הקיצוץ אושר בממשלה למרות התנגדות העבודה וש''ס 1097
הלילה (ג') אישרה הממשלה את הקיצוץ בתקציב המדינה לשנת 2003. בעד התקציב, שכולל פגיעה ב- 350 אלף מקבלי קצבאות השלמת הכנסה, הצביעו שרי הליכוד, המפד"ל, המרכז, וכן השר נתן שרנסקי. נגד התקציב הצביעו שבעת שרי העבודה וחמשת שרי ש"ס.

לאחר ההצבעה אמר שר האוצר, סילבן שלום, כי "ההחלטה הזו משדרת לעולם כולו מסר של יציבות. התוכנית היא לא קלה, אפילו קשה, אבל עצרנו את הרכב של הממשלה קרוב למשבר". עוד אמר השר: "לא ניגע בקצבאות האבטלה. לא סביר שמשוחררי צבא וצעירים לא ימצאו עבודה בעוד שאחרים מקבלים הבטחת הכנסה". ראש הממשלה, אריאל שרון, אמר כי "הממשלה גילתה אחריות לאומית עליונה בשעה קשה למדינה".

אודות הקשיים הצפויים להחלטה בכנסת אמר השר שלום: "אנחנו נשב עם סיעות הבית כדי להגיע לרוב גם בכנסת".

מוקדם יותר היום פרסם פורום שרי העבודה הצהרה, בה נאמר כי "התקציב המוצע יוצר חוסר איזון חברתי ואובדן תקווה". עוד נאמר בהצהרה כי התקציב המוצע מכביד את העול על "האוכלוסיה הלוחמת, היצרנית והחלשה".

ש"ס הודיעה מראש כי שריה יתנגדו לתקציב עקב הפגיעה בשכבות החלשות.

אף כי התקציב צפוי לקשיים בהצבעה בכנסת, לממשלה יש ארכה עד למרץ 2003 להעבירו.
קישורים
מעריב
Ynet
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82087
כהרגלה בקודש, פרסמה (http://www.meretz.org.il/HomeFiles/663.rtf) מרצ את התוכנית האלטרנטיבית שלה לקיצוצים.
כנראה שהם סתם מנסים לגרום לי להעלות את הציון שלהם בסקר (דיון 942).

ח"ח.
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82088
אופס, הלינק לסקר צריך מן הסתם להיות: דיון 942
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82211
יש מישהו שמבין בכלכלה ומוכן לנתח את הצעת מרצ ולהסביר מה משמעותם של הסעיפים והשלכותיהם?

סכום הקיצוץ סעיף הקיצוץ
1 מיליארד שקל קיצוץ התקציב השנתי למתנחלים
600 מיליון שקל ביטול משרד הדתות והמועצות הדתיות
400 מיליון שקל ביטול העדפות לתלמידי הישיבות ביחס לסטודנטים
2 מיליארד שקל קיצוץ בשיפוי מעסיקים שלא במגזר העסקי
600 מיליון שקל ביטול הפטור על רווחי הון מנדל"ן
400 מיליון שקל ביטול הטבות המס למתנחלים
1.5 מיליארד שקל קיצוץ בתנאי השירות והפנסיה של המשרתים בקבע בעורף
2.5 מיליארד שקל תיקון הרפורמה במס והטלת 25% מס על רווחים מבורסה וריבית
500 מיליון שקל העמקת המלחמה בהון השחור ואכיפת מס יעילה
2.4 מיליארד שקל העמדת הגירעון על 4%-3.5% מהתוצר
11.9 מיליארד שקל סה"כ קיצוץ ושינויים ברוטו
3.4 מיליארד שקל השקעות בתשתיות אנושיות ופיזיות
8.5 מיליארד שקל קיצוץ ושינויים נטו

· לביטחון יש תוספת של 1 מיליארד שקל מהמענק האמריקאי למלחמה בטרור.

2. עיקרי תכנית הצמיחה:

משק במיתון ייחלץ רק על-ידי השקעות מרחיבות:

1. השקעות בתשתיות (מסילות ורכבות, מיזמי מים וכו') – 2 מיליארד שקל.

2. השקעות בחינוך ובהשכלה, הכשרה מקצועית במקום העבודה, ועידוד יציאה לעבודה – 1.4 מיליארד שקל.

3. בנייה מסיבית של דיור ציבורי (ממקורות חברות הדיור) – 1 מיליארד שקל.

סה"כ השקעות מעודדות צמיחה – 4.4 מיליארד שקל.
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82651
1 מיליארד שקל קיצוץ התקציב השנתי למתנחלים

גם אנשים שהם עמוק בתוך מפלגת העבודה אומרים שזה לא הזמן לנגוע בהתנחלויות.

600 מיליון שקל ביטול משרד הדתות והמועצות הדתיות

יש על מה לדבר. גם עם הרבנים הראשיים. במיוחד עם הראשון לציון. אני אישית ממליץ בחום. ביטול המועצות הדתיות והקמת מחלקות בנושא בתוך המועצות המקומיות.

400 מיליון שקל ביטול העדפות לתלמידי הישיבות ביחס לסטודנטים

לא יעבור

2 מיליארד שקל קיצוץ בשיפוי מעסיקים שלא במגזר העסקי

שיפוי מעסיקים זה הסכום שהאוצר משלם לביטוח לאומי במקום המעסיקים. זה הולך כך:
העובדים משלמים 4.9 אחוז משכרם. המעסיק אמור לשלם שיעור של 7.15 אחוז משכר העובד. אלא שהאוצר משלם -במקום המעסיקים - סכום השווה ל 2.22 אחוז משכר העובד. כך שיוצא שהמעסיקים משלמים לביטוח לאומי סכום השווה למה שהעובדים משלמים.
איך התחיל שיפוי מעסיקים? זה קומבינה של האוצר והמעסיקים בעקבות ביטול המס המקביל.
ממה שאני מצליח להבין, מרצ מעוניינת לקצץ בשיפוי מעסיקים רק במגזר הציבורי ולא במגזר העסקי. זה רעיון טוב. כיוון שביטול ההטבה הזו למגזר הציבורי אומר עוד התייעלות שתיכפה על הממשלה, ומנגד למגזר העסקי לא יגרע הסכום הזה כך שהמגזר העסקי לא יפגע עוד יותר בשעה קשה זו.

600 מיליון שקל ביטול הפטור על רווחי הון מנדל"ן

מדינת ישראל היא מדינה עתירת פטורים. רק מביטול הפטורים אפשר להגיע לכמה עשרות מליארדי שקלים. הסעיף הבא הוא פטור שכזה.

400 מיליון שקל ביטול הטבות המס למתנחלים

ויפה שעה אחת קודם.

1.5 מיליארד שקל קיצוץ בתנאי השירות והפנסיה של המשרתים בקבע בעורף

אין סיבה שיקבלו פטור ממס בריאות, לדוגמא.

2.5 מיליארד שקל תיקון הרפורמה במס והטלת 25% מס על רווחים מבורסה וריבית

בעצם חזרה להמלצות ועדת בן בסט שדיברה על עשרים וחמשה אחוזים. לא נראה לי שהאליטה הכלכלית תסכים לכך. זה לא יעבור. כנראה שנצטרך להסתפק ב15 אחוז. וגם זה אם יהיה לנו מזל.

500 מיליון שקל העמקת המלחמה בהון השחור ואכיפת מס יעילה

רק בשבוע שעבר נתבשרנו שיצאנו מרשימה שחורה כלשהי של מדינות שלא עושות כלום בנוגע להון השחור.

2.4 מיליארד שקל העמדת הגירעון על 4%-3.5% מהתוצר

אין מדובר במיתון מחזורי ולכן אסור, לדעתי, להגדיל את הגירעון. המיתון הוא עמוק וקשה מכדי שנהמר על הגדלת הגירעון. השנה, לראשונה בתולדותינו, אנחנו בצמיחה שלילית.

11.9 מיליארד שקל סה"כ קיצוץ ושינויים ברוטו
3.4 מיליארד שקל השקעות בתשתיות אנושיות ופיזיות
8.5 מיליארד שקל קיצוץ ושינויים נטו

זהו בגדול.
רק חבל שההצעה של מרצ נגועה בפוליטיקה ולא רק בכלכלה. זאת אומרת, פוליטיקה וכלכלה שזורות אחת בשניה. ללא ספק. אבל אם כבר מציעים הצעות כלכליות, אז ההצעה הכלכלית הכי טובה שאני אישית יכול לנפק, תהיה קבלת המלצות ועדת טל והכנסת החרדים למעגל העבודה. מצב בו שני מיליון עובדים מפרנסים שישה מליון אזרחים, הוא מצב לא נורמלי ויחודי למדינת ישראל.
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82652
אבל ועדת טל לא מכניסה אותם למעגל העבודה, אלא מאפשרת להם להמשיך לחיות על חשבון משלם המיסים.
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82653
ועדת טל מאפשרת להם להיכנס למעגל העבודה לאחר ''שנת הכרעה'' וזאת מבלי לעבור גיוס מלא או גיוס בכלל.
עם הזמן, יותר ויותר חרדים ינצלו אפשרות זאת.
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82654
ולמה שיעשו זאת? הרי יותר נוח להיות בישיבה ולהתפרנס מהמדינה.
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82655
הם לא בדיוק מתפרנסים בכבוד. הרבה מהחרדים היו מעדיפים לצאת לעבוד בתנאי שלא יחויבו להתגייס.
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82687
"1.5 מיליארד שקל קיצוץ בתנאי השירות והפנסיה של המשרתים בקבע בעורף. אין סיבה שיקבלו פטור ממס בריאות, לדוגמא".

נראה לי שדווקא זו לא דוגמא טובה: הרי הם לא מבוטחים בביטוח בריאות ממלכתי ולא זכאים לשרותי קופ"ח, הלא כן? (אבל בעצם ילדיהם כן, אולי)
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82709
מתוך תוכנית תקציב ל2003:
"לגבי חיילים בקבע נקבע, מכוח סעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שיעור מופחת של דמי ביטוח בריאות, העומד על 3.6% מההכנסה של חייל בקבע, העולה על מחצית השכר הממוצע כאמור, או על שיעור של 2.4% מהכנסה כאמור במקרה שלחייל בקבע יש בן זוג שמשתלמים בעדו דמי ביטוח בריאות, או שגם הוא חייל או חיילת בקבע. השווי הכולל של כל ההפחתות בשיעור דמי ביטוח בריאות של אנשי הקבע עומד על סך של כ- 112 מליון שקלים חדשים בשנה."
אגב, במשרד לביטחון פנים מדובר על 85 מיליון שח בשנה.

משרתי הקבע מקבלים שירותי בריאות כמו שאר אזרחי המדינה. מדוע, אם כך, לא ישלמו כמו שאר האזרחים?

מס בריאות היא דוגמא אחת. דוגמא אחרת ומשמעותית יותר - מבחינה כספית - היא העברת משרתי הקבע מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת.
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82710
כבר כתבתי: אם הם לא מבוטחים במערכת הציבורית (קופות החולים), אין סיבה שהם יממנו את הבריאות הציבורית. האם הם‏1 "מקבלים שירותי בריאות כמו שאר אזרחי המדינה", כטענתך, או שהם חייבים לקבל שרות רק מחיל-רפואה או במימונו (במקרה של אישפוז בבתי"ח לא-צבאיים)?

1 להבדיל מילדיהם, ולכן כנראה בכ"ז ישנו תשלום, אך הוא מופחת.
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82712
משרתי הקבע מטופלים, בדרך כלל, בתוך המסגרת הצבאית. אבל מה זה משנה? המדינה מעניקה להם שירותי בריאות (לא במסגרת קופות החולים אמנם, אלא במסגרת הצבאית) ולכן הם צריכים לשלם עליה כמו שאר אזרחי המדינה.
משרתי הקבע לא משלמים לקופות החולים - בדיוק כמו שאר אזרחי המדינה - אלא לביטוח לאומי. חוק ביטוח בריאות ממלכתית מדבר על ניתוק בין הגבייה להספקת השירותים.
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82713
האמנם? האין קופות החולים מקבלות מימון יחסי למספר המבוטחים בהן? ואם כך, האם חר"פ מקבל מימון מאותו מקור באופן יחסי למספר המבוטחים בו?
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82718
אכן. יחסי למספר המבוטחים ויחסית למצבם. אבל המבוטחים משלמים לביטוח הלאומי ולא לקופות החולים. המבוטחים משלמים לפי מצבם הכלכלי. אין סיבה שאזרח אחד ישלם פחות מאזרח אחר בעל אותה הכנסה, וכל זאת רק בגלל שהוא משרת בקבע.
אני לא יודע מאיה סעיף בדיוק מתקציב הביטחון מקבל החרפ את הכסף ועל פי אלו קריטריונים. אבל זה ממש לא משנה לצורך העניין. מה שמשנה הוא התשלום של המבוטחים. הם צריכים להיקבע על פי רמת ההכנסה וללא התחשבות אם המבוטח עובד בשירות הביטחון או לא. הרי בסופו של דבר כל המבוטחים מקבלים את השירות מהמדינה
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82726
אבל אנשי הקבע אינם במעמד שווה ליתר האזרחים. למעשה, הם אינם במעמד של "מבוטחים", כיוון שהשרות הרפואי ניתן להם ע"י המעסיק ועל חשבונו, ולכן הם מחוץ למערכת‏1. שלא כ"מבוטחים", הם אינם יכולים לבחור קופ"ח. אם חר"פ הוא במעמד של קופ"ח, אז אין בעיה – שאנשי הקבע ישלמו דמי ביטוח בריאות‏2 כרגיל, ושחר"פ יקבל מימון לפי הקריטריונים הנהוגים ביחס לקופ"ח. אני די בטוח שאנשי הקבע הם מסוג הפציינטים שכל קופ"ח היתה שמחה לבטח (כלומר: הם מהווים הכנסה גדולה והוצאה קטנה), ולכן כל קופ"ח תקנא בחר"פ. או אז, כיוון שהמונופול הזה ממילא לא נראה לי, רצוי גם לאפשר לאיש קבע – אלא אם ראש אכ"א או ראש אג"ם‏3 הורו אחרת – לבחור להיות מבוטח באיזו קופ"ח שירצה.

1 מתוך http://www.btl.gov.il/btl_indx.asp?name=bi_health&am... : "חייל בשירות סדיר מקבל את שירותי הבריאות מצה"ל ואינו מבוטח במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי", "חייל בשירות קבע - למרות שמשלם דמי ביטוח בריאות אינו זכאי לשירותי בריאות במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי". גם אסיר/עציר השוהה במעצר/מאסר יותר מ- 12 חודשים אינו משלם דמי ביטוח בריאות.
2 ולא "מס בריאות", כפי שקראת לזה מלכתחילה. מסים הם אכן תשלומים שלא מקנים זכויות. דמי-ביטוח, גם אם הם לא נקבעים לפי הסיכון הביטוחי, מעניקים למבוטח זכויות.
3 אם הם לא אוהבים את הרעיון שיש שני גורמים עם אותה סמכות, שיהיה רק ראש אג"ם.
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82830
"אנשי הקבע אינם במעמד שווה" - אז שיהיה במעמד שווה.
אנשי הקבע מקבלים טיפול רפואי לא פחות טוב משאר אזרחי המדינה, ולכן הם צריכים לשלם על השירות בדיוק כמו שאר אזרחי המדינה.
אסיר/עציר לא עובד שנה שלמה. אפשר להבין את ההגיון. אין הגיון בכך שהתשלום שונה עבור משרתי הקבע ושאר אזרחי המדינה בה בשעה שמשרתי הקבע מקבלים שירות רפואי מהמדינה.

ביטוח בריאות ולא מס בריאות. סמנטיקה. מתייחסים לביטוח לאומי ולביטוח בריאות כסוג של מס בשפה יומיומית. הרי הם נכללים ביחד עם מס הכנסה כשרוצים לדבר על גובה המס השולי. ואולי היה מקום באמת לדייק יותר.
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82837
"אז שיהיה במעמד שווה" – הסכמתי (למעט החריגים שהאלוף ייקבע), אבל בינתיים הם לא, ואתה רוצה לגבות מהם דמי ביטוח מבלי להעניק להם זכויות של מבוטחים.

הנה עוד הצעה שאני מסכים לה: לזקוף את ביטוח הבריאות שהם מקבלים מחר"פ כהכנסה ולמסות אותה.
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82846
יש להם זכויות של מבוטחים דה פקטו.
הם מקבלים טיפול רפואי בדיוק כמו שאר אזרחי המדינה. הם רק משלמים עליו פחות.
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82852
"חר"פ הוא קופ"ח דה פקטו. הוא מעניק ביטוח בריאות בדיוק כמו שאר קופות החולים. הוא רק לא מקבל תשלומים מבטל"א".

שוב: אנשי קבע מקבלים טיפול רפואי (ולא "בדיוק כמו שאר אזרחי המדינה" – הם לא יכולים לבחור קופ"ח ולכן בד"כ גם לא רופא) מחוץ למסגרת ביטוח הבריאות הממלכתי. לכן אין לגבות מהם דמי ביטוח בריאות. כל טענותיך לגבי הגבייה מהם היו נכונות אולי אילו היה מדובר במס, ולא בדמי-ביטוח. אולי כל מה שיש לך להגיד זה שאתה רוצה לבטל את דמי-הביטוח (ולמה לעצור בביטח בריאות ולא להמשיך ליתר התשלומים לבטל"א) ולהגדיל את מס-ההכנסה?
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82880
1. מבחינה מעשית ביטוח הבריאות הוא מס לכל דבר, הכסף לא משולם לקופות אלא לאוצר המדינה והוא מתקצב את הקופות, הסכום המשולם אינו תלוי בשום צורה ברמת הסיכון או בטיב הביטוח אלא במשכורת של המבוטח בלבד.

2. אנשי קבע מקבלים ביטוח שהוא לא בדיוק כמו של שאר אזרחי המדינה אבל הוא בהחלט לא גרוע יותר, הביטוח הרפואי שלהם מכסה טיפולים שהביטוח הרגיל לא מכסה (למשל טיפולי שיניים) והם לא צריכים לשלם עבור ביקור אצל רופא.
ידעתי שתבוא בסוף 82882
1. ויתר הביטוח הלאומי?

2. אני לא יודע איך אפשר להשוות ולקבוע מה גרוע ממה. האם אנשי קבע זכאים לכל סל הבריאות? האם הם יכולים, כמו מבוטחי קופ"ח, לקנות ביטוח משלים (ובאותם מחירים)?
ידעתי שתבוא בסוף 82883
יתר הביטוח הלאומי הוא שונה, משום שהסכום המשולם *תלוי* ברמת הפיצוי (אם כי לא ברמת הסיכון): מי שמקבל משכורת גבוהה יותר, משלם יותר ביטוח לאומי, ומקבל יותר פיצוי במקרה של נכות, תאונת עבודה, מילואים וכו'.

מצד שני, ראה מאמר שלי שיתפרסם בימים הקרובים...
ידעתי שתבוא בסוף 82884
1. הביטוח הלאומי מבטח את ההכנסה הקבועה שלך ולכן התשלומים שאתה משלם וההטבות שאתה מקבל (דמי האבטלה, מענק לידה, החזרי מילואים קיצבת נכות וכו') נקבעים על פיה, בביטוח הבריאות אין קשר בין ההטבות להכנסה שלך ולמרות זאת התשלומים נקבעים על פיה.

2. לגבי סל הבריאות, עד כמה שידוע לי אנשי קבע זכאים לכל השירותים (בין אם במתקני חיל הרםואה או בבתי החולים הרגילים), במקרים של מחלות קשות שגורמות להפסקת השירות (למשל סרטן או איידס) הם הופכים לחברים בקופות החולים וזכאים לכל מה שזכאי כל חבר אחר. בנוסף משרד הבטחון דואג במקרים רבים לגימלאים שלו לתנאים מועדפים וציוד רפואי (גם אם מחלתם אינה קשורה לשירות הם חלו הרבה אחרי שחרור).
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82915
אז שהצבא יגבה מהם דמי ביטוח בריאות. אחרת הם מקבלים שירות רפואי ללא תשלום.
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82926
וזה אסור?! ואם המעסיק שלי נותן לי לגלוש באינטרנט על חשבונו (במקום העבודה) אז הוא צריך לגבות ממני דמי אינטרנט?! ומה רע בהצעתי שזה ייזקף כהכנסה?
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82940
אם החברה שלי תספק לי ביטוח בריאות מקיף (טוב יותר מזה הממשלתי), במערכת בריאות פרטית (בחו"ל, לצורך הדיון), מדוע שהמדינה לא תכיר בכך ותפטור אותי מעול ביטוח הבריאות הממלכתי?

זו לא שאלה היפותטית לחלוטין: חברות בארה"ב מציעות לעובדים ביטוח בריאות כחלק מתנאי השכר. אם חברה אמריקאית מעסיקה עובד בארץ, והוא מקבל את משכורתו דרך הסניף הישראלי של החברה, הוא משלם על ביטוח בריאות ממלכתי - למרות שיתכן בהחלט שהיה מעדיף את השירות של הביטוח האמריקאי שלו (שבחלק מהמקרים תקף גם בחו"ל, כלומר, תקף גם בישראל). מה גם שאם מדובר בעובד בכיר, יתכן שביטוח הבריאות הממלכתי עולה לו הרבה יותר ממחירה של פוליסת הביטוח האמריקאית.
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82943
לא היפותטית, אבל רטורית, כי שנינו יודעים שהתשובה היא שבטל"א וביטוח בריאות ממלכתי הם ביטוחי-חובה (מדוע? אני בטוח שעל זה דורון יערי יענה יותר טוב ממני). לכן, עם כל הרצון הטוב של המעסיקים שלך, אתה תשלם דמי-ביטוח, על אפך ועל חמתך. אבל מה? אתה גם תהייה זכאי לשרותי המערכת הציבורית. עכשיו אתה מתקומם "זכאי, אבל לא רוצה!", כמובן. איש-קבע, לעומתך *לא זכאי* (או "זכאי, אבל אסור לו"), וכאן חוסר-ההוגנות גדול יותר, לדעתי. הצעתי להעביר את הבריאות הציבורית ממתכונת ביטוחית למתכונת של שרות ציבורי (כמו חינוך חינם) בעינה עומדת.
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82944
אם זה ביטוח חובה, מדוע אנשי קבע לא משלמים אותו?

במילים אחרות: במה שונה הצבא (שזכאי להעניק לעובדיו ביטוח בריאות משלו) מחברה פרטית, שרוצה לעשות את אותו הדבר בדיוק?
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82945
תשאל את מי שכתב את החוק. הניחוש שלי לגבי תשובתו:
א. אנשי-קבע הם חיילים, לא עובדים שצה"ל הוא המעסיק שלהם (באמת!). לאלה האחרונים קוראים "אזרחים עובדי צה"ל".
ב. זה לא עניין של "זכאות" הצבא לעשות כך, זה הכרח.

תגובתי לתשובתו:
א. וואלה, זה נכון.
ב. זה בוודאי לא נכון בכל המקרים. אני מציע שאנשי-קבע ישלמו את דמי-הביטוח ויהיו זכאים לביטוח (כלומר: שרותי קופ"ח) ככל אזרח אחר, חוץ מחריגים שייקבע ראש אג"ם, שיחויבו לקבל טיפול מחר"פ או במימונו, ויהיו פטורים מדמי-ביטוח מלאים. עבור אוכלוסיה זו, חר"פ יקבל תקציב לפי הקריטריונים לתקצוב קופות-החולים.
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82741
רציתי קצת פירוט. ניסיתי להבין מספר התקציב, אבל לא מצאתי את ידי ואת רגלי.
יש לי הרבה שאלות, ענה רק על מה שמתחשק לך.

1 מיליארד שקל קיצוץ התקציב השנתי למתנחלים:
כמה כסף מושקע היום במתנחלים, לאלו מטרות, ומה מתוכו אפשר לקצץ? כמובן, אני משער שמרצ לא מתייחסת לאפשרות של פינוי כולל, שכן יש לו עלויות משלו (וייתכן שמקורות מימון משלו) שיש להביאם בחשבון, והיא לא עשתה זאת. ברור שכל עוד המתנחלים נשארים, אי אפשר שלא לממן אותם כלל, ולפיכך יש לבדוק מה אפשר להוריד.

600 מיליון שקל ביטול משרד הדתות והמועצות הדתיות:
האם הכוונה לביטול מוחלט של שירותי הדת? אם מעבירים את שירותי הדת למחלקות במועצות המקומיות, הרי שעדיין תידרש השקעת סכום מסוים.

400 מיליון שקל ביטול העדפות לתלמידי הישיבות ביחס לסטודנטים:
לא הבנתי את הכוונה בסעיף זה. האם הכוונה להשוואת הסכום בו מסובסד סטודנט לסכום בו מסובסד תלמיד ישיבה? האם הכוונה לביטול הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות, חיובם להתגייס ושילובם במעגל העבודה? בפרט, כיצד חושב סכום זה?

ביטול שיפוי במגזר הציבורי:
לא כל כך הבנתי. מבטלים הטבת מס לגופים של המדינה? זאת אומרת, הכסף הולך מכיס זה לכיס אחר? לא מובן לי איך אפשר במטה קסם לגרום להתייעלות של 2 מיליארד שקל ללא פיטורים המוניים.

600 מיליון שקל ביטול הפטור על רווחי הון מנדל"ן:
מה יהיו השלכות ביטול הפטור על מחירי הדירות, ועל מחירי שכירתן?

400 מיליון שקל ביטול הטבות המס למתנחלים:
מובן. האם יש מקור למספרים אותם מציגה מרצ? האם זהו ביטול מוחלט של כל הטבות המס?

1.5 מיליארד שקל קיצוץ בתנאי השירות והפנסיה של המשרתים בקבע בעורף:
האם מדובר בהרעת תנאים למשרתים ותיקים? אם כן, האם הרעה כזו תעבור את מבחן בית הדין לעבודה?

2.5 מיליארד שקל תיקון הרפורמה במס והטלת 25% מס על רווחים מבורסה וריבית:
מה תהיה ההשפעה על הכלכלה? האם תהיה נפילה בבורסה? האם "תיקון הרפורמה במס" משמעותה שהפחתת במס תהיה מתונה יותר?

500 מיליון שקל העמקת המלחמה בהון השחור ואכיפת מס יעילה:
אם זה כל כך קל, למה לא עשו זאת עד עכשיו?

2.4 מיליארד שקל העמדת הגירעון על 4%-3.5% מהתוצר:
האם הגדלת הגירעון לא אמורה לתרום דווקא ליציאה מהמיתון, על ידי השקעות?
רווחים בבורסה 82812
מס הוגן על רווחים בבורסה אפשרי רק אם ניתן לקזז הפסדים. קיזוז כזה מחייב הגשת דו''ח שנתי למס הכנסה, ואם מישהו עוד מקווה שהציבור ייכנס לבורסה מוטב שלא יכפה רק על הפעילים בה להגיש דו''חות. מעבר של המשק לחובת דיווח כללית למס הכנסה אינה דבר שניתן לבצע בפרק זמן קצר.
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82841
לבד מפינוי מאחזים לא חוקיים והתנחלויות קיקיוניות יש את מה שמרצ מפרסמת בנייר עמדה דומה - משכנתאות לדיור, בנייה, סלילת כבישים עוקפים, הטבות בחינוך, בתעשייה ועוד.
רק לשם דוגמא: התקציב 'הבלתי רגיל' (בניגוד לתקציב הרגיל) מממן פעולות פיתוח, כגון בניית מבני ציבור, סלילת כבישים ומימון רכישות של ציוד, מכונות, קרקע וכיו"ב. בין השנים 90-99 נהנו תושבי ישע והגולן ממימון יתר בתקציב הבלתי רגיל בסך של 2.3 מיליארד שקל.

ביטול משרד הדתות ונתינת שירותי דת כחלק משרותי המועצה המקומית. התקציב היום הוא 1.7 מיליארד שקל בשנה. ו268 עובדים. בעזרת הרפורמה בשירותי הדת בהחלט יהיה ניתן לחסוך הרבה כסף.

עד כמה שאני מבין את הסעיף הזה אז מדובר בהשוואת הסכום בו מסובסד סטודנט לסכום בו מסובסד תלמיד ישיבה. לא חושב שמדובר בגיוס או אי גיוס. אלא כמה המדינה משקיעה בתלמיד ישיבה מול סטודנט. המדינה משקיעה בהשכלה גבוהה 5-6 מיליארד שקל בשנה. לא יודע כמה בתלמידי ישיבה. התשלומים מתפרסים לאורך ולרוחב התקציב (בכמה משרדים) ואין לי כח לנסות ולחפש.

במסמך אחר של מרץ מדובר על נוסח של - ביטול שיפוי המעסיקים למגזר הלא יצרני (ולא למגזר העסקי - אם כי זה ניסוח דומה). אם המדובר רק בביטול הפטור רק למגזר הציבורי אז נכון שהכסף יצטרך להגיע בעצם מהמדינה. בעצם, זה יחייב את המגזר הציבור להתייעל כדי לשלם את הכסף. ותמיד יש מקום להתיעלות. בטח שגם במגזר הציבורי.

לא יודע מה יהיו ההשלכות על ביטול הפטור מרווחי הון בשוק הנדל"ן (ובעצם, ביטול המלצות וועדת רבינוביץ בנושא). לא בטוח שזה יגולגל לצרכנים יען כי המשק במיתון.

שוב, במסמך אחר של מרצ מדובר על הטבות מס למתנחלים ולגרים בחו"ל בסכום של חצי מיליארד שקל. אפשר למצוא נתונים מדוייקים יותר באתר של מס הכנסה. אני רק יכול להניח שמרצ מעוניינת בביטול כל הפטורים והשוואת התנאים של המתנחלים לאלה החיים במרכז הארץ.

ממה שהבנתי הרעת התנאים תהיה ברובה למשרתים חדשים. לדוגמא, פנסיה צוברת ולא תקציבית לאלה שיתגייסו לשירות קבע החל מהראשון לינואר 2003. דוגמא להרעה לכל (או לרוב) משרתי הקבע - רכבים לא יוחלפו בשנה הבאה.
אני לא משפטן ולא יודע מה יעבור במבחן בית הדין לעבודה. אני מניח שמחברי הצעת התקציב מכוסים מבחינה משפטית.

כבר עכשיו מדובר על 15 אחוזים והשמים לא רעדו. כמעט תמיד ימצא מי שיגיד שעכשיו זה לא הזמן המתאים למיסוי הבורסה או ההון. באורח פלא אותם אנשים מגיעים מקרב בעלי ההון. לא תהיה נפילה בבורסה כי גם כך הבורסה במצב לא טוב.
אני יכול רק לומר שמיסוי הרווחים מההון והפחתת מיסוי על רווחים מהעבודה הוא צעד מבורך ומוסרי בעיני.

על הרבה דברים במדינה אתה יכול לשאול למה לא עשו כלום עד עכשיו. בדרך כלל התשובה היא כי תמיד היו דברים בוערים יותר לעשות. לדוגמא, למשטרה יש 47 תקנים (או 49?) המוקצים לצורך הטיפול בעובדים הזרים. המשטרה כמובן שלא עושה עם זה דבר אלא לוקחת את התקנים (או רובם) לצרכים אחרים שלה. אולי עכשיו עם הצעת תקציב 2003 המשטרה תצטרך לעשות משהו בנידון.

יש ויכוח בין כלכלנים מה עושים במצב של מיתון, האם מגדילים את הגירעון לצורך השקעות וצמיחה עתידית או להיפך, מצטמצמים יותר כדי לא להחמיר את המצב.
אלא שאנחנו היום לא רק במשבר כלכלי אלא לאחר מיני משבר פיננסי. אני שומע יותר קולות שאומרים שאין להעמיק את הגירעון מאחר ולא מדובר במיתון מחזורי אלא במשהו עמוק יותר ומסוכן הרבה יותר. את הכסף להשקעות צריך לקחת מהקיצוץ מהמשרדים השונים ולא לממן אותו בעזרת הגדלת הגירעון.
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82789
רגע, אבל אם יש לנו כבר עכשיו כ- 200,000 מובטלים, איפה נמצא עבודה גם לכל החרדים שיכנסו למעגל העבודה?
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82792
התקווה היא שתרומתם תהיה גם בפתיחת עסקים חדשים (ולפיכך הגדלת הדרישה לעובדים). גם אם כל בעלי העסקים והמועסקים יהיו חרדים, עדיין המדינה תרוויח פעמים (פחות תשלום קצבאות, יותר הכנסה ממסים).
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82796
איך בדיוק יפתחו עסקים? פתיחת עסק דורשת בדרך כלל השקעה כספית ראשונית, שנדמה לי שלרובם אין. אני לא לגמרי מבין איך זה אמור לעבוד. אתה יכול לפרט יותר?
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82803
תמיד אפשר לקחת הלוואה על חשבון רווחים עתידיים, כך פתחתי את עסק השרברבות שהיה לי פעם, קיבלתי הלואה נוחה מהבנק, באמצעותה קניתי טנדר, פלאפון (אז זה היה יקר), כלי עבודה ופירסום והתחלתי לתקן לאנשים את הצינורות, למרבה הצער אין לי מושג באינסטלציה, מעבר לידע הבסיסי ביותר (החלפת אטמים, התקנת מפצלים ושימוש סטנדרטי בפומפה), למרבה המזל רוב האנשים יודעים עוד פחות ונוטים להאמין לכל מי שחריץ הישבן שלו מבצבץ והוא מדבר בסמכותיות תוך שימוש מודגש בצלילים פּ ו ק.

הכל עבד יפה, הצלחתי לרכוש חוג לקוחות קבועים מכובד של מפורסמים, עד שהגעתי לטוביה צפיר שהוא בקיא ברזי האינסטלציה כיוון ששיחק פעם אינסטלטור בסרט. הוא חשף את הרמאות שלי והפיץ את הדברים בין מכריו הרבים וכך חלפה לה תהילת עולם. בעסה.
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82806
מישהו ראה אתמול ''האינסטלטור'' בערוץ ''בריזה''...
צירוף מקרים משונה 82809
לא, אני מחובר לכבלים בצורה פירטית ובלי ממיר כלומר אני יכול לראות רק את השידורים האנלוגיים שערוץ בריזה אינו חלק מהם.
גם אם הייתי קולט את הערוץ הזה לא סביר שהייתי צופה בו, כזכור אני מתנגד להשתלטות של תרבות תורכיה/יון/מזרחתיכוןישן על המדינה.
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82814
לרובם, אכן, אין. אבל למיעוטם סביר להניח שיש - ואחרי הכל, אף אחד לא מצפה ש*כולם* יפתחו עסקים.
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82818
אוקיי, האם בסה"כ מהלך שכזה יעלה את שיעור האבטלה (בשל אלו שקודם לכן למדו בישיבות ולא נרשמו כמובטלים) או יוריד אותו (בשל "הפריחה" ביזמות העסקית בציבור החרדי)? במצב המשק הנוכחי אני בכלל לא בטוח שלא עדיף לנו להשאיר גם את השבאבניקים בישיבות., אבל התשובה האמיתי היא, מן הסתם, הרבה יותר מסובכת.
מרצ פרסמה את התוכנית האלטרנטיבית 82844
החרדים יכנסו למעגל העבודה לאט לאט. אלה שיכנסו ראשונים ההכנסה הפנויה שלהם תגדל וכך גם כוח הקניה שלהם. זה אמור להניע את הכלכלה ליצירת מקומות עבודה חדשים.
בנוסף, הכנסת החרדים למעגל העבודה בצורה לגיטימית תאפשר הכנסה נוספת למס הכנסה מחרדים שעבדו בכל זאת בעבודות מזדמנות ולא דיווחו למס הכנסה. אי הדיווח נבע, בין השאר, מכך שאסור היה להם לעבוד.
עבודה שחורה 82854
יש לך הערכה לגבי גודלן של שתי הקבוצות? מה ההערכה על מספר החרדים שיצאו למעגל העבודה בשנים הקרובות? מה ההערכה על ה"עבודה השחורה" אצל חרדים?
עבודה שחורה 82916
אין לי הערכה לגבי שתי הקבוצות.
הקבוצה הראשונה תלך ותגדל. ראשית, כיוון שאני צופה שהמדינה תצמצם בתשלומי הרווחה עם השנים. שנית, העוני במגזר הולך ומעמיק. עוד דור של שבעה ילדים ויותר, והמגזר החרדי פשוט ילך ויקרוס.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים