מה זה הדיסק הורוד עם הפרצוף עליו? 1262
בק הוציא לאחרונה אלבום חדש, מה שעודד לא מעט ממבקרי המוזיקה של העולם למהר ולהכתירו בתור "האמן החשוב ביותר בעולם", ואת האלבום החדש שלו בתור "אחד האלבומים הטובים ביותר שאי פעם נכתבו". האמנם?
בק נולד ב-‏8 ביולי, 1970 בלוס אנג'לס, תחת השם בק דייויד קמפבל, נצר למשפחה מוזיקלית - אביו, אמו ואפילו סבו - כולם היו מוזיקאים. בחירתו של בק בעולם המוזיקה, לפיכך, לא הייתה מפתיעה במיוחד. שם המשפחה הנוכחי שלו, האנסן, הוא שם נעוריה של אמו, אותו אימץ לאחר גירושיהם של הוריו.

בק גילה את קסמי הגיטרה האקוסטית כבר בגיל הנעורים. כשהיה בן 16, שנה לאחר מותו של סבו, הוא נשר מהתיכון ונסע לניו־יורק לחפש את עצמו. שם, בניו יורק, כשהיה בשנות העשרים המוקדמות שלו, הוא הצטרף לקבוצה של מוזיקאים מושפעי־פאנק בשם "אנטי־פולק". בסופו של דבר הוא החליט לחזור ללוס־אנג'לס ולעבוד ברצינות על המוזיקה שלו. הסינגל הראשון שהוציא נקרא "MTV Makes Me Wanna Smoke Crack".

"אה, ההוא ששר את 'לוזר'?"

כן, אבל לא רק. בחינה של כל הדיסקים הנדירים שהוציא בק בתקופותיו המוקדמות תהיה מתישה בצורה בלתי נסבלת, ולכן ארשה לעצמי להיזכר רק באלו המיובאים לארץ, כלומר באלו שיצאו במספר רב יותר של עותקים. בשנת 1994 הוציא בק שלושה דיסקים. הראשון בהם היה "Stereopathetic Soulmanure", שהורכב מקטעים שונים שהוקלטו בין השנים 1988-1994. הוא לא שוחרר בחברת תקליטים גדולה, והוא מכיל קטעי מוסיקה ורעשים שונים. ביניהם נכללים גם קטעים שבהם מספר קול מוזר על חוויותיו כחייזר וקטעי נגינת אקורדיון של חמש שניות. מלבדם, זהו אלבום של ערבוביה מוזיקלית, מעין חצי קאנטרי חצי רוק אלטרנטיבי שכזה.

אחריו יצא האלבום המפורסם ביותר מבין האלבומים באותה שנה, "Mellow Gold". הסיבה לפרסומו הייתה פשוטה - הוא הכיל את הסינגל המצליח ביותר של בק, "Loser". היה זה גם הדיסק הראשון שהוציא בק בחברת תקליטים רצינית, אולם הוא לא נחל הצלחה רבה, וזאת משום שהקונים, שציפו לאלבום קליל בסגנון "Loser", זכו לאלבום כבד ורועש יחסית, עם שירים בשמות כמו "Motherfucker", "Truckdrivin’ Neighbors Downstairs" ו-"Soul Sucking Jerk". כל אלה, בליווי צלילי הפולק של בק, היוו יצירה שקשה להתרגל אליה, במיוחד למי שציפה לאלבום שירי MTV בסגנון "Loser". לאחריו, עדיין באותה שנה, יצא "One Foot in the Grave", שהכיל שירי פולק דומים בסגנונם לאלה שב-"Stereopathetic Soulmanure", רק יותר שקטים ורגועים. גם האלבום הזה לא יצא בחברת תקליטים רצינית.

בשנת 1996 שחרר בק לאוויר העולם את "Odelay", האלבום שנחשב למוצלח ביותר שלו. נראה שבק, שעבד עם צמד המפיקים Dust Brothers על "Odelay", החליט לזרוק הצידה את שיירי הפולק וליצור סגנון של מוסיקה שלא ניתן להגדיר אותו באף צורה: ערבוב של פסנתרים, גיטרות וצלילים אלקטרוניים. הסינגלים ששוחררו מהאלבום הזה - "Devils Haircut", "Where It’s At", "The New Pollution" - זכו להצלחה רבה, אפילו ברשת השנואה עליו - MTV. בשלהי שנת 1998 הוציא בק דיסק בשם "Mutations", עליו עבד עם המפיק נייג'ל גודריך, אותו אחד שהפיק אלבומים גם לרדיוהד. התוצאה של השילוב ביניהם הייתה דיסק שקט למדי (במיוחד בהשוואה לזה שקדם לו), מלודי, מלא בגיטרות אקוסטיות ובמילים שלפתע נשמעו מובנות. ואז, בסוף 1999, הוציא בק את "Midnite Vultures", דיסק קצבי, בעל מקצב המזכיר R&B לפרקים, וגם כמה שירים בסגנונו של פרינס. גם פה שלטה האלקטרוניקה, כמו ב-"Odelay", ובק חזר לטקסטים הסוריאליסטיים שלו, מבלי שאף אחד יבין את כוונתו.

"איך אמרת שקוראים לדיסק החדש שלו?"

ואז, פונקט, כשלא ציפינו, הוציא בק את אלבומו האחרון, "Sea Change", בסוף ספטמבר האחרון. העבודה המשותפת בשנית עם המפיק נייג'ל גודריך הביאה לציפיות לאלבום בסגנון "Mutations", שקט ומלודי, עם גיטרות אקוסטיות במקום אלקטרוניקה, עם מפוחיות במקום סינתיסייזרים. ואכן, האלבום החדש באמת מכיל גיטרות ומפוחיות, אבל לגמרי במקרה (או שמא לא), נכתב האלבום החדש לאחר פרידתו של בק מחברתו בעשר השנים האחרונות וארוסתו בשלוש השנים האחרונות, וכתוצאה מכך, מה שיש לנו פה הוא אלבום סופר־מלנכולי. קולו של בק נשמע עמוק ועצוב, צרוד במקצת - האם מבכי? - וכבר מרחמת עליו כל בחורה פולנייה טובה, וממהרת לקחת אותו הביתה ולכסות אותו בשמיכה חמה. גם מילות השירים, שהן בדרך כלל סוריאליסטיות ולא־ברורות, נשמעות לפתע ברורות ומוזרות, בגוף ראשון ובדכאון תהומי.

רק יצא האלבום - וכבר מיהרו כל המבקרים להגדיר אותו כאלבומו הטוב ביותר של בק, ואת בק כאמן הטוב של כל הזמנים. האם זהו באמת אלבומו הטוב של בק? קיים דמיון מסויים לאלבום "One Foot in the Grave", אולם בניגוד לשני האלבומים שצויינו לעיל, האלבום הזה לוקה בחסר. בעוד שב-"One Foot in the Grave" מפצים מקצבי הקאנטרי והצווחות שברקע על אווירת הדכאון הכללית, וב-"Mutations" נמצאים שירים קצביים ובעלי שמחת חיים כדוגמת "Tropicalia" ו-"Diamond Bullocks" (הרצועה החבויה והמצוינת), הרי שב-"Sea Change" אין שמחת חיים ואין בטיח. חברים, אומר בק, ברוכים הבאים לעולם הדכאון שלי. אין "רעש בונוס" בסיום (כפי שמכנה בק את הרצועות החבויות שהוא נוהג לשים באלבומיו), אין תופים קצביים ואפילו אין נגינת מפוחית רבה מדי. לא, מה שתקבלו פה הוא המון גיטרה אקוסטית שעליה פורט בק באיטיות ובשלווה. היכן הטקסטים הסוריאליסטיים המזוהים כל כך עם בק? היכן צרחות ה"אוזי אוזי אוזי" שב-"Stereopathetic Soulmanure"? היכן תיאורי השכנים נהגי המשאיות מלמטה שב-"Mellow Gold"? היכן משפטים כמו "And the moon is sagging down like a metal ball" ב-"One Foot in the Grave", "Got a devil’s haircut in my mind" ב-"Odelay", "Love is a plague in a mix-match parade" ב-"Mutations"? היכן הם הקולות המוזרים ששרים "We like the boys with the bullet proof vests/We like the girls with the cellophane chests"? הם כולם בראשו של בק, כנראה. באלבום החדש הם אינם נמצאים. את מקומם תפסו משפטים כגון "Lonesome tears/I can’t cry them anymore" ו-"It’s only lies that I’m living/It’s only tears that I’m crying/It’s only you that I’m losing/Guess I’m doing fine".

אל תבינו אותי לא נכון. איני באה לטעון שאלבומו החדש של בק אינו טוב. "Sea Change" הוא אלבום מצוין ללא ספק, כתוב בצורה מופלאה כפי שרק בק יכול, ובעל איכויות מוסיקליות שאין לפקפק בהן. החל מצלילי הגיטרה האיטיים שבהתחלה וכלה בצלילי הגיטרה האיטיים שבסוף, מכניס בק את המאזין התמים לחוויה המוזיקלית, שהיא ייחודית לכל אלבומיו של בק. לא ניתן לזלזל בעושר המוסיקלי המאפיין את האווירה כולה. המילים נוגעות ללב, אם כי עדיין בצורה הסוריאליסטית להדהים האופיינית לבק, המוסיקה סוחפת, עד כדי כך שקשה להקשיב לאלבום מבלי להתרכז בו בצורה מלאה, ופרצופו של בק הניבט אלינו מהעטיפה החיצונית (שאגב, יצאה בארבע גרסאות שונות, בכל אחת מהן מכסה את פניו של בק גרפיקה שונה) שולח אלינו עצב ומוזרות כאחד, כמו האלבום כולו.

"וזה הדיסק הכי טוב שאי פעם יצא, כן?"

כל שתיארתי פה הספיק למבקרים השונים להכתיר את האלבום כאלבומו הטוב של בק עד היום, ואת בק כיוצר הטוב במאה האחרונה. עוד לא הזדמן לי לקרוא ביקורת על "Sea Change" שלא הייתה ממש חיובית, וזכיתי כבר לקרוא ביקורות רבות על האלבום. אולם, אני איני מסכימה איתם. נכון, אלה שאהבו את "Mutations" של בק, או לחילופין אלבומי רוק שקטים (לדוגמא, את "OK Computer" של רדיוהד, שהופק גם הוא על ידי נייג'ל גודריך), יטענו בלהט שזהו אלבום מצויין ושההאזנה לו מהווה חוויה שאינה מהעולם הזה. אך אני טוענת שזהו אינו אלבומו הטוב ביותר של בק עד היום, מהסיבה הפשוטה שהוא אינו מייצג את סגנונו האמיתי של בק. מה לעשות, בק ללא טקסטים סוריאליסטיים שאינם ברורים אינו בק. בזמן כתיבת שורות אלה, נמצא "Sea Change" ברשימת עשרת הדיסקים המוכרים ביותר של "טאואר רקורדס", ואני איני יכולה שלא לתמוה מדוע דווקא הדיסק הזה. ייתכן שהוא פשוט יצא בתקופה הנכונה, או שאנשים נוטים לקרוא יותר עיתונים בזמן האחרון (בשל המצב, אתם יודעים) ולפיכך יצא לאנשים רבים יותר לקרוא את הביקורות הטובות, ולפיכך קנו את הדיסק של אותו אמן שכמעט אף אחד לא שמע עליו - והתלהבו.

מבקר אחד (זה שבמוסף "תרבות מעריב", כמדומני), דיבר על הויכוח בין אוהדי "Mutations" לבין אוהבי "Sea Change", אולם לדעתי, לא פה הויכוח. הויכוח הוא בין "Odelay", שהוא־הוא תמצית המוסיקה של בק, לבין הדיסק החדש. לפי התנהגותו של בק עד היום, ניתן להניח שאלבומיו הבאים גם יהיו מגוונים ושונים זה מזה, ולדעתי, גם משביעי רצון. לפיכך, לא נותר לי אלא לצפות לבאות, תוך כדי האזנה לערבוביה המוסיקלית שיצר בק עד היום.

"אז מה, לקנות או לא?"

לקנות, בטח שלקנות. זוהי ללא ספק הוצאה מוצדקת. אבל, בזמן שאתם בחנות התקליטים, הוסיפו לסל הקניות שלכם גם את "Odelay" או לכל הפחות את "Stereopathetic Soulmanure", לשם ההשוואה, לשם קבלת פרספקטיבה כוללת מעט יותר, ולשם ההנאה גרידא.
קישורים
בק - דיסקוגרפיה
Sea Change - לרכישת האלבום ב"מיתוס"
בק - אתר הבית
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מוזיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

קביעה תמוהה 111374
לא הבנתי.

אם כל תקליט של בק הוא בסגנון שונה, ואת מצפה ש"אלבומיו הבאים גם יהיו מגוונים ושונים", אז איך את קובעת בצורה נחרצת שדווקא "Odelay הוא-הוא תמצית המוסיקה של בק"?

(ברוכה הבאה)
קביעה תמוהה 111375
אין פה סתירה; נכון מאוד שכל האלבומים שונים אחד מהשני, אבל Odelay בולט מאוד בשמיעה ראשונית וגם בשמיעה רציפה של כל האלבומים יחד. הוא מהווה לדעתי את תמצית המוסיקה שלו, משום שהוא מעין עירוב של כל האלבומים האחרים.
אבל זוהי חוות דעתי האישית.
(תודה)
שיואו, הוצאת לי את המילים מהפה 111400
וחשבתי שזה רק אני - כל שאר אוהבי בק לא מפסיקים להתרגש מהאלבום הזה.

אין לי מילה אחת רעה לומר עליו, ובכל זאת הוא מעולם לא חדר את כל המחסומים כמו ''מיוטיישנס'' (ההשוואה הכי קרובה והאלבום הכי אהוב עלי שלו). איכשהו הוא חלקלק מדי, מהוקצע מדי. ''רגל אחת בקבר'' היה הרבה יותר מחוספס, עם שירי בלוז-פולק גולמיים ולא נחמדים. ''מיוטיישנס'' היה עשוי לעילא, אבל עם צליל אפור, לא זוהר. ואילו האלבום החדש הוא שירים-נורא-מלודיים ותו לא. זו סחורה שלבק אין בעיה לספק, ודווקא לכן הייתי מבקשת יותר.
אני שונא חכינים של NICK DRAKE 111402
יש לי חבר שעובד ב88 אפאם שסיפר לי שבחול של הד ארצי או אנ אמ סי אני לא זוכר מי מביא את הדיסקים של בק לארץ לא מבינים מה ההתלהבות הגדולה סביב האלבום האחרון של בק
ולמה הוא מוכר כול כך טוב אותו חבר אמר לי שזה אלבום מאוד מדכא אבל שחסר בו את העומק ושבק נשמע שם כמו ניק דריק.
כשאומרים לי ניק דריק אני קופץ את ניק דריק אני שומעה המון שנים עוד לפני שכול ילדה בת 15 ידעה מי זה ועוד לפני שהתחילו לשים שירים שלו בבורגנים.
יש לי אפילו 5 דיסקים של הקללטות וסקיצות של דריק שלו יצאו מעולם.
הלכתי ושמעתי את האלבום של בק וממש התאכזבתי גם את הדברים הקודמים שלו לא ממש אהבתי אבל אחרי שראיתי משהוא בחנות דיסקים שכנה 3 עותקים של האלבום היתי חיב לשמועה
ממש התאכזבתי אוקי אני מבין בק נפרד מחברה שלו לאחר 8 שנים ויצא לו אלבום טיפה מדכא ועצוב שכול שניה באלבום נשמעת כמו גם אני יכול לההיות ניק דריק ותגידו תודה שאני לא מתעבד לכם בעמצה האלבום
אני לא מבין למה האלבום הזה זכה לכול כך הרבה תשבוחחות גל אוכובסי אמר שזה אלבום שעושה לו נעים בטוסיק ומשהוא אחר אמר שהיה שווה לעבור את כול החרא של שנות ה89 כדי לקבל דיסק מופלא כזה כמו של בק
אין לי בעיה אם מוסיקאים שמנסים להשמע כמו שנשמעו פעם אני מאוד אוהב למשל את בל אנ דבאסטיאן ואת קוראל
אבל הדיסק החדש של בק לא ממש השאיר עלי רושם.נב אגב ברוכה הבאה לכאן ותמיד אני שמח למצוא פה מאמרים על מוסיקה זה לא קורה הרבה וחבל.
מסכים. 111505
האלבום של בק, טוב בהחלט בעיני, אבל מזכיר מאוד נסיון להיות ניק דרייק. ההתלהבות הגדולה ממנו והסופרלטיבים המוגזמים אולי מעידה על כך שרוב מבקרי המוזיקה בארצנו חושבים שלפני שנות השמונים, גג אמצע שבעים, לא קרה כלום בעולם.
אלבום טוב, אלבום יפה, אבל לא מחדש כלום.
מסכים. 111522
אלוהים לא יכולתי לנסח את זה יותר טוב
גידי
מסכים. 111990
באמת, למה דווקא ניק דרייק? דרייק הוא יוצר נהדר מסוגו, מאוד אישי, אבל כמו שאמרו פה, גם הוא נשען על מסורת של Singer Songwiters , כולם אישיים מאוד. העובדה שעומד פה בחור נאה ומוכשר עם גיטרה היא לא כזאת יוצאת דופן - מפיט סיגר ועד ג'יימס טיילור היו הרבה בחורים נאים עם גיטרה שכתבו את שיריהם בעצמם. יכול להיות שההשוואה לדרייק, שהתחיל להיות פופולרי פה בשנים האחרונות, באה פשוט מהרצון לשווק את בק כמוצר "מוכר" (familiar), כמו המשפט "אם אהבתם את הדיסק הזה, תאהבו גם את ...".
לא מסכים 111996
אוקי יש המון משוררים ששרים ומלחינים את שריהם. פיט סיגר גון באלז אבל שמעתי עוד כמה אלבומים של בק ושם הוא נשמע שונה באלבום הזה הוא גםאימץ לעצמו שירה מלנכולית סטיל ניק דריק
ועובדה שאני לא היחדי שחושב כך
לא מסכים 112075
בק, אם לא הבחנת, נוטה לשנות סגנון מאלבום לאלבום (דבר מאוד מעצבן עבור אנשים כמוני, שקנו אלבום אחד עד סמך חיבה לאחר, ומאוד לא נהנו). אז הפעם הוא בחר בסגנון שקט (מסיבות ידועות). למה ישר להאשים אותו בהעתקה? מה המיליטריזם הזה שלך בכל מה שנוגע במוזיקה? 1400 דיסקים, אבל זה נשמע כאילו אתה מאזין רק לשניים מהם.
לא ורוד, אלא לחיים סמוקות. 111431
משעשע היה לקרוא - "בק התחיל לעבוד על המוזיקה שלו ברצינות", ומשפט לאחר מכן - "שם הסינגל הראשון שלו היה - MTV Makes Me Wanna Smoke Crack", אבל ניחא.

בק לא השתנה לחלוטין. ראשית כל - איני מתיימרת להיות "מיבנת בק" כפי שכנראה את, או "מבינת בק" ברמה כלשהי בכלל, אך דבר אחד או שניים אני כן יודעת על המוסיקה שלו, ועל המוסיקאי לכשעצמו, וזה שהוא אינו הפכן אוקיינוסים גדול; תמיד תשאר הגיטרה המלטפת עד חיננית, הקול האוונגרדי עד בר-מצוואי ובעיקר הצ'ארם.

לזכותו ייאמר, שהשינוי התהווה מזה שנים, סוף כל סוף מורגש. הוא התבגר, והפעם באמת. וטב, כאמור - הוא התבגר כבר מזמן, אולם לא הרבה טרחו לשים לב.
אז הנה, בקי מקבל את שהגיע לו כל השנים, ובאמת הגיע הזמן כבר.
ישתבח שמו =).

בלי וללא כל קשר, הביקורת כתובה באופן משעשע לפרקים, ולו בזכות ניסוח ה- FAQ. חזקי ואמצי.

בהערכה,
- נעמה.
מעניין 111488
האמן החשוב ביותר בעולם? עד שקראתי את הכתבה לא שמעתי בכלל על Beck - ללא ספק סימן לבורותי במוסיקה העכשווית.
הוא דווקא די חשוב 111492
אפשר לומר שבק הוא היוצר האמריקאי החשוב ביותר שאינו עושה ראפ... אני למשל אוהב את REM מימים ימימה, אך לדעתי בק הספיק ליצור מוסיקה חדשה ומעניינת הרבה יותר מזו של REM למרות שהם הוציאו פי 5 יותר אלבומים ממנו.
הוא דווקא די חשוב 111493
מה הפירוש "יוצר חשוב"?
את בק איני מכיר מספיק, אך REM עשו ועושים מוזיקה משעממת להפליא, על הגבול האפור (תרתי משמע) בין רוק לפופ. הם לא חידשו דבר בכתיבתם, והם רחוקים מלהלהיב בביצועם. השפעתם על המוזיקה (הן על הרוק והן על פופ) אפסית למדי.

מהשוואה בדבריך אני מסיק ש-REM נחשבים בעיניך "יוצרים חשובים". איך ולמה?

ובקשר לראפ - טוב, זה אולי מתקשר לדיון "מה היא אמנות", אבל בעיני זה לא מוזיקה. אם בעיניך זה כן, אז אני לא רואה איך אתה מצליח שלא לרוקן מתוכן את המילה "מוזיקה". זו צורת בידור אחרת כלשהי, שגם אני נהנה לצרוך מפעם לפעם - אבל מוזיקה, זה לא. (כל זה רלוונטי אם בכותבך "היוצר האמריקאי" התייחסת ל"מוזיקאי אמריקאי". אם לא, אז יש לי הרבה יותר תהיות משהעליתי כאן).
כמה עוינות בבלון אחד 111495
טוב, אין לי כח להגן על REM אבל היו להם כמה וכמה יציאות מוצלחות שלא נופלות למשבצת הפופ-רוק הסטנדרטית.
לעניין הראפ - טוב, אתה לא חייב לאהוב ראפ, אבל אני לא מבין למה אתה אומר שזו לא מוסיקה. אני מניח שמעולם לא האזנת לאלבום של וו-טאנג קלאן או לטופאק, אבל הם יוצרים מוסיקה משובחת דרבנן. הם אמנם גאוניים ביצירתיות הנשפכת להם מהשפתיים (הטקסטים לא כ"כ אינטליגנטיים אבל המוסיקה כן), אך זו עדיין חדשנות שנופלת יפה מאד בתוך המובן המערבי למוזיקה.
סוף סוף משהוא שחובב כמוני 111498
י
אתה לגמרה צודק REM אם כול הכבוד לא חדשו שום דבר
JETHRO TULL חדשו גון קולטרין ומילס דיויס חדשו אני מפנה אותך לדיון בנושא שהיה באיל במדור מוסיקה על הראפר ההוא אמיאם מאמר של דובי
גידי
הוא דווקא די חשוב 111515
גם בעיני ראפ זה בהחלט מוזיקה, ואפילו מוזיקה שהדרכים שבהן היא גורמת הנאה אינן חורגות מאלו של הרוק. אני נהנה, במידה שאני נהנה, מהביטוי המוזיקלי של זעם (כמו ברוק), מהקצב, ומהדמיון שיש (עד כמה שיש) בעיטורים המוזיקליים (במובן המסורתי יותר של מוזיקה).

יש לציין שהמדגם שלי של ראפ כולל רק שלושה אלבומים, וכולם נחשבים בולטים: הראשון של הוו-טאנג, הכרוניק של ד"ר דרה, וג'אזמאטז של גורו (ראפ עם ג'אז). את שלושתם אני די אוהב, אבל אם זה המיטב שיש לז'אנר להציע אז אין בו בשורה גדולה עבורי.
הוא דווקא די חשוב 111516
REM התחילו כלהקת אינדי מוצלחת, בועטת ודוקרת (יש לי דז'ה-וו עכשיו, משהו עם אוראנג' קראנץ'). רק אחרי מספר שנים ואלבומים הם פרצו לתודעת הקהל הרחב, ובד בבד התמסחרו. או לפחות עברו למין אמצע הדרך אינטליגנטי, מה שקוראים Adult contemporary.
CRUSH 111520
orange crush, לא crunch.
CRUSH 111524
כן, אני גרועה בפרטים.

אולי אתה יכול להצדיק את הדז'ה-וו שאני חווה?
יכול! 111525
תגובה 72192
היי, אני רואה עתידות! 111526
לא היה לי דז'ה-וו, אלא חזיתי שאטעה שוב בשם השיר!

תגובה 72232
עד גיל 21 כבר לא תגיעי לירח. 111527
_______

ערן, חוזה עתידות מתחיל
ובהקשר לדיון הנ"ל: אז השיר a man on the moon זה לא עליה 111610
ובהקשר לדיון הנ"ל: אז השיר a man on the moon זה לא עליה 111615
בלי a. רק Man on the moon.
ובהקשר לדיון הנ"ל: אז השיר a man on the moon זה לא עליה 111618
אז איך הם אומרים שם:
if you believe
they've fond a man on the moon
או
the man on the moon?
(מצטער שאני מביא משמיעה בלבד, לא ניסיתי להסתכל בטקסט כתוב של השיר).
ובהקשר לדיון הנ"ל: אז השיר a man on the moon זה לא עליה 111620
בשיר אומרים a. אבל השם שלו הוא man on the moon. כמו הסרט.
ובהקשר לדיון הנ"ל: אז השיר a man on the moon זה לא עליה 111623
זה לא
Do you believe
they put a man on the moon
?
ולא, זה לא משמיעה. יש לי זיכרון עמום של דף עם מילים.
מצד שני, אני לא בטוחה כמה אפשר לסמוך על הזיכרון שלי בדברים כאלה...
ובהקשר לדיון הנ"ל: אז השיר a man on the moon זה לא עליה 111630
If you believed they put a man on the moon
man on the moon

http://www.lyricscafe.com/r/rem/automatic_10.htm
לעולם לא אוכל להודות לך כראוי על הקישור הזה. 111635
אני מצרף את תודתי (לאחר ביצוע ''קופי-פסטה'' למחשבי) 111639
ומי יודע 111643
איזה שיר של כחול העיניים הטיס זוגות נאהבים - כמו ג'יימס ופוסי(אאל"ט) או המצוירת מיפן - לירח?
ומי יודע 111654
נתחיל. כחול העיניים זה סינטרה, נכון?
ומי יודע 111663
כן old blue eyes
ומי יודע ??? 111665
ומי יודע 111670
לגבי בונד נראה לי שאתה טועה.
השיר Fly me to the Moon לא מופיע (עד כמה שאני זוכר) ב"גולדפינגר" (My name is Pussy Galore. - I must be dreaming) אלא ב"יהלומים הם לנצח". (Hi, I'm Plenty. - But of course you are. - Plenty O'Toole. - Named after your father perhaps)
ומי יודע 111671
נו טוב, תודה.

השיר נכתב במיוחד לפרנק סינטרה וזכרתי שהוא הופיע באיזה בונד. נשאר רק למצוא מיהם המצוירים מיפן ש''שרו'' אותו.
ומי יודע 111792
Fly Me to the Moon מופיע גם בסדרה היפנים המצוירת ניאון ג'נסיס אבנגליון (ואת זה שמעתי ממקורות יודעי דבר).
ובהקשר לדיון הנ"ל: אז השיר a man on the moon זה לא עליה 111689
המפף.

(דובי, פרץ פטריוטיות)
This one goes out to the one I love 111543
אהההה....REM, תקליטים מוקדמים, document. סרטים.
ברקת, את לא עובדת, את בעצם באייל.
אני אסנגר טיפה על אר אי אם 112483
התפתח פה דיונון (לא החיה) נחמד על אר אי אם, וכולם אמרו "מוקדמים, מוקדמים" ואורנג' קראנצ'ים למיניהם (ואף אחד לא מזכיר את Fables of the reconstruction או Lifes rich pageant שהם הרבה יותר מיוחדים מדוקיומנט, שכבר מתחיל להכיל להיטים) אבל מתעלמים מהאלבום המושמץ שלהם, New adventures in hi fi שכשמו כן הוא, היה משהו די שונה אחרי אלבומי הפופ עמוסי האנשים שמאבדים את דתם והולכים לירח.

מה חשוב באר אי אם? ללא ספק, העובדה שהם לא מהססים לעשות מה שהם רוצים, תכונה שאני מניח שגם יש לבק. אם הם רוצים לעשות פופ, הם יעשו פופ. אני לא חושב שהאלבום האחרון (והלא רע) שלהם בא מתוך תאווה בלתי מתפשרת להתפרסם, ממש כפי שהיי פיי (שנכשל חרוצות) לא היה ניסיון להגיע אל לבבות חדשים.

אר אי אם מהווים פרוטוטייפ מסוג מסויים של להקת הרוק הכל אמריקאית, שמתחילה מהופעות קאברים בפני כמה סטודנטים משועממים והופכת לחבורת סופרסטארים שכולם יורדים על אלבום הפופ האחרון שלהם.

פורצי דרך? חדשניים? יאללה יאללה, הם לחם וחמאה, לא ארוחת גורמה. בלי להקות כמוהן בכלל לא הייתי מתחיל לשמוע מוסיקה.

מה זה קשור לבק? זה לא. עם נועה הסליחה. ואגב, מי אמר ג'טרו טאל? מה אתה מערב פרוג בעניין בכלל? צריך לפתוח על זה דיון נפרד.
גם אני אסנגר טיפה על אר אי אם 112485
אהמ... גם אני חושב ש Fables הוא האלבום הטוב ביותר של הרביעיה, למרות ש document הרבה יותר מגובש לעניות דעתי, ותפסת אותי במקרה מקשיב ל New adventures in Hi Fi בדיוק עכשיו, והוא מהיותר-חביבים עלי, על כל הטרקים שבו, חוץ מאולי e-bow the letter. את UP למשל, אני חושב שבכלל נתתי לחבר. לא היה בו שיר אחד לרפואה שאהבתי, ומ reveal כבר התרחקתי כמו מאש.
גם אני אסנגר טיפה על אר אי אם 112525
הכל עניין של טעם, כמובן, לדעתי באפ יש כמה שירים נפלאים, לצד כמה שירים שהם חרטא מוחלט. ריוויל נחמד מאוד, אבל כמובן לא חדשני ולא כלום.
השאלה הייתה, אבל, מה החשיבות של אר אי אם. בעצם, יש כאן שאלה טיפה יותר כללית: האם אמן הוא "חשוב" רק אם הוא "משפיע" או "מחדש" או "ממציא"? ג'נטל ג'יאנט למשל אמרו שהם בסה"כ עושים מה שהם רוצים לעשות, ופרוג נחשב מאוד "חשוב" ו"חדשני" (נניח).
בנוסף, נשאלת השאלה, עד כמה ה"חדשנות" באה יחד עם איכות? דיברו כאן על רדיוהד. אישית, עניין של טעם, אני מאוד אוהב את ימי דה בנדס ואוקיי, ומתעב את ההמשך. אני בהחלט לא חושב שרדיוהד הם מהלהקות הטובות ששמעתי. בינוניים לכל היותר. מצד שני, אני לא חש מסוגל בכלל להתעמת עם הקביעות המחרידות בדבר "חשיבותם". דומה שנהיה מאוד פופולרי לזרוק את השם שלהם בכל דיון על להקות "חשובות" לאחרונה. אותו הדבר בדיוק, ואפילו יותר, עושים עם בק. רק מה? את בק אני לא מכיר, ולא יכול לחרוץ עליו דעה של ממש.
למען האמת, לרוב, כשאני שומע משהו שהוא "חשוב" אני אומר "חשוב חשוב, אבל אני לא ממש נהנה לשמוע את זה". אז מה צריך? לשמוע דברים כי הם מועילים להשכלה?

מהצד השני של המטבע יש את בריטני ספירס, כמובן, ואני מודע לזה טוב. לא על זה אני מדבר.
גם אני אסנגר טיפה על אר אי אם 112711
רדיוהד חשובים גם אם אתה לא אוהב אותם ‏1, כיוון שהם משפיעים על המון אמנים צעירים שלקחו גיטרה ליד בערך בתקופה שבין "או.קיי קומפיוטר" ו"קיד איי". אבל באמת, "אמן חשוב" יכול להיות כזה מפני שהוא משפיע על אמנים אחרים (גם אם הוא לא מפורסם בציבור). כנגזרת מזה, יש אומרים שאיגי פופ הוא אמן חשוב יותר מדיוויד בואי, למרות שבואי תמיד היה יותר פופולרי.

מקרה אחר: וודי גאת'רי הוא חשוב, כיוון שהשפיע על בוב דילן ושורה ארוכה של יוצרי פולק ופולק-רוק. אבל הוא חשוב גם בפני עצמו, כי הוא היה חלוץ - הוא נחשב לאמן הפולק הראשון.

ויש גם אמנים שיהיו "חשובים" כיוון שהם לקחו אלמנטים של שוליים והכניסו אותם לתוך הזרם המרכזי. הייתי מציינת את מדונה כדוגמה קלאסית, אבל היא יותר בקטגוריה של פופ מאשר רוק. אז אולי, למשל, אמנית כמו לורי אנדרסון, שהכניסה אלקטרוניקה ומוזיקה מסונתזת לזרם המרכזי. די לזכור ש"או סופרמן" שלה צעד כמה שבועות בראש המצעד האמריקני.

ויש אמנים שהם חשובים כי הם מסמלים תקופה, הלך רוח - נירוונה למשל, סימלו את חזרתו של הרוק הבסיסי, אחרי עידן של שליטת הדאנס והטראנס. הם היו ציר מרכזי בסצינה של סיאטל (בחורים עם חולצות משובצות, שיער פרוע ודיסטורשן בגיטרה), והעיתוי שבו הופיעו ייזכר להם לא פחות מאשר יכולת כתיבת השירים של קורט קוביין. בזמן אחר הם יכלו להיות להקה קטנה מצוינת :-)

כמובן שאתה לא צריך לשמוע דברים רק מפני שהם חשובים, אבל כדאי לדעת שהם קיימים, ולזהות את ההשפעות שלהם. זו למשל הסיבה שיש לי בבית את "הצד האפל של הירח" (והאמת היא שהייתי שמחה להיפטר ממנו. משעמם ופומפוזי).

1 אני מאוד אוהבת את שני האלבומים האלקטרוניים שלהם, וגם את הקודמים.
איפה אתם אמנים צעירים? 112763
רדיוהד הם להקה משפיעה ביותר, אבל על מי, בעצם? ומה זה טוב? מאחר שאני לא ממש שומע מוסיקה בת זמננו, מיוז (הנחמדים) הם הלהקה היחידה שאני שומע שמושפעים איכשהו מרדיוהד, עד כדי כך שכל ביקורת ממהרת להקיע אותם בתור "חקייני רדיוהד" ולפסול אותם על הסף, מה גם שאני, בבורותי כי רבה היא, לא ממש רואה הרבה קשר בין שתי הלהקות.
אבל אם פוסלים אותם בתור "חקיינים", מה עניין "השפעה" לכאן?

אותו עיקרון: ניק דרייק הוא אמן חשוב בצורה בל תתואר. אני מאוד אוהב את הסמית'ס, ולכן ראיתי חובה לשמוע את ניק דרייק. כמעט נרדמתי. כמובן שזה עניין של טעם, אבל אם הטעם שלי והטעם של מוריסי הם לא אותו דבר, מה בעצם החשיבות של ניק דרייק ה"חשוב" בשבילי? מה גם שמוריסי הושפע מכל מני דברים מוזיקליים מאוד מסריחים.
ככלל, כשאני אוהב להקה, ובודק מה ההשפעות המוזיקליות שלה, אני לרוב מגלה חבורות מאוד אנונימיות, או סתם כאלו שאני לא אוהב. היכן חשיבות ה"השפעה", אם כך? יותר מכך, להכיר את הלהקות ה"משפיעות" לא גורם לי לאוהב יותר את ה"מושפעים". כלומר, אני לא רואה שום טעם בבדיקת מקורות ה"השפעה".

האם "חשיבות" ו"השפעה" הם מושגים שאולי יש להם ערך עבור יוצרים מוזיקליים, אבל לא עבור קהל המאזינים, שבסה"כ רוצה לשמוע מוסיקה טובה (לטעמו)?
איפה אתם אמנים צעירים? 112765
התשובה בתוך השאלה - "חשיבות" ו"השפעה" הם מושגים שאולי יש להם ערך עבור אנשים ששואלים את עצמם מהם המושגים האלה. עובדה שמוריסי מעניין אותך מספיק, כדי לטרוח ולהשיג את ניק דרייק, ולדעת מה העניין. אם תזרוק אותו אחרי השמעה אחת או לא, זה כבר תלוי בך. רוב הקהל לא יעשה זאת.

אה, וניק דרייק לא אמור להיות חשוב *עבורך*. אבל אתה יודע, ישנה ההנאה הביזארית הזו בלדעת איזה שיר מצטט איזה שיר ומה ריי צ'ארלס שמע כשהיה ילד. זו אותה הנאה שממנה נגזר העצב כשחושבים שלעולם לא נצליח לשמוע את כל המוזיקה הטובה בעולם.
איפה אתם אמנים צעירים? 112809
(רוב הקהל לא יעשה זאת = לא יטרח להשיג את ניק דרייק בגלל אהבתו למוריסי).
נירוונה מול הדאנס? 112936
נירוונה למיטב ידיעתי לא באו "להחליף" את מוזיקת הדאנס אלא להתמודד עם ז'אנר הפופ/הייר/גלאם מטאל ששלט בגלי האוויר בשנות ה-‏80 (מוטלי קרו, פוייסן...).
המבקרים התלהבו (ועדיין מתלהבים ככל הנראה) מהחבורה הדכאונית וה"אמיתית" שבאה להחליף את להקות ה-cock rock חסרות התוכן הממשי (צחוק הוא שבתקופה הזו הופיעו מי שנחשבות לשתיים מהלהקות האיכותיות יותר בתחום- אקסטרים וסקיד רואו).
נירוונה מול הדאנס? 112942
אתה צודק. ועם זאת, הרוק הנפוח אכן היה בירידה אצל הקהל הרחב, בגלל נפיחותו, ועל רקע זה צליל הדאנס הפך דומיננטי יותר.
נירוונה מול הדאנס? 221948
קוק-רוק?

אה..בוא ותקשיב,קידו;
מה שהיה ויהיה,למוזיקה הקוריה "גלאם מטאל" ,זה בעיקר השקעה.
השקעה?אתה בטח מגחך לעצמך.."איזה השקעה יכולה להיות בשיר עם ליריקה כו צפויה"?

אז ככה,תיקח כל להקת גלאם,אפילו את המגוחכת ביותר,למשל פויזן;היא משדרת השקעה,אין מה לומר.
השקעה בלבוש,השקעה בסולואים,השקעה במעריצים(ובמעריצות)..

ומה היה לנירוונה להציע!
חולצות פלנל מתפוררות?שניים וחצי אקורדים?ליריקה דכואנית?

עזוב אותך!העולם מסריח גם בלי הגרנג',לא צריך עוד דכאון!

ROCK N ROLL
נירוונה מול הדאנס? 221974
בהצלחה בהמשך הוויכוח הנוקב עם עצמך.
אני אקטגר טיפה על אר אי אם 113954
חרא להקה. ברצינות.
אני, עם הילד הקטן שלי לא הייתי הולך למכולת לקנות דיסק שלהם.
איזה מלים הם משתמשין! תועבה לעיניים שכך שומעות!
שירי מירי? 113965
ממשיך דרכה. 113966
אז אני מבין שאין טעם להתייחס...? 114429
למה לא להתייחס? 114858
יש לי פצעים בפונטים או משהו?
מעניין 111513
אתה לא לבד.
מעניין (ditto) 111691
בק ממש לא מעניין. להיט אחד שהוא טייק אוף על ''היי ג'וד''. זהו.
משעמם לך? 111695
בק הוא יוצר אישי שמשלב השפעות מכיוונים רבים ושונים, מקאנטרי-פולק ועד פאנק (פ' רפויה). הוא לא יוצר מאוד משפיע או קובע, דווקא כיוון שהוא קצת קינקי, אבל קשה לומר שהוא חלש באגף ה''עניין'' דווקא.
שעמום המחץ 113268
כמו שמתישהו נמאס לי מאותן להקות בריטיות שזכו לכינוי "הבוהים בנעליים", כך נמאס לי מרעשי משורים וקולות זבובים כפיצוי על חוסר יכולת להלחין מלודיה טובה. (לא כולל סגנונות שמבוססים על קצב כמו ראפ או בלוז) אני יודע - זה נשמע מיושן... אבל מלשות: שום דבר אצל בק לא תפס לי את האוזן.
הם לא יודעים להגזים... 111795
האמן הטוב בכל הזמנים?
למרות ש mutation הוא אלבום שנמצא באופן תמידי אצלי ברכב מה שמעיד על אהדתי לבק , יש גבול לנפיחות.
מה זה אמן טוב בכל הזמנים?
1. מישהי עם חולצת בטן בשם בריטני שמוכרת טוב?
2. בחור נחמד עם מוזיקה טובה שלמרות הסימפטיה, בעוד שנה שנתיים הדיסק שלו יעלה אבק על המדף חוץ מהשמעות מקריות?
3. מוזיקאי שיצר מוזיקה אשר השפיעה על דור שלם ואפילו יותר מזה?

אפשר כמובן להתחיל להתווכח על ההגדרה עד שקליף ריצ'ארד יוציא אלבום אוסף חדש (כלומר בעוד יומיים) אבל אני בוחר באופציה השלישית על אף גולמיותה.
מי אלו בכלל אותם "מבקרי מוזיקה"? אחרי הצהרה כזו אני בספק אם הם יכולים לחבוש כובע מגוחך ולעלות על אוטובוס בתור מבקרי כרטיסים. איך אפשר לטעון למקצועיות ובו בזמן להגדיר מישהו כאמן הכי חשוב עוד לפני שהצבע על עטיפת הדיסק התייבש ?
מה קרה לפרנק זאפפה זצ"ל? איך אפשר להשוות את בק נניח ללד-זפלין שהמוזיקה שלהם לא רק השפיעה ישירות על דור שלם ברחבי העולם אלא שבאופן עקיף בסיס המוזיקה שלהם מתנגן עד היום ע"י להקות עוללים ב mtv ?
אם גל אוכובסקי או איזה "מומחה" אחר מרגיש "נעים בתחת" ממוזיקה דכאונית של בק אז לא נעים לחשוב מה ניק דריק או פיטר האמיל יכולים לעשות לעכוזו של אותו מבקר.

אני אוהב מאוד את כל האלבומים של הילד הפסיכי הזה, אבל עם כל הכבוד ישנם אמנים גדולים ומכובדים ממנו שזכותם לקבל התייחסות מקדימה את זו של בק (כמו טום וויטס שהופיע כאן לא מזמן).
אז מי באמת האמנים הטובים בכל הזמנים? 111800
זו דווקא שאלה לסקר של האייל. השמות שעולים לי בלי יותר מדי מחשבה:
קית' ג'ארט
ויין שורטר
קאן
הביטלס
אום כולת'ום
פיית'לס

כשמשום מה לא מתחשק לי למנות איתם את מיילס דיוויס ולואיס ארמסטרונג, אבל ג'ון קולטריין ות'לוניאוס מונק דווקא כן מדגדגים לי.

ובארץ - מאיר אריאל, שלום חנוך ואריאל זילבר, עם פרסי ניחומים לברי לב ועמיר סחרוף.

בליגה הארצית אציין את דאוס, וו-טאנג קלאן, קינג קרימזון (יסלח לי גידי) ורדיוהד.

פיית'לס לפני רדיוהד? נראה לי שכן, ונימוקי ודאי ירתיח אתכם עוד יותר - פיית'לס מקוריים יותר. וגם נשמעים טוב יותר בהופעה, אבל בזה אפשר להאשים גם את הסאונד בסינרמה...
אז מי באמת האמנים הטובים בכל הזמנים? 111801
במחשבה שניה (אך לא עמוקה במיוחד) הייתי מציין גם את פורטיסהד וראווי שנקר.
ואם לא מציינים את דייב ברבק, חובה להזכיר לפחות את יצירתו האלמותית Time Out (נעימת הפתיחה של 'זהבי עצבני' למי שלא מכיר). אגב, אם אני זוכר נכון לא הוא חיבר אותה כי אם המתופף שלו. האמנם?

אבל מדגדגת לי תחושה מרה של החמצה - את מי ממש אסור היה לי לשכוח?
Time Out?! 111802
Take Five! (כי היא במשקל של חמישה רבעים). אלא אם זהבי התעצבן והחליף לאחרונה.
Take Five! 111803
האלבום הוא טיים אאוט. עם הקוראים הסליחה.
אז מי באמת האמנים הטובים בכל הזמנים? 111849
ואיפה בוב דילן ברשימה?

ובאמת קשה להחליט מי הגדול מכולם בארץ - שלום חנוך או מאיר אריאל?
(הלוואי שאלה היו הדילמות והבעיות היחידות בחיים).
אז מי באמת האמנים הטובים בכל הזמנים? 111864
דילן הוא משורר נהדר אבל מוזיקאי בינוני. לא סתם משווים אליו את אביב גפן (כאילו, כן סתם, אבל לא בכדי). ג'ימי הנדריקס, אריק קלפטון, ג'ים מוריסון וקורט קוביין לוקחים אותו בהליכה. אפילו מאדי ווטרס לא עוצר לו לטרמפ.

במחשבה שלישית הייתי מכניס את הנדריקס. למי אכפת?

__________________
ליאור חזר מ"להתחיל מחדש". כולה טום הנקס מבטיח להלן האנט שישוב מיד, טס לקיבינימט ומוצא כוסית חייכנית עם שיער מואדם וכלב גדול על משאית כחולה.
בוב דילן ואביב גפן? 111866
אבוי להשוואה.
מה בפעם הבאה? שייקספיר ורם אורן?

ושאר המוזיקאים שהזכרת כמובן שגם הם ראויים לרשימה (למעט ג'ים מוריסון הבינוני) וביחוד מאדי ווטרס.
לא רק שאני סולח לך אני גם מוכן לספק לך גם בוטלגים שלהם 111967
הם באמת גדולים יש לי כמה הופעות נדירות שלהם
גידי
אז מי באמת האמנים הטובים בכל הזמנים? 111968
קשה להחליט וכשה גם לומאר כי כול שם שתרשום תשאל את עצמך את מי השמטתי ולמה
אבל מעניין שאף אחד לא ציין מוסיקאים קלאסים אז גם אני לא אציין
פול סימון אם או בלי גרפינקל גטרו טאלל קינג קרימסון גנסיס לפחות בהתחלה ניק דריק לאונארד קוהן גיט בוש קולטרין דיויס דולפי רולאנד קירק
בישראלי עמיר לב תופעת דופלר אילן וירצברג מתי כספי גרוניך שם טוב לוי
ועוד ועוד ועוד אני מסתכל על מעל 1400 הדיסקים שיש לי פה בחדר וקשה לי לבחור אגב מה אם כול מני הרכבי פולק רוק סטילאי ספין פרפורט קונבנשן ועוד
אז מי באמת האמנים הטובים בכל הזמנים? 111972
"אני מסתכל על מעל 1400 הדיסקים"? זה כמו באתר של הספרייה לעיוורים (http://www.clfb.org.il) איפה שכתוב למטה "לא רואים עברית"?
נא להירגע, בבקשה. תודה וסליחה 111872
מה כבר קרה? מישהו פלט מחמאה מוגזמת, מישהו אחר ציטט אותו בטלפון שבור, ויצא שאמרו שבק הוא כך וכך, ולצערנו זה מופיע במאמר שלעיל. עם שני אנשים וחצי שמפהקים לך פה מהמוזיקה שלו, ועוד שניים שנשבעים שלא שמעו אותו מעולם, אתה חושב שיש סכנה שמישהו ישתכנע, חלילה, שבק (או מישהו אחר) הוא "האמן הטוב בכל הזמנים"? יש בכלל דבר כזה?

אבל לא, במקום להקשיב לקול ההיגיון, היית חייב להתלהם! ועכשיו גולגר קיבל את ההנחתה, והתחיל לזרוק שמות כאילו אין מחר. ועכשיו יהיה לנו פה דיון של 300 הודעות בניסיון מופרך להרכיב רשימה מופרכת של "אמנים גדולים". וכמה צורם לי לראות את הרשימות האלה, שבסוף תמיד מזכירות תוכנית של יום שישי בערב - קלאסיקנים של ג'אז, מאיר אריאל, אחד פרנק סינטרה, ומישהו זורק את קורט קוביין ואז כולם נטפלים אליו... שיטת המצעדים והרשימות היא לא שיטה טובה ‏1 לדבר על מוזיקה. אוף.

1 וזו לא אמירה פוסט מודרניסטית - כי לואי ארמסטרונג הוא אמן טוב יותר מאיגי וקסמן. על זה אין ויכוח.
I'm easy like sunday morning 111885
לפני שאת מוציאה דין רודף -
1. אם טרחת לקרוא את המאמר הרי ששמת לב שנושא הפתיח הינו הכתרתו של בק כאמן המילניום ע"י המבקרים.
2. במידה והמשכת בקריאתך עד סוף המאמר בוודאי הבחנת שרוב רובם של הסעיפים עוסקים באותה הכתרה אומללה ודנים באיכותו של אותו ילדון.

המאמר מצויין, הכותבת עשתה עבודה טובה והשאירה את ההחלטה בדבר אותה הגדרה לקוראים.

אז מה את רוצה?
התגובה שלי נראית קצת יותר נוגעת למאמר מאשר פתיל שלם שלך בנושא שיבוש שמות אלבומים.

את טוענת באיזו התנשאות לא מובנת שעכשיו ליאור גולגר יתחיל לזרוק שמות במטרה לבחור את האמנים החשובים ביותר.
1. אני לא אבא שלו
2. זה נראה לי פוטנציאל לדיון מוסיקלי הכי מעניין שיש במידה והמתדיינים יודעים על מה הם מדברים.
I'm easy like sunday morning 111913
מי רודף? אני רק מקטרת. לא שזה עוזר לי - גולגר כבר התחיל לזרוק שמות, אם לא ראית.

איכשהו יצא ש תגובה 111891 , מעט בוטה, אומרת כמה דברים שעלו לי בראש וסוננו. בעיקר זה, שנוגע לסעיף מספר 2 שלך. הרושם שלי הוא, שמתחילים להכין רשימה כיוון ש*לא* יודעים על מה מדברים (והאמת, אני חושבת שאלה שכן יודעים לא מכינים רשימות, אלא אם הם עובדים בווי-נט).
זה בגלל ה - Night Shift 111981
ואתה יודע מה, לעניין ההתנשאות שאתה מאשים אותי בה - שמעתי את זה גם בדיון באייל על "מה זאת אמנות". אולי פשוט צריך לקבל את זה כעובדה קיימת, שרוב כותבי האייל לא לוקחים את האמנויות השונות ברצינות מספקת על מנת להתעמק בהן. בדיונים בנושאים אחרים, פיזיקה למשל, קורה שאנשים שלא מבינים בנושא הדיון פותחים Name Dropping שקשור אליו - סתם לזרוק שמות, בלי הנמקות. זה לגיטימי, אבל מרדד את הדיון ‏1. אז מה שיש לנו פה, במקרה של בק ושל שאר הדיונים על אמנות, זה רק הניימדרופינג, כמעט בלי דיון מעמיק. וכשאני באה להעיר על כך, אתה טוען שאני מתנשאת.

זכור לי סטודנט למשפטים שסיפר לי שהוא נהנה מאוד מ"אהבה במעקב" של אלן רודולף, כי זה היה "סרט על החיים". הוא היה ידען במשפטים, והדיוט גמור בקולנוע. שאומר לו שהקולנוע של רודולף מפורסם דווקא במלאכותיות שלו, באלמנטים של חיקוי ז'אנרי שנמצאים בו? לא אמרתי. אולי הייתי צריכה. אבל אז הוא היה טוען שאני מתנשאת...

כל יצירה טובה אמורה לפנות גם לקהל "מבין" וגם לקהל "לא מבין" ולכלול רבדים שונים. אבל זה לא צריך לגזור על הקהל ה"מבין" דיון בגובה דשא.

1 אבל אז אני לא מרגישה בזה, כי ממילא אני לא מבינה בפיזיקה.
זה בגלל ה - Night delete 112169
דווקא בנוגע לדיון שנערך לגבי אותו פס מקושקש על פיסת בד, תמכתי בעמדתך אף כי לא הייתי צד פעיל בו.
המאמר על העבודה של בק יכול לעורר מגוון של התייחסויות הן מצד חובבים והן מצד מי שאת מגדירה כ"מבינים", זה נכון אך זה עדיין לא משנה את העובדה שלאורך המאמר שזורה ההתיחסות לתואר המדהים שהעניקו לבק מבקרי המוזיקה "המבינים" בישראל.
היות וכמו שכבר כתבתי המאמר די משקף את נקודת ההתיחסות שלי לבק הרי שתגובתי המקורית היתה ביטוי של שאט-נפש מהרמה של אותם "מבקרים ישראלים" שעל פי אינטרסים כאלו או אחרים כותבים שטויות במשך שנים.

אני מבין את התנגדות שלך ל- name dropping כמו שאת קוראת לזה.
את צודקת במידה והדיון מסתכם בתגובות כמו -
"קורט קוביין שולת" (עין הדג נותן אותותיו).
את טועה במידה ויתפתח כאן דיון שחוץ מלכלול שמות פלצניים של מוזיקאים גם יכלול פרספקטיווה ראויה ויצור הגדרות איכותיות ל "אמן חשוב", "אמן משפיע" וגם לאבי ביטר.
לא, זה מרווין גיי 112242
רק לגבי גל אוחובסקי, הוא אכן נפוח - ולו משום שהוא מכתיר ומהלל אלבומים/יוצרים מסיבות אופנתיות כמו "נורא טרנדי עכשיו" או "עושה קאמבק". וכשהוא כותב על אמן ותיק, על-זמני או לא אופנתי, נראה שהוא מרגיש צורך להתנצל.
לא, זה מרווין גיי 112244
לדלג עליו ולעבור מיד להורוסקופ
עכשיו שמישהו יפתור 112268
את החידה הקלה בכותרות שהיו :-)

1. I'm easy like sunday morning
2. night shift
3. מרווין גיי
1 112285
faith no more?

_______
העלמה עפרונית, חזרה פגועה נפשית מהעבודה, אבל עדיין מנסה.
1 112287
זהו, שלא...
נסיון שני- 112289
הקומנדורס?
(ואני משכונעת שיש לזה יותר מגירסא אחת!)
נסיון שני- 112290
תצטרכי להסביר את הקשר לשני הרמזים האחרים.
הגזמת. 112294
נסיון שני- 112298
ואגב, לא שמתי לב אבל נפלה אצלך טעות מזערית בשם הלהקה.

עלמתי, בזזזזזזזזט ארוך - את החוליה החלשה!
קטנונית. commodores 112301
_________
פורצת בבכי חסר מעצורים, ובורחת נסערת אל חדרה. לא עברתי היום מספיק?!
There, there 112304
בואי אני אפתור לך - I'm easy אכן הושר במקור על ידי הקומודורס. Night shift הוא שיר אחר שלהם, והוא הוקדש למרווין גיי.

נא, נא. להירגע.
הם לא יודעים להגזים... 112872
לפני כמה שנים קראתי ביקורת נלהבת על להקה סקוטית. המבקר (לא זוכר מי שה היה אבל יכול להיות שזה היה בהעיר או במוסף תל-אביב) כתב שזו להקה מאד מאד מוזרה ומיוחדת שעושה מוזיקה מהפנטת ולא שגרתית. צפנתי את שמה בפאלמי ובביקור בלונדון כיתתי רגליים ומצאתי את הCD במחיר מפולפל. לא רציתי להזמין באינטרנט כי CD כזה מיוחד, אליבא דמבקר, רציתי לקנות במו ידי.

אחרי השמיעה הראשונה החלטתי למצוא קורבן שאפשר לתת לו את המוצר הבלעדי הזה במתנה, א לה בונבוניירה של קישון.

אמנם ישנם כמה קטעים מענינים בתקליט הזה אבל הם ספורים ומפוזרים מאד.

אגב, באינטרנט יש מעט מאד מידע על Karelia - Divorce At High Noon
קרה גם לי 112940
אומנם לא בלונדון ולא עם להקה סקוטית, אבל הרבה פעמים קניתי על סמך מבקרים והתאכזבתי.

הפתרון הוא למצוא מבקר אחד, שטעמו מקובל עליך פחות או יותר, ואז להעז ולקנות גם את הדברים הלא מוכרים שהוא ממליץ עליהם.
פראנק זאפה? מי זה? 112943
כנ"ל, אגב, לד זפלין. כולם מכירים את סטיירווי. אולי במזל עוד איזה שניים שלושה שירים. אנחנו כבר לא חיים בשנות השבעים, והם לא יותר מנוסטלגיה (למי שלא מתעניין בהם ישירות, כמובן) חוץ מזה, מישהו מכיר משהו, שלא על ידי האזנה אקטיבית?

למאזין ההדיוט, השמות האלו לא אומרים כלום. ההשפעה שלהם עליו, ישירות, אפסית. לעומת זאת, מי לא מכיר את רדיוהד? על כן, אולי המבקרים מנסים להתייחס לשקלול השפעה ישירה על המאזינים, פלוס השפעה על היוצרים, בבחינת תפסת מרובה לא תפסת כי מרוב עצים לא רואים את היער?

בקיצור, ככל שהופכים בו יותר, כך המושג "חשוב" הופך לחשוב פחות ופחות.
הדלתות 112991
לאחרונה רכשתי קופסה שכוללת את כול 6 האלבומים של הדלתות
אני חיב לציין שבתור אחד שהכיר את האלבום הראשון ואולי עוד 5 שירים והינו את המפורסמים של הלהכה הופטעתי לטובה מאוד ואפילו נדהמתי כששמעתי את השירים שאף אחד לא משמיעה שלהם אף פעם ברדיו כול מיני שירים קטנים מ STANGE DAY או מ WATING FOT THE SUN
שירים קטנים ולא חשובים שירים שאפילו לא הגיעו לפינה לשפוטכם אבל כול שיר מדהים כחה זה אם רוב האומנים באמת
ראה סעיף 4 113010
אתה מסתובב במעגלים
1. כפי שכבר הסברתי עוד בתגובתי הראשונה, על מנת ליצור דיון פרודוקטיבי חשוב לקבוע את ההגדרות - איך מוגדר אמן חשוב ואילו סיווגים קיימים בתחום.
2. אתה משום מה מודד את המונח 'חשוב' על פי הפופולריות של אותו אמן. גם אם אותו מאזין הדיוט לא זוכר את העבודות של פייג' מתקופת ציפורי החצר הרי בשעה שהוא יושב מול ה- MTV ומתענג על השיר החדש של THE MUSIC (או אולי קוראים להם THE PEOPLE, לא הספקתי לקלוט מה השם של השיר ומה זה של הלהקה), הרי הוא חייב את אותן דקות עונג לאותו גיטריסט שגם בין היתר ניגן את STAIRWAY.
3. שלא ישתמע שאני טוען שדווקא LED הם החשובים ביותר, אני רק מציין שיש אמנים שתופסים גל, יש אמנים שמחדשים יש כאלו שפורצים דרך ובודדים שמגיעים לרמת גאונות.
החלוקה לאותן קבוצות ניתנת להיעשות בצורה אובייקטיבית.

4. אני כולי תקווה שהכותרת שלך היא תוצאה של ציניות מזוקקת.
לא ממש ציניות 113030
ואפילו לא סרקזם. עד לפני שנה לא היה לי מושג מי זה זאפה. לא היה לי מושג בהרבה דברים (לא שעכשיו יש לי ממש מושג) פשוט כי ההשכלה שלי באה בעיקר מהרדיו. אם כל חטאת. לדעתי, מי שלא מנסה ללמוד ולהכיר בכוחות עצמו, לא ימצא בחיים שום דבר טוב (ממתי השירים הכי טובים של להקה *ששווה משהו* מושמעים ברדיו?) ודווקא בגלל זה, שאלת הפופולריות כל כך קריטית בנוגע לאומנים "חשובים". ההמון הדומם מאזין הרדיו בחיים לא ישמע שום דבר של אותם "חשובים", ועל כן ההשפעה שלהם צריכה להיות הרבה יותר עדינה ועקיפה.

אני הולך ומאבד את הנקודה שלי, ואני לא ממש מרוכז, אז אני אשתוק עכשיו.
פעם הרדיו היה פית ספר טוב 113047
בשנות ה70 וה80 שגאלי צהל התה טחנת טובה והיה את קול השלום יכתלה ללמוד מהרדיו המון
כבר שמעתי אנשים שאמרים שהפעם הראשונה שהם שמעו את קרימסון זה היה בגלץ ב171 או בקול השלום אבל היום קול הרדיו נשמע אותו זבל משריח אני לפעמים מתביש להגיד לאנשים שעבדתי בגאלי צהל.
גאלי צהל וגלגלץ או יותר נכון דגדגץ הם הדבר הכי רע למוסיקה שאפשר לחשוב עליו
פעם הרדיו היה פית ספר טוב 113058
זה היה פעם. אני מדבר על המצב כמו שהוא כיום, מצב שבו לקונספט עמום כמו "מוזיקה אלטרנטיבית" יש הגדרה פשוטה: מה שלא תשמעו ברדיו (חוץ מאשר בתוכניות "אלטרנטיביות")
כן אני יודעה זה באמת עצוב 113061
פעם הרדיו היה פית ספר טוב 113640
למה אתה מלכלך, עד היום גלגלץ משמיעים מידי פעם את השיר הזה של קרימזון וגם את אקווה לאנג יוצא לי לשמוע שם פעם בכמה שבועות.
נזם זהב באף חזיר 113754
אווו... אקוולנג... רטטי התרגשות 114433
עזוב אותך מהתקווה שיום אחד הם יעשו תוכנית מיוחדת וישמיעו את ת'יק, אבל הרי גם לצפות לשיר כמו בייקר סטריט מיוז אין טעם, אז אתה מביא את אקוולנג, להיט רדיו בפוטנציה, בתור דוגמה? חשבתי שפעם תחנות רדיו היו פתוחות לשדר שירי אלבום "קשים", אחרת איך פרוג (אם כבר ג'טרו טאל) היה תופס זמן שידור נורמלי? אבל ברצינות, אני לא שמעתי ברדיו משהו יותר ארוך מסטירווי, שזה בקושי שמונה דקות מסכנות, אורך ממוצע של שיר פרוג. הדברים האלו כנראה נחשבים אסון רדיו מיוחד במינו, אלא אם הם היו להיטי ענק שעד היום כל נגן גיטרה מנסה לחקות (ונשאלת השאלה, עד כמה העובדה שהם נטחנו למוות ברדיו תרמה לכך, ביצה ותרנגולת).
אז לא, אל תביא את אקוולנג או אין דה קורט בתור דוגמה למשהו. בהתבוננות נוספת על ההודעה שלי אני מבין שבסה"כ אמרתי רק "נזם זהב באף חזיר", אבל שיהיה, אני חדש.
שאלת תם 114490
למה אתה מוצא שהתעללות במאזינים (בשירים ארוכים ולא קליטים) היא דבר ראוי כל כך?
עוד שאלת תם 114531
למה אתה מוצא שהתעללות במאזינים בטחינה חוזרת ונשנית של שירים שמזמן יצאו מהאף היא דבר ראוי כל כך?
זהו עצם העניין 114596
רק על עצמי לספר ידעתי, צר עולמם של רוב שומעי מוסיקת הרדיו כעולם נמלה. כל עוד שמעתי רדיו, לא אהבתי מוסיקה. למה? כי השמיעו שירים גרועים. לאלא - טחנו שירים גרועים. אולי פעם באלף שנים שמעתי משהו בסדר.

כשהתחלתי לשמוע דברים "שונים", מהסוג שלא יוצא לאנשים לשמוע ברדיו, סבלתי? ברור שלא.

האם הרוב יסבול? ברור שכן. הרדיו הוא דמוקרטיה עריצה במיטבה, כמו ערוץ 2, כמו ערוץ 10, ןיתור מוחלט על איכות כדי לספק את טעם ההמונים. הם נהנים לגרוס זבל, כנראה, אחרת זה לא מה שהיה נגרס.

בכל זאת, עבור מי שרוצה מוסיקה טובה אבל לא פותח קול המוסיקה, הרדיו הוא התעללות במאזינים. אתה לא יכול לרצות את כל האנשים כל הזמן. לכן נשאלת השאלה, למה לא לנסות לרצות את כל האנשים חלק מהזמן (ולתת מנה רצינית של מוזיקה "טובה", אפילו אם בשעות מיוחדות ומוגדרות מראש) ככה שכולם יהיו מרוצים? כמובן, בגלל שהנוסחה של הרדיו היא "חייבים לרצות כמה שיותר אנשים כל הזמן". כסף כסף כסף. זה המניע שעומד מאחורי המוזיקה ברדיו, לא חשש אמיתי מ"התעללות" בכל אדם שהוא.

התוצאה? אפילו שירים נחמדים כמו, אם כבר מדברים על אר אי אם, לוזינג, הופכים במהירות לשנואי הציבור כי "כמה אפשר לטחון את השיר הזה?" ולחשוב שבאותה מידה אפשר היה להשמיע אחד מהשירים הלא קליטים של אר אי אם (פולס טו קלימב, נניח, אם להביא משהו עדכני) והוא היה מושמע כל כך הרבה אנשים שאפשר היה כבר להתרגל אליו, ולאהוב אותו. אף אחד לא אוהב שיר לא קליט בפעם הראשונה שהוא שומע אותו. לכן תמוה הדבר למה שירים שנטחנים יומם וליל חייבים להיות קליטים.
אווו... אקוולנג... רטטי התרגשות 114672
''נובמבר ריין'' גם די ארוך (לא מדדתי אם הוא יותר או סטירווי, אך נדמה לי שנובמבר יותר).
כן, 9 דקות 114738
אבל גאנס אנד רוזס בכל מקרה תמיד היו יותר פופולריים מכל להקות הפרוג למיניהן, ובכל מקרה אני מדבר על שירי העשרים ושלוש דקות, שלעולם, אבל לעולם, לא ניתקל בהם ברדיו. (גם שתיים עשרה דקות נראה לי כמו חלומות באספמיה, האמת.)
כן, 9 דקות 114775
כש"רפסודיה בוהמית" של קווין שוחרר לרדיו, המנהל האמנותי של הלהקה לא האמין ששיר שאורכו יותר מ-‏7 דקות יצליח לשרוד לאורך זמן.
מקור לתקווה 114821
אני לא חושב ש
"A plague of lighthouse keepers" בן 23 הדקות של ואן דאר גראף יהפוך אי פעם לשיר רדיו פופולרי, אבל
"Supper's ready" של ג'נסיס בן אותו האורך יכול גם יכול. צריך רק אמונה, וזמן השמעה. ואם קיימת תקווה למפלצתון, ודאי שגם לשירים ארוכים קצרים, של 10 דקות וכאלה.

אני אישית אף פעם לא הבנתי מה כל כך פופי ברפסודיה בוהמית ולמה כולם כל כך אוהבים אותו. התשובה "כי זה שיר טוב" לא נראתה לי הגיונית, משום מה (למרות שזה שיר טוב).

כמובן ששירים של עשרים ומשהו דקות אף פעם לא יכנסו לרדיו (שלא במסגרת ספיישל ספיישל) אבל לפחות את התופעה הכואבת של קיצוץ שירים כדי להכניס אותם לרדיו אפשר וצריך להפסיק.

אגב, שירים ארוכים מעלים בעיה אידאולוגית רצינית - מה עדיף, שיר ארוך טוב אחד, או חמישה שירים קצרים טובים? ובאמת שקשה לענות על זה. לא ברור לי אם הדיון הזה היה על שירים ארוכים שאין להם חשיפה, או שירים טובים שאין להם חשיפה. אלו ואלו קיימים בכמויות גדולות.
מקור לתקווה 114824
א. ממתי Queen היא להקת פופ?
ב. מהו "שיר טוב"?
ג. רפסודיה בוהמית הוא שיר מעניין ועשוי בצורה איכותית.
אופס, לחצתי על טריגר רגיש... 114833
או כמו שאומרים, דברי הוצאו מהקשרם.
קווין היא לא ממש להקת פופ, ושיר טוב זה שיר מעניין שעשוי בצורה איכותית. רפסודיה בוהמית, כמו שאמרתי, זה שיר טוב.

למה התכוונתי? הציבור בד"כ אוהב רק שירים "פופיים" (במובן הרע של המילה, כלומר קיטש, חוסר השקעה, פנייה למכנה משותף נמוך ורחב) ולא היה ברור לי מה כל כך פופי ברפסודיה, שבגללו כל כך אוהבים אותו, כי הוא, כאמור, לא נשמע לי כמו פופ.

לא נראה היה לי שהתשובה המתאימה לשאלה למה אוהבים אותו היא פשוט כי זה שיר טוב, כי הציבור הרחב, כאמור, לא אוהב שירים טובים (או שמא הוא בהחלט מסוגל לאהוב שירים טובים אפילו אם הם לא פופיים, ואנחנו סתם מסתכלים עליו בזלזול?)
כולם רוצים שירים פשוטים שירים בשני אקורדים 116612
כולם רוצות מילים פשוטות שלא אומרות לי שום דבר
ויזלטר וגרוניך
listen to what the man said 116616
the people want to fill the world, with silly love songs
what's wrong with that?
I need to know

זה היה ציטוט? 116630
כי בכל מקרה, יש לי ציטוט סמית'ס נגדי:

"The music they constantly play - it says nothing to me about my life"

כל עוד הכרתי רק את מה שמשמיעים ברדיו, לא שמעתי מוזיקה. עכשיו אני מכיר (קצת) דברים אחרים, ואני שומע המון מוזיקה. עוד ציטוט (אני מניח שמזהים את המקור):
"You may say I'm a dreamer, but I'm not the only one".
וכאן אני אפסיק לפני שזה יהיה מוגזם כבר.
אכן ציטוט (כפול). 116632
פול מקרטני ולהקת כנפיים מתוך האלבום המשולש המצוין: wings over america.
באלבום זה נמצא השיר המיוחד: band on the run, וגם "live and let die" שליווה את רוג'ר מור לאורך הרפתקאותיו הבונדיות ב"חייה ותן למות".
"שירי אהבה מטופשים" הופיע כבר ב-wings at the speed of sound.
השיר הנוסף ממנו בא ציטוט הוא כמובן "הקשיבו לדבר הגבר".
לשני השירים איכות פופית והם הצליחו מאוד במצעדים בזמנו.

דיסקליימר: הכותב, ביודעו כי האנושות נחלקת לאוהבי ג'ון לנון מחד, ולאוהבי פול מקרטני מאידך, מבקש לא להסיק מהנ"ל על שייכותו הרוחנית.
אכן ציטוט (כפול). 117051
אני מעדיף את ג'ורג' הריסון.
אכן ציטוט (כפול). 117055
שכחת להוסיף זצ''ל.
אכן ציטוט (כפול). 117056
נכון, אבל גם ללנון לא הוצמד זצ''ל בתגובה שמעליי.
אכן ציטוט (כפול). 117057
אז גם הוא שכח.
אז אני אוסיף.
זצ''ל.
שמח שאתה משועשע. 117059
בחנות תקליטים/דיסקים אחת במרכז ירושלים 117067
היתה קופת צדקה להקדוש ר' דייויד בואי.
הי''ד 117168
אכן ציטוט (כפול). 117207
ככה, מקארטני יבשושי משהו, לנון מלא בעצמו, והאריסון ניראה מבואס כל הזמן.

אני מעדיף את רינגו גם בגלל שהוא היחידי שידע להפסיק את הקריירה המוזיקלית שלו בזמן, גם בגלל שקיבלתי את הרושם שמכל הרביעיה הוא ידע הכי טוב להנות מהחיים וגם בגלל שהוא היה חבר טוב של קית' מון (זצוקל''א) שהוא המי המועדף עלי.
I'm a loser, baby 117831
לרינגו היה יתרון אחד ויחיד על פני שאר חברי הביטלס, יתרון שנקרא ברברה באך (וגם היא עזבה אותו בסוף).
:-)
רפסודיה בוהמית 114864
לי נראה שהסיבה שהשיר הזה משודר לא מעט (יחסית לאורכו) היא כי כשמקשיבים לו, זה לא ממש מרגיש כמו שיר ארוך. הוא מכיל בתוכו כמה סגנונות ככה שזה פשוט לא מתחיל להמאס אחרי כמה דקות. (גם לא לאוזן שרגילה רק לשירים קצרים)

וכן- זה שיר טוב.למה לפסול את האפשרות הזו כל כך מהר?

_________
העלמה עפרונית,ודוא"ל חדש
Is this the real life 114871
מישהו מוכן לתת קישור למלים של השיר, שכולנו מסכימים שהוא טוב?
המילים 114875
היה נחמד לגלות שהן עדיין על המחשב שלי, זכר לימים שבהם התחלתי לשמוע מוזיקה.

Is this the real life
Is this just fantasy
Caught in a landslide
No escape from reality
Open your eyes
Look up to the skies and see
I'm just a poor boy,I need no sympathy
Because I'm easy come, easy go,
A little high, little low,
Anyway the wind blows, doesn't really matter to me,
To me
Mama, just killed a man,
Put a gun against his head,
Pulled my trigger, now he's dead,
Mama, life had just begun,
But now I've gone and thrown it all away
Mama oooh,
Didn't mean to make you cry
If I'm not back again this time tomorrow
Carry on, carry on, as if nothing really matters
Too late, my time has come,
Sends shivers down my spine
Body's aching all the time,
Goodbye everybody, I've got to go
Gotta leave you all behind and face the truth
Mama oooh (any way the wind blows)
I don't want to die,
I sometimes wish I'd never been born at all
I see a little silhouetto of a man,
Scaramouche, scaramouche will you do the Fandango
Thunderbolt and lightning, very very frightening me
Galileo,Galileo,
Galileo Galileo
Galileo figaro, Magnifico
But I'm just a poor boy and nobody loves me
He's just a poor boy from a poor family
Spare him his life from this monstrosity
Easy come easy go, will you let me go
Bismillah! No, we will not let you go, let him go
Bismillah! We will not let you go, let him go
Bismillah! We will not let you go, let me go
Will not let you go, let me go
Will not let you go let me go
No, no, no, no, no, no, no
Mama mia, mama mia, mama mia let me go
Beelzebub has a devil put aside for me, for me, for me
So you think you can stone me and spit in my eye
So you think you can love me and leave me to die
Oh baby, can't do this to me baby
Just gotta get out, just gotta get right out of here
Nothing really matters,
Anyone can see,
Nothing really matters, nothing really matters to me,
Any way the wind blows....

אגב - למה silhouetto ? 114974
האם המילה באנגלית אינה silhouette ?
(וכמדומני גם בצרפתית ובגרמנית, לא שזה אמור להעיד על משהו...)
אגב - למה silhouetto ? 114984
אני משום מה זוכר אכן את המילה מבוטאת כ silhuetto. מצד שני, אולי זה בגלל שאחריה מופיעה המילה of, והן מתחברות קצת?
אגב - למה silhouetto ? 115037
בשיר אכן המילה היא silhouetto. אבל למיטב ידיעתי אין זה הכתיב הנכון באנגלית, אלא - silhouette. גם לא הצלחתי לאתר האם בשפה אחרת קיימת המילה silhouetto ולכן תהיתי למה התכוון המשורר...
אגב - למה silhouetto ? 682315
וואו אני מגיבה לפורום עתיק רק כי אני שמחה לגלות שאני לא המוטרדת היחידה מזה😀 ניחוש שלי-פרדי ניסה לתת למלים צליל איטלקי משהו (אופרה=איטלקית )שועל
אגב - למה silhouetto ? 682340
(האם זה האמוטיקון הלא-ascii הראשון באייל? הנוער של היום)
אגב - למה silhouetto ? 682373
אני לא רואה שם כלום, רק ריבוע מקווקוו ריק.
אגב - למה silhouetto ? 682404
מה שאני רואה.
אגב - למה silhouetto ? 682408
מרשים!
גם אני ראיתי רק את הריבוע המקווקו.
אגב - למה silhouetto ? 682415
מה שירדן.
ניסיון משלי: 😘
אגב - למה silhouetto ? 682417
בווינדוס 10 רואה את שניהם
אגב - למה silhouetto ? 682425
נראה לי שלא פחות חשוב ממערכת ההפעלה זה איזה דפדפן, מה הקונפיגורציה שלו וכו'.
אגב - למה silhouetto ? 682424
את זה ראיתי.
אגב - למה silhouetto ? 682444
מה שיותר גרוע הוא שאימוג'ים שונים כוללים (בהגדרתם) צבעים שונים.
רוק אופראי וטקסטים 115041
עינינו רואות כי השיר עוסק בחוויותיו המסויטות של רוצח נמלט. עם זאת, איפשהו בסביבות ''פנדנגו'', הטקסט הופך למשחק אסוציאציות חופשי, והכוח של השיר נשען בעיקר על ההרמוניות הקוליות.
מתי פסלתי את האפשרות הזו? 114876
כמה פעמים אני צריך להגיד שהבאתי את השיר הזה בתור דוגמה לשיר טוב?!

ואני לא בטוח לחלוטין בקשר לאמירה על האורך. שיר שמרגיש כמו שיר ארוך, זה כנראה כי הוא נמתח יותר מדי. שירים שנהנים מהם, לא מרגישים את האורך במיוחד, אפילו אם הם עשרים ומשהו דקות.
רפסודיה בוהמית 251570
הנה גירסת הירקות של חלקו של השיר:
אתמול בלילה שמעתי בגל''צ שיר יותר ארוך 115122
שנמשך קרוב לשלוש–עשרה דקות.
השיר נקרא "גירלי" והיה די להיט בזמנו (1971).
וסתם ככה 115224
"או סופרמן" של לורי אנדרסון הגיע בזמנו לראש המצעד הלועזי. נמשך 9:45 דקות.
טיול ליפו 116611
גם לנו יש דוגמא לשיר מצויין של שלום חנוך טיול ליפו שיר ערוך שמושמע רק ביליה אבל שיר אדיר.
לפני 10 שנים הגיעה לידי איזה תקליט שדרים של שיר חדש של שלום אני לא זוכר איזה שיר זה גם לא היה אחד מהמפורסמים אבל על מדבקת התקליט היה כתוב שדרן או עורך יקר עורך שיר זה הוא 7 דקות תוכל להורידו כשסולו הגיטרה מתחיל לאחר 3 דקות 54 שניות שם יש לך זמן לפייד כלומאר להוריד בהדרגה את השיר
שלום חבל
אדם בתוך עצמו הוא גר. 116619
הצצתי קצת בתקליטי שלום שברשותי, וזה שקרוב לזמן שתיארת הוא "בגילגול הזה" מ-‏1991.
השיר הכי ארוך הוא: "אומרים שבלי"-5:35 דקות.
נראה לי שאח"כ יצאו דיסקים שכבר אין לי.
בתקליט "בהופעה חיה נמצא השיר "אני שר"-10:04 ד', כנראה הארוך בשיריו של שלום חנוך.
סליחה תיקון,במסטרפיס "אדם בתוך עצמו" שמתנגן עכשיו ברקע, מופיע טיול ליפו 10:18 ד'.
ראויים לציון גם לילות שקטים 7:44 ד' (המדגים כיצד שלום מפתח את הנה נה, נה נה, נה נה נה ליצירה באורך מלא...), ואדם בתוך עצמו 7:37 ד', מאותו תקליט, בו הרשה לעצמו לפרוש כנפיים אמנותיות ולצפצף על חישובי השמעה ברדיו כגון אורך.
השיר הקצר ביותר באלבום הוא "עיר זרה" 5:30 ד'.
אדם בתוך עצמו הוא גר. 116627
"טיול ליפו" הוא בעיני לא מעניין במיוחד, והשיר הכי חלש באלבום הזה. "אדם בתוך עצמו" מנופח קצת באורכו, בגלל הנה נה נה נה בסופו, שהוא ארוך ואינו מרתק כמו זה שב"לילות שקטים". Having said that, אני מצטרף: אלבום נפלא.
אדם בתוך עצמו הוא גר. 116629
רק לציין שהאלבום יצא מחדש על דיסק בהימאסטר
אם בונוסים ממש לא חשובים מהופעה מלפני שנתיים שיר אם דיויד ברוזה
אגב זה המכום לישאול את חברת התקליטים למה לא לכחתם בונוסים מההופעה אדם בתוך שישנה בגלי צהל
אדם בתוך עצמו הוא גר. 116631
אני די נוטה להסכים עמך בקשר ל"טיול ליפו", כששמעתי אותו ברדיו אי אז, עלי להודות שדי התלהבתי, בעיקר מפשטות המילים, שנים אח"כ כשניסיתי לנגן אותו (גיטרה, ליווי בסיסי) התאכזבתי לגלות עד כמה מדובר באקורדים בסיסיים, D7,Am,G,F,C7, מלודיה בנאלית ודי מונוטונית.
מאמר מוזר 111891
עם מי את מתווכחת בעצם, ברור שבק הוא לא המוזיקאי הגדול בכל הזמנים וברור גם שאין מוזיקאי גדול בכל הזמנים מוסכם אחר.הסקירה שעשית לדיקוגרפיה של בק הייתה נחמדה, אבל עמדת המוצא שלה (המון מבקרים החליטו שזה הדיסק הכי טוב של בק ושבק הוא המוזיקאי הכי חשוב ולכן זה הדיסק של כל הזמנים, ואני הולכת להוכיח שאין זה כך) מיותרת.
מדהים לראות כמה רמת הדיון יורדת באייל כשמתחילים לדבר על מוזיקה, מישהו אומר שראפ זה לא מוזיקה, ואז מישהו אומר משהו על טום וייטס, והשלישי מנפנף בדיסק של פליטווד מק או השד יודע מה, אתם יודעים, אפשר להגיד המון דברים על מוזיקה פופולרית, לא חייבים לקפוץ כל פעם עם כל מיני רשימות דירוגים מטופשות ולא רלוונטיות לכלום.
(הצעות, לנתח שיר של בק, לדבר על מקורות ההשפעה עליו, על ההיסטוריה של סונגרייטרים בארצות הברית, על הקליפ המדהים שהוא עשה ל"LIFE LESS ORDINARY")
נ.ב
אר אי אם היא לא להקת מיינסטרים עלובה, אפשר לא לאהוב אותה, אבל אי אפשר שלא להכיר בחשיבות העצומה שלה ובהשפעה שלה על המוזיקה האלטרנטיבית האמריקאית)
נ.ב שני
(נו, גם אני לא יכול להתאפק)
אם כבר דירוגים מטופשים, כל רשימה שהיא חייבת להכיל גם את "אוטומטי להמונים".
מאמר מוזר 111929
רוב המאמר עסק בשאלה האם זהו הדיסק הטוב ביותר של בק, או סתם דיסק בינוני שלא. שאלת היותו של בק ''האמן הטוב ביותר בכל הזמנים'' נדחתה על הסף, פחות או יותר. נועה לא עסקה בדירוגים אלא בבחינת הדיסק, תוך השוואתו (באופן לגיטימי ומקובל) ליצירתו הקודמת של המוזיקאי, בדיוק כשם שאני השוויתי את הדיסק האחרון של אמינם לאלו שקדמו לו, וכמו שאסף השווה בזמנו את הדיסק החדש של סנופ דוגי דוג לקודמיו, וכמו שקורה כמעט בכל ביקורת מוזיקה על אמן ותיק.

לגבי הנטייה להתחיל להעליב את היוצרים הנסקרים, וסגנונות שלמים, בדיוני המוזיקה באייל, אני נאלץ להסכים בצער. אני אישית התחלתי להאזין לאמינם בעקבות ביקורת שפורסמה באייל, ואני חושב שאלו שאוטמים את אזניהם מפסידים הזדמנויות חדשות.

זהו. רק רציתי לבקש לרדת בבקשה מנועה, ולדבר על בק. תודה.
מאמר מוזר 111960
דובי אמר מה שהתכוונתי להגיד בעצמי, אילולא היה עושה זאת לפניי.
לא טענתי מימיי שבק הוא האמן הטוב ביותר של כל הזמנים. איני סבורה שדיון כזה הוא בכלל אפשרי, שהרי לכל אחד יש דעה אחרת בנושא. יש שיגידו שבריטני ספירס היא האמנית הטובה בכל הזמנים (כן, יש שיגידו כך), ויש שיגידו שבק, ויש שיגידו ליאור נרקיס, מי שזה לא יהיה.
הבעתי דעה, ותו לא. ודווקא הדעה שנגדה אתם יוצאים אינה הדעה שהובעה במאמר, מה שנראה די אבסורדי. אבל כרצונכם, חופש הביטוי, חברים!
הייתי מצטרפת בשמחה לדיון הענקי שהתפתח פה בנושא אר אי אם, אולם הידע שלי בנושא הוא זעום, ולכן לא אעשה כך. את המילים של "man on the moon" גם אני ידעתי.
מאמר לא מוזר ואפילו טוב 111985
לא יודע איך כל העסק התגלגל איך שהתגלגל וחבל.
לי לפחות ברור שאת הצגת סקירה מצויינת ומקצועית עם התייחסות אישית במידה ראויה.

הבעיה היא בהגדרות מטומטמות של כל מיני ''נפחנים'' כמו גל אוחובסקי שיכולים למלא טור שלם על רמת העריכה הגבוהה באלבום החדש של אבי ביטר (החיים הרסו אותי), כאילו שמדובר באלן פארסון בשיאו.
ברגע שמתחילים לצאת בהצהרות מסוג זה נוצר אנטיגוניזם די טבעי.

בקיצור, דווקא בתור חובב בק אהבתי את המאמר. מה שצרם היתה ההיסטריה הדבילית של המבקרים שבסך הכל עושה עוול לבק עצמו.
כולכם טועים 112044
הגדול מכולם בכל הזמנים הוא קוֹקוֹ.
אחריו שמעון דן שלהיטו "בתיה בתיה" עשה לנו את מלחמת המפרץ.
יש אומרים שגם האשם תמיד גדול, אך במוסיקה ערבית אינני מתמצא.
הלהקה הגדולה מכולם בכל הזמנים היא פינג פונג.
אתה חושב שאתה מצחיק? 112050
נו מה? עוד פורענות קרבה על דמותי האיילית?

-------------------------------
היא מוציאה סיגריה ו"תביא לי אש"
אני מצית לה גפרור ונהיה לי חם
פתאום אני רואה שנשרף לה השפם
היא אומרת לי "האשם, מה אתה עושה?"
'אני, אני מלצר, בבית קפה:
בשבע אני משכיב את הילדה לישון,
מנשק אותה בלחי ואומר "שלום"
(האשם) מנשק אותה בלחי ובעין ובאוזן
(האשם, האחד והיחיד)

היא לוחשת לי באוזן "ניפגש מחר,
אבי המואזין ואמי המוכתאר"
אני נכנס לדיכאון ונהיה לי קר
איך אנחנו שנינו מאותו הכפר?

חיפשתי בחורה עם ערכים ברורים
ומצאתי את נחמה, ממאה שערים
אני מניח תפילין, לומד בישיבה
(כן האשם ידידנו חזר בתשובה)
אני הוא האשם תמיד, אלוהים גדול,
ואם האל רוצה אז הוא הכל יכול
אלוהים הוא לצדי ואני לא לבד
אלוהים הוא לא פראייר של אף אחד!
(האשם) אני האשם תמיד
(האשם) האחד והיחיד
(האשם משלנו, האשם לא לבד
ובטח לא פראייר של אף אחד)

עכשיו נראה אתכם משלימים את השורה הראשונה בכל הקטע הזה
אתה חושב שאתה מצחיק? 112053
אהלן חבר'ה מה עניינים
הבאתי לכם שיר משהו עלהבנים
לא זמר משהו מי יודע מה
לא זמר קסטות או זמר נשמה
אני האשם
האשם תמיד
האשם
האחד והיחיד
האשם הוא שלנו
האשם לא לבד
הוא בטח לא פרייר, של אף אחד
את היתר ניתן לשאר פה להשלים
ותיקון טעות:
לא "אלוהים הוא לצידי" אלא "הוא אלוהינו ביותר"
אמנית? 112364
למיטב ידיעתי בריטני רק שרה שירים שנכתבו בשבילה ולא כותבת חומרים בעצמה, אל כן הכינוי הנכון הוא ''מבצעת''.
אמנית? 112527
או ''זמרת''.
נו כבאר שמעתם את הפרסומות לאלבום של בק 113048
ברדיו כבאר יש פירסומות של קנו את דיסק השנה הדיסק של בק נו ואם פרסומת כזאת למה שאקנה את זה
כל דבר בא בזמנו 113120
אפשר להגיד שבק בשבילי,הוא משו כמו שפרינס,וכמו שפרל ג'אם היו בשבילי פעם.
נא לא להתנפל,קיראו עד הסופ ורק אז תגיבו,טופ?
תמיד ידעתי שפרל ג'אם זו להקה שאני אוהב אם אתן לה שאנס.
אבל הלהיטים שלהם עברו מעליי רוב הפעמים,ולא כ"כ התלהבתי לשחרר כמה לירות כדי לנסות לראות אם זה נכון או לא.
בסופ הם הוציאו את דיסידנט,שלושה דיסקים שמסכמים הופעות שלהם באטלנטה,משו שיצר אצלי אוספ של כמה אלבומים שלהם יחד בגירסאת הופעה חיה.
התלהבתי,רכשתי וראיתי שצדקתי כל השנים.
הדרך לרכישת ויטולו'גי ו-נו קוד הייתה כבר סלולה.
בק נמצא אצלי כרגע בפוזיצייה זהה.
הלהיט-שניים שלו שיצאו לרדיו רכשו את ליבי ומייד אצתי לרכוש את האחרון שלו,והוא עדיין באותו מקום כבר כמה חודשים,בדיסקמן שלי.
האיש נפל עליי במוד מצויין של באסה,המוסיקה שלו התאימה לי פיקס,והמילים חדרו לי לנשומה חופשי.
הדרך אל רכישת אלבום שניים שלו כבר סלולה בשבילי.
אני יודעת בליבי פנימה שהאיש ימצא את דרכו אל ליבי גם באלבומים האחרים שלו.
אם אני צודקת או לא,העתיד יגיד.
מה גם שהבנתי שהאחרים שלו לא זהים לזה,כך שלא בטוח כלום עדיין.
פרינס עדיין נמצא במצב של חידה עבורי,אבל אני מתארת לעצמי שיומחד אאזור אומצ ואקשיב/ארכוש אלבומ שניים שלו גמכן.
להכתיר את הבק כסופרסטאר עולמי,נו ,אני לא יודעת.
מה שיכול להיות זה שהסיפור של בק עבורי,ואולי עבור עוד כמוני יהיה כמו הסיפור של קווין זצ"ל.
הם הספיקו להוציא באנגליה עוד ועוד אלבומים עד שיצא להיט שניים שהקסימו את כולם,וגרמו להם(וגם לי) לחזור לאלבומים ישנים יותר ויותר כדי לגלות שהם ענקיים כבר מלאנה זמן בעוד שאנחנו סתם ישבנו לנו והקשבנו לציצולים של הפסקות בתיכון.
בקיצור,מה שאני רוצה להגיד זה שהאלבום הזה קסום בעיני,וגם אם הוא לא הטוב שבאלבומיו של ההנסן(ואני לא הכתובת לשאלה,אני בקושי שמעתי את הלהיטים שלו מהאחרים,וגם זה לא מרצוני),הרי הוא מספיק קומוניקטיבי כדי למשוכ אחרים להקשיב לקודמים שלו.
ואם מה שהכותבת אומרת נכון,האלבום הזה יוכל לעזור לאחרים לברר.
בק החדש 120056
לפני מספר חודשים שמעתי את"SEA CHANGE" לראשונה,בהחלט מצא חן בעיני,מרגש מאוד.אלבום זה התפרסם במהרה, סוחף, מסוג הדברים שגורמים לך לחשוב על יופי בצירוף מוזר של עצב,לזמן קצר מנתק אותך מעיסוקיך ומכניס לאווירה מלנכולית מלאת אור,משאיר חיוך על הפנים וציפייה להאזנה נוספת לו.
ברור שאין טיפת דמיון בין"SEA CHANGE" לבין מה שנקרא "מוסיקה" ב-MTV,אבל בכל זאת קהל רב המאזין ל-‏99 FM וכמובן גם ל-MTV אהב את יצירותיו האחרונות של בק.
אלבום זה של בק היה כדמות יפה, בעלת יופי שאי אפשר להתווכח לגביה,ברור שמבקרים רבים שכבר למדו לזהות את המוסיקה שתתפרסם,ידעו מלכתחילה שהאלבום נועד להצלחה בשל יופיו,וזה, שוב, בעיני מאזינים רבים.
שינוי סגנון,זה דבר בלתי נמנע,המתרחש עם רוב האמנים בתקופה זו או אחרת,לדוגמא מטאליקה. נהוג לחשוב שאלה המתמידים עם סגנוננם הם הטובים ביותר,מה שלא תמיד ככה.השינוי המוסיקלי של בק חל,כנראה, בעקבות שינויים במצב רוחו,מה שבוודאות סיבה מספיק טובה לשינוי...ולא כפי שטוענים רבים ש"זה לא בק האמיתי"...
ישנו דימוי הרב לניק דרייק, יותר מידי גדול.מה שאיכשהו מכעיס אותי.
אז לכל מעריציו החדשים של בק:תקשיבו לא לבק של פעם,אלה למקור...ניק דרייק.
B2b - Beck to beck 134982
נתחיל בזה שאני ממש ממש אוהב את בק .
עוד מזמן.
מי שיתחיל עם מיוטיישנס ,זה יהיה האלבום שלו .מי שיתחיל עם סי ציינג' ,יחשוב שזה הכי טוב שלו .

בק ( עדיין) לא עשה שום דבר שלא עשו לפניו.

בכל שיר שלו אני יכול לזהות מאיפה באה ההשראה/השפעה.
הוא אולי הכי טוב בעולם ,אם תרצו ,זה עיניין של טעם .
אבל חשוב ? לא .כי זה לא עיניין של טעם .
גדולתו היא בעיקר לעשות את הדברים כל כך פשוטים כל כך מובנים ,כאילו שלהלחין זה עיניין של כולם ,כמו תכונת הדיבור למשל.
לא יודעת מה איתכם 207461
אבל אני לא חושבת שצריך להשוות את התקליטים של בק אחד לשני ולחפש איזה תקליט מתעלה על חברהו. בק הוא יוצר מוכשר ומקורי, ולא ממש איכפת לי באופן אישי מהביקורות או הפרשנויות השונות על "sea change" אני פשוט יודעת שנכנסתי לחנות התקליטים, שמעתי 2 רצועות והחלטתי ללכת על זה. אתם מנסים לפענח למה האלבום הזה מצליח? בגלל שהוא אמיתי ונוגה. וכל אחד, גם אלו מבינינו שלא חובבים את הרעש האופייני לבק ולא אוהבים את ה"טקסטים הסוריאליסטיים" שלו, יכולים להתחבר לכאב ולפשטות של המלודיות ביצירת המופת הזו. וזו היא לפי דעתי בהחלט יצירת מופת- לקחת את כאבך ולהפוך אותו לחם להמונים מבלי לפגוע באיכויות שלו. האלבום הזה הוא בהחלט חיה נדירה בעולם המוסיקה, וכל פעם שאני שמה אותו, אני נעה בעולם שבין עצבות כואבת למלנכוליה נוגה...
עצבות שחודרת אל מתחת לעורקים וכמו מאטה את זרימת הדם לקצב הגיטרות בעדינות פלאית.
אין מקום להשוואה בין האלבומים של בק משום שהוא יוצר מתפתח וכל דבר שהוא עושה נשמע שונה מזה שקדם לו, וזו היא איכותו המרכזית, הוא מתפתח ומפתיע. ואני אוהבת אותו בשל כך...

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים