חוקה לישראל? 1284
חוקה היא מטרה מוצהרת של רוב המפלגות החילוניות בישראל. בעיניי ישראלים רבים, חוקה היא מטרה נכספת וסיוע במשימה הקדושה של איחוי הקרעים בעם. בנסיבות פוליטיות מסוימות, עשוי להתקדם הליך כינון החוקה. נראה שכדאי להעיף מבט באפשרות הזו, ולבחון האם היא באמת מצודדת כל כך. אולי כדאי לנו ללמוד משהו מלקחי החוקה האמריקאית?

חוקה היא מטרה מוצהרת של רוב המפלגות החילוניות בישראל. בעיניי ישראלים רבים, חוקה היא מטרה נכספת וסיוע במשימה הקדושה של איחוי הקרעים בעם. אפילו איווט ליברמן הרים אותה על נס בעבר, אם כי החוקה שלו שונה משמעותית, מן הסתם, מהחוקה שבעיני רוחו של יוסי שריד. מפקד חיל האוויר המנוח, האלוף (במיל') בני פלד, כל כך הוטרד מהעדר היכולת להגיע לחוקה מוסכמת, שביקש שיספידוהו במילים הנוקבות:"האיש שחשב שהיהודים יכולים להקים מדינה, וטעה". בחירות 2003 מתקרבות, וייתכן שדווקא אחריהן, בנסיבות פוליטיות מסוימות, עשוי להתקדם הליך כינון החוקה. נראה שכדאי להעיף מבט באפשרות הזו, ולבחון, האם היא באמת מצודדת כל כך? ובכן, היא לא.

האם חוקה היא מעשית? הפרשנים יאמרו שלא, אולם למעשה יתכן מצב שבו קואליציה קטנה, משוללת מפלגות דתיות, תעלה בכנסת בהצלחה הצעה לשריין את חוקי היסוד הנוכחיים, אולי בתוספת חוק יסוד נוסף שירחיב את נושא זכויות האדם, כך שרק רוב של שמונים חברי כנסת יוכל לשנותם, או אפילו רוב גדול יותר. הצעה שכזו תהפוך את חוקי היסוד לחוקה לכל דבר. הרי זו הגדרתה של חוקה - חוק העומד מעל החוקים הרגילים ושניתן לשנותו רק ברוב מיוחד.

אחת מעובדות היסוד השערורייתיות ביותר של החקיקה בכנסת נוגעת לאפשרות הזו. הצבעה של שני ח"כים מול אחד יכולה לשריין חוק, כך שמאוחר יותר תידרש הסכמת בית המחוקקים כולו כדי לשנותו. בדרך כלל עומד בית המשפט העליון איתן כנגד סקנדלים חקיקתיים מהסוג הזה, אך האם יפסלו השופטים שבירושלים את כתב הזכויות שלהם, המסמך שהוא משאת נפשם במשך שנות דור, גם אם תהיה לידתו בחטא? אשרי המאמין.

חוקה שכזו, שכפסע היה בין תומכיה לבין הצלחת חקיקתה בעבר, אינה חזון רחוק, אך היא בהחלט חיזיון תעתועים. חקיקת חוקה כזו תהווה מעשה שוד, עושק סמכויות ההכרעה של הכנסת ושל הציבור שבחר בה והעברתן לבית המשפט. דווקא עבור אלו התומכים בהשתתת המדינה על יסודות ליברליים, תהיה חקיקת החוקה כריית בור על מנת ליפול בתוכו.



על טיבה של חוקה תלמדנו התבוננות קצרצרה בהיסטוריה המשפטית שמעבר לים, בארצות הברית של אמריקה. בשנת 1857, זמן קצר לפני מלחמת האזרחים, בפסיקה המפורסמת בעניין העבד הנמלט דרד סקוט, קבע בית המשפט העליון בוושינגטון כי העבדות מעוגנת בזכות הקניין, והוביל בכך למלחמה הגדולה בין הצפון לדרום. לאחר מלחמת האזרחים פסלו השופטים העליונים בלעג את בקשתן של נשים להנות משוויון הזכויות ומזכות ההצבעה שהוקנו אז גם לשחורים. בשנת 1897 הכשיר בית המשפט את ההפרדה הגזעית בבתי הספר, בפסיקה זכורה לשמצה.

בסוגיית חופש הביטוי, קבע השופט הולמס בשנות מלחמת העולם הראשונה, בשם בית המשפט, כי הפצת עלונים הקובעים כי "גיוס חובה הוא סוג של עבדות", מצדיקה עונש מאסר וכמוה כ-"קריאת 'שרפה, שרפה' במקום ציבורי". המטאפורה אולי מפוקפקת ביותר, אך מאז היא הפכה למוטו בפי מגבילי חופש הדיבור לדורותיהם.

בשנות השלושים של המאה ה-‏20 שם בית המשפט העליון מכשולים בפני הרפורמות הפרוגרסיביות שהוביל הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט. רוזוולט טיפל ב"הרמת הראש" השיפוטית בכפפות ברזל שהתבררו כיעילות להפליא. הוא איים למלא את הבנין בגבעת הקפיטול בשופטים בעלי השקפות שמאליות דומות לשלו. האיום הועיל כל כך, שמימושו הפך למיותר.

בשנת 1972 פסל בית המשפט העליון את עונש המוות כפי שהונהג עד אז. שני שופטים אף תמכו בשלילתו המוחלטת של עונש מחריד זה. עמדה מבורכת כשלעצמה, אך מוזרה ביותר מבחינה משפטית, שכן עונש המוות מוזכר בחוקה עצמה כלגיטימי.

בשנת 1973 קבע בית המשפט שלאישה יש זכות חוקתית להפיל את העובר שברחמה, בהתבססו על "הזכות לפרטיות", שקיימת הייתה במוחם של השופטים, אך אין לה זכר במילותיה של חוקת ארה"ב. כעשור מאוחר יותר קבע אותו בית המשפט עליון, בהרכב שמרני יותר, כי איסור על יחסי מין הומוסקסואלים, אפילו בין בוגרים, בהסכמה ובצנעת הפרט, אינו סותר את החוקה. עקביות במיטבה.

הפסיקה האחרונה בארץ האבסורדים השיפוטיים הבלתי מוגבלים, העניקה לג'ורג' וו. בוש את הנשיאות, אף שאין מחלוקת על כך שאנשים רבים יותר, במדינת פלורידה ובארה"ב כולה, הצביעו לאל גור. באמצעות שימוש להטוטני בזכות השוויון שללו השופטים הרפובליקנים את זכותם של קשישים יהודים ושל שחורים להצבעה שווה, והבטיחו את ישיבתו בבית הלבן של הנשיא שבו תמכו. מומחי החוק באמריקה לא ידעו לאן לשאת את החרפה.

התבוננות בשלל הפסיקות הללו תלמד אותנו שמשמעות רבה לחוקה כשלעצמה - אין. משמעות לזהותם ולעמדתם של המוסמכים לפרשה - יש ויש.

נניח שהתסריט שהועלה פה יתגשם, ותחקק חוקה. בית המשפט העליון, שבראשו הנשיא ברק או הנשיאה המיועדת בייניש, יחל בפסילה סדרתית של חוקים שלא יהיו לטעמו - הסדר אי־גיוס בחורי הישיבות, חוקים לסגירת עסקים בשבת, חוקים ביטחוניים שיש בהם פגיעה בזכויות אדם, חוקים המשמרים את זהותה היהודית של המדינה ועוד. גם אם יהיה בכנסת רוב שיתנגד לבריונות הליברלית הזאת, ידיו יהיו כבולות, שכן לא ניתן יהיה לגייס לחקיקת "עוקפי הבג"ץ" את הרוב הגדול הנדרש לשנות חוקה עבת שריון שכזו.

התוצאה הבלתי־נמנעת תהיה התקוממות רחבה מצד גורמים חרדיים וגורמי ימין, איומים, אולי אף אלימות כלפי שופטים וכרסום האמון במערכת המשפט עד כדי משבר חוקתי של ממש. כל זה יכשיר את הקרקע למהלך פוליטי שיערער את עצמאות המערכת השיפוטית ויסכן את אושיותיה הליברליות של הדמוקרטיה הישראלית.

החרדים והימין, חוגים שלעולם אינם אומרים נואש, ינסו להשתלט על הוועדה למינוי שופטים ולהגדיל את משקלם של הפוליטיקאים בין חבריה, או לחילופין, ליזום את הטלת מינוי השופטים על כתפיה של הכנסת. כאשר הכנסת תתמוך במינוי משפטנים ימניים ודיינים חרדים לבית המשפט העליון, מה תועלת תהיה בחוקה אותה אמורים יהיו הם לפרש? תוצאה איוולתית שכזו של חקיקת חוקה תשווה להצלחת מתנגדי החרדים להעביר את החוק לשינוי שיטת הבחירות, עוגת קצפת מפוארת למראה, שהרבה מטפחות נדרשו למחותה מעל פרצופה של הדמוקרטיה הישראלית.

נכון להיום אין בישראל חוקה, אך מכיוון שהאמונים על פרשנותו של "העדר החוקה" הזה הם ברובם משפטנים שמאלנים ליברלים, הם מצליחים לכפות על הרשות המבצעת במדינה את עמדותיהם, מאזנים זרמים ריאקציוניים חזקים ומהווים חסם בפני מדינת הלכה ובפני ביטחוניזם משולח רסן. דווקא חולשתם - יכולתה של הכנסת לעוקפם - היא זו המאפשרת השלמה עם כוחם, אף שהוא הולך ומתגבר. בארה"ב אמנם משלימים עם קיומו של בית משפט עליון חזק הרבה יותר, אך מקורה של השלמה זו הוא בהפכפכות אופי בית המשפט. השופטים הם מינויים פוליטיים של הנשיא, פסיקותיהם בהתאם בדרך כלל, והשמרנים או הדמוקרטים מודעים לכך שביכולתם לשנות את הרכב השופטים באמצעות פתק ההצבעה. חוקה שתקשה על עקיפת שופטי העליון תביא את הגורמים הפוליטיים המאוימים על ידם ליצור מנגנון ניידות פוליטי דומה, שיהפוך את בית המשפט לסניף של הכנסת, עם אותה השפעה חרדית וימנית קיצונית. בסופו של דבר יגלו השופט ברק ונאמניו שחוקה דמוקרטית לעילא המופקדת בידי שופטים מטעם הרב עובדיה יוסף מבשרת הרבה פחות מאשר דף חלק המפורש ברוחו של "האדם הנאור".
קישורים
הועד הציבורי למען חוקה לישראל
בית המשפט העליון בוושינגטון
בית המשפט העליון
חוקת ארה"ב
חוקה בהסכמה - המכון הישראלי לדמוקרטיה
חוקי היסוד - באתר הכנסת
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

ההבדל 116687
בשלוש השנים הקרובות עומדים להתחלף מרביתם של שופטי העליון - שבעה מתוך שנים עשר. לנשיא בית המשפט העליון השפעה חזקה מאוד בועדה למינוי שופטים. שלושה מתשעת חברי הועדה הם שופטי העליון, המצביעים כאיש אחד; שני חברי לשכת עורכי הדין שנבחרו לא מכבר, יתמכו ככל הנראה בהצעות ברק.
ההבדל 116698
זה בדיוק מה שאמרתי. אויבי בג''ץ משלימים עם שיטת מינוי השופטים רק בשל החולשה של בג''ץ מול הכנסת. ברגע שבג''ץ לא יהיה חלש, הם כבר לא ישלימו עם המצב, והתוצאה לא תיטיב עם הדמוקרטיה שלנו.
ההבדל 116955
אז מה שאתה אומר בעצם, שעדיף בג"ץ חלש?
משהו כמו: כוחינו בחולשתינו?
ההבדל 116986
מה שהוא אומר זה ששלטון הוא מערכת ביולוגית, ויש לה נטייה לאזן את עצמה.
? 117012
אתה בטח מתכוון לומר שאפשר להשוות שלטון לאורגניזם ביולוגי.
? 117074
לא, לא לאורגניזם, למערכת ביולוגית. יש הבדל. רק שאני אמרתי את זה כמטאפורה ולא כדימוי.
? 117085
סלח לי על הבורות (בלי צחוק), אבל מה ההבדל בין מערכת ביולוגית ואורגניזם ביולוגי, ובין מטאפורה ודימוי.
? 117210
אורגניזם הוא אחד, מערכת כוללת הרבה פרטים, כוללת נישות שפרטים יכולים להכנס ולצאת מהן, ויכולה להשתנות הרבה יותר מאשר האורגניזם הבודד.
ההבדל 117018
רק ביוקרטיה!

תגובה 31273
ההבדל 118047
בדיוק
מה בצע לנו בחוקה 116690
חוקה שתהיה מוסכמת על אזרחי המדינה צריכה לפנות למכנה המשותף הרחב ביותר האפשרי.

אין לנו היום מכנה משותף כזה.

מכיוון שכך, כל חוקה - בלי קשר לתוכנה ומהותה - תהיה רעה לחלקים נרחבים של העם בישראל.
מה בצע לנו בחוקה 116723
אם ללמוד מהדוגמא של ארה"ב, הרי שבאמת במדינה מפולגת 50/50 קשה להסכים על חוקה שתייצג את "רצון העם". שי גם הראה איך התפיסה של מה צריך להיות מעוגן בחוקה משתנה עם הזמן, וחוקי העבדות (ואח"כ התיקונים ה-‏13 וה-‏14 לחוקה האמריקאית) הם דוגמא טובה.
עם זאת, אני דווקא יכולה לחשוב על כמה דברים שאפשר לעגן ויענו על שני הקריטריונים - גם ייצגו את רצון הרוב וגם לא סביר שישתנו עם הזמן, בעיקר בתחום זכויות הפרט - הזכות למשפט, שוויון בפני החוק, אי אפליה בקבלה לעבודה, הזכות להצביע, חופש הדיבור, הזכות לשירותי בריאות.
העניינים מסתבכים במדינה כשלנו, כיוון שחופש הדת, למשל, הוא בעייתי. חוק השבות הוא בעייתי. החובה לשרת בצבא היא בעייתית.

הסיבה היחידה שעולה בראשי שמצדיקה כינון חוקה היא הסבירות שהדתיים ינסו להשתמש בכוחם כלשון מאזניים כדי לסכן את חירות הפרט (כמו שעד שנות השמונים הומוסקסואליות היתה מחוץ לחוק). כדי למנוע מצב כזה, או מצב בו עולה דיקטטור מטורף לשלטון, אולי באמת כדאי לכונן חוקה.
ושאלה: נדמה היה לי שחוקי היסוד דורשים רוב מוחלט של 2/3 בשביל שינוי. מה ההבדל בין חוקי יסוד לחוקה? הרי גם חוקים שיעוגנו בחוקה ידרשו רוב שכזה לשינוי.
מה בצע לנו בחוקה 116727
ובאמת, הדברים ה"מובנים מאליהם" אכן מעוגנים בחוקי היסוד.
חופש הדת, או השירות בצבא לא. בדיוק _בגלל_ שהם נתונים למחלוקת תמידית.

_________
לעלמה עפרונית לא ממש אכפת אם קוראים לזה חוקה, חוקי יסוד או גזר. העיקר שיפתרו את זה כבר.
מה בצע לנו בחוקה 116733
סליחה? מה מעוגן בחוקי יסוד? כמעט כלום. חופש העיסוק והזכות לכבוד ולחרות, בלי פירוט. בשום מקום בספר החוקים הישראלי לא כתוב שיש חופש דיבור במדינה. חופש הדיבור כולו מסתמך על תקדים משפטי (פסק דין "קול העם" המפורסם של אגרנט, אם זכרוני אינו מטעני), וכך גם חרויות רבות אחרות. השופט ברק ניסה לטעון כי מתוך חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו נובעות כל זכויות האדם, אבל הוא די בודד במערכה מבחינה זו, ואפילו הוא כבר נסוג מהצהרותיו מרחיקות הלכת יותר בנושא.

אגב, אם יכללו שירות צבאי בחוקה זה יהיה, ללא ספק, תקדים עולמי שישים אותנו ללעג ולקלס בעיני כל אומות העולם. החוקה מטרתה הגדרת זכויותיו של האזרח מחד, ומנגד חובותיו והמגבלות המוטלות על השלטון. בשום פנים ואופן אין לכלול "חובות" של האזרח כחלק מהחוקה.
מה בצע לנו בחוקה 116734
רק שני חוקי יסוד הינם משוריינים, ואלו הם חוק יסוד כבוד האדם וחרותו וחוק יסוד חופש העיסוק, שנחקקו ב-‏94' או 92', אני לא זוכר בבטחון. בנוסף, ישנו סעיף אחד (לא זוכר איזה) של חוק יסוד הכנסת ששוריין.
שאר החוקים יכולים להשתנות בכל רוב רגיל - לדוגמא חוק יסוד הממשלה ששונה בשנת 2001 ברוב שכזה, אם אינני טועה.

מבחינה סמנטית - רוב מוחלט הוא רוב של 50 אחוז ועוד קול אחד, או במקרה של הכנסת - 61 קולות לפחות. רוב של שני שליש מחברי הכנסת הוא רוב מיוחס.
מה בצע לנו בחוקה 116737
אז בעצם במקום לקרוא לחוקה אני יכולה לקרוא לעיגון חוקי יסוד נוספים, ואין שום הבדל בין השניים?
אם כך, אז למה חוקה?
מה בצע לנו בחוקה 116742
לפי החלטת הכנסת (פשרת הררי), אין לישראל חוקה, אלא שהכנסת זכאית לחוקק פרקים פרקים של החוקה. כל פרק כזה הוא חוק יסוד. כשתסתיים מלאכת חקיקת חוקי היסוד (מי קובע? הכנסת), הם יאוגדו לחוקה אחת שלמה. איי וולדנ'ט הולד מיי ברת', כמו שאומרים.
מה בצע לנו בחוקה 116766
חשוב לציין שמכאן החשיבות של ריבוי מפלגות בכנסת ואחוז חסימה נמוך.
תארו לכם מצב שבו לאחת המפלגות הגדולות יש למעלה מ-‏60 ח"כ בגלל שאין מפלגות אחרות שעברו אחוז חסימה גבוה. מפלגה זו תוכל להעביר כל חוק שהיא רוצה.
לעומת זאת, גם אחוז חסימה נמוך מדי יכול להיות מסוכן מבחינת נתינת כוח אדיר למפלגות קיצוניות. המפלגות הללו יכולות להתאחד להצבעה על כל מטרה קיצונית משותפת ובכך לעקוף את המרכז ואף את הממשלה, שלא לדבר על הכוח בועדות הכנסת השונות.
מה בצע לנו בחוקה 116769
האם מצב של מפלגה יחידה הוא ראלי במדינה לכל שני אנשים יש שלוש דעות? חוץ מזה, אם יהיו כל כך הרבה מפלגות כל-כך מפולגות מדוע שיבחרו להתאחד נגד הממשלה כדי להעביר (לא להתנגד, להעביר!) חוק? הם הרי (היפותטית) מפולגים כמעט על דבר.
מה בצע לנו בחוקה 116776
בוקר טוב!
ובכן, לא אמרתי מפלגה יחידה, אמרתי שבאחוז חסימה גבוה ייתקימו בד"כ 2 מפלגות בלבד, שיקבלו את מספיק קולות בכדי לעבור את אחוז החסימה. מספיק אחת מהן שתהיה בת 61 מנדטים בכדי להעביר כל חוק שתרצה.
בעניין המפלגות הקיצוניות, גם להן יש דעות משותפות המתאימות לאג'נדה שלהם. לדוגמא- ש"ס, האיחוד הלאומי ועוד כל המפלגות הדתיות שתצוצנה יתאחדו בכדי להצביע בעד שמירת הכשרות על כל מובניה מחד. מרץ, המפלגות הערביות ועוד מפלגות שמאל ריאקציונריות יצביעו על נתינת כל תנאי שהפלסטינאים ידרשו מאידך. אלו החלטות שאין עליהן קונצנזוס כלל במדינה ויכולות אף לעורר מרי אזרחי אם לא גרוע מכך.
מה בצע לנו בחוקה 116778
בוקר מצויין. זה פחות או יותר מה שקורה בארה"ב, כעת כאשר שני בתי הנבחרים והנשיא הם רפובליקנים. האם שם כל חוק עובר אוטומטית? לא נראה לי. מצב חדש שכזה לדעתי ישנה את האיזון הפנים מפלגתי ויהפוך את חברי הכנסת ל"מיני סיעות" ונתחיל לשים יותר לב לחוגים השונים הפנים-מפלגתיים.

בעניין ריבוי המפלגות, הדגמת בעצמך כי גם התארגנויות כאלו הן מוגבלות באופיין (דתיים, שמאל וכו') והסיכוי שמספיק מפלגות קטנות ימצאו מכנה משותף להצביע עליו ולהעביר אותו בכנסת הוא אפסי ולא ריאלי.
מה בצע לנו בחוקה 116782
ארה"ב, כפי שציינתי בתגובה אחרת, היא רפובליקה, אנחנו דמוקרטיה. למרות שיש דמיון גדול בין השיטות, הן אינן זהות, גם לא בתהליך החקיקה. אני אנסה להביא את התהליך שמתבצע שם במהלך השבוע.

הבקשר לריבוי המפלגות- הוא מאוד ריאלי. זה בדיוק מה שהמפלגות יחפשו, את המכנה המשותף. וייקל עליהם למצאו בשיטת הטובה תחת טובה עם שאר הגוש הקיצוני שלהן. גם המפלגות המתונות יחפשו את קולות הקיצונים. מה אתה חושב שתרם לעליית הפאשיזם? מפלגת המרכז העיקרית עשתה יד אחת עם מוסוליני ועוד מפלגות קיצוניות בכדי להעביר חוקים מסוימים שיגבילו את הקיצונים מהצד השני(אם אני זוכר את החומר נכון) ולבסוף התברר שמוסוליני הרוויח הרבה יותר. יש לזכור שלא כמו היטלר, מוסוליני עלה לשלטון בהליך 'דמוקרטי חוקי'.
מה בצע לנו בחוקה 116783
בקשר למפלגות הקטנות, זה לא מה שהבנתי מהתגובה המקורית שלך. שם דיברת, למיטב הבנתי, על התארגנות של מפלגות קטנות מכל הקצוות הפוליטיות כדי לכפות החלטות על המפלגות הגדולות. מה שאתה מתאר עכשיו זה הליך דמוקרטי טבעי - קואליציה של מפלגות, עם מכנה משותף רעיוני כנראה, ואני לא מבין על מה אתה מלין - הרי בחלקה הראשון של אותה תגובה חששת מפני מפלגה אחת שתשיג רוב מוחץ בפרלמנט ותכפה את החלטותיה על כל שאר המפגלות.

כמו שמישהו אמר פה פעם - אתה לא יכול לאכול את העוגה משני קצותיה, או לאחוז את החבל ולהשאיר אותו שלם. 8^)
מה בצע לנו בחוקה 116832
הביטוי הנכון הוא, אתה לא יכול לאכול את העוגה בשתי חתונות.
שתי אחיות לאמא רפובליקה 116801
אני חושב שגם ישראל וגם ארה''ב מוגדרות בתור רפובליקה - שלטון שלא עובר בירושה או בזכות קרבת דם. הציבור הוא המלך. גם ישראל וגם ארה''ב הם רפובליקות-דמוקרטיות.

ההבדל אולי הוא שארה''ב היא רפובליקה-דמוקרטית-נשיאותית-פדרלית, פדרציה של מדינות עצמאיות במידה רבה, עם שלטון מרכזי שאחראי בעקרון ,עד כמה שאני יודע, על ויסות המסחר בין המדינות.

ישראל היא רפובליקה-דמוקרטית-פרלמנטרית-מה-שההפך-מפדרלית.
מה בצע לנו בחוקה 117686
אני מצטער להודיע לך, אבל אתה טועה. ישראל היא גם רפובליקה. רפובליקה היא כל מדינה שבה השלטון אינו נתון בידי משפחת מלוכה, קיסרות או נסיכות, המעבירה בירושה את שרביט הממשל. מכאן שרפובליקה יכולה להיות מצד אחד מדינה דמוקרטית, כמו ישראל או ארה"ב, ומצד שני מדינה לא דמוקרטית, כמו מצרים או סין, או אפילו עיראק.
במלים אחרות, קיימות שתי הבחנות שונות לחלוטין: האחת היא ההבחנה בין מדינות דמוקרטיות למדינות שאינן דמוקרטיות, והשנייה היא הבחנה בין מדינות בעלות שלטון מלוכני לבין רפובליקות. בריטניה, למשל, היא דמוקרטיה, אבל אינה רפובליקה.
מה בצע לנו בחוקה 117767
רפובליקה היא מערכת שילטונית בעלת מערכת מעצורים ובלמים(שופטת, מבצעת, מחוקקת) המונעת ממנה לפגוע ביחיד. דמוקרטיה היא מערכת שלטונית בה הרוב, דרך נציגיו, קובע את החוקים. אומנם יש לנו מעיין ערכים רפובליקנים(הממשלה, הכנסת ובית המשפט) ואומנם אנחנו מנסים להתחשב במיעוטים(סוציאליזם) אך המערכות הללו אינן מאזנות אחת את השניה, למעשה העירבוב בין שרי הממשלה וחברותם בכנסת אינו תואם את המערכת הרפובליקנית לחלוטין. המדינה הזאת היא מעל הכל בעלת רוב יהודי ומתנהגת לפי רוב זה.
אתה צודק בהגדרתך אך אנחנו לא רפובליקה, לא בהגדרת השיטה.
מה בצע לנו בחוקה 117795
היכן מופיעה ההגדרה שרפובליקה היא מערכת שילטונית בעלת מערכת מעצורים ובלמים(שופטת, מבצעת, מחוקקת) המונעת ממנה לפגוע ביחיד?
מה בצע לנו בחוקה 117808
לא במילון. המילון מביא את הגדרת המילה, לא השיטה.
מה בצע לנו בחוקה 117810
גם לא בספר בישול.
השאלה היתה היכן כן.
מה בצע לנו בחוקה 125306
משהו דומה נמצא בהשוואה בתחתית העמוד:
וממקום אחר.
הגדרה של רפובליקה:
הגדרה של דמוקרטיה:
מה בצע לנו בחוקה 125350
ואיך מהגדרת הרפובליקה המופיעה להלן: A republic (representative democracy) is a form of government (and a state where it is used) where the head of state is not a monarch,
ובמיוחד מהמשפט: Most of the dictatorial or totalitarian states in the world today are republics,
אנו למדים כי רפובליקה היא מערכת שילטונית בעלת מערכת מעצורים ובלמים(שופטת, מבצעת, מחוקקת) המונעת ממנה לפגוע ביחיד?
מה בצע לנו בחוקה 117970
הערבוב בין שרי הממשלה וחברותם בכנסת היא רעיון מקובל בדמוקרטיות פרלמנטריות. אתה לא מדבר על רפובליקה, אתה מדבר על דמוקרטיות נשיאותיות.
מה בצע לנו בחוקה 117985
דורון- התגובה היא גם לשאלתך. כאשר ערכתי חיפוש על רפובליקה ודמוקרטיה מצאתי מס' אתרים שדנו ברפובליקה האמריקאית ושהפרידו אותה מדמוקרטיה, בצורה שנתתי.
דהיינו- דמוקרטיה נשיאותית היוותה, כנראה, את מושג השיטה הרפובליקנית ואילו פרלמנטרית היוותה, כנראה, את מושג השיטה הדמוקרטית. אני אומר כנראה בגלל שאני עכשיו לא מצליח למצוא את האתרים הללו... כנראה שמילות החיפוש שנתתי היו שונות.., טוב, מקובל עלי מה שאתם אומרים עד שאלמד אחרת.
מה בצע לנו בחוקה 117995
ורק כדי להוכיח לך - הרפובליקה הצרפתית הראשונה, השניה, השלישית, הרביעית, ואולי גם החמישית, לא עונות על התנאים שהעלית.

(בו'נא, דפוקים הצרפתים האלה)
LOL!! 117996
מה בצע לנו בחוקה 116803
באנגליה יש שיטה פרלמנטרית עם שתי מפלגות גדולות, כשברוב המקרים למפלגה שמרכיבה את הממשלה יש יד חופשית לעשות מה שבא לה בפרלמנט.
מפלגה שתזכה ב-‏60 מנדטים בהכרח תזכה גם לתמיכה מגוף גדול של הציבור. אם אחוז החסימה יעלה, נגיד, ל-‏10 אחוז, כמו בטורקיה, יהיה זה מתפקידו של הציבור להתאגד במפלגות גדולות, כך שלא יאבדו הרבה קולות. אני מאמין שאפילו אנחנו מסוגלים להבין את זה.
מה בצע לנו בחוקה 117853
עד כמה שאני יודע, שלוש: שמרנים, ליברלים ולייבור. אתה לא מחשיב את הליברלים?
מה בצע לנו בחוקה 117901
מתי בפעם האחרונה הם הרכיבו את הממשלה בבריטניה?
מה בצע לנו בחוקה 117972
יש הרבה יותר מהשלוש הללו בפרלמנט, אבל אני אמרתי "שתי מפלגות גדולות". יש עוד אחת בינונית, ועוד 7-8 קטנטנות.
מה בצע לנו בחוקה 117974
הנה:
לייבור: 410 מושבים
שמרנים: 163
ליברלים: 53
המפלגה הסקוטית הלאומית/המפלגה הוולשית‏1: 9
אולסטר-איחודיים(?): 6
איחודיים-דמוקרטיים: 5
שין פיין: 4 (טרם נטלו את מושביהם)
סוציאל-דמוקרטיים ולייבור: 3
עצמאיים: 1
עצמאיים שמרנים: 1

הסקוטים (5) והוולשים (4) התמודדו ברשימות נפרדות. אני חושב שזה מאוד יהודי מצידם להריץ שתי מפלגות שונות עם המילה "unionist" בשמן.

1 Plaid Cymru. אין לי מושג מה זה "plaid" אבל cymru זה "וולשי", או משהו כזה.
גם לי אין מושג 118027
מה זה plaid אבל לפי מילון אלקלעי מדובר ברדיד סקוטי או בד מתושבץ.
חוץ זה הנה מספר אתרים שיתנו לך רקע מקיף יותר בנושא:

היסטוריה על PLAID:
ערך PLAID באתר encyclopedia.com:
אתר המפלגה:
גם לי אין מושג 118120
כן, אבל זה Plaid באנגלית, או בסקוטית, בעוד שאנחנו מדברים על מילה בוולשית. פעם היה לי מילון וולשית-אנגלית באופן קבוע בחדר. עכשיו כבר החזרתי אותו לספריה.
עכשיו יש לי מושג ‏1 118145
אז זהו, החזרת את המילון? שכחת אותו אצל החברה? יש לך ערפל בקיטבג? מעכשיו על מסך הטלויזיה שלך המילון הוירטואלי.

המילון שלך ליותר ממאתיים ושמונים שפות והכל, בלחיצת כפתור אחת. תן לעכבר שלך להיות המתרגם שלך.

__
1 ההגדרה הוולשית ל- PLAID : מפלגה ‏2.

plaid [pleidiau, f.] - (n.) side,party, behalf{ (side) Plaid is a side in a dispute, a party (such as a political party). }

2 http://www.cs.brown.edu/fun/welsh/LexiconWE.html

זו בדיוק דעתו של הש. ברק: 119541
חוקי היסוד הם חוקה.
(קצת תמוה, וכבר הגיהו עליו רבים, אבל זה לא העניין כאן).
מה בצע לנו בחוקה 116761
תהיה.
בצבא יש עניין הידוע כ"תקופה ר"'. זהו הכינוי לשירות קבע עליו חייל התחייב עוד טרם גיוסו, וממנו בשום פנים ואופן לא ניתן להשתחרר. כמעט כמו שירות סדיר.

כלום אין זאת הפרה של "חוק יסוד - חופש העיסוק"?
ולי לא נתנו לעסוק במכירת ופלים בשקם. 116763
מה בצע לנו בחוקה 116806
מדוע ולמה? חתמת על חוזה. אתה רוצה להפר את החוזה? יש לצד השני הזכות להטיל עליך סנקציות. במקרה של הצבא - זה יכול לכלול מאסר על עריקות. חוק חופש העיסק אינו פוסל חוזי העסקה, ומבחינתי קצונה היא חוזה העסקה שכזה.

בכל מקרה, לחוק יסוד חופש העיסוק ישנו אותו סעיף מופלא שמתיר לחוקק חוקים שמבטלים את חופש העיסוק "למטרה ראויה" שמתאימה לערכיה של ישראל (איזה ערכים? לא יודע). אני די בטוח שחוק יסוד: צה"ל (או איך שלא קוראים לו), שכולל בתוכו את סמכות שר הבטחון והצבא לחוקק חוקי מטכ"ל, עליהם נמנים כל החוקים שעוסקים בשירות סדיר‏1, נחשב חוק שכזה.

1 שרות קבע נכלל בשירות סדיר. שירות סדיר הוא כל שירות שבו החייל הוא חייל קבוע - חובה וקבע. לעומתו קיים שירות המילואים, שהוא בלתי סדיר.
והשאלה 117068
באיזה חוק מעוגנת זכותו של צה"ל לקרוא לי למילואים (שירות לא סדיר?)
האם על שירות המילואים שלי חלים כללי חופש העיסוק?
והשאלה 117078
זהו חוק יסוד הצבא, כנראה חוק היסוד הקצר ביותר בקורפוס המצומצם משהו שלנו. סעיף 4 קובע כי "החובה לשרת בצבא והגיוס לצבא יהיו כפי שנקבע בחוק או מכוחו". אין לי כוח לשלוף את הפדאור שלי, אז הרי לך משימה: לך ומצא את החוק שנותן לצה"ל את הסמכות לגייס אזרחים לשירות מילואים.
בכל אופן, מכיוון שחובת השירות הצבאי (לפי הוראות החוק) מעוגנת בחוק יסוד, הרי שחוק יסוד חופש העיסוק *אינו* עליון עליה, מה גם שחוק יסוד חופש העיסוק קובע במפורש כי ניתן לפגוע בזכויות שמקנה החוק למטרה שתואמת את ערכי המדינה. שירות בצבא תואם את ערכי המדינה, ולכן מותר לפגוע בחופש העיסוק כדי לאפשר שירות בצבא על פי צרכיו.
אני מאמין לך שלצה''ל הזכות לגייס אותי למילואים. 117084
השאלה היא האם יש לצה"ל, מכורח היותו 'תואם את ערכי המדינה' זכות חוקית מוחלטת? האם זכותו, למשל, להתכחש להסכמים עליהם הוא חתום, או להציג מצ שווא? ראה, למשל, מקרה בג"ץ העתודאים מלפני שנים אחדות. האם עליונות הצבא במקרה זה תופסת?
אני מאמין לך שלצה''ל הזכות לגייס אותי למילואים. 117211
זה כבר עניין לבית המשפט, אני מניח, ולא כתוב בחוק. לא קראתי את חוק שירות הבטחון (ותודה לאליהו), אבל אני מניח שאין שם סעיף שאומר "צה"ל יכול לעשות מה בזין שלו ואתם יכולים ללכת לחפש את החברים שלכם". אם צה"ל חותם על חוזה, הוא מחוייב לו, אלא אם מתערב "כוח עליון" (אסד, למשל), ואז לצבא יש סיבה מספיק ראויה להפר חוזה.
לא מכיר את מקרה העתודאים. אפשר פרטים?

אה, אגב, אם זה לא היה ברור - אל"מ(שפטן).
בג''ץ העתודאים 117313
מעשה שהיה היה כדלהלן:

ההסכם של צה"ל עם העתודאים, כפי שהוצג לכל מי שהתכוון לשרת כעתודאי, היה שהעתודאי מתחייב מראש לשלוש שנות שירות קבע תמורת שני דברים:
1. דחיית השירות הצבאי עד שיסיים תואר
2. שיבוץ בצבא במקצוע אותו למד.
ההצגה הזו ('דבר תמורת דבר' ) היא מה שהוצג באופן רשמי. אבל ב- 1991 החליט הרמטכ"ל דאז, אהוד ברק, לגייס אחוז ניכר מהעתודאים (שכבר החלו בלימודיהם) לשירות קרבי ולא לשבצם במקצועם. ההחלטה הוחלה באופן מיידי על העתודאים שסיימו את לימודיהם, לא רק על אלו שהחלו ללמוד ב- 1991. צה"ל דרש עדיין מהעתודאים שיעמדו בהתחייבותם לשירות קבע.
העתודאים טענו בתחילה כי מדובר על הפרת חוזה, אולם הסתבר כי בהתחייבות שעליה חתמו העתודאים היה סעיף קטן שאמר משהו בסגנון 'צה"ל רשאי שלא לשבץ את העתודאי במקצועו לפי ששיקוליו בהתאם לצרכי הצבא'. עם זאת, עד 1991 נוצל סעיף זה רק במקרים מיוחדים (כאשר עתודאי לא הצליח להשתבץ לאף יחידה או כשנתגלו אצלו בעיות ביטחון שדה) ובמקרי קצה אלו לא דרש הצבא שירות קבע.
העתודאים הגישו בג"ץ נגד החלטת הצבא, בטענה של הונאה ומצג שווא לגבי כוונות השיבוץ. בג"ץ קבע שהעתודאים צודקים, ושצה"ל אכן קיפח את זכויותיהם, אך על מנת לא לפגוע בצרכי הצבא הוא נמנע מלבטל את ההחלטה ורק דרש שהצבא 'ישקול מחדש' את החלטתו.
התוצאה הסופית הייתה הסכם פשרה שלפיו צה"ל העמיד בפני העתודאים את האפשרות לשרת 3 שנים בסדיר, לא במקצוע, או שנתיים וחצי בחייל קרבי ואח"כ שנתיים וחצי במקצוע ‏2. תחושתי היא שבמקרה זה מנטרת 'צרכי הצבא' אפשרה לצה"ל להגיע לפשרה טובה עבורו על אף שבית המשפט קבע כי בפעל שלא כהלכה.

התחושה שלי היא שגישת 'צרכי צה"ל' מאפשרת לצבא לבצע מהלכים מאוד בעייתיים מבחינת צרכי הצבא, ומקסימום לסגת מהם חלקית 'אם מישהו יתנגד ויביא את זה לבג"צ'.
זו לא נראית לי גישה בריאה.

1 אני מודע לכך שאמרתי שאפסיק להשתמש בכינוי זה, אך מאחר שפתיל זה חשוב לי אשאר בשם זה אך ורק עבור הפתיל הנוכחי. תודה.
2 כדאי לציין שהצבא לא הסכים בשום אופן להציע פשרות כאלו בטרם הפסיד בבג"ץ .
והשאלה 117193
1.חובת השירות הצבאי קבועה בחוק שירות בטחון [נוסח משולב] התשמ"ו - 1986
1.
2.חוק יסוד: הצבא איננו החוק הקצר ביותר. להרחבת הידע הטריוויאתי - בין חוקי היסוד הרי שחוק יסוד: מקרקעי ישראל הינו הקצר ביותר - 3 סעיפים.
בין כלל החוקים ישנם חוקים קצרים יותר. אם נתעלם מחוקים שהם הוראת שעה שהם לעיתים בעלי שורה אחת (אפילו בלי סעיף) ניתן לראות למשל ‏2 את החוק לביטול המג'לה, התשמ"ד - 1984 כחוק יותר קצר הוא בן 2 סעיפים בלבד.

______________
1 חוק זה בא במקום חוק שירות בטחון משנת 1956 שהחליף את החוק משנת 1949.
2 לא בוצע חיפוש מקיף לחוקים קצרים יותר.
התשובה: 120255
חוק שרותי הביטחון (נוסח משולב 1986).
כתוב את זה על כל צו גיוס. למילואים או לסדיר.
התשובה: 120318
אני בד"כ רק מסתכל על התאריכים. (:
אני גם מסתכל על השם של מי 120422
ששלח את זה. אתה יודע, למקרה ש... (;
אני גם מסתכל על השם של מי 121168
ומה כתוב שם? סיגל נחמיאס, שלישה?
אני גם מסתכל על השם של מי 121219
תשמע, גם זה משהו.
(הכל בצחוק כמובן...)
מה בצע לנו בחוקה 118522
רגע, אז גם מיקרסופוט, למשל, רשאית להחתים את עובדיה על חוזה שיגרור מאסר במתיקניה במידה ואלו יפירו אותו?

אני רוצה להדגיש שהאמור אינו תקף כלפי חתימה לשירות קבע באופן כללי, אותו בהחלט ניתן להפר (במחיר של סנסקציות כלכליות, כנהוג) - אלא רק לגבי התקופה התמוהה הזו המכונה "ר".

אם קיימת הסתייגות בחוק הייסוד, אז טענותיי כלפי הצבא מאבדות מתוקפן כמובן (ומופונות לרשות המחוקקת). אני בספק רב מאד עם לחוקי המטכ"ל יש איזושהי משמעות בקונקטסט הזה (ממש כפי שהמטכ"ל לא רשאי להחליט שמהיום והלאה השירות הסדיר ימשך 10 שנים במקום 3).
מה בצע לנו בחוקה 116976
אותי שחררו בלי שביקשתי.
מה בצע לנו בחוקה 116844
ליתר דיוק, חוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד הממשלה הם משוריינים (ושונו אך ורק ברוב מוחלט) חוק יסוד כבוד האדם לא משוריין.

איני בטוח, אבל נדמה לי שניתן לאחר את מועד הבחירות רק ברוב של 80 ח"כים ובנסיבות מיוחדות, וזהו השריון בחוק יסוד הכנסת.
אם כבר לדייק 116895
אז הנה התמונה המלאה באשר לשריון חוקי יסוד:

1.חוקים משורינים:
א.חוק יסוד: חופש העיסוק - סעיף 7 קובע כי דרוש רוב חברי הכנסת (61 ח"כים) כדי לשנות את חוק היסוד. כן נדרש כי השינוי יעשה דווקא בחוק יסוד אחר ‏1.
ב.חוק יסוד: הממשלה - סעיף 44 דורש רוב חברי הכנסת (61 ח"כים) כדי לשנות מחוק היסוד. אין את הדרישה כי השינוי יעשה דווקא בחוק יסוד.
קיימת דרישה כי הרוב הנדרש יתקיים בכל שלוש ההצבעות. כן נקבע בחוק היסוד, כי שינוי הינו בין במפורש ובין במשמע. סעיף דומה נמצא בחוק יסוד: הכנסת.

2.סעיפים משורינים בחוקי יסוד:
א.חוק יסוד הכנסת: סעיף 45 קובע כי לא ניתן לשנות את סעיף 44, העוסק באי האפשרות לפגיעה בחוק על ידי תקנות לשעת חירום, וכן את סעיף 45 עצמו אלא על ידי רוב של 80 ח"כים ‏2.
בשנת תשנ"ב הוסף סעיף 45א' הקובע כי הוראת השריון של 80 ח"כים תחול גם על סעיף 9א (א)הקובע כי הכנסת לא תאריך את כהונתה אלא ברוב של 80 ח"כים.

ב.חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל - סעיפים 5 ו- 6 העוסקים, בהתאמה, בשטח העיר ירושלים ובאיסור להעביר את הסמכות בעיר משרוינים ברוב של 80 ח"כים, דהיינו על מנת לשנותם יש צורך ברוב האמור.

____________________
1 עניין משמעות הדרישה, כי השינוי יעשה דווקא בחוק יסוד, כמו גם תוקף הוראה, בלתי משוריינת, בחוק יסוד לעומת חוק רגיל הסותר הוראה זו, חורגים מהיקף תגובה זו. למתענינות ולמתענינים ראו ספרם של א. רובינשטין וב. מדינה "המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל" (מהדורה חמישית - הוצאת שוקן), עמ' 382-402.
קישור לספר בסטימצקי:
2 כאמור, גם בחוק זה נקבע כי הרוב הנדרש צריך להתקיים בכל שלוש ההצבעות והשינוי הינו בין במפורש ובין במשתמע.
ממממ...; 117070
אתה רוצה לומר שהעברת שטחים מירושלים לרשות הפלסטינית דורשת 80 ח"כים???
פירוש הדבר הוא בעצם שממשלה ללא הליכוד לא תוכל לעולם לחתום על הסכם שלום עם הפלסטינים.
מתי שוריין חוק זה?
ממממ...; - תיקון טעות - ועם הקוראים סליחה 117176
הרוב הנדרש הוא רוב חברי הכנסת, דהיינו 61 ח"כים ולא 80 כפי שנאמר. כמו כן השינוי צריך להיעשות בחוק יסוד.
חוקי יסוד 117190
כמו שכבר ציינת, במצב העניינים הקיים יכולה הכנסת להעביר ברוב רגיל חוקים הדורשים רוב מיוחס לביטולם. אין זו רק אפשרות תיאורטית (שניתן להקצינה עד אבסורד): כך למשל בחוק הבחירה הישירה (באותה הצבעה מפורסמת בה טעה דב שילנסקי בספירת הקולות) תמכו חמישים ומשהו ח"כים. כמו כן, חדשות לבקרים עולות הצעות חוק פרטיות המשרינות נושאים שונים כך שיידרשו 60-90-80 קולות לבטלם, על פי מה שמתחשק לבעל ההצעה באותו רגע.

על כן ההגיון הקונסטיטוציוני והשכל הישר מחייבים תיקון לחוק יסוד החקיקה באופן שכל חוק המטיל מגבלה על ביטולו יהיה חייב להתקבל בעצמו באותם תנאים מגבילים: לחוק יסוד ידרשו 61 תומכים, חוק שריון הדורש רוב של 90 לא יתקבל אם 89 ח"כים בלבד תומכים בו, חוק הדורש קוורום בשלבי חקיקה שונים יידרש לכך בעצמו, חוק צינון יחוייב בעצמו באותה תקופת צינון לה הוא מטיף וכן הלאה.

דומה שעקרון "נאה דורש" זה עשוי למנוע מחטפים שונים ולהבטיח יתר שיקול דעת ואחריות בבית המחוקקים.
חוקי יסוד 117213
מעניין איזה רוב ידרש על פי החוק שאתה מציע כדי להעביר אותו עצמו...
חוקי יסוד 117222
במצב הענינים הנוכחי - הרוב הדרוש לכל חוק יסוד (אלא אם כן יקבע שיש בכך תיקון לחוק יסוד קיים ואז יידרשו 61 תומכים).
חוקי יסוד - הסבר על קצה המזלג 117217
ההערה שלך היא מעניינת והיא אף עלתה בדיוני הכנסת. על מנת לענות עליה בצורה מלאה יש צורך בהסבר ארוך ומפורט. אנסה בקצה המזלג בלבד להסביר:
הכנסת למעשה חובשת שני כובעים. האחת הרשות המחוקקת והשניה האסיפה המכוננת.
האסיפה המכוננת נקבעה במגילת העמצאות (http://www.knesset.gov.il/docs/heb/megilat.htm)

"אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-‏1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל".

הבחירות שנערכו ב-‏25 בינואר 1949 היו למעשה בחירות לאספה המכוננת, אך זו קיימה רק ארבע ישיבות. ב-‏16 בפברואר 1949 קיבלה את חוק המעבר, שבו הפכה את עצמה לכנסת הראשונה. מאחר שהאספה המכוננת לא קבעה חוקה לישראל, הכנסת היא היורשת של האספה בתפקידה זה (ראה: http://www.knesset.gov.il/lexicon/heb/asefa.htm)

העברת הסמכות של האסיפה המכוננת לכנסת השניה ולבאות אחריה נעשה באמצעות חוק המעבר לכנסת השניה, התשי"א - 1951.
ברבות הימים נשאלה השאלה האם אכן הועברו סמכויות האסיפה המכוננת גם לכנסת או שמא הועברו אליה רק הסמכויות החקיקתיות. באופן עקרוני ניתן לומר כי דעת הרוב הינה כי הכנסת רשאית לחוקק חוקה כאסיפה מכננת (להרחבה ראה ע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי - פסק הדין שעסק בעניין חוק ההסדרים במגזר החקלאי ועסק בחובות המושבים).

דעת המיעוט של השפט חשין הייתה כי הכנסת נעדרת סמכות חוקתית מכוח היותה אסיפה מכננת אלא חקיקתית בלבד. בקצרה - אם הייתה מתקבלת גישה זו אכן לא היה ניתן לבצע שריון ברוב רגיל. יתרה מכך, על אף שעניין זה טרם הוכרע בפסיקה הרי שקבלת גישה זו תוביל למסקנה כי ספק אם ניתן כלל היה לבצע שריון כלשהוא, שכן אין הרשות המחוקקת ראשית להגביל רשות מחוקקת שתבוא אחריה.

עוד יש לזכור, כי משלא חוקקה האסיפה המכוננת את החוקה הוסכם, כי החוקה תחוקק פרקים פרקים בצורת חוקי היסוד.

מכאן ניתן לומר, כי בעת שהיא מחוקקת חוק יסוד הכנסת פועלת בכובעה כאסיפה מכוננת ולא כרשות המוחקקת. על כן, בתורת אסיפה מכוננת - הגבוהה הירכאית מהכנסת כרשות מחוקקת - היא רשאית להגביל את הרשות המחוקקת באמצעות שריון חוקי היסוד או סעיפים בהם. לכן אין צורך שלעניין שריון יתקבל השריון באותו רוב.
לפיכך אין סתירה בין קבלת שריון ברוב פשוט שנעשה כאמור בידי האסיפה המכוננת לבין השריון עצמו שכדי לשנות את החוק דרוש הרוב הקבוע בשריון.

עוד ראה דברי הכנסת בעניין זה:
על האסיפה המכוננת כמחוקקת את חוקי היסוד:
ראה דברי דן מרידור (בתחילת הדברים)
על הטענה בדבר הצורך ברוב הדרוש גם לצורך קביעת השריון עצמו ראה דברי של ח"כ שאול יהלום (לקראת האמצע)
להרחבה ראה הספר המוזכר ב תגובה 116895

___________________
הערה: חוק יסוד: החקיקה הינו עדיין בגדר הצעת חוק בלבד. למיטב ידיעתי ויכול להיות שאני טועה, הצעת החוק טרם עברה קריאה ראשונה
הודעה זו בבורות עיקרה, 116692
אך בכל זאת, אני חושב שיש מקום להזכיר את טורקיה, ידידתנו שמעבר להרי הלבנון. שם יש חוקה, אבל הרבה יותר חשוב, יש גוף, אשר רואה עצמו כשומר הבלעדי של החוקה, והמגן שלה. לא, זהו לא הפרלמנט. גם לא בית המשפט העליון. זהו הצבא. הצבא הטורקי, הגדל על חובתו עוד מימי אתאטורק, להגן על החוקה החילונית מפני השלטון הדתי. עכשיו, עלי לסייג ולומר, כי גם בארה"ב, הצבא שומר אמונים קודם לכל לחוקה. אך הוא אינו רואה עצמו שומר עד כדי כך, שכמו בטורקיה, יביא להפלתה של הממשלה והחלפתה בממשלה חילונית יותר. כך היה הדבר בסוף שנות התשעים, אם אינני טועה, בנוגע לגלגול הקודם של מפלגת ההתקדמות והחופש, השולטת כיום בטורקיה.

נשאלות שתי שאלות:
א. האם בניית חוקה לישראל על ידי חילונים ליברלים, המהווים, כפי שהזכרתי בעבר, הכוח הדומיננטי בצה"ל, יגרום לקיום מצב כזה?
ב. האם מצב כזה הוא רצוי, אם לאו? יש יתרון מה במגן פיזי וחזק לחוקה, אך מצד שני, זה דורש מאיתנו לסמוך קצת יותר מדי על אנשים שלא נבחרו, ובדרך כלל אינם עומדים לביקורת ציבורית פתוחה.
הודעה זו בבורות עיקרה, 116700
שכבת המ''מים והמ''פים בצה''ל תהפוך כנראה למונופול של כיפות סרוגות ועולים מרוסיה, כך שצדקתך לא כל כך ברורה. הקיבוצניקים הם אאוט.

בכל מקרה, תוצאות הבחירות לכנסת אינן משתנות הרבה עם קבלת קולות החיילים, וזה אומר שהצבא לא מוביל מגמה שונה מהמגמה בציבור.

אומנם המפלגות החרדיות הן חלשות בצבא, אך דווקא טומי לפיד רוצה לשנות את המצב הזה, וזה עניין לדיון בפני עצמו.
הודעה זו בבורות עיקרה, 116703
התמקדת דווקא בחלק החלש בהודעתי. משום מה נדמה היה לי שהוספתי הסתייגות אל הסעיף הזה, אבל לא משנה.

עולים מרוסייה הם לרוב חילונים וליברלים, כך שאינם מהווים "בעיה." הכיפות הסרוגות הן אכן "בעיה" (בעיה במובן של המודל הספציפי הזה, לא שיש לי בעיה עקרונית עם כל ציבור הכיפות הסרוגות, וכל הנפגע, בל יפגע), אבל אני מדבר על המצב לקראת, למשל, הבחירות הבאות, והאופציה הריאלית-משהו של קואליצית עבודה-ליכוד-שינוי. (העבודה לא תחבור לליכוד? נו באמת. הרי מצנע יכול להתפטר, ומי יודע, יתכן כי כך הוא מתכוון לעשות. הרג השליח להרג הרעיון.)

טוב, אמשיך בקו מחשבה זה במהלך השבוע, נראה כי איבדתי את החוט.
הודעה זו בבורות עיקרה, 116740
"עולים מרוסיה הם לרוב חילונים וליברלים"

חילונים אולי, אבל על סמך מה הליברלים?
הודעה זו בבורות עיקרה, 116830
שים לב לכותרת כל הדיון.
האם אנחנו חיים בכלל בדמוקרטיה? 116772
אני לא ממש בטוחה. ההפרדה היחידה שיש לנו כאן היא של הרשות השופטת. הרשות המבצעת אצלנו היא מעמד של פקידים עם יותר מדי סמכות וחברי כנסת עם משכורות גבוהות יותר ומכוניות יותר יקרות.
אני לא יודעת מה הייתי רוצה שיופיע בחוקה אבל בתור התחלה הייתי רוצה טיפה יותר בהירות ושקיפות במבנה הממשל שלנו. הייתי רוצה שהנציגות שלי בכנסת תהיה קצת יותר ברורה. באנגליה אין חוקה אבל אנשים יודעים מי נציג הפרלמנט שלהם ואל מי לבוא בטענות כשהורסים להם את שדה הפרחים ליד הבית בשביל לבנות עוד כביש מהיר.
אם חוקה במדינת ישראל תבהיר את זה אני לחלוטין בעד.
הייתי שמחה גם לראות מצב שיש מינימום הכרחי של ח"כים בכנסת לפני שעובר איזשהו חוק.
למדתי שבארץ הצעת חוק צריכה לעבור שלוש קריאות בכנסת לפני שהיא הופכת לחוק בשטח אלו למעשה רק שתיים. אולי גם אצלנו צריך שני בתים?
החוקה האמרקאית מלבד כל מיני חוקיים פדרליים שחלק שנויים במחלוקת לאורך הדורות(ולכן התיקונים) גם עושה סדר בממשל וקובעת מיהו אזרח שלדעתי זה לא רעיון רע בכלל.
בארץ יש הרבה חוקים(רובם מיותרים) שהם ירושה מהמנדט הבריטי ומהאימפריה העותמנית.
אולי אני טועה, אבל חוקה מתחברת לי עם סדר ויציבות. באנגליה לא צריך חוקה כי יש להם מערכת משפטית בת כמה מאות של שנים, שני בתי פרלמנט ומלכה.
לנו יש בית פרלמנט אחד שחלק מחבריו הם גם חברים ברשות המבצעת ונשיא שהוא יותר תואר של כבוד מכל דבר אחר.
לא, אין פה דמוקרטיה. 116780
אבל זה די קרוב.
גם לדוגמאות האחרות שנתת אין שלמות דמוקרטית, ארה''ב היא רפובליקה בכלל ואנגליה היא לא בדיוק דמוקרטיה אלא התפתחות שלטונית של מאות שנים. וגם להם יש את הבעיות שלהם, למרות שהם עצמם לא מוקפים אויבים ולא משתרעים על שטח קטן. ואל תשכחי שאנגליה, ארה''ב וצרפת הן נושאות דגל הדמוקרטיה כבר מאות בשנים ועם המון תיקונים כואבים בדרך. גרמניה היא כבר גורם יותר קרוב למדינתנו, למרות שאין לי מושג על המערכת השלטונית שם, כך שאינני יכול לבצע השוואה.
האם אנחנו חיים בכלל בדמוקרטיה? 116809
לפני שאתחיל לענות אחד אחד לסעיפים, רק אציין שהטעויות שאת עושה כאן הן נפוצות ונגרמות מתוכנית הלימודים הנחותה של ישראל בתחום האזרחות. הגיע הזמן לטפל בזה, להרחיב את הנושא ולהתחיל ללמד אותו כבר בחטיבת הביניים. זה מגוחך שאנשים מפתחים תודעה פוליטית עוד לפני שהבינו את מבנה המשטר בישראל.

1. הפרדת רשויות: סיסמא נאה שנכונה, בד"כ, רק לארצות הברית. בדמוקרטיה פרלמנטרית (מה שיש בארץ, בניגוד לנשיאותית אצל האחות הגדולה) אין הפרדת רשויות בין הרשות המחוקקת למבצעת. באנגליה המפלגה הגדולה בפרלמנט בד"כ שולטת על למעלה מחציו, והיא שמרכיבה, לבדה, את הממשלה. בדמוקרטיות אירופאיות אחרות המודל דומה בד"כ לזה שבישראל, למיטב ידיעתי.
2. למה לפקידים יש יותר מדי סמכות? ומה קשורה המשכורת של חברי הכנסת לעניין?
3. מבנה הממשל בארץ הוא שקוף מאין כמוהו. חוקי היסוד שמסדירים את מבנה השלטון בארץ (חוק יסוד הממשלה, הכנסת, בתי המשפט) הם מאוד ברורים וקריאים גם ללא-משפטנים כמו עבדך הנאמן, וזמינים לכל באתר האינטרנט של הכנסת, למשל. מה לא ברור במבנה השלטון בישראל?
4. מי חבר הכנסת שלך? אין לך. באופן כמעט יחודי בעולם (למרות שלא לגמרי. יש עוד מדינה או שתיים כמונו), לישראל אין שיטת בחירות איזורית. הדבר נובע מכמה גורמים, אבל נסתפק כאן בסוגיית הגודל - ישראל כולה היא בגודל של חצי מחוזון ברוב הדמוקרטיות האחרות בעולם. מכיוון שאין שיטה איזורית, חברי הכנסת שלך לא מייצגים אותך ישירות, אלא שהאלקטורט שלהם (constituency, גוף הבוחרים הפוטנציאלי) הוא כלל המדינה כולה. במפלגות הקטנות, את מוזמנת לפנות לחבר הכנסת החביב עלייך. המפלגות הגדולות מנסות לשריין מקומות לנציגי אזורים, שהופכים אז לחברי-הכנסת של אותם אזורים, אליהם, תיאורטית, ניתן לפנות לכל צורך שהוא. השיטה, כמובן, היא בעייתית ורוב הזמן יש נתק בין הציבור לבין נבחריו. אני אישית חושב שהמגרעות של הפעלת שיטה אזורית בישראל גדולות מהיתרונות שהיא תיתן לנו.
חוקה, בכל מקרה, אינה קשורה לנושא זה. אם מה שמפריע לך זה שאת לא מכירה את סדרי השלטון במדינה - כאמור, חוקי היסוד הם קריאים למדי. אם מה שמפריע לך זה שאין לך חבר כנסת פרטי בכיס, אני ממליץ לך לשנות את שיטת הבחירות. או להבחר כחברת מרכז הליכוד.
5. קוורום, קוראים למינימום של חברי כנסת שנדרש לפני שאפשר לגשת להצבעה. אני אישית בעד. חברי הכנסת, מסיבות ברורות, נגד. ראי גם הסעיף הבא.
6. למעשה, הצעות חוק פרטיות צריכות 4 הצבעות: טרומית (אחריה תקופה בועדת הכנסת הרלוונטית), ראשונה (שוב לוועדה לניסוח החוק עצמו) ואז שניה ושלישית ברצף, כאשר השניה כוללת הצבעה על סעיפים והסתייגויות, והשלישית על החוק כולו בגרסתו הסופית. הצעות חוק ממשלתיות זקוקות רק לשלוש ההצבעות הרגילות, אבל הן גם זקוקות לאישור הממשלה לפני שתובאנה לאישור הכנסת, כך שגם כאן יש מעין "הצבעה טרומית" קטנה יותר. לאור כל זאת, קשה למדי לעשות מחטפים אם הממשלה לא נרדמת יותר מדי. יש דוגמאות לא מעטות למחטפים שנעשו (ובראשם חוקי היסוד חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו, על שיריוניהם), אבל רבים מהם נעשו מתוך עצימת עין מכוונת של הממשלה. מלבד הכוח שיש לרוב של הממשלה בכנסת לבטל חוקים שעברו בקריאה טרומית, יש גם לועדות אפשרות לקבור את החוקים ולא להביא אותם להצבעה. חוקים עם פרופיל גבוה קשה יותר לקבור, אבל בד"כ הם הפחות חשובים.
7. לשם מה דרושים לנו שני בתים? הרי בתחילת התגובה התלוננת על המשכורות הגבוהות. עכשיו את רוצה להכפיל את עלות הכנסת? שני בתים דרושים כדי לייצג שני סוגי אינטרסים. בדמוקרטיה האמריקאית, למשל, הבית התחתון מייצג אנשים בעוד העליון מייצג מדינות (כלומר, בבית התחתון כמות הנציגים מוכתבת באופן תיאורטי לפי גודלה של המדינה. בבית העליון כל מדינה מיוצגת באופן שווה על-ידי שני נציגים). איזה שני אינטרסים ייוצגו בבית העליון הישראלי? לדעתי יווצר לנו העתק נוסף וחסר ערך של הכנסת הנוכחית. אני לא רואה סיבה להכניס את הראש שלנו לזה.
8. לישראל יש חוקי יסוד, יש את חוק האזרחות (הכולל את חוק השבות), ומיהו אזרח ואיך אפשר להתאזרח מוגדרים היטב בחוק. אפשר להתווכח על הצדק שבחוק הקיים, ואני אישית מתנגד לו, אך אי אפשר לומר שישראל חסרה בתחום הזה.
9. נכון, ישנם חוקים רבים שהם ירושה ממשטרים קודמים. בגין, אני חושב, הבטיח בזמנו להפטר מהם. ראינו מה יצא מההבטחה הזאת... החוקים המנדטוריים נותנים המון כוח (גם אם וירטואלי, רוב הזמן) בידי הרשות המבצעת, ולכן כל הממשלות המכהנות נמנעות מלבטלם. זה מעגל שקשה לשבור.
10. חוקה אינה ערובה לסדר ויציבות. כשנסיון הפוטש של היטלר נכשל (הפוטש של מרתפי הבירה, קוראים לזה, או משהו כזה), הוא נידון לתקופת מאסר מגוחכת, משום שבית המשפט לא ייחס חשיבות גדולה לעבירה שלו. חוקה תלויה, בראש ובראשונה, בנכונות של הציבור לקבל אותה. אם הציבור, ובוודאי אם האליטה, אינם מקבלים את החוקה כערכים מחייבים (וראי לאיזו קדושה זוכה החוקה האמריקאית בקרב הציבור שם), אין לה כל ערך. כאן אני מסכים עם כותב המאמר לגמרי. יש לעגן זכויות אדם בחוקי יסוד במדינה, ויש להגן על הזכויות הללו. אבל אין לצפות מחוקה להציל את המדינה מהציבור האנטי-דמוקרטי הגדול שקיים בה, ומאי ההסכמה רבתי בנושאים שרבים רואים בהם את ציפור נפשם ובגדר יהרג ובל יעבור.
11. למרבית המדינות יש איזשהו גוף עליון שהוא תואר של כבוד. המלכה באנגליה היא דווקא דוגמא טובה, כמו גם נשיאים בכל מיני מדינות (לא כולל ארה"ב וצרפת, למשל, למרות שבצרפת הנשיא איבד לא מעט מכוחו, שעבר לראש הממשלה עם השנים). אנחנו לא זקוקים לנשיא. אנחנו לא זקוקים לשני בתי פרלמנט. אנחנו זקוקים לחוקה, אך לא כמהלך יחיד או כתרופת פלא, אלא כחלק מסדרת מהלכים שתביא לדמוקרטיזציה של *הציבור*, ולא לדמוקרטיזציה של המדינה, שהיא כבר דמוקרטית לעילא. בראשם של הצעדים הללו עומד, כמובן, החינוך לדמוקרטיה, ועל כך כבר הערתי בראשית דברי.

סליחה על התגובה הארוכה...
אנחנו חיים (עדיין) ברפובליקה דמוקרטיה. 116834
כיתה א באזרחות:
רפובליקה זה ההפך מממלכה, או מכל מצב שבו השלטון עובר בירושה. (ואם ברפובליקה כמו סוריה, למשל, השלטון עובר מאב לבן, אז זו לא רפובליקה אמיתית).
ה"עדיין" בכותרת מתייחס לעומרי שרון, שהגיע משומקום אל רשימת מועמדי הליכוד לכנסת, רק בגלל היותו הבן-של. זה זכה לפחות תשומת לב מעניין ענבל גבריאלי, אבל כדאי מאוד לפקוח עין גם על הדבר הזה, שלא יתפתח חלילה.

דמוקרטיה זה שלטון ע"י נבחרי העם, וההפך מזה הוא כל מצב שבו השליטים לא נבחרו בבבחירות חופשיות אמיתיות (שוב, שלא כמו המצב אצל כמה משכנותינו, שבהן אפשר "לבחור" רק במפלגת השלטון, ואוי למי שלא בא להצביע).

בעניין שני בתי פרלמנט, אני, כמו דובי, חושבת שזה מיותר בארצנו הקטנה. ואגב, שני בתי הפרלמנט בבריטניה אינם בגלל רמה גבוהה יותר של דמוקרטיה. להפך, בבית העליון, "בית הלורדים", יושבים אנשים ש/לא/ נבחרו ע"י העם, אלא הם לורדים ממשפחות אצולה שבהן המושב בפרלמנט עובר מאב לבן יחד עם התואר והרכוש; פלוס שופטים עליונים (אני לא בטוחה אם בעבר או בהווה), מנהיגי דת, ופוליטיקאים לשעבר שקיבלו תואר "לורד" שאינו עובר בירושה (כלומר יסתיים עם מותם)- למשל ליידי ת'אצ'ר. מי שקובע אילו פוליטיקאים-לשעבר ייכנסו לבית הלורדים הוא בעיקר הממשלה הנוכחית, וזה גורר תופעות מכוערות. ואם כך באנגליה, אני לא רוצה לחשוב על השוק-לחצים-שוחד-טובות-ומה לא שישתרר אצלנו בנקודה הזאת..

בקיצור, בית הלורדים הוא גוף לא-דמוקרטי בעליל, שהוא ירושה מהעבר הפחות-דמוקרטי, שבו המלך היה השליט האמיתי, ובשלב מסויים גם נוצרה "מועצה מייעצת" של אנשי אצולה שהפכה לאט למה שהיום הוא בית הלורדים.
מי צריך דבר כזה אצלנו?
עמרי שרון 116835
אני מניח שהבעיה התחילה מזה שלא פקחנו עין על דליה רבין-פילוסוף שכיהנה כסגנית שר הבטחון.
עמרי שרון 116851
רבין-פילוסוף
א. עסקה בפעילות ציבורית עוד קודם למינויה לתפקיד סגנית שהב''ט ועוד טרם היבחרה לכנסת.
ב. לא הייתה מועמדת לכנסת ברשימה אחת עם קרוב משפחה שלה מדרגה ראשונה. למעשה, היא אפילו לא הייתה מועמדת לכנסת ברשימה מטעם מפלגה שקרוב משפחה שלה מדרגה ראשונה היה ח''כ מטעמה אי-פעם.

א' (עם ''שר המשפטים'') והרישא של ב' חלים כמובן גם על צחי הנגבי.
אנחנו חיים (עדיין) ברפובליקה דמוקרטיה. 116867
חלק נכבד מהצמרת של הליכוד ("הנסיכים") הם בנים של, ובכלל יש לנו מסורת ארוכה של בנים של פוליטיקאים שנכנסים לפוליטיקה. אני לא רואה בזה, לכשעצמו, דבר רע. הבחירה, בסופו של דבר, נותרת בידי המצביע בבחירות. איך המפלגה בוחרת את רשימתה לכנסת אינו עניין שיכול להשפיע על מידת הדמוקרטיה של המדינה.
ומה נגיד, אגב, על בוש האב ובוש הבן? מזל שהיה קלינטון באמצע, אחרת היינו בכלל מדברים על משפחת המלוכה שנוסדה שם בארה"ב של אמריקה...
אנחנו חיים (עדיין) . 116871
א. הכותרת שלי היתה צ"ל "רפובליקה דמוקרטי/ת/" כמובן.

ב. הבנים שנכנסים לפוליטיקה עולים בד"כ בהדרגה כלפי מעלה, לא? הם לא מגיעים ישר לטופ, אם הם מגיעים בכלל (לא שעקבתי אחרי העניין). עומרי כבר ב"טופ" כיד ימינו של אבא שרון. ועכשיו עם מעמד פוליטי רשמי הוא יחתור לכיוון ראשות ממשלה עתידית, בלי שום צל של ספק.

ג. נו, ונראה לך סביר שבוש האב ימליך כך את בנו אחריו?

ד. שלא לדבר על הקנדים (ק בסגול, דובי!); סנטור ג'ו קנדי שהמליך את בנו ג'והן, ואחרי שזה נרצח גם אחיו הסנטור רוברט רץ לנשיאות, ואולי היה מנצח לולא נרצח. והאח השלישי, הנבעך, שבלית ברירה נשאר רק סנטור.. אוי לנו אם נגיע למצב כזה.
אנחנו חיים (עדיין) . 116987
לא הבנתי מה שלילי בכך שמפלגה הופכת לעסק "משפחתי". הבוחר לא אוהב את זה? הבוחר לא יתן להם מנדטים. בזה זה מתחיל ובזה זה נגמר. עמרי שרון נבחר לרשימת הליכוד לא ע"י אבא שלו, אלא ע"י המרכז. היו שחיתויות במרכז, אבל הן לא פעלו רק לזכותו של עמרי אלא גם למען לא מעט אנשים אחרים והן בעיה בפני עצמה, בלי קשר לקשרי המשפחה של עמרי.
אינני רואה כל בעיה בכך שבוש הבן התמודד על הנשיאות שמונה שנים אחרי סיום הקדנציה האחרונה של אביו. לא הייתי רואה שום דבר שלילי גם אם היה מתמודד מיד אחריו.
עמרי אינו בטופ. נראה מה יקרה בממשלה הבאה, האם יהיה שר ואיזה תפקיד הוא ימלא. גם אם הוא יוזנק אוטומטית למשרת שר הבטחון, האשמה היא בבוחרים ובבוחרים בלבד, לא במערכת הדמוקרטית הישראלית.
הערות שונות 116798
קראתי את המאמר והשתוממתי לראות שמה שאמור היה להיות השוואה בין ארה"ב לישראל התברר כסקירה בראשי תיבות מקוצרים.

מהמעט שאני יודע, החוקה האמריקאית נכתבה בזמן יחודי מאד וחד פעמי, על ידי פילוסופים-מדינאים בשעה שעדיין לא היתה בכלל "אומה אמריקאית". בניגוד לרושם שעלול להתקבל מהמאמר שמתחיל את ההיסטוריה של החוקה האמריקאית משנת 1857, אני חושב שהחוקה נכתבה והתקבלה בשני העשורים שבין 1770-1790. להדגיש את העניין שהחוקה לא התחילה כחוקה לכלל האומה כדאי לציין שהחוקה הראשונה שהתקבלה היתה זו של מדינת ווירג'יניה, כשבמשך כמה שנים אחר כך, תוך כדי מלחמת העצמאות, התנהל מאבק פוליטי בין פדרליסטים לאנטי פדרליסטים שהתנגדו לחוקה, כשבסוף אושר נוסח מתוקן של החוקה על ידי 12 מדינות בשנת 1787.

אולי אפשר להשוות את המצב המדיני-חברתי באמריקה של סוף המאה ה18 לשנות השלושים והארבעים בפלסטינא, ואת אנשי הרוח המדינאים האמריקאים לדמויות כמו ברל כצנלסון, משה סנה ואחרים. אבל אני חושב שצריך לזכור שישנם הבדלים רציניים בין התהליך שהביא להקמת מדינת ישראל לבין מה שקרה באמריקה. אבות האומה האמריקאית גדלו על מסורת פוליטית חברתית מערב אירופאית בת מאות שנים שמשתקפת בעקרונות החוקה והתוספות כמו הניירות הפדרליסטיים וכתב הזכויות bill of rights. האם ניתן כיום להקים בישראל מבנה חוקתי-חברתי יסודי כמו באמריקה שהיתה אז כמעט לוח-חלק?

מיסדי המדינה נשאו עליהם את ההסטוריה היהודית-דתית כנטל, עול או מטען רב ערך (בהתאם להשקפה). בניגוד מסוים למיסדי ארה"ב שהתחנכו על המהפיכה הצרפתית, החוזה החברתי, העקרונות הפילוסופיים של לוק. גם לניסיון הרע שצברו המייסדים מרודנות והתנשאות השלטון האנגלי היתה השפעה מכרעת על השיטה בה ניבנו המוסדות הפוליטיים, עצמאות והפרדת רשוית תוך פיקוח הדדי וחשדני. למשל, בניגוד למה שכתוב במאמר, שופטים עליונים בארה"ב לא מתמנים על ידי הנשיא אלא חייבים לעבור אישור של הקונגרס והסנט, בישיבות פתוחות לציבור ולעיתונות.

תומאס פיין אמר שהחוקה האמריקאית היא לא דבר שהממשלה עושה למען העם אלא מעשה של עם שמקים לעצמו ממשלה. האם זה המצב בישראל היום? האם אפשר לנתק או לפחות להקטין את הסחר-מכר הפוליטי (הבלתי נמנע) מהמחשבה העמוקה וארוכת הטווח שדרושה לכתיבה של חוקה?

לא ברור לי מה בדיוק הקשר בין הנושא המרכזי של המאמר - השוואה בין ישראל לארה"ב מנקודת מבט של חוקה - לבין תיאור מקרים שונים שבית המשפט העליון האמריקאי דן בהם. אגב, מהי הסיבה לקביעה הנחרצת שבוש זכה בשלטון באמצעות להטוט חוקתי. ראשית, שיטת הבחירות האמריקאית שקבועה בחוקה ובחוקים הפדרליים ובחוקי המדינות, היתה ידועה מראש מזה מאתיים+ שנים. שנית, בוש לא היה הראשון שקיבל פחות קולות מצביעים אבל זכה בבחירות.

אבל, אולי נקודה יותר חשובה היא בקשר לדיוני בית המשפט העליון האמריקאי. אם כבר מזכירים פסיקות בעלות חשיבות גדולה שקשורים ישירות לנושא החוקה ומעמדה, נראה לי שצריך להזכיר את מרברי נגד מדיסון משנת 1803. הפסיקה הזו היא היסטורית כי בו קבע בית המשפט העליון ברשות מרשל שחוקים מסוימים נוגדים את החוקה ולכן הם מבוטלים. המשפט הזה קבע את מעמדה העליון של החוקה, את סמכות בית המשפט העליון לבקר ולבטל חוקים של הרשות המחוקקת ומכאן גם אולי את מעמד והילת ה"ברית הקדושה" (כמו ברית בין הבתרים) של החוקה האמריקאית. המשפט הזה קבע את עקרון הפרדת הרשויות שאותו הכניסו המייסדים לחוקה, בחששם וחוסר אמונם במערכות השלטון. הפסיקה הזו ביססה את עצמאות הרשות השופטת (כמובן בסייגים, כי הרי בסופו של דבר שופטים נבחרים על ידי הרשות המבצעת והמחוקקת, הפוליטיקה, שאמורה לייצג את העם, אם כי כיום אולי זו צורה של פלוטוקרטיה יותר מדמוקרטיה).

בקשר לפסיקת הולמס במשפט של הסוציאליסט דבס שהתנגד למלחמה, בה הולמס הכניס את דבס לבית סוהר על סמך עקרון "הסכנה הברורה והמיידית". אולם, בתוך פחות משנה, אותו שופט עליון, בשם אותה חוקה, שינה את עמדותיו וזיכה אנרכיסט עולה חדש מרוסיה מאשמת הסתה. אז טבע הולמס את אחד היסודות לחופש הביטוי "כוחה של האמת להתחרות בשוק המחשבות". אני חושב שזו נקודה חשובה המראה עד כמה עליון מעמד חוקי היסוד. הרבה אנשים לא בדיוק מבינים את זה, אך פה אולי טמונה עוצמתה וגם חולשתה של אמריקה (בתקווה שההשפעה של החולשה יותר קטנה). עד כמה שאני יודע, אפילו הזכות למרוד בשלטון שמורה לאזרחים מכח החוקה, לקיים מליציה ולשאת נשק.

המשפט הזה מהמאר צרם לי "החרדים והימין, חוגים שלעולם אינם אומרים נואש..." שבו במפורש (כמו שמסתבר גם מהמשך המאמר) שחוקה היא כביכול התינוק הבלעדי של חוגים ליברליים-שמאלנים-חילוניים. עצם העובדה שמשפט כזה מופיע במאמר שמנסה לקדם (נסיון קצת נאיבי, קצת פתטי, קצת חסר תוחלת, אם כי אולי נסיון שאסור להפסיק) חוקה. כמו שכתבתי בהתחלה, מכיוון שחלון ההזדמנויות, בהשוואה למצב כתיבת החוקה האמריקאית, חלף, נסיון לכפות חוקה נידון לכישלון מראש. יכול להיות שיש כאלה שיאמרו שצריך "לכפות" דבר מה חיובי בכוח, או בתרגיל מסריח או מריח. השאלה היא האם נראה שיש כוח פוליטי-חברתי שיכול לעשות מהלך אלים כזה, בולשביקי או פשיסטי כזה?

אהרון ברק כתב פעם שיצירת חוקה כתובה ונוקשה היא ממשימת הדור. צריך אולי לזכור שחוקה לא קיימת בחלל ריק אלא על בסיס תשתית חברתית איתנה, תודעה של סטנדרטים וכללים מקובלים של התנהגות פוליטית, חברתית וכלכלית. ארה"ב גם לא היתה צריכה להתמודד עם הבעיתיות העצומה שנובעת מהגדרת מדינת ישראל כמדינת היהודים, או מדינה יהודית, או כל גירסה שכוללת מרכיב דתי-לאומי-אתני-גזעי (בחרו את המתאים) בהגדרת מהותה של המדינה.
הערות שונות 116810
חשוב גם להבחין בהבדל המהותי בין האתוס האמריקאי (הפרוטסטנטי, על פי וובר) של הצלחה בכוחות עצמך והיחס לשלטון כאל דבר שלא צריך ואסור שיתערב בענייניו של הפרט, לבין האתוס הישראלי (הסוציאליסטי, או המפא''יניקי) של ''מגיע לי'', שבו זכויות אינן דבר נשגב ומטאפיזי שקיים עבור כל אדם מטבע בריאתו, אלא שהן נפרטות לפרוטות והופכות לזכות לכסף מהמדינה.
הערות שונות 116842
א. המאמר דווקא אינו מנסה לקדם את רעיון החוקה, אלא את ההיפך

ב. לא הייתה לי שום כוונה לסקור את ההיסטוריה של החוקה האמריקאית. רציתי רק להראות שאין שום קשר בין מה שכתוב בחוקה לבין הפרשנות שלה, שנעשית בשרירותיות על ידי השופטים

ג. הלהטוט המשפטי בפסיקה בעניין אל גור היה הקביעה כי אם קלפיות ייספרו ידנית, אנשים שונים יחליטו איזה פתק כשיר ואיזה לא, ולא יהיה קריטריון שווה ואחיד. על כן, ספירת קלפיות ידנית היא הפרה של זכות השוויון.

הרבה קולמוסים נשברו כדי להראות כמה מגוחך הנימוק הזה, והוא אכן מגוחך.
הערות שונות 116926
האם אתה לא חושב ש"פרשנות החוקה נעשית בשרירות על ידי השופטים" איננו משפט שרירותי?

אני לא משפטן אבל אני חושב שאחד העקרונות עליהם מושתת היחס בין החוקה למציאות המשתנה עוצבו על ידי השופט הולמס: "סעיפי החוקה אינם נוסחאות מתמטיות שתמציתן בניסוח; זהו אורגניזם חי... חשיבותם חיונית, לא פורמלית; יש להסיק זאת לא תוך השוואה מילונית של מילים, אלא על ידי בדיקת מקורות הסעיפים ומסלול צמיחתם". (מזכיר את היחס הפרגמטי של רבני עבר מסוימים למשנה). על סמך העקרון הזה גם אמר השופט מרשל (זה מהמשפט ההיסטורי משנת 1803) שזוהי "חוקה שאנו יוצרים אותה" על סמך הנסיון המצטבר של המערך החוקתי הכולל.

דווקא הבחירות של 2000 מראים לך את מעמדה של החוקה. אולי תומכי גור רואים בפסיקה תעלול משפטי, ותומכי בוש רואים בזה פרשנות יצירתית. אלן דרשוביץ כתב שהחוקה נאנסה והנשיאות נחטפה וכותבים מימין כתבו בדיוק היפך. אבל מה שחשוב זה שהמהומה שכחה והנשיא הוא הנשיא ובית המשפט הוא בית המשפט.

חוקה שלא נשענת על נכונות לקבל אותה לא שווה כלום. השאלה כאן היא של ביצה ותרנגולת - האם קודם צריך לבסס נורמות חברתיות בסיסיות ואז ליצור חוקה או צריך ליצור חוקה כדי לכפות את הנורמות האלה? כפיה יכולה לבוא רק כשיש שני תנאים (1) קטסטרופה, כמו סיום מלחה"ע-‏2 בגרמניה (2) מחויבות דמוקרטית של הכופים שלא לנצל לרעה את הכוח שלהם לבניה טוטליטרית אלא להעביר את השלטון לצורה זו או אחרת של רפובליקה דמוקרטית. ברור שזה לא המצב היום.
ג'ורג' וו. בוש 117335
"הפסיקה האחרונה בארץ האבסורדים השיפוטיים הבלתי מוגבלים, העניקה לג'ורג' וו. בוש את הנשיאות, אף שאין מחלוקת על כך שאנשים רבים יותר, במדינת פלורידה ובארה"ב כולה, הצביעו לאל גור"

Really ? all recounts in Florida show that Bush did get about 1000 votes more then bush in that state. Where do you get your information from? Looks like the pseudo intellectuals in Israel and the U.S.A have a lot in common
ג'ורג' וו. בוש - correction 117337
"הפסיקה האחרונה בארץ האבסורדים השיפוטיים הבלתי מוגבלים, העניקה לג'ורג' וו. בוש את הנשיאות, אף שאין מחלוקת על כך שאנשים רבים יותר, במדינת פלורידה ובארה"ב כולה, הצביעו לאל גור"

Really ? all recounts in Florida show that Bush did get about 1000 votes more than GORE in that state. Where do you get your information from? Looks like the pseudo intellectuals in Israel and the U.S.A have a lot in common

ג'ורג' וו. בוש - correction 117340
הקינעה ,םילבגומ יתלבה םייטופישה םידרוסבאה ץראב הנורחאה הקיספה"
םיבר םישנאש ךכ לע תקולחמ ןיאש ףא ,תואישנה תא שוב .וו 'גרו'גל
"רוג לאל ועיבצה ,הלוכ ב"הראבו הדירולפ תנידמב ,רתוי

Really ? all recounts in Florida show that Bush did get about 1000 votes
more than GORE in that state. Where do you get your information from? Looks
like the pseudo intellectuals in Israel and the U.S.A have a lot in common
ג'ורג' וו. בוש 117376
It’ wasn’t easy to read your post. here are the facts: Gore won the popular vote in the U.S.A. by more than 1 million votes. however, GWB won in Florida by more than one thosand votes and won the national electoral vote and therefore was elected president. It had happened a few times is the past that the winner of the popular vote lost the electoral vote. to say that GWB lost in FLORIDA is an ignorant statement.
ג'ורג' וו. בוש 118041
התברר שאחר מניית כרטיסי ההצבעה שלא נוקבו היטב, אך כוונת הבוחר הייתה ברורה מהן, ג'ורג' בוש ניצח בהפרש של שני קולות...
ביהמ''ש העליון הורה שלא לספור את הכרטיסים האלו.

עם זאת, חלק מהמצביעים בפלורידה לפטריק ביוקנן התכוונו בעצם להצביע לאל גור, וטופס ההצבעה, שהיה פגום והוכן באופן המנוגד להוראות החוק, בלבל אותם.

כך שדי ברור שבסופו של דבר, רוב המצביעים בחרו בגור.
ג'ורג' וו. בוש 118074
ok. you do the news! However, 2 recounts show that GWB had won by 1000 votes. the intentions of Pat’s voters are nothing but speculation. as you say about intentions in your country: "haderech legehinom retzufa bekavanot tovot"
have a happy new year and thank you for you response.

P.S. I have lived in your country half my live and I can tell you that it feels a lot better to live in a country that has a constitution and respect for human rights. Israel will get there one day (I hope) when religious sentiments subside. but then again, maybe not…

ג'ורג' וו. בוש 118079
לדעתי האישית, ניצחונו של גורג' בוש היה טוב ליהודים, אבל זו לא סיבה לעוות את מה שקרה.
מדהים כמה תומכים רפובליקנים הגיבו בצורה דומה לשלך לתוצאות, והראו בכך שהם מוכנים לעצום עיניים מול העוול הגדול ביותר אם הוא משרת את צורכיהם. גילוי מטריד על טבע האדם.

בארה''ב אין שום זכות אדם שמכובדת יותר מאשר בישראל, לבד אולי מהזכות לגירושין אזרחיים.
שכחת נישואין 118082
דת ומדינה 118085
גם גירושין וגם נישואין הם חלק מזכויות הפרט בארה"ב הנובעות מההפרדה בין דת ומדינה, כפי שכתב cant. בנוסף, בחלק מהמדינות מקבלים נישואין חד-מיניים, ובכל המדינות מקבלים נישואין יהודיים רפורמים וקונסרבטיבים.
דת ומדינה 118107
באשר לנישואין אזרחיים, כאמור, גם בארץ הם לא בעיה גדולה. הגירושין הם הבעיה.

שימי לב לפי מה שכתבתי במאמר. לפי ביהמ"ש העליון בארה"ב בפסיקה מ-‏1986 (שכנראה תתהפך בזמן הקרוב) מותר לכלוא אדם בשל יחסים הומוסקסואליים בהסכמה (או אפילו בשל יחסים הטרוסקסואליים אנאליים). לא יאומן כי יסופר. בישראל המצב הזה כבר מזמן לא קיים.

העבודה שכמה מדינות בארה"ב הן ליברליות במיוחד אינה קשורה לחוקת ארה"ב הפדרלית אלא לחוקותיהן ולחוקיהן שלהן.
שכחת נישואין 118104
בכוונה לא הזכרתי נישואין, כי אין בעיה ללכת לקונסוליה זרה (שרנסקי סידר את זה) ולהתחתן. אין כאן פגיעה של ממש בזכות אדם.
ג'ורג' וו. בוש 118087
The U.S. Supreme Court based on their interpretation of the CONSTITUTION rightfully certified the election results. As you may recall it was a split decision with some powerful dissenting opinions. Please don’t try to analyze my response as typical Republican response. A. I am an Independent (not Republican not Democrat. B. By doing so you only make my point that there are a lot of similarities between American and Israeli pseudo-intellectuals.

As for human rights: Israel does have a strong human rights record as the only democratic country in the Middle East. However, you have a long way to go to reach the human rights level in the U.S.A.

ג'ורג' וו. בוש 118100
חוכמה גדולה. אני תוהה מה היו אומרים על מצב זכויות האדם בארה"ב לפני כמאה וחמישים שנה: עבדות, גירוש שבטים אינדיאנים מעל אדמתם _לאחר_ שנחתמו הסכמים (שלפי החוקה עדיין תקפים) המשאירים את השטחים הרלוונטיים בידיהם, וכדומה. והיום? מעצרים מנהליים, מלחמות לא-חוקיות, סיכולים ממוקדים מעבר לאוקיינוס, חוסר ייצוג בבתי הנבחרים של כל מליוני אזרחי מחוז הבירה, וכן הלאה.
אני בטוח שאנשים שיותר מעורים בחברה האמריקאית (אייך, נגה?) יוכלו לספר לך קצת יותר.
ג'ורג' וו. בוש 118103
Yes. America had it’s problems and made great progress in the last 250 years..
Israel was on the right track for many years; not any more though. This makes me sad and I hope things will get better for you. In order to make any progress, the first step must be writing a constitution.

ג'ורג' וו. בוש 118106
עד כמה שאני יודע, לרוב מדינות אירופה הנאורות, המצליחות, והמשגשגות, אין שום חוקה, והן הצליחו להתפתח מביב-שפכים מלא בכפייה דתית ותורות גזע ולאומנות לאוסף נאור של לאומים גאים. או משהו כזה.
ג'ורג' וו. בוש 118109
I’m afraid you are wrong. Most western European countries do have a constitution. A constitution, however, does not necessarily make a country civilized or enlightened. I would not say that most European countries have a better human rights record than Israel. No at all!
ג'ורג' וו. בוש 118141
בריטניה היא היחידה שאין לה חוקה.
ג'ורג' וו. בוש 118108
למרות הטון המתנשא במיוחד של cant שמרגיז אותי בכל פעם, אני מסתייגת מההשוואה. כן, בישראל זכויות הפרט נרמסות יותר מאשר בארה"ב. אבל ישראל וארה"ב הן שתי מדינות מאוד שונות. כבר כתבתי קודם שהפרדת הדת מהמדינה בארה"ב (כמו ברוב מדינות העולם הנאור) היא משמעותית ביותר מבחינת זכויות פרט, ובמיוחד למישהי כמוני (חסרת דת).
עם זאת, השמרנות האמריקאית עולה על זו הישראלית, במיוחד בגלל שבניגוד לארץ, השמרנות כאן היא לא נחלתם של מתי מעט, אלא של חלק נכבד מהאוכלוסיה. הצנזורה בטלוויזיה, למשל, יכולה להוציא כל אחד מדעתו, כמו גם חוקי השתיה והעישון הנוקשים (בניו-יורק).
אני בשום פנים ואופן לא מצטרפת לגישה של cant - אם ישראל רוצה לאמץ מודל, קיימים מודלים טובים הרבה יותר מארה"ב לשוויון זכויות.
ג'ורג' וו. בוש 118110
Nogah,

I agree with everything you stated in your post. Including “haton hamitnase…”
(can’t help it, spent too much time in Israel… just kidding)

ג'ורג' וו. בוש 118111
אילו מודלים למשל?
ג'ורג' וו. בוש 118113
מתוך המאמר:

Countries with ratings of 90 or above were Australia, Austria, Belgium, Benin, Canada, Costa Rica, Czechoslovakia, Denmark, Finland, France, Germany, Hungary, Ireland, Italy, Netherlands, New Zealand, Norway, Portugal, Sweden, Switzerland, United Kingdom, United States, Uruguay.

הנה, יש לנו המון מודלים לאמץ.
ג'ורג' וו. בוש 118282
ומה היית מציע? להעביר את כל הקולות שקיבל ביוקנן לגור?
ג'ורג' וו. בוש 118295
הפיתרון הטוב ביותר היה לערוך מחדש את הבחירות בפלורידה.
שכן טופס הבחירות היה לא חוקי. הגמישות של החוק הישראלי הייתה מאפשרת פיתרון כזה בקלות, לעומת הנוקשות התחוקתית האמריקאית.

בעניין פלורידה, יש טענה שהרבה אסירים מורשעים לשעבר, שלפי חוקי פלורידה (המעוותים ?) לא רשאים להצביע, הצביעו. רובם שייכים לשכבות החלשות והצביעו לדמוקרטים. כך שבסופו של דבר, העוול החוקי לא היה רק כנגד גור.

אגב, הנה עוד זכות אדם מפוארת של החוקה האמריקנית. מצב שבו אדם שהורשע לפני 20 שנה בשוד וכבר שילם את עונשו לחברה במאסר, אינו יכול להצביע. אכן, ארוכה הדרך עד שנגיע אנחנו הישראלים למצב זכויות האדם בארה"ב.
ג'ורג' וו. בוש 118375
The ballots (‘tofsey bbchirot’) in Florida were designed by a democrat and were legal (even though some voters found them misleading). Your statements about convicted man not able to vote show a complete lack of understanding on the American federal system. Every us resident must follow 2 sets of laws: federal laws and state laws. The law that prevents convicts from voting is a local Florida state law. Convicts in some other states can vote. I hope this helps..
נמאס. 118378
תגיד, אתה תמיד היית כל כך מלא זלזול כלפי אחרים, או שזה משהו שנדבק אליך בחו"ל?
נמאס. 118388
No. I just don't like those 'know it all’ pseudo-intellectuals. I find them to be ignorant small-minded one-sided people. We have too many of them here in America.
נמאס. 118407
I count at least one.

almoni 118409
I count 2
איך שלא יהיה 118471
אם אתה כאן כדי להישאר אולי תנסה לעבור לעברית בעזרת זה-

בצד שמאל למעלה יש "מקלדת עברית".
[ותודה ליובל רבינוביץ' הממציא, שאישר שימוש חופשי בכל רחבי הרשת].
איך שלא יהיה 118533
אסתי

Thank you. that's really nice of you. I've already tried the following
link: http://www.hevre.co.il/hebkb.htm and it's just too slow.

Thank's again.

לא יכול
איך שלא יהיה 118619
חפש תוכנה בשם Hebrew writer V3.0
ג'ורג' וו. בוש 118577
מוטב שלא תרצה לי על שיטת הממשל הפדרלית בארה"ב בטון של מורה המדבר לתלמידו המפגר. אני מניח שבקיאותי בנושא גדולה משלך.

לגופו של עניין, סעיף 2 בתיקון ה-‏14 לחוקה האמריקנית מאפשר במפורש לבטל את זכות הבחירה כעונש על עבירה. הוא אכן אינו מחייב לעשות זאת, ומעולם לא טענתי כך.

אגב, סעיף 3 בתיקון ה-‏14 אולי רלוונטי לפרשת עזמי בשארה ואחמד טיבי. הסעיף מאפשר למנוע ההתמודדות בבחירות מנושא משרה שהגיש סיוע לאויב.
ג'ורג' וו. בוש 118626
OK Shai,
you do know something about the US constitution. the fact that some states revoke voting rights from convicts and or prisoners does indicate that the U.S. constitution allows this. otherwise those state rules would have been overturned by the U.S. federal courts due to unconstitionality. however, I don't agree with your statement that suggests that revoking voting rights of criminals is somehow anti human rights. do you think that convicted murderers and rapists should have the right to vote? I don't.

ג'ורג' וו. בוש 118643
למה לא בעצם? במה רוצחים ואנסים שונים ממישהו שמעל במיליארדי דולרים וגרם לעשרות אלפי משפחות לפשוט רגל ויד? (כן, אם תהית, אני שואל ברצינות גמורה)
ג'ורג' וו. בוש 118735
convicts who serve time in jail can lose their right to vote regardless of their crime. my "killers and rapists" example was not necessary. as for the difference between killers and "big fish" thieves, that is another subject that has to do with your definition of basic human morality.
''רוצחים ואנסים'' 118648
איזה אחוז מאלו שנשללה מהם זכות ההצבעה בגלל ישיבתם בכלא הם רוצחים או אנסים? הווה אומר, דמגוגיה בגרוש.
''רוצחים ואנסים'' 118736
if you want to have a conversation here, please present you arguments and refrain from personal attacks such as
"דמגוגיה בגרוש"
ג'ורג' וו. בוש 118714
ראשית, התנצלות על קורטוב הבוטות שהפגנתי בתגובה הקודמת. לעניין עצמו:

א)זכויות אדם הן עניין הנתון לזמן ולתקופה. פעם הזכות לא להיות עבד לא עמדה לך אם צבע עורך היה שחור. בימינו שלנו מקובלת במערב זכותו של עבריין להשתקם ולהשתלב בחברה שילוב מלא אחר ריצוי עונשו. בארה"ב הזכות הזו נפגמת. דבר זה בוודאי שמקשה על כתיבת שיר הלל לזכויות האדם שם.

ב)בישראל ישנה קיצוניות הפוכה, שבה עבריין רשאי להצביע תוך כדי מאסרו. אפילו אם הוא אחראי אישית לכך שאחד המועמדים אינו מתמודד אלא נח בין רגבי עפר. ייתכן שנוהג זה הוא מרחיק לכת.
ג'ורג' וו. בוש 118730
convicted criminals who serve time in jail lose most of their freedoms, for a certain period of time, as punishment for their crime. why the special concern with "the right to vote "?
however, in some states convicted criminals lose their right to vote for life! in other words, they cannot vote even after they are released back to society. this is wrong and needs to be changed; but hey, no system is perfect.
ג'ורג' וו. בוש 118743
מדוע הדאגה המיוחדת לזכות להצביע? מכיוון ששלילתה מאסירים פותחת פתח לנצחון בבחירות ע"י הכנסת תומכי האופוזיציה לכלא.
יש עיתון ללבנים ועיתון לשחורים. 118762
אני מעריך שהאסירים (רבים מהם שחורים) באמריקה ‏1 הם ברובם מצביעים פוטנציאלים של המפלגה הדמוקרטית.‏2
בבחירות הנוכחיות הם יכלו להכריע שגור יהיה נשיא.
ככה שאם הרפובליקנים יאבקו נגד ניסיון לשינוי החוק האוסר על אסירים להצביע גם אחרי ריצוי העונש זה לא יפתיע.

1 כמה כאלה יש? מיליון? בטח עם אסירים משוחררים שרוצים מדיניות רווחה מדובר במיליוני קולות אבודים לדמוקרטים.
2 או ש"השמרנות הרחומה" גרמה לכל השחורים להתפקד לבוש.‏3
3 אחלה נושא לסקר אגב,השמרנות הרחומה מעלה בי אסוציאציה של...
יש עיתון ללבנים ועיתון לשחורים. 118763
אני מודה לך על הפירוט. את הטענה ''בבחירות הנוכחיות הם יכלו להכריע...'' צריך לגבות במספרים, כמובן. צריך לזכור שבארה''ב, בגלל הצורך ''להירשם לבחירות'', שיעורי ההצבע בקרב חסרי-בית ועניים נמוכים יחסית ממילא.
יש עיתון ללבנים ועיתון לשחורים. 118768
א. לגבות במספרים תמיד רצוי,אך כמו שנאמר: תגובה 118636

ב. את הקושי שמעורר הרישום פותרים ה"אלפרונים".

ובכלל,כתבתי "יכלו" באינטונציה השערתית.‏1 מצטער אם היא לא עברה.

1 דוגמא: פופק *יכול* להוציא מאיות.
יש עיתון ללבנים ועיתון לשחורים. 118769
א+ובכלל. יש הבדל, כמובן.
יש עיתון ללבנים ועיתון לשחורים. 118791
answers to Mitz Petel (PJ) & Eyal Arsi,

1. the number of would be voters that can't do so because they are convicts or ex-convicts is completely negligible. and, as PJ wrote, most poor people are not registered voters and usually don't bother to vote.
2. I really hope that one day black people in America would be considered potential voters for a democratic ticket that includes a jewish candidate for vice president.
ג'ורג' וו. בוש 117401
לא הבנתי למה אתה מגיב אלי, ועוד עם ציטוט ממה ששי שמם כתב.

אגב, אני מקווה שלא התבלבלת בתנועות הדיקדוקיות שבניק שבחרת...
ג'ורג' וו. בוש 117406
I intended to respond to the original article. sorry...
reading your juvenile response I am not surprised you had difficulty understanding my post.
ג'ורג' וו. בוש 117473
You might be sorry once, forgiven for twice but trice is too much and the forth shows an exhibitionistic oaf.
ג'ורג' וו. בוש 117546
take it easy little man..
הערה: 117469
המלה cant אינה שיבוש של הצירוף can't, אלא מלה אחרת, שמשמעותה "עגה" או "ניב," בדרך כלל בהקשר של ארגון לא-חוקי או מחתרתי, כגון "pirates` cant," או "thieves` cant."
הערה: 117483
יש גם "קאנט" עם U במקום A. תבדוק לבד מה זה.
הערה: 117490
שיבוש של המלה הלטינית לפות, אם אינני טועה, המשמש ככינוי-גנאי באנגלית.

מדוע העלית את זה?
הערה: 117498
כי חושדתני שלכתיב הזה כיוון רב''ינו.
לא יתכן, הרי רב''ינו תם. 117500
לא יתכן, הרי רב''ינו תם. 117502
מממ... מיתמם.
אגב, לתרגם ל''פות'' זה ממש לא זה. עדיף משהו כמו כוס.
אבל אם כבר עלה התרגום הזה, אולי המתנצל עם האנגלית הצולעת יקרא לעצמו הפותה, תי''ו סגולה, כדי שיהיה לנו סט.
לא יתכן, הרי רב''ינו תם. 117561
ומה מקור המלה "כוס?"
לא יתכן, הרי רב''ינו תם. 117563
מערבית. "כוסה מחשי" (חציל ממולא). למה דווקא חציל ממולא? יופי של שאלה.
קישוא, ולא חציל, כמובן. איכס חצילים. 117564
לא יתכן, הרי רב''ינו תם. 118890
ומה המקור האטימולוגי של "כוסה", אם כך? אני מניח, כמובן, ש-"כוסה" משמעו "ממולא", ו-"חושה" משמעו "קישוא"...
לא, ''מחשי'' זה ''ממולא''. 118893
לא, ''מחשי'' זה ''ממולא''. 118895
אה. יש עדויות או מקורות לטענה? על פניו ההסבר שלי נשמע לי יותר סביר. לא שזה משנה, אלא שאני שונא לטעות בציבור...
לא, ''מחשי'' זה ''ממולא''. 118898
עכשיו כשאני חושב על זה, לפי ספר הלימוד שלי לערבית מדוברת, ''מחשי'' זה אכן ממולא. אם תחשוב על זה, יש לזה גם מבנה של תואר, כמו ''טפשי,'' ולא של שם עצם, כמו ''כסא.''
לא, ''מחשי'' זה ''ממולא''. 118948
וכותבים את זה ''קושא מחשי''. אדון חרדון למעשה טוען שהמילה הערבית לציון איבר המין הנשי נגזרת משמו של פרי הדומה בצורתו לאיבר המין הגברי דוקא.
מהריח. 120097
צדפות נחשבות לאפרודיזיאק 120156
מי שרוצה לעורר תשוקה מינית יכול/ה לאכול דודאים או כנפי יתושים כתושים בעורבים ביין. אבל צדפות זמינות יותר וגם טעימות יותר. כשאוכלים אותן חיות (נא, אולי עם מעט רוטב חומץ ולימון), אומרים שהתשוקה המינית מתעוררת פלאים.

לצדפה יש סימול חזק מאד לאבר המין הנשי.

ראשית, צריך "לפתוח" את הצדפה, וכש"מפשקים" את שני חלקי הצדף מתגלה תוכן "רירי" עם מרקם של נוזל צמיגי וגושי קשים יותר אבל רכים לנגיסה. את הצדפה לא ממש אוכלים אלא "מלחכים" במצמוץ שפתיים. דגים (פרי ים) נחשבים לסמלי פריון, אולי כמו זרע בתוך נוזל. כמו לאיבר הנשי, לצדפה יש "ריח של מין" מאד מיוחד, ריח של דגים, ים, מלח, חומץ, ריח שדומה מאד לריח של האבר הנשי. לא סתם, כי הם מפרישים חומר כימי זהה, ששכחתי איך קוראים לו.

אולי גם לקישוא יש אותה אסוציאציה (בלי הריח)?
אגב 120159
איך קוראים לעץ ההוא, שיש לו ריח של זרע?
נדמה לי שחרוב. 120226
צדפות נחשבות לאפרודיזיאק 120199
"דגים... נחשבים לסמלי פריון, אולי כמו זרע בתוך נוזל"

אם התכוונת שזה מקור עתיק לדימוי עתיק, אז לא: בעולם העתיק מן הסתם הכירו את הנוזל בלבד. תאי זרע, כמה שהיום הם דימוי מובן מאליו, מן הסתם לא היו ידועים לפני המצאת המיקרוסקופ. (ואחרי המצאתו... מי היה הסוטה שהחליט להציץ ראשון בנוזל הזה?)
למה סוטה? 120202
צדפות נחשבות לאפרודיזיאק 120213
נו טוב, בסדר.

אבל בכ''ז, צדפות חיות זו חגיגה מינית של חמשת החושים.
ערבית, בלי קשר למחשי 118902
עוד עדות 118962
סבתי (פלשתינאית גאה) קוראת ''קוסא'' לכל סוגי הקישוא (בייחוד זה שברוטב עגבניות ובצל) ולא רק לממולאים.
לא יתכן, הרי רב''ינו תם. 118833
מן הסתם מאותו שורש ממנו באו גם "כיס" ו-"כוס" (בחולם). השווה גם "כוס -> כוסית" ל-"נקב -> נקבה".
לא יתכן, הרי רב''ינו תם. 118873
אדון חרדון אינו מסכים: תגובה 117563
הערה: 117539
actualy my full name is " can't tell " get it ? (no, nothing to do with cunt..)
cant = tuc-linder 117582
(The one who say : I am not kellety)
He had promised he is going to find a new name, which we could not find him in.
I think he failed.
זה באמת הכרחי? 117606
בזזט! 121965
בוא'נה, אתה מנחש רע.
ראשית, אני כותב עברית וההוא שלא יכול כותב רק אנגלית.
שנית, הוא רפובליקני ואני תומך עלה ירוק. לא נראה לך סותר?

יאללה, חפש את חברייך.
''יאללה, חפש את חבריך'' תגיד לאחותך (בצירוף ד''ש) 122089
למרות שעקרונית תשובות בסגנון "יאללה חפש את חבריך" לא נראות לי ראויות לתשובה, בכל זאת אענה הפעם:
יש תמיד אפשרות, שבמקום שבו היית בשבועות שנעדרת, לא היתה לך תוכנה תומכת עברית.
וכשאתה פיכח מן העלה הירוק, או נמצא בתת הישות האחרת, יתכן שאתה רפובליקני (ועל רקע זה מובן, מובן בהחלט היה הצורך שלך בעלה ירוק. כי אם אתה רפובליקאי אין לך תשועה).
אבל אתה מכחיש, אז נאמין לך.
כאילו שזה ממש מה שטורד את דאגתי.
לילה טוב.
לא תשאי שמי לשווא 117566
אתם העוברים בין המילים העוברות* 117623
אם כבר מילים, אז לשי שמם:

איך הוגים את שם המשפחה שלך, והאם זה קשור עם שורש ש-מ-מ?

-------

* מחמוד דרוויש, אזא"מ (מזמן. פעם זה עורר סקנדל אדירים. היום מי זוכר)
הערות שונות 118046
"פרשנות החוקה נעשית בשרירות על ידי השופטים" - זהו משפט שאני עומד מאחוריו והוכחתי אותו היטב במאמר.

בחירות 2000 אינן אומרות דבר בעד החוקה. אם היה קורה דבר דומה בישראל, שאין בה חוקה, גם אז לא הייתה פורצת פה אנרכיה. או שהיו סופרים את כל הקולות או שהיו עושים בחירות חוזרות. האפשרות שביהמ"ש העליון בישראל היה מכריע את הבחירות (מן הסתם לטובת השמאל) אינה סבירה שכן ביהמ"ש העליון פה הוא חלש מדי.

כאמור, אני מסכים שאין מקום לחוקה לא היום, ואולי גם לא בכלל.
מריח כמו תעמולה נגד שינוי 118239
אבל האף שלי סתום <סניף> אז יכול להיות שאני טועה.

לכל מערכת חוק יש את החסרונות שלה, אך האם האמריקאים לא במצב טוב יותר מאתנו בזכות החוקה שלהם?
בואו נבדיל בין החוקה עצמה ובין החוקים המאוגדים בה (בארה"ב למשל); כלומר, לא כל חוקה היא זהה לזו של ארה"ב ונוכל ללמוד מטעויותיהם...
עבודה ושרות 119840
במחשבה שניה... למה לא ששרי הכנסת יעשו את עבודתם ויהיו נאלצים להפגין נוכחות בכל קריאת חוק.. כמובן.. שיעשו את העבודה שהם נבחרו לשמה.
עוד משהו.. חוקה לפי דעתי אמורה להיות קצרה יותר ובסדר ההפוך מרשימת החוקים המפורסמים בכתבה זו.
פשוט לא נכון !!! 125405
בחלק לא קטן של הדוגמאות שאתה מביא מהחוקה האמריקאית אתה מבצע שפיטה מוסרית הניתנת לדיון ואין בה כדי להוכיח את נחיצותה ו\או יציבותה של חוקה.
בקשר לטיעונים המכניים כמו למשל שמספר חכי"ם קטן יכול היום לעגן את חוקי היסוד לחוקה, הרי שאתה מכוון לדעת המצדדים בחוקה. אם יעשו זאת הדבר לא יעמוד בבג"צ ואם יעגנו ברוב גדול מ80 חכי"ם הרי שהדבר לגיטימי.
בענין מתן כח יתר לבג"צ בגלל פירוש מרחיק לכת של החוקה, הרי כפי שהיום מעבירים חדשות לבקרים חוקים עוקפי בג"צ עם 3 חכי"ם, הרי שגם במצב של חוקה יכולים לחוקק חוקים עוקפי בג"צ רק עם 80 חכי"ם. מכאן שכל המערכת יותר יציבה ומערכת האיזונים בין הרשויות תהיה פחות תנודתית ותזזיתית.
דור אחד או שניים של מערכת כזו תחלחל לתודעת הציבור ואורח חשיבה דמוקראטי יותר כמעט מותנה כמו בארה"ב יביא גם לאיחוי, חלקי לפחות, של הקרעים בתוכנו.
שאלה 591014
שלום לכולם,
שאלה קטנה לי אליכם ואשמח לקבל עליה כמה שיותר תגובות...
במידה וכן יכוננו חוקה בישראל מה יהיה מצב הנשים(בצבא, בעבודה וכדומה)
מה אתם חושבים? מצבנו ישתפר או לא?

שבת שלום לכולנו!
שאלה 591171
השאלה שלך היא אחת הסיבות שלא במהרה יכוננו חוקה בישראל.
שאלה 591174
או אף פעם.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים