מזל 1671
מספרים על נפוליאון, שהיה בוחר את הקצינים שלו לפי מידת המזל שנודעה להם. האם זו גישה מופרכת?
פרט מתוך "נפוליאון בחדר־עבודתו", מאת ז'ק לואיס דויד (1812)
תורשה, סביבה ומזל

מזל זה כאשר קורה משהו בלתי צפוי, טוב או רע.

המצב שלנו בעולם נובע מגורל (האופי והכישורים שלנו - תורשה); ממקריות (התנאים והמקום שלתוכם נולדנו - סביבה); וממזל (הסיכויים שיקרה משהו לא צפוי).

המזל מייצר יותר שוויון. לפחות תקווה לשוויון. הגורל (תורשה) והמקרה (סביבה) הם מוחלטים. יש כאלה שנולדים יפים ועשירים ולא נותר לנו אלא להתחתן איתם. עם זאת, עצם ההשפעה של גורם אקראי, מותירה מקום לסיכוי, קטן אבל אפשרי, שיקרה משהו טוב מאוד גם לשאר בני האדם. לחילופין, ליפים ולאמיצים יכולים לקרות הרבה דברים רעים, כפי שניתן בלי ספק ללמוד מאופרות הסבון.

המזל מאפשר תקווה. התקווה עצמה (גם אם אין לה סיכוי הסתברותי גבוה) הופכת את החיים לנעימים יותר עבור אלה שלא שפר עליהם גורלם.

בזמנים ובסיטואציות "רגילים", ליכולות ולמאמץ תהיה חשיבות רבה יותר. כשתהליכים קורים באופן "נורמלי", "לפי התוכנית" - חשיבותו של המזל קטנה יותר. המשמעות של זמנים "נורמליים" היא שאנשים יכולים לממש את הפוטנציאל הגלום בהם בסבירות גבוהה יותר.

מצד שני בזמנים לא יציבים, תקופות של מהפיכה, מלחמה, מהומות, אסונות (מעשה הטבע או מעשי ידי אדם) מה שיקרה לאנשים יהיה הרבה יותר תלוי במקריות, ולמזל יהיה תפקיד יחסי הרבה יותר חשוב.

להלן התחזית

מזל זה משהו שלא ניתן לחזות, משהו שאינו בר תכנון, כיון שהוא מגיע כנגד הסיכויים ומשנה את מצבנו.

לחלות בשפעת זה עניין של מקרה, זה דבר שקורה לאנשים די הרבה. לחלות בשפעת ערב הופעת הבכורה שלך בנגינה על מסרק זה חוסר מזל, בגלל אלמנט הסיכוי - הסיכוי שהשפעת תגיע דווקא בערב הבכורה.

פצצת האטום השניה במלחמת העולם תוכננה להיות מוטלת על העיר קוקורה, אבל בגלל שהיה שם מעונן, המטוס המשיך לנאגאסאקי. מזל טוב לתושבי קוקורה בגלל עננים לא צפויים בבוקר ההפצצה.

בעולם רציונלי אנחנו רגילים לסיבה ולמסובב. לכן, כשקורה משהו טוב או רע לא צפוי, אנחנו שואלים "למה זה מגיע לי?". האמת היא שאין לכך סיבה מוסרית. זה קרה במקרה, למרות ההסתברות הנמוכה שזה יקרה. המזל הוא לא הוגן.

איזה מזל, התחיל לרדת גשם

כאשר קורה משהו בלתי צפוי, שלא ניתן לחזות, יכולות להיות לכך שתי סיבות: הסיכוי ההסתברותי וחוסר במידע. כיון שקיים סיכוי נמוך לזכות בלוטו, אי אפשר לתכנן על זה. לכן אם זוכים זה מקרה של מזל טוב. אבל, וזו נקודה חשובה, גם לחוסר במידע יש אותו אפקט כמו להסתברות אקראית. כאשר אין לנו מידע מלא, הבחירה היא כאילו אקראית ונתונה למזל, למרות שבפועל התהליך יכול להיות לגמרי דטרמיניסטי.

למשל, נניח שאנחנו נוסעים למקום לא מוכר ומגיעים לצומת דרכים מסועפת. הבחירה שלנו כיצד להמשיך היא אקראית. אם בחרנו בדרך הנכונה נראה שיש לנו מזל. גם אם אנחנו בדרכנו לרומא (שכל הדרכים מובילות אליה ממילא) זה עשוי להיראות לנו כמו מזל, אבל זה לא בהכרח נכון, כי כל בחירה הייתה מביאה אותנו לרומא. מערכת הכבישים לא משתנה בפועל, חוסר המידע שלנו לגביה הופך אותה עבורנו לאקראית ותלויה במזל.

היכן שהידע, ההגיון והיכולת לחזות נעצרים, המזל משחק תפקיד חשוב יותר. כיון שהידע שלנו לקוי וחסר תמיד, למזל יש חשיבות לא מבוטלת. לכן כאשר אנו מבצעים החלטות רציונליות בתנאים של מידע לא מלא, אנו נתונים לחסדי המזל.

איזה מזל שהייתה לי מטריה

החלטה רציונלית בתנאי אי־ודאות נעזרת באינטואיציה, ואינטואיציה היא תכונה שעוזרת לנו להשלים תמונה במצב של מידע חסר. אז מי שלא ניחן בתכונה של אינטואיציה טובה, "אין לו מזל". כאן לא מדובר בחוסר מזל שנובע מהסתברות אקראית, אלא ביכולת נמוכה יותר לפירוש של מצבי חוסר ודאות.

אם נעמי שמר הסתכלה מהחלון, חשה אינטואיטיבית שעומד לרדת גשם באותו בוקר, ועקב כך לקחה איתה מטריה, זה לא בדיוק מזל. זה שירד גשם בדיוק כשנפגשה עם בחיר ליבה זה מזל, זה שהייתה לה מטריה - זה לא מזל, זו אינטואיציה טובה.

במאה השבע־עשרה ערך גארסיאן אנלוגיה בין התמודדות עם בעיות בחיים להתמודדות במשחקי קלפים. לטענתו, שחקני קלפים (מהמרים), כשירים יותר להתמודדות עם בעיות אמיתיות מהחיים בגלל יכולתם להתמודד עם האקראי. פסקל אפילו הרחיק לכת וכתב שאמונה באלוהים צריכה להיות פועל יוצא של לקיחת חישובי הסתברות במהלכים שעושים בחיים.

מקס פריש הפך את עולמו הרציונלי וההגיוני של "הומו פאבר" שלו בעזרת תפנית עלילתית שמקורה בהסתברות אקראית והצליח להציג את כל טיעוני הרציונליזם המשכנעים של גיבורו ככלי ריק.

בעולם דטרמיניסטי לחלוטין, עם חוקים ברורים, יש לשחקני שחמט מוכשרים יכולות תפקוד מופלאות. אבל בעולם האמיתי, זה עם האלמנט האקראי, יש יתרון לשחקני שש־בש טובים. הללו מוכנים טוב יותר להתאמת האסטרטגיות שלהם לתוצאות אקראיות.


שחקני שש־בש באיור מימי הביניים



נפוליאון בחר קצינים עם מזל. יש כאלה שאומרים עליהם שהמזל הולך איתם לכל מקום. אולי מה שאנחנו רואים מהצד כמזל (בגלל חוסר מידע שגורם לתופעה להיראות כמקרית) הוא בעצם יכולת לתפקד נכון יותר בתנאים של חוסר מידע - יכולת אינטואיטיבית לזהות ולבחור את הדרך הנכונה בצומת המסועפת.

אלוהים, תן לי טיפת מזל

כיצד אפשר להשפיע על המזל, בנוסף לפנייה נרגשת לאלוהים?

אמונות טפלות מנסות להשפיע על המזל, אבל אם המזל הוא אכן אקראי, לא ניתן לסמוך עליהן במאה אחוז. אולם לפעמים "תחושת בטן" (היום זה יום המזל שלי) יכולה להשפיע פסיכולוגית על ביצועים ולקדם הצלחה.

מכיוון שלמזל יש אלמנט הסתברותי, ניתן לשנות את הסיכויים: יהיה בלתי אפשרי לזכות בלוטו בלי לקנות כרטיס. יהיה אפשרי (אם כי יצריך מזל) אם כן קונים כרטיס. אפשר להקטין את החשיבות היחסית של תוצאת המקרה - למשל על ידי ביטוח. עדיין קיים אותו סיכוי לגניבה, אבל קטן הסיכוי להישאר בחוסר כל. אפשר גם להקטין את ההסתברות האקראית עצמה - יש פחות פורצים שיודעים לטפל במנעול משוכלל יותר. כמובן, באותם מקרים שבהם חוסר מידע מתחזה לאקראיות, איסוף מידע יקטין בהכרח את התלות במזל.

ואפשר להעזר באנשים בעלי אינטואיציה טובה, אנשים שיודעים להתמודד עם חוסר מידע. אנשים עם מזל. הייתכן שנפוליאון פשוט חיפש שחקני שש־בש טובים?
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

שחקני שש-בש טובים יש בצה''ל, מה שמסביר... 178907
נהניתי לקרוא.
כוחות פסי 178913
כאן המקום להזכיר את ספרי ''המרחב המוכר'' של לארי ניבן, בהם במשך מאות שנים מפעילים חייזרים דו-ראשיים ודיסקרטיים (באמצעות קונספירציה ומניפולציה של תוכנית ממשלתית להגבלת הרבייה) תוכנית השבחה גנטית סודית על המין האנושי שמטרתה לפתח גזע אנושי ממוזל יותר.

אני חייב לציין שהספרים הרבה יותר טובים ומעמיקים ממה שעלול להיראות לעין על פי תוכן התגובה הסנסציונית והצהבהבה שלי.
כוחות פסי 178924
אין להם באמת שני ראשים לPuppeteers. זה רק שתי זרועות עם איברי חישה.
חוץ מזה, ראית לאן הגיעה זאת שהיה אמור להיות לה הכי הרבה מזל. (שישה דורות רצופים של זכיה)
כוחות פסי 179071
Read carefully the “Ring World”
She got to the right place- she found the love-of-her-life, because the luck was for her, not for the team or for the team mission!

כוחות פסי 179082
נו טוב, אני לא הייתי מתחלף איתה.
כוחות פסי 179110
Why?

ספויילר! 179112
היא לא נהפכה למגונן או משהו כזה?
ספויילר! 179142
אוי, לכתוב ספויילר בכותרת זה לא עוזר בכלום. מי קורא את הכותרת לפני הגוף?
אני 179143
ספויילר!
ספויילר על עולם טבעת? 179243
מי פה לא קרא כבר?
התקווה - סכנה 178917
שווה להזכיר את שפינוזה שכתב על התקווה שהיא מצב לא בריא ומסוכן, משום שהיא נובעת מחוסר במידע.
מה ההבדל? 178925
למה להוולד עם גנים טובים ולסביבה טובה (ורצוי גם להורים עשירים) זה לא מזל נטו?
מה ההבדל? 178952
בעברית המילה מזל משמשת בשתי משמעויות.

כדי להבדיל, השתמשתי כאן במושג "מקריות" עבור המילה Fortune. המזל שמופיע במאמר הוא במשמעות Luck - משהו שקורה כנגד הסיכויים. אדם יכול להיות בר-מזל (Fortunate) ולהיוולד לחיים קלים יותר, וגם בר-מזל (lucky) בזה שזכה בפיס.

במקרים קיצוניים כאשר התוצאות האפשרויות חמורות מאד, אנו עשויים להתייחס למזל מהסוג השני גם אם הוא בא עם הסיכויים ולא כנגדם. למשל ברולטה רוסית הסיכוי למות בלחיצה הראשונה על ההדק הוא רק אחד לשש. אם זה לא קרה - רוב האנשים יגידו שהיה להם מזל.
מה ההבדל? 178976
בהנתן שיש אנשים עם גנים טובים ו/או עשירים שגרים בסביבה טובה, ומעוניינים בילדים, יוולדו ילדים בתנאים טובים.

בהנתן הגרלה שבה קיים כרטיס זוכה, מישהו יזכה בהגרלה.

בהנתן מטען עם X חלקי מתכת יכולים להפגע (מרסס) לכל היותר X אנשים. (ובד"כ פחות)

בכל המקרים הסיכוי להיות בני מזל הוא קטן, אבל מישהו צריך לזכות, ובעיניו או בעיני הסובבים אותו הוא בר מזל, כי דוקא הוא נולד להורים הנכונים או במקום הנכון, דוקא הוא זכה בפיס, דוקא הוא יצא ללא פגע מפיגוע.
מה ההבדל? 178983
אני חושב שלהיוולד במקום הנכון ולהורים הנכונים זה מה שקובע "מי אתה" ואז המזל משפיע על "מה שקורה לך". אם אני אשאל מושגים ממקום אחר – העצם (אני) נושא עליו את התכונות (מזל). אבל אי אפשר לדבר על התכונות ללא העצם שנושא אותן.
מה ההבדל? 178984
זאת גישה מאוד בעיתית (לדעתי). בחנות יש חבילות של קוביות משחק. הגישה שבכל קוביה כבר מקופלת כל תוצאות ההטלות שהיא אי פעם תראה היא אמנם לא בת הפרכה, אבל גם לא שימושית במיוחד. עדיף ( פרקטית) להניח שכל הקוביות הן זהות בתכונותיהן, אבל ההטלות הן אקראיות.

אגב, נדמה לי שקראתי פעם באייל משהו על PREDESTINATION -אמונה שכל אדם נולד כשמקומו בגהינום או בגן העדן נקבע מראש, אבל רק דרך מעשיו אפשר לזהות לאיזה קבוצה הוא שייך. זה מזכיר את הגישה שלך.

אני חוזר, אי אפשר להפריך את הגישה שהיצגת, אבל כמות הכבודה‏1 התאורטית שצריך לסחוב כדי לעבוד עם גישה כזאת היא עצומה ( תאר לך- אינך יכול לטעון ששתי קוביות הן בעלות תכונות זהות מבלי לפרט גם את העבר וגם את העתיד שלהן).

1ניסיתי לתרגם את המונח BAGGAGE.
מה ההבדל? 178985
אתה לוקח את זה לכיוון מעניין, אבל רחוק יותר משכיוונתי. התכונה יכולה להצטרף או להשתנות במהלך החיים. העצם ''אני'' יכול לשאת את תכונת ה''שליו'' או ''עצבני'' בזמנים שונים, ועדיין להישאר ''אני''. אבל לא יכול לשאת את תכונת ''אני נולדתי להורים שלי'' או את תכונת ''אני נולדתי להורים של מישהו אחר'' ולהיות אותו ''אני''.
מה ההבדל? 179002
האם Predestination הוא בעצם הבסיס לקלוויניזם (ואולי גם לתיאוריית בני האור ובני החושך של משה קרוי)?
מה ההבדל? 179009
לצערי חיפוש על המונח באייל לא העלה תוצאות, אבל אכן מדובר באיזה פתיל בנושאים הללו.

אגב, מבחינה מתמטית גרידא, יש הבדל בין המצב שכל התכונות נקבעו מראש אבל חולקו באופן אחיד, ובין מצב שכל אלמנט בצביר מגריל בכל רגע האם הוא ''בן-אור'' או ''בן חושך''. תארו לכם גז שחציו חלקיקים כבדים וחציו קלים- יווצר שיווי משקל כזה שבאופן טיפוסי, הקלים הם מעל הכבדים. לעומת זאת, אם כל מיקרו שניה החלקיק משנה את משקלו- לא תיווצר חלוקה כזאת. באנלוגיה לקלויניסטים(אם אני מבין את הדוקטרינה נכון) סביר שבקרב ההולכים לכנסיה ישנם יותר בני אור מאשר במועדוני לילה. דוקטרינות אחרות עשויות להאמין באפשרות החזרה בתשובה והרצון החופשי, אפילו לחוטאים גמורים.

הפרשנות שנתתי לתגובה של יהונתן היא קצת יותר מפותלת- אין החלטה גורפת של קל- כבד מראש, אלא את רשימת המצבים קל-כבד שכל חלקיק מקבל בכל נקודת החלטה. כאמור, מכיוון שתכונות הרשימה אינם ידועות, ההסטוריה של החלקיק אינה מעניקה אינפורמציה על הפעולות העתידיות.
מה ההבדל? 179261
רעיון הפרה-דסטינציה הוצע ע''י אוגוסטינוס (ככה, קצת לפני קלוין, כנראה גם לפני קרוי), אצלו מדובר על קביעת אזרחי ''עיר האלוהים'', בניגוד לשאר בני האדם אשר שייכים רק ל''עיר הארצית''. רק אזרח עיר האלוהים יכול לדעת כי הוא אכן כזה, וזאת על סמך קיומה של האמונה באלוהים - לפי אוגוסטינוס, עצם האמונה באל מעידה על הענקת חסדו של האל, לפיכך אם אדם מאמין אמונה שלמה וכנה, יש בכך הוכחה להיותו אזרח בעיר האלוהים. ההחלטה מי ממוין לאן נעשית מראש, אך תוצאה ברורה של חוסר הודאות בענין היא נסיונות הנוצרי המאמין להוכיח לעצמו כי הוא אכן מאמין וזכה בחסד האל, ומוטיבציה זו תורמת לדבקות המאמינים.
אכן 179272
למיטב זכרוני התשובה לשאלתך היא חיובית.
דווקא והכרה אינדיוידואלית. אנחנו גם צופים מהצד וגם משתתפים 179711
משום שאנחנו גם משתתפים, אנחנו אומרים "דווקא" כאשר ארוע בעל סבירות נמוכה נפגש איתי. לגבי אחרים אנונימיים אין "דווקא" וזאת משום שהאנונימיים נימצאים בשדה הנצפה מהצד. מאידך כשאנו מכירים שם מישהו, למשל את אביהו, שוב חוזר ה"דווקא". מה כאשר במרחב המשתתפים (למשל בהגרלה) אנו מכירים שני אנשים?
דווקא אחד ממכרי זכה! (אבל במילא מישהו היה זוכה).

ואם אנו מכירים 60% מהאנשים? (למשל כשיש 100 משתתפים? כאן כבר לא. כשמכירים הרבה אנשים, אין הרבה הפתעות. פשוט ל-‏3 אנשים יש סיכוי נמוך לזכות, ול-‏60% סיכוי גבוה. אז רגע, למה אמרתי את המובן מאליו?

האם ככל שאני מעורב אישית עם יותר אנשים, כך אני מאבד את ראייתי היחודית, שלי ושל עמית או שניים כמשתתפים?

האם הקולקטיביזם בניגוד לראייה אינדיוידיאלית המדגישה את הדווקאיות של נוכחותי בעולם - מביא לאובדן של מידת מודעות עצמית?

שכן אם לא היתה לי כלל מודעות עצמית, הייתי רק צופה מהצד, ולעולם לא הייתי אומר "דווקא אני".
דווקא והכרה אינדיוידואלית. אנחנו גם צופים מהצד וגם משתתפים 179752
אם הזהות שלי היא בעיקר כחלק מקולקטיב, גם לקולקטיב שלי יכול להיות מזל - למשל בניגוד לקולקטיבים אחרים.
דווקא והכרה אינדיוידואלית. אנחנו גם צופים מהצד וגם משתתפים 179764
אבל כמעט לעולם אינך תופס קולקטיב "שהמזל עמד לצידו" בבחינת "*דווקא* לנו היה מזל", בניגוד ל"דווקא לי היה מזל" - ולמעשה הדבר תלוי בגודל הקולקטיב.

אם מדובר בלהקת רוק של 5 נגנים מתוך רבים אחרים הנבחרים להופיע בערוץ ה-‏2 וכיוצא בזה - אז עדיין זה ניתפס כמזל.
אך אם מדובר בניצחון צבאי בבחינת נס, של מדינה כלשהי (דהיינו קולקטיב גדול) בנסיבות קשות, נאמר "מזלנו שיחק לנו" אך לא נאמר "*דווקא* לנו היה כאן מזל ולא למדינות אחרות".

הסיבה לכך היא שפעולת קולקטיב ניתפסת ככוחנית, הפעלת מסה של אנשים. פעולה כוחנית הינה דרך לאלץ את המציאות, ויש כאן מקום מועט להסתמכות על תהליך אקראי. כאן, במידה שקרה משהו בניגוד לכל הסיכויים - הרי שהיה זה בבחינת "סיוע המזל" מומנט כוח *מתווסף*, ולא גורם מעצב *בלעדי*.
דווקא והכרה אינדיוידואלית. אנחנו גם צופים מהצד וגם משתתפים 179773
או שככל שהקולקטיב גדול יותר, יש פחות קולקטיבים אחרים שהם ברי-השוואה אליו, כלומר כאלו שיצאו מתנאי פתיחה דומים, אך סבלו מחוסר מזל.

עצם ההבחנה בקיום המזל מעוגנת בתפיסת עולם שמדגישה את השוויון הבסיסי בין אנשים. קו המחשבה הוא "לכולנו היה סיכוי שווה לזכות, ורק מוישה זכה". לולא תפסתי מראש את הסיטואציה ככזו שבה לכולם סיכויים שווים, לא הייתי מתפלא על זכייתו של מוישה.

מבחינה אבולוציונית, נראה לי שיש יתרון מסוים באופן ההסתכלות הזה. אם אנחנו מאתרים באופן טבעי את האנשים ה-"ממוזלים" בסביבתנו, ואם אנחנו שמים לב למעשיהם, נאסוף לבסוף מספיק אינפורמציה כדי לבדוק אם המזל משחק להם בעקביות. ואם כן, אולי נעבור לשלב הבא: ננסה להבין כיצד הם פועלים, ולחקות אותם.

באופן כזה מתן תשומת לב למזל, כלומר לאי השוויון במצבם של אנשים שונים שיצאו מאותם תנאי התחלה ופעלו באותו אופן (לכאורה), היא הצעד הראשון בדרך לאיתור אסטרטגיות פעולה שלא ידענו על קיומן, ושהאנשים ה-"ממוזלים" כנראה משתמשים בהן.
דווקא והכרה אינדיוידואלית. אנחנו גם צופים מהצד וגם משתתפים 179775
אבל שים גם לב שככל שסדר הגודל של קולקטיבים גדול יותר, כך יורדת הסבירות שיהיו אלה קולקטיבים זהים בוקטור העוצמה (מספר אנשים, יכולות, עושר כלכלי, פעילות יצירתית). כך, בעוד לגבי פרטים בודדים ניתן להניח, ביחס לסיכויהם בתהליכים אקראיים למדי או מורכבים מאד, פחות או יותר שוויון בתנאי מוצא, לא כך לגבי קולקטיבים.

על כן האקראיות או המורכבות הגדולה נותנת כביכול סיכוי שווה לכולם. בעוד בסיטואצייה הקולקטיבית-כוחנית לא מתקיים שוויון יחסי כזה. על כן נאמר בסיטואציה המתקרבת לאינדיוידואלית, ''מבין השוים לכאורה, דווקא אני זכיתי''. בעוד הסיטואצייה הקולקטיבית מצמצמת את גורם היחודיות, וניסים או חסד לא צפוי או גורם היחודנות הפרטני אינם ניתפסים כמעט כגורמים המשחקים במסגרתה.

על כן, אם שימת ליבנו נימשכת באופן טיבעי לקשב כלפי בעלי המזל (שלעולם אינם ישויות קולקטיביות), הרי זה במסגרת אוריינטציה אינדיוידואלית, השואפת אמנם להבין ולחקות פרטים מוצלחים.

יוצא שהקולקטיביזם הינו אמנם העדפת עקרון המסה על עיקרון המצויינות האינדיוידואלית. והיכן ששורה קולקטיביזם קיצוני, כגון בבריה''מ של סטלין, שררו תצורות פעולה אנטי אבולוציוניות, ניתן לאמר, שהביאו להשמדת הפרטים המובחרים ביותר כ''אינדיוידואלים מסוכנים'' ופגיעה לשנים רבות במאגר הגינטי של האומה הרוסית כתוצאה מהשמדה שיטתית של האנשים המעולים ביותר, אלה שניתפסו כבעלי מצויינות, מזל ויתרונות ''לא הוגנים'' - ולכן הילשינו עליהם יותר והביאו להשמדה שיטתית שלהם.
משמעות המלה מזל עפ''י הקבלה 179791
היא מהשורש נ.ז.ל. וזה השפע האלוהי שיורד בצינורות מהספירות העליונות אל עולמנו.
לצרפתים מזל קצר-טווח 178929
ה duke of rovigo גנרל Anne Jean Savary
בזיכרונותיו על מערכת 1813 - אחרי קרב דרזדן "...Fortune ceases to favour us" שהיא הייתה נקודת המפנה ב"מזל" של מלחמות נפולאון. בשביל הצרפתים, גברת המזל-Fortune, בעלת מקום כבוד, זכר לאלה פגנית של המזל. האם משתמע מהכתבה שהוא "קלט" "הבין" "הסיק" שהדברים מהנקודה הזו, מתחילים להתדרדר...
מזל 178930
הערת אגב, למי שמתעניין - דיברנו קצת על מזל והצלחה בחיים בדיון שמתחיל כאן תגובה 164813.

כל דיון על מזל מזכיר לי את כל "סיפורי 9/11" שמסתובבים כאן על מישהו שהיה אמור להיות שם בדיוק באותו הבוקר אבל מסיבה ממוזלת כלשהיא היה במקום אחר.
מטריה 178933
אה, וכמובן, לנעמי שמר לא היתה מטריה.
גורלו של אדם אופיו 178935
לא זוכר מי טבע את האימרה "גורלו של אדם-אופיו" (ניטשה?) אבל היא מוצאת חן בעייני.
גורלו של אדם אופיו 179248
בטוח שזה ניטשה?
גורלו של אדם אופיו 179252
כמדומני מדובר באפלטון
מזל שיש איל יפאני 178937
המפציץ היה בדרכו לעיר פוקוקה הנמצאת בצפון האי קיושו ולא קוקורה כפי שמופיע במאמר.
האמת היא כי לתושבי קוקורה יש מזל גדול שהעיר לא קיימת בכלל במציאות אחרת הם הם בטח היו נפגעים באיזו רעידת אדמה, טייפון או הרעלת סושי.
בקשר לשש בש 178941
מישהו עשה פעם חישוב (לא זוכר מי, זה היה לפני הרבה שנים שהראו לי את זה) ולטענתו, הזכיה בשש בש מורכבת מ 70% חישוב ו- 30% מזל.
במשחק אחד, זה הרבה מאוד מזל. בסידרה של משחקים עד 10, זה מעט מזל
חדשנות מדהימה 178963
בניגוד לעצתה של סבתי ז''ל, שנהגה להגיד ''אם אין לך משהו טוב להגיד, מוטב שתשתוק'' , אני אומר שהמאמר הזה הוא די שבלוני מבחינה רעיונית. לא הכל נקבע מראש, ולא הכל בשליטתנו. תובנה מרעישה.

מה שכן, הסגנון נחמד.
חדשנות מדהימה 178972
הנה הרעיון שהלך לאיבוד בסבך הסגנון הנחמד:

אפשר להתמודד עם אותו חלק של החיים שהמזל אחראי לו בצורה טובה יותר.

זה מצריך ניתוח של המנגנון או התופעה שאנחנו קוראים לה מזל. חלק מהניתוח הזה הוא בהכרח שבלוני, ויש לפצות על כך בעזרת סגנון נחמד, כך סבתא היתה תמיד אומרת.
חדשנות מדהימה 178973
הדגם בבקשה איך תושבי פוקוקה יכלו לצאת נשכרים מניתוח המנגנון של התופעה שאנחנו קוראים לה מזל.
חדשנות מדהימה 178978
מצוין! עצם הבחירה דווקא בדוגמא הזאת מראה שהניתוח הצליח.

יש הפרדה בין אותם מקרים שמשויכים לתופעה מזל והם בלתי ניתנים להתמודדות , לבין אותם מקרים שהאקראיות נבנית מתוך חוסר מידע, לבין אותם מקרים שיש לנו שליטה כזו או אחרת על פונקציית ההסתברות וההשלכות שלה עלינו.

לא פחות חשובה יכולת ההתמודדות עם סיטואציות מתוך הכרה באלמנט האקראיות והיכולת שלנו לפתח איסטרטגיות שיביאו את האלמנט הזה בחשבון.
פתיחה מסויימת ומוכרת בשחמט תזמין בדרך כלל אחד מכמה מהלכים קבועים שמוכרים בספרות. בשש-בש אין את התופעה הזאת, דווקא בגלל חופש הבחירה האיסטרטגית שמקנה אלמנט המזל במשחק.
חדשנות מדהימה 178986
ראשית, אתקן את עצמי ואומר שהתכוונתי לתושבי נאגאסאקי.

אתה מגדיר כאן מזל בצורה אחרת ממה שהשתמע במאמר שלך. הבנתי מהמאמר שלך שמזל הוא כל מה שאי אפשר לשלוט עליו באמצעות הכישרון וכולי. כלומר היכולת להוציא 6:6 בשש בש לא תלויה ביכולת לפתח אסטרטגיות שיתנו לנו שליטה על פונקצית ההסתברות. ה"יכולת" להוציא 6:6 - מזל
היכולת לנצח (בדרך כלל) בשש בש, למרות שהיריב מוציא יותר 6:6 ממך - כשרון.

כל נסיון לערבב בין שתי היכולות באמת גורם לבילבול, אבל דווקא במאמר אתה מבדיל היטב בין לקחת מטריה כאשר יש סיכוי לגשם( לא מזל), לבין הפגישה המקרית אם אהוב פוטנציאלי שאין לו מטריה(מזל).
חדשנות מדהימה 179028
אני שותף לדעתך.
מאידך גיסא, אני לא מוכן לפסול על הסף את הקונספט שיש מזל (במובן של יכולת "לשלוט" על אירוע רנדומי). כדי לבחון את האפשרות, צריך להציע איזשהיא הגדרה סבירה למזל ולעשות ניסוי.
ניתן למשל להגדיר אדם בר-מזל בתור אדם שבזריקת קוביה רנדומית (נניח, כשהקוביה נזרקת ע"י רובוט) מקבל תוחלת משמעותית גבוהה יותר מ-‏3.5. למעשה, הייתי מעיז ואומר שבניסוי שכזה רוב האנשים יתגלו כחסרי מזל... מאידך, יתכן שזה הגדרה רחבה מדי - למישהוא יש רעיונות אחרים?
חדשנות מדהימה 179030
אני מניח את ההנחה המקובלת ששליטה על אירוע אקראי כמו שתארת כאן הוא בלתי אפשרי. כל הנחה אחרת זורקת אותנו לכיוון הפאראפסיכולוגיה, כיוון שלא מעניין אותי לדון בו. מצטער.
חדשנות מדהימה 179060
אז למה ענית? יתכן שבכל זאת היית צריך להקשיב לסבתא.
אגב, אני דוקא מוצא עניין רב בהעלאת הנחות משעשעות. אבל יכול להיות שזה רק אני.
חדשנות מדהימה 179883
מאד מעניין אותי נושא המטריה, קרה לי לא פעם ,לקחתי מטריה כי אמרו שיהיה גשם ,אבל לא היה,לא לקחתי מטריה למרות שאמרו שיהיה גשם, ואכן התרטבתי,--חוסר מזל?או מה?
חדשנות מדהימה 179958
זה לא חוסר מזל, זה חוסר הסתגלות לעולם אקראי.

לוקחים מטריה קטנטנה ומתקפלת בתיק בכל מקרה (לא באוגוסט כמובן) ולא נרטבים. גשם זה כמו גודווין, הוא בטוח יבוא בסופו של דבר.

אם אנחנו בטוחים שירד גשם זלעפות (וגם יובש קצות הנעליים זה משהו שמאוד חשוב לנו) אפשר להצטייד במטריה ההידראולית והאולטרה דינאמית שלנו, שנפרשת על פני שלושה דונמים ומחירה כמחיר מכונית ספורט קטנה.
חדשנות מדהימה 179995
נראה שיש לך את כל התשובות :))))) איפה היית כשנרשמתי לעתודה.
לדעתי, הפתרון שלך יוצא מנקודת הנחה מאוד מקילה. לי ולהרבה גברים ישראליים הצורך בסחיבת מטריה מהווה כורח מרגיז - קטנטנה ככל שתהיה (אלא אם כן היא נכנסת בכיס של הג'ינס). יתר על-כן, ניסיוני עם החורף הישראלי מראה שלא בהכרח הגשם בא בסופו של דבר (אלא אם כן אתה מקפיד ללכת ללא מטריה :) ).
אגב, כדי להסתגל לעולם אקראי, הייתי ממליץ לך ללכת עם קפל"ד שכן הפיגוע הבא יבוא בסופו של דבר.

למתקדמים במרפי-אולוגיה - יש מספר הסברים דטרמיניסטיים לתופעה של שמיעת שיר מסויים ברדיו בסמיכות מיידית לאחר שזימזמת אותו לעצמך:
א. מקרים כאלו מושכים מאוד את תשומת הלב. ולכן משקלם היחסי נראה גדול ביחס למקרה המשלים (השיר ברדיו אחר מזה שאתה מזמזם) שאליו אתה לא שם לב בכלל.
ב. לפני שהתחלת לזמזם, אתה שומע את הרדיו בעוצמה חלשה מאוד, אך מספיק חזקה כדי לנטוע את הזמזום בתת-מודע שלך.
ג. השירים בגלגל"צ נבחרים מחזורית מתוך קבוצה קטנה עד כדי פעוטה. הסיכוי לזמזם אחד מהם ולשמוע אותו שוב הוא עצום.
חדשנות מדהימה 179997
ההסבר המעניין באמת (לשיר, לא למטריה) הוא דווקא עיקרון הסינכרוניסיטי של קארל יונג שהוזכר כאן בתגובה 179710

אמנם הרקע לתורה הזו הוא קוואנטי ולא דטרמיניסטי, אבל עדיין נחמד לחשוב שהתודעה המשותפת שלי עם העולם בכלל ועם עורכי גלגל"צ בפרט תדאג להוסיף את פיטר האמיל לפלייליסט.
בקשר לזמזום שירים 180047
קרה לי כמה פעמים שהלכתי עם חבר והייתה לי מנגינה בראש שפתאום הוא התחיל לזמזם.

הסבר אחד שהיה לי היה שהוא זמזם בקול נמוך ולכן המנגינה נכנסה לי לתת מודע.

ההסבר השני (ולדעתי היותר מוצלח) אומר כך:
המוח שלנו מקשר כל שיר לסיטואציה שבה שמענו את השיר. כאשר אנו נתקלים בסיטואציה דומה מיד עולה המנגינה בראשנו. לפעמים לשני חברים הסיטואציה של השיר היא זהה, ולכן באותו רגע אותה מנגינה עולה לשניהם לראש.
בקשר לזמזום שירים 180071
בוא ננסה רגע להרחיב לאותם מקרים שלא מדובר בשני חברים שהולכים יחד.

הנה מקרה לדוגמא מהשבוע האחרון: באחד מפרקי העונה החדשה של "חברים" (זה נחשב ספויילר הדבר הזה?) פיבי קונה באיביי נעלי בית של שנייה טויין. למחרת הקרנת הפרק אצל מישהו בבית השמיעו את טויין ברדיו. אפשר לנסות ולהתחקות אחרי ארוע משותף שגרם למקריות הזאת, למשל - העונה החדשה של הסדרה הגיעה לחנויות, עורך התוכנית ברדיו בדיוק ראה את אותו הפרק השבוע ונזכר בזמרת.

אפשר גם להתייחס לזה בקונספט המוכלל של יונג ולנסות לבדוק היכן הסיבה והמסובב. האם העובדה שקיימת איזו שהיא תודעה משותפת השפיעה על המאזין ועל העורך המוסיקלי בוזמנית, או שאולי אפשר להפוך את זה ולומר שהפופלריות של "חברים" היא היא שיוצרת את התודעה המשותפת, או לכל הפחות מכנה משותף של הקשרים שהמודל של יונג עשוי לתאר אותו בהצלחה.

בהשלכה למקרה הפרטי שתיארת, האם העובדה שאתה וחבר שלך חלקתם את אותן סיטואציות שמקושרות לשירים מסויימים "יצרה" אצלכם תודעה משותפת? או שהתודעה המשותפת הזאת קיימת אצלכם באופן בלתי קשור ודוחפת אתכם לזמזם את אותם שירים? (ויסלח לי יונג, אני בוחר כאן לרדת מהקונספט האוניברסלי של התודעה ומחבר רק שני חברים. ככה זה. עולם קטן).
בקשר לזמזום שירים 180178
אני שומעת את שניה טווין גם סתם ככה. האם אני חלק מהקונספירציה?
בקשר לזמזום שירים 180197
לא, אבל כדאי שתפני לייעוץ מקצועי :-)
בקשר לשרשור זימים 180182
בעבור ההדיוטות, תוכל להסביר מהו עקרון ה-Synchronicity, מהי תודעה אוניברסלית, ומה קוואנטי בזה?
בקשר לשרשור זימים 180184
גם אני אשמח
שרשור זה דו-חי? 180186
הנה אחד טוב:

אחד טוב? 180190
אוי ואבוי. נראה כמו סלט לא מעורר תיאבון במיוחד. יחסות, דואליות גל-חלקיק, complementarity, מסה-אנרגיה, 4-ווקטורים, ניים-דרופינג היסטרי, ואנלוגיות מבולבלות לחומר לעומת נפש. ציטוטים חצי-מקריים:

Bohr's idea of complementarity is especially interesting to Jungian psychologists, for Jung saw that the relationship between the conscious and unconscious mind also forms a complementary pair of opposites.

Indeed, just as the wave is the unobserved aspect of the quantum and the particle is the observed aspect, so the unconscious is the unobserved aspect of the psyche and the conscious is the observed aspect. Moreover, the wave is continuously spread throughout space, while the particle has a limited location. Similarly, Jung states that:

"The area of the unconscious is enormous and always continuous, while the area of consciousness is a restricted field of momentary vision."

Thus, synchronicity essentially involves the manifestation of meaning in the sense of an unconscious compensation that serves an individual's process of individuation toward wholeness. Nonlocal correlations between quanta, in contrast, are connections between two physical events, and do not involve a manifestation of inner psychological meaning.

אם עלי להבין מהעמוד הנ"ל מה זה synchronicity, כנראה שנכשלתי. לא שאין בעיות מרתקות בנושא המדידה בתורת הקוונטים (ע"ע דיון 1177 והמשכיו) , אבל להשליך כל זאת על פסיכולוגיה? אולי אפשר, אבל דרוש יותר מגבב מילים כזה כדי לשכנע אותי.

בתור תגובה, אתרגם תרגום חופשי פסקה של אבנס הארל מתוך, איך לא, מאמרו על "Science Wars" והטררם סביב מאמרו של סוקאל והספר Higher Superstition:

"מגוחכים במיוחד הם המבקרים הרבים המנופפים במינוחים מדעיים ברוב סמכותיות, בעודם מגלים לכל בעל הכשרה מדעית שאין להם שמץ מושג על משמעותם של מינוחים אלה. במתמטיקה, הם נטפלו למושגים אופנתיים כמו כאוס ואי-לינאריות ושגו בהתלהבות בהבנתם... שטויות דומות הם מלהגים על פיסיקה יחסותית וקוונטית..."‏1

אבוי 180221
ניסיתי לחסוך לעצמי עבודה ועוררתי את חמתך.

ראשית, הנה התשובה לשאלה המקורית שלך (תגובה 180182):

סינכרוניסיטי זה כאשר ארועים שאינם קשורים זה לזה באופן סיבתי קורים יחד למרות שההסתברות לכך נמוכה מאד וכאשר יש לעובדה הזאת משמעות.

קארל יונג ניתקל בתופעות כאלה במהלך עבודתו הפסיכיאטרית וניסה לקשור אותן לאיזו תודעה משותפת שיש "לעולם".

דיונים שנערכו במאה הקודמת סביב תורת הקוואנטים, נושא חוסר הלוקאליות והקשר האפשרי בין התודעה לעולם הריאלי גרמו ליונג לנסות לקשור בין התנהגות עולם החומר לעולם הנפש.

----------

פסיכולוגיה היא תורה, לא מדע. כל דבר שקשור בראייה הסובייקטיבית שלנו לא יכול להיות מנותח בכלים מדעיים, אובייקטיביים.
אשר על כן, ניתוח של קונספטים מהסוג שמתואר לעיל בראיה מדעית גרידא, נדון לכשלון.

כמובן שיכול אדם לבוא ולומר "אם זה לא מדע זה לא מעניין אותי" ולנער את חוצנו מכל הנושא. אבל אם הנושא כן מצליח לעורר את הסקרנות האינטלקטואלית, חייבים לגשת אל הנושא מתוך סביבת המחיה שלו. במקרה של פסיכולוגיה, מילים ותיאורים, לא משוואות.

כותב המאמר שהבאתי אליו את הקישור הוא בוגר אוניברסיטת סטאנפורד בפיסיקה ומוסמך אוניברסיטת וושינגטון במתמטיקה. קשה להניח שאין לו שמץ של מושג לגבי משמעות המונחים שהוא משתמש בהם.

עם זאת, הרעיונות שמדובר בהם אכן מכילים הרבה מושגים, שגם כאשר הם מוכרים לקורא, מהווים קריאה לא פשוטה. הניסיון לעקוב אחרי האנלוגיה והקישור האפשרי בין התחומים הוא יותר מהכל תהליך של חשיבה, לא של הבנת הנקרא.

חשוב לזכור שמדובר במודל, המודל מחזיק מעמד כל עוד הוא יכול להסביר את הדברים שהוא בא למדל. במקרה הנוכחי, מעבר ליכולת להסביר יש גם חשיבות למודל הזה כקרקע לחשיבה וגרוי אינטלקטואלי, נכון לא לגמרי מדעי (בגלל מהות הפסיכולוגיה) אבל בהחלט אחד כזה שניתן להשליך אותו על חיי היומיום. (ומה יותר יומיומי משנייה טווין?)

----------

יותר מהכל, אני מקווה שהצלחתי לשכך את חמתך.
אבוי 180228
חמתי? חלילה - אינני כועס כלל...

ראה, אין כל פגם בתאוריה שאין בה משוואות, אבל כדי שסקרנותי תתעורר עלי להבין את הנאמר. דומני שאינני צר אופקים במיוחד, אך אם אקרא ספר פסיכולוגיה ברומנית לא אוכל לפרש את הטקסט. באופן דומה, אינני מבין את ההיגד:

"סינכרוניסיטי זה כאשר ארועים שאינם קשורים זה לזה באופן סיבתי קורים יחד למרות שההסתברות לכך נמוכה מאד וכאשר יש לעובדה הזאת משמעות". הסיפא של המשפט לא ברור לי: אני יכול באותו אופן לומר "זנייטה-מונדטה זה כאשר להקת אווזים עפה בשמיים וכאשר יש לעובדה זו משמעות". האם הבנת מהי זנייטה-מונדטה? האם תדע לזהותה אם תיתקל בה? כך בדיוק אינני מבין מהי סינכרוניסיטי. פסקת הסיום של החיבור של מקפרליין אליו הפנית, למשל, היתה יכולה להיות כתובה בסינית ולהשיג ממש את אותו תוצא על התודעה שלי.

יש בתורת הקוונטים אפקטים לא לוקליים, אבל תסכים אתי שדרוש יותר מאשר ציון עובדה זו לצד העובדה שלפעמים אנשים חושבים על אותו שיר כדי שיהיה כאן באמת משהו שראוי לדיון - מודל, תאוריה, שבב רעיון שאפשר גם לעשות איתו משהו.

לגבי כותב המאמר - אני משתדל לשפוט טקסטים עפ"י תוכנם, לא עפ"י הרזומה של הכותב.

"חשוב לזכור שמדובר במודל". מה המודל? מה הוא בא למדל? "...כל עוד הוא יכול להסביר..." מה הוא יכול להסביר? "ניתן להשליך אותו על חיי היומיום" - איך? שאלה: האם ייתכן שמודל הסינכרוניסיטי *איננו* נכון? תוכל לתת דוגמה למצב בו תיווכח שהוא אכן לא נכון? או שאין כאן בכלל נכון ולא נכון, רק קרקע לחשיבה?

--

יותר מהכל, אני מקווה שתסכים איתי שגלי עטרי הרבה יותר יומיומית משנייה טויין.
אבוי 180261
"יש לעובדה הזאת משמעות": לעובדה שהם קורים יחד. משמעות תודעתית.

למשל, להקת האווזים עפה בשמיים ולגלי עטרי יוצא תקליט חדש באותו זמן. אין לעובדה ששני הארועים האלה קורים יחד שום משמעות בעיני אף אחד (כן, ברור לי שתיכף ומיד יופיע האייל האלמוני שיש לעובדה הזאת משמעות רבה בעיניו ויעמיד אותי על טעותי).

בחורה יושבת בבית קפה ומזמזמת לעצמה שיר של שנייה טוויין, עובר שם עלם חמודות שבדיוק נזכר בשיר הזה קודם לכן בלי כל קשר, רואה בכך סימן לכך שהם שתי נפשות תאומות ומציע לה נישואין. לעובדה ששניהם זמזמו לעצמם את אותו שיר ביחד יש משמעות רבה בעיניהם.

מה עשוי היה לחבר את התודעה של הזוג הצעיר והמקסים הזה למרות שהם שוכנים בגופים פיסיקליים נפרדים? הא לך תופעה לא לוקאלית. ניתן אולי לקשור בין תופעות שאנחנו רואים בעולם הפיסיקלי לבין תופעות מהעולם התודעתי.

הדוגמאות שמביאים יונג ופאולי הן מורכבות יותר מזימזום שירים (דוגמאות של תודעה מהטיפולים הפסיכיאטריים שערך יונג), אבל עדיין אין בהן כמובן הוכחה אובייקטיבית. יש כאן בעיקר קרקע לחשיבה. איזשהו בדל של חשיבה "יומיומית" על הרקע הזה נמצא למשל בפסקה השנייה של תגובה 180071.

---

גלי עטרי, בטח שגלי עטרי, אין בינינו ויכוח בכלל. (אני מודה שאם היית מכניס לתמונה גם את ג'ניס ג'ופלין ואת אנני האסלאם, החיים היו מסובכים יותר, אבל היה לך את שאר הרוח להשאיר את זה ברמה של טויין. עניין של תודעה).
אבוי 180389
הבעייה נמצאת בקפיצה שלך מהפסקה השלישית (בה לשניהם נדמה) לפיסקה הרביעית (בה אתה מניח שזה לא רק נדמה, אלא משהו שבאמת קרה ורק שואל ''איך'' או ''מה עשוי''). לדעתי, משהו נפל בין הפסקאות.
אבוי 180275
יש נקודות למי שיודע מה הקשר בין סינכרוניסיטי לזנייטה-מונדטה?
אבוי 180530
12, ועוד 2 בונוס אם הוא זוכר, בלי גוגל, את השמות (האמיתיים!) של חברי הלהקה.
אבוי 180552
מה הבעיה?

---------------------------------
ל.ב.פ, נצמדת לתקווה שנובעת מכך שפוליס אף פעם לא התפרקו.
אבוי 180554
מ'זתומרת מה הבעיה? זו שאלת טריוויה (נכון, לא קשה במיוחד, ולכן רק שתי נקודות). אם יודעים, אז יודעים...
אבוי 180563
בוא נראה... אנדי סאמרס, גורדון "שלום אני סטינג ופעם עשיתי אחלה מוזיקה אבל עכשיו אני כבר זקן אז אני עושה מוזיקה של זקנים" סאמנר, ו... המממ... לא זוכר את השלישי.
נקודות אקסטרה: אאוטלנדוס ד'אמור ורגאטה דה-בלאנק.
אבוי 180586
גורדון מתיו סאמנר, אגב, וסטיוארט קופלנד האלוהי.
פוליס 180596
נכון בדיוק, כולל התואר "אלוהי". מתופף מדהים באמת. רק מבעס קצת שגם סטינג וגם הוא קצת (הרבה?) שונאים אותנו, כמדומני (אין לי מידע לגבי אנדי סאמרס). במקרה של קופלנד זה כנראה נובע מהסביבה בה גדל, במקרה של סטינג אין לי מושג למה.
פוליס 180639
מי זה אותנו ולמה שונאים?
פוליס 180640
סטיוארט קופלנד גדל בלבנון, שם הוצב אביו מטעם ה- CIA. לפי מה ששמעתי, שם הוא גם פיתח שנאה לישראל ולישראלים, ולכן הוא מסרב להופיע בארץ.

יש לי זכרון עמום שאנדי סאמרס דווקא כן הופיע בארץ לפני כמה שנים (אולי יחד עם איזה נגן הודי?).
תיקונון 180642
לא לבנון אלא מצרים, לפי allmusic. גם סטינג הופיע בארץ, אבל רק ב-‏1994, כשהיינו ארץ אחרת...
פוליס 180641
אותנו: את ישראל. למה: כפי שאמרתי, אני לא יודע, חוץ מזה שקופלנד נולד וגדל במצרים. סטינג, לדעתי, פשוט נוטה להזדהות עם האנדרדוג, וברור לו מי זה בסכסוך הערבי-ישראלי, אבל זה רק ניחוש. שונאים: לא יודע אם שונאים, רק לא מחבבים במיוחד.

אני גם לא ממש זוכר מאיפה ולמה אני בכלל יודע על הנטייה הזו של חברי פוליס, רק זכרונות מעורפלים על התבטאויות של סטינג. הנה, מצאתי איזה קישור, לא מרשים במיוחד אבל משהו:

(זה יופי - באמת באמת - להופיע במצרים ולהעביר 10% מההכנסות לילדים פלסטינים. אבל יש בקישור הנ"ל מין סאב-טקסט שמבהיר את התמונה. בסיבוב ההופעות הנ"ל ב-‏2001 סטינג הופיע בקהיר, עמאן, דובאי, ביירות ותוניס אבל למיטב ידיעתי דילג על תל-אביב).
אבוי 180259
פסיכולוגיה זה מדע. ניתן לנתח את נפש האדם בכלים מדעיים אובייקטיביים למשל - מחקרים סטטיסטיים, וניסויים. מצב שהוא לא שונה בהרבה ממדעי חברה אחרים וגם מלא מעט תחומים במדעי הטבע.
אם אני מבין נכון את דבריך, אז עקרון הסינכרוניות נהנה מאותו מעמד של חוק מרפי למשל, והניסיון להתהדר בעטיפה מדעית הוא לא יותר מהונאה.
אבוי 180277
ניתן לנתח את *התנהגות* האדם בכלים מדעיים אובייקטיביים, לא את נפש האדם.

בהבנה מה קורה בתוך נפש האדם פנימה יש יתרון לדיסציפלינות לא מדעיות בדיוק בגלל שהן לא מחויבות לאובייקטיביות. אתה לא יכול לדעת מה בוודאות עובר בנפשו של אדם. רק חלק מהתודעה שלו עשוי לעבור דרך מה שהוא מעביר לך בשיחה, בציור, תחת היפנוזה וכו'.

בלתי אפשרי לתכנן מחקרים מדעיים שיתנו תשובה אובייקטיבית למה שקורה בתוך נפש האדם. לכן ההבנה שלנו מתקדמת הרבה פעמים דרך "מקרי מבחן" - לא סטטיסטיים, לא מכלילים, לא אובייקטיביים. זה מה שיש.

האם עיקרון מהסוג הזה הוא הונאה? פרויד היה משוכנע שיונג מקשקש בקומקום. מאידך יש גם הרבה אנשים (חסידי יונג, למרבה ההפתעה) שמשוכנעים שפרויד מקשקש בקומקום. כרגיל, כולם צודקים.

השאלה היא מה אתה עושה עם רעיון מהסוג הזה. אם הוא גורם לך לחשוב לפעמים מזוית ראייה קצת אחרת, לאתגר ברמת החשיבה דברים שנראים מובנים מאליהם, הרי זה משובח. לא צריך יותר.
אבוי 180280
אנחנו גם לא יכולים לדעת בוודאות מה קורה בתוך השמש. רק חלק מהתהליכים המתרחשים שם מגיעים לידי ביטוי על-פני השטח, נקלטים במכשירים שלנו, וכו'. האם המסקנה היא שאסטרונומיה אינה מדע? שלא ניתן לחקור תופעות אסטרונומיות באופן מדעי?

(יש גם אנשים שטוענים ששניהם צודקים, כלומר, גם פרויד וגם יונג קשקשו בקומקום. יש ויכוח עדין על השאלה האם מדובר באותו קומקום ממש או בשני קומקומים נפרדים).
אבוי 180305
לא היה בכוונתי חלילה להפחית ממעמדה של הפסיכולוגיה. רק הצבעתי על הבעיה המובנית בנסיון לחקור תודעה באופן אובייקטיבי.

הבעיה שיש לאסטרונמיה עם השמש דומה להבדל בין מחקר התנהגות האנושית למחקר התודעה האנושית. אתה יכול לחקור באופן מדעי כיצד מתנהג אדם ולהגיע למסקנות מדעיות לחלוטין.
אתה לא יכול לחקור באופן מדעי מה קורה בתוך התודעה, בדיוק כפי שאתה לא יכול לעשות זאת לגבי מה שקורה בתוך השמש.

אפשר לשער, אפשר לבנות מודל ולהשוות את הניבויים שלו לתוצאות שהן כן ברות מדידה. אי אפשר לקבל מדידות אובייקטיביות עליו.
הבדל מרכזי בין השמש לבין נפש האדם היא רמת הסיבוכיות של המודל הזה.

לגבי הקומקום, כאמור, כולם צודקים.
אבוי 180290
זה שמשהוא לא נתון לתצפית ישירה, לא מקנה שום יתרון למחקרים "לא אובייקטיביים". כמעט בכל מדע יוצרים תיזות לפי מקרים פרטיים, ואחר כך בודקים אותם לכל הפחות ע"י מבדק סטטיסטי.
הערך פסיכולוגיה מתוך אנצקלופדיית בריטניקה:
scientific discipline that studies mental processes and behaviour in humans and other animals.

Psychology is the science of individual or group behaviour. The word psychology literally means “study of the mind”; the issue of the relationship of mind and body is pervasive in psychology, owing to its derivation from the fields of philosophy and physiology.
לסיכום, אני אנסח שאלה חדה: האם לעקרון הסינכרוניות יש אותו מעמד כמו לחוק מרפי (שגם הוא גורם לי לחשוב מזוית ראיה אחרת)?
א. אם לא, מהו ההבדל?
ב. אם כן, למה נועדה הכתיבה המדעית?
אבוי 180308
כמובן שאין לו את אותו המעמד.

חוק מרפי הוא הרבה יותר פופולרי והרבה יותר משעשע.

את חוק מרפי כולם מבינים בקלות, לא צריך לקרוא יונג ופיסיקה קוונטית כדי לגבש לגביו עמדה. אין צורך, אף לא לרגע קט, להשתמש בחשיבה לא שגרתית, לא לצורך ההבנה שלו, ולא כדי לנסות ולעמת אותו עם המציאות.

בפרט קוסמת לי העובדה שלא צריך להשקיע שום מאמץ בכדי לפשט חומר די מסובך לתגובה סטנוגרפית שתאפשר לנהל עליו דיון באינטרנט.

בקיצור, אין על חוק מרפי. אני בוחר חוק מרפי כאן ועכשיו!
אבוי 180318
ממה שהבנתי מהלינק, כדי להבין את עקרון הסינכרוניות ולעמתו עם המציאות, לא צריך לקרוא פיזיה קוונטית או להשתמש בחשיבה לא שגרתיתית, וגם זה אני אומר מתוך נימוס בלבד.
ועכשיו את הולכת מפה, ולא באה יותר בלובה בחיים שלה!!
אבוי 180319
הופ, הנה זה מתחיל. אין ספק - קשת יודעת לעשות טלוויזיה. אין עליהם.
אבוי 180513
?
גם אני שאלתי, וקיבלתי תשובה: 180515
תגובה 180363
אבוי 180337
בדיוק כמו חבר שלי צביקה.

צביקה היה עושה כל שנה מילואים בביקעה. יושבים, מדברים.

פעם תפס אותו רונן בזמן שהיו שומרים בש.ג., אמר לו, תגיד לי מה עם כל היחסות הזה.
אז צביקה אמר לו אנרגיה זה מסה כפול משהו, ככה, פחות או יותר.

רונן חשב על זה איזה חצי שעה, אחר כך אמר לו בסדר, אני פחות או יותר בעניינים של אנרגיה ומסה, אבל המכפלה הזאת - משהו פה נראה לי חשוד. לא מסתדר לי עם ניוטון בכלל.

אז צביקה אמר לו, רונן, חביבי (ב' דגושה. גם השנייה), לפחות תן לזה מחשבה עד סוף השמירה. תבוא מחר בעליית משמר, תגיד לי כל היחסות זה חארטה, בסדר, אני אקבל את זה. הרי ידוע, הכל חארטה, רק הסביח אורגינל.

(ולפני שתולים אותי בכיכר העיר - אפילו לשנייה, אפילו לשנייה אני לא משווה את רמת החשיבות והנכונות של החוקים. כל האמור לעיל הוא בסך הכל אילוסטרציה לזה שגם צביקה עושה מילואים, וגם הוא כמובן מאמין בחוק מרפי).
אבוי 180348
מה שחשוד הוא לא רמת הסיבוך, אלא הצביעות שבהיתלות בתורות מדעיות מחד, ובהתכחשות לצורך בביסוס מדעי מאידך.

זה כאילו שצביקה היה אומר - מה עם כל המרפי הזה? ואז רונן היה אומר לו: כל מה שעלול להשתבש ישתבש, וזה נובע מקריסת פונקציית הגל הקוואנטית בזנב הצ'ביצ'בי שלה. ואז צביקה היה שואל - מה זה מוכח מדעית? ואז רונן היה משיב לו: מה אתה צוחק עלי?? זה חוק מרפי, אי אפשר להוכיח את זה, זה תלוי רק בנקודת המבט הסובייקטיבית שלך.
אבוי 180400
ראה, הבה ונסכים על כך שאבי עבודי דנן, לא רק שהוא צבוע כדבריך, הוא אפילו אידיוט מושלם. אני יודע זאת ממקורות מוסמכים.

אבל יונג ופאולי, יצא להם להגיד איזה דבר טעם אחד או שניים בימי חייהם (פאולי, נדמה לי, אפילו זכה בפרס נובל לפיסיקה). לבוא ולהסיק מסקנות גורפות ונחרצות על איזשהוא רעיון שהם העלו אחרי שבילית כמה שעות עם לינק אינטרנטי כזה או אחר, זה אולי טיפונת מהיר מדי.

למרות שהרעיון הזה בהחלט קשור למאמר שפתח כאן את הדיון, בחרתי שלא להזכיר אותו במאמר משתי סיבות: ראשית הוא רעיון איזוטרי יחסית לנושאים שהמאמר מתייחס אליהם ושנית חששתי שאיזכור שלו בכמה מילים אכן יהווה ניימדרופינג לא אחראי.

מכיון שהעיקרון כן הוזכר באחת התגובות, הנחתי שלפחות לחלק מהקוראים יש הכרות מוקדמת עם הנושא והשתעשעתי בספקולציה מסויימת. עדיין אני חושב שהתפקיד האפשרי של תוכניות טלויזיה פופולריות כמייצרות של משהו דמוי תודעה אוניברסלית הוא נושא הרבה יותר מעניין לדיון מכל מה שהתפתח כאן.

כפי שכבר ציינתי, אני לא חושב שצריך להתייחס לזה כמו אל חוק פיסיקלי שצריך להוכיח אותו במעבדה, אני חושב שהרבה יותר נכון להתייחס אליו כאל קרקע לחשיבה (ואני אומר זאת במלוא הצביעות).
אבוי 180556
1. פרס נובל לא מקנה חסינות מאמירת שטויות. לא מתרשמים מתיאוריה בגלל הרזומה של ממציאיה.

2. לא הסקתי מסקנות גורפות ונחרצות על הרעיון של פאולי ויונג, אלא על התיאור שלו באתר ששלחת בתור תשובה לשאלה מהי סינכרוניסיטי. אם האתר משקף נאמנה את רעיונותיהם של פאולי ויונג, מסקנתי תקפה גם אליהם (לרעיונות): להג חסר משמעות.

3. אם "תודעה אוניברסלית" זה רעיונות או memes שצפים בעולם (או ברוב העולם, או בחלק מהעולם), יש מקום לדון בשאלה אם תכנית טלוויזיה פופולרית מייצרת או משפיעה על תודעה כזו. דומני שזה כבר נדון באייל. אין לשאלה זו דבר וחצי-דבר עם תורת הקוונטים או "אפקטים לא-לוקליים". תחיבת קוונטים לדיון כזה לא מוסיפה כבוד לדיון, לתורת הקוונטים, ולתוחב.
אבוי 180559
לגבי הרזומה, אתה כמובן צודק. אבל כאשר אתה מביא כתגובה את המשפט ''מגוחכים במיוחד הם המבקרים הרבים המנופפים במינוחים מדעיים ברוב סמכותיות, בעודם מגלים לכל בעל הכשרה מדעית שאין להם שמץ מושג על משמעותם של מינוחים אלה.'' אתה למעשה פוסל דברים על סמך חוסר ההכשרה המדעית של אומריהם. נושא פרס הנובל הוזכר רק כדי להראות שפסילה מסוג זה לא תקפה כאן.

יכול מאד להיות שניסוח שנראה לי מובן דורש הבהרות נוספות (למשל המשפט ''וכאשר לעובדה זו יש משמעות'' בתגובה קודמת). אם הנושא מסקרן אותך, אתה מוזמן לפנות לחליפת המכתבים המקורית בין יונג לפאולי.

כשלעצמי, אני רץ לקנות קצת אבקת חלב, בית המרקחת אצלי בשכונה מוכר עכשיו רמדיה במבצע, לא להאמין כמה שזה זול.
רק תיקון קט 180598
''אתה למעשה פוסל דברים על סמך חוסר ההכשרה המדעית של אומריהם'' - אינני עושה זאת כלל. את ההערכה שלי לגבי הבנתם את המושגים אני מבסס על דבריהם, ולא על קורות חייהם (זה עובד בשני הכיוונים).
חיה 360659
תוכניות טלויזיה וכל מידע ורעיון וכמובן מעשה שמישהו עושה משפיע בעולם...יש קשר לא ברור בין כולנו והתוצאות משפיעות אם נדע ואם נרצה או לא. יש גם כאלה שמשפרים את מצבנו בלי שנדע ונעריך...
אבוי 180363
אתה מוכן להסביר את השורה האחרונה שלך (שסביר להניח שהתגובה של דובי מעלי התייחסה אליה?)
אבוי 180373
אני אפילו אשמח:
הסרטון "מה מטריף את לובה"
כן צריך 180531
והרבה יותר. יש משהו "מאתגר" בלומר שאי-הלוקליות (שאיני מקבלה) בתודעה היונגיאנית קשורה לאי-הלוקליות (השונה לגמרי) במכניקת הקוונטים? מה בדיוק מאתגר בזה? מאיזו זווית ראייה אחרת זה גורם לך לחשוב?
למגגלים הידד 180358
אם אפשר, אני מעדיף הסבר על synchronicity בלי קוונטים:

אולי הסיפור הספקני ב-

שמפנה אל:

וגם ההסבר הנחמד הבא:

למגגלים הידד (כה''ב) 180644
אלו באמת הסברים יותר ברורים. תמיד יהיו רבים שיאמינו שמטבע לא יכול בשום אופן ליפול על ''עץ'' עשרים פעמים ברציפות בלי שתהייה לזה ''סיבה'', במיוחד כשבמקום מטבע יש איזה צירוף מקרים בעל משמעות אישית, או משמעות אישית דחוקה.

הניסיון לבחוש את העקרונות הערטילאיים של יונג עם מכניקת הקוונטים הוא פתטי כשם שהוא צפוי.
למגגלים הידד (כה''ב) 181491
מסכים. ובכל זאת צירופי מקרים הם דבר חשוב, מפני ש(גם) כך מתקדם המדע: מישהו שם לב לכך ששני אירועים לכאורה בלתי קשורים נוטים לקרות יחד, ומחליט לבדוק את העניין לעומק באופן מסודר.

מצד שני, אני לא יכול לחשוב על דרך לבדוק באופן מדעי אם synchronicity היא תופעה קיימת.
לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב 180202
הבוקר קמתי,וזמזמתי/שרתי את "ולנטינו" ‏1 הנשכח תוך כדי שטיפת כלים.
שעה אח"כ השיר היה ברדיו.
במקרה הזה ההסבר ברור. בזמן האחרון NMC גאה להציג: אוסף נוסטלגי של "שוקולד מנטה מסטיק",ומשמיעים גם דוגמיות מ"נוח","בוא בוא בוא עוד היום" וגם מ"ולנטינו".
הוא פשוט נדבק אלי וגם אל עורכי התוכניות המוסיקליות.

1"נסיך החלומות" (ולנטינו) הוא שיר אבבא טיפוסי במובן האפוקסי של המילה.
לטובת קוראי האייל אני מצטט כאן את השורות החזקות בשיר:

ולנטינו, ולנטינו
מי היה מאמין שהיית פשוט,
שהיית תמים, ולנטינו.
שהיית בן אוהב של אמא
וחלמת באמת
על פרדס וקלמנטינות.
עכשיו גם אני התחלתי לזמזם אותו 180205
ולמי שלא יודע את כל המילים (כמוני): http://www.mp3music.co.il/Text.asp?ID=4200
כמו רודולף ולנטיני 182636
אבל "ולנטינו" לא מושמע בפרסומת לאוסף של שמ"מ! ולא בכדי, שהרי לא שמ"מ שרו אותו, כי אם גלי עטרי, כפי שמעיד גם הלינק של האייל שמחבב את סמילי (הניק נתקע). אז יונג ופאולי כן צדקו? או שמא שמ"מ נוטה ליצור קשרים סינאפטיים עם גלי עטרי, גם אצל אלמוניים ארסיים וגם אצל עורכים מוזיקליים?
יש יום של דבש יום של בצל מה שצריך זה קצת מזל‏1 182650
קשרים סינאפטיים?
תבדוק במומה על גלי עטרי ותראה שאצלם ברשימת אמנים דומים מופיעה ירדנה ארזי:)
בכל אופן אתה צודק,ואין לי ממש הסבר‏2 אפילו גיליתי שהאוסף יצא כנראה בהד ארצי,אז למה שמעתי: NMC?

1 הכותרת היא מחווה לירח הדבש שלך (מה,התנזרת מהאייל?) לבצל שאתה מאכיל אותי ולנושא המאמר.

2 הסבר קלוש:בפרסומת הם יוצרים מה שקרוי מחרוזת. נסה לשיר את "זה טוב זה טוב" של שמ"מ,וכשאתה מגיע ל-אם הוא יודע לאהוב זה טוב זה טוב המשך באופן מחרוזתי אל:איך כבשת בסערה את היבשת,נסיך החלומות של כל אישה.
הולך מצוין,לא?
יש יום של דבש יום של בצל מה שצריך זה קצת מזל‏1 183267
לגבי הקישור שעשית בסעיף 2 - אכן, שני השירים גזורים באותה נוסחה פופית ‏1. בכל אופן, הקישור הזה יימצא רלוונטי בעיקר אם יקראו לך לתקלט במסיבה עברית בדגש סבנטיז.

1 אבל "זה טוב זה טוב" הוא שיר הרבה יותר מוצלח.
חדשנות מדהימה 179999
בטח שיש לי את כל התשובות, אבל רק לשאלות הלא נכונות (לגבי השאר - יוק).

השמועות אומרות שיש סיכוי רב יותר (בהרבה) להרטב מגשם ושמטריה תוכל לעזור לך, מאשר שתהיה נוכח בפיגוע ושקפל''ד יוכל לעזור לך.

ג. במקרה של גלגל''צ הסיכוי הוא לא עצום, הוא ודאי. ודאי יותר מהסיכוי לגודווין, גשם ופיגוע ביחד.
חדשנות מדהימה 180354
מטריה הידראולית?
אתה כ"כ מיושן:
חדשנות מדהימה 180390
נראה כמו דרך בטוחה למות מהרעלת פחמן דו חמצני (ולהשאר יבש תוך כדי).
מאמר נחמד - וגם קצת ''סנוורים'' 178989
אליאס קאנטי מתמודד עם השאלות שהעלית בספרו : "סנוורים" (הוצאת זב"ם- 1979 בתרגום חיים איזק). זה ספר עלילה פראי מעודן מסתורי ועמוק, מוזר מרשים ומבעית ויחד עם זאת מצחיק עם דמעות - כמו התופעה שעליה הוא מצביע: ציור אבסורד חסר פשר של : מוח ושל חברה שעלו על דרך חלקלקה שמובילה אל מעבר לטירוף.

הוא מספר את סיפורו של פטר קיין - שבתחילתו הוא איש מדע מכובד שנולד למעמד הנכון ויושב בשבלונה הסוציואקונומית הנכונה בגרמניה שבין שתי המלחמות, ובהמשכו מתאר את התדרדרותו אל תהום שאין ממנה דרך חזרה. בדרך למטה הוא פוגש במקריות ובמזל רע (או לא) אנשים וארועים והמוטיבציות האנשויות המתגלגלות האלו הן שמכתיבות את גורלו,כמו: סוכנת בית בורה ושתלטנית ואחר כך שורה של אנשים שאינו מסוגל לפענח את טיבם -שכתוצאה מהאינטראקציה איתם הוא נדחף כקרבן אל העולם התחתון ואל הביבים והאשפתות כשהוא מודרך על ידי שחקן שחמט גמד חכם ומרושע. וגם אחרי שהוא מצליח לחזור מן התופת לביתו מבקר אצלו אחיו , פסיכיאטר נודע שבגלל דיאגנוזה מוטעית מאיץ את המשבר הסופי.

ככל שעלילת הסיפור מתקדמת מוחרפת הדילמה של הקורא שנדרש לקבל החלטות האם פטר קיין הוא בר מזל שפגש דמות כזו או אחרת, ומה יהייה חלקה בקידום או בלימת תהליך ההתדרדרות שלו.
מאמר נחמד - וגם קצת ''סנוורים'' 178992
בעיניי, "סנוורים" (יצירת מופת אמיתית) דווקא מתאר את ההידרדרות הבלתי-נמנעת, ואת העובדה שלא משנה בכמה חומות תנסה להקיף את עצמך מהעולם, המציאות הקשה תחדור פנימה. בכלל, אני קראתי אותו כביטוי להידרדרות נפשית שמתוארת מנקודת מבט אחרת. התהליך ידוע מראש, אבל אנחנו קוראים אותו מנקודת המבט של ה"גיבור" – שמנסה נואשות לשמור על העולם שהוא יצר לעצמו. דווקא חוסר היכולת שלו להסתגל ולהיפתח למציאות המשתנה מאיץ את התהליך.
רציתי להרחיב את הדיון ממספרי מזל 179007
להומניסטיקה, שגם לה יש נגיעה בנושא, אז הבאתי כדוגמא את סנוורים . כל מה שכתבת יונתן אינו מנותק לגמרי מזוית הראיה שהבאתי, ושתי נקודות המבט הללו נפגשות דווקא בפסיכולוגיה ובאינטרפטציה של המציאות. כמו העניין הזה של מזל.

אני יכולה הרי לטעון שדווקא ה"מזל" של להוולד למשפחה מהסוג שסולל את דרכך לחיים הוא גם "חוסר המזל" ברגע שבו נדרשת התמודדות אמיתית כתוצאה מ"ביש מזל" כל שהוא. כי צורך נמוך להתמודד ולהאבק עם החיים הוא משהו מחליש שעשוי להתרגם לביש מזל ברגעים מסויימים.
ואז אם אנחנו כבר בעניני תרבות: יש סרט די ותיק של פול ניומן בשם: מר וגברת ברידג'- גמכן נותן תובנות מסויימות על תופעת המזל /ביש מזל ומתי משהו שאנחנו חווים כמזל עשוי להיות ביש מזל בהתבוננות צדדית, והכיוון ההפוך: יש סרט עם גרגורי פק סרט שנעשה לפני כעשרים שנה שמתיחס באופן מצמרר לנושא: - פק מגלם שם איכר רומני (נוצרי) שנישא יום לפני הפלישה לרומניה בתקופת מלחמת העולם השניה , משהו בהתגלגלות שלו מזכיר את הסיפור של רון ארד,סוג של העלמות של אדם שמתגלגל מיד ליד ונאלץ לשרת צרכים שונים של שוביו השונים, אבל עם סוג של הפיאנד מריר מתוק. לצערי שמו פרח ממני.
רציתי להרחיב את הדיון ממספרי מזל 179032
האם באמת "צורך נמוך להתמודד ולהאבק עם החיים הוא משהו מחליש"? אני מתאר לעצמי שצריך לגבור על קשיים במידה כזאת שנפתח כלים קוגניטיביים להתמודד עימם. אבל מעבר לכך, בהתחשב באמונה המקובלת שסביבה אוהבת ותומכת בילדות נותנת לאדם את היכולת הנפשית להתגבר על קשיים, מעניין מה הן גבולות ההצהרה הזאת.
או נו כמו בכל תחום- היחסיות שולטת גם בהצהרה (: 179040
לצערי אין נתונים מחקריים סטטיסטיים לנושא, אני יכולה לדבר רק על בסיס תיאורטי.

ההנחה היא שקיימת פרה-דיספוזיציה אישיותית , כזו שקשורה בהכרח גם במערכת הנוירולוגית אבל הפסיכולוגים מחלקים אותה לכמה תת תחומים כמו: עוצמת דחף בסיסי, מנגנוני הגנה, וכוחות אגו, ועוד כמה.. מערכת מולדת, שעל בסיסה מתפתחת אחר כך ותלוי בהתנסויות החיים- המערכת הבוגרת. יש כמובן אין סוף קומבינציות: של מערכת חזקה/חלשה וארועים מחזקים או מחלישים שהאדם עובר בחייו. מכאן גם היחסיות של ההצהרה.
רוב התיאוריות ההתפתחותיות עד לעשר השנים האחרונות דיברו על סביבה תומכת כגורם מחזק. בעשור האחרון יש יותר ויותר נטיה לשקלל ארועי חיים טובים ורעים כגורם שמחזק או מחליש את הבסיס הפרדיספוזיציוני. ישנה איזו נוסחה תיאורטית לעניין אבל למיטב ידיעתי כזו שלא עברה תחת עינו הבוחנת של איש המדעים המדוייקים, מצד שני זה תחום מתפתח וברמת סבירות זהירה אפשר להניח שזה עוד יקרה.
או נו כמו בכל תחום- היחסיות שולטת גם בהצהרה (: 179062
אני לא בטוח שהבנתי.
1. איך בעיקרון משקללים אירועים טובים ורעים (ז"א אירוע רע מחזק או מחליש את הבסיס הפרדיספוזיציוני)?
2. הנטייה בעשור האחרון היא לשקלל אירועי חיים לאורך כל החיים, ולא רק בילדות? (האם אפשר להיפרד מתיאוריות של יחסי אוביקט)?
או נו כמו בכל תחום- היחסיות שולטת גם בהצהרה (: 179098
1. אין לי מושג בינתיים יש דיבורים תיאורטיים בעלמא בכיוון, רק ציינתי שיש נטיה כזו ושלהערכתי תיווצר בעתיד עם מעט עזרה ממתמטיקאים נוסחה תומכת.

2.התכוונתי לשיקלול מצטבר לאורך החיים. הפרידה מיחסי אובייקט התרחשה זה מכבר: פרידה פון רייכמן אאוט, מלני קליין מככבת בהצגה באוף ברודווי, וויניקוט הוא סגולה בקורסי הורות למשהו לא ברור. וגםן המכון בטוויסטוק כבר לא מה שהיה פעם ומקבל זרים לקסטה הותיקה שבין שעריו בחופשיות יתרה.
ורק ללקאן האנאליטיקאי הותיק (בענין מגמות הסטוריות) באה עדנה בעיקר בגלל הפוסטמודרניזם ששונא את הדייקנות הצייקנית שמתקיימת בחיבור של הפסיכיאטריה עם הנוירולוגיה.
או נו כמו בכל תחום- היחסיות שולטת גם בהצהרה (: 179102
תודה על התשובה. אני סקפטי לגבי רעיון יצירת הנוסחא מטעמים מטא-מדעיים, אבל ימים יגידו.
מזל והסתברות 179021
בהגדילך את ההסתברות אתה מגדיל את ה"מזל" שלך.
לדוגמא הסיכוי למצוא את האחת/האחד הוא נמוך אם תישאר בבית רוב הזמן.הסיכוי לחלות בשפעת גבוה אם לא תשמור על אורח חיים בריא.גם מושגים שהוזכרו במאמר כגון "אינטואיציה" הם ברי שינוי. לדוגמא צבירת ניסיון בשש-בש מגדילה את האינטואיציה.

גישה של הגדלת ההסתברות היא גישה בריאה בסביבה של אי ודאות, במיוחד במדינה כמו ישראל..
קומבינות ופרוטקציה 179054
נפוליאון בחר קצינים שיש להם מזל טוב. אם היו שואלים אותו מדוע בחר דווקא בקצין הזה היה יכול לומר שעצם הבחירה בו, אף על פי שלא הוכח שיש לו מזל, מעידה על טיב מזלו.
קומבינות ופרוטקציה 179063
אכן, תאר לך את הקצינים שצעדו לעבר מוסקווה מודים למזלם הטוב.
קומבינות ופרוטקציה 179294
היה להם מזל
הוא נגמר ביום שנפוליאון בחר בהם.
מזל שנזכרתי 179096
לפני יותר מעשר שנים פורסמה מודעה מוזרה בכמה עיתונים בריטיים: אנשים בעלי מזל טוב במיוחד, או מזל רע במיוחד, מתבקשים ליצור קשר עם טלפון זה-וזה, לצורך מחקר מדעי. היתה זו תחילתו של מחקר שערך עשר שנים בנושא שליטתו של אדם במזלו-שלו.

כתבת השער של גליון מאי-יוני של "Skeptical Inquirer" היתה תמצית של ספר, המבוסס על המחקר האמור, שנערך ע"י פרופ' ריצ'רד וויסמן. פרופ' וויסמן הגיע למסקנה דומה לזו שמציג עבודי במאמר (אם כי באופן מנומק ומפורט בהרבה, כמובן): אדם בהחלט יכול להשפיע על מזלו באופן התנהגותו. למעשה, וויסמן מעביר כיום קורסים ב"שיפור המזל" - תחילתם היתה במחקר המדעי; אולם מהשתגלה שהם אפקטיביים, מנסה הפרופסור לשפר את מזלו הפיננסי בעזרת התגלית.

המאמר: http://www.autobahn.mb.ca/~dcorrupt/Digitally%20Corr... (פורמט PDF).

הספר: http://www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/078686...
מזל שנזכרתי 179119
מחקר כזה מעלה בעצם את השאלה, האם יש דבר כגון מזל, או שמא הכל מתחיל ונגמר במיקום השליטה שלנו ושל העולם החיצון (כלומר - כמה אנחנו אחראים על מה שקורה לנו וכמה נהג האוטובוס שאחר אחראי לעובדה שאיחרנו לשיעור).
מזל שנזכרתי 179164
ועל זה נאמר ''גורלו של אדם - אופיו''.
חבל שהוא לא הכיר את הפתגם קודם, הוא היה יכול לחסוך הרבה כסף ועבודה קשה.
מזל שנזכרתי 179169
לצטט פתגמים זה קל. קצת קשה יותר למצוא *מה* באופיו של אדם משפיע על גורלו.
מזל שנזכרתי 179170
צודק. אז אולי טוב שהוא השקיע הרבה עבודה.
מזל שנזכרתי 179193
לא באופיו - במעשיו. נכון שהמעשים נגזרים לרוב מהאופי, אבל על פיהם אפשר לשפוט.
מזל שנזכרתי 179295
הבעייה בעשיית מחקר כזה, היא שהרבה אנשים מאמינים שלדבר על המזל שלהם זה עושה מזל רע, ולכן הם לא יתייצבו. ביחוד אלה שמזלם טוב.
מזל שנזכרתי 179301
ממש חוסר מזל בשביל החוקרים האומללים. מצד שני, הם אלו שהתחילו לדבר על זה...
אילו רק היה לי מזל, לא הייתי צריך אותו 179710
פנחס שדה מספר שפעם כשרעב ללחם, חיבר ססמא בשביל מפעל הפיס:

פיס קנה אל תאחר -
פן במזלך יזכה אחר

אבל לא היה לו מזל.
לי דוקא היתה מזל, אבל אחר כך התחלתי לצאת עם מרוקניות (מאימרות באבלה)

המזל, בדומה למתן אשראי מצד בנקאי, נוטה להאיר פנים רק למי שיש לו מיליון דולר.

ושאלה - האם המזל מושפע מפיחות גורף בערך המטבע, כמו זה שהיה בגרמנייה ב-‏1931 ?

אבל השאלה בה' הידיעה היא אם ניתן בכל זאת ללוות יחידות מזל כשאני מתחזה - קודם כל בעיני עצמי - לעשיר כקורח (ראה עניין תחושת המזל - הנבואה המקיימת עצמה), ואחר כך לברוח לליגיון הזרים. זהו בעצם ההבדל בין המשכנע עצמו לבין זה שבאמת יש לו מלכתחילה - שאחר כך לא צריך לשלם ביוקר ואפשר להשאר בקליפורנייה.

אבל, טיבעו הדיאלקטי של המזל, שאם תשתבח בו, הוא יתחלף צ'יק צ'אק בעין הרע...

לפי עיקרון ה-Synchronicity של קארל יונג ופאולי, הרי שארועים בעלי מכנה משותף של גורל מצויין נוטים להתקבץ ביחד בזמן, אך כך גם לגבי ארועי ביש. השאלה היא מהו איבר המזל הטוב האחרון טרם ההתחלפות (התקבצות - לפחות 2 איברים עוקבים). אילו רק הייתי יכול לנבא זאת, הייתי יודע מתי לצאת בזמן.

אשר לי אישית, לא נותר לי אלא לצטט את וודי אלן: "עם מזל כמו שלי, מתאים לי להדרס בידי מכונית מפונצ'רת ששני קשישים צולעים דוחפים אותה מאחור".
276011
היום שלי דווקא התחיל טוב...(אחרי חודש שבו כל דבר אפשרי הסתבך)... אבל בצהריים הורגש לפתע חסרונו של הארנק שלי...מישהו בטח נהנה עכשיו מאד ממאתיים ש"ח וכמה תעודות חשובות...מייד התקשרתי לחב' כרטיסי האשראי אצלם אני כבר חודש מנסה להנפיק כרטיס (כזה שהוא גם תעודת תושב של תל אביב). כדי להגביר את האפקט, התשובה המשמחת שקיבלתי היתה שהאישור לזה התקבל והוא יגיע בדואר תוך שלושה ימים. לקח להם דקה וחצי בדיוק, כדי להתקשר אלי חזרה ולהגיד:"מצטערים, היתה כאן טעות. אנחנו בכלל לא מוכנים להנפיק לך כרטיס, ואנחנו גם לא מוכנים להגיד לך למה"....
לא פלא שאחרי שסיימתי להוציא את התיסכול שלי בבכי ממושך, התיישבתי והקלדתי בגוגל את המילים "מזל רע".
ככה הגעתי לכאן, ורציתי להגיד תודה, אתם הצלחתם להעלות אצלי חיוך קטן. בתקווה שזו היתה הצרה האחרונה בצרור,
שיהיה לכולכם מזל טוב...
מזל והמהפיכה הצרפתית 179792
אחרי שצרפת מימנה את האמריקנים במלחמת העצמאות, נוצר גרעון עצום בתקציב והמלך נאלץ להעלות מסים. המלך יזם אסיפה של שלושת הזרמים בחברה, האצולה, הכהונה והמעמד השלישי שייצג את שאר העם. אלא שלנציגי המעמד השלישי נאסר להכנס לאולם הישיבות והוקצה להם חדר נפרד. יום אחד הם הגיעו לחדר הישיבות שלהם וגילו שהדלת נעולה, ואז הם החליטו להתמרד, ויסדו אסיפה מכוננת עצמאית. מאוחר יותר הם גילו שהחדר היה נעול פשוט בגלל שהשרת לא הגיע בזמן.

אחרי המהפכה, כשהמלך והמלכה היו אסורים בגני הטיולרי, הם הצליחו לברוח מפריז בכרכרה, מחופשים. כל מסע הבריחה היה מתוכנן והם הגיעו כמעט עד לגבול האוסטרי. שם זיהה אותם מישהו שבמקרה היה לו שטר כסף עם דמותו של המלך.
מזל והמהפיכה הצרפתית 179804
הוריאציה שאני מכירה, היא שהאיכר שבקשו ממנו הוראות דרך זיהה את המלך מהשטר שהוא נתן לו.הו ניסה להזעיק את צבא המורדים אבל לא הספיק, אז הוא חסם בעצמו את הכביש.
מזלם של לינקולן ןקנדי 179983
משהו ששלחו לי באימייל:
מותם של נשיאי ארה"ב - מדהים

אברהם לינקולן נבחר לקונגרס בשנת 1846
ג´ון קנדי נבחר לקונגרס בשנה 1946

לינקולן נבחר לנשיאות ארה"ב בשנת 1860
קנדי נבחר לנשיאות ארה"ב בשנת 1960

השמות של לינקולן וקנדי מכילים 7 אותיות
( Lincoln, Kennedy‏‏ )

שניהם היו פעילים בתחום זכויות האזרח

נשותיהם של השניים איבדו תינוקות בתקופה שבה היו בבית הלבן

שני הנשיאים נרצחו ביום שישי

שניהם נורו בראש

שמה של מזכירתו של לינקולן היה קנדי
שמה של מזכירתו של קנדי היה לינקולן

שני הנשיאים נרצחו על ידי דרומיים
סגני הנשיא שירשו אותם היו דרומיים

שמות המשפחה של שני סגני הנשיא שהחליפו אותם היה ג´ונסון

אנדרו ג´ונסון שירש את לינקולן נולד בשנת 1808
לינדון ג´ונסון שירש את קנדי נולד בשנת 1908

ג´ון וינקלי בוות שרצח את לינקולן נולד בשנת 1839
לי הרווי אוסוולד שרצח את קנדי נולד בשנת 1939

שני הרוצחים נודעו בשמם המלא. שמותיהם של השניים
(John Wilkes Booth‏‏, ו-Lee Harvey Oswald)
מכילים 15 אותיות כל אחד.

הנשיא לינקולן נורה בתאטרון בשם קנדי
הנשיא קנדי נורה במכונית מסוג לינקולן

לאחר ההתנקשות בלינקולן נמלט בוות מהתאטרון, ונתפס במחסן ספרים
אוסוולד שירה בקנדי ממחסן ספרים נמלט, ונתפס בתאטרון.

שניהם מעולם לא הועמדו למשפט, הם נרצחו זמן קצר לאחר שנתפסו.

והדובדבן שבקצפת...
שבוע לפני שנרצח שהה הנשיא לינקולן בעיירה מונרו שבמדינת מרילנד.
שבוע לפני שנרצח שהה הנשיא קנדי במחיצתה של מרלין מונרו.
מזלם של לינקולן ןקנדי 179986
"איבדו" תינוקות?
שהה "במחיצתה" של מרלין מונרו?

נדמה לי שיש לך באג בתוכנת התרגום.
צנוניות רודפות אחריך 179988
נדמה לי שאדם תרגם את זה. ומדוע בעצם שלא נייבא קצת לשון המעטה וריכוך לתרבותנו המתהווה? כמובן, במידה, כדי שלא נהפוך גם אנו למרוחקים, מאופקים ומדחיקים, כצנוניות שבארצות הים.

הכותרת היא מחווה לברי סחרוף כמובן.
מזלם של לינקולן ןקנדי 179987
בכלל, האתר של חנן כהן - "לא רלוונטי" - הוא אתר מבורך.
מזלם של לינקולן ןקנדי 179989
תודה על ההפנייה. בפעם הבאה אבדוק אם מה ששולחים לי נמצא שם ואם כן אסתפק בקישור, או סתם בוירוסים הצמודים לחלק מן ההודעות.
לגופו של עניין, רוב הפרטים נכונים וצירוף המקרים עדיין נראה לי לא כזה ברור מאליו כפי ש http://www.snopes.com/history/american/linckenn.htm מנסים להציג.

עיקר הפרטים שמופרכים שם בבירור הם השהות במחיצת מרילין מונרו, שלא היתה בשבוע שלפני ההתנקשות, שכן היא מתה שנה לפני רצח קנדי, שנת לידתו של המתנקש בלינקולן, שהיא 1840 ולא 1839 ומחסן הספרים שהיה בעצם אסם.

בכ"ז, אני מניח שיש כאן לא יותר מצירוף מקרים, מדהים ככל שיהיה.
מזלם של לינקולן ןקנדי 180009
"נשותיהם של השניים איבדו תינוקות בתקופה שבה היו בבית הלבן"
האם נשותיהם אבדו תינוקות שנולדו להן ממערכת יחסים מחוץ לנישואין? כי אם לא, הרי שגם הם עצמם אבדו ילדים (ולא תינוקות, אגב, ויליאם לינקולן היה בן 11 ).
מזלם של לינקולן ןקנדי 180012
במקור האנגלי אלו אכן אינם תינוקות, אלא ילדים.
מתחת למצופה 180034
כמו שמיטיב לתאר אמיר גוטפרוינד (שואה שלנו) את סבא לולק כ''מצופה מזל טהור'' ,אכן קיימים אנשים כאלו, אך הם בד''כ מכוונים היטב את מזלם הטוב ושומרים את פרטי המעשים הקטנים והנבזיים שהביאו למזלם הטוב לעצמם.
אלמנט המזל זוכה להרבה יותר מדי קרדיט פשוט כי הוא יותר מעניין בסיפור.
יש או אין מזל? 180477
ההגדרה של מזל כדבר אשר לא צפוי שיקרה אינה נכונה.
לראיה, אם המאורע התרחש, משמע התנאים להיווצרותו היו קיימים תמיד, שכן אחרת לא היה מתרחש. ואם התנאים להווצרותו היו קיימים יש לצפות שיקרה.

המזל (אם קיים דבר שכזה) הוא דבר המביא להתרחשות אירוע שהסבירות להתרחשותו נמוכה מהסבירות להתרחשות אירוע אחר בתנאים נתונים.
יש או אין מזל? 180480
מה ההבדל בין
"להתרחשות אירוע שהסבירות להתרחשותו נמוכה מהסבירות להתרחשות אירוע אחר בתנאים נתונים"

לבין
"דבר אשר לא צפוי שיקרה "

מעבר לסירבול במינוח?
יש או אין מזל? 406137
יש או אין מזל? שאלה שמעסיקה את כל העולם,חלק טוענים שכן שיש מזל בעולם וחלק טוענים שלא שהכל מקרי בעולם, אני טוען שלכולם יש מזל ואין מקריות בעולם,ואני יסביר - אדם שמתחתן יש לו מזל שהכיר את הבת זוג הנכונה וכאשר הוא מתגרש יש לו מזל שהקשר הזה נגמר וכעט יוכל להמשיך קדימה לקראת קשר בריא ונכון יותר עבורו, אדם שפתח עסק והצליח יש לו מזל ואדם שפתח עסק ולא הצליח יש לוגם מזל כי לאדם זה אין צורך להיות בעל עסק כי זה לא מתאים לו להיות עצמאי שכן בעתיד העסק הזה יביא לו אבדות קשות יותר לכן יש לו מזל, אבל אני בטוח שכעט מגיע השאלה אבל איך אפשר לדעת? לכן צריך להבין שאין מקריות בעולם וכל דבר שקורה לאדם קורה לטובה, אבל שוב באה השאלה אז למה אנשים סובלים או עוברים דברים קשים בחיים? מכיוון שאנו כל הזמן רודפים אחרי דברים שלא נכונים עבורנו וכל הזמן מנסים להיות כמו אנשים אחרים ולא כמו שאנחנו צריכים להיות במהות שלנו. לכן אני מאמין שלכולנו יש מזל נפלא בחיים וכל מה שקורה לנו קורה לטובתנו כדי שנגיע למקום הנכון בחיינו שיגרום לנו להרגיש שלמים ומושלמים., לכן כל שאנו צריכים לעשות בעולם הזה זה לחייך לצחוק להשתחרר וכמובן לשאוף להגיע לדברים מסוימים בחיים אבל לזכור שלא צריך לרדוף אחרי שום דבר שכן החיים כבר יובילו אותנו למקומות הנכונים בחיינו ואז נבין שלכולנו יש מזל נפלא בחיים.
יש או אין מזל? 406140
לאשתי יש מזל נפלא: היא מעולם לא רדפה אחרי שום דבר ולכן כיום, כשכבר איננה צעירה, אנשים אחרים נהנים מפירות עמלה הרב. חזירותם וחוצפתם של הללו נראות בראש חוצות והם אינם מתביישים אלא להפך, הם גאים בכך וצוחקים על טוב ליבה ועל ה"פראייריות" שלה.

אבל לי יש מזל עוד יותר נפלא: אני חולה במחלה קשה ובתוך כמה זמן כבר לא אצטרך לדאוג לפרנסתנו ולא לשום דבר אחר, אהיה בעולם שכולו טוב ומקהלת מלאכים תנעים שירתה באזני.

לזוג ידידנו הטובים יש ילד, ילד טוב, נבון ומקסים, שמזלו נפלא: מקודם הוא היה סתם משותק בכסא גלגלים, אבל עכשיו, לפני כמה חודשים, נתגלה המזל ברוב פלאיותו: הוא גם חטף לוקמיה! וכדי שהשמחה תהיה מושלמת, מדובר דווקא בלוקמיה באחת מצורותיה הפחות נפוצות ופחות ידידותיות. הילד הוא בן תשע, ולא ברור לי מתי בדיוק הוא היה אמור להספיק לרדוף אחרי משהו בחייו הקצרים.

אבל המזל הכי נפלא הוא שיש לנו, לכולנו, חכמים שיש להם תשובות קלות ופשוטות לשאלות קשות ומסובכות. לכולנו מזל נפלא והפטנט הוא הרי כל כך פשוט - לא לרדוף אחרי שום דבר ואז הכל יסתדר והכל יהיה שלם ומושלם! נו באמת, איך לא חשבו על זה קודם?
יש או אין מזל? 406426
לאלמוני שלום רב, אני יושב וקורא את המכתב שלך ורוצה לבקש ממך סליחה., סליחה על שגרמתי לך לכעס אני מאחל לך את כל הבריאות שבעולם לך ולמשפחתך. בסה''כ הבעתי את דעתי האישית שאני מאמין שבדרך מסוימת אתה דווקא מצדיק אותי, הרי כל שאמרתי הוא שבני האדם צריכים להשתדל ולשאוף להשיג הכל בחיים אבל לא לרדוף אחרי אותם דברים מכיוון שהרדיפה אחרי אותם דברים שלא מסתדרים כרגע גורמת לנו להרגיש לא טוב ולסיום ידידי היה לי מזל רב להתכתב עם אדם נפלא כמוך וכמובן ללמוד ממך על עוצמתם של החיים. מאחל לך בריאות ורפואה שלמה ושוב פעם סליחה.
יש או אין מזל? 180497
נניח שאני משחק שש-בש, ואני ממש צריך שיצא לי 3 באחת הקוביות. אני זורק, ויוצא לי 3 באחת הקוביות. האם אני בר-מזל? הסבירות לקבל 3 באחת משתי קוביות הוא בערך אחד לשלוש (11 ל-‏36). הסבירות שיקרה מקרה אחר היא יותר גבוהה מאשר המקרה הזה, אבל קצת קשה לחשוב על משהו שהוא בסבירות של אחד לשלוש כמקרה ממוזל...
ויש דיאגרמות 188871
מאמר יפה כתוב בטעם! 469530
מאמר יפה, כתוב בטעם, איך זה שעד כה לא היו תגובות למאמר? ממש תמוה בעיני אני "נתקלתי" בו לראשונה עכשיו, ונהניתי לקרא...
נתי
מאמר יפה כתוב בטעם! 469532
המאמר פורסם מזמן, ב-‏2003, ואז, בתקופת פרסומו, היו לו 141 תגובות - מדוע, אם כן, לומר ש"עד כה לא היו לו תגובות"? לדוגמה, לדיון 1319, הדן בנושא שבהחלט מעניין כאן לא מעטים, היו רק 15 תגובות. לשיר שפורסם במסגרת דיון 2726 - רק 9 (ככלל, השירים זוכים, נדמה לי, לפחות תגובות מנושאים אחרים).
מאמר יפה כתוב בטעם! 469536
התגובות התפרסמו לא רק בתקופה שלאחר פרסום המאמר. קרא ותראה שיש כאן גם תגובות מ-‏2006.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים