות הקרובה לאור מתעוותים מושגים, ואפילו תנועת חלקיקי אור לפי איינשטיין. אם מריצים בשוויץ במסלול מעגלי קרוב למהירות האור, זה לא משפיע על הצד הפנימי של החלקיק לעומת החיצוני למעגל? ומה עם השפעת כל המאסות של הגופים הפיזיים הנוטלים חלק בניסוי לעוצת משקלם ה"קל" של החלקיקים האמורים להימדד ביחס? ועוד סקרנות. איך מוודאים שאלומות הפרוטונים ייפגשו ברמת היחיד התת-גרעינית זה עם זה? הרי המרחקים והחללים עצומים בכל מקום נתון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כדאי להתעמק יותר מדי בפרטים. במקרה זה הם אינם מוסיפים להבנה. גם במהירות האור ובאנרגיות הגבוהות המושגות במאיץ, חלקיק טעון חשמלית נע בתוך שדה מגנטי כמו דלי מים הקשור בחבל שמישהו מסובב מעל ראשו. התנועה הסיבובית נוצרת בגלל שהכוח הפועל על החלקיק הוא בניצב לכיוון תנועתו (כמו שהחבל מושך את הדלי אל המרכז). לגבי משקלים "קלים" - הכל יחסי. מהותית הגופים הפיזיים היחידים הנוטלים חלק בניסוי הם הפרוטונים המתנגשים. הבוזונים שאמורים להיווצר בהתנגשות הם למעשה חלקיקים מאוד מאוד כבדים ביחס. מסת המנוחה של בוזון היגס היא לפחות פי 100 ממסת הפרוטון (אאל"ט) וזוהי הסיבה למה צריך ל"הריץ" את הפרוטון לאנרגיות כל כך גבוהות (חלק מזערי מן האנרגיה הזו הופך למסת בוזון ההיגס). באשר להתנגשויות, הן סטטיסטיות. קרני הפרוטונים ממוקדות כדי לדחוס את הפרוטונים ככל האפשר, אבל את השאר עושה הסטטיסטיקה. יש המון פרוטונים בקרניים והקרניים מצטלבות לאורך זמן. שוב חלק מזערי מאוד מן הפרוטונים "מתנגש" , אבל אלו הם הארועים המעניינים אותם מנסים לגלות, כמו צימוקים קטנים מאוד בעוגה גדולה מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההסברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביטוי "חור שחור", הוא הגורם היחיד לתהיות בדבר הסיכון שבניסויים? או שיש איזהשהם דברים בגו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שיש סיכונים. כבר היה מקרה מוות אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ממש אותו הדבר, נכון? הנשמה שלה התגלגלה הלאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה סיכון של התקשורת. כאן מתו ממנה שני ילדים בחודש האחרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האומנם? גם לי כמו לרבים היתה תחושה חזקה שהתקבצות 3 המקרים נבעה מחשיפת היתר של מקרה רוז. אני עדיין חש כך, אבל כדאי לדעת את הסטטיסטיקות. שמעתי ברדיו מפי גורם מוסמך (משטרה, השירות הסוציאלי) שרצח ילדים בידי הוריהם הוא דבר שקורה כאן 5-6 פעמים בשנה! כך שזו אינה תופעה שנגרמה רק עתה ע"י התקשורת. אני זוכר שלפני כ5-10 שנים שמעתי שבבריטניה הדבר קורה לפחות פעם בשבוע. בהשוואת גודל האוכלוסיות (6 מיליון ו4.8 מקרים לעומת 60 מיליון דאז), שיעור המקרים דומה. זכור לי גם שלפני מספר שנים הוסכם ע"י התקשורת שמקרי התאבדות חיילים לא יתפרסמו בעיתונות באופן בולט (או בכלל) כדי לבדוק את השפעת הפרסום. לאחר שנה התברר שלא היה שינוי בכמות המקרים. ונחזור לחלקיקים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תופעה שמתרחשת 5-6 פעמים בשנה לא קורית בקצב של פעמיים בהפרש של ימים אחדים, זמן קצר מאוד לאחר פתיחתו של פסטיבל תקשורתי היסטרי ליחס למקרה קודם שלה, כאשר בכל המקרים מדובר בילדים בני אותו גיל שמצאו את מותם במים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תופעה שמתרחשת 5-6 פעמים בשנה בהחלט קורית פעמיים בהפרש של ימים אחדים, בהסתברות הניתנת לחישוב על פי התפלגות פואסון. התפלגות פואסון [ויקיפדיה] תהליך פואסון [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתתיי עוד כמה קווי דמיון בין האירועים, זה קצת שונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב ששנינו צודקים. לתקשורת יש השפעה, אבל נטיתו של האדם לחפש דפוסים גורמת לנו לראות אותה כגדולה ממה שהיא באמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק בעניין חיפוש הדפוסים, אבל בהקשר הספציפי שעליו דיברנו קשה לי מאוד מאוד להאמין שמדובר בסמיכויות מקרים בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד אפשרות: פרסום מקרים גורם לשתי השפעות מנוגדות המתקזזות במידת מה, בקרב אלו שהרעיון חלף בראשיהם. האחת היא דחיפה אל מעבר לסף העשייה, עקב תפיסת ההרהור ומשאלת הלב כמעשיים ואף כלגיטימיים (מאחר ואינם לבד במעשם). ההשפעה הנגדית היא שפרסום מקרה דומה בתקשורת, תוך הדגשה ועירור של אמפטיה לקורבן המאחדת את רובנו - עד כדי כך שלאחר מספר ימים חווים רבים הזדהות ואבל עמוקים כאילו מדובר היה באדם קרוב ויקר להם. אמפטיה זו גורמת לחלק מאלו שהיו על מסלול שהיה בסופו של דבר מיתרגם למעשה, לנער מחשבות ולהתנער מאפשות של מעשה דומה 1. סטטיסטית מקבלים שחלק מאלו שקרובים יחסית לעשיית המעשה בעתיד הקרוב - מבצעים אותו מיידית, בעוד אחרים, שעשויים היו להגיע למעשה בעתיד הרחוק יותר2 אך חוו את הפרסום כמראה לא מחמיאה - מוסטים ממסלול זה. -------------------------------------------------------------------------- 1 נתקלתי באם שחדלה מלהרים יד על בנה הקטן אותו היא נהגה להכות בתכיפות, עקב מקרה דומה אך קשה הרבה יותר שנחשף אז והסעיר אז את המדינה. 2 סביר שהם בשלב מוקדם ורחוק מן המעשה יחסית לקבוצה הראשונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הכללים שפועלים בארץ ובעולם1, גם אם לא תמיד מעוגנים בחוק, היא פרסום כמה שפחות מקרי התאבדויות2 ובמידת פרסום, לא להציג את המתאבד באור חיובי מאוד או רומנטי, וכך גם את המעשה. מה שכן מעוגן בכללי האתיקה העיתונאית הוא איסור פרסום על התאבדות בה המתאבד הוא עדיין קטין. שם התופעה שבה "התאבדות גוררת התאבדות" הוא אפקט ורתר. מכתב למערכת, "זהירות מתבקשת", מוסף הארץ מה־21 במרץ 2008. קטעים מכנס על סיקור התאבדויות בארץ שנערך בסמינר הקיבוצים ב־9 באפריל 2009. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרו עכשיו ברואים עולם שביום השני להפעלת המאיץ היתה בו תקלה. ושמאז הוא מושבת. מישהו יודע פרטים ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשרף להם איזה מגנט ודלף להם חלק מההליום. זה יקח כמה חודשים עד שיחממו בצורה מבוקרת את האזור, יתקנו, ואז יקררו שוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק זה חסר לנו, אבל אני חושב שבישראל התמחו בגלאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יורשה לי, בחירה מצויינת. קל לגלות דליפת הליום אך קשה יותר לדעת שהגלאי יוצא מאיפוס מידי פעם ומגלה אז רק פילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולפני כמה ימים, עוד תקלה, שנראית כלקוחה ממערכון של מונטי פייתון- חתיכת באגט נפלה לתוך אחד המזגנים וקיצרה שם משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
How the world was saved: The Bug that prevented a Wormhole
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "באג"? היום בעבודה כבר תיקנתי באגט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באג לבאגט זה כמו סרבר לסרבלט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כמו סורבה לקורבט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם לצחוק או לבכות. כבר במעבדות של שנה ראשונה דרשו מאיתנו לא להכניס אוכל למעבדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו היו מרשים להכניס אוכל למעבדה, מן הסתם גם היה שם מקרר לאכסן אותו, ולא היה צורך להחזיק את הבגט במזגן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי http://it.themarker.com/tmit/article/8717 , ואני מקווה שזה אותו המקרה, זה קרה בחוץ ולציפור, מה שמעלה תהיות נוספות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ברור. הציפור ( כפי הנראה סנונית אירופאית) החזיקה במקורה חצי בגט והתישבה על קטפולטה, ובדיוק באותו הרגע המכשפה קמה מהצד השני והזרוע התרוממה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העסק לא אמור להיות תת קרקעי ? או שיש להם מזגן מפוצל ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמותר למדענים מכובדים לא מותר לסטודנטים מושתנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל כבוד צריך לעבוד. בוא נגיד שהיתי יכול לחשוב על דרכים יותר מוצלחות לזכות בתהילת עולם מאשר שרשרת התקלות המביכה שהמדענים ה''מכובדים'' גורמים לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אם למיקרוסופט נפל באגט לתוך הויסטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המופע, או שמא הצבע, השתבש ב"רחוב סומסום". (5, 3-3, כתיב מלא) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המופע של האור, או שמא צבעו, התפקשש ב"רחוב סומסום". (5, 3-3, כתיב מלא) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי על פאזי הדוב, אבל הוא מהחבובות, לא סומסום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, טעות, שכחו מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נשכח מזה עד שלא תסביר על מה חשבת ואיפה טעית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נשכח *ולא נסלח* | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי על דמות שהופיעה ב''רחוב סומסום'', אבל יוטיוב טען שלדמות בכלל לא קראו כמו שזכרתי, ועם השם שבו כן קראו לה אין לי מה לעשות. יותר פרטים מזה כבר יהיה מביך, אז שכחו מזה (אם אתם רוצים לא לשכוח, אל תשכחו, סינפסות שלכם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"The scientists say their math proves nature will "ripple backward through time" to stop the LHC before it can create the God particle" (http://www.foxnews.com/story/0,2933,568528,00.html)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סקוט ארונסון לא מתרשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובצדק. בשביל מה לטרוח עם מליון קלפים וכל הפרוצדורה המעיקה הזאת? אפשר להחליט שאם כל המדענים שמתעסקים עם ה- LHC יהפכו לצפרדעים רגע לפני שיגור הקרן, הפרוייקט יינטש. תנו לאלוהים לזרוק את הקוביות! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם עמוס אורי לא: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1123592.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך הכתבה ''התקלות המלוות את הפרויקט הן רבות ומתסכלות עד כדי כך, שכמה פיזיקאים אינם שוללים את האפשרות שהן עצמן מהוות תופעה פיזיקלית שטרם נצפתה בעבר.'' תראו מה זה הגויים משקיעים מיליארדי אירו ואת מיטב המדענים רק בשביל לגלות את מה שקישון (בעזרת מיטב תוצרת הארץ) גילה מזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצא חן בעיני שהטענה שלהם היא ש''הטבע שונא חלקיקי היגס'', הד ל''אלוהים שונא ואקום'' ועם אותו כוח תיאור. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |