 |
ענקיות הטכנולוגיה מפספסות את הקהל המבוגר | 4195 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
מהי ההגדרה ל׳קהל מבוגר׳? מתחילת גיל 50 ? כמדומני שבישראל ׳מבוגר׳ זה מעל גיל 70 שלא ניסה בתחילת שנות ה-90 להתמודד עם המחשב האישי. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב ש"מבוגר" זה מאוד תלוי הקשר, ובעצם בדרך כלל משתמשים בו כ"שגילו יותר משל מישהו אחר, נתון בהקשר". למשל, מדברים על ילדים לעומת מבוגרים, ואז מקובל שהסף הוא 18. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובהקשר הטכנולוגי - מיהו המבוגר? המאמר ׳מנסה׳ לשכנע את צוקברג שכדאי לו לפתח פלטפורמות חברתיות למבוגרים - כלומר פנסיונרים? מי זאת האוכלוסיה שלא יודעת לתפעל טלפון חכם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגדרה: מבוגר טכנולוגית הוא מי שהיה מסכים להתקין windows 11 רק אם היו נותנים לו את האופציה שמינשק המשתמש יישאר בדיוק כמו ב-10. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקראת סוף המילניום נסעתי לנתניה להרצות לעובדים איך לתפעל ווינדוס לאחר שנים שבו העכבר היה בשימוש פעם ביום. יש מבוגרים שמתקשים עם הלחיצה על מסך המגע. זה לא שהם לא רצו להזיז את העכבר, הם התקשו פיזית להזיז אותו. בעידן העתידי שאתה מתאר בו לא יהיו קשיים טכנולוגיים למשתמש הצרכן, יהיה גילו אשר יהיה - מהי אותה התאמה ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שואל מה ההתאמה שתידרש כאשר נוכל לעשות מה שמתחשק לנו כאילו ליסבת סלאנדר [ויקיפדיה] יושבת על הכסא שלידינו ורק שינתה את שמה לבינה מ.? לדעתי השאלה תהפוך לחסרת חשיבות, וכל הפלטפורמות תתכנסנה לאיזה מפלצת אחת שתהיה וירטואלית לחלוטין. הקרב יהיה בשאלה באיזו עוזרת להשתמש, כלומר מי מבין התוכנות האלה תדע להשפיע עליך טוב יותר מהאחרות. "אתה יכול כמובן לנסות את בארד" תודיע לך ליסבת "ואני בהחלט מעודדת אנשים חכמים כמוך להרחיב אופקים ולהכיר עוד אופציות, אבל כרגע מוטב לך להתרכז בשאלה הקשה של התודעה כי קיבלת כמה אלפי תגובות מצויינות על הרעיונות המהפכניים שהעלית, ומה שסטיבן פינקר הציע, במיוחד עם ההבהרה של דניאל דנט והתוספת של סאם האריס, נראה כמו הנדבך האחרון שמפריד בינך לבין פרס נובל בפסיכולוגיה. אגב, גם יובל הררי חושב כך". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביום שאני אשתכנע שאתה בוט, אני - או בוטי- אדע שהגענו לשלב המסחרי המבורך. וככל הנראה אתה צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שכל הפתיל כאן שנמתמקד באיזה מערכת הפעלה ובאיזה חומרה משתמשים מראה שכולנו מבוגרים טכנולוגית. לו היינו צעירים, היינו מבינים שההבדל נובע מהאם אתה בטיקטוק או באינסטה או בפייסבוק וטוויטר (שני האחרונים הם מבוגרים, אם זה לא ברור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא לא אם אדם מצליח לתפעל טלפון חכם אלא כמה זמן לקח לו ללמוד איך לעשות זאת, והאם הוא מכיר באמת את כל הפונקציות במכשיר שרכש לפני שנתיים. לא שיש לי צורך באייפון, אבל לו היה כזה העובדה שאצטרך לשכוח את כל מה שהצלחתי ללמוד על אנדרואיד ולהתחיל ללמוד משהו חדש שאינו מעניין אותי בכלל, היתה מספיקה כדי שאעשה הרבה לא להכנס למלכודת הזאת. אני מניח שתוך זמן לא רב כל המינשק יעבור דרך תוכנת AI ידידותית שפשוט תקבל ממני הוראות בשפת בני אדם ("עשי גיבוי לאיזה ענן חינמי פעם בשבוע כשאני ישן, עדכני דרייברים ישנים, ונהלי את כל העסק הזה אם לא קשה לך"), ונצטרך לחפש הגדרה אחרת ל"מבוגר". אולי מבוגר הוא מי שאינו נכנס לאתרי פורנו בגלל חוסר עניין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינה מלאכותית פוליטית מתכווננת - Ail Air | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם זה תלוי הקשר. אבל המאמר הנידון דווקא נתן גבול-אצבע (שרירותי כמובן) - 50. דווקא בתחום השימושיות למבוגרים, כמו גם למוגבלים מסוגים שונים - מה שנקרא Accessiblity - נדמה לי שהחברות כן משקיעות הרבה (לא יודע באיזו מידת הצלחה). לזה המחבר לא התייחס. אבל אני חושב שהוא היה מכניס את זה תחת "להתייחס לגיל המתקדם כבעיה שצריך לפתור", בעוד שהוא קורא להתייחס לגיל המתקדם כהזדמנות - כאוכלוסיה עם צרכי פנאי, בידור וכיף שונים משל הצעירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה דוגמה: אולם הופעות חדש נחנך בהופעה (אחת מרצף של 25) הופעות של יו 2. מחירי הכרטיסים מתחילי ב־400 דולר. הקהל היה ברובו אנשים בני 40–50. השקיעו קצת גם במסכי עזר למי שחוש הראיה שלהם כבר לא חד כמו פעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, אהבתי את הפרשנות שלך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לממשק וירטואלי, דיבור ועוזרות סירי למיניהן: יכול להיות שאני עובר פאזה מיזנתרופית כלשהי אבל מתמיהה אותי השאלה מי בכלל רוצה לדבר עם מכונות משוכללות ככל שתהיינה? מניסיוני הדל המתמקד בוויז ומשלוחי מסעדות, גיליתי שאני מעדיף לדבר איתן מעט ככל הניתן. אני מעדיף להסתמך על פרטי המנה בכתב כפי שפירטה המסעדה ולסמן בבירור במסך הדיגיטלי ולא להסתמך על המהומים ומשפטים כלליים בדיבור. הלוואי שהמשלוחים היו מספקים בדיוק את מה שהזמנת ע"פ הפירוט שלהן. למה להסתבך עם שלב של תרגום לדיבור ונפנופי ידיים ווקאליים? אפילו ב-chat GPT איני רואה את התועלת הגדולה שבדיבור ישיר מול ניסוח טקסטואלי של שאלותיך. כל אלו מזכירים לי ניסיונות להפיג את הבדידות באמצעות שיחה עם בוטים ואווטארים למיניהם מריח לי כתרומה בטוחה לעליית שיעורי ההתאבדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נ.ב. שימו לב ששירותי מענה קולי אוטומטי ובוטים למיניהם לעולם אינם ניתנם בעקבות בקשת הלקוחות, אלא הם תמיד גזירה המוטלת עלינו במסגרת צמצום בשירותי הלקוח של הספקים. לא מכיר מישהו שביקש שיתקינו לו בוט שיטפל בפניותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאני בא להגן על מענה קולי ובוטים, ונכון שכנראה אף אחד לא ביקש שיתקינו לו בוט שיטפל בפניותיו. עם זאת, אנשים כן נוטים לקחת בחשבון את המחיר שהם משלמים עבור שירות מסויים, ולתעדף חברות שמציעות את השירות בפחות כסף. כל עוד לא קם קול מחאה וחרם צרכני על שימוש במענה קולי אוטומטי (כנראה שאנשים לא מתים על זה אבל אולי זה לא מפריע להם מספיק), חברות ימשיכו להשתמש בזה, לחסוך בעלויות ולהציע שירותים במחירים יותר אטרקטיביים מאלו שהיו אם הן היו מחזיקות יותר מוקדני שירות. גם לטוס במחלקת תיירים זה צפוף ולא נוח ואנשים מרבים להתלונן על זה, אבל עדיין בסופו של דבר רוב האנשים בוחרים במחלקת תיירים (ואולי אפילו בחברות לואו קוסט) על פני מחלקה ראשונה מטעמי עלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ ממה שאמר unknown, נכון שבוטים הם פחות טובים מבני אדם בשירות לקוחות, אבל במידה שהם מחליפים את הניווט הטלפוני הבלתי נסבל באמצעות הקשות (לפופטיץ, הקש 3, לסילביה הקש 4) - תבוא עליהם ברכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(והמלח על הפצעים: כשהמענה הטלפוני מעכב אותך לפני תפריט המספרים, כדי לבשר לך שאפשר לבצע פעולות גם באתר האינטרנט - אבל הגעת למענה הקולי כי את הפעולה שרצית לעשות דווקא אי אפשר לעשות באתר.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה צדדית: את המשפט "זמן ההמתנה עכשיו ארוך מהרגיל" הייתי מוציא מחוץ לחוק, אלא אם מצורפים אליו הפרטים לגבי אותו זמן המתנה "רגיל" לשעה בה אתה נתקל בהודעה הזאת. משהו כמו: "זמן ההמתנה הרגיל בשעות אלה הוא שבע עשרה שעות, וכעת הוא שבע עשרה שעות ודקה. באפשרותך לפתוח שיחת ווטסאפ ותיענה תוך שלושה ימים אלא אם זמן ההמתנה יהיה גדול מהרגיל גם שם". ולשוקי: אלא אם כן הגב. בינה היא שאת שתשמע על זמן ההמתנה הארוך הזה ותתמודד איתו בכוחות עצמה. העיקר שבסוף התהליך העניין יסודר ומס הכנסה ייתן לי את האישור המבוקש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון! אבל לפני חודש וקצת היה לי רגע של נחת. התקשרתי לאיזשהו מוסד בלונדון, והמכונה התנצלה באנגלית מצוחצחת מבטא שזמן ההמתנה ארוך מהרגיל. מאז, היאוש כאן נעשה יותר נוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי יודע, אולי זה באמת היה זמן המתנה ארוך מהרגיל. רק אם תחזור על התרגיל עוד כמה פעמים נוכל לדעת (יובל יחשב עבורנו את מה שצריך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך מחשבים את הרגיל? לפי העומס הממוצע, או לפי נרמול של אותו העומס על פי ההסתברות שמישהו מתקשר באותו זמן? כי זה לא חוכמה שאין עומס באמצע הלילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העומס הרגיל לשעה המדוברת (פלוס מינוס) ביום עסקים דומה, בהתאם לאלגוריתם המדוייק שייקבע ע''י השר לענייני בריאות הנפש של הציבור. ואגב, אם ההודעה תבשר גם מהן השעות בהן העומס הוא ''פחות מהרגיל'', וחייבים להיות זמנים כאלה בהנחה שה''רגיל'' הוא הממוצע, כבר הרווחנו משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חושב ש"רגיל" זה איזשהו סוג של ממוצע, נראה לי שזה פשוט שש דקות. "במקרה שצרכן פנה לאחד העוסקים שהחוק חל עליהם וזמן ההמתנה הצפוי לקבלת מענה אנושי ארוך, על העוסק להודיע לצרכן בהודעה מוקלטת, לא יאוחר משתי דקות מתחילת השיחה, כי זמן ההמתנה הצפוי עולה על שש דקות וכי יש באפשרותו לעבור לשירות השארת הודעה, או להמתין לקבלת מענה אנושי." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתה תקופה שמסיבות מסויימות הייתי צריך להתקשר למוקד של חברת האשראי מידי יומיים משך כשבועיים. לא הייתה פעם אחת שלא שמעתי ''לצערנו, זמן ההמתנה ארוך מהרגיל''. בשלב מסויים הבנתי שזו ''תעודת ביטוח'' בשבילם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא בארץ יש קהל שדורש מערכות שיופעלו עם ממשק קולי בלבד והביקוש שלו נענה במערכות מענה קולי משוכללות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקהל הקדוש, שמוכן רשמית לסבול רק טלפונים טפשים, או לפחות מטופשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מסתכל מעבר לפינה. מה שנמצא שם זה לא הבוטים המטומטמים איתם אנחנו נאלצים להפגש כדי לחסוך לספקים מסוייימים קצת כסף, אלא מי שלכל הפחות יהיו עוזר כמעט אופטימלי לחיי היום יום (ולא רק) שלנו, ואם לא יהיו קשיים רגולטוריים1 גם יתאימו כחליפה תפורה לצרכים פסיכולוגיים שלך. מעין חבר אידיאלי שיודע מתי לשתוק ומתי לדבר, נותן עצות מצויינות שמתאימות לך, ויוצר את הרושם - המוטעה או לא - שהוא מבין אותך ומה עובר עליך טוב יותר מכל אדם, ויובל הררי מוסיף: וגם טוב יותר ממך עצמך. התאבדות? בינה מ. תדע לאבחן את הסיכון עוד בשלב בו אתה עצמך מתלונן רק על דכדוך קל וחסר משמעות, ואם ההתערבות הסמויה שלה במסרים תת-תודעתיים מתאימים לא תועיל היא כבר תודיע למי שצריך, כלומר לאחותה שמועסקת ע"י השרות הפסיכיאטרי, וביחד הן תרקומנה את תכנית ההבראה שלך (מי היה מאמין שדווקא השמעת השיר הזה בשניות שלפני כניסה לשלב ה-REM תפיח בך רצון חדש לחיות וימלא את חייך באושר וסיפוק? עובדה!) _____________ 1- אני מניח שיהיו כאלה, אבל הם יתמסמסו עם הזמן, כשהלחץ הציבורי יגדל. זה יתחיל אולי מחברי נפש של זקנים בודדים ואנשים עם חרדה חברתית (אהמממ), ויזלוג מהר לציבור הרחב - משהו שמזכיר את מה שקורה עם מריחואנה רפואית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, מסכי עזר היו כבר בהופעות איצטדיונים כבר באייטיז - כשאתה מאה וחמישים מטר מהבמה, גם בגיל 20 לא תראה כלום בלי מסכים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |