בא החמור, בא הפיל 2136
הצצה לביוגרפיות המצולמות של שני המועמדים לנשיאות ארה"ב בבחירות 2004, מראה שתי תמונות אמריקאיות שונות בתכלית. אבל שתיהן מנסות לכבוש את דעת הקהל תוך שמירה על חשיפה מינימלית של כל מועמד.
המועמדים לנשיאות ג'ורג' בוש וג'ון קרי (צילומים: באדיבות ממשלת ארה"ב)
כדאי לצפות בסרטונים המקושרים לפני קריאת המאמר:




מערכות הבחירות בישראל מייצרות בדרך כלל סרטוני תעמולה פוליטיים ואישיים, המרתקים את בני הבית מול המסך הקטן ומשמשים נושא לשיחה ציבורית למחרת היום. חלוקת הקולות בדרך כלל ידועה מראש לכל אחד מהמתמודדים, ומספרם של "הקולות הצפים" זניח.

לא כך הדבר בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. בעשורים האחרונים מתנהלת הזירה הפוליטית בארה"ב מול כל מסך אפשרי - קולנוע, טלוויזיה והמחשב האישי - חודשים לפני הבחירות עצמן. פעמים רבות החלוקה אינה דיכוטומית, ואין הצגה ברורה של מי מהמתמודדים כ"טוב האולטימטיבי" או כ"רע המאוס". העימותים הטלוויזיונים בין המועמדים הם הגורמים העיקריים לתקומה ומפלה של מתמודדים, ומספר הקולות הצפים שממתינים לשפנים חדשים שיצוצו מן הכובע מדי ערב הולך וגדל. ובהתאם, מערכות הבחירות הופכות תקשורתיות הרבה יותר מאשר פוליטיות, והקהל בבית מנתח את התאמת המועמדים לתפקידם על פי המראה הכללי (בגדים, שפת הגוף, הזיעה הניגרת והאנשים הסובבים את המועמד), הרבה יותר מאשר על פי המצע שהם מגישים לציבור.

נדמה כי רבים מהאמריקאים מסרבים לקבל החלטה עד הרגע האחרון, ולו כדי שיוכלו להתרשם באובייקטיביות מלאה מסרטוני הפרסומת החדשים הצצים מדי יום ומשפת הגוף של כל מועמד בעימותים הטלוויזיונים. זה אחד הגורמים שהופכים את מערכת הבחירות הנוכחית בארצות הברית לצמודה מאוד ומלאת מתח והשערות.

על מנת להכיר את המועמדים, בוש וקרי, טוב יותר, צולמו שניהם לסרטונים ביוגרפיים באורך של כעשר דקות, המציגים את פועלם. מטרתם של הסרטונים אינה להציג את מצע הבחירות או לתקוף את היריב, אלא להציג את קורות החיים של המועמד.

נקודות הפתיחה של השניים שונות בתכלית. בעוד ג'ורג' הבן נהנה מהזכות לצלם את הבית הלבן מקרוב, נדרש ג'ון קרי להציג את עצמו לאומה לפני שיפרוש את מצע הבחירות שלו. בוש פותח בתמונות של נשיאי עבר כגון לינקולן ורייגן, ומכוון את דבריו לכלל החברה האמריקאית, ואילו קרי מתחיל מהבית שבו נולד ומבני משפחתו. בסופו של דבר, שניהם מכוונים לאבני הדרך המנחות את החברה האמריקאית ולמעבר מהפרט אל הכלל. לאחר הצפייה הראשונה אפשר לקבוע כמעט בוודאות שהימצאותו של ג'ורג' בוש בבית הלבן מאפשרת לו להתנער מההגדרה המילונית למילה "ביוגרפיה"; לא ברור אם הדבר נעשה משום היותו מוכר, או משום שישנם עניינים רבים מהם הוא מעדיף להתעלם. לאורך שני הסרטונים, נשמר בין המתמודדים הפער המצייר את בוש כפאסיבי המקווה שתפילותיו תענינה כמתנה משמיים ואת קרי כאקטיבי שמנסה להלחם בטחנות רוח מפלצתיות (שנמצאות כנראה בכיוון ההפוך לגמרי מזה שלו).

אנשי יחסי הציבור וההפקה בחרו בשני שחקנים לקריין בתשדירים ולספר על המתמודדים. את בוש מציג פרד תומפסון, שהסב את דרכו המקצועית מתובע וסנטור בעבר לשחקן בסדרת הטלוויזיה "חוק וסדר" בהווה; את קרי מציג השחקן השחור מורגן פרימן שבין שלל הדמויות שגילם ניתן למצוא את נלסון מנדלה ואת אלוהים. מדובר בשחקנים ותיקים ומוערכים, בעלי קולות עמוקים, רגועים ומשכנעים, שמטרתם להשרות על הצופים שלווה ורוגע. לרגע אחד, הצופים מתנתקים ממטרתם התעמולתית של הסרטונים ושוקעים בקולות השחקנים כאילו צפו בסרט בערוץ בידור כלשהו.

רובין הוד מול סופרמן

קיים פער בין הבחירות לנשיאות ובין הכהונה כנשיא בפועל. מצפייה בשני הסרטונים קשה להבין אם המועמדים אכן מודעים לפער הזה. באופן ההצגה שלהם את הדברים, הם מציירים מציאות מקבילה לזו האמיתית. הנשיא המכהן רואה עצמו כגיבור־על העומד על הריסות ביתו ונשבע לנקום בבני העוולה שפוצצו לו את האידיליה; ואילו החותר תחתיו מעדיף לצייר עצמו כמין רובין הוד הקופץ לרגע מהיער המבודד בו הוא נמצא, לגאול את המסכנים ולאפשר להם זמן תהילה מסוים. שניהם לא מתייחסים לאדם הממוצע שחי חיים ממוצעים בעיירה ממוצעת, ולא מתעניין דרך קבע בעולם שמחוץ לה.

בוש הבן, הנח על זרי הדפנה בחדר הסגלגל, משתמש בטרגדיה הלאומית של ה-‏11 בספטמבר כקרש קפיצה. שימוש זה אומנם גרר ביקורת נוקבת מצד משפחות הקורבנות, אך הוא יעיל בסרטון התעמולה - הוא יוצר תחושה של אחדות ושל נשיא המגלה הבנה למצב. השימוש התכוף בסרטון בצמד המילים "הוא ידע", מעורר אצל הצופה את התחושה שהדוברים בשם הנשיא מכוונים את דבריהם ישירות לציבור. עינו של האח הגדול פקוחה, מגנה, דואגת ובעיקר – יודעת מה מטריד אותו.

ג'ון קרי, לעומתו, מציג עמדה אישית בה הוא מודה כי הוא עצמו רוצה ויכול להפוך את ארצו למקום בטוח ומוגן יותר. אבל קרי לא מפרט מהן הבעיות או הסכנות עמן מתמודדת ארצות הברית. הצופה לא בטוח אם האיום הוא חיצוני או שמא מבית, אבל קרי משוכנע שהוא זה שיכול לגאול את כולם ממוות בייסורים (איך? לא ברור).

אם לא ידעתם עד עכשיו ועניין אתכם, ג'ון קרי הוא בוגר אוניברסיטאות ייל ובוסטון, ובנוסף היה גם תובע מוצלח ולוחם צדק גדול, כך לפחות על פי הסרטון שלו. ואילו בסרטו של בוש לא מוזכר בשום מקום שהוא בוגר בית הספר למנהל עסקים של הרווארד. הנקודה הזו הופכת את קרי למעט מסובך יותר לעיכול על ידי האמריקאי הממוצע - הליברלים ככלל מעריכים השכלה ואינטליגנציה, אבל אפילו לזה יש גבול, שהשכלתו של קרי כמעט שמגיעה אליו.

אף אחד מהמועמדים לא מוכן להתחייב על דרכי פעולה אפשריות על מנת להביא לשינוי עתידי. בוש רומז כי המלחמה שיזם היא הדרך הנכונה להגן על העם והאומה, אבל קרי מעדיף להשוות את המצב הנוכחי למלחמת וייטנאם. מה שבטוח הוא, שאיש מהם לא משתמש בסיסמה ייצוגית (slogan) האופיינית למערכות בחירות; והחוסר בסיסמה מוחשית להתקדם איתה הלאה יוצר מצב של אין־אונות ושל בחירה בין סתם ללא־משהו.

הפקה הוליוודית או "חיים שכאלה"?

שני המועמדים משתדלים להצטלם במגרש הביתי שלהם, בו הם מרגישים נוחות אופטימלית. בוש מצולם לרוב בבית הלבן או על חורבות מגדלי התאומים, מצולם על רקע פסקול דרמטי, בעוד שבסרטון של קרי, הוא מספר לצלילי מוזיקה פופולרית על הלהקה בה ניגן בנעוריו. בני משפחתו של קרי מספרים עליו בחיבה גלויה, לעיתים תוך בדיחות על חשבונו, והסרטון כולו מורכב מקטעי וידאו בעלי נופך מציאותי: חברים מספרים על ג'ון, תכונותיו, מסלול חייו, שאיפותיו וציפיותיו. הרושם הרצוי הוא, שכולנו יכולים לברך על מזלנו הטוב שאפשר לנו להכיר אדם כל כך נעלה כמר ג'ון קרי. לעומתו, בוש מוצג באופן סטאטי. כמעט שלא שומעים את קולו, ואת דמותו אפשר לראות רק בצילומי סטילס שעברו עריכה דיגיטלית עם משחקי זום ופוקוס. הרושם מנוכר, משל ישב בוש על פסגת האולימפוס (בגובה שש הקומות של הריסות התאומים), והוא נותר בודד בצמרת ומוביל את עצמו בעצמו.

אתרי הצילום של בוש הם אתרים לאומיים: איצטדיון הינקיז בניו יורק, הבית הלבן, וכמובן המוטיב החוזר – גראונד זירו. כל צילומי האתרים נבחרו בקפידה כך שישקפו את החלום האמריקאי של שגשוג, רווחה ו"החיים הטובים". במקביל לאותם חלומות אידיליים נמצא האיום התמידי מפני הסכנות היומיומיות, שמביאות אפילו את האדם החזק בעולם לעסוק בספורט כשהוא לבוש שכפ"ץ מסורבל, ומתקשה להרים את ידיו. בסקירה הכביכול־ביוגרפית של בוש נראה כאילו נעשה ניסיון מכוון שלא להתמקד באדם אלא במדינה, ולסרטון לא נכנסו פרטים ביוגרפיים שהודגשו ביתר שאת בסרטו של קרי.

בעוד בוש מתמקד באומה ובאיום הטרור שעמו היא מתמודדת, תוך שהוא מנחם אבלים בגראונד זירו, משווה קרי את המלחמה באפגניסטן לימי צעירותו בנהרות וייטנאם ומציג את הקשר שלו עם ותיקי המלחמה. גבר אמריקאי שחור ששירת עם קרי בצבא, מספר לצופים שהקל עליו לדעת כי קרי היה מוכן לספוג כדור בשבילו. גם המשפחה של קרי מורכבת מאזרחי העולם: אביו שירת כדיפלומט ואהב מאוד את תרבויות זרות; רעייתו, תרזה היינץ־קרי, נולדה באפריקה והרגישה שהאזרחות האמריקאית לא היתה מובנת מאליה והיתה צריכה לזכות בה. לעומת זאת, התייחסותו של ג'ורג' בוש לארצות הברית היא כאל אומה אחת. הוא אינו מזכיר ולו במילה אחת מיעוטים וקבוצות אתניות, אלא מתמקד בסמלים האמריקניים הפופולריים כגון בייסבול ומתקפת הטרור על מגדלי התאומים.

אבל כאן מופיע מכנה משותף נוסף לשני הסרטונים: צופה מבחוץ יכול לטעות ולחשוב שהם מיועדים למהגרים ולאזרחים האמריקאיים החדשים, שזו להם מערכת הבחירות הראשונה. אבל במבט שני, די ברור שאף לא אחד מהמועמדים מדבר להיספאני שזה מקרוב בא או לאסייאתי שמתכנן מסעדה בצ'יינה טאון. מדובר בשני לבנים אמידים שכל קשר ביניהם ובין מיעוטים זרים הוא מקרי, אם בכלל. כל הנוגע לאמריקאים בהקשר זה, יכול להתמצות בתוכנית אירוח מהסוג הנמוך.

משפחתם וחיות אחרות

משקל כבד מאוד ניתן לחשיבותם של חיי המשפחה של כל פוליטיקאי אמריקאי. תקופות כהונה רבות כבר סערו על רקע גילויים משפחתיים, ואמינותו של כל איש ציבור נמדדת בראש ובראשונה באופן שבו הוא בוחן את חייו האישיים ובנאמנותו להם. ולכן, נשיאים אמריקאיים קודמים טרחו להדגיש בזמן מערכת הבחירות כי לצדם עומדת אשה חזקה ודומיננטית.

בסרטו של בוש מוצנע הפן הזה. הגברת הראשונה לא נראית או נשמעת, בדומה לבעלה, שקולו כמעט ולא נשמע בסרט. הצופה מניח שמדובר באדם נשוי ואיש משפחה בעיקר משום שזהו אחד התנאים לקיומו כפוליטיקאי אמריקאי. חדי העין יכולים להבחין שפרט לצילומים בודדים של קונדוליסה רייס (שיש המכנים אותה "אשתו השנייה של הנשיא"), הסרטון הביוגרפי מתעלם מנוכחותן של נשים בחייו של בוש. יש שיברכו על כך, ויש שיתהו האם מדובר בטעות פרוידיאנית מביכה.

בניגוד למשפחת בוש הבלתי נראית, משפחת קרי היא בלתי נלאית. הגברת היינץ־קרי מעוניינת בתפקיד הגברת הראשונה ומביעה את עמדתה קבל עם. היא אומנם האשה השלישית בסדר הופעתה בסרטון (קודמות לה שתי בנותיו של קרי מנישואיו הראשונים), אך הביוגרפיה שלה באה במעין עסקת חבילה עם זו של בעלה. עמדתה ביחס למוצאה ולאזרחותה האמריקנית אינה מוטלת בספק, וכך גם החשיבות הגדולה שהיא רואה במילוי תפקידה כאשתו של בעלה. לצופים ברור מאוד מי נותן את הטון בבית ובזכות מי הגיע ג'ון היקר לאן שהגיע - באיחור מה אומנם, אבל הגיע. ואם היא מזכירה לכם את הגברת הראשונה שישבה בבית הלבן לפני חמש שנים, זו רק מקריות. הרי על פי הסרטון, היינץ־קרי לא באמת רוצה תפקיד פוליטי בעצמה, היא רק רוצה לפקח ולהבטיח שכל אחד יעשה את עבודתו נאמנה.

אמפתיה נוסח טקסס

כדי למלא אחר דרישות המתכון האמריקאי המנצח לרייטינג, נאלצו שני הגיבורים לכלול בסרטונים גם מידה של גבריות מודרנית. שניהם אמנם פטריארכים גדולים, אך מתחברים לצדדים רכים באישיותם בשעת הצורך. קרי מודה בגאווה כי למרות היותו מפקד אמיץ שזכה בעיטורי גבורה רבים וראה חברים נפצעים ונהרגים סביבו, הוא געה בבכי בלידות בנותיו והשתדל להיות בבית בסופי שבוע וארוחות צהריים. אצל בוש הרפובליקן הסגנון שונה מעט. הוא לעולם לא יודה בפומבי כי תדמיתו הטקסנית הקשוחה נשברת, אלא ימחה דמעה נסתרת בביקור בבית החולים אצל אחד מפצועי מתקפת הטרור (או אולי נכנס לו משהו לעין?). בכל מקרה, ההצגה חייבת להימשך, והחיים איתה - במקום להזיל דמעות, עדיף להזמין את הנכה לריצת בוקר.

לאחר הצפייה בשני הסרטונים, נותרים הצופים עם טעם מעט מוזר בפה. לנוכח האלמנט הבידורי החזק המופיע בשניהם, לבחירות הבאות אפשר יהיה כנראה להריץ את הזוכה ב"הישרדות" מול המתמחה שדונלד טראמפ לא פיטר. הרייטינג ירקיע שחקים.
קישורים
"The Pitch" - הסרטון של בוש
"A Remarkable Promise" - הסרטון של קרי
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "תקשורת"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

פוי 258015
אמריקה אמריקה אמריקה... איום ונורא כל הקיטש האמריקאי של זוגיות, עושר, בורגנות, גבריות. ממש סלט פירות אמריקאי תפל. דווקא קרי נראה לי פחות אתנוצנטרי מבוש, קצת יותר בכיוון האיש החושב. אני לא מצפה מאמריקה לגדולות ונצורות, לדעתי היא מעצמה נוראית, מסוכנת, שתלטנית, מאמינה בצדקת עצמה ללא סייגים.
פוי 258062
קיטש זו מילת המפתח. אמריקה זו אומה שמונעת בכוח הקיטש.

ולאור ההצלחה המסחררת שלה, צריך לתהות לגבי הכוח הזה.
Next president is a Yalee 258018
גם ג'ורג' בוש למד (הסטוריה) ב- Yale.
תגובה למאמר 258176
מזל של המועמדים הבחירות מסתיימות מחר
האם ההחלטה התקבלה? 258200
''נדמה כי רבים מהאמריקאים מסרבים לקבל החלטה עד הרגע האחרון'', לדעתי הם כבר קיבלו החלטה אך הם נהנים מ''שואו'', מה''רייטינג'' שהם מקבלים מהעולם ע''י ה''הצגה'' שהם מציגים לכלל העולם. אם אתם שואלים אותי הם אוהבים דרמה ומלחמות ואת המוכר והנדוש, לא רוצים שינויים ולכן יבחרו בבוש שוב...
מ-ש-ע-מ-ם 258214
ראשית יש לומר, לא צלחתי את הסרטונים עד סופם. הם משעממים ומשמימים וארוכים כאורך הגלות. כולי התפעלות לנוכח הסבלנות של איילת בועזסון לצפות בהם עד תומם.
קשה לי גם לגשר בין ה"אמריקה" שאנחנו מכירים כאן דרך סרטוני MTV תזזיתיים, סרטי אקשן מרובי יריות ופרקים קצרים ומרובי-עלילות בכל סדרה טלויזיונית לבין האמריקה הארכנית, המסטיקית, המשעממת כל כך כפי שהיא מוצגת בסרטונים. האם לעקרת הבית מטנסי והמכונאי מקולורדו באמת יש סבלנות וכח לצפות בשעממומונים האלה בלי להעביר ערוץ?
הזדמנות לסקר פיראטי 258216
בוש לוקח, בהפרש זעיר
קרי לוקח, בגדול
קרי לוקח, בהפרש זעיר
בוש לוקח, בגדול
בית המשפט יחליט בעוד חודש (אבל בסוף יצא קרי)
בית המשפט יחליט בעוד חודש (אבל בסוף יצא בוש)
בסוף ביבי לוקח
לסקר פיראטי פגום 258226
הכנסת יתר מדי תשובות הומוריסטיות:

קרי לוקח, בגדול - נו, באמת
קרי לוקח, בהפרש זעיר - בשביל מה (לבוש) יש משפחה?
בוש לוקח, בגדול - ראה 1
בית המשפט יחליט בעוד חודש (אבל בסוף יצא קרי) - למה, השופטים לא יודעים מי מינה אותם?

ובמקום של התשובה ההומוריסטית הכנסת את האמת העגומה.
והתשובה האישית שלי בסקר היא בינתיים 258508
בין 2 ל3.
לסקר פיראטי פגום 258691
לגבי בית המשפט, אז זהו, שלפחות במדינתו של האח הפלורידייני יישמו את הלקחים מן הבחירות הקודמות והכניסו לשימוש מערכת הצבעה ממוחשבת, שתחסוך מבוכות מיותרות, כפי שניתן ללמוד מן הסרטון הבא:
הערה מאלמוני אחד 258511
אני אישית הייתי שמח לסקר כזה, או לסקר ששואל "את מי הייתם רוצים" או "למי הייתם בוחרים", אם אפשר *לפני* הבחירות (יש עוד כמה שעות עד לפתיחת הקלפיות שם).
אני מאמין שסקר הפיצה (עם כל הכבוד וללא שום זלזול כמובן) לא ייעלב.
מי יותר גבוה? 258294
בכל מערכות הבחירות למעט ארבע ( לפי גירסאות אחרות ב-‏88% מהפעמים-‏6 פעמים). המועמד הגבוה יותר ניצח. לפי הגיון זה קרי שהוא 4'6 (1.93 מ') ינצח את בוש 11'5 (1.80) . ויהפוך לנשיא הגבוה בכל הזמנים ( יחד עם לינקולן).

מצד שני, בוש כבר ניצח את גור הגבוה ממנו. ויכול להיות שהכריזמה העלובה של קרי תחפה על הגובה שלו.

האג'נדות ,כמובן, לא מעניינות אף אחד.

בארץ ,אגב, העקרון הזה לא עובד ( קחו לדוגמא את שמיר, בן גוריון ושרון).
למי יש שם יותר ארוך(ומי ראשון בסדר הא''ב) 258298
מאז 1944(רק מאז אני זוכר בעל-פה) המועמד עם השם הארוך יותר ניצח, חוץ מפעם אחת-
44- רוזוולט את וילקי, 48- טרומן את דואי, 52- אייזנהאואר את סטיבנסון, 56-כנ"ל, 60- קאנאדי את ניקסון(תיקו), 64- יוהנסון את גולדוטר(תיקו), 68- ניקסון את המפרי, 72- ניקסון את מגוברן, 76- קארטר את פורד, 80- רייגן את קרטר, 84- רייגן את מונדל, 88- חריגה!בוש את דוקאקיס, 92- קלינטון את בוש, 96- קלינטון את דול, 2000- בוש את גור(תיקו).
כלומר, אם שמו של קארי נכתב בכתיב מלא, הוא מנצח. אם לא- הקרב באמת פתוח.
למי יש שם יותר ארוך 258300
תיקונים:
א. החלק בסוגריים של הכותרת לא רלוונטי (שכחתי למחוק אותו, במקור רציתי למצוא שיטתיות חדשנית גם בתחום זה).
ב. 72 ו84 גם תיקו, למען הדיוק (שלא אואשם בחוסר-הגינות סטטיסטית חלילה).
למי יש שם יותר ארוך 258792
ב. למה אייתָ [כך?] את "מגברן" עם "ו"'? שלא יצאו תוצאות יפות מדי ותואשם בזיוף?
למי יש שם יותר ארוך 258795
בוודאי, יושרתי המקצועית היא כל מה שיש לי.
למי יש שם יותר ארוך 258797
אגב, ברצינות לשנייה- עשיתי שם טעות אמיתית. ב44 רוזוולט ניצח את תומס דיואי ולא את וילקי, שנוצח ע"י רוזוולט ב1940.
למי יש שם יותר ארוך(ומי ראשון בסדר הא''ב) 258317
שיחקת גם קצת עם השמות.. קנדי נהפך לקאנאדי. וג'ונסון (לינדן) נהפך ליוהנסן (באנגלית אגב העקרון שלך לא כ"כ עובד- בנוסף לבוש, השם של גולדוטר יותר ארוך משל ג'ונסון ,כמו גם השם של המפרי ב-‏68 ומונדל ב-‏84).
למי יש שם יותר ארוך(ומי ראשון בסדר הא''ב) 258320
הממם... אז אתה מציע לא להגיש את המחקר כעבודת הדוקטורט שלי? פשוט הדד-ליין שלי שבוע הבא וחשבתי...
למי יש שם יותר ארוך(ומי ראשון בסדר הא''ב) 258329
כן, נראה לי שכדאי לך להגיש עבודה בנושא בחירת הנשיא בצרפת לפי אורך הצוואר. זה ילך יותר טוב.
מי יותר גבוה? 258331
אגב הנשיא הגבוה בכל הזמנים, לינקולן היה הרבה יותר גבוה מקרי, יחסית לגובה הממוצע של בני תקופתו. בנסיון לעקוץ את לינקולן, הוא נשאל פעם מהו האורך הרצוי שיהיה לרגליו של אדם. לינקולן הירהר לרגע והשיב ''כל עוד (כפות) רגליו ניצבות על האדמה, זה בסדר''.
מי יותר גבוה? 259379
לינקולן היה חולה ככל הנראה במחלת מרפן שמתאפיימת במבנה גוף רזה וגבוה. פעם שמעתי הסבר שבתמונות שלו בהן הוא יושב תמיד רואים טשטוש של הרגל הנובעת מרעד. אני לא ממש יודעת אבל איך זה קשור למחלה. יש כאלה שאומרים שהוא היה חולה באקרומגלי - שחרור יתר של הורמון גדילה שבילדות גורם לענקות אבל במבוגרים לאקרומגלי המתבטאת בהגדלת רקמות רכות ובמבנה פנים טיפוסי. בהשוואה לתמונות שלו מתקופות שונות - נראה לי שזה נכון.
חמור אפשר להפיל, אבל פיל אי אפשר להחמיר 258371
סתאם.
רציתי רק להתוודות [הנה זה בא! הוידוי הקרתני של השנה!]
שמה שמעניין אותי זה בעיקר מה טוב יותר לישראל, הפיל, או החמור.
והחמור המתקרא קרי לא מוצא חן בעיניי, מהבחינה הזאת. ובעצם גם לא באופן אישי- כלומר, לדעתי נושב מהדמות שבתמונות הסטילס וגם הוידאו משהו מאוד לא נעים, שאינני מצליחה לקרוא לו בשם.
לא שבוש מעורר התפעלות, אבל קרי נראה כמו... איש רע?
אהם.
ד כאן להיום מפינת הפרשנות הרצינית.
חמור אפשר להפיל, אבל פיל אי אפשר להחמיר 258375
לא בטוח שהוא איש רע, אבל לאשתו יש פה גדול.
חמור אפשר להפיל, אבל פיל אי אפשר להחמיר 258378
טוב, בכל זאת חמור...
חמור אפשר להפיל, אבל פיל אי אפשר להחמיר 483778
לא הוא החמור. הביטוי נאמר על אנדרו ג'קסון שהיה אדם בור, עממי וחסר השכלה. כמו בהרבה מקרים, ביטוי שהיה לגנאי במקור הפך לביטוי שבעליו מתהדר בו ונהיה לסימלה של המפלגה הדמוקרטית.
סבתא, למה יש לך פה כל כך גדול? 483779
אתה רוצה שאסביר לך עכשיו בדיחה (גסה) מלפני ארבע שנים?
סבתא, למה יש לך פה כל כך גדול? 483780
לא. אין צורך.
סבתא, למה יש לך פה כל כך גדול? 483783
קודם ספר אותה, בבקשה, ואז נראה אם צריך הסבר (לפי הנסיון שלי עם חוסר חוש ההומור שלי - יהיה צריך).
סבתא, למה יש לך פה כל כך גדול? 483784
תגובה 258378 (בהקשר של התגובה אליה היא מתיחסת)
חמור אפשר להפיל, אבל פיל אי אפשר להחמיר 258408
like Bush is a kind grandpa!
you actually believe you can tell something about Kerry from his photo? i keep trying to find a way to say something about this without insulting you, and i can't. so i won't say anything.
anyway, Kerry's going to win, at least according to this:
http://www.snopes.com/sports/football/election.asp
and this:
http://www.redskins.com/
combined...
חמור אפשר להפיל, אבל פיל אי אפשר להחמיר 258418
הי, הי! פעם הביאו לפה מבחן שבו היה צריך למיין סדרת חיוכים למזוייפים מול אמיתיים, ואני צדקתי ב-‏18 מתוך עשרים. אז אני מבקשת, כן?!

אבל אתה צודק שלפי כל הסימנים המובהקים מר קטשופ ינצח:
הרדסקינז.
והרד-סוקס ששברו סופסוף את הקללה.
וזה שאף נשיא ששמו מורכב מארבע אותיות לא זכה בקדנציה שניה. כנ"ל לגבי נשיא ששמו מתחיל ב-B.

ו-combined - הלך עליו, על בוש.
חמור אפשר להפיל, אבל פיל אי אפשר להחמיר 258419
מצד שני אף פעם לא זכה נשיא שנושא שם של תבלין הודי. ומכאן: תיקו.
חמור אפשר להפיל, אבל פיל אי אפשר להחמיר 258424
לא זכה, אבל גם לא הפסיד...
אבל בכל מקרה הוא לא קרי אמיתי. הסבא היה 'כהן' לפני שנהפך ל'קרי'.
חמור אפשר להפיל, אבל פיל אי אפשר להחמיר 258493
ועוד תבלין הודי שבא עם קטשופ.
חמור אפשר להפיל, אבל פיל אי אפשר להחמיר 258422
על פי הטור השבועי של קרינגלי (שמתעסק בטכנולוגיה בדרך כלל) קרי ינצח בגלל שמערכת עריכת הסקרים נהיית מאוד לא מדוייקת כתוצאה מעליית השימוש בטלפונים סלולארים. עריכת סקרים נעשית לטלפונים "רגילים" - וחלק גדול מהציבור (במיוחד צעירים) אינם נכללים בסקרים הנ"ל.

הסתיה בבחירות הקודמות היתה כ3% לטובת בוש בסקרים, לדעת קרינגלי, בגלל הסיבה הזאת. בוש כידוע הפסיד ב0.5% בבחירות הכלליות (אבל ניצח בגלל שבארה"ב הבחירות נקבעות על פי כמות הנציגים הנבחרים מהמדינות השונות).

אז למה אף אחד לא מדבר על זה?

כי זה לא אינטרס של אף אחד לדבר על זה. הרפובליקאים לא מעוניינים להראות כמפסידים, הדמוקראטים לא רוצים להכניס את המצביעים הפוטנציאלים שלהם לשאננות, וברור כי הסוקרים לא רוצים להראות לא אמינים..
חמור אפשר להפיל, אבל פיל אי אפשר להחמיר 258426
הסקר המדוייק ביותר הוא זה ששמים עליו כסף:

חמור אפשר להפיל, אבל פיל אי אפשר להחמיר 258513
אחרי קריאת התגובות כאן ושמיעת הפרשנים השונים והמהמרים השונים ברדיו הבוקר, מתקבל הרושם שההפתעה תהיה אם *בוש* ינצח בסוף. נראה שכולם מזהים סחף לכיוון קארי.
דמוקרטיה? 258445
האם עדיין אנו יכולים לקרוא למשטר דמוקרטי אם הוא עומד לבחירה? יותר ויותר נדמה לי כאילו השלטון נקנה בכסף. יותר ויותר מחקרים נעשים על הפסיכולוגיה של ההמונים ונראה שהיא אכן מניבה תוצאות. כל היועצים והיחצנים מבינים את השיטות שעובדות והמועמדים צריכים יותר כסף כדי לישם שיטות אלה. בסופו של דבר הפרט אמנם בעל בחירה חופשית אך ההמון נטול בחירה כזו. (למרות שזה נשמע אבסורדי על כך בעצם מתבססת הפסיכולוגיה של ההמון). לשיא מגיעים הדברים בבחירות אלה שעיתונים עומדים רשמית מאחורי מועמד זה או אחר. (איך הם יפקחו על מעלליו של מי שהם העלו לשילטון?).
נראה אם כן שכדי לבסס את עצמך בתודעת הציבור עליך לקנות השפעה בעיתונים מתאימים ובתחנות רדיו מתאימות וכבר עשית הרבה יותר מאשר להציג עמדה שתלמד על כוונותיך. וכידוע התקשורת נשענת על רווחים. כסף עונה על צרכים ורצונות. מוזר שאחר כך מתפלאים על ההשחתה עקב הצמידות של הון ושילטון אך הרי כך בכלל ניתן להגיע לשילטון.
אולי הגיע הזמן לחלופות אחרות?
כדי לעשות זאת אנו זקוקים לעזרת הגופים השולטים במערכת. כגון כנסת ממשלה ובתי משפט. אך גם אחד מהם כבר מזמן אינו רשויות עצמאיות אז מי יושיענו?
דמוקרטיה? 258451
איזה חלופות אחרות?
דמוקרטיה? 258458
האמת היא שכל חלופה שעולה לי בראש נראית לא מעשית אבל אני אישית מתגעגע לאסיפות כיכרות או אולי בימינו אסיפות אינטרנט שיהיו פתוחות לכל. בכל מקרה יש לדעתי למדר את התקשורת מהסיפור.
כמו כן הייתי מציע שכל מועמד יציג את הונו האישי ומקורותיו. כדי שנוכל ללמוד קצת על יושרו ונכיון כפיו. מציק לי שמועמדים נראים כאילו הם מחוברים לבוחר בעוד שבפועל אין להם מושג איך חי רוב ציבור הבוחרים. לי אין ספק שהמועמדים האחרונים לראשות הממשלה למשל לא חיו כבר הרבה מאוד שנים ממשכורת ממוצעת ודאי לא ממשכורת חציונית הנהוגה בארץ.
עוד הייתי רוצה לראות שאכן כל אזרח (ודגש על כל) יוכל להציג מועמדות ולא רק אלה המקושרים להון. לכן יש להגביל את תקציב המועמד. מועמד שחרג מתקציבו יאלץ לפרוש אולי?
אין לי את כל התשובות ולכן אני מהרהר אולם אני חש כי בשיטה הנוכחית "עובדים עלי" ובעצם אני משתתף במשחק מכור מראש ובהרבה כסף.
דמוקרטיה? 258694
הבעת תמיכה של עיתונים באחד המתמודדים בבחירות היא מסורת אמריקאית בת מאות שנים, ולא ''שיא'' חדש.
דמוקרטיה? 259248
ראשית זה עדיין לא הופך את זה ראוי
ושנית בעבר הייתה גם אידיאולוגיה מאחרי העיתון היום פשוט הכל הפך יותר ממוסחר ונשען רק על כסף.
דמוקרטיה? 259253
לפי כמות הדיונים והפתילים, ובעיקר מידת האמוציות המושקעות בנושא, נראה שמסחור והשענות על כסף גם היא אידיאולוגיה.
דמוקרטיה? 259254
אז מה כן יהפוך את זה לראוי, פרט לחותמת הכשר של בד"ץ המהרה"ר?

לא נכון. באמריקה, התקשורת מאז ומתמיד הייתה עצמאית ולא מקושרת באופן פורמאלי למפלגות.
דמוקרטיה? 259261
חוץ מתחנות ספציפיות כגון "air america" http://www.airamericaradio.com/ למשל שמזוהות באופן מובהק עם מפלגות.

מעניין לראות את הפילוח - הרפובליקנים מעדיפים שידורי רדיו, על פני תמונה טלוויזיונית כנראה בשל אותו דיבייט מפורסם בין קנדי לניקסון http://www.museum.tv/archives/etv/K/htmlK/kennedy-ni...
דמוקרטיה? 259505
אם בסיס הדמוקרטיה הוא שניתנת לכל אזרח הזכות להיבחר הרי שצריך למצוא דרכים למימוש הצהרה זו. כיום יכול להיבחר רק אזרח עשיר. כתבה שהתפרסמה בשבוע האחרון הציגה סף של 2 מליון שקלים כדי שמועמד יהנה מסכוי סביר להכנס לכנסת.
אני רואה את המצב באנלוגיה לבתי משפט. גם כאן כבר לא סוד שבארצנו הכסף מזכה את העבריין או מקל על גזר דינו. גם כאן אני חושב שאנו מאבדים את הבסיס של מערכת המשפט לפיו כולם שווים בפני החוק.
הדברים האלה משפיעים באופן ישיר ועקיף על המרקם החברתי שלנו. חוסר אמון במערכות השלטון כבר תפס תאוצה. אם אנחנו חפצים במדינה מתוקנת עלינו למצוא אפיקים כדי לישם עקרונות אלה. אחרת נצטרך להתמודד אתם בתיד מנקודת מחלוקת חברתית הרבה יותר מסובכת.
דמוקרטיה? 259539
הקמפיין של בוש הוציא כ 1.2 מליארד דולר.
רוח וגשם אין 258455
מדי פעם מזכירים לנו שברביעי בנומבר האמריקאים לא בוחרים נשיא - הם בוחרים גוף של אלקטורים, 538 במספר (אגב, מאיפה הגיעו למספר הזה?), ואלו בוחרים בתורם את הנשיא.

לימדונו רבותינו שבשיטה הדמוקרטית, המצביעים בוחרים את הנציגים שבהם הם מאמינים, על-מנת שינקטו במדיניות הראויה בעיניהם. בפרט, הנציגים אינם מחוייבים למצע‏1.

מה לדעתכם יקרה אם קרי (למשל) יזכה ברוב האלקטורים, ואז יקומו כמה אלקטורים שנבחרו כתומכיו ויודיעו לעם שעם כל הכבוד דברים שרואים מכאן, והם בעצם מעדיפים דווקא את בוש? (תזכורת: החוק מסמיך את האלקטורים לבחור את הנשיא, ומה שהחוק אומר - כשר).

1 מצע: מין חוברת מנייר צבעוני שנהגו לחלק לפני בחירות; הטעם - לא ידוע.
כבר קרה בעבר 258460
שאלקטורים הצביעו נגד המנדט שניתן להם. חוקי ותקין, גם אם מצחין.
כבר קרה בעבר 258567
היועץ המשפטי לממשלה מתווה את הפתרון היחיד לבעיה (בנושא אחר לגמרי, שהוא בדיוק אותו דבר): יש להביא לכך שפעולות מסויימות "...ייתפסו בציבוריות הישראלית, ועל ידי נבחרי ציבור, כמעשה שלא ייעשה גם אם זו אינה עבירה".

כבר קרה בעבר 258574
הקישור שלך הביא אותי לצפות בפרסומת‏1 (וזה אולי שייך לדיון 2009, אבל מצד שני זאת יכולה להיות אלטרנטיבה למי שעומד לפנות את הבית הלבן ולחזור לטקסס‏2, כך שזה בכל זאת קשור לדיון הנוכחי) השואלת "רוצה להרוויח 12.56% *בדולרים* (http://www.e-dologic.co.il/founders/counter/page/?re...) השאלה שלי אליך (כמתמטיקאי, וגם כמי שנהג לא מזמן לשלם בדולרים): 12.56% *בדולרים*, זאת תשואה טובה יותר מ12.56% בשקלים, או שמא תשואה טובה פחות?

___
1 וזה בעיתון לאנשים חושבים.
2 המערכת מתבקשת למחוק משפט זה אם יתברר מחר כי השכ"ג נשאר לקדנציה נוספת בבית הלבן. שבעתי כובעים די והותר.
כבר קרה בעבר 263107
12.56% בדולרים יכולה להיות אפשרות טובה יותר או גרועה יותר, אבל היא שונה מ-‏12.56% בשקלים, משום שהכוונה היא (וכאן אני מנחש) שהכסף יהיה צמוד לדולר + ירוויח את התשואה האמורה.
לכסף אין ריח 258607
רוח וגשם אין 258518
גלעד דנבום כבר התייחס לכל הנקודות שאתה מעלה כולל ההגיון שמאחורי השיטה ומקרים בהם אלקטורים מעלו באמון הבוחר. המספר של האלקטורים הוא פשוט סכום החברים בקונגרס ובסנאט. כל מדינה שולחת אלקטורים כמספר נציגיה בשני בתי הנבחרים.
רוח וגשם אין 258566
כן; אבל הוא עשה את זה ב*עיתוי* אחר.
רוח וגשם אין 258571
נכון. אז?
אם אתה רומז לבעיית מנוע החיפוש, אז גוגל נותן תחליף לא רע.
הדיון מתחיל ב תגובה 151117.
רוח וגשם אין 258617
קראתי, תודה. אבל מי מדבר בכלל על אלקטורים בארצות הברית; הנושא שלנו הוא שרון.
רוח וגשם אין 258627
היה לי נדמה שאתה הזכרת אלקטורים.
בכל אופן, גם בארה''ב כבר קרה שאלקטורים הצביעו לא כמו שהמצביעים ציפו מהם, ולמרות שבחלק מהמדינות יש חקיקה נגד מקרים כאלו, מעולם לא עמד אלקטור לדין על מעשה כזה, ובכלל, החוקה מעניקה להם שיקול דעת עצמאי ללא תלות ב''מצע'' לפיו נבחרו (כלומר המועמד עבורו הם התחייבו להצביע).
אם אתה מתעקש להכניס את הביצה המקומית שלנו גם לדיון הזה, הרי שהדוגמה הזאת (החוק בארה''ב וישומו בפועל) רק מחזקת את הטענה לפיה לשרון (ולסיעתו) יש חופש לבצע ולהצביע לפי שיקול דעת וללא תלות במצע או בהתחייבויות מלפני הבחירות.
רוח וגשם אין 258654
Two wrongs make a right...

רוח וגשם אין 258695
אם זה יקרה, ובהנתן שאין נסיבות מקלות (עד היום אף אלקטור בוגדני לא שינה את תוצאות הבחירות), סביר להניח שהשיטה תשונה.

השאלה המעניינת היא מה היה קורה, למשל, אם נציגי פלורידה בבחירות הקודמות היו מכריזים שהם מרגישים מחוייבים לדין הבוחר ולכן הם יעניקו את קולם למועמד שזכה ברוב הקולות - גור - למרות שהם עצמם נבחרו כתומכי בוש.

אבל אתה מדבר על שרון, ולא על בוש. אז זה לא מעניין אותך.
רוח וגשם אין 258739
האמת היא שדי ציפיתי שזה יקרה (בבחירות הקודמות). אם יש איזשהו הגיון בגוף האלקטורי הממסך הזה, מקרה פלורידה - שבו נראה שרצון הבוחר עוות, בתוספת העובדה שגור זכה בחצי מליון קולות יותר בחשבון הכולל - סיפק הזדמנות טובה להצביע לפי ''צו המצפון''.
Unfaithful Electors 258712
היו מקרים כאלו, כפי שניתן ללמוד מhttp://www.avagara.com/e_c/ec_unfaithful.htm . מקרים אלו טרם שינו את תוצאות הבחירות.
תרומת התקשורת למערכת הבחירות 258463
מנקודת המבט של הקמפיין, ישנן ארבע נקודות עיקריות בהן תורמת התקשורת לפוליטיקאי המתמודד. לכל נקודה, אפקטיבי סוג אחר של תקשורת:

1. המאבק על הגרעין הקיים. ע"פ מחקרים שנעשו בארה"ב, מדובר בכ- 40% של מצביעים פוטנציאלים, המהווים את הגרעין הקשה של הבחירות ועל כל מועמד למצוא את הדרך לתקשר עם אותם בוחרים, להזכיר ולדרבן אותם לבחור.
הדרך התקשורתית היעילה ביותר להגיע לגרעין זה היא באמצעות אמצעי התקשורת ה"מושכים" - הטלפון, תחנות רדיו מקומיות והאינטרנט. ע"י אינטראקציה טלפונית של אחד על אחד, ע"פ רשימות תומכים מוכנות מראש, או באמצעים שהציבור בוחר האם להחשף אליהם או לא.

2. המעקב אחרי ה"קולות הצפים" -שימוש ב"תקשורת הנדחפת", זו שלא תלויה ברשימות תמיכה, כגון ערוצי טלוויזיה פופולרים, שיחות טלפון מקריות (שלא על פי רשימות תומכים) והפצת שמועות שקריות כביכול לא מכוונות, על היריב. שאלות כגון: "אם היית יודע כי המועמד X סובל ממחלת נפש, האם עדיין היית בוחר בו?". תחת קטגוריה זו נמנות הופעות המועמדים בתוכניות ארוח ליליות ובתוכניות הבוקר, בעיקר כדי להראות את "האדם שמאחורי הפוליטיקאי" המשעשע והרגיש.

3. הרשמת מצביעים חדשים - על קבוצה זו נמנים בעיקר הצעירים שזו להם מערכת הבחירות הראשונה. הרפובליקנים מעדיפים לפנות למרכזים חברתיים בהם יזכו לתמיכה, כגון כנסיות ומרכזי דת בעוד שהדמוקרטים פונים לקמפיין ההיפ-הופ של MTV, למתחרים בתוכניות המציאות למיניהן (למשל פאנל שהורכב מיוצאי תוכניות "השרדות") ולסלבריטיז.

4. הקמפיין השלילי - מיועד להקנות למועמד פער ברמת הבטחון שהוא מבטיח לאומה, ביחס למועמד השני. כדוגמא אפשר למצוא את הפרסומת השלילית מבית בוש - "פרסומת הזאבים", שעשויה כסרט מתח משובח ומזכירה לאמריקאים כי הם נתונים לאיום תמידי ורק ג'ורג' בוש יכול לפתור את הבעיה.

* ואם תהיתם מדוע אינכם יכולים להכנס לאתר הרשמי של ג'ורג' בוש מחוץ לארצות הברית, אז זו הסיבה: http://news.bbc.co.uk/1/hi/technology/3958665.stm
תרומת התקשורת למערכת הבחירות 258464
* אני לא בארה"ב, אז באמת לא הצלחתי לגשת ל-http://www.georgewbush.com , אבל כן הצלחתי לגשת ל-http://www.georgewalkerbush.com .
האם האתרים האלו זהים?
תרומת התקשורת למערכת הבחירות 258465
לא. הראשון הוא האתר הרשמי של מערכת הבחירות של בוש וצ'ייני.
זווית אחרת 258609
זווית מעניינת על מאזן הכוחות האלקטורלי והפוליטי בארה"ב ניתן למצוא במאמר שפרסם אורי קציר באתר אפלטון (www.aplaton.co.il). מסתבר כי בהסכם האיחוד בין טקסס לארה"ב יש סעיף המאפשר לטקסס להתפצל לחמש יחידות מדיניות שכל אחת מהן תיחשב כמדינה בארה"ב.

זווית אחרת 258613
עיקר התועלת שהפיקה לי תגובה זו היא בהיכרות עם האתר החדש. נראה בהחלט מעניין במבט ראשון. אם מישהו יודע על אתרים אינטלקטואליים נוספים מהסוג הזה, הוא מוזמן לספר על כך ותבוא עליו הברכה.
זווית אחרת 258614
אתר מצוין, עם ניחוח אינטלקטואלי שמאוד חסר כאן ודף קישורים מהטובים ברשת. יחד עם הבלוג של אלכסנדר מאן, אפלטון מציב סטנדרד חדש לאתרי תוכן אישיים.
זה היה ב-‏1845. 258952
מצד שני, כיוון שטקסס פרשה מארה''ב ונכנעה יחד עם כל הדרום, כשהיא חזרה לארה''ב כמדינה זה כבר היה בתנאים אחרים לגמרי, ככה שכיום היא לא יכולה להתפצל כלל וכלל.
זה היה ב-‏1845. 259132
ומצד שלישי, טקסס היא עדיין הרפובליקה העצמאית היחידה שנכנסה לארה''ב ישירות ממעמדה זה ולא עברה שלב ביניים של טריטוריה חסרת מעמד מדיני מוגדר (גם הוואי עברה משהו דומה, אבל שם הדיחו את המונרכיה ואז מיסדו שלטון דה-פאקטו שלא היה במעמד של מדינה במשך עשרות שנים). הסכם הסיפוח לארה''ב עדיין שריר וקיים. אתה צודק בכך שאין רלוונטיות היום לפיצול משום שכל נושא העבדות אינו עומד עוד על הפרק. ובכל זאת, זהו פרט היסטורי שטוב שיש מי שמצא לנכון להעלותו מנבכי הארכיונים.
עוד משהו מאותו מקום 259349
באפלטון פורסם גם המאמר הבא, שיש בו תובנות אינטליגנטיות ביחד עם קריצות משעשעות על התרחישים האפשריים בארה"ב (ג'נה בוש נגד צ'לסי קלינטון ב-‏2024, למשל).

בעד מי הצביע בן-לאדן? 258633
שמעתם על הקלטת של בן-לאדן שצצה בסוף השבוע, ימים ספורים לפני הבחירות, בה הוא נוקב בישראל כסיבה שגרמה לו לשלוח את המטוסים לתאומים? מדוע דווקא עכשיו, לפני הבחירות במצב כל-כך צמוד, לעורר כזה פחד מטרור אצל המצביעים האמריקאים, שידחוף אותם לעבר המועמד שנחשב קיצוני יותר בענייני ביטחון?

לדעתי אין מנוס מלהסיק שבן-לאדן, לו היה יכול, היה בוחר בג'ורג' בוש בקלפי.
הפתעת אוקטובר 258635
אכן, לא ברור לטובת מי שיחק בן לאדן עם הקלטת. הסקרים בבוקר שאחרי הראו עליה יחסית לבוש (15%) על פני קרי (7%). האם האמריקאים ירוצו לבחור בבוש מתוך הפחד מהתקפות טרור? או שמא בקרי, הואיל ובוש הוא זה שהביא עליהם את הטרור במידה מסוימת.

אני כבר שמעתי כמה אמריקאים מאמינים בכל ליבם שבן לאדן כבר נתפס והמחזיקים בו הכריחו אותו לומר את הדברים, הואיל ובקלטת נכללו גם פרטים ספציפיים מהקמפיינים של המועמדים.
הפתעת אוקטובר 258638
מה שנורא במיוחד בממשל הנוכחי הוא שאפשר להאמין שזה אכן המצב.
עוד קונספירציה? 258658
ידיעה על תפיסתו של בן-לאדן היתה עושה למען בוש הרבה יותר מההודעה המוקלטת של הנ''ל, שהשפעתה כלל אינה ברורה.
עוד קונספירציה? 258666
קשה לדעת. אם הידיעה היתה באה במועד קרוב מדי לבחירות, היא היתה מחזקת תיאורית קונספירציה שמסתובבת כאן כאילו כבר תפסו אותו מזמן. אם היא היתה באה הרבה לפניהן, לא היה לממשל על מה להשעין את תחושת הסכנה המזוייפת (ויש גם סיכוי שהיא היתה מפעילה פיגועים מתוכננים).
בעד מי הצביע בן-לאדן? 258636
אז עכשיו תסביר לי בבקשה את זה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2998142,00.h...
למה מכון שנחשב כימני (יגאל כרמון, כמדומני, הוא איש ימין מובהק) מפרסם תיקון כזה? לפי ההיגיון שלי, אם האזרחים האמריקאים יידעו שבין-לאדן האימתני מאיים עליהם שאם יצביעו לבוש יפעל שוב, יותר הגיוני שיווצר סחף לטובת קארי, כמו מה שקרה בספרד בזמנו. המנטליות של "אנשים פשוטים", לדעתי, היא כזו שכאשר מישהו שכבר ביצע נגדם פיגוע טרור נורא מאיים עליהם בכזו צורה, הם יעדיפו להרחיק את האיום ולא להתמודד איתו ישירות. אז למה כרמון, איש ימין שניתן לסבור שהיה מעדיף את בחירת בוש, עושה כדבר הזה, והופך את הקלטת, שעד עכשיו נחשבה כקלטת-שיטנה כללית כלפי ארה"ב, לקלטת-שיטנה שמתמקדת בבוש?
בעד מי הצביע בן-לאדן? 258647
המנטליות האמריקאית (לא בחופים) היא המנטליות של המתנחלים. מקווה שזה מסביר את העניין.
בעד מי הצביע בן-לאדן? 258651
קודם כל, אתה קורא ותיק באייל, אז אתה בטח יודע ש"ימין" ו"שמאל" לא משחקים אצלי תפקיד. שנית, כרמון נמצא אצלי מחוץ למודל - הוא לא פוליטיקאי ואני לא נזקק לניתוח תכליתי של מעשיו.

ועכשיו לתוכן - הוא לא ממש משנה. ברגע שבן-לאדן מופיע בטלוויזיה הוא יוצר, לדעתי, אוטומטית, נטייה לטובת בוש: "הטרור עדיין כאן. אנחנו צריכים את הנשיא שהוא הכי נגד טרור".

בקריאה שנייה נראה לי שקצת ערבבת בין האזרחים בספרד ובין אריק כרמון, אז אולי כדאי שתבהיר מה אתה טוען לגבי כל אחד מהם ואנסה להתמודד עם כל טענה בנפרד.
בעד מי הצביע בן-לאדן? 258708
א. לא במקרה לא הופיעה מילה שמתחילה בב' ומסתיימת ב"יזם" בתגובתי הקודמת. אני מניח שבמהלך ניסיונך לבדוק איך פוליטיקאים עובדים בצורה שלא תואמת את המחשבה הקונבציונאלית (במקומות שאינם אתר זה), יצא לך גם לחשוב על הנושא לגבי אנשים שאינם פוליטיקאים מובהקים, ופנייתי אליך היתה יותר בתחום הכללי הזה ולא בהקשר הב' ההוא.

ב. *יגאל* כרמון היה יועץ ראה"מ למלחמה בטרור, ומנהל את מכון ממר"י, שמתרגם מערבית דעות אנטי-ישראליות ואנטי-מערביות. אינני יודע מה הקריטריונים שלך לקביעת "פוליטיקאי" (לינק להגדרה שבטח ניתנה כאן יתקבל בברכה), אבל רק רציתי ליידע אותך.

ג. כרמון פרסם את התרגום ההוא כקריאה בהולה לפני הבחירות בארה"ב.

ד. התרגום,לפרשנותו של כרמון, אומר שבין-לאדן אומר שאם המצביעים יצביעו לבוש יתקוף שוב-"כאשר בין לאדן אמר שכל מדינה תקבע את ביטחונה ותהיה אחראית לבחירתה, הוא התכוון לכך שכל מדינה בתוך ארצות הברית שתצביע עבור 'הפרא הלבן' בוש, תבחר להילחם בנו ואנו נחשיב אותה כאוייבת שלנו, וכל מדינה בתוך ארצות הברית שתצביע נגד בוש, תבחר לכרות שלום איתנו ואנו לא נחשיב אותה כאוייבת שלנו".

ה. אם התרגום של כרמון נכון, האם נשמע לך סביר שבין-לאדן(הפוליטיקאי לשיטתך) סבר באמת שאזרח פלורידה ששומע שבין-לאדן מצהיר שאם יצביע לבוש הוא בסכנה אישית גדולה יותר, יצביע לבוש? לי זה נשמע מוזר. "ברגע שבן-לאדן מופיע בטלוויזיה הוא יוצר, לדעתי, אוטומטית, נטייה לטובת בוש: "הטרור עדיין כאן. אנחנו צריכים את הנשיא שהוא הכי נגד טרור"."- אם התגובה הפסיכולוגית שאתה מייחס למצביע האמריקאי נכון, לא עדיף מצד בין-לאדן הרוצה את ניצחון בוש לא לאיים באותה הזדמנות על מי שמצביע לבוש? האם המצביע האמריקאי, כפי שנרמז בתגובה 258647 , הוא כ"כ צמא-מלחמה‏1 שיעדיף את הנשיא שיסכן אותו אישית יותר רק כדי שאותו נשיא יוכל לתפוס עבורו את בין-לאדן (דבר שלא קרה בשלוש השנים האחרונות)? בהקשר זה, הזכרתי את המצביעים בספרד, שהעיפו את הממשלה השולטת שם כמה ימים אחרי הפיגוע הגדול במדריד, כשלפי הפרשנות המקובלת, בין שני האירועים היה קשר ישיר. האם סוג כזה של כניעה לטרור (מילולי, או במובן של פחד) אינו משותף לאנשים "פשוטים" ברוב העולם? האם באמת נשמע סביר שאיזה זקן יהודי שיצא לפנסיה בפלורידה(סתם לשם הסטריאוטיפיזציה, אינני מכיר את הפילוח של תושבי פלורידה בכללותו) יעדיף את ההיגיון הכללי על ביטחונו האישי? נשמע לי מוזר.

ו. בנפרד מכך, העובדה שכרמון, ה"ימני" לכאורה, מפרסם את המידע הזה נשמע לי מוזר(שוב, בהנחה שדעתי בסעיף ה' נכונה). האם איש ימין לא יעדיף שבוש ייבחר?

ז. כדי להבהיר, בעוד שבסעיף ה' טענתי טענה, בסעיף ו' בעיקר שאלתי שאלה.

1 לא כך אני מפרש את זה, ניסיתי לנסח את הדברים לפי ההיגיון של כותבת התגובה.
בעד מי הצביע בן-לאדן? 258648
להערכתי, הכוונה הרבה יותר פשוטה: להפיל את השלטון הנוכחי בארה"ב, העויין מאוד לאל-קאעידה. כך ישיג בין-לאדן אפקט הרתעתי על הבוחרים בעולם החופשי, המצטבר על מקרה ספרד, של החלפת שלטון המעז להשיב להם מלחמה.
אני מעריך גם שיעד הביניים המרכזי של אל-קאעידה כיום הוא המשך הפיכת עירק לבסיס המרכזי שלהם. למטרה זו, נראה כי קרי הוא האיש.
בעד מי הצביע בן-לאדן? 258653
אז תסביר לי אתה. כיצד הופעה של אויב ארה"ב מספר 1 בטלוויזיה מחזקת את קרי ופוגעת בבוש? האם לדעתך המצביעים האמריקאים רואים בכך "השפלה" של בוש? לדעתי האפקט הוא הפוך - "הטרור עדיין מאיים עלינו, צריך את האיש שהבטיח להלחם בטרור במלוא המרץ".
בעד מי הצביע בן-לאדן? 258659
השאלה היא אם מרבית האמריקאים הם גרי קופר או הפחדנים שעזבו אותו לנפשו. ברגע האמת בקלפי, אני חושב שהתגובה השכיחה תהיה "צריך נשיא שיוריד אותנו מהכוונת".

ולכן גם ההימור שלי: קרי.
בעד מי הצביע בן-לאדן? 258662
אני לא יודע מי ייבחר בסיכומו של דבר, אבל אני מסכים עם המשפט האחרון בתגובתך. האפקט הוא אכן הפוך, אך לדעתי בין-לאדן לא הבין את זה. הוא אינו מכיר היטב את ה"דקויות" שבין האופי האירופי ‏1 לזה האמריקני.

1 If you can fight them join them. כן, אני מכיר את המשפט המקורי, אבל כאן מדובר באופי האירופי (:
בעד מי הצביע בן-לאדן? 258668
אני כמובן לא מסכים עם "בין-לאדן לא הבין את זה. הוא אינו מכיר היטב את ה"דקויות" שבין האופי האירופי ‏1 לזה האמריקני.", שכן אני תמיד מניח שאם אני מבין משהו, אז פוליטיקאים (ולצורך העניין בן-לאדן הוא אכן פוליטיקאי, בניגוד לאריק כרמון שהוזכר כאן) מבינים את זה עוד לפני. זו אחת מנקודות המחלוקת ביננו, ככל הנראה.
בעד מי הצביע בן-לאדן? 258697
למה בן-לאדן הוא פוליטיקאי? על פי מה אתה מחליט מי נחשב פוליטיקאי ומי לא, חוץ מכמה נוח לך להסביר את ההתנהגות שלו בלי להגיד שהוא טועה?

ואם אני כבר עצבני עליך: מה תוגבתך בנושא טענתה של לימור לבנת כי היא טעתה כאשר הצטרפה לאולטימטום של ביבי?
מיהו פוליטיקאי? 258713
אולי "פוליטיקאי הוא כל אדם שאינו טועה"?
בעד מי הצביע בן-לאדן? 259382
למה צריך להאמין לטענה הזו? לי נראה כאילו היא ניסתה (והצליחה) ללכת בלי ולהרגיש עם.
בעד מי הצביע בן-לאדן? 259383
אבל הרעיון הוא ללכת עם ולהרגיש בלי.
בעד מי הצביע בן-לאדן? 259386
באמת? לי נראה שהיא הצליחה גם לפגוע ביחסים שלה עם שרון, גם להראות פחדנית בעיני ה"מורדים" (ובכלל), גם לשרוף גשרים עם ביבי, שיש לו סיכוי מסויים לעמוד בראש הליכוד שוב, וגם לא להשיג כלום.
בעד מי הצביע בן-לאדן? 259393
צריך לשאול חבר ליכוד מה דעתו על ההתנהגות שלה לפני שאני אוכל להגיד לך איך היא נראתה (הרי לחברי הליכוד היא ככל הנראה מכוונת את התנהגותה). כשזה נוגע ליחסים שלה עם ביבי או שרון, אני חושב שכדאי לא להעלות השערות, כי לא באמת ידוע לנו מה מצב היחסים בחדרי חדרים.

כמובן, ייתכן שאני טועה וזה באמת כל כך פשוט, ואנחנו אם היינו במקומה של לבנת היינו חכמים יותר.
בעד מי הצביע בן-לאדן? 259388
ובהזדמנות זו, אם אפשר, שיסבירו אנשי הכת גם כיצד ומדוע תימרן סאדאם את האמריקאים לשחרר את עירק, להרוג את בניו ולכלוא אותו.
בעד מי הצביע בן-לאדן? 258711
אריק כרמון הוא יו''ר ''המרכז הישראלי לדמוקרטיה''. אני משער שיש נושאים רבים אותם אינו רואה עין בעין עם יגאל כרמון.
בעד מי הצביע בן-לאדן? 258897
עוד מישהו שחושב ככה:
"חוסר הבנתו [של בן לאדן] את המצב הפנימי באמריקה נשאר נושא אחר שלא זה המקום לדון בו."
( מתוך http://www.memri.org.il/memri/LoadArticlePage.asp?en... )
בעד מי הצביע בן-לאדן? 262815
ועוד אחד:
"בשיחה עם כתב רשת "פוקס" הסביר המועמד הדמוקרטי שנכשל בנסיונו לזכות במקום
בבית הלבן כי "הקלטת של בין לאדן עלתה לי בבחירות". לטענתו, הקלטת הפחידה
את האמריקנים וגרמה להם להגיע לבהמוניהם לקלפיות ולהצביע עבור הנשיא המכהן."
בעד מי הצביע בן-לאדן? 263099
המועמד הדמוקרטי נכשל בעיקר משום שלא העמיד אלטרנטיבה ראויה לנשיא המכהן.
כרגע, הנושא החם בשולי התקשורת, זהו נושא הספירה המוטעית בקלפיות. הפעילים בנושא מנסים להביא את הנושא למודעות תקשורתית רחבה בהרבה מעבל לאתרים הקטנים והזועמים. ההתחלה היתה באתרים האלה: blackboxvoting.org , blackboxvoting.com , votersunite.org והם מעודדים מכתבות כגון זו http://www.7onyourside.com/Global/story.asp?S=255851... שמראות שהנושא א. יכול לעלות למודעות ציבורית רחבה יותר וב. עוד לא אבדה תקוות הדמוקרטים להגינות. זאת למרות שרבים מהם עסוקים בחיפוש אחר המועמד הבא הואיל והם מאוד מאוכזבים מקרי ולא יהיו מוכנים לתת לו עוד צ'אנס.
בעד מי הצביע בן-לאדן? 263142
ואני לתומי חשבתי שיש הסכמה גורפת על המועמד(ת) הבא(ה).
הנשיקה הראשונה 259417
הכותרת מתייחסת לתחילת המאמר‏1. הציטוטים הם מסופו והם מתמצתים את עיקר הצלחותיה וכישלונותיה של אל-קאעידה (יש עוד כמה פרטים שראוי לצרף לדברים, אבל נעזוב עכשיו):
"הפיגוע במגדלי התאומים נועד להצית את הדמיון ולהעלות את המורל בקרב
קנאי האיסלאם הנרדפים עד צוואר, ובעיקר בקרב מצטרפים פוטנציאליים
ברחבי העולם המוסלמי והפזורה באירופה. ואת היעד הזה אכן השיג: לסמן
את "הברית הצלבנית בראשות ארה"ב" כמחנה הרשע המבקש את רעתו של
האיסלאם ולהצביע על דרכים לפגוע בו. המתנדבים לפיגוע במדריד, כמו
אלה שביקשו לפגוע בשגרירות ארה"ב בפאריס (שנעצרו בעוד מועד), באו
מציבור זה, שהתרשם עמוקות מ-‏11 בספטמבר.

אם התכוונו היוזמים לפגוע ביחסי ישראל-מצרים, הם הצמיחו תוצאה הפוכה:
מה אומר הדבר על יכולתו של טרור להשיג הישגים מעבר ל"תעמולה
באמצעות המעשה"? באותה מידה פיגוע מגדלי התאומים עלה לאל-קאעדה
באובדן ארץ המפלט היחידה שלה, אפגניסטאן, בהידלדלות מקורותיה
הפיננסיים ובקשיים לתנועת פעיליה במערב.

בחשבון עלות-תועלת, האם היה הפיגוע הזה כולו רווח? ומה על הפיגועים
בסעודיה, שמוטטו באבה תשתית קנאית שנבנתה בעמל רב? מה אומר הדבר
על המידע שבידי אל-קאעדה ודומיה על העולם שבו אנו חיים, על אשליותיהם
וטעויותיהם בשיקול דעת? כל אלה שאלות מסובכות הדורשות עיון. אולם אף
הן נוגדות את עקרון ה-"Kiss"."

#########################
הנשיקה הראשונה 259658
#########################?
הנשיקה הראשונה 259659
זהו קו הפרדה בין גוף התגובה להערות שוליים וקישורים נלווים.
הנשיקה הראשונה 259785
יש משהו לא בסדר ב--------------------- או ב____________________ המסורתיים?
הנשיקה הראשונה 259787
א. כדאי לגוון לעיתים, אם כי ככל הנראה ############# אינו מתאים - במקום לחצוץ הוא מושך תשומת לב מיותרת לעצמו.

ב. עם ______________ ישנה בעייה שלא ניתן להאריכו לגודל הרצוי. נראה לי שאלך על ---------------------------------------, או שאנסה תחליפים מיניליסטיים כמו למשל: ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ ו _._._._._._._._._._._._._._._._._._._._._._. .
אך גם אין רע בפרוייקטים נסיוניים כמו בתגובה 259049 כשהדבר מתקשר לתוכן הדברים.
הנשיקה הראשונה 259812
מה דעתך על !!!!!!!!!!!!!!!
?
הנשיקה הראשונה 259836
אתה בכיוון הנכון, אבל תמשיך לעבוד על זה.
האם מישהו מהכותבים הוא אזרח ארה"ב והשתתף בבחירות? 258840
נדמה לי שחלק מן התגובות משליכות מאורח החשיבה הישראלי על ההחלטות של אזרחי ארה''ב.
הישראלי הממוצע נוטה לפרש את ארועי המציאו כתומכים בדעתו הקודמת, שאותה אינו רגיל לשנות לעתים קרובות. לדוגמא ''הטרור מוכיח שאין עם מי לדבר'' מול ''הטרור מוכיח שיש רק פתרון מדיני לסכסוך'', שתי קביעות שאינן נכונות באותה מידה. אצל האמריקאי לעומת זאת קל יותר להשפיע על הבחירה באמצעות המציאות, כיוון שהוא רגיל לשנות את דעתו יותר בקלות (כמו גם את מקום מגוריו, מקום עבודתו, בן זוגו וכד').
אצל מרבית הישראלים (כן, גם הימין) אין תפיסת עולם של ''מלחמת בני אור בבני חושך'' שבה הם מנסים להתייצב לצד הטובים ומול הרעים, הסתכלות ששכיחה אצל האמריקאים.
בארה''ב בני מיעוטים ושכבות חלשות נוטים להצביע לדמוקרטים בגלל מדיניות הפנים, בלי קשר לטרור ולמצב הגלובלי - בעוד בישראל מדיניות הפנים היא מרכיב שולי באופן ההצבעה, מאחר שאין הבדל אמיתי בתפיסה החברתית-כלכלית בין המפלגות הגדולות.
בקיצור - אי אפשר לומר איך ינהג הבוחר האמריקאי כשמסתכלים בעיניים ישראליות.
אי אפשר לומר איך ינהג הבוחר האמריקאי כשמסתכלים בעיניים ישראליות 258848
ובעיניים אמריקניות, ידעו לומר כיצד ינהג הבוחר האמריקאי?
אי אפשר לומר איך ינהג הבוחר האמריקאי כשמסתכלים בעיניים ישראליות 258945
קל וחומר
אי אפשר לומר איך ינהג הבוחר האמריקאי כשמסתכלים בעיניים ישראליות 258959
אז מהי אם כן חשיבותה של לאומיות המנחש?
אי אפשר לומר איך ינהג הבוחר האמריקאי כשמסתכלים בעיניים ישראליות 258984
היא פשוט מוסיפה סיבות נוספות להטיית הניחוש
הנקודה הנשית 259263
עושה רושם שדווקא נקודות בנוגע לערכים משפחתיים, הן שהכריעו את הבחירות. למרות שנקודות אלה לא הודגשו בתשדירים, רבים מהבוחרים ציינו לטובה את עמדתו של בוש בנוגע להפלות ולנישואים חד מיניים.

מבחינת התקשורת האמריקאית, בימים האחרונים שלפני הבחירות, נעשה נסיון להראות את בוש עם אשתו ובנותיו, בעוד שתרזה היינץ ואלכסנדרה וונסה קרי, השתדלו לשתוק קצת לשם שינוי.
הנקודה הנשית 259322
אצלנו בבית קוראים לנקודות האלו ''נצרות''
הנקודה הנשית 260757
אין לי ספק בזה, והרבה חומר שמגיע אליי בימים האחרונים מעיד על המאמצים האבנגליסטים במסע הבחירות.
התנצלויות 260759
מצביעי קרי מתנצלים בפני העולם, בתמונות, על תוצאות הבחירות:

יום עצמאות אמריקני שמח. 483329
כן, אני יודע, באיחור של יום אבל מוטב מאוחר וגו'.

כתבי ynet ערכו רשימת שירים לכבוד המאורע, בעיקר שירי ביקורת על ארה"ב: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3558889,00.h...

שימו לב במיוחד לפיט סיגר מנגן על באנג'ו, כלי הנגינה המגניב ביותר בעולם.

ולהשלמה, עוד עשירייה של שירים פטריוטים, ביקורתיים וקלאסיקות אמריקאיות:

כך התחיל הכל כשינקי דודל הלך העירה וקנה סוס פוני שקרא לו מקרוני. העולם החדש והעידן המודרני נולדו.
כעבור שלושה דורות מצאו את עצמם האמריקאים במלחמה משני צידי המיתרס - צפון
ודרום
לדרום היה גם המנון לא רשמי, קצת יותר מוכר.
החוואים היו עמוד השידרה של החברה האמריקאית במשך כ150 שנה. אחד מהם היה מקדונלד הזקן. כשעלה לארץ שינה את שמו לדוד משה.
אחד משירי האהבה היפים מושר בפי זמר נודד עם באנג'ו מאלאבמה ללואיזיאנה. ביצועים רבים יש לשיר הזה אבל כמדומה שראוי לו ביצוע פשוט ויפה של זמר עם באנג'ו:
ג'וני קאש הגדול מכולם כעס על הפסיקה שהתירה את שריפת הדגל וכתב את השיר הפטריוטי הבא. סכריני,שמרני, אבל כאמור, ג'וני קאש.
שירו של סטיב גודמן על מסע ברכבת משיקגו לניו-אורלינס התפרסם לראשונה בביצועו של ארלו גטרי ובוצע מאז בידי רבים (אצלנו זכה לגירסה מקומית של יהורם גאון) אבל הפך ללהיט בגירסתו של וילי נלסון.
אלבום הקאמבק של קרוסבי, סטילסט, נאש ויאנג בסוף שנות ה80 הוקדש לביקורת על ההווייה האמריקאית. זהו שיר הנושא מתוכו:
ניל יאנג עצמו הקדיש לפני כשנתיים אלבום שלם לביקורת על ג'ורג' בוש ומדיניותו. מתוכו מובא השיר הדורש להדיח את בוש. גם לנו היה צריך להיות שיר כזה בתקופת שרון אבל אין לנו ניל יאנג משלנו.
האזנה נעימה.
ניתוח פוליטי מרתק 483777
על הבחירות הקרובות בארה"ב:

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים