 |
בג''ץ דחה 2 עתירות נגד העבודות בהר הבית | 477 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
הידיעה החדשותית הזאת פורסמה ע"י טל לבקשתי. הוא חיפש היום איזה שהוא מקור לה, והמקום היחיד שבו הצליח למצוא מקור הוא באתר ואללה, וגם זאת לאחר מאמץ רב. גם אני ניסיתי למצוא מקור, והתברר לי שהעיתונים הגדולים לא מצאו לנכון להזכיר היום את העניין. הידיעה בואללה לא רק לוקה בחסר מבחינת הפרטים, אלא שאני חושש שהיא גם די מסולפת מבחינת הצגת עמדת בית המשפט. אני מניח שהחלק ובו הפרטים על הנימוקים שבגללם נדחתה עתירתם של גרשון סולומון ונאמני הר הבית תתפרסם באינטרנט תוך יום יומיים, ואז אפשר יהיה לראות אם התיאור בואללה משקף את האמת לפחות בפרט הזה. הפרטים שאני יודע על המקרה הם גם מידיעות ששמעתי אתמול ברדיו, ובהם ראיון עם הארכאולוגית מזר שבקרה את התנהגות בית המשפט, וגם מסיפורו של אחד הפעילים ששמע על מה שהתרחש בבית המשפט מחבריו שהיו שם. מה שידוע לי על מה שהתרחש בבגץ הוא זה: היו, בעצם, שתי עתירות שאוחדו לדיון אחד. עתירה אחת היא, כאמור, עתירתם של גרשון סולומון ונאמני הר הבית, והעתירה השנייה הוגשה ע"י קבוצת ארכאולוגים וביניהם הארכאולוגית שהזכרתי קודם ואנשי רוח וביניהם הסופרים ס. יזהר ועמוס עוז. בראשית הדיון הציגו הצדדים את עמדתם. המשטרה טענה שלא נחפרת מנהרה בהר הבית. העותרים שניסו להביא הוכחות לכך שאכן נערכות עבודות, הופסקו עי השופטים. השופט מצא אמר ש "החוק בהר הבית אינו מעניין אותם, ושמדובר בעניין מדיני". השופטת דליה דורנר הציעה לעותרים (אולי בציניות) לחכות ולראות איך תטפל הממשלה החדשה בעניין. לפיכך הציעו השופטים לעותרים למשוך את עתירתם. קבוצת נאמני הר הבית לא הסכימה למשוך את העתירה והיא נדחתה אחר כך ע"י השופטים. קשה לי להאמין שהנימוקים לדחייה הם טענות המשטרה שכן בית המשפט אמר בפרוש שאין זה עניינו, ולכן ייראה בעיני מוזר אם יתייחס בכל זאת לטענות המשטרה. נחכה לפרסום הנימוקים באינטרנט ונראה. גם הפרט בואללה על כך שהעותרים לא שמעו את עמדת המדינה ולכן עליהם למשכה נראה לי מוזר על פניו. מה הקשר ? התנהגות זו של הבג"ץ מצטרפת לשורה של החלטות שבהן מחליט בית המשפט במה הוא מוסמך לדון ובמה אינו מוסמך לדון, לפי העמדה הפוליטית האישית של הרכב השופטים. על חלק מפסיקותיו ומאי פסיקותיו של בית הבג"ץ דברתי בעבר. כאן אני חושב עלה בית המשפט עלה אפילו על עצמו. ישנו חוק מפורש לפיו אסור לפגוע בעתיקות. איך זה שלא נותנים לממשלה הוראה לממש את החוק בשטח שבו היא שולטת, שטח ייחודי מבחינת ערכו הארכאולוגי הדתי והלאומי ? מה בדיוק ממיס את החוק המפורש ? למה מותר לוקף להפר את החוק ? והגישה של העיתונות אף היא זועקת לשמיים. אין שום דווח בעיתונות על הדיון הזה. כאילו לא היה. תארו לכם שמתנחלים היו משמידים עתיקות. מה היה אומר הבג"ץ ? איזה משתה הייתה עושה לנו העיתונות שבעה ימים ושבעה לילות . . . |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואקף לא ווקף ועד או וועד אללי לא אללה רון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
" תארו לכם שמתנחלים היו משמידים עתיקות. מה היה אומר הבג"ץ? איזה משתה הייתה עושה לנו העיתונות שבעה ימים ושבעה לילות. . . " ולו יסתפקו רק בזה. וסליחה על מצב הרוח |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. עם הטענות לעיתונות אני מסכים. 2. לגבי מה שקרה בתוך בית המשפט, הבאת דברים מפי שני מקורות שרמת אמינותם שונה. כלומר עדותה של הארכיאולוגית מזר המתראינת ברדיו בקולה, אמינה יותר בעיני על פני פעיל (חסר שם?) ששמע מחבריו (ברבים) שלכאורה היו שם. איזה פרטים שמעת ממזר ואלו מהפעיל? 3. נדמה לי שהיה עוד מקרה באייל בו טענת שבית המשפט החליט מה בסמכותו לשפוט ומה לא, ובכלל אתה טוען שזו תופעה. אפשר לקבל רשימת תזכורת של המקרים בשנים האחרונות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את העדות על האמירה הכי מדהימה שבאה מפי השופט מצא: "אותנו לא מעניין החוק בהר הבית. זו בעיה מדינית" שמעתי גם ממזר וגם מהמקור השני. מה מהדברים שמסרתי אמינותו חשודה בעיניך ? אמור לי ואולי אוכל לשכנע אותך שהדברים אמינים. אני הזכרתי באייל עד כה את הפסיקות האלה: בעניין הגולן. הוגשה תביעה לפיה רבין אינו יכול לדון על הגולן כיון שהבטיח לפני הבחירות להשאירו בידנו בכל מקרה. השופטים דחו את העתירה בטענה שמדובר בעניין מדיני. בעניין פרס ישראל לשולמית אלוני. השופטים החליטו שאין הם יכולים להתערב בשיקולי ועדת הפרס ודחו את העתירה. בעניין פרס ישראל לשמואל שניצר השופטים החליטו להחזיר את העניין לועדת הפרס. ראש ההרכב בשני המקרים האחרונים תאודור אור הקדיש קטע שלם בפסק הדין בעניין שולמית אלוני כדי להסביר מדוע מקרה זה שונה מהמקרה של שמואל שניצר. אני הראתי כאן שבקטע הזה הוא ממש סילף את דבריו שלו בפסק הדין המוקדם יותר. בעניין הקמת מחנה צבאי על אתר טבע: יער שקד בצפון שומרון. הייתה כל הזמן נטיה של בית המשפט לתמוך בעותרים אבל ברגע שהועלתה הטענה שמעבר לאתר אחר יעכב את "השלום" השתנתה האווירה ברגע אחד, והשופטים בקשו מהעותרים למשוך את העתירה משום ש "אין ברירה" . אגב, בפרוטוקול הדיון הזה שאותו השגתי אין שום סימן לכך שהשופטים התערבו בדיון ודבריהם כלל לא הובאו למרות שהם היו אלה שקבעו את התוצאה. כידוע הושאר בסופו של דבר, לא בזכות הבגץ, היער במקומו, וזה שאין שלום זה לא בגלל היער. על כל הדברים האלה סיפרתי כאן, וידוע לי על עוד מקרים דומים שעליהם לא ספרתי כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
של תגובת שופט מסויים לביקרת שהוטחה נגדו ביום עיון שהתקיים לפני מספר שבועות באוניברסיטת בר-אילן? הגיעו לאוזני שמועות עקשניות שהמסווה הרגוע והצבוע נחרך מעט לכדי הצצה לתוך אישיותו של הנ"ל. אני מצטער על הזהירות, הדבר האחרון שיש לי זמן אליו, הוא מעצר בגין העלבת עובד ציבור. מי כמוהם יודעים לנצל את החוקים האלו כשלא נעים להם לשמוע ביקורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין מחכה לפרסום פסק הדין ובו הנימוקים לדחיית עתירת נאמני הר הבית. כזכור, כל העניין לא פורסם כלל בעיתונים ונמצא רק מקור יחיד באתר ואללה. בעוקבי אחר הפרסומים באתר בית המשפט העליון שמתי לב שפסקי הדין מהשלושה באפריל כבר פורסמו, ובכל זאת לא מצאתי ביניהם את פסק הדין הזה. פניתי למי שאחראי בבית המשפט העליון על האתר ולאחר בדיקה נמסר לי שאי הפרסום נובע מטעות של פקידה (אולי גם בעיתונים הראשיים. . .) ופסק הדין יתפרסם בקרוב. נחכה ונראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסק הדין שבו נדחית עתירת נאמני הר הבית שניתן בשלושה באפריל 2001 אינו מופיע באתר האינטרנט של בית המשפט. בשיחות טלפוניות שערכתי כדי לברר מדוע הוא לא התפרסם, נאמר לי תחילה שמדובר כנראה בטעות שתתוקן בעתיד, ואחר כך כשבושש הפרסום לבוא, פניתי למזכיר בית המשפט, כפי שהוצע לי, ובקשתי לקבלו. היום הגיע המסמך לביתי, ולהלן פסק הדין (הלקוני) במלואו: עיינו בעתירה ובתגובת המשיבים. שמענו מפי בא-כוח העותרת (תנועת נאמני הר הבית - ד. א.), ולבקשתו קיבלנו מפי המשיב 4 (מפקד משטרת ירושלים. - ד.א.), בדלתיים סגורות, מידע עובדתי הנוגע לטענות שבעובדה שביסוד העתירה ואשר נשנו במחלוקת בין הצדדים. על רקע כל אלה הגענו למסקנה כי העתירה אינה מקימה בסיס מספק להתערבות בית המשפט. מטעם זה, ומבלי לנקוט עמדה בשאלות העקרוניות שהעתירה עשויה הייתה לעורר, אנו מחליטים לדחות את העתירה. ניתן היום, י' ניסן תשס"א (3.4.2001) פסק הדין הזה ניתן ע"י השופט א. מצא' השופטת ד. דורנר והשופטת ד. בייניש. מה אנו למדים מפסק מלומד זה ? שהווקף לא חופר, ולא משמיד אתרים ארכאולוגיים בהר הבית ? שאמנם הם עושים זאת, אבל זה מותר להם על פי החוק ? נראה לי שנימוקים אין כאן, ומדובר בניסיון התחמקות גס, שמטרותיו (אולי אי הוצאת השד מהבקבוק), אינן קשורות, לדעתי, כלל בתפקידיו של הבג"ץ. עמדתו האמיתית של בית המשפט נשארה ברורה הרבה יותר בדבריו של ראש ההרכב בזמן הדיון, שהבאתי קודם: "החוק בהר הבית לא מעניין אותנו. זו בעיה מדינית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דורנר פוסקת שלא ע"פ המצופה ממנה? (חיפשתי וחיפשתי לאיזו תגובה שלך להצמיד את זה, ובסוף הפור נפל על זו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דורנר שוב לא עומדת בציפיות? קול ישראל: "בג"ץ איפשר לצה"ל להרוס את ביתו של יאסר עסידה בכפר תל1. השופטת דורנר דחתה את העתירה בנימוק כי בית המשפט אינו נוהג להתערב בפעולות צבאיות". 1 כך במקור. יש כפר כזה או שמשהו נשמט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי לנקוט עמדה בשאלה "האם בית המשפט מוטה פוליטית?", *ההרגשה*, בקרב ציבורים רחבים, הוא שהוא אכן מוטה, והתוצאה: פגיעה חמורה באמון שלטון החוק. בעיה זו תיפתר רק אם החוק יהיה אובייקטיבי לחלוטין, ועבודת השופטים טכנית ולא ערכית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם עבודת השופטים הינה טכנית ולא ערכית מדוע שלא (באופן היפותטי) נכתוב תוכנה, הבה נקרא לה "צדק 1.0" שאליה יזינו הצדדים את טענותיהם וראיותיהם והיא תפלוט לנו הכרעת דין? לא חשבתי על זה מספיק עדיין אבל הרעיון נראה לי שגוי מעיקרו. תוכנה לא תוכל למשל לפסוק "לפנים משורת הדין". תוכנה זו כמובן גם לא תכיל את העולם הערכי שלנו, שאליו אתה בפירוש מתנגד כגורם בפסיקה, אם הבנתי עד עכשיו את תגובותיך (אלא אם כן המטריאליסטים כבר יבנו את המכונה שעוברת בהצלחה את מבחן טיורינג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טכנית במובן לא ערכית. השווה לעבודת המדען: בברית המועצות לא הרשו ללמד את מנדל (תורת התורשה) מכיוון שתורתו נפסלה ערכית ע"י המשטר. אותם מדענים שעבדו שלא לפי מנדל לא עסקו במדע!! בתוך מערכת תקפה (המערכת המדעית=האמפירית) לא ניתן לשלב ערכים, לכן כל העבודה היא "טכנית". אין זה אומר, חלילה, שנוכל להחליף את מדענינו בתוכנות. אפשר, אם מגדירים נכון, לשלב גם את הפסיקה "לפנים משורת הדין" בשפיטה האובייקטיבית. אם נותנים פרמטרים שבהם היא צריכה להתבצע. משהו כמו פקטור במבחנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שעניתי גם לרון, בוא נניח את ליסנקו על משכבו. למיטב הבנתי גישתך היא כי שופטים צריכים להיות בעצם "טכנאי משפט" ואתה טוען (אולי) כי יש בידך פרמטרים לשילוב פסיקה שלפנים משורת הדין בתוך השפיטה (ייתכן ויש עוד דברים, שוב, עדיין לא הקדשתי לנושא מספיק מחשבה). התוכל לפרט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה שמבחן טיורינג מספיק כדי שנכליל מחשב במשפחה האנושית. נדמה לי שאתה כבר כתבת על מבחן טיורינג משופר (שכנראה גם הוא לא מספיק). כאלטרנטיבה הציעו שישה קריטריונים ,ויש כאלה שאומרים שבעה לבדיקה הזו. בנוסף צריך אולי גם להוסיף מינ-איזם (על משקל סקסיזם או גזעני-זם) שעל פיו בני אדם מעדיפים מי שנראה כמותם (קואלה מקובלת כיותר אנושית מחזיר, למרות שהחזיר פיקח יותר אבל הקואלה מזכירה יותר פרצוף). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נניח את טיורינג בצד כיוון שהוא לא נושא השאלה שהעלתי. העיקר הוא, האם המשפט הוא רק "חוק", כלומר דבר טכני בלבד והשופטים ועורכי הדין הם "טכנאי משפט" או שיש/ראוי שהיה בזה יותר מכך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלינק שהבאת מקודם (מצורף שוב לנוחיות הקוראים) ברור שאני חושב כמוך. השופט חיים כהן כתב ספר שנקרא, אם אני זוכר נכון, הצדק במשפט (הוצ' אונ' משודרת). הספר לא נמצא לפני אבל אני ממליץ מאד לקרוא כצד הוא מסביר את היחסיות של מושג הצדק כפי שהחברה מיישמת אותו במערכת המשפט. דוגמא קטנה מהזכרון היא שאם שניים ניצים על מחלוקת עסקית, הרי הצדק של צד א' איננו הצדק של צד ב' והחוק יכול לבכלל לבטא צדק ג', בעוד רוח החוק יכולה להתפרש כצדק ד'. תגובה 28224 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |