וגם אפשר להתאהב בם, למה לא? 1912
האלבום המחומש משירי נתן אלתרמן הוא חובה לחובביו המושבעים של הזמר העברי, וזכות גם לכל השאר. (הפקה: רשות השידור - רשת ג'. שיווק: 'מדיה דיירקט', 220 ש"ח כולל משלוח)
הדפים מתוך הדיסקים
לילידי שנות השלושים, הארבעים והחמישים זו מתנה נפלאה: רוב השירים כאן הם תבנית נוף מולדתם. אבל 93 השירים שבאוסף מציעים הרבה לכל אחד, וגם רבים מהצעירים יותר לא יישארו אדישים. מי שהיכרותו עם הזמר העברי מתמצה בזכרונות משיעורי זמרה ובהאזנות חטופות לרדיו, ורוצה רק משהו אחד מזה בארון הדיסקים, ימצא כאן אנתולוגיה עשירה, עם שפע קלאסיקות. מצד שני, מכורים שעגלת התקליטים שלהם מלאה ימצאו כאן בוודאי עשרות שירים מסקרנים שבכל־זאת אין להם. אפשר, באופן בלתי־נמנע, להתווכח על חלק מבחירותיו של העורך גלעד בן־ש"ך (ומייד נעשה זאת), אך בסיכומו של דבר הוא עשה עבודה נהדרת בסיפוק שני הקצוות האלו, וכל הטווח שביניהם.

יש מכל הזמנים, יש מכל המינים, הב כוחות לתוצרת הארץ

מיוצגים כאן כמעט כל מלחיני הז'אנר: וילנסקי, כמובן, ארגוב וזעירא, כמובן, וגם סמבורסקי וולבה (נציגי שנות השלושים), נעמי שמר, יאיר רוזנבלום, נחום היימן, נורית הירש, שם־טוב לוי, כמה רוסיים וחסידיים, וגם כמה הפתעות (שלמה ארצי!). יוני רכטר מאכזב בעיני ב'ערב עירוני' ("שקיעה ורודה בין הגגות"), אם כי עורכים מוזיקליים ברדיו חושבים אחרת כנראה. ומי לא הלחין, כנראה, להיטים למילים של אלתרמן? בולטים בחסרונם דוד זהבי, מוני אמריליו, ומתי כספי (שמופיע רק כמעבד).

רשימת המבצעים מגוונת אף יותר: בין השאר שושנה דמארי, יוסי בנאי, יונה עטרי, אריק איינשטיין, חוה אלברשטיין, יהורם גאון, אילי גורליצקי, הגבעטרון, הדודאים, הפרברים, רבקה זוהר, עפרה חזה, יפה ירקוני, שמעון ישראלי, יזהר כהן, אריק לביא, להקות צבאיות, מקהלות וחבורות זמר, שחקנים שלעת מצוא חטאו בזמרה, וגם כמה קוריוזים: מתוך מופע טלוויזיוני מ- 1980 מבצעים את 'אלימלך' מוטי גלעדי(!) עם קורין אלאל(!), כשלזו עדיין היה מותר לקרוא "מותק".

וכמובן, המילים: רוב השירים נכתבו בשנות השלושים והארבעים, אך למרות כמה מילים שהפכו מסתוריות (לרוץ תמאם? קָתָר? סָוָה־סָוָה?) הם עדיין רעננים. והרי אלתרמן עדיין חי ובועט בתרבות המקומית. אלבום כזה הוא הזדמנות להשחיז את סכיני הפולמוס, לבחון שוב את יחסו הבעייתי של המשורר לנשים בחייו (כפי שנלמד מהעיתונות, ומשתקף בפזמוניו), לתקוף או להגן על הבובות החבוטות של הלאומיות הציונית, השד העדתי ומפא"י. אבל אם כבר נמאס מכל אלה, האלבום הוא הזדמנות טובה לא פחות להישען אחורה, להירגע, ולהתרפק על הוירטואוזיות הלשונית של הפזמונאי הגדול ביותר שהיה כאן. פזמונאי שהמשקל והחרוז לרוב אינם אילוץ עבורו, אלא קרש קפיצה; שידע לשלוף בקלילות נון־שלנטית, כך נראה, חרוזים ממזריים כמו "מחר נלך ונתחתן, סוף לויכוח, חשוב היטב עד שתגיע לחופה; האהבה היא תוך־תוכו של התפוח, אבל בנישואין לוקחים את הקליפה", או "אמנם רדפנו הבלים, אבל הנה הראש הרכנו; אם כתר הוא יישא או דלי - אין שום הבדל, בסוף יישן הוא", או "דצמבר חודש מקוטר ריחות תפוח ומטר, אתה נותן כוחות גנוזים להרוגי התמוזים".

אבל מי שבאמת רוצה להתענג על המילים, מוטב שיחפש את חלקו הראשון של הפרויקט - הספר 'צריך לצלצל פעמיים' מ- 2002, ובו אותם השירים, בדפוס גדול ומנוקד, עם הזחות נאותות וציורים של קדישמן. בקופסת הדיסקים יש חוברת מילים, אבל היא מודפסת בכתב קטן, לא מנוקד, לא כוללת בתים שהזמרים לא שרו (מזון אהוב על נברנים), ולמרבה הרוגז - זרועה שגיאות הגהה על כל צעד ושעל.

כאילו אין הבדל, הבדל בכל זאת יש

רוב השירים המוכרים של אלתרמן נמצאים כאן, ולצידם רבים פחות מוכרים. הבולטים בין אלו שלא הוזמנו למסיבה הם 'ליל חניה', 'בלדה על חמוריקו' ו'סיום' ("אל תרכיבו משקפיים"). בחירת הביצועים מוצלחת לרוב, וחותרת כאמור למגוון רחב של קולות וסגנונות. שתי בחירות, עם זאת, הלכו קצת רחוק מדי: של אבי פרץ, 'אוריאנה', ושל ברי סחרוף, 'עוד חוזר הניגון'. בבירור אלו נסיונות למחווה (או שמא חנופה) לשני ז'אנרים שכבודם במקומם מונח - הזמר המזרחי והרוק, שניהם בנוסח שנות התשעים. אבל שני הביצועים האלו, שאינם מאוד גרועים כשלעצמם, פשוט אינם משתלבים בסביבה. זה לא ששוחרי רוק או מוזיקה מזרחית יקנו את האלבום בזכותם. גם לא סביר ששוחרי הזמר העברי שיאזינו לאלבום פתאום יפסיקו לפחד ויתחילו לאהוב סלסולים או גיטרות חשמליות; סביר יותר שיתעצבנו וידלגו על הרצועות. אם כבר פזילה לרוק, מוטב היה לבחור את השלושרים ב'פגישה לאין קץ' (כאן שרה אותו חוה אלברשטיין), שמייצגים היטב, בנגינה ובאופן השירה, את המעבר בין הזמר העברי הישן לרוק.

כשאומרים מלחינים ואלתרמן, אומרים משה וילנסקי וסשה ארגוב. מספרים שאלתרמן העריך את וילנסקי יותר מאשר את ארגוב. מעניין אם בגלל חוסר משווע בהבנה מוזיקלית, או שבסתר ליבו הוא לא רצה תחרות אסתטית לחֵן מילותיו: 24 לחנים של וילנסקי יש באוסף, ועוד שניים בהשתתפותו, ורובם די חסרי־השראה, אם כי 'הנערים הספנים' ו'בכרמי תימן' נהדרים. כדאי, עם זאת, לשים לב לוילנסקי המעבד: 17 שירים, וכל אחד ואחד מהם מציג יצירתיות והפתעות בעיבוד, אם מקשיבים.

עשרת השירים של ארגוב באוסף הם, למותר לציין, צפיחית בדבש. שניים מהשירים המוכרים ביותר שלהם מובאים כאן בביצועים המקוריים והלא־מוכרים. הראשון הוא 'אליפלט'. הביצוע המקורי הוא כידוע של 'התרנגולים', אבל המקורי־המקורי, וזה פחות ידוע, הוא של להקת הנח"ל. אפשר לשחק "מצא את ההבדלים" בין נוסח המילים בו לזה הידוע (יש הרבה, כולם קטנים). אבל מה שעוד יותר מסקרן בו הוא הסולנית: תרצה אתר, שידועה יותר כמשוררת, וכבתו של אלתרמן. יש לה קול חמוד, אבל קטן, ושירתה חסרת־בטחון משהו - לא מה שמצפים לשמוע בלהקה צבאית. ביצוע מקורי מפתיע אף יותר הוא ל'שיר ערש'. במשך השנים ביצעו אותו רוחמה רז, חוה אלברשטיין, מתי כספי, אורה זיטנר, אריק איינשטיין, רונית אופיר. כולם (למעט אולי רוחמה) שרו אותו לאט, בליריות נוגה (אם גם עם חיוך קטן), וזה כנראה נכון ומתאים לשיר. אבל כאן נזכרים שבמקור הוא בעצם של ליצן המלך במחזה. שמעון בר שר אותו (ושמעון כהן עיבד) קצבי ורקיד, קברטי, הומוריסטי במופגן, עם ליווי ג'זי של קלרינט, קונטרבס, תופים, וחצוצרה (עם עמעם). למי שכבר שמע כמעט הכל בזמר העברי, השיר הזה לבדו מצדיק את קניית האלבום.

ואם מדברים על אלתרמן וארגוב, אולי יקום מפיק זריז ויעלה מחדש את 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר'? זה שאנחנו דור ה"מגיע לי" לא אומר שלא מגיע לנו!

הסמרטוט הוא תימני, אבל הבוץ שיכנוזי

חצי דיסק מתוך החמישה מוקדש לפרק נשכח קצת בזמר העברי, ומוזר קצת במבט מהיום: "שירי תימנים". בשנות השלושים והארבעים, כך נראה, היו העולים מתימן מעין חיות־מחמד של הציונות. שניים־עשר שירים מופיעים כאן ברצף, ומספרים סיפור על תימנים, או מפי תימנים. הם זרועים "מלים של תימנים" (יא חביב); סטריאוטיפים (קטנים ורזים, מרובי־ילדים, עובדים בניקיון); לחנים של אשכנזים שמנסים מאוד לשלב סלסולים וסולמות מזרחיים; ואפילו זמרים אשכנזים שמנסים את כוחם בח' וע'. בעידן התקינות הפוליטית שלנו זה כמעט בלתי־נתפס. אין ספק שהשירים האלו התיישנו, אבל בסך הכל התיישנו בחן.

בסוף הדיסק יש פרק בונוסים, ובו הקלטות ראשונות, "ענתיקות" (בין 1935 ל- 1959), של 11 שירים שמופיעים באלבום גופא בגרסאות חדשות יותר. גם מחוץ לבונוסים יש באוסף כמה הקלטות ישנות וחורקות; נראה שמשותף לבונוסים שאין בהם ערך מוסף מוזיקלי רב בהשוואה לגרסאות ה"רשמיות" של האלבום. אין זה אומר שהם חסרי עניין: במיוחד מרגשות שלוש המוקדמות ביותר, מ- 1935-6, אחת שהוקלטה בלונדון ושתיים בברלין. בדיסק כתוב מי הזמרים, המנצחים, האולפנים, ואפילו מספר התקליט - אבל מה שבאמת מסקרן הוא הסיפור: כיצד נולדו היוזמות להקליט שירים מארץ ישראל, מי ארגן, מי מימן, והזמרים - האם הם מישראל? יהודים מקומיים? מצמרר קצת לחשוב שהתפאורה היא ברלין של 1936.

שעמד על דלתייך סחרחר משיאים

ב- 1972 הפיקו גלי צה"ל את 'ערב שירי המשוררים' הראשון. מאז ועד היום שפעו הפופ והרוק הישראליים לחנים וביצועים לשירים אמנותיים (ליריים), להבדיל מפזמונים. הבחירה בשיריו של אלתרמן נראית טבעית, אולי מתוך ההרגל לשיר מפזמוניו, ואולי בגלל החריזה והמשקל. ואכן, חלקו האחרון של האוסף עשיר בשירים כאלה (באופן אירוני, בשלושת ערבי שירי המשוררים של גל"צ, הנציגות היחידה של אלתרמן היתה דווקא הפזמון התמים 'דצמבר').

אין חולק על כך ש"שירי המשוררים" כוללים כמה מהיצירות המוזיקליות הנפלאות ביותר בתולדות המוזיקה הישראלית. אבל אם המטרה המיוחלת היא סינרגיה בין מילים ומוזיקה, האם היא מושגת? לדעתי, הכשלונות במבחן זה רבים מן ההצלחות. 'תיבת הזמרה נפרדת' ("על העיר עפות יונים") הוא דוגמה מאלפת לאחת המלכודות האכזריות שאורבות למי שמלחין שיר אמנותי. מבחינה מוזיקלית הוא מוצלח מאין כמוהו: הלחן של נחום היימן מסחרר, השירה והנגינה הלוהטות של 'הפרברים' מצטרפות ליצירת אחת הפסגות של האוסף כולו. באופן פרדוקסלי, הצלחתו זו היא גם שורש כשלונו. גם לאחר האזנות רבות קשה לקלוט בכלל על מה מדבר השיר. אין בעיה לשמוע כל מילה בו - הגייתם של 'הפרברים' מופתית - אבל קשה לקשור ביניהן. מילותיו של שיר, להבדיל מפזמון, אינן פועלות ברובד ישיר, ונחוץ קשב וריכוז כדי לפענח אותן. וכאשר המוזיקה כל כך סוחפת, פשוט לא נשאר קשב פנוי למילים. אני מכיר היום את מילות השיר, ומבין אותן במידה שאני מבין, רק בזכות עיון בחוברת המילים תוך מאמץ לקרוא אותן ללא מוזיקה. השלם יצא קטן מסכום חלקיו; מוטב היה לשיר בלחן הזה פזמון פשוט יותר.

דו־קיום מוצלח יותר, לטעמי, בין שיר אמנותי למוזיקה מושג ב'שיר משמר' ("שמרי נפשך") של ארגוב. מעבר להתאמה הרגשית של המוזיקה למילים - תחושת האיום, הקלאוסטרופוביה - אולי הוא נשכר מכך ששורות השיר עצמאיות במידה רבה. ניתן לקרוא אותן כפרגמנטים קצרים, בעלי אפקט מצטבר; להבדיל מ'תיבת הזמרה נפרדת', המספר סיפור שחלקיו אינם עומדים בפני עצמם, ולכן דורש ריכוז לטווח ארוך יותר. אבל אפילו כאן, כשהמילים לא נפגעות מהמוזיקה, אני לא משוכנע שיש באמת יתרון בהיותן מושרות על פני קריאתן ללא מוזיקה.

אך רחב מים לב גָבֶר, מי עוברו באין משוט?

כמעט בסוף האוסף נמצא השיר שבביתי נבחר למלך שלו. די במפתיע: אמנם לא שיר נשכח, אבל גם לא נזכר לעתים קרובות, וכדאי להיזכר בו יותר. 'ספני שלמה המלך' ("עציון גבר") הוא אחד הלחנים המלהיבים ביותר של נעמי שמר. גיל אלדמע ידוע בעיבודיו הצנועים וה"שקופים", אבל כאן הוא הבין עם מה יש לו עסק, והניח לעצמו להשתולל עם התזמורת. השיר יכול היה להיות סעיף בפני עצמו בנימוקי הועדה שהעניקה לאלדמע את פרס ישראל. גם אילנה רובינא הסולנית עושה את מלאכתה היטב. אלתרמן הלביש כאן, על שלושה פסוקים במלכים א' (פרקים ט' ו־י'), את כל המיתולוגיה האירופית (אנגלית?) של צי מלך; המוזיקה מפיחה חיים במיתוס אד־הוק הזה, מבלי לאבד את הקריצה. המנגינה של שמר מתוחכמת ביותר, אך בתחילת הפזמון - שאותו שרים כביכול הימאים - היא השכילה לעבור למנגינה פשוטה ומחוספסת, כך שקל לדמיין חבורת מלחים שרה אותו ליד שולחן עץ, כוסות רום בידם - או שיכר מתמרי הארץ.



ויש עוד המון על מה לספר: עוד הרבה שקדים וצימוקים יש באוסף, ומרור מתוצרת הארץ, שירים מצחיקים ושירים קורעי לב (וגם שירים משעממים, ושירים מרגיזים). אבל מוטב לסיים כאן, ולהשאיר קצת חדוות גילוי גם לקורא־הקונה.
קישורים
פולמוס על "אליפלט", ושירי נעבעך אחרים
מה דעתכם על זמר עברי? - הסקר
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מוזיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

תודה! 214833
כל הזמן מציקים לי המשפוחה בישראל, מה אני רוצה ליומולדת, כאילו שאני איזה עולל. עכשיו אני יודע!

"עוד חוזר הניגון" של סחרוף הופיע לראשונה, למיטב ידיעתי, באוסף המאד-לא-אחיד-ברמתו "עבודה עברית". אני אוהב מאוד את סחרוף, אבל באמת שאף-פעם לא הבנתי את ההתלהבות מהביצוע הזה שלו (זה אחד השירים מהאוסף שזכו לדעתי להכי הרבה השמעות).
תודה! 214871
אני חושב שהלחן של סחרוף ל''עוד חוזר הניגון'' הוא המוצלח ביותר מאלה שנכתבו לשיר וטוב מאוד כשלעצמו. אולי בגלל שהוא הרוקי ביותר והראשון ששמעתי מבין הלחנים. כך גם לגבי לחנו של מיקי גבריאלוב ל''הכניסיני תחת כנפך''.
תודה! 214872
ה*לחן* של סחרוף? אם אני לא טועה, זה ביצוע של ברי ללחן ישן (אינני בטוח של מי). כמובן שאין טעם להתווכח אם הביצוע טוב או לא טוב; אני לא מת עליו.
תודה! 214873
אתה צודק. הלחן הוא של נפתלי אלטר. החלף את המילה 'לחן' במילה 'ביצוע'. (;-
תודה! 214882
אתה צריך להתאמן על החיוך שלך (-;
האיילת הקטנונית מכה שנית 214884
אני מתעבת את הביצוע של ברי סחרוף בעוצמות שלא נפוצות אצלי, ומסיבה קטנונית מאד: הוא לא מקפיד על הגיית המילים הנכונה בשיר, ומוסיף או מחסיר הברות כרצונו, ובכך פוגם במקצב המושלם והטבעי של אלתרמן. הדוגמה הבולטת ביותר היא: בשורה "ולא פעם סגדת אפיים" צ"ל שוא בד', ואילו סחרוף הוגה אותה בסגול (או צירה), מוסיף הברה לשורה, ומאיץ את קצב הגיית המילים במשפט בשביל לכפר על ה"עודף". על חטאים פעוטים מהשחתת אלתרמן אנשים יורשים גהנום...
אכן קטנונית 214888
גם השלושרים ב"פגישה לאין קץ" חוטאים בצירה (או סגול כהה) מתחת ל"אלוהי" כמו שנאמר פה באחת החידות, אבל בכל זאת ביצועם הוא הכי אהוב עלי. (מי מבצע אותו בדיסק האוסף?)
גם ברי סחרוף אין עליו.
אכן קטנונית 214969
את ''פגישה לאין קץ'' מבצעת באוסף, כאמור במאמר, חוה אלברשטיין.
האיילת הקטנונית מכה שנית 214940
גם אני מתעב את הביצוע הזה ומאותן הסיבות והכי מפריע לי זה הדגש במילה ''וכבשה''.
למרות חיבתי לאלתרמן 214942
אני חייב לא להסכים. הנקודות שבהן סחרוף כביכול ''מעוות'' את השיר אינן פוגעות בשום מובן בהבנת התוכן, והתייחסות אליהן כסיבה לשנוא את הביצוע אכן נראית לי קטנוניות. בעיני, עיבוד-הרוק של סחרוף לשיר נותן לו אנרגיה שלא הייתה בביצועים קודמיפ, וטוען את ההיפוך המתרחש בשיר בעוצמה הנובעת מתוך המלים האלתרמניות עצמן. לדעתי, לא סתם הפך השיר לפופולרי כל-כך, ועצם העובדה שהוא מביא צעירים רבים שאינם מבינים בשירה להכיר את העוצמה של אלתרמן היא כבר סיבה לדבר בשבחו.
למרות חיבתי לאלתרמן 214945
מצד אחד אתה צודק, אבל הלחן בביצוע של סחרוף הרבה פחות קליט וסוחף.
למרות חיבתי לאלתרמן 214947
נו, והיה נגרע משהו מהאנרגיה שאתה מדבר עליה לו היה מתאמץ עוד טיפה ומקפיד לבטא את המילים כתקנן?
(למרות שאני מעדיף את הגרסא "האורתודוקסית", לזו של סחרוף יש את האיכויות שלה, וחבל שלא טרח לדבג).
ומה לגבי ההגויי המופלא של 334895
זהבה בן ב(אם אינני טועה)זמר שלוש התשובות?
ומה לגבי ההגויי המופלא של 530885
זמר שלוש התשובות הוא שיר נאלח, ללא כל קשר ללחן או לביצוע.
נאה דרשת. במחוזותיי הוא מכונה ''שיר הסמרטוטה''. 531356
למרות חיבתי לאלתרמן 288121
אולי סחרוף לא פוגע בהבנת התוכן, אך האם זה הופך אותו לחיובי? נתחיל בכך שבודאי שהוא שותף לפגיעה בשפה העברית- ואני בטוח שזה לא בכוונה תחילה אלא מחוסר ידיעה (שלא לומר בורות)- והשמירה על השפה ועל רוח השיר הבנויה עליה אינה קטנוניות.
הביצוע שלו- כמו התמיכה בביצוע מסוג זה- מבטאים מגמות מעציבות בשני התחומים:
מחד- זילזול בתחום השפה והתרבות- כי התרבות תלויה בשפה ועושר התרבות תלוי בעושר השפה.
ומאידך- הסרת כל תביעה לאיכות קולית כלשהי כלפי מישהו המכנה עצמו "זמר". (וזו אכן בעיה רחבה וכללית בהרבה מאותו סחרוף).
בקצרה- הביצוע של סחרוף הוא התעללות בשיר יפה, ללא כל פרובוקציה מצד האחרון.
גם לגבי אוריאנה 214897
אמנם גם הביצוע המקורי לשיר הוא יפה, אבל דווקא הזרות של העיבוד המזרחי בגרסה שנמצאת בדיסק עושה אותו בחירה טובה יותר לאוסף. מה גם שכששומעים אותו, הוא נשמע טבעי מאוד בתור לחן מזרחי.

ומבחינתי, השיא של האוסף הוא דווקא ''על אם הדרך'', בביצוע רבקה זוהר (בתור זמרית בלהקה צבאית). זו גם עוד דוגמא לכך שלחן כובש, שלא לדבר על הקול של רבקה זוהר, מסתירים את הטקסט המדהים בשיר.
גם לגבי אוריאנה 214898
לרבקה זוהר יש ביצוע של "על אם הדרך"?
עד כמה שידוע לי, המבצעת במסגרת להקה צבאית היא חיה ארד.
גם לגבי אוריאנה 214911
רבקה זוהר כסולנית להקת חיל הים.
לא רבקה, עירית 214960
דומה לרבקה זוהר, אבל עירית בולקא, להקת גייסות השריון. ההקלטה גרועה או בוצעה בתנאים לא טובים ונשמע כאילו שרות שם שתי זמרות שונות.
וולאק, עכשיו בלבלתם אותי 214963
אני שואל: יש גרסה של רבקה זוהר מבצעת את השיר הזה? האם היא נמצאת בדיסק החדש?
גם לגבי אוריאנה 214971
אם מה שכתוב בדיסק הוא מוסמך (וסביר שכן), הביצוע שם הוא של להקת חיל הים עם הסולנית חיה ארד, כמאמר החייזר הסרבן. אם הזכרון והשמיעה שלי מוסמכים, זה הביצוע המושמע ביותר וה"רשמי" (היחיד?). אפשר להבין את הבלבול, כי היא נשמעת שם כמו העתק של רבקה זוהר; אני הופתעתי לגלות שזו לא זוהר. הייתכן שהפופולריות של זוהר גרמה לזמרות צעירות אחרות לרצות להישמע כמוה? כמו שב"כוכב נולד" חצי מהתמודדות נשמעו כמו חיקוי לריטה?

אה, ועירית בולקא היא סולנית להקת גייסות השריון ב"האם השלישית".
גם לגבי אוריאנה 341327
חיה ארד מבצעת את השיר, יש לה קול מדהים - לטעמי היא הזמרת הכי מוכשרת ומבוזבזת שיצא מהלהקות הצבאיות .
אני זוכר אותה עוד מפעם ההוכחה לכך היא גם היום שראוים אותה מופיעה - אין כבר זמרות כמוהו עם הסטייל שיש לה
יפהפיה 434378
ראיתי את חיה ארד בהופעה: באמת חבל שאינה מופיעה הרבה!!!!
אין זמרות מוכשרות ויפות ברמה שלה כיום!!!!!!!!!!!!!!!!חבל!!!! מהממת!!!!!!!!!!
שלמה ושלמי! 214845
אם אתה מארגן פטיציה, הרי לך החותם הראשון. כבר שנים אני מפנטז על הפקה מחודשת.

(ידוע לי על הפקה אחת כזו, בביה''ס למדעים ואמנויות של העמותה למצוינות בחינוך בירושלים, לפני כשש שנים, אך לצערי נודע לי עליה רק בדיעבד.)
(עוד חתימה). 214853
(עוד חתימה). 214885
(עוד חתימה). 214892
עם אילי גורליצקי, לפני שיהיה מאוחר.
(עוד חתימה). 214920
וגם עם יונה עטרי, כנ''ל.
(עוד חתימה). 214973
למרות שאני בטוח שכוחם של השניים במותניהם להצגה חד פעמית, אולי יהיה להם קשה להופיע ערב אחרי ערב; אם מעדכנים את הקאסט, המועמדת שלי לתפקיד יונה עטרי היא ירדן בר-כוכבא. אני מסתייג מרוב השירים בביצועה (אלרגי במיוחד ל"אומרים ישנה ארץ"), אבל כשדרושה שירה תוך יכולת משחק קומי, כמו ב"זה לא בשבילי", היא נשמעת לי בחירה הולמת.
(עוד חתימה). 215046
ואת מי היית מושיב על כסאו של אילי גורלינצקי (או של שלמה המלך), ויותר מכך, את מי היית מכניס לנעליה (או שמלותיה‏1) של רחל אטאס?

___
1 כמו שאמר *ה*משורר:
"ואם קליפה אחת יוצאת בשמלת שש
יוצאת שניה בשמלת שש וחצי".
כן, היה זה חבר עז מאין כמוהו 215060
אין לי רעיון. ולך?

(בדיסק אין מידע על הזמרים-הסולנים בארבעת השירים מהמחזה שנכללים בו. את גורליצקי ועטרי קל לזהות; זו רחל אטאס, הקול הנשי בבית שציטטת?)
כן, היה זה חבר עז מאין כמוהו 215065
לתפקיד שלמה המלך (ושלמי הסנדלר) צריך זמר-שחקן-רקדן. אולי אפשר לשלוף מתהום הנשיה את אדם? לתפקידה של הנסיכה המצריה צריך דמות מלכותית בעלת נוכחות מרשימה - ריטה?
אדם הוא רק אדם 215162
למרות שלחני המחזה נכתבו במפורש לזמרים עם יכולת שירה מוגבלת (כי הם צריכים להיות גם שחקנים, ולדבריך גם רקדנים), אני בספק אם לאדם יש המנעד הדרוש ל'שיר הסנדלר' (''וי ליומי, וי ללילי'') - סתם קשה לי לדמיין את השיר הזה בקולו.
אדם הוא רק אדם 215170
לא צריך לדמיין. תזמין אותו לאודישן ותשמע.
אדם הוא רק אדם 215187
יש לי הרושם שאדם לא מסוגל לשיר כמו שצריך, בלי פוזה (ובלי צרידות).
אדם הוא רק אדם 215271
יש לאדם שיר בשם זאת אולי האהבה שנימצא באלבום השני שלו שהפיק מתי כספי
שיר בשם זאת אולי האהבה ששם הוא שר באופן מפטיע נקי וללא צרידות ואפילו בצורה צלולה עד כמה שאדם יכול לשיר בצורה צלולה
אדם בימים אלה מנהל דרג קוין מצליח אמרו לי בטח הוא מכיר כמה אנשים שהם רקדנים שחקנים שישמחו לשחק במלכים וסנדלרים
אל תקרא לי עם 215423
"אדמ'ס"‏1

1ככה קוראים לפאב, למקרה שנורא מטריד אתכם.
כן, היה זה חבר עז מאין כמוהו 215161
רחל אטאס שרה עם יונה עטרי את ''שיר המריבה'', אשר לטעמי מזכיר מאוד את ''שיר הקנאה'' מאופרה בגרוש.
כן, היה זה חבר עז מאין כמוהו 215173
הביצוע שהופיע בתקליט הוא של רחל אטאס. מצד שני, קיימת האפשרות שלדיסק בחרו הקלטה מתוך ההעלאה המחודשת של המחזה. במקרה כזה הזמרת היא מיקי קם (שנעלה את הנעלים הגדולות ‏1 בכבוד).

1 יש פה קריצה קטנה לגבי היחס בין המימדים הפיזיים של הזמרות-שחקניות. פרט לכך, המשפט נכתב מתוך הערכה רבה לשתיהן.
כן, היה זה חבר עז מאין כמוהו 215272
האם המחזה הזה עלה על דיסק באופן מלא או שהוא רק אצל יחידי סגולה על תקליטי פלסטיק חורקים וסדוקים?
כן, היה זה חבר עז מאין כמוהו 215273
מסתבר שיצא דיסק
ויתכן שזה לא סיפור להשיג אותו
מכיון שההודעה היא מלפני חדשיים וחצי, יש להערכתי סיכוי טוב שהיא עוד רלבנטית .
ראי רחל, ראי, ראי ריבון עולם 264246
רחל אטאס נפטרה:
יהי זכרה ברוך 264830
מסכן חיימ'קה 264832
(עוד חתימה). 216281
בערב הצדעה לאלתרמן שנערך בקאמרי בתל-אביב (במסגרת סדרת הצדעות למשוררי תל-אביב) לא מזמן, ביצעו שני שירים מתוך "שלמה המלך ושלמי הסנדלר". גורליצקי עצמו הופיע בתור שלמי, וכוחו בהחלט עוד במותניו – האיש נולד להופיע על במה, וכבר לא מייצרים כאלו היום. יונה עטרי, לעומת זאת, דומה שפרשה מהבמה, ואת מקומה תפסה (בחן רב!) שרון אלימלך.
(עוד חתימה). 258729
באתר החדש על תיאטרון, תוכניה שמו, ניתן לעקוב בעזרת יומן ההפקה אחר התקדמות הענינים עם שלמה ושלמי:

כן! 530944
גם הוא וגם היא! תגובה 530943.
כי הלב, שום דבר לא עוזר לו 246767
הבימה, החל מינואר!

בתפקידים הראשיים: אבי קושניר וגלית גיאת. אני, האמת, קצת מתקשה לשמוע את קושניר עושה גורליצקי, אבל מוכן לתת צ'אנס.
כי הלב, שום דבר לא עוזר לו 246768
קושניר כגורליצקי וגיאת כעטרי, זה נשמע כמעט כאילו שמישהו שם בהבימה החליט לעשות פרודיה, ולא הפקה מחודשת. אבל נחכה ונראה, צריך לשמור תמיד על ראש פתוח ועל נכונות לשינויים שהזמן מביא איתו. אדרבה, שיראו לנו מה הם יכולים.
כי הלב, שום דבר לא עוזר לו 254587
כי הלב, שום דבר לא עוזר לו 254603
מי זו מירי מסיקה?
(בליהוק הקודם היתה מיקי קם באותו תפקיד).
כי הלב, שום דבר לא עוזר לו 254599
אבל את העיבודים המוזיקליים עושה יוני רכטר - נשמע מבטיח.
כן, ללכת! 276451
לאחר שקיבלתי את דין התנועה וצפיתי היום באחת ההצגות הראשונות, לא נותר לי אלא להמליץ בכל פה ובהתלהבות רבה.

קושניר בסדר - מתגבר היטב על מוגבלות מסוימת בשירה ובריקוד. לטעמי הוא טיפה'לה יותר מדי מתאמץ להצחיק ולגנוב תשומת לב, אבל אלה זוטות. מירי מסיקה (נופרית) מצוינת, בעיקר בשירתה. לאורך ההצגה חשבתי שגלית גיאת, בתפקיד נעמה, היא הכי מוצלחת - גם בשירה וגם בתנועה ומשחק. רק אחרי ההצגה עדכנה אותי זוגתי (ושותפתי לצפיה) במה שאמר הקריין בהתחלה והחמצתי: גיאת נעדרה, ומי שהלהיבה אותי היתה מחליפתה טלי אורן (שהיתה בקאסט המתוכנן, אבל בתפקיד זוטר יותר) - על-פי מיטב מיתולוגיית המחזמר.

שני החידושים האמיתיים היו הריקודים וההקשה של קבוצת "שקטק", והעיבודים החדשים של יוני רכטר. את העיבודים לפחות קל להשוות להפקה הקלאסית, בזכות הלהיטים המוכרים. בעוד שהעיבוד ההוא (אריה לבנון) שמר ברובו על מבנה פשוט של פזמון, רכטר הוסיף לשירים הרבה נפח ותוספות מבניות - בהתאמה, שוב, למסורת המיוזיקל. הוא גם עדכן וגיוון מאוד את הסגונות והצליל של הנגינה והשירה. למי שמכיר (כמו כולנו) כל צליל בשירים המקוריים, זה דורש קצת פתיחות וסבלנות, אבל לדעתי הוא עשה עבודה בהחלט ראויה. אני מחכה לדיסק כדי להתעמק יותר במה שהוא עשה.

התפאורה, התלבושות והריקודים מרהיבים, החרוזים של אלתרמן והמנגינות של ארגוב לא איבדו מזוהרם, ובסך הכל, ספקטאקל נפלא. הדור שלנו לא קופח.
מלך שהוא סנדלר 308656
כתבה מקיפה על "שלמה המלך ושלמי הסנדלר " יש כאן :
214919
1. נראה לי שלקרוא לאלתרמן "פיזמונאי" זה בערך כמו לומר על שאגאל שהוא "גרפיקאי".
2. "מי שבאמת רוצה להתענג על המילים" ייטיב לעשות אם יבכר את ספריו של אלתרמן על פני העלונים המצורפים לדיסקים. ל"תבת-הזמרה נפרדת", למשל, יש עוד ששה בתים בנוסף לשמונה שהפרברים שרים, וגם אותם ניתן לזמזם בכיף עם אותו הלחן.
3. לא לגמרי נהיר לי מדוע שלמה ארצי אמור להיות בגדר הפתעה. הרי הוא הלחין (באופן מוצלח למדי, לטעמי) שירים של ביאליק, טשרניחובסקי, עמיחי, נתן יונתן, תרצה אתר ועוד. באופן אישי, אני מאד מחזיק מהעבודה שעשה על "בהר הדומיות" (מתוך תקליטו "מקום"). נדמה לי שהוא גם הלחין וביצע את "מכתבו של מנחם מנדל", "האם השלישית" ומן הסתם יש עוד.
4. האם יש באוסף ייצוג למפעלו של רוני ידידיה (האיש המופלא שהצליח לשיר את *כל* שירי אלתרמן עם לחן יחיד)?
רוני ידידיה 214922
מה זאת אומרת "הצליח לשיר את כל שירי אלתרמן עם לחן יחיד"?
רוני ידידיה 214928
ניסית פעם לשיר את ירושלים של זהב עם המנגינה של האמיני יום יבוא? ואת על הדבש ועל העוקץ? אותו פרינציפ.
טוב, אם כבר הצעת... 214972
1. אני לא יודע איך שאגאל היה מסתדר עם פוטושופ, אבל יש רבים הסבורים כי מיטב יצירתו של אלתרמן הם הפזמונים וטורי הטור השביעי וקצת פחות מתלהבים מהשירה שלו, במיוחד זו שאחרי "כוכבים בחוץ"
2. וואלה.
3. וואלה כפול 2. שלמה ארצי יצר כמה מהלחנים הכי יפים למשוררים. "אומרים ישנה ארץ" (טשרניחובסקי) מעולה (ושווה במיוחד בשמיעה כשמעמתים את שני הלחנים עם שני נוסחי השיר המקוריים: האחד שנגמר עם "שלום לך עקיבא/שלום לך הרבי..." העליץ של נעמי שמר, והשני שמסתיים באופן פחות אופטימי, של ארצי). גם "את אינך יודעת" שלו (למעשה, זה קטע יא' באילאיל, והוא הלחין גם את "אילאיל," שאיני מכיר) מבריק. טשרניחובסקי היה יוצא מרוצה.
4. לא ללכלך על רוני ידידיה! מתחילים בזה וגומרים בללכלך על ארז הלוי.
טוב, אם כבר הצעת... 214993
1. אם להסיק משליטתו הוירטואוזית של שאגאל בחלונות, נראה לי שגם את הפוטושופ פלוס דרושות הוא היה אוכל בלי מלח.
1.1 חוששני שישנם גם רבים אחרים, כולל שמות "נחשבים" לא פחות, שיחלקו על טענתך בעניין אלתרמן. השמרנים מביניהם נוטים לראות ב"שמחת עניים" את פסגת יצירתו (חרף עודפי הפאתוס), בעוד שאחרים מציעים דוקא את "חגיגת קיץ". כשלעצמי, קטונתי מלהשתתף בהתנצחות.
4. ללכלך על רוני ידידיה? נהפוכו!
טוב, אם כבר הצעת... 215028
1. שליטה בחלונות הייתה הופכת אותו מקסי-מקסימום לגרפיקאי סוג ב'. אולי אם היה מוציא רשיון על מק.
1.1. כשלעצמי, פהוקתי מלקרוא את ספריו של אלתרמן בשנים האחרונות. אם להשתמש במוטיב המלח מסעיף 1. ביאליק אוכל אותו בלי מלח, רטוש אוכל אותו עם מלח, ופוגל אוכל אותו עם ג'חנון... יושב עשר על פוגל הג'חנון.
4. כלומר, אתה מנקה על רוני ידידיה? יפה.
טוב, אם כבר הצעת... 530887
1. שטויות במיץ.
טוב, אם כבר הצעת... 530890
איפה מיץ, באמת?
טוב, אם כבר הצעת... 530899
אני לא בטוחה, אבל נדמה לי שעבדתי איתו שנה. ורק אחרי שהוא עזב עשיתי אחד ועוד אחד, שיכול להיות שהבחור, שכולם בעבודה קראו לו מיץ והמייל שלו היה מיץ פטל, הוא מיץ פטל מהאייל.
טוב, אם כבר הצעת... 530900
ואללה. ואני עבדתי עם איזה שוטה, ורק אחרי שפיטרו אותו כי הוא כל הזמן גלש באינטרנט בכל מיני אתרי גיקים במקום לעבוד... טוב, לא חשוב.
טוב, אם כבר הצעת... 229712
וכמובן, אל נשכח את ''יופיה אינו ידוע''.
הפתעה, הפתעה, מה זאת הפתעה 215022
1. אלתרמן כתב גם שירים-שירים‏1 וגם פזמונות. האם לזה אתה מסכים? אם כך, אז הוא גם משורר וגם פזמונאי (והאנלוגיה לשגאל לא מוצלחת). אני יכול להסכים לטענה שה"מקצוע" משורר הוא יותר "גדול" מפזמונאי; אם היו שואלים אותי "מה היה אלתרמן?" ומגבילים אותי למילה אחת, הייתי ללא היסוס עונה "משורר". אבל שים לב להקשר: כתבתי שהאוסף הוא הזדמנות להתרפק על הפזמונאי; רוב השירים בו הם פזמונות, מן הסתם. יש בו גם שירים-שירים, אך כפי שרמזתי במאמר אני חושב שככלל יש בעיתיות מסוימת בביצוע המוזיקלי של רבים מהם, ולכן אני לא חושב שהאוסף הוא הזדמנות להתרפק על אלתרמן המשורר.

2. תודה על המידע. בספר שדיברתי עליו במאמר יש בהרבה שירים בתים שלא הושרו; הדוגמה הקיצונית היא "דובי שן": בשלב מסוים גרסת הספר וגרסת הדיסק מתפצלות לחלוטין. ב"תיבת", לעומת זאת, לא מופיעים בספר הבתים שאתה מדבר עליהם.

3. "הפתעה" פשוט בגלל שהשיר שבאלבום לא מוכר, ואני לא הכרתי שירים אחרים של אלתרמן שהוא הלחין (הלחן המוכר ל"אם השלישית", שמופיע בדיסק, הוא של רוזנבלום; האם ארצי כתב לחן אחר?). בכל זאת, רוב לחניו של ארצי הם למילים של עצמו. לא הופתעת? אז לא.

4. כשכתבתי על פנינים נסתרות ונשכחות באלבום, שאני משאיר למאזינים לגלות לבד (ועכשיו מקלקל, אבל מה לעשות), הבהב לי בראש יותר מכל "ערב" של רוני ידידיה. כמו "תיבת הזמרה", זו בעיני מוזיקה שמסתירה את המילים, אבל כשלעצמה היא אושר צרוף.

1 איך זה?
הפתעה, הפתעה, מה זאת הפתעה 215029
3. שלמה ארצי שר בתקליטו הראשון את "האם השלישית" בלחן של נעמי שמר. הוא הלחין גם את הבלדה על מנחם מנדל ובהר הדומיות, כנזכר והלחין גם את "מקום היסטורי" ואת "מותר לומר".
לגבי הלחן של מקום היסטורי 586602
לא מזמן שמתי לב שהלחן של מקום היסטורי והלחן של סונטה בשניים (גידי קורן) דומים מאוד - בבסיסם הם כמעט זהים.
מקריות? העתקה? מי העתיק ממי?
יש למישהו מושג?
לגבי הלחן של מקום היסטורי 586632
לא יודעת, אבל "על ענפי שיטה" ו "בין פרחי הגן" מתערבבים לי במוח באופן מדאיג. מי יודע מה קדם למה?

לגבי הלחן של מקום היסטורי 586634
אולי שני אלו יעזרו לך להחליט: זמרשת ושיר מספר 11 באתר של גידי קורן. במחשבה שניה, אם כוונתך ללחנים (המושאלים משירים רוסיים), נדרשת חקירה מעמיקה יותר.
לגבי הלחן של מקום היסטורי 586646
תודה, אבל כן, שאלתי על הלחנים...
לגבי הלחן של מקום היסטורי 586663
שאולים, לא מושאלים. סליחה ותודה.
לגבי הלחן של מקום היסטורי 586666
תלוי לאילו קהלים אתה פונה.
תודה על התיקון (:
לגבי הלחן של מקום היסטורי 586654
יש לי איזו דרך להעלות את השיר מקום היסטורי לבחינה השוואתית באתר בלי לפגוע בזכויות יוצרים אם לא מצאתי ביצוע שלו ברשת?
הפתעה, הפתעה, מה זאת הפתעה 215058
שאלה: למה התכוונת כשכתבת ש"ערב עירוני" מאכזב? ללחן או לביצוע?

דווקא הביצוע המקורי של יוסי בנאי נהדר בעיני (פחות גרנדיוזי מזה של החבורה שסביב יוני רכטר).
יונתן, יונתן, קצת דבש 215100
ללחן. משעמם להחריד באוזני, ואפילו יוסי בנאי לא מצליח להושיע אותו.
הפתעה, הפתעה, מה זאת הפתעה 215174
1. קיבלתי.
2. לא יצא לי אף פעם לשמוע את הפרברים שרים את הבית:
"...מה דבקתי בך, תבל,
שוא לפרֹק אותך נִסִּיתי.
מה חִכִּיתי לך עם לֵיל,
כתלמיד לגימנַזיסטית."
מצד שני, זה שלא יצא לי לשמוע עוד לא אומר שהם לא הקליטו אותו.
2.1 אז "דובי שן" בפנים? בביצוע (ועוד איזה...) של דמארי? ו"חנה'לה התבלבלה", גם יש? (ניסיתי לחפש בגוגל את רשימת השירים, ללא הצלחה).
3. אז איזה שיר שארצי הלחין נכלל באוסף?
4. היר, היר!
הפתעה, הפתעה, מה זאת הפתעה 215212
תוכל לצפות ברשימת השירים באתר של מדיה דיירקט. משום מה, לינק ישיר לאוסף לא עובד אז התחל לחפש מהעמוד הראשי שלהם:

וואלה. תודה. 215230
מטעמי עצלות הנחתי שאם למדיה דיירקט יש דף המוקדש לעניין, דודג' כבר ימצא אותו.
הפתעה, הפתעה, מה זאת הפתעה 215232
2. גם לי לא. בעקבות מה שאתה אומר, ברור שהפרברים השמיטו בתים, ורק תהיתי על הספר שגם הוא השמיט אותם.
2.1. הנה משפט מן המאמר שירד בשלב עריכה מסויים: "את 'דובי שן' מבצעת שושנה דמארי בקול מתיילד, ונשמעת כמו ציפי שביט עם ח' וע"'. יש "חנה'לה התבלבלה" (יזהר כהן), וגם עוד שיר לאותו לחן! ("מעפולה באנו הנה יחד" רבקה מיכאלי וחנן יובל).
3. "שלג לבנון".
הפתעה, הפתעה, מה זאת הפתעה 215238
2. במסגרת העלאת הגרה הלילית בערוץ 33 (מסתבר שמשהו בכל זאת דולף מהארכיונים של הערוץ הראשון), שודרה תכנית בשחור-לבן שבה דמארי מבצעת את השיר. הקול מתיילד במכוון, ויחד עם המימיקה וההדגשים, מתקבלת סאטירה מעודנת ומתוחכמת (ומשובחת) על פרקים נבחרים בחינוך הפולני (במיוחד בקטעים הנוגעים לגברת כץ).
הפתעה, הפתעה, מה זאת הפתעה 215247
יזהר כהן? זאת הפתעה. למה לא הביצוע המשובח והמוכר של צלילי הכרם (או צלילי העוד ‏1)?

1 להקות שהחומרים שלהן חפפו למחצה:

הפתעה, הפתעה, מה זאת הפתעה 215269
"חנהל'ה התבלבלה" מתחיל "מעפולה הנה באנו יחד"...
או שמא לא הבנתי?
כל העסק מבולבל. 215404
אני מצטט מתוך הספר:

"כדאי לעשות סדר. אלתרמן כתב שני פזמונים ללחן חסידי אחד. "חנה'לה התבלבלה" נכתב למתתיהו רוזין. הוא והיא על הגג [המתחיל במילים "מעפולה באנו הנה יחד", י.נ.ב.] נכתב ב- 1933. לימים בלבלו זמרים אחדים את שורות שני הנוסחים."

"חנה'לה" (בדיסק, בביצוע יזהר כהן) מתחיל ב"יום שלישי תרפ"ח פרשת וילך". חיפשתי בשירונט "חנהל'ה התבלבלה". קיבלתי "מעפולה באנו הנה יחד" כשם השיר, בביצוע "צלילי העוד". הבית הראשון שם הוא אכן "מעפולה", הבית השני הוא "יום שלישי תרפ"ח פרשת וילך", הבית השלישי הוא מהמשך "חנהל'ה", ואחר כך משהו ממקור אחר בכלל (עזרו לתינוק שנשבה: שיר השירים?).

ואת כותרת התגובה הזו לא אני המצאתי: אלתרמן כתב זאת בשיר.
הפתעה, הפתעה, מה זאת הפתעה 279796
למי שאהב בזמנו (והיום) את רוני ידידיה אני יכול להמליץ על התקליט של אבי גרייניק שמסתובב בזמן האחרון בנגנים השונים שמפוזרים בבית. הקול והסגנון של גרייניק מזכירים מאד את ידידיה, בתוספת העיבוד וההפקה המעודנת של נתן כהן. יוני רכטר שר ומלווה את גרייניק בשיר אחד שנשמע כאילו נלקח מאיזה תקליט נשכח של רכטר.
הפתעה, הפתעה, מה זאת הפתעה 530888
3. ביצוע של שלמה ארצי ללחן של שמר.
סקירה נהדרת 214937
אני מאוד אוהבת את שירי "שוק המציאות" של אילי גורליצקי ויונה עטרי, מופע שהיה כולו שירי אלתרמן (וצולם לטלוויזיה ‏1).

"שלמה המלך ושלמי הסנדלר" עלתה בפעם האחרונה ב-‏1982, אז הספקתי לצפות בה (אפילו לקחו אותנו מבית הספר). לטעמי זה מחזה קלאסי, שצריך לחזור אל במות אחת לכמה שנים.

1 זו ההזדמנות לקרוא לעצומה נוספת: שהערוץ הראשון ישחרר סוף סוף את תוכניות המוזיקה מהארכיון שלו לטובת ערוץ 24.
אכן, באמת, קוקיה נהדרת (אך למה אתה מסתכל במוכרת?) 215047
It makes two of us
(פרט לעובדה המצערת שאני ב82' כבר לא הייתי בבית ספר, ונאלצתי לקנות כרטיס במחיר מלא.)
סקירה נהדרת 276085
הלכת לראות את ההפקה החדשה והמומלצת?

"לכבוד התרחשותו, צריך היה להמציא שם עברי נאות לקאמבק. עם שובו, אפשר יהיה לראות, כמעט בעיניים כלות, שבידור הגון וטוב אינו כרוך בהנמכה של הלשון עד עפר. להיפך. הלוואי ש"שלמה המלך ושלמי הסנדלר", אחד המופעים המרהיבים של העברית הבימתית שנראו ושנשמעו כאן אי פעם, ימצא לו גם הפעם קהל גדול של מוקסמים ומכורים, כאלה שעוד יודעים מה פירושה של ספחת, כאלה שיכולים להזדעזע במלים "כמה פוך! ממש אימה!" במקום, נניח, ב"אחותי, שמת טונה אייליינר".

קהל נכבד ברגע זה 276098
רוצים גם את עוץ לי גוץ לי עם אריק לביא. זה יצא בתקליט?
קהל נכבד ברגע זה 276101
אני לא יודעת בנוגע לגרסה הזו, אבל עוץ לי גוץ לי המחודש שיצא לפני כשנה על DVD, לאחר ההפקה המשובחת של הקאמרי (עם רמי ברוך בתפקיד המשרת וקאסט של שמות לא מוכרים אך מוכשרים בצורה בלתי רגילה) בהחלט שווה כל שקל וכל רגע.
קהל נכבד ברגע זה 276103
לפני הרבה שנים ראיתי הפקה בהיכל הספורט ביד אליהו ודי התאכזבתי. עכש''ז, אריק לביא השתתף בהפקה ההיא.

והנה עזרתי לך לחפש לי מתנת יומולדת.
קהל נכבד ברגע זה 276105
אה, לחפש זו לא הבעיה, הבעיה היא לדאוג שאף אחד לא ירה בשליח. אני בטוחה שארון הספרים היהודי הקרוב למקום מגוריך יכלול את הקלטת בפורמט הדרוש. שווה לנסות.

את עוץ לי גוץ לי משחק יוסי טולדו שמציג איכויות גופניות יוצאות מן הכלל. היחידה שביצועיה מוטלים בספק זו אלינור אהרון, שלזכותה יאמר שלקחה שיעורי פיתוח קול לקראת התפקיד.
מסכימה בהחלט עם השיר שנבחר כ''מלך'' 214961
שמעתי אותו גם בביצוע של ארבעה קולות, קליט, סיפורי ולא כבד.
יש לי שאלה 215278
שמעתי איפה שהוא שאחד מהשירים של זהבה בן שאיני זוכר את שמו (אבל מילותיו משהו כמו: "הוא אמר אם תלכי אחרי...יהיה טוב, אהובי, יהיה טוב") נכתב על ידי אלתרמן.

אם מישהו יכול להבין על איזה שיר אני מדבר משבבי האינפורמציה ויודע גם לאשר או להכחיש את העניין, אני אודה לו מאוד.
יש לי שאלה 215287
השיר "זמר שלוש התשובות" אכן נכתב ע"י אלתרמן.
והוא לא "של זהבה בן". במקור שרה אותו רבקה זוהר, פרטים עליה ניתן למצוא בדיון 1299
הלחן הכי שווה 215617
לענ''ד הלחן הכי שווה ל''עוד חוזר הניגון'' הוא לחן נשכח וכמעט לא מושמע של - תחזיקו חזק נעמי שמר דווקא.
הלחן הכי שווה 366396
אתה יודע מי מבצעת את השיר במקור? אני מתכוון לביצוע שאפשר לשמוע ברקע בסרט גבעת חלפון כשג'ינג'י ומר חסון עומדים בסלון
הלחן הכי שווה 440421
נירה גל.

ואני אוהבת את הלחן של נחום היימן שמבצעת חוה אלברשטיין.
הלחן הכי שווה 514292
תודה לך, אולי יש לך את השיר הזה או קישור להורדה?
שימי לב למקריות, ענית לי לאחר שנה וחודשיים, וגם לי לקח אותו זמן.
הלחן הכי שווה 514536
את הביצוע של חוה אבלרשטיין אפשר להוריד ב-‏4 ש"ח מהאתר SONGS (ששייך ל-NMC). הוא מופיע בכמה אלבומים, למשל פה:
אפשר להאזין שם לדוגמית קצרה מהשיר.
ניסיתי לחפש ביוטיוב, אבל כל מה שמצאתי היו ביצועים של ברי...
המשמר יעבור לדום 258737
רכשתי בשבוע שעבר אוסף שירים שהלחין סשה ארגוב בביצוע אורה זיטנר. אחד השירים הוא "שיר משמר" של אלתרמן. כשזיטנר הגיעה לשורה שמדברת על "ריח תבשילים", בקולה הנשי, חשבתי לרגע - זהו הרי שיר שכתב אב (אלתרמן) לביתו (תרצה אתר, שהגיבה ב"שיר הנשמרת"), אבל כל הביצועים שאני מכיר הם של נשים - זיטנר ואלברשטיין, אני חושב. הייתכן שביצוע גברי יקנה נופך שונה לגמרי לשיר? האם יש ביצוע גברי של "שיר משמר"?
המשמר יעבור לדום 258742
נדמה לי שקיים ביצוע של מתי כספי.
אפילו ענני הגובה לא יכלו לשתיקתה 258743
מתי כספי שר לתרצה ב''מתתיהו ואלכסנדר''.
המשמר יעבור לדום 276564
יש גם ביצוע של יוסי בנאי.
המשמר יעבור לדום 276593
אתה מתכוון לביצוע בדיסק שבו הוא מקריא אלתרמן?
המשמר יעבור לדום 276824
אאל''ט יש ביצוע של מתי כספי.
המשמר יעבור לדום 276840
אכן, באלבום מתתיהו ואלכסנדר.
גלידה! 277612
תגובה 258742, תגובה 258743
במישאל ynet 311579
של המשוררים האהובים ביותר בכל הזמנים זכה אלתרמן במקום ראשון בהפרש ניכר מהמקומות הבאים. עוד עדות לחיוניותו וחשיבותו של אלתרמן - המשורר הלאומי האמיתי. ראו תגובה 86471 .
עוד בלחנים 312626
הזכרתם בתחילה את וילנסקי וארגוב, לא יודע אם במתכוון השארתם את יאיר רוזנבלום בחוץ, אבל הלחנים שלו לאלתרמן מדהימים ומרגשים, נאום תשובה לרב חובל איטלקי, ליל חניה ומסביב למדורה, שלושת הביצועים, עיבודים, לחנים פשוט מדהימים.

דבר נוסף, באלבומו ''העיקר זה הרומנטיקה'' יוני רכטר ושות' מבצעים עיבודים של רכטר ובין היתר ישנו ערב עירוני ותיבת הזמרה נפרדת, שלפי דעתי הביצוע במופע (האלבום הוקלט בהופעה) זה יותר טוב מזה של הפרברים.
נרו יאיר 313183
אבל רוזנבלום כן מוזכר ברשימה, ממש שורה אחת מתחת וילנסקי וארגוב! אם אתה רוצה לומר שהוא היה צריך להיות מוזכר יחד איתם בהתחלה - מבחינה כמותית גרידא, הוא ממש לא מלחין-אלתרמן מובהק כמוהם. אגב, שני השירים הראשונים שהזכרת לא מופיעים באוסף, ולעומת זאת כן מופיע בו "האם השלישית" קורע הלב.
עוד בלחנים 313189
סיקרנת אותי בנוגע ל"נאום תשובה" - חור בהשכלתי שאנסה להשלים, וגם בנוגע לביצועים של רכטר. תודה.

אני מסכים איתך על גאונותו של רוזנבלום כמלחין וכמעבד. בהזדמנות זו אני רוצה להצביע על פגם אחד קטן אצלו - לא משהו שבאמת מפריע, אבל מעניין כמחקר אינטלקטואלי קטן. אצל ארגוב, למשל, אפשר - אם מתבוננים היטב - לראות רגישות מופלאה של הלחנים למילים. אני לא מדבר על אווירה כללית בשיר - עצב, שמחה, דרמה - אלא על קשב לפרטים הקטנים, על הבלטת משקל וחריזה, ואפילו תחביר. לפעמים גם שינויי טון נסתרים במילים (ההבדלים בין שלושת הנושאים ב"שיר הרעות" - דוגמה מופתית). אפשר ממש לראות איך הוא תפר את הלחנים מסביב למילים. אצל רוזנבלום לא רק שקשה למצוא כאלה, כמה מהלחנים שלו ממש מתנתקים מהמילים. הדוגמה הקיצונית היא "מסביב למדורה": הלחן לא משאיר אבן על אבן במבנה הבתים ובחרוזים. לא שאלו מילים חשובות במיוחד. דוגמה פחות קיצונית, ובכל זאת בולטת (גם היא עם מילים לא מאוד חשובות) - "שירים הם חברים"
הלחן (הנפלא), בעיקר לקראת סוף הבית, כאילו פורש כנפיים ועף, ומשאיר את המילים למטה על האדמה. אפילו ב"ליל חניה", יצירת מופת מכל בחינה, נדמה לי שהלחן בולע קצת את "בהתפרש המחנה אשר דינו" (והשורות המקבילות בבתים האחרים), ומפרק את המבנה המסודר של השורות בפזמון. וגם "האם השלישית", שכתבתי למעלה שהוא קורע לב: ליתר דיוק, אלו מילים קורעות לב ולחן קורע לב, אבל כל אחד מהם עושה זאת באופן עצמאי, ולא בסינרגיה.
שוב, אני לא אומר זאת כדי להפחית מערכו של רוזנבלום. אצל מלחין פחוּת ממנו בכלל לא הייתי שם לב.
עוד בלחנים 530830
מי שבאמת לא משאיר אבן על אבן במבנה הטקסטים זו קורין אלאל (אבל אצלה זה דווקא עובד. לרוב).
אכן. 530946
עוד בלחנים 557421
גם חנן יובל הלחין את "תיבת הזמרה נפרדת". ביצוע נפלא שלו, עדין, כואב וגם זועק כשצריך. מופיע ב"אתם זוכרים את השירים" מ- 77'.
עוד בלחנים 557459
בזמנו נחום היימן אמר שהלחין את השיר הזה כצעיר, ובדיעבד לא היה יוצר לחן קליל כזה לשיר מורבידי כזה.
אבל בטח כבר כתבתי את זה באייל. ידכא אותי גם אם כן (חוזרת על עצמי) וגם אם לא (סנילית).
עוד בלחנים 557479
למי שאינו מזהה
עוד בלחנים 557555
או זה:
עוד בלחנים 557753
מעולה!
עוד בלחנים 557483
לא כל כך מורבידי, שיר על זקנה ועל פרידה מהחיים.

על פניו המנגינה באמת לא מתאימה לשיר. אהבתי את השיר מאד בלי להבין את המילים, ואחרי שקראתי אותן (לא לפני שנים רבות) והבנתי על מה השיר, המנגינה המשונה לא פחות מוצאת חן בעיניי. יש בה המון כוח. הסך הכל הוא יפהיפה למרות הדיסונאנס, או אולי גם בגללו. או אולי בגלל שקשה לדמיין את השיר עם מנגינה אחרת.

יש שיר אחר עם דיסונאנס כזה והתוצאה היא מגוחכת: ניגון עתיק של אלתרמן וזעירא:
תעבור קינאתי שותקת ותשרוף את ביתך עליך - לה לה לה לה לה לה

והנה אריק לביא עם עצמו ועם מנגינה נורא דומה אבל מאד שונה של יוחנן זראי. איזה הבדל.
עוד בלחנים 557485
אתמול מצאתי משהו שכבר הרבה שנים אני רוצה לשמוע שוב, השיר מתוך "הילד חולם" של חנוך לוין. גם פה יש מין דיסונאנס בין המילים למנגינה, והמין-דיסונאנס הוא חזק.

הנה הקליפ, השיר מיד בפתיחת המחזה.

מי שטרם ראה את המחזה מומלץ לו או לה לא להמשיך לצפות אלא להמתין עד שהמחזה יעלה שוב על הבמה. אתמול פגשתי במקרה את השחקנית ששיחקה את הילד (בגלל זה חידשתי את חיפושיי אחרי השיר). היא אמרה שהמחזה לא שב לבמה כי זו הפקה מאד יקרה. זה המחיש לי את כוונת התיאטראות שמקוננים על חוסר תמיכה. אני נוטה ללגלג על קינות כאלה, אבל אם בגלל חוסר כסף הילד חולם לא שב לבמה כבר 15 שנה, מצבנו התרבותי לא טוב.

(אני לא מחשיבה את האופרה 'הילד חולם' שעלתה, לא ראיתי אותה ואינני מתכוונת לראות אותה, ואני ממליצה לכל אדם לא לראות אותה לפני שהוא רואה את המחזה).
ולך, ברקת, אני ממליצה לא לראות את המחזה בכלל עד שהילדים יגדלו.
מי יוכל לסייע בקשר למילות שיר 362819
שלום לכולם
יש לי בקשה קטנה,אני מחפש את מילות השיר
"על אם הדרך" של אלתרמן ואם אפשר מאמר
פרשנות קצר לשיר והמסר שבו
(הבנתי שמדובר במסר משואה לתקומה).
חיפשתי במדור שירה בחנות "צומת ספרים" ולא
מצאתי,אין לי מושג באיזה אוגדן זה פורסם אם בכלל.
מי יוכל/תוכל לומר לי באיזה אתר אני אמצא את
בקשתי שלעיל .בבקשה ענו לי למייל
elad2007@hotmail.co.il
תודה אלעד
מי יוכל לסייע בקשר למילות שיר 362822
מי יוכל לסייע בקשר למילות שיר 362942
דיברנו בזה רבות גם בפתיל הזה:
תגובה 197358
כמה הארות / הערות 440424
נהניתי לקרוא את המאמר. כיף לקרוא בדיעבד ולראות שהמשאלה לתחייתו המחודשת של "שלמה ושלמי" התגשמה.

* תיבת הזמרה נפרדת
גם אני לא אוהבת את הלחן של נחום היימן מאותה הסיבה. הלחן לכשלעצמו יפה וסוחף, אבל הוא עולץ וקופצני, לא תואם למילים מבחינת מבנה המשפטים וגם לא מבחינת רוח השיר – המילים הקשות ("כיכר התליינים", "כי הסוף אחים הוא אלם" וכו') מדברות על פרידה מהחיים ומסתיימות במוות ("גוף נופל על אדמותיך"). במשך שנים היכרתי את השיר קצת מהרדיו ולא התעמקתי במילותיו. כשעשיתי זאת, השילוב עם הלחן צרם לי. לימים התארח היימן בפורום מוזיקה ושאלתי אותו על כך. הוא נטה להסכים איתי, ואמר משהו בסגנון "הייתי צעיר...".

יוני רכטר הלחין את השיר במלואו (אמרו את זה קודם לפני, זה לא משנה) והוא מבוצע ב"העיקר זה הרומנטיקה" ע"י חיים צינוביץ' ויובל זמיר. הלחן של רכטר תואם את רוח השיר – קשה וקודר בבתים שמדברים על העכשיו, רך ופיוטי בבתים שמתרפקים בגעגועים על החיים שהיו, ומסתיים בהשלמה עם סיומם. בעיני זה לחן שעושה חסד עם השיר הזה, הביצוע נפלא, ומומלץ בחום (כל הדיסק, למעשה. וגם כל יוני רכטר, אם כבר...). למרבה הצער הלחן הזה (שאינו קליט ועליז כקודמו) אינו מוכר כמעט (באופן לא באמת מפתיע) ורוב האנשים מכירים את השיר "על העיר עפות יונים" בביצוע הפרברים.

* עוד חוזר הניגון
הביצוע המחודש של ברי סחרוף הוא אחד המוצלחים בפרוייקט (המפוספס לטעמי) "עבודה עברית". למרות זאת, הוא לא מלהיב אותי במיוחד, ואני מעדיפה את הביצוע המקורי של נירה גל.
בפרט, אני אוהבת יותר את הלחן של נחום היימן שמבצעת חוה אלברשטיין (כבר כתבתי קודם).

* ספני שלמה המלך
מנגינה מתוחכמת, כפי שציינת. רוב לחניה של נעמי שמר מתאפיינים בפשטות רתמית (וגם מלודית), אבל כאן המשקל מתחלף ללא הרף... (פרט לפזמון, שמתמיד ב-‏3/4). העיבוד נפלא והשיר פשוט משובח, אחד האהובים עלי ביותר. אני מסוגלת להאזין לו ברצף שוב ושוב... (וכשאני אומרת "מסוגלת", אני מתכוונת לכך שאני עושה זאת, וזה די נדיר אצלי; לרוב קשה לי "לטחון" שירים. אבל הוא לא נמאס עלי, והאזנה בודדת פשוט לא מספיקה לי...).
כיף לשיר איתו, ואני מקפידה במיוחד על ההגיה (וּבָאֳנִיּוֹת, אַלְמֻגִּים, פָּעֳלוֹ) גם במקומות שבהן אילנה לא בהכרח עושה זאת.

כמו בשירים רבים אחרים, מפאת אורכו המקורי של השיר, לא מושרים כל בתיו. את השיר המלא ניתן לקרוא כאן:
נ.ב.
גיליתי את המאמר הזה רק היום, 3 שנים בדיוק לאחר שפורסם... צירוף מקרים מוזר.
כמה הארות / הערות 440464
איך באמת את שרה "וּבָאֳנִיּוֹת", "פָּעֳלוֹ"? יש מחלוקת לגבי ההגיה הנכונה של מלים כאלה, וההחלטה של האקדמיה היא שגם הקמץ הראשון מבוטא כקמץ קטן (וכך גם במלים כמו: מחרתיים, אהלו, צהריים). אם איני טועה אילנה אכן שרה על פי ההחלטה הזו.
ברור שקמץ קטן, אלא מה? 440597
לא ידוע לי על מחלוקת בנושא.
זו לא החלטה של האקדמיה אלא הניקוד של העברית מימים ימימה...
תמיד כשיש קמץ לפני חטף קמץ הוא קמץ קטן.
* אותיות השימוש "וכלב" לפני חטף מקבלות את תנועת החטף (וחטף קמץ הוא כמובן O).
* בהטיות של משקלים סגוליים בצורת פֹּעַל האות הראשונה תמיד מקבלת קמץ קטן כדי לשמור על תנועת ה-O (ואם יש אות גרונית אחריה שלא יכולה לקבל שווא, אז היא תקבל בהתאמה חטף קמן).

ולא, אילנה לא שרה WuVo-ONiYot (כך צריך). היא כן שרה Po-OLo (אבל מלכתחילה כתבתי "לא בהכרח", כלומר, הכוונה היתה שאלה מילים שיש נטיה לטעות בהן, אבל היא לא טועה בכולן).
ברור שקמץ קטן, אלא מה? 440623
היתה גם היתה מחלוקת. מסורת הקריאה ברוב העדות שדיברו בהברה ספרדית קראה את הקמץ הראשון כקמץ גדול ולא קטן (ומי שדיבר בהברה אשכנזית ממילא לא הבדיל בין השניים). לשונאים כמו חנוך ילון סברו שכך יש להגות.
תודה, חידשת לי. 440633
אני ידעתי רק על הגיה תימנית שהיא שונה (בהרבה הגאים). בכל מקרה, אני חושבת שכיום למעט קריאה מסורתית בתנ''ך באותן עדות, ההגיה הזו לא באה לידי ביטוי בדורות הצעירים (מצד שני, הדור הצעיר משבשב הגיה בהרבה מאד מקרים... אבל זה כבר עניין אחר). איך שלא יהיה, אילנה (אשכנזיה) לא שרה גם לפי ההגיה הספרדית. היא פשוט שרה שווא ב-ב' וזהו...
כמה הארות / הערות 440587
תודה על כל המידע והמשוב, ועל הקישור. וואו! היתה לי הרגשה שהגרסה המושרת של "ימאי" היא קיצור - רק בגלל שהחזרה לאחר הבית השלישי על הפזמון הראשון, אחרי שהשני היה שונה, יוצאת חלשה מאוד, ועצלנות פזמונאית כזו לא מתאימה לאלתרמן. אבל לא חשבתי שהגרסה המלאה ארוכה יותר מפי שתיים. חוץ מזה, לאור הבית השני בגרסה המושרת, חשבתי תמיד שגיבורי השיר עסקו בתקיפת ספינות יזומה, שלא לומר שוד ים - אבל בגרסה המלאה מתברר שזו היתה רק הגנה עצמית...
כמה הארות / הערות 440746
פי שניים.
כמה הארות / הערות 441417
אהבתי את "עם שְבא נע" :-)
כמה הארות / הערות 441420
אופס, התכוונתי ''נח'' כמובן.
שבא? הא? 441861
פספסתי את הבדיחה ואת ההקשר.
שבא? הא? 441938
זה בגרסה המלאה של ''ימאי'', שקישרת לה.
כמה הארות / הערות 441719
''עם שבא נע'' זה סיפור תנ''כי ידוע, משהו שקורה אחרי הרומן של שלמה עם מלכת שבא.
כמה הארות / הערות 441722
אני דווקא מכיר את ''שבה-נא'' מהסיפור ''מוקי בורח מאמא''.
כמה הארות / הערות 441738
אני מכירה את "שבה נא" כביטוי שגור להזמנה לשבת.:)
<ספויילר!> 441741
כן, אבל מוקי חשב שככה קוראים לנער מהמכולת, כי אימא היתה אומרת לו ''שבא-נא'' כל פעם שהוא היה מגיע עם המישלוחים.
<ספויילר!> 441773
אאז''נ היא היתה קוראת לו ''שמע נא''
<ספויילר!> 441774
שמע-נא, אתה לא תקלקל לי את הסיפור! (נדמה לי שאתה צודק).
530884
קתר הוא נזלת בשלל שפות אירופאיות, ומקורה מהיוונית‏1.

1 אני יודעת את זה כי פעם, בהיותי בצ'כיה, ראינו קטר. ונשאלתי איך אומרים קטר בעברית. עניתי. ואנשים צחקו. והסבירו מה זה קתר בצ'כית.
יש אמבות אין מספר עוד 530947
תודה!
(בדיוק יש לי עכשיו קתר איום ונורא. איה הגברת נינה כשצריך אותה?)
יש אמבות אין מספר עוד 530967
נינה אין וגם זברה כבר איננו,
אך קדחת יש עוד וקוליטיס יש.
היה היתה אחת מלינה 530953
אם כך, מה זה קתרוס? סמארק?
היה היתה אחת מלינה 531030
סוג של כלי נגינה?
היה היתה אחת מלינה 531042
:-) אני יודעת (ראי בכותרת).
אבל גם היא איננה עוד 531050
ניחא קתרוס, מה זה קתרזיס?
אבל גם היא איננה עוד 531051
הסיפוק מניפוץ הקתרוס על הרצפה?
אבל גם היא איננה עוד 531052
מה שמנגבים עם צמר גפן מתוק?
אבל גם היא איננה עוד 531078
זה נזלת שאפשר להוציא רק בקטטר.
אלתרמן ביוטיוב 531069
אליפלט - סשה ארגוב
דוד שמש ואנטנה גם - סשה ארגוב
שיר העמק - דניאל סמבורסקי
אלתרמן ביוטיוב 531071
ניגון עתיק - יוחנן זראי
פגישה לאין קץ - לחן נעמי שמר
ליל חניה - יאיר רוזנבלום
אלתרמן ביוטיוב 531072
שיר סיום- מיקי גבריאלוב
מבלי להפריע - יצחק קלפטר
אלתרמן ביוטיוב 531073
מאחורי השער -שם טוב לוי
חיוורון -נפתלי אלתר
ילדי ההפקר - יוני רכטר
אלתרמן ביוטיוב 531079
ל''ילדי ההפקר'' יש עוד לחן, לטעמי קולע יותר. לא יודעת מי כתב אבל שרה חבורת שירי תנועות הנוער.
אלתרמן ביוטיוב 531221
הלחן מרוסית.
אלתרמן ביוטיוב 531222
ואכן הוא יותר מתאים.
מה שכן, נדמה לי שהלחן שנגנב מרוסיה מתאים רק למילות הבתים, אבל לפזמון צירפו לחן אחר.
לא בכל הגרסאות שרים גם את הפזמון.
אלתרמן ביוטיוב 531228
איזה אקזמפלר קולנועי סובייטי נפלא! תודה.
אלתרמן ביוטיוב 544904
בעיברית: http://www.youtube.com/watch?v=KSQC38YPWGQ&featu...

אוף, גוב איטי כל כך.
מקרה עין (הלל). 531082
ואיך מתקשר דוד השמש לאלתרמן? בשביל זה יש לו אנטנה?
מקרה עין (הלל). 531087
פשלה שלי, מצטער.
אלתרמן ביוטיוב 544564
הגירסה המקורית של שיר העמק מתוך סרט קולנוע מ1934:

אלתרמן והתימנים 592651
מדוע ישר להסיק שאלתרמן ושות' התייחס לתימנים כאל חיות מחמד? אלתרמן כתב על התימנים ב-‏1948 ב'דבר השבוע': "שבט פלאי, הפיוטי ביותר בשבטי ישראל". אולי הוא פשוט חיבב והעריך את קהילת עולי תימן וזה הכל?! גם השיר "זכריה בן עזרא" של יעקב אורלנד (חברו של אלתרמן ל"כסית") משבח את התימנים וידוע כי שושנה דמארי שרה רבים משיריו ולא רק שירים על יוצאי תימן כגון: "היו לילות" ו"היה היו אי פעם בחורים". חיות מחמד יודעות לשיר?
אלתרמן והתימנים 592823
"חיות מחמד" זה באמת ביטוי קצת קיצוני, אבל אני חושב שבכל זאת בכיוון. אין לי ספק שבמובן מסוים, קובעי הטון התרבותי במדינה בשנות הארבעים והחמישים העריצו את התימנים, אבל להבנתי זו לא הערצה של שווים אל שווים (ושונים), אלא הערצה מלמעלה; אם לא כאל חיות מחמד שמפתיעות בכשרונתיהן ובחמידותן, אז כאל ילדים שמפתיעים בכשרונותיהם ובחמידותם. הם נפלאים, אפשר לומר, בהשוואה למה שאפשר היה לצפות (ואולי גם בהשוואה לעולים מארצות ערב אחרות). תראה, בכל זאת אלתרמן ואורלנד כתבו שירים על "התימנים", כקולקטיב, או על "נציגים" בדיוניים (זכריה בן עזרא שהזכרת, גדליה רבע איש של אלתרמן - אגב, דוגמה עוד יותר טובה נגדי, כי גדליה מככב בשיר בגלל קווי אישיות יפים שאין להם שום קשר לתימניותו, הוא אפילו שמץ-מורד בתימניותו, או חורג מ"כבליה"), ולא זכורים לי שירים מאותה תקופה על בני עדות אחרות. הזמר העברי המיינסטרימי (להבדיל ממה? משום דבר, לא היה זמר-עברי-שוליים) אכן העמיד בשורתו הראשונה את דמארי, ובשנייה גם את אסתר גמליאלית ואת ברכה צפירה, אבל הן שרו את המוזיקה של האשכנזים, וכמו האשכזנים חוץ מהחי"ת והעי"ן. אנשי התרבות הפופולרית לא הלכו, נאמר, ללמוד ולאמץ אלמנטים מהמוזיקה התימנית, ולא נתנו למוזיקה התימנית מקום לצידם על הבמה, כפי שאפשר היה לצפות אילו היחס אליהם היה כאל אחרים-שווים.

(בתרבות ה"גבוהה" אני יודע לפחות על מקרה אחד שונה - המלחין מרדכי סתר כתב את "דיוואן תימני" שקיבץ מנגינות תימניות ותזמר להן ליווי בכלים מערביים. כישלון מוזיקלי לדעתי, אבל כן מראה על סקרנות תרבותית וענווה תרבותית אמיתית.)

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים