מבוכה בענף הפרסום: מודעות שזכו בפרסים דומות מדי למודעות מחו''ל 2342
ימים ספורים לאחר חלוקת פרס "קקטוס הזהב" של ענף הפרסום הופצו בין אנשים בעולם הפרסום הודעות דואר אלקטרוני בהן הוצגו כ-‏10 מודעות שזכו בפרסים ומולן מודעות דומות מחו"ל, כך דיווח לאחרונה עיתון גלובס. ההשוואות, שהתפרסמו באתר קולוריבוס, מציגות מספר מודעות שנוצרו על־ידי כמה ממשרדי הפרסום המובילים בישראל, ולצידן פרסומות שנוצרו ברחבי העולם ועשו שימוש במוטיבים ויזואליים דומים ואפילו זהים, כאשר במקרים רבים הפרסום אף היה למוצר דומה.

מנהלי קריאייטיב שהתראיינו לעיתון בנושא דחו את האפשרות שמדובר בהעתקה. "זה נגד המהות וההיגיון של איש קריאייטיב. אנשים מסוגנו רוצים להמציא דברים לא להעתיק אותם," אמר לכתב גלובס מולי הפטמן, סמנכ"ל הקריאיטיב של פובליסיס־אריאלי.
קישורים
גלובס (עשוי לחייב רישום)
קולוריבוס - השוואת הפרסומות
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

301944
"זה נגד המהות וההיגיון של איש קריאייטיב. אנשים מסוגנו רוצים להמציא דברים לא להעתיק אותם".

הכל טוב ויפה בתור הקוד האתי של עולם הפרסום, אך מה עם אותו איש-קריאייטיב הנמצא בלחץ מתמיד להמציא את הגלגל מחדש עם כל חוזה פרסום שמתקבל במשרד? לפי ההשוואה שקישרתם אליה, קשה לי להאמין שלא התרחשה פה העתקה בוטה, לא אתית, ולא בטוח שחוקית.
301976
אני הכי אהבתי את הפרסומת לסובארו-דמוי-מטוס, שפספסה לחלוטין את היופי של הפרסומת המקורית.
נו, באמת 302005
לחפש מקוריות אצל נודניקים מקצועיים שלא מסוגלים לתרגם אפילו מונחים כמו 'קריאטיב' לשפת אימם?
נו, באמת 302007
1. לא בטוח זו שפת אימם.
2. אפילו לאקדמיה ללשון עברית עוד לא נמצא שם עברי.
נו, באמת 302008
זה תרוץ?
נו, באמת 302010
לא, זו תואנה.
נו, באמת 302013
יפה. אחד אפס.
אבל אם להרצין לרגע, הענף הזה חטוטרתי מטיבעו, וכל היומרה הזו למקוריות אווילית. הרי לאסקימוסים יש כבר קרח, לא?
נו, באמת 302026
היומרה למקוריות היא אולי אווילית, אבל הניסיון להיות מקורי (לא בכל מחיר, כמובן) - לא.
וודאי שהענף הזה הוא חטוטרתי. על זה אין ויכוח.
נו, באמת 302048
לאקדמיה ללשון עברית גם אין מחפשים שם עברי, בשל יוקרתה ובינלאומיותה של המילה 'אקדמיה'.

אני די בטוח שהקישור הזה ניתן כאן כבר מספר פעמים, אבל הנה הוא שוב:

נו, באמת 302424
לא מבין מה הבעיה לקרוא להם ''המכון ללשון'', אפילו יוצא חרוז.
שיטפלו בגיבנת שלהם לפני שהם מצביעים על של אחרים.
נו, באמת 302427
למה זו גיבנת? זו מילה בינלאומית עתיקה שנכנסה לשפה העברית, כמו רבות אחרות. האם אתה חושב שצריך למצוא מילה עברית גם לשולחן או מסדרון?
אקדמיה IN ויאללה ביי OUT ? 302538
מי יאמר איזו מילה נכנסה לשפה העברית ומי תשאר בחוץ?
ה*אקדמיה* ללשון עברית?
מתוקף איזה מנדט?
העובדה שציבור רחב מתקומם על חידושיהּ ועל שמה אומר שהמנדט אינו נגזר מהעם.
קול המון 302540
לְידיעתך הציבור הרחב החליט על ביטול החוק השני של התרמודינמיקה, זניחתם של סימני הפיסוק ועל רפורמה יסודית בענייני חיריק וצירה. הִיבנת?
קול המון 302547
אני החלטתי על ביטול כל חוקי התרמודינמיקה והחלפתם בחוקי הטרמואנליזה.
קול המון 302551
את[ה] הציבור הרחב? אם לא, ההחלטות שלך לא מעניינות.

(משום מה יש לי הרגשה שמדובר ב"את", ומכאן נימת הזלזול).
קול המון 302556
אולי אני לא "הציבור", אבל אני ודאי "הרחב". ואני תוהה אם אתה עונה על אחד הקריטריונים האלה!
קול המון 302558
משחק ברקת:

אני: הרבה פעמים קראו לי זונה.
את: רחב.
הוא: הבן שלך.
המון בלון 302550
היופי בחוקי טבע כמו החוק השני של התרמודינמיקה, הוא, שהם אינם זקוקים לאישור הבריות כדי להיות.
כפי שאני רואה מדע, הרי זה מפעל אנושי שמטרתו לגלות את אשר יהיה *אמת* בין אם נכיר בה ואם לאו.
במובן הזה, תשובתו של המדע לקואן המפורסם היא שהעץ בהחלט ישמיע רעש ביער גם אם לא יהיה איש שישמע אותו.
מצד שני, בחוקי תקינות השפה, מי יגיד מה *נכון* ?
אם מספיק פעמים נגיד דבר מה עילג, וכך יעשו גם סופרי ומשוררי הדור שלנו, הדור הבא כבר יתחנך על כך שזוהי שפה יפה.
הרי גם המילה "אקדמיה" נכנסה בשלב כלשהו.
כלומר חוקי תקינות הינם תלויים מאד בעין המתבונן ואם הציבור הרחב יאמר את דברו, הם עשויים בהחלט להשתנות.
לעיתים מתקבל אצלי הרושם שהשפה העברית מוחזקת כבת ערובה בידהם של קומץ מלומדים הטוענים בגנות דרכים שאינן דרכם, על אף שעם כל ידיעותיהם, אין דעתם הסובייקטיבית חזקה מדעתו הסובייקטיבי של כל אדם אחר.
המון בלון 302553
כתבו על זה יותר טוב ממה שאני מסוגל‏1: תגובה 282998
______________
1- שהרי מאז הכתיבה מתו אצלי עוד כמה מליוני נוירונים.
המון בלון 302561
למה לעצור שם? דיון 1335
המון בלון 302562
נו, באמת - למה לעצור שם? השכ"ג טיפוס רפלקסיבי מדי כדי לצטט אחרים.
המון בלון 302567
צודק, אפשר ללכת רחוק יותר: תגובה 92721
המון בלון 302574
בקיצור, רפלקסיבי ושמרני. לא פלא שאתה מזלזל בנשים.
קול המון 302573
סליחה על השאלה המטומטמת, אבל התרמודינמיקה לא הוחלפה במכניקה הסטאטיסטית?

(אני פשוט קורא עכשיו מאמר שזאת ההנחה שלו. לא שאני יודע מהן שתי התיאוריות או מה ההבדל ביניהן, אבל עד עכשיו חשבתי שאני פחות או יותר מבין גם בלי להיכנס לפרטים האלה).
קול המון 302576
למיטב ידיעתי המוגבלת, ''תרמודינמיקה'' הוא מונח ישן יותר, עוד מהימים שהבסיס המכנו-סטטיסטי שלה לא היה ידוע (''חום'' היה איזה חומר מסתורי שזורם ממקום למקום, קצת בדומה לפלוגיסטון, לאתר ול''חומר החיים'' שהופך דומם לחיה), אבל המושג הזה בשימוש גם בימינו. אם נורא חשוב לדייק, אני חושב שאפשר להגיד שהמכניקה הסטטיסטית מסבירה את התופעות התרמודינמיות.
קול המון 302631
בהנחה שאני מבין את המאמר שאני קורא, התרמודינמיקה והמכניקה הסטטיסטית מציעות ניבויים שונים לתופעות מסוימות.

(אתה לא חייב לענות. אני אחיה גם בלי לדעת את התשובה).
קול המון 302694
המכניקה הסטטיסטית היא הרחבה של התרמודינמיקה.
קול המון 302714
אם אני מבין נכון, התרמודינמיקה אמרה ש*תמיד* חום יזרום באופן ספונטני מהגוף החם יותר לקר יותר. המכניקה הסטטיסטית אומרת "כמעט תמיד", כאשר הכמעט הזה אומר שבגופים בגדלים שנראים לעין, ההסתברות שיקרה אחרת קרובה מאוד (מאוד) לאפס - למעשה, כנראה שגם אם ננסה כל חיינו לא נראה זאת. אפשר לקרוא לזה ניבויים שונים, זה כבר תלוי איך מגדירים "ניבוי"...
קול המון 302727
מעבר למה שירדן אמר לך (ואולי גם תופעות של "היפוך טמפרטורה" קשורות לזה) אני לא יודע. אולי תיתן דוגמא מהמאמר?
קול המון 302829
המאמר לא לידי כרגע. בינתיים התרשמתי שהוא יסביר בהמשך למה הוא מתכוון. תן לי כמה ימים, ואם אבין אחזור לכאן.
קול המון 302830
קיבלת.
קול המון 302765
אז ככה:
תרמודינמיקה למכניקה סטאטיסטית היא כמו פסיכולוגיה לחקר המוח (לפחות מבחינת השאיפות).
גם עברית זה לא בעברית 302575
לא?
גם עברית זה לא בעברית 302578
אין לי מושג. אני בטוח שאם מחפשים רחוק מספיק, המון מלים נשאבו לעברית משפות אחרות (אכדית, כמדומני, תרמה הרבה).

ובהזדמנות זאת, שניים מתחדישי המחבר שטרם זכו לברכת האקדמיה (אולי בגלל שמעולם לא נשלחו אליה), בעקבות פניה של ידיד ורע:

1. ringtone: צלילצול (קצת קשה להגיה, אבל מי שמתעניין בנושאים האלה, שיתאמץ).

2. walkie-talkie: קַשְקֶשֶר.
נו, באמת 305855
שולחן היא מילה בינלאומית?
מאיזו שפה? שמא תוכל להרחיב?

המילה שולחן נזכרת בתנ"ך 71 פעם, ביניהם גם בספר שמות, שהוא מוקדם (ולכן חף מהשפעות לשוניות ארמיות, שניכרות בספרים מאוחרים יותר).
נו, באמת 305944
לא צריך להיות לשונאי מבריק כדי לראות שהמילה שולחן לא בדיוק משתלבת במבנה הבסיסי של מילים בעברית. אם כי לא יפריע לי יותר מדי אם יוכח כי המילה הזאת היא דווקא כן עברית מקורית. יש מספיק מילים עברית-אבל-לא-עברית בשביל להוכיח את הטענה שלי.
נו, באמת 305982
המלה ''שולחן'' אולי לא משתלבת במבנה הבסיסי של מלים בעברית, אבל היא ודאי משתלחנת עליו.
נו, באמת 306042
למה לא משתלבת? מה לא משתלב בה?
ודייק 302429
מיהי הגיבנת?

גיבנת היא צורת הנקבה של גיבן; אשה עם חטוטרת.
ודייק אתה בדיוקיך 302545
מילון אבן שושן מציין ש-גִבֶּנֶת הינה:
1.בעלת חטוטרת
2.גבנון,חטוטרת
על כן, נחפזת לתקן, אלא אם בקוצה של היוד בכתיב המלא נתלתַ.
אבל נניח לרגע אחד שהמילון היה פוסק לטובת הגבנון‏1, הדבר מעלה עוד שאלה על קוים דקים:
איפה עובר הגבול בין עילגות לחדשנות לשונית?
הרי הבנת היטב למה התכוונתי, ולא אתפלא אם סקר בנושא יראה שיותר בריות מבינות את המשפט הנ"ל כשהמילה "גבנת" מצויינת בו מאשר כשהמילה "גבנון" מצויינת בו.
מצד אחד, אם נסתמך על הרׂב, תונמך השפה ואולי חלילה תתנוון.
מאידך גיסא, שפה הינה כלי לתקשורת, והמטרה היא שבן שיחך יבין אותך, וכל המרבה במבינים, הרי זה משובח.

1 דג משונה השוחה על הגב דרומית מזרחית להרי אוּרל.
צדוק צדקת 302548
ולא זו בלבד, אלא שיש מלים וביטויים שנפוצים יותר בקרב ציבורים עלגים, ולכן אמירתם העילגת משכנעת יותר (לדעתי). למשל, ''פטיש חמש קילו'' מגנע פי כמה מ''פטיש חמשה קילו''.
צדוק צדקת 302557
גם ''מגנע'' מגנע הרבה יותר מ''משכנע''.
צדוק צדקת 302560
גם לדעגתי.
צדוק צדקת 303799
כל ה"פטיש חמש קילו"-ים שאני פגשתי, שקלו בערך שני קילוגרמים - חמש ליברות (פאונד) בערך. לכן, מדובר למעשה בסדרת מילים הבאה לתאר עצם מסויים (מעין שם עצם פרטי), ולא תאור משקלו של הפטיש.

המקור לביטוי? אולי תרגום לא מוצלח במיוחד מאנגלית מנדטורית?
טול חטוטרת מבין שכמותיך 302555
משונה, אבל מעניין מאד. תוך אפס זמן הוא פיתח כמה וכמה הסתגלויות לשחיה במהופך, כולל שינוי צבעי הגוף כך שהגב (הפונה מטה) בהיר והבטן כהה.
טול חטוטרת מבין שכמותיך 302571
: )
זה משונה רק לאלו מביננו שאינם שולטים במכאניקה הגיאוגרפית של איזור אורל.
כל גיאופיסיקשקשאי מתחיל יוכל בנקל להראותך כי באיזור זה המצוי בצידו השני של כדור הארץ, הולכים אנשים (ודגים) במהופך כי כח המשיכה שם הוא בסימן מינוס ולא פלוס.
באשר לפיגמנטיציה של דגי הגבנון וחיות אחרות, אני מפנה אותך למאמרו המאלף של הנס יכצ'ארלס על אבולוציה במדרגות נעות:
טול חטוטרת מבין שכמותיך 302577
אידיוט. הרי זה אתם שהולכים הפוך!
טול חטוטרת מבין שכמותיך 302581
מוצאך האורלי משתקף בורותך ובגינוני הנימוס הידועים לשמצה של בני עמך.
לך ותאכל איזה גבנון והשדל לא להחנק מהעצמות בעודך אוכל במהופך.
חוצפה של אנשים..
בתקווה שתבין את הרמז (או- בארץ הלמה). 302762
אולי לא הבנתי את הבדיחה אבל הקישור שנתת מביא אותי לשיר עליז על לאמות.
אדרבא 302615
מילון ההווה:
גיבנת, גִּבֶּנֶת [נ'] חטוטרת (לא תקני); (גיבנת היא צורת הנקבה של גיבן).

מילון אלקלעי:
גִּבֵּן, ז' [גִּבֶּנֶת, גִּבְּנִים, ־נוֹת] בַּעַל חֲטוֹטֶרֶת.

מילון אבן שושן אינו נמצא ברשותי ולא מן הנמנע שהוא אכן הכשיר את השרץ, אבל אין ממש סיבה לעשות זאת.

אתמול שמעתי שמישהו השאיל עשר שקל מחבר שלו. בחמש מלים הצליחו להכניס ארבע שגיאות. אם אנחנו מנסים לשבור שיאים בוולגריוּת, זה עניין אחר. אני לא חושב שהעובדה שניתן להבין משפט מסויים הופכת אותו לבסדר. המשפט המסויים ההוא מובן לחלוטין, למרות שיש שגיאה בכל מלה.
אדרבא 302689
ספרתי רק 3 שגיאות, אני בוש ונכלם, התוכל להאיר את עייני?
אדרבא 302810
כסף לווים ולא שואלים.
אדרבא 302768
שויקה אומר "בלשון הדיבור", במקום להכריז "לא תקני", ונדמה לי שזו הגישה הנכונה; אבל לא ניכנס שוב לדיוני פרסקרפטיביסטים נגד דסקרפטיביסטים, נכון?

(מצד שני, נראה לי אך טבעי שרופא יצדד ברושמי המרשמים :-)
אדרבא 302783
מה מכשיר מילון?
אדרבא 305860
לא צריך להכשיר מילון. כפרי הוא כשר אוטומטית.
אבל אם לא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות, יש להפריש ממנו. ולבדוק אם אין בו תולעים.
אדרבא 305865
את ודאי מתכוונת למֶלון, לא למִלון שאינו מומלץ לאכילה עם או בלי תולעים.
אדרבא 306053
הפרשות, תולעים - פויה!
אילו מן דיבורים הם אלו?!
בעניין ההפרשות 306852
ר"ל: אילו מין דְבורים הן אלו?
ודייק אתה בדיוקיך 302813
אפרופו ‏1: אתמול ראיתי שלט "רחוב אילת". בהסבר לשם הרחוב היה כתוב "עיר במפרץ אילת".
ודייק אתה בדיוקיך 302814
מה רצית, שיכתבו "עיר במפרץ עקבה"?
ועובר חתימות מני ועד אל ועד 302716
למה ללכת רחוק? בהתחלה קראו להם "ועד הלשון".
נו, באמת 305859
יש כל כך הרבה מילים משפות אחרות שנטמעו בעברית, מפסנתר ודת ועד אכסניה ואויר. אם תנקה את השפה העברית מכל אלה, תשאר אך ורק עם אוצר המילים התנכ"י, פחות המילים מאכדית, ארמית ופרסית.
שזה לא ממש אוצר מילים גדול לנהל בו קיום יומיומי.

אגב, העברית לא יחידה בזה, ובכל שפה נטמעו מילים משפות אחרות. אנגלית היא מישמש של סקסונית, צרפתית, לטינית וגיילית. ועם כל זה נטמעו בה מילים מבערך כל שפה אפשרית.

נו, באמת 305864
מאיזו שפת באה המלה "דת"?
משתה כדת 305873
פרסית, לא?
משתה כדת 305879
מתקבל על הד(ע)ת. לא חשבתי על זה.
משתה כדת 306059
גם אני חושב שפרסית.
מגילת אסתר אגב, רוויה במילה ''דת''.
נו, באמת 306055
איני ממליץ חלילה להשמיד מילים (כמו בשיחדש של 1984).
אילו החלופה היתה בלתי סבירה או נוחה, ניחא,
אני רק מציין את הפגם המוכר, שארגון טרחני ששם לעצמו למטרה לציין בפנינו מתי אנו שוגים (בעיניו), שבא בדרישה אינטלקטואלית שנשתמש בחלופות שהוא בודה ממוחו במקום אלו המקובלות ברחבי תבל ואשר קובע מהי "הדרך הנכונה" (בעיניו), בחר לאמץ לחיקו מילה חיצונית, כשהיתה לו חלופה עברית סבירה ביותר: "המכון ללשון".

על הכפילות הזו , של נאה דורש אך לא מקיים, יוצא הקצף.
אבל מה יהיה על הכבוד? 306066
בשביל כבוד צריך לעבוד 306069
איזה כבוד?
בשביל כבוד צריך לעבוד 306072
וכי מהו "מכון" לעומת "אקדמיה"? הלא כאבק פורח!
אגב פרסום 302038
שמתם לב שבחודשים האחרונים (או שזה כבר יותר מ"חודשים"? לא יודע) יש כמה וכמה טורים קבועים על פרסום ב-YNet, הנכתבים בידי פרסומאים? הטורים זוכים לחשיפה לא-פרופורציונלית, לטעמי, מבחינת כמות המאמרים וההצבה בעמוד הראשי.

נדמה לי ש-YNet פשוט מצאו דרך שתבטיח שקהילת המפרסמים ("הביצה", כמו שהם עצמם קוראים לה) תשהה כמה שרק אפשר באתר. ואז, כמובן, יהיה קל יותר להצדיק תקציב לפרסום באתר – "אם *אני* (=הפרסומאי) נמצא שם כל-כך הרבה, בטח יש להם רייטינג אדיר, לא"?
אגב פרסום 302039
האם לפירסומאי יש יד חופשית להחליט איך לחלק את משאבי הקמפיין?
אגב פרסום 302050
''יד חופשית'' לא, השפעה - בוודאי שכן.
אגב פרסום 302119
לא נעלמה גם מעיני רדידות הביקורת של המפרסמים על פרסומות עמיתיהם (''וואו מגניב'' לעומת ''סתם דפוק''). ביצה קטנה, וצפרדעים בה בלבד.
המלך תו לתו, המלך לפרטיו 302296
האם לא ייתכן שרעיונאים שונים בעולם יגיעו לפתרונות דומים עבור בעיות דומות?

ברור שכן; השאלה היא, כמובן, האם מה שהתגלה כאן נופל תחת הסבירות הסטטיסטית לדברים כאלה. אולי אפשר לחשוב על דרך להעריך את זה באופן אובייקטיבי, אבל אני לא מספיק מרוכז בשביל זה בינתיים, אז אסתפק באינטואיציה: לפחות ברוב הדוגמאות לא ברור לי שזה לא מקרי.
המלך תו לתו, המלך לפרטיו 302300
יתכן, אם כי אמור להיות נדיר יותר. תתכן גם התופעה המוזכרת בתגובה 298203 אבל משום מה אני חושד שהזכרת המילה "פלגיאט" במקרה זה לא תהיה לחלוטין מופרכת.
המלך תו לתו, המלך לפרטיו 302314
אכן. אפשרות אחרת היא שזה פרסום פוגט מודרני.
הקישור לגלובס 302317
...דורש רישום או סיסמה.
מכיוון שאני עצלן ואין לי כוח להירשם ולקבל דוא"ל שיווקי, יש פתרון אלורנטיבי: http://bugmenot.com .
מדליק! 302425
הקישור לגלובס 302692
וואי, זה ממש עובד, ענק!!
נגד המהות, בעד העצלנות 302376
"מנהלי קריאייטיב שהתראיינו לעיתון בנושא דחו את האפשרות שמדובר בהעתקה. "זה נגד המהות וההיגיון של איש קריאייטיב. אנשים מסוגנו רוצים להמציא דברים לא להעתיק אותם," אמר לכתב גלובס מולי הפטמן, סמנכ"ל הקריאיטיב של פובליסיס־אריאלי."

אם זכרוני אינו מטעני, ל'מנהלי קריאייטיב' יש אפילו שם נאה לגניבות והעתקות: "טייק-אוף". בשם זה מכנים העתקה שבה משתמשים בוריאציה קלה או בינונית על פרסום קיים, בתירוץ המפוקפק שמדובר בתגובה או התייחסות למקור. לרוב, מדובר בהעתקה סתם.

לעתים, ההעתקה בוטה ובהמית למדי. לדוגמה, ערוץ 24 שיצא עם סדרת פרסומות עצמיות שבהן צללית רוקדת, תוך העתקה ברורה של הפרסומות לאי-פוד. במקרה הזה, הבוטות והבהמיות נובעת מהעובדה שההעתקה הייתה פשוט אחד-לאחד ובוצעה בו-זמנית, בעוד הפרסומת המקורית רצה ברחבי העולם.

במקרים אחרים, ההעתקה מעט פחות בוטה: למשל, פרסומת המזמרים של "בזק" (משפחה פוצחת לפתע בשירת תהילה לחברת הטלפון המופלאה ביבזק) הייתה העתקה של פרסומת בריטית, אבל עם ישראליזציה מסוימת.

כדי להבין שלא מדובר בהעתקות מקריות, די להציץ בתאריכי המודעות המקוריות, ששוכנות בדרך כלל שלוש או ארבע שנים אחורה – מספיק וותיק כדי שהגניבה לא תהיה בוטה וטריה מדי (לדוגמה, בישיבות 'קריאייטיב' שבהן מעיינים במגזיני חו"ל) ומספיק חדש כדי שהסגנון לא יראה 'מיושן'.
נגד המהות, בעד העצלנות 302426
אני מכיר את המושג "טייק-אוף" כמושג בכלכלה לזינוק הפריצה של מוצר מצליח לשוק.

אכן קו דק עובר בין מחווה לגניבה,
איפה הוא עובר?
נגד המהות, בעד העצלנות 302430
לדעתי, בתחום הפרסום הוא לא עובר כי הוא לא קיים שם.

הפרסומאי הוא אדם שנשכר כדי לבצע עבודה מסוימת -- למכור מוצר של מישהו. אם המחוות נעשות לצורך המחווה בלבד, ולא כדי לקדם את מכירות הלקוח, הרי שהפרסומאי לא יעשה עבודתו נאמנה ולמעשה, יונה את הלקוח. אם המחוות נעשות מנימוקי עצלות, היעדר השראה, לחץ זמן, טחורים או פסוריאסיס -- הרי שאינן מחוות אלא גניבה סתם.

תכליתית, הקו שבין מחווה לגניבה עובר בנקודה שבה אם אני ואתה ושלומו רואים שתי מודעות בתחום מקושר, ואחרי חמש שניות שלושתנו מסכימים שזה ''נראה דומה'' אז זו גניבה.
נגד המהות, בעד העצלנות 302438
אתה מתעלם מהאפשרות המכונה במדע "independent discovery". בעוד שבחלק מהמקרים שהוצגו במאמר, הסיכוי לכך נראה אפסי עד לא-קיים, בחלקם הוא בהחלט אפשרות. קח למשל את הלחם באמצע הגבינה: מבחינתי, זה מתחבר מייד לפרסומת ישנה לשקדי מרק, "לפעמים המרק הוא רק תירוץ". האפשרות שמפרסם נקניקים בצד השני של העולם חשב על אותו רעיון לא נראית כה תלושה מהמציאות.
נגד המהות, בעד העצלנות 302586
אני חשבתי את אותו הדבר על הטלפון עם הספרה המחוקה. אני חושב שיש גם פרסומת שלישית שעושה שימוש באותו רעיון, של 013.
נגד המהות, בעד העצלנות 302717
ואילו אני נוטה לזכות מחמת הספק כל אחת ואחת מהפרסומות שבידיעה: כולן מציגות רעיון שלפחות בדיעבד הוא מתבקש, בעיניי. לכן תגובה 302296. נכון שאם לכל אחת ואחת אני "נותן חמישים אחוז" שהיא מקורית (ולכן מזכה מחמת הספק), זה אומר שאני מהמר שחצי מהן מועתקות, וזה כבר לא יפה. ונכון גם שאם רעיונאים גונבים במודע רעיונות, סביר שהם יגנבו רעיונות שהם יוכלו לטעון טענה סבירה לגילוי עצמאי שלהם. האמת היא שאני לא באמת יודע לתת אחוזים כאן, אפילו אינטואיטיבית, אבל מסקרן אותי לדעת האם הפרסומות האלו הן מדגם: איך הן נבחרו, וכמה נבדקו?

ועוד תהיה: האם יש עיסוק משפטי משמעותי בזכויות יוצרים על רעיונות פרסומיים? אם לא, למה לעזאזל קוראים דווקא להם "קופירייטרים"?
נגד המהות, בעד העצלנות 302731
קופירייטרים - מסיבות היסטוריות. בתקופה שלפני היות סרטוני הפרסומת נהגו *לכתוב* את החומר המועתק.
נגד המהות, בעד העצלנות 302835
אבל למה ה"קופי"? למה לא "ענאן", למשל?
נגד המהות, בעד העצלנות 302838
מתוך dictionary.com:

Copy:
.
.
4. The words to be printed or spoken in an advertisement
.

נגד המהות, בעד העצלנות 302734
הכי סביר בעיני שהפרסומאים רואים אלפי פרסומות, וחלק מהן מחלחלות בחשאי לזכרונם רק כדי להופיע שוב באחד הימים תחת הכותרת "המצאה" (כלומר: משהו שהפוינטר אליו נמחק בטעות). כבר התלוננתי לא פעם שגם אני סובל מתסמונת נעמי שמר וקל לי להזדהות עם אחרים. אגב, תופעה דומה שקורית לי מדי פעם: אני "ממציא" אותו רעיון יותר מפעם אחת. אוטו-פלגיאט. קרה לי פעם שכתבתי הודעה ארוכה ומושקעת באיזה פורום ולבושתי הזכירו לי שזמן מה לפני כן כתבתי הודעה דומה מאד. באסה.
נגד המהות, בעד העצלנות 302735
כן, כל מי שנוסע במכונית חייב לי תודה על עשרות הפעמים (אם לא יותר) שהמצאתי את הגלגל.
נגד המהות, בעד העצלנות 302744
המצאת? גנבת אותו מאמא טבע http://www.aad.gov.au/asset/mme/movies/TrailingFlage...
נגד המהות, בעד העצלנות 302775
והנה גם האפקט ההפוך: ל"זכור" משהו שלא התרחש - נטיה שגוברת עם הגיל: http://www.apa.org/releases/misinformation.html

(ומי הראשון שיקפוץ להזכיר לי שהבטחתי לו חצי מליון שקל?)

שפקולציה: עם התדרדרות הזכרון, המוח לומד "לתקן" זכרונות עמומים ע"י הענקת יתר תוקף לכל מה שמריח ריח של זכרון. דומה למה שקורה עם התדרדרות הראיה עד השלב בו נדרשים משקפי ראיה.
נגד המהות, בעד העצלנות 302782
לפרופ' ידין דודאי ממכון ויצמן יש מחקר ותיאוריה מאד מעניינים על זכרון וגמישותו.
הוא טוען שכל פעם שאנו ניגשים שזכרון מסויים במח, אנו שולפים אותו ממקומו המוגן ולפחות בזמן השימוש הוא פגיע.
זעזוע נפשי או פיסי (=מכת חשמל) או התערבות חריפה עם הכימיה של המח (=חומרים מפרקי חלבון למח) יכולים לשנות את הזכרון או אף למוחקו כליל.
יוצא מתיאוריה זו שכשחוקר משטרה מתשאל שוב ושוב ושוב את הקורבן על מראה התוקף והסיטואציה, הזכרון הולך ונשחק, והקורבן מתחיל "לזכור" משהו אחר.
נגד המהות, בעד העצלנות 302784
התאוריה הזאת נופלת על מספרי טלפון ושמות של אנשים.
נגד המהות, בעד העצלנות 302858
לא בהכרח. הרבה פעמים אנחנו משתמשים בזיכרון פרוצדורלי כדי לזכור מספרי טלפון (אותו מנגנון שמשמש אותנו לזכור איך קוראים, איך נוהגים במכונית, איך מנגנים בפסנתר). הזיכרון הזה הוא מנגנון אחר לחלוטין מהזיכרון ה''דקלרטיבי'' (''ספר לי מה קרה'').
נגד המהות, בעד העצלנות 302864
על פניו, ההבחנה בין זיכרון פרוצדורלי לזה הדקלרטיבי נשמעת מלאכותית ביותר - הרי כדי ''לספר מה קרה'' אני נזקקת לפעמים להזכיר שמות, ובמקרין מסוימים אולי גם מספרי טלפון.
נגד המהות, בעד העצלנות 302888
זה באמת מקרה גבולי. לא מעט אנשים זוכרים מספרי טלפון "דרך האצבעות" (ורק אז יתרגמו את זה כדי לומר את המספר עצמו).

ישנם מקרים פשוטים יותר: נהיגה, קריאה, נגינה. אנחנו לא זוכרים את המיומנויות האלה באותו אופן שאנחנו זוכרים נתונים.
נגד המהות, בעד העצלנות 302889
ובכל זאת זה מוזר. אישית, לא ברור לי איך "זוכרים מספרי טלפון דרך האצבעות" (אם כי אני מניחה שזה קיים). אבל שמות? זה הרי דבר שקיים רק בשפה...
נגד המהות, בעד העצלנות 302896
"זוכרים מספרי טלפון דרך האצבעות" - מוטורי?
נגד המהות, בעד העצלנות 302943
כן, כמובן, אבל לא לזה התכוונתי. זה מובן לי רציונלית, רק לא תחושתית.
נגד המהות, בעד העצלנות 302990
יש אנשים שזוכרים מספרי טלפון ''דרך השמיעה'' - משננים את המספר שהקריאו להם רגע לפני, לא קולטים אותו באמת, רק את הצלילים שמרכיבים את הספרות, עד שמחייגים אותו.
נגד המהות, בעד העצלנות 302991
אני זוכר מספרי טלפון לפי תנועת האצבעות על ה''מקלדת''. במידת הצורך אני מסמלץ את התנועה באוויר בכדי לזכור.
נגד המהות, בעד העצלנות 303081
אז מה? הזכרון הדקלרטיבי יכול לקרוא לעזרתו את אחיו הפרוצדורלי בעת הצורך.
נגד המהות, בעד העצלנות 303099
*יכול* זה קצת תיאורטי מדי לטעמי. ברוב מערכות היחסים המוכרות לי בין אחים, זה הרבה יותר מסובך...
נגד המהות, בעד העצלנות 303101
הגדרות של סוגי זכרון זה טוב לצרכי מחקר או ספרי לימוד. למעשה סביר להניח שיש ערבוב של הסוגים השונים. ההנחה היא שהמוח איננו אוסף של מודולים נפרדים המתקשרים ביניהם אלא מערכת משולבת של מערכות משולבות.
נגד המהות, בעד העצלנות 304256
נכון, אלא שכמו גנטיקאים, במדעי המח את התובנות החשובות ביותר משיגים ממקרים מיוחדים של פגיעות במכלול.
או אז, אתה מוצא אנשים עם הפרעות מופלאות כמו היכולת ללמוד משהו בלא הזכרון שיאמר להם שהם יודעים זאת, או היכולת לזכור עובדות אך לא תחושות מן הסיטואציה.
על סמך מקרים כאלה מנסים לפרק את המח למודולים ולנסות (בהצלחה חלקית למדי) להבין איך המח עובד.
נגד המהות, בעד העצלנות 302803
המממ. אבל לעומת זאת יש גוף מחקרי המראה שככל ששואלים יותר, זוכרים יותר, אבל גם עושים יותר טעויות.

אם אתה יושב בבחינה ולא מצליח לענות על שאלה. אתה מנסה לחשוב עוד ועוד כדי להיזכר בפרטים, עוזב את השאלה וחוזר אליה אחרי כמה דקות כדי להיזכר עוד.
נגד המהות, בעד העצלנות 302773
הממ... אולי להציג כריך "הפוך", עם גבינה/נקניק בחוץ ולחם באמצע, זה רעיון מתבקש. אבל להציג רכב על ראש מבנה, עם עקבות צמיגים על הקיר בדיוק מתחת לרכב, כאילו הרכב עלה למעלה בנסיעה על הקיר?- /זה/ לא נראה לי מתבקש אפילו בדיעבד.
נגד המהות, בעד העצלנות 302774
אבוי את התבקשות הסנדוויץ אמרו כבר קודם (טל כהן). ואני בטח קראתי את זה אתמול, כשזה הופיע...
אבל החצי השני כולו שלי. הא! הסירו ידיכם מדוגמת הרכב!
נגד המהות, בעד העצלנות 302776
הייתי שואל אותך בת כמה את, אבל בטח כבר סיפרת את זה פעם.
נגד המהות, בעד העצלנות 302777
(:

והנה גם פרסומאי שמגיב בנושא: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3088795,00.h...
נגד המהות, בעד העצלנות 302849
כן, בקשר לדוגמה המסוימת הזו גם אני התלבטתי. בסוף החלטתי לא לקלקל הכללה טובה בגלל דוגמה אחת מפוקפקת...
נגד המהות, בעד העצלנות 302897
תרשה לי להיות פחות נדיבה ממך- בעיניי כל הדוגמאות חשודות במידה כזו או אחרת של העתקה.
בכל אחד מצמדי המודעות יש דמיון שהוא רעיוני, ויזואלי, או שניהם כאחד. כאשר שניהם קיימים, ואחד מהם או שניהם חזקים מאוד, קשה לי להניח שזו סתם מקריות מופלאה.

הטלפון עם ספרה מחוקה מרוב שימוש, למשל - כאן יש דמיון רעיוני חזק וגם ויזואלי חזק. הרעיון אולי מתבקש, אבל הצילום הכמעט זהה- לא. לדעתי מדובר כאן בהעתקה.

בצמד השני שוב יש דמיון רעיוני + ויזואלי, כאשר ההבדל בכיתוב נובע מההכרח לשנות בארץ את מה שמתאים יותר לאמריקה- "קולומבוס גילה את אמריקה, ואתה את עוגיות השבולת-שועל". בפרסומת זו אוניית המפרשים שנראית כמו אלה של קולומבוס, והכיתוב, משלימים זה את זה מבחינה רעיונית. בפרסומת הישראלית-לא ברור למה נוצרה מהבייגלאך דווקא ספינת מפרשים, ולא כל דבר אחר. והכיתוב "רוצה לשחק?" עם הריבוע מתחתיו נראה לי כמו תירוץ צולע למדי לכל העניין.

צמד שלישי- שני רכבים דמויי מטוס. שוב דמיון חזק, בשני המישורים. הרעיון זהה לגמרי, ובתמונה, אולי כדי להסוות את ההעתקה, שונתה הזווית, אך לא המראה והאפקט הכללי.

על הרכבים המטפסים על קירות כבר דיברנו. כאן הצד החזותי שונה במעט, אך הרעיון (הממש-לא-מתבקש-מאליו) הוא זהה לחלוטין.
בקיצור- guilty as charged.

הלאה : אופנועי הקמה סוטרה. הרעיון לקשר אופנוע עם סקס הוא די נפוץ. אבל למה דווקא לקמה סוטרה? עכשיו, בפרסומת האנגלית אפשר לראות איך מגיעים צלילית מקאווא-סאקי לקאווא-סוטרה. והויזואליה נבנתה בהתאם לכך.
להונדה אין את התירוץ הצלילי. אבל היות שהפרסומאי פיתח מאוד את הפרסומת המקורית מבחינה ויזואלית, לא איכפת לי להיות נדיבה פה ולקרוא לזה "טייק אוף". אין פה מקוריות, אבל יש גישה חופשית לויזואליה.

הסנדוויץ - טופל. זכאי מחמת הספק.

הגבינה/כרובית, על 4 רגלי-קיסמים. פה, כמו במקרה של ספינת המפרשים, לקחו רעיון ויזואלי, אבל שינו את הכיתוב. בפרסומת המקורית, הכיתוב מתחת לכרובית שמתחפשת לכבשה הוא "אין תחליף לבשר". לא הצלחתי לפענח מי המפרסם, [אולי "מועצת הבשר" של אותה ארץ, או משהו דומה], אבל הכרובית הנחמדה נראית פתאום מאוד לא מספקת כשקוראים מה שכתוב מתחתיה. [ואת זה אומרת צמחונית. הטורפים אולי נתקפים באותו רגע בתשוקה לצלע-כבש עסיסית]
בעברית, זו פרסומת לגבינה ולכן היו חייבים לשנות את הכיתוב. "הפטה ה-‏16" נראה לי די חיוור, ולא מעורר תיאבון לפיסת הגבינה המוצגת. אולי אפילו להפך. לפרסומת הזאת לא הייתי מעניקה פרס גם אם היא היתה מקורית.

טוב, יש שם עוד שני צמדים, שגם בהם הדמיון הויזואלי חזק מאוד-מאוד, חזק מדי. אבל גם בלי להכנס אליהם, די ברור (לדעתי) שברוב הצמדים מדובר באשכרה פלאגיאטים, כאשר יש שניים שאפשר "להעביר" בגלל התבקשות הרעיון, או בגלל שימוש חופשי בחומר המקורי.
נגד המהות, בעד העצלנות 302959
אם באמת הרעיון מועתק, למה לדעתך העתיקו גם את העיצוב החזותי? זה הרי הבט טכני בעיקרו, ולא דורש יצירתיות; מתבקש היה שלפחות יעשו עיצוב שונה כדי לטשטש עקבות, לא? אז גם אם יש כאן העתקה, הניחוש שלי (בלי להבין כלום בעיצוב גרפי או בצילום) הוא שבהינתן הרעיון, העיצוב החזותי שנבחר הוא כנראה פתרון מתבקש. ההשערה היחידה שבאמת מתחזקת מהדמיון החזותי היא זו של השוטה, לפיה זו העתקה לא מודעת.

בעניין הבייגלה, כפי שטל כתב הפרסומת הישראלית היא חלק מסדרה, ולדעתי זה מאוד משנה את התמונה. ובפרסומת הכבשים, בעוד שהמקור עם הכרובית הוא באמת רעיון יצירתי (גם רעיונית וגם חזותית - הכרובית לעומת הצמר) - הישראלי בנאלי יותר (הקישור גבינה-כבשה מובן מאליו)ודווקא לכן אני נוטה יותר לזכות אותו מהעתקה.
נגד המהות, בעד העצלנות 302993
נוטים לשכוח כאן שהקופי, וגם הקריאייטיב, אינם מלאכה של אדם אחד בלבד. משרדי פרסום עושים כמה טיוטות, כמה אפשרויות, מראים ללקוח מספר גרסאות, מערבים בתהליך תקציבאי, צלם, מגיה, מפיק, מעצב גרפי...

כל כך הרבה פונקציות מקצועיות, כולם אנשים שמצויים עמוק בתוך הבראנז'ה, מקבלים כרטיסים לאותם ערבי גאלה, מנויים על אותם מגזינים מקצועיים, זוכים לצפות ראשונים באותן פרסומות קלאסיות/חדשות מכל העולם. ואף אחד מאלה לא צפה באותה מודעה אמריקנית שהשפיעה על הקופירייטר? ואם צפה, אף אחד לא חשב להעיר על כך? ממש מוזר. ואותו מקרה משכפל את עצמו בכל המודעות כולן?

הקיצר, לי נראה יותר שמדובר בהעתקה מכוונת מתוך תקווה ש"נשנה פרט פה ושם, ומי כבר ישים לב". את הכסף מהלקוח הם כבר קיבלו, את האימפקט הם כבר עשו בדעת הקהל. לא צריך הרבה יותר מזה, והלא אין כאן הפרת זכויות יוצרים של ממש.
נגד המהות, בעד העצלנות 303204
אז שוב, למה לדעתך לא משנים לפחות את העיצוב?

(או שעושים כל מיני עיצובים, שאחד מהם דומה למקור, ובגלל שזה הכי מוצלח הלקוח אומר "את זה", ואי אפשר לגלות לו שזה דומה למקור...)
נגד המהות, בעד העצלנות 303256
כי העיצוב מרשים. אחרת לא היו מעתיקים אותו. לדעתי הם פשוט מסתמכים על זה שקהל היעד והלקוח לא מכירים את המקור, ושזה מספיק טוב גם ככה.
וכן, יכול להיות שעושים כמה גרסאות. אני לא מכירה מספיק את שגרת העבודה במשרד פרסום (אם ישנו "האייל הפרסומאי", יופע נא מייד!).
נגד המהות, בעד העצלנות 303260
אם להרחיב את הגישה הזאת עוד קצת, ללקוח בכלל לא איכפת אם הפרסומת מקורית או מועתקת. הפרסומת אינה אלא אמצעי להגדלת המכירות, וענייני אתיקה, יצירתיות ופרסים ממש לא משנים לו.
נגד המהות, בעד העצלנות 304173
ובכל מקרה הוא (כלומר הלקוח) יכול לטעון ''זה לא אני, זה הוא'' (הפרסומאי).
נגד המהות, בעד העצלנות 302885
אני לא מתעלם מהאפשרות שמדובר ב"תגלית שבמקביל", אבל פתרון כזה (כמו אחרים שהוצעו דרומה מכאן) לא נראה לי סביר. בחן את הנתונים:

א. העתקת פרסומות היא פעולה שאם תחשף לא תביא לתביעה אלא לכל היותר תגרום למעתיק להתבייש.
ב. העתקת פרסומות ישירה (בניגוד לחיקוי שכוונתו לטשטש הבדלים בין מותגים) נפוצה יותר מפרסומות בארץ אחרת מאשר בארץ המפרסם.
ג. רוב הפרסומות הנראות לכאורה מועתקות מפורסמות אצל המעתיק זמן מה אחרי שפורסמו במקור, כך שמוקטן הסיכוי שהן תראנה בו זמנית.
ד. צפייה בפרסומות ועיון במודעות שנוצרו בעולם הוא חלק אינטגרלי מתהליך בריאתה של פרסומת חדשה.

הנתונים האלו מצביעים, לדעתי לפחות, על קיום העתקה שיטתית, עם נסיון מכוון להקטין את הסיכוי שהפרסום המועתק ייחשף. כמובן שיש מקרים אחרים, הכלל הוא כנראה שההעתקה מכוונת ומודעת.
נגד המהות, בעד העצלנות 302917
אבל מנגד:

א. העולם קטן, והסבירות שהעתקה תתגלה היא גדולה. איזה משרד פרסום מעוניין בבושה (ובסיכון של אובדן לקוחות)?
ב. הסיכוי ל-"independent discovery" בין כל הקופירייטרים בכל רחבי העולם גדול יותר מהסיכוי לכך בקרב הקופרייטרים בכל מדינה נתונה; מה גם שבתוך אותה מדינה, הסיכוי שתראה את הפרסומת שיצאה קודם קרוב ל-‏100% ולכן, גם אם תחשוב על הרעיון לבד, תגנוז אותו.
ג. הסיכוי ל-"independent discovery" באותו זמן ממש הוא אפסי; ברור שיהיה הפרש זמן בין שני המקרים, ואחד מהם יקדים את השני.
ד. אבל לא כל הפרסומאים רואים את כל הפרסומות. לראייה, אני מאמין שאם שופטי "קקטוס הזהב" (שהם עצמם מאנשי התעשיה הזו) היו מכירים את המקור להעתקה-לכאורה, הם היו נמנעים מהענקת הפרסים לזוכים.

כלומר הנתונים בפירוש לא פוסלים באופן חד משמעי את האפשרות ל-"independent discovery". יש מקרים שבהם קשה מאוד להתעלם מהדמיון (באופן כללי, ככל שהרעיון מקורי ושונה יותר, הסיכוי לכפילות מקרית קטן יותר), אבל לגבי שאר המקרים, "הווי דן את כל האדם לכף זכות".

אישית, אני דן לכף זכות את הטלפון השחוק, את הסנדוויץ', את מכונת הצילום, וגם את כתם הדיו בחולצה (ולו בגלל שראיתי פרסומת זהה לפני יותר מעשור, למוצר השונה משני המוצרים שהוצגו כאן). זכאי מחמת הספק: ספינת הבייגלה, משום שהיתה זו מודעה אחת מתוך סדרה (שכללה גם קטר רכבת, מכונית ועוד).
נגד המהות, בעד העצלנות 303078
זאת הדילמה של הפלגיאט והרמאי. מישהו נתן פה פעם קישור לסיפור של יאן שון ( אין לבלבל עם גרד שון) שנחשב מדען מבריק ופורץ דרך עד שהתברר שהוא זייף את כל תגליותיו. ממה נפשך- אם תגנוב דברים קטנים ולא חשובים, הסיכוי להיתפס קטן, אבל גם התרומה של הגניבה לקריירה שלך היא מזערית. מצד שני, אם תזכה בהכרה על הפלגיאט, ברור שיתחילו לפשפש במעשיך.
פלגיאט עצמי? 303085
תגובה 249567
פלגיאט עצמי? 303107
זה נשמע מעניין שראובן מזכיר לעצמו מה הוא אמר - ובאתר פומבי. מסוג השעשועים שאופייניים רק לרשת ההזויה הזאת.
פלגיאט עצמי? 303109
אני שמח שאתה נהנה מהאתר, אנחנו משתדלים.
נגד המהות, בעד העצלנות 303141
הרעיון הזה עובד גם בכיוון ההפוך: אם מישהו נחשד בגניבה והוא יכול להציג רעיונות מקוריים שלו שהם חשובים יותר, אפשר להניח שהוא נקי גם במקרה החשוד (כי לא סביר שהוא יסתבך בגלל דבר פעוט).
נגד המהות, בעד העצלנות 303143
פה אני דווקא לא כל כך בטוח. אולי הוא חושב ש*מותר* לו, מכיוון שהוא כל כך מוכשר.
נגד המהות, בעד העצלנות 303152
א. העולם קטן וגם הבושה. פרסומאים אינם חוששים מאובדן לקוחות (למה ומדוע? האם זה פקטור מבחינת הצרכנים?) ואשר לבושה – אני לא סבור שזה רגש דומיננטי אצל פרסומאים, שהרי פרנסתם על יכולתם לזמר את יפעת הודו של מוצר שהם עצמם בוחלים בו בדרך כלל.
ב-ג. אכן, יהיה הפרש זמן בגילוי בו-זמני. הוא לא יהיה כמעט תמיד אותו הפרש זמן. הנתונים אכן לא פוסלים את האפשרות לגילוי בו-זמני. הם גם לא פוסלים את האפשרות שהרעיון הגיע מן החלל החיצון. טענתי רק לסבירות נמוכה כאן. מאחר וזו לא הפעם הראשונה שאותה תופעה בדיוק נחשפת (העתקת פרסומות בנות שנתיים-שלוש מחו"ל), הסברה מתחזקת.
ד. ההנחה שלך שלשופטי "קקטוס הזהב" הייתה רתיעה מלתת פרס לפרסומות מועתקות מבוססת על ההנחה שהם עצמם אינם עוסקים או עסקו בהעתקות כאלו. בדוק אותה.
נגד המהות, בעד העצלנות 303181
לאף אחד מאיתנו אין מספיק מידע כדי להגיע לתשובה ודאית. אתה מעדיף להניח שכולם רמאים, ואני מעדיף להניח שחלקם, לפחות, סתם המציאו את הגלגל פעם שניה. תמימות מצדי? אולי.
נגד המהות, בעד העצלנות 302440
בפרסומות טלוויזיה יש הרבה יותר גניבות כאלו, וקשה לעלות עליהם אלא אם במקרה אתם צופים ב*כל* הפרסומות המשודרות בערוצי הטלוויזיה ברחבי העולם.
לפעמים הגניבה אפילו לא מפרסומת אחרת אלא מסרט. למשל כולכם זוכרים את הפרסומת של בזק שבו בחור מטייל בכל אירופה עם קרייניות מהירה ומעבר קצבי בין השוטים, "אין גבול לסקרנות". ובכן, יש קטע דומה של חמש דקות מתוך סרט הזוי בשם "The Rules of Attraction", בו מתואר טיול באירופה באופן דומה, עם אותה קריינות מהירה ומעברי-שוטים מהירים. ייתכן ששני הקטעים מעתיקים מקור משותף, אבל בכל מקרה הפרסומת של בזק אינה מקורית.
נגד המהות, בעד העצלנות 302476
זה לא קטע דומה, פה מדובר על שיבוץ או הרמז(חתיכת מילה בשביל פרסומת שמציגה את האחיות פיק). ואם מדברים על זה אז ממש גרועה, כי הרי הקטע מהסרט מדגיש את חוסר המשמעות שבבריחה למקומות רחוקים וחיי MTV, בעוד שאת סגנון החיים הזה WOW מנסה למכור בפרסומת.
וחזרנו לעברית... 303250
המילה היא ארמז, ולא הרמז...
(יש משהו יפה באיך שהכל קשור בהכל :) )
וחזרנו לעברית... 303359
צודק, טעות, סתרתי לעצמי קלות.
ארמז 303663
נדמה לי שארמז מתייחס רק לתנ''ך.
ארמז 303969
נדמה לי שאתה צודק. השאלה היא רק מה התנ''ך שלך.
בכל אופן חשתי חופשי לשאול את הביטוי.
ארמז 305520
ארמז ממש לא מתייחס רק לתנ''ך. זה כל מצב שיצירה אחת בכווונה מעוררת אסוסיאציה ליצירה אחרת, אם באמצעות טקסט או כל אמצעי אחר.
ארמז 305754
עדין, נדמה לי שבעוד אלוזיה מתייחס לכל סוג של אזכור או הפניה, ארמז הנו מקרה פרטי המתייחס רק לתנך.
ארמז 305840
רב מלים חולק עליך.
מודה ועוזב 306094
אין לי אלא להאשים את בית הספר התיכון שהקנה לי חינוך כה קלוקל.
נגד המהות, בעד העצלנות 303413
זה לא הרמז/ארמז.. זה פשוט העתקה סיגנונית.
שמעתי לא מזמן פרסומת לתוכנית בגל"צ באותו סגנון בדיוק.
פרס הפרסומת הדוחה‏1 2005 355805
And the Oscar Goes Tooooooooo............
הפרסומת שכיסתה כל חלקה טובה בלוחות המודעות ב כאילו-מודעות-אבל, אשר בהן מתבשרים האבלים הפוטנציאליים על מותם משעמום של מספר לא מבוטל של אנשים ששמותיהם קשורים כך או אחרת לשעמום, אבל רק באנגלית. שמות כמו רוברט דראוזינג, וג'יימס טידיאס, אא"ט. מי שנבהל מהשחור הרב ונעצר לעיין גילה שהנפטרים נהגו לנהוג במכוניות לבנות, או נסעו רק מהבית לעבודה, או לא ידעו מה זה סל"ד (מה זה?... הצילו, רופא!).
מכך עלתה בנפש היגעה התחלה של הבנה שאין זו אלא פרסומת מהסוג המתקרא בעברית "טיזינג", דהיינו שהמשך יבוא, ובו יתגלה לעוצרי-נשימתם-ממתח על מה מדובר.
ובאמת, לאחר פסק זמן נאות התברר שמדובר באוטו קטן ומשעמם כל כך שאין סיכוי שהוא יציל מישהו ממוות משעמום, אפילו שצבעו במודעות ההמשך הוא אדום. עובדה שהוא כ"כ משעמם שאני אפילו לא זוכרת את שמו, וגם לא מעוניינת שיזכירו לי, תודה.

על שלושה פשעי הקופירייטרים:
בתור סיפתח הם הלכו ונסכו דיכאון על כל הרחוב במודעותיהם השחורות והגדולות, אשר באזור הקטן שלי (רמת אביב הישנה), שבו יש לא מעט קשישים, הן גם מופיעות לצד מודעות אבל של מתים אמיתיים לא עלינו. ועכשיו כל האבל הזה, המדומה והאמיתי, מתקלף ומתפורר ונוטף מכל צד בגלל הגשם, וכדי בזיון ועצב.
ובנוסף הם לא טרחו לתרגם את השמות למונחים עבריים מקבילים, כדי שכל העסק "יעשה שכל" בעברית.
ובסוף מה שאמור להצילני ממוות מרוב שעמום הוא רכב שאפשר רק למות מצחוק מהרעיון שהוא התרופה לשעמום. אבל רק אם יש לכם חוש הומור משונה. אחרת זה סתם מעצבן.
ואם יגידו חכמי הפרסום שלעצבן זה טוב כי זה מושך תשומת לב למוצר- ובכן, יש עצבון ויש עצבון- והעצבון הזה הוא מהסוג שרק מקטין את המשיכה אל המוצר, שהיא קטנה מלכתחילה כזכור. שהרי במוחו של הקונה הפוטנציאלי עלול להיווצר קשר רגשי שלילי בין המוצר ומוות, ואז הוא ימנע מלקנות, בגלל הנאחס האפשרי שהרכב עלול להביא לו.

אז מה לעשות? לתת צדקה (יש טענות, אמנם לא מוכחות, שזה עוזר). ולפטר את הקופי רייטרים הדכאניים האלה.
יאללה die .

1מתוך מילון האייל: דוחה-
א. (ש'ע) בירת קטאר.
ב. (פ' ) ההפך ממה שפרסומת אמורה להשיג.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים