2.6 מיליון טון מזון נזרקו בארץ בשנה שעברה 4166
על פי הדו"ח השנתי של המשרד להגנת הסביבה ושל ארגון "לקט ישראל" להצלת מזון, 2.6 מיליון טונות של מזון נזרקו בישראל בשנת 2021. המזון שנזרק מהווה כ-‏37% מהמזון המיוצר בארץ, וכ-‏50% ממזון זה נזרק בעת שהיה ראוי למאכל. רוב אובדן המזון מתרחש בשלבי הייצור וההפצה שלו, כלומר לפני שהגיע לידי הצרכנים.

מחישוב שמסתמך על נתוני הביטוח הלאומי בדבר אי־הביטחון התזונתי בישראל, מתקבל כי הצלה של כ-‏500,000 טונות מזון היו מספיקים כדי לענות על צרכיהם של אוכלוסיית הנמצאים בתנאי אי־ביטחון תזונתי בארץ.

מדינות מפותחות רבות אחרות סובלות מבעיית אובדן המזון, כשבראשן צרפת, קנדה, גרמניה, איטליה ובריטניה. עם זאת, לדברי הדו"ח, ישראל בולטת במיעוט הצעדים שהיא נוקטת למיגור התופעה. צעדים אפשריים כאלה כוללים הגנה מחובות משפטיים, תמריצי מס, בטיחות מזון לתרומות, חובת תרומה או מיסוי על פסולת מזון, וקביעת אסטרטגיה לאומית.

לדברי גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל: "היתרון הגדול בהצלת מזון הוא היכולת המיידית שלו גם לסגור את פער חוסר הביטחון התזונתי כולו בישראל ברבע מהתקציב, וגם לייעל ולמנוע בזבוז משאבי טבע וייצור, ולסייע בהפחתת פליטות ומזהמים. איפה נשמע דבר כזה, שפתרון יהיה יעיל וטוב בכל מובן — כלכלי, חברתי, סביבתי, בריאותי, אבל הממשלה תדלג מעליו באדישות? אין לנו את הפריבילגיה הזו יותר. העולם כולו מצוי במשבר ובאיום ממשי כבר היום, וזהו צו השעה לפעול עכשיו ולנקוט בצעדים יעילים לצמצום אובדני המזון והצלת המשאבים הקיימים. ישראל חייבת לצאת מהאדישות ולתרום מיידית לצמצום המשבר."
קישורים
דו"ח: 2.6 מיליון טונות מזון נזרקו בשנה שעברה, מחצית מהם היה ניתן להציל - הארץ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

המחיר הסמוי 754002
בטח יש שם כלכלי לתופעה של הצגת כל היתרונות של מהלך כאשר מסתירים מרכיב סמוי אבל משמעותי של המחיר.
אני מניח שהשמדת המזון הנציל בזמן הייצור והאספקה נגרמת מרצון להימנע מתביעות ומירידת מחירים. ברגע שמישהו ירצה לנצל את המזון הזה הוא יצטרך לשלם לחקלאים/יצרנים/משווקים פיצוי תמורת ה"אבדן" עם כל המנגנון הכרוך בכך והשחיתויות והרמאויות שמיד יופיעו (למשל הנצלה חוזרת: פרוקסי ירכוש את המוצרים המונצלים ויחזיר אותם לחקלאים לסיבוב נוסף).
פיתרון פחות פופולרי אבל יותר יעיל הוא להעלות מחירים באמצעות מיסוי (כך הממשלה מרויחה פעמיים. פעם אחת דרך המס ופעם שנייה כאשר כאשר הבזבוז פוחת).
אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo
המחיר הסמוי 754058
על איזה "מהלך" אתה מדבר? בתקציר למעלה וגם בכתבה ב-TheMarker החלק של "מה לעשות" מאוד קצר ומעורפל. בדו"ח של "לקט" מפורטים צעדים פונטציאליים רבים ומגוונים, במידה רבה בלתי-תלויים זה בזה. נכון שברבים מהם יש פוטנציאל לבלגן ולשחיתות, או סתם לעוד רגולציה היכן שגם כך יש יותר מדי; אבל אפשר לדון על כל אחד לגופו ולשקול את הפרטים והיתרונות והחסרונות.

לא הבנתי את פתרון העלאת המחירים - נניח מע"מ מוגדל (נתחיל מביטול הפטור) על מזון? כלומר, להפוך את כל יצור המזון וצריכתו ליקרים יותר? זה באמת יקטין בזבוז מזון על נזקיו הסביבתיים, אבל יגדיל גם את שיעור חוסר הביטחון התזונתי, ומה עשינו בזה?
מודה ועוזב 754059
בעצם אתה צודק. אני הנחתי באופן סמוי ולא מודע שהבעיה של חוסר ביטחון תזונתי לא כל כך אמיתית והיא מנופחת ע"י גורמים בעלי ענין. ואת זה אני לא יודע.
ניקח את למשל את ארגון המתנדבים האוסף מזון נציל מחנויות ומרכולים ומכין מהם ומחלק כריכים לביה"ס לילדים ממשפחות עניות. צריך לבדוק מה היה קורה אלמלא הפעילות הזאת. אם יש הרבה ילדים שהיו הולכים לביה"ס בלי כריך, אז באמת יש כאן win win. לעומת זאת, אם זו לא בעיה אמיתית, והמפעל סתם חוסך מן ההורים את הכנת הכריך, אז יש כאן עניין של פיצוי היצרנים על אבדן הכנסה (או מה שכנראה קורה זה העלאת רמת המחירים של המזון הנמכר כדי לפצות על זה ש"נזרק").
למרות שכולם מדברים על מחירי המזון הגבוהים, אני חושב שזה עדיין בגדר צריך בדיקה, עד כמה מחירי המזון מהוים מרכיב משמעותי בעוני (לעומת חשמל, ארנונה, תחבורה, ביגוד, חינוך).
הסוציאליסט הסמוי שבתוכי אומר שעדיף היה שהמדינה היתה משקיעה במפעל הזנה בבתי הספר (מה שהיה מאפשר יתרונות נוספים של פיקוח על איכות המזון ותזונה בריאה) במקום להאכיל את העניים במזון לא טרי.
בתוקף נשארת האמירה שהערכה כלכלית של פעילויות שונות אינה דבר פשוט כל כך.
אימוג'י אנדרויד 757978
כך 🥱

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים