צלם / אנוש 452
התקשורת מתכנתת אותנו להפנים ערכים, וחשוב מכך - היא דואגת שלא נבחין בכך.

במוצאי שבת האחרונה צפיתי בחדשות ה-CNN. לקראת סיום המהדורה, שעסקה ברובה בחאג' המוסלמי, שודרו שתי כתבות. אחת קצרה (כדקה) על השטפונות במוזמביק (ילד כושי מבוסס בבוץ, בתי־כפר שקועים במים חומים, הליקופטר, סגן־אלוף בצבא מתראיין טלפונית: "אנחנו עושים את מיטב יכולתנו"). הכתבה השניה ארוכה (מעל חמש דקות) על אנשי הטאליבאן, ההורסים את התרבות הבודהיסטית של ארצם.

במסגרת הכתבה השניה הראו את הבודהא הגדול, שאני בטוח שכולכם יכולים לתאר אותו מתוך שינה, מכל זוית וכיוון. הראו אנשי טאליבאן (מצנפת, שערות על הפנים) יורים, לא ברור לאן ולמה ומה הקשר. ראיינו מומחים אמריקאים, הודים ופקיסטנים, כולם חנוטי־מקטורנים, שאמרו באנגלית שזה נורא ולא־תרבותי וברברי. הראו מנהיג טאליבאן לא־מגולח עם גלביה מהוהה שאמר משהו בערבית בטלויזיה של ארצו. כמו־כן ציינו כי מוזיאון הודי גדול (בניין הודי־קולוניאליסטי יפה עם קשתות) גייס כמה מיליוני דולרים להעתקת הפסלים מאפגניסטן להודו, בסגנון הצלת אתר "אבו־סימבל" במצרים.

אמרתי לאשתי "ממש נורא, ההרס הברברי הזה של תרבות כל־כך עתיקה". אשתי הסתכלה עלי ואמרה: "אבל מה עם הילדים במוזמביק?".

נפלתי. נפלתי בקלות רבה במלכודת התרבותית־גלובלית שחובקת אותנו.

התרבות הבודהיסטית היא אצילית. ההודים והטיבטים הם אבות־אבותיו של הגזע הארי. הם רגועים ויפים ומדברים אנגלית. הם אקזוטיים אבל לא מאיימים. הם מספקים כוח עבודה זול לתעשיות ענק.

הכושים באפריקה נידונו למוות; זהו תפקידם בהצגה המתרחשת על־גבי הגלובוס. אפשר לחוש אליהם חמלה, רצוי לצקצק בלשון למראם. אבל מה אנחנו אשמים?
Thank God it's them instead of you, אומר שיר הנושא של ה-Live Aid (כל ההכנסות קודש להצלת אפריקה).

המוסלמים משחקים תפקיד כפול ומרתק. הם פראיים ואציליים, יש להם קסם אפל וזר. הם מושכים ודוחים כאחת. הכתבות על החאג' הציגו תרבות חוצנית כמעט. אזוטרית. היה שמץ יראה כלפי המנהגים והתנהלות הטקס. הכתבים התענגו של גינוני המלכות והתארים של הנסיכים והווזירים. הטאליבאן המחישו את הצד האפל המזוקק של האיסלאם - פראים, המציגים התעלמות מסוכנת מתרבות המערב, שאינם מבינים, ואינם רוצים להבין, את קודיה ומנהגיה.

זמן־המסך קובע ומקבע סדרי עדיפויות ותדמיות. אם נחשוב ש"אין מה לעשות" ו"אף אחד לא אשם", נמשיך לא לדרוש שום דין וחשבון על הנעשה באפריקה. הרס פסלים וחיסול תרבות הוא חטא. האם הוא חטא גדול יותר מחטאם של קברניטי מוזמביק ושותפיהם המערביים שעשקו את הארץ בלי להותיר בה תשתית לחיים סבירים?

רצוי שנהיה ערים להיותנו מתוכנתים על־ידי התקשורת לראות ולהפנים ערכים (נוצריים־מערביים־קפיטליסטים). אינני חושב שיש "ארגון גג" קונספירטיבי. אך עדיין, תזונה ממקור אחד בלבד עלולה לשבש את כושר השיפוט. לו לפחות נהיה ערים תמיד לאינטרסים של מוסרי המידע ה"אובייקטיבי" ממנו אנו ניזונים.
קישורים
CNN
אנשי הטאליבאן הורסים את התרבות הבודהיסטית של ארצם
שטפונות במוזמביק
שיר הנושא של Live Aid
חאג' - העליה לרגל המוסלמית
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "תקשורת"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

ובמצעד הזועה המנצח הוא: טליבאן 19188
מטבע הדברים יש לכל צופה גישה ערכית לכל מה שהוא רואה.

השטפונות במוזמביק הם מזעזעים. פעמים רבות בעבר ראינו אסונות טבע דומים, וחושינו קהו.

הרס פסלי הבודהה על ידי הטאליבאן נחרת יותר בזכרוננו. יש לכך מספר סיבות:
1. זה לא משהו רגיל. לא זכור לי הרס תרבותי מכוון כה מזעזע בעת החדשה.
2. אין מדובר במכת טבע, אלא בהרס מכוון של מי שרוצה לשלול את תרבותו של האחר. אמנם - יתכם שקברניטי מוזמביק היו יכולים להתכונן לאסון ולא לחמוס את עמם, אך מבחינה זו מדובר ברשלנות פושעת, ולא בהרס מכוון להרע.
3. מן הסתם אינני היחיד שהרס הפסלים מזכיר לו את שריפת ספריית הענק באלכסנדריה בשנת 642, ובתוך כך השמדת רוב הידע של העולם העתיק. גם אז היו אלה המוסלמים שעשו זאת, גם אז בשם הדת, והם דרדרו את התרבות
האנושית אחורה במידה שלא תיאמן. עד היום איננו יודעים אילו אוצרות תרבות ומדע הלכו לעולמם.

וכאן אני רוצה לקחת חירות שהטליבאן נטלו לעצמם: לא כל התרבויות שוות. יש תרבויות נעלות, ויש תרבויות נחותות. הבודהיזם, למשל, הוא סובלני כלפי כל האמונות. האיסלאם הוא דת אלימה ותוקפנית: "דין מוחמד פי סייף", כלומר: דת מוחמד בחרב.

מבין כל הדתות המונותאיסטיות, שכולן מאוסות עלי, האיסלאם הוא הגרוע ביותר.
ובמצעד הזועה המנצח הוא: טליבאן 19193
רק תיקון, כאשר כבשו המוסלמים את אלכסנדריה, הספריה הגדולה כבר לא היתה קיימת. הסיפור לפיו הכליף אמר, שכל הספרים שאינם סותרים את הקוראן מיותרים וכל אלו שסותרים את הקוראן אסורים ולכן יש לשרוף את כולם, הוא סיפור מימי מסעות הצלב ואין לו שום בסיס היסטורי.
את הספריה הגדולה הרסו הנוצרים במאה ה4 מכיוון שנוהלה ע"י "עובדי אלילים" וכללה ספרים שלא תאמו את הנצרות.
ובמצעד הזועה המנצח הוא: טליבאן 19272
מר easy הנכבד,

המקור אותו ציינת מתייחס לפירוש מאוד מסויים של חוקר העונה לשם 'מוסטפה אל-עבאדי'.

הרשה נא לי להטיל ספק באובייקטיביות המצוייה בגרסתו הנאורה של חוקר זה באשר למעללי האיסלם.

בידידות

א. מאן
ובמצעד הזועה המנצח הוא: טליבאן 19282
מר מאן הנכבד,
מהיום והלאה אבדוק כל מקור שאני מצטט לודא שאינו נושא שם המזכיר ולו ברמז מוצא ערבי או מוסלמי, שכן אלו אינם אמינים, אינטרסנטים ושקרנים פתולוגים. רצוי היה אולי להתקין באייל פילטר מתאים שיזהה את לאומיותו/דתו של הכותב על פי שמו ויסנן מידע שנמסר ע"י בני עם/דת שידועים כלא אמינים.
רק בשבילך, מקורות נוספים המתיחסים בפקפוק לאמיתות הסיפור על החליף עומר.
ובמצעד הזועה המנצח הוא: טליבאן 19421
אבל הוא צודק. הספריה הגדולה נשרפה על ידי הנוצרים - סט. סיריל, כמדומני.
ובמצעד הזועה המנצח הוא: טליבאן 19562
על פי הספר "המשפט האחרון של פרמה" מאת סיימון סינג:
בשנת 47 לפני הספירה בקרב בין יוליוס קיסר לקלאופטרה הוצת הצי האלכסנדרוני והאש אחזה גם בספריה, ששכנה בקרבת הנמל.

בשנת 389 הותקפה הספריה, ששכנה אז במקדש סרפיס, על ידי המון נוצרי שהוסת על ידי הבישוף של אלכסנדריה, תיאופילוס, בפקודת הקיסר תיאודיסיוס. ההתקפה כוונה כנגד המקדש, ולאו דווקא נגד הספריה.

בשנת 642 פקד החליף עומאר להשמיד את כל הספרים: אלה המנוגדים לקוראן, משום שהם מכילים דברי כפירה, ואלה התואמים לקוראן, משום שהם מיותרים.
דברים משתנים 19256
הנצרות של ימי הביניים הייתה, באופן כללי, פחות סובלנית מאשר האיסלם, ולא ממש הושיטה את הלחי השנייה ליריביה.
משנתו של לותר כלפי היהודים אכזרית לאין ערוך ממשנתו של מוחמד ומזכירה את ההיטלריזם במידת מה, אך דווקא הפרוטסטנטים היו סובלניים מאוד כלפי העם היהודי (ולנאציזם בגרמניה לא היה כל קשר ללותר).
בסופו של דבר, לא העקרונות הדתיים המוצהרים קובעים את מידת סובלנותה של דת, אלא הנסיבות הסוציו-פוליטיות של התקופה.
זה גם הכשל של ספי רכלבסקיים למיניהם, המצטטים אמירות כמו "טוב שבגויים הרוג", ואינם מבינים שאין כל קשר בינן לבין הסובלנות שמנהיגי הדת יגלו בפועל.

מאז חורבן הבית, אלימות בשם היהדות הייתה נדירה. גם אלימות בשם הבודהיזם אינה שכיחה כמו בדתות אחרות, אך היא קיימת.
ראה:
ובנוגע לאפריקה, הדבר המדהים באמת הוא אדישותו של המערב לאיידס באפריקה, אשר מאיים להפוך את היבשת הזו לארץ לא נושבת.
יש ארצות שבהן חצי מהגברים הצעירים אובחנו כ-HIV פוזיטיב.
מדובר במחלה, שהרפואה המערבית מצאה דרכים לבלום. מיליונים גוססים, ותשומת הלב הבינלאומית לכך פחותה בהרבה מתשומת הלב המוקדשת לאיזה מטען חבלה בעזה.
דברים משתנים 19267
התבטאותך ''אשר מאיים להפוך את היבשת הזו לארץ לא נושבת'' קיצונית מדי.
רק לפני שבוע פירסם ''הארץ'' תחזיות גידול אוכלוסייה בעולם במאה הנוכחית. המדינה היחידה באפריקה שאוכלוסייתה צפוייה לרדת היא דרום-אפריקה - בכל השאר, למרות האיידס והמלחמות, צפוי גידול באוכלוסייה.
דברים משתנים 19274
מר נתניהו הנכבד,

המושג 'פרוטסטניזם' הינו למעשה הכלאה מאולצת בין מספר זרמים נוצריים מערביים, אשר הקשר בינם הינו מועט למדי;

תנועת הרפורמציה הגרמנית בראשותו של לותר היתה שונה ביותר מתנועה דומה בראשותו של קלווין.

אין בדעתי להכנס בתגובה זו לדקויות ואיכויות ההבדל בין תורתו של לותר לתורת קלווין, אך עמי המערב לכשעצמם אימצו את הסברי קלווין, אשר עוגנו במסורת אנגליקניסטית-קאלווינסטית מאוד מסויימת, הרואה קשר של המשך בין הברית הישנה לברית החדשה - ומכאן כינויי אותה כ'יהודו-קלווינסטית'.

הנצרות הלותרנית מנתקת כל קשר נסיבתי וקונטיגנטי בין שתי בריתות אלו, היות ולפירושה דמותו של ישוע זהה במידה מסויימת להבנת הגרמנים את המושג Lichtgestallt.

בממלכת בני אור וחושך אלו - הבנוייה על דיכוטומיה מאנכיסטית-גנוסטית, ממלאים היהודים לשיטה זו את תפקיד נושאי החטא
הקדמון - אשר בגינו נענש האדם בעונש קץ החיים, קרי מוות.

לותר אף הגדיל וחילק את הקיום האנושי לממלכת הרוח וממלכת הבשר, אשר כל קשר אינו מצוי בין השניים. אדם אינו יכול לפגוע (verletzen) ברוחנית אמונתו הפנימית על ידי מעשים חיצוניים, תוך הסתמכות מאוד מסויימת על דברי פאולוס בנושא.

בכך ביטל לותר לחלוטין את רעיון המצוות והאיסורים הקיימים בדת היהודית, אשר לפיהם מעשיו החיצוניים של אדם קשורים קשר בל יינתק להווייתו - ובהתאם לכך לשכרו ו/או עונשו.
לותר אף ביטל את הרלבנטיות של 'המעשים הטובים' הקיימים בקאתוליות, היות ולשיטתו הפאולינית אין כל קשר, כאמור, בין מעשים חיצוניים לפנימיים.

גרמניה וסקנדינביה בחרו בדרכו של לותר לפירושן הדתי והתרבותי את קיומן הן, אך גירסתה של משנת לותר עברה סובלימציה מסויימת בארצון הצפון הסקנדינביות.

בהקשר זה יש להבין את התפתחותה התרבותית-דואלית של גרמניה, ובסמיכות רעיונות מרכזיים בתאוריה לותרנית לתמונת העולם הגרמאנית-היידנית במתכונתה הנאציונל סוציאליסטית.

ה'פרוטסטנטים' קרי - האנגליקניסטים, הקלווינסטים ודומיהם היו מאז ומעולם ידידותיים לרעיון היהודי - אם כי בעליל תחרותיים כנגדו.

יש לציין כי הכנסייה הלותרנית של ימינו מנסה בכל כוחה להיאחז במורשת ובתרבות ה'פרוטסטניזם', וזאת כמשקל נגד לעברה הלאומני-גרמני.

לצערי איני בקי דיי בתולדות היסטורית האיסלם לדורותיו, ועל כן מבכר אנוכי שלא להרחיב היריעה בדבר סובלנותו כלפי קבוצה זו אחרת, אך אקפיד לציין כי במחקרים היסטוריים שונים אשר פורסמו באירופה, רחוק האיסלם מאוד מתדמיתו הנאורה והסובלנית בהשוואה לגירסת המונותיאיזם הנוצרית.
הסיבה היחידה בגינה מעוניינים יהודים שונים לרומם ולפאר את 'סובלנות' האיסלם לדורותיו השונים נעוצה ברצונם של אלו לשוב ולהוכיח את אכזריות הנצרות - ומכאן לנסות ולגלגל נאראטיב טלאולוגי להתפתחותה והשתלשלותה של שואת יהודי אירופה.

במילים אחרות: יהודים שונים מבקשים לשנוא את רעיון הנצרות בכל מחיר, ולתחכום העניין מעלים ומביאים את 'סובלנות' האיסלם כנגד רצחנותה של הנצרות.

ברור מאליו כי בנמצא חוקרים אירופאים מסויימים, האינם מתרשמים במיוחד מהסברים אלו - ממש כרמב"ם, אשר הרעיף קומפלימנטים האינם ניתנים לפירוש בשתי דרכים, באשר לצורת סובלנותה של סביבתו המוסלמית, הפחותה לטענתו בהרבה מצורת סובלנותה של הסביבה הנוצרית.

יצויין ביבושת כי הרמב"ם מעודו לא חי בארץ נוצרית.

בברכה

א. מאן
לא רק משנאת עשו 19278
אינני סבור שזו הסיבה היחידה. קיימים יהודים שאינם מצדדים עם הגישה הבדלנית השוללת היתכנותו של מגע מוצלח בין יהודים למוסלמים במזה"ת. אלה שאינם סבורים כי לעולם יבצעו בנו אלה לינצ'ים כאשר יוכלו, מנסים למצוא לכך ביסוס היסטורי. אבהיר שמדובר בהכרעה ערכית שאינה ניתנת להנמקה כזו או אחרת, אך אפשר ואפשר להוכיח/לשלול היתכנותה במציאות נתונה. אז מזכירים את היהודים שלחמו לצד המוסלמים נגד הצלבנים, ונשחטו באכזריות הברברית ביותר ע"י בערים אלה עם נפילת ירושלים. ומזכירים את תור הזהב בספרד ואת הקהילות היהודיות בארצות ערב טרם שנות הארבעים. וכן מציינים הסובלנות ההדדית איסלאם-יהדות במאבק המשותף נגד העכו"ם, לעומת העולם הנוצרי שלעולם לא ישלים עם קיום העם היהודי (אלא לכל היותר במקרה המורמוני ינסה להשלים את שיבתנו ארצה כדי להחיש את התנצרותנו השלמה).
לא אתכחש לכך שטיעונים אלה דנים ביהודים ולא במדינה ציונית, עמה האיסלאם מעולם לא השלים ועקרונית מצוי בעימות עמה. אני עצמי לא בטוח שמדינת העם היהודי יכולה לקבל מובן ציוני כזה שיאפשר מחד לחיות איתו גם עם שכנינו, ומאידך לשרת אמנם את בני העם היהודי, ראה מאמרי הראשון. מנגד, כפי שציינתי בדיון במאמר של עמית, לדעתי גם הגישה הערכית בה אתה מצדד, קרי הפרדה, אינה ישימה במציאות הקיימת, גם אם קבילה ערכית. את גישה זו ניתן לנגח אמנם כגישה קולוניאליסטית "מתנשאת" העושה את הציונות לעוד מסע התפשטות של העולם המערבי-נוצרי. אך אלה כבר חילופי מהלומות ערכיים שלכל היותר יוכלו לעניין את הקורא ולהעכיר היחסים הוירטואליים בינינו (:
דברים משתנים 19422
אתה מגלה אי הבנה של רכלבסקי. קראת בכלל את הספר? הטענה שלו - והיא יצוקה בבטון - היא שיש אלמנטים קיצוניים של שנאת זרים ביהדות, שהיו שוליים בעבר והם מרכזיים הרבה יותר בשיח היהודי הנורמטיבי היום. מה שפעם היה ספרות פנטזיה הפך, עם הקמת מדינת ישראל כ"מדינה יהודית", להוראות ביצוע.

נכון, היהודים לא ביצעו הרבה מעשי זוועה בין 70 לשנות השלושים של המאה העשרים, אבל לא מתוך חוסר רצון, אלא מתוך חוסר כוח. משניתן הכוח, הגיעו גם מעשי הזוועה.
ובמצעד הזועה המנצח הוא: טליבאן 19319
הרס תרבותי מכוון בעת החדשה שהייתי מצפה שתזכור הוא שריפת הספרים בעלי ההשפעות היהודיות וה"אנטי סוצאיליסטיות" בידי הגרמנים הנאצים.
מדוע אתה פונה להשמדת ספרים באלכסנדריה לפני מאות שנים(ארוע שאמיתותו מוטלת בספק) כאשר ההיסטוריה מספקת לך ארועים מתועדים היטב של השמדה תרבותית ולבסוף פיזית של עם שלם מלפני שישים וקצת שנים?
ובמצעד הזועה המנצח הוא: טליבאן 19464
אתה מצייר מצב שבו העולם המוסלמי דירדר את העולם ביגון שאולה.
אלא שהמצב במאה השישית ותחילת השביעית לא היה מזהיר במיוחד. ''אוצרות העולם העתיק'' כבר נשכחו עוד לפני שהאיסלם הגיח אל אוויר העולם.

בנוסף, אם השריפה באלכסנדריה כילתה עימה יצירות הזויות בנוסח עולם האידאות של אפלטון - דיינו.
אני ואפסי עוד? 19467
ואם בשריפה באלכסנדריה גם היו נשרפות יצירות הזויות כמו האיליאדה והאודסיאה, גם אז דיינו? למה לעצור שם, גם התלמוד היה דליק עד למאוד... בקיצור, איזה עוול גרם לך אפלטון, אריסטוטל שכמוך?
אני ואפסי עוד? 19516
אין מקום להשוואה בין הומרוס לאפלטון.
אודה ולא אבוש - אני לא חובב אפלטון. עובדים שומרים פילוסופים. סלקציה. המנהיג הפילוסוף.
אפלטון גם לא אהב יצירות בנוסח האילידאה והאודיסאה. לדעתו החיקוי - כל חיקוי - הוא שיקרי. הומרוס הוא סופר גדול - אך לא מועיל. אין מקום להומרוס במדינתו של אלפטון.
אני ואפסי עוד? 19517
השם שלי עוות.
he he
אני ואפסי עוד? 19526
אין מקום להשוות בין ברוקולי לפיטריות.
אודה ולא אבוש – אני לא חובב ברוקולי, גם ברוקולי לא אוהב פיטריות – לדעתו החיקוי לצורת חיים עליונה, כל חיקוי – הוא שיקרי. פיטריות הן מזון נהדר – אך לא מועיל. אין מקום לפטריות בגינתו של הברוקולי.

בקיצור, לא הבנתי, מה אתה רוצה מהמנוח?
אני ואפסי עוד? 19579
העלתי את הנקודות.
לא היה לי כח לכתוב ארוך.
אמרת שאם כבר אפלטון אז גם אודיסאה. עניתי שלשיטתו של אפלטון אין טעם באודיסאה.
אפלטון לא העריך במיוחד את הסופרים והאומנים. הם עושים עבודה שיקרית.
בעולם שלו ראש המדינה צריך להיות פילוסוף. החלוקה שלו לשומרים וסתם אנשים לא ברורה.
היה ניסיון להקים עיר כזאת על ידי נאו אפלוטיסט. ניסיון שלא צלח.
ובמצעד הזועה המנצח הוא: טליבאן 19470
רצוי לזכור שמי ששימר את כתבי אפלטון (ובמידה מסויימת גם אריסטו) אל מעבר לימי הביניים היו המוסלמים. בזכות התרגומים והפירושים המוסלמיים הגיע אפלטון אל אפם וחמתם של הנוצרים אל אירופה הנוצרית ושיגע בניחוחו הפגאני את החבר'ה של הרנסאנס.
ובמצעד הזועה המנצח הוא: טליבאן 19521
בדיוק.
אבל למה לא להשמיץ את המוסלמים אם אפשר? הם הרי אלה עם הכאפיות על הפנים.
לא מדויק 19558
הכאפיות על הראש
השערות הן על הפנים.
ובמצעד הזועה המנצח הוא: טליבאן 19561
במקומך, לא הייתי כל כך נחפז לחשוף את בורותי.
למוסלמים אין כאפיות, לא על הפנים, ולא במקום אחר. הכאפיה היא לבוש ערבי, לא מוסלמי. יש ערבים נוצרים ויש ערבים מוסלמים.

בקרב המוסלמים יש ערבים, ויש שאינם ערבים (הם חיים באינדונזיה, אפגניסטאן, בנגלדש, פקיסטן ועוד).

אשמח להשמיץ את האיסלאם בכל הזדמנות. דת חשוכה ופרימיטיבית. הלבוש של המוסלמים הדתיים בהחלט מצביע על חלק מהבעיה.
ובמצעד הזועה המנצח הוא: טליבאן 19580
חס וחלילה. לא טענתי שאתה בור.
ההערה היתה כללית כלפי ההתייחסות למוסלמים ולערבים. כך גם הנוסח ''על הפנים''.

לא היתה כוונה לפגוע.

סליחה וכל טוב.
ובמצעד הזועה המנצח הוא: טליבאן 19820
וכמובן שרשתות התיקשורת הבין לאומיות יכולות לעשות יותר כסף
מהרס ברברי של ערכי תרבות, אך לעשות כמות כזאת של מהומה על
נושאים מהותיים יותר - כמו החשיכה הדתית שירדה על אפגניסטאן,
לא עביר, לא מגביר אחוזי צפיה .למי יש כח לראות עוד נשים מוכות,
מושפלות, מדוכאות בשם אלוהים ?תעבירו ערוץ.

עוד דת שבסיסה ואהבת לרעך אשר לוקחת והופכת אותו לקרדום לא
רק כנגד רעיהם אלא כנגד אנשיהם שלהם, ולמעשה כמו כל דת( מערבית)
אחרת - נגד נשיהם .

המצב המזעזע והמחפיר אליו דורדרו הנשים האפגניות
בשם עוד את מונוטאיסתית כפייתית וסקסיסטית לא יגרום
לשום מעצמה מערבית לצאת למלחמה כנגד סוחרי העבדים, סוחרי
הנשמות הללו .אם אישה תעיז לצאת לרחוב ללא מלווה - מלקות מידיות
או אפילו מוות .אם אפס קצה בשרה יתגלה מתחת לצ'אדור - כנ"ל.
חינוך לנשים - אסור .רק אישה יכולה לטפל באישה חולה - אין רופאות
אך יש יותר תמותה של נשים.

האם זה מזעזע משום - המרחיק עדותו ?
מה חדש? 19190
נו באמת.
אתה גם עדיין מזדעזע בכל פעם שאתה שומע על הרוג בתאונת דרכים? אני כבר לא.
מה לעשות שרייטינג וסדר עדיפויות תקשורתי לא נקבעים לפי נוסחה מתמטית של כמות הקורבנות X הדיברה שהופרה.
זה יותר בכיוון של: צבע העור X ארץ המקור X אחד חלקי השכיחות של הארוע מדי חודש.

לסכם:
שטפונות; תאונות דרכים; רעידות אדמה - סטטיסטיקה.
פסלי בודהה; ארוע פרסים בהוליווד; ביקור של ספייק לי בארץ הקודש - חדשות!

"ואני לא מצטערת - זה טבע אנושי..." (מ. צ'יקונה)
מה חדש? 19317
מה גם שהשטפונות במוזמביק נסקרו בהרחבה רבה, אלא שמפני שנמשכו זמן רב, אני משער שההתעניינות בהם שככה במועד שבו אתה צפית בטלוויזיה (כשהתחיל החאג' היו השטפונות כבר בני שבוע). את הסיקור היומיומי והנרחב של השטפונות תוכל למצוא באתר ה-CNN.

אני עצמי קלטתי ב-CNN דיווח ארוך למדי על אנשי מוזמביק, כולל סירובם להתפנות מבתיהם המטים לקרוס, ראיון עם שר התחבורה של מוזמביק שבו הוא הביע תקווה להשלים את מבצעי הפינוי למרות התנגדות האוכלוסיה המקומית, ופרפראות נוספות. וזה בצפיה שטחית ואקראית, אלא שאני לא הולך ועושה ממנה מאמרים. או מפרסם אותם בעיתון שאני עורך.
חדשות אינן פונקציה של ראשים 19324
אלא של מידת המשמעות אותן הן נושאות.
מטען חבלה בעזה, מה לעשות, הרבה יותר חשוב מהרבה נושאים אחרים, הנוגעים לחייהם של מליוני בני אדם.
זאת מאותה סיבה שהמטען מעניין אותנו הרבה יותר מתאונות הדרכים באותו היום: הוא מעיד על בעיה ברמה המדינית-לאומית, על סכנה ליציבות האזור (אם נשאר עוד מה לסכן בכלל), ואם תרצה - על ההתפתחויות האחרונות בויכוח העתיק בעולם: ישראל והגויים. לכן הוא כל כך מושך ומרתק ועיני כל נשואות אליו.
המטען קורה ל*מדינה*. תאונת הדרכים, והשטפון, קורים ליחידים. זו תמציתו של ההבדל.
כמובן, צריך להעיז להכיר במושג הזה, "מדינה", שאינו רק אוסף האזרחים בה המנסים לחיות בשלוה, ולהיזהר מכל מי שיצעק "פשיסט" לכיוונך.
סדר החשיבות של ערכים 19391
מניין לך שחיי אדם חשובים מיצירות אומנות עתיקות ?
מי קובע את סדר החשיבות בערכים שסיגלו לעצמן החברות האנושיות בעולמנו ?
הרי סדר החשיבות אינו חקוק בסלע.
בעצם, מדובר בדברים שהחברה, בדרכים שונות החדירה לתוכנו.
אתה תפסת עצמך נותן משקל ליצירות אומנות יותר מאשר לחיי אדם עקב שימת דגש של התקשורת על נושא הרס יצירות אומנות שהוא נושא חדש ונדיר יחסית, ולכן אולי יותר מעניין את התקשורת, וזה סתר תחושות שהחדירה לך החברה בדרכים שונות קודם לכן.
אבל אי אפשר להוכיח שחיי אדם חשובים יותר. כמו שהתקשורת גרמה לך "לרחם" על יצירות אומנות, כך גורמים אלה ואחרים שעצבו את אישיותך קודם, נתנו משקל גדול לחיי אדם, והיותם של אותם ערכים טבועים בתוכך גרמה לך להזדעזע באותו רגע.
ממה שכתבתי עד כה לא צריך להבין שתחושותיי בנושא זה הן אחרות משלך. הרי שנינו עוצבנו באותה חברה. מה שרציתי להגיד ששום דבר כזה אינו ברור ומובן מאליו.
ערכם של חיי אדם שונה מחברה לחברה. כשאתה מתבונן בחדשות, וגם שומע סיפורים על הנעשה באפריקה אתה מגיע למסקנה ששם כנראה ההסתכלות על נושא חשיבות חיי האדם היא שונה.
מה יותר טוב ? מה יותר נכון ? מבחינת "האמת" האובייקטיבית, אין לכך תשובה.
פורפוציות 19753
אנשי הטאליבן עושים מעשים יותר מזעזעים מלנפץ פסלים.
ידיעות מחרידות על יחס לנשים, רצח וטרור אבל בחדשות מדברים על הפסלים שנותצו.
גם באפגניסטן (להבדיל מאפריקה) מפספסת התקשורת את הסיפור הרלונטי.
הפוליטיקה של התקשורת 19774
מטרת התקשורת היא להאדיר את כוחה והשפעתה בחברה.

לכן היא צריכה להתרכז לא ברייטינג, אלא באימפקט, דהיינו ביכולת שלה לשנות דברים בעולם ולגרום לאנשים לפעול.

כתבה על מטען חבלה בעזה יכולה אולי להביא להפגנה ספונטנית שבה יוכו ערבים, או ללחץ ציבורי שיביא להחלטת ממשלה חריפה. כל תגובה כזו תהיה הוכחה לעצמתה של התקשורת ובכך תגביה את מעמדם של הכתבים, העורכים וברוני המדיה שעמדו מאחוריה.

לעומת זאת כתבה על שטפונות במוזמביק איננה מסוגלת, בעולמנו, להביא ליותר מאשר אנחות צער בחמימות הסלון. חבל שהתקשורת לא ניצלה את ההזדמנות כדי להציע לצופים דרכי פעולה ממשיות לשינוי המצב. למשל, כתבה על מה שהיה צריך להיעשות כדי למנוע את האסון.

תקשורת צריכה להניע אנשים לקבוע עמדה ולפעול. זהו האינטרס שלה עצמה אם ברצונה להאדיר את מעמדה בחברה. יצירת רייטינג היא רק כלי להשגת המטרה הזו, מפני שרייטינג גבוה הוא עדות לנושא שמעורר אמוציות חזקות, ולאמוציות יש את הכוח להניע אנשים לפעולה.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים