בתשובה לליאור חיימוביץ', 20/05/05 1:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא מבין מה הבעיה לקרוא להם ''המכון ללשון'', אפילו יוצא חרוז. שיטפלו בגיבנת שלהם לפני שהם מצביעים על של אחרים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה זו גיבנת? זו מילה בינלאומית עתיקה שנכנסה לשפה העברית, כמו רבות אחרות. האם אתה חושב שצריך למצוא מילה עברית גם לשולחן או מסדרון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי יאמר איזו מילה נכנסה לשפה העברית ומי תשאר בחוץ? ה*אקדמיה* ללשון עברית? מתוקף איזה מנדט? העובדה שציבור רחב מתקומם על חידושיהּ ועל שמה אומר שהמנדט אינו נגזר מהעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לְידיעתך הציבור הרחב החליט על ביטול החוק השני של התרמודינמיקה, זניחתם של סימני הפיסוק ועל רפורמה יסודית בענייני חיריק וצירה. הִיבנת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני החלטתי על ביטול כל חוקי התרמודינמיקה והחלפתם בחוקי הטרמואנליזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את[ה] הציבור הרחב? אם לא, ההחלטות שלך לא מעניינות. (משום מה יש לי הרגשה שמדובר ב"את", ומכאן נימת הזלזול). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אני לא "הציבור", אבל אני ודאי "הרחב". ואני תוהה אם אתה עונה על אחד הקריטריונים האלה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משחק ברקת: אני: הרבה פעמים קראו לי זונה. את: רחב. הוא: הבן שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היופי בחוקי טבע כמו החוק השני של התרמודינמיקה, הוא, שהם אינם זקוקים לאישור הבריות כדי להיות. כפי שאני רואה מדע, הרי זה מפעל אנושי שמטרתו לגלות את אשר יהיה *אמת* בין אם נכיר בה ואם לאו. במובן הזה, תשובתו של המדע לקואן המפורסם היא שהעץ בהחלט ישמיע רעש ביער גם אם לא יהיה איש שישמע אותו. מצד שני, בחוקי תקינות השפה, מי יגיד מה *נכון* ? אם מספיק פעמים נגיד דבר מה עילג, וכך יעשו גם סופרי ומשוררי הדור שלנו, הדור הבא כבר יתחנך על כך שזוהי שפה יפה. הרי גם המילה "אקדמיה" נכנסה בשלב כלשהו. כלומר חוקי תקינות הינם תלויים מאד בעין המתבונן ואם הציבור הרחב יאמר את דברו, הם עשויים בהחלט להשתנות. לעיתים מתקבל אצלי הרושם שהשפה העברית מוחזקת כבת ערובה בידהם של קומץ מלומדים הטוענים בגנות דרכים שאינן דרכם, על אף שעם כל ידיעותיהם, אין דעתם הסובייקטיבית חזקה מדעתו הסובייקטיבי של כל אדם אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבו על זה יותר טוב ממה שאני מסוגל1: תגובה 282998 ______________ 1- שהרי מאז הכתיבה מתו אצלי עוד כמה מליוני נוירונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לעצור שם? דיון 1335 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, באמת - למה לעצור שם? השכ"ג טיפוס רפלקסיבי מדי כדי לצטט אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, אפשר ללכת רחוק יותר: תגובה 92721 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, רפלקסיבי ושמרני. לא פלא שאתה מזלזל בנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על השאלה המטומטמת, אבל התרמודינמיקה לא הוחלפה במכניקה הסטאטיסטית? (אני פשוט קורא עכשיו מאמר שזאת ההנחה שלו. לא שאני יודע מהן שתי התיאוריות או מה ההבדל ביניהן, אבל עד עכשיו חשבתי שאני פחות או יותר מבין גם בלי להיכנס לפרטים האלה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי המוגבלת, ''תרמודינמיקה'' הוא מונח ישן יותר, עוד מהימים שהבסיס המכנו-סטטיסטי שלה לא היה ידוע (''חום'' היה איזה חומר מסתורי שזורם ממקום למקום, קצת בדומה לפלוגיסטון, לאתר ול''חומר החיים'' שהופך דומם לחיה), אבל המושג הזה בשימוש גם בימינו. אם נורא חשוב לדייק, אני חושב שאפשר להגיד שהמכניקה הסטטיסטית מסבירה את התופעות התרמודינמיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שאני מבין את המאמר שאני קורא, התרמודינמיקה והמכניקה הסטטיסטית מציעות ניבויים שונים לתופעות מסוימות. (אתה לא חייב לענות. אני אחיה גם בלי לדעת את התשובה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המכניקה הסטטיסטית היא הרחבה של התרמודינמיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מבין נכון, התרמודינמיקה אמרה ש*תמיד* חום יזרום באופן ספונטני מהגוף החם יותר לקר יותר. המכניקה הסטטיסטית אומרת "כמעט תמיד", כאשר הכמעט הזה אומר שבגופים בגדלים שנראים לעין, ההסתברות שיקרה אחרת קרובה מאוד (מאוד) לאפס - למעשה, כנראה שגם אם ננסה כל חיינו לא נראה זאת. אפשר לקרוא לזה ניבויים שונים, זה כבר תלוי איך מגדירים "ניבוי"... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר למה שירדן אמר לך (ואולי גם תופעות של "היפוך טמפרטורה" קשורות לזה) אני לא יודע. אולי תיתן דוגמא מהמאמר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר לא לידי כרגע. בינתיים התרשמתי שהוא יסביר בהמשך למה הוא מתכוון. תן לי כמה ימים, ואם אבין אחזור לכאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ככה: תרמודינמיקה למכניקה סטאטיסטית היא כמו פסיכולוגיה לחקר המוח (לפחות מבחינת השאיפות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג. אני בטוח שאם מחפשים רחוק מספיק, המון מלים נשאבו לעברית משפות אחרות (אכדית, כמדומני, תרמה הרבה). ובהזדמנות זאת, שניים מתחדישי המחבר שטרם זכו לברכת האקדמיה (אולי בגלל שמעולם לא נשלחו אליה), בעקבות פניה של ידיד ורע: 1. ringtone: צלילצול (קצת קשה להגיה, אבל מי שמתעניין בנושאים האלה, שיתאמץ). 2. walkie-talkie: קַשְקֶשֶר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שולחן היא מילה בינלאומית? מאיזו שפה? שמא תוכל להרחיב? המילה שולחן נזכרת בתנ"ך 71 פעם, ביניהם גם בספר שמות, שהוא מוקדם (ולכן חף מהשפעות לשוניות ארמיות, שניכרות בספרים מאוחרים יותר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להיות לשונאי מבריק כדי לראות שהמילה שולחן לא בדיוק משתלבת במבנה הבסיסי של מילים בעברית. אם כי לא יפריע לי יותר מדי אם יוכח כי המילה הזאת היא דווקא כן עברית מקורית. יש מספיק מילים עברית-אבל-לא-עברית בשביל להוכיח את הטענה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המלה ''שולחן'' אולי לא משתלבת במבנה הבסיסי של מלים בעברית, אבל היא ודאי משתלחנת עליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא משתלבת? מה לא משתלב בה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיהי הגיבנת? גיבנת היא צורת הנקבה של גיבן; אשה עם חטוטרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילון אבן שושן מציין ש-גִבֶּנֶת הינה: 1.בעלת חטוטרת 2.גבנון,חטוטרת על כן, נחפזת לתקן, אלא אם בקוצה של היוד בכתיב המלא נתלתַ. אבל נניח לרגע אחד שהמילון היה פוסק לטובת הגבנון1, הדבר מעלה עוד שאלה על קוים דקים: איפה עובר הגבול בין עילגות לחדשנות לשונית? הרי הבנת היטב למה התכוונתי, ולא אתפלא אם סקר בנושא יראה שיותר בריות מבינות את המשפט הנ"ל כשהמילה "גבנת" מצויינת בו מאשר כשהמילה "גבנון" מצויינת בו. מצד אחד, אם נסתמך על הרׂב, תונמך השפה ואולי חלילה תתנוון. מאידך גיסא, שפה הינה כלי לתקשורת, והמטרה היא שבן שיחך יבין אותך, וכל המרבה במבינים, הרי זה משובח. 1 דג משונה השוחה על הגב דרומית מזרחית להרי אוּרל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא זו בלבד, אלא שיש מלים וביטויים שנפוצים יותר בקרב ציבורים עלגים, ולכן אמירתם העילגת משכנעת יותר (לדעתי). למשל, ''פטיש חמש קילו'' מגנע פי כמה מ''פטיש חמשה קילו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ''מגנע'' מגנע הרבה יותר מ''משכנע''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לדעגתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל ה"פטיש חמש קילו"-ים שאני פגשתי, שקלו בערך שני קילוגרמים - חמש ליברות (פאונד) בערך. לכן, מדובר למעשה בסדרת מילים הבאה לתאר עצם מסויים (מעין שם עצם פרטי), ולא תאור משקלו של הפטיש. המקור לביטוי? אולי תרגום לא מוצלח במיוחד מאנגלית מנדטורית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משונה, אבל מעניין מאד. תוך אפס זמן הוא פיתח כמה וכמה הסתגלויות לשחיה במהופך, כולל שינוי צבעי הגוף כך שהגב (הפונה מטה) בהיר והבטן כהה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
: ) זה משונה רק לאלו מביננו שאינם שולטים במכאניקה הגיאוגרפית של איזור אורל. כל גיאופיסיקשקשאי מתחיל יוכל בנקל להראותך כי באיזור זה המצוי בצידו השני של כדור הארץ, הולכים אנשים (ודגים) במהופך כי כח המשיכה שם הוא בסימן מינוס ולא פלוס. באשר לפיגמנטיציה של דגי הגבנון וחיות אחרות, אני מפנה אותך למאמרו המאלף של הנס יכצ'ארלס על אבולוציה במדרגות נעות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אידיוט. הרי זה אתם שהולכים הפוך! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוצאך האורלי משתקף בורותך ובגינוני הנימוס הידועים לשמצה של בני עמך. לך ותאכל איזה גבנון והשדל לא להחנק מהעצמות בעודך אוכל במהופך. חוצפה של אנשים.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא הבנתי את הבדיחה אבל הקישור שנתת מביא אותי לשיר עליז על לאמות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילון ההווה: גיבנת, גִּבֶּנֶת [נ'] חטוטרת (לא תקני); (גיבנת היא צורת הנקבה של גיבן). מילון אלקלעי: גִּבֵּן, ז' [גִּבֶּנֶת, גִּבְּנִים, ־נוֹת] בַּעַל חֲטוֹטֶרֶת. מילון אבן שושן אינו נמצא ברשותי ולא מן הנמנע שהוא אכן הכשיר את השרץ, אבל אין ממש סיבה לעשות זאת. אתמול שמעתי שמישהו השאיל עשר שקל מחבר שלו. בחמש מלים הצליחו להכניס ארבע שגיאות. אם אנחנו מנסים לשבור שיאים בוולגריוּת, זה עניין אחר. אני לא חושב שהעובדה שניתן להבין משפט מסויים הופכת אותו לבסדר. המשפט המסויים ההוא מובן לחלוטין, למרות שיש שגיאה בכל מלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספרתי רק 3 שגיאות, אני בוש ונכלם, התוכל להאיר את עייני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כסף לווים ולא שואלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מכשיר מילון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להכשיר מילון. כפרי הוא כשר אוטומטית. אבל אם לא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות, יש להפריש ממנו. ולבדוק אם אין בו תולעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ודאי מתכוונת למֶלון, לא למִלון שאינו מומלץ לאכילה עם או בלי תולעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרשות, תולעים - פויה! אילו מן דיבורים הם אלו?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ר"ל: אילו מין דְבורים הן אלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו 1: אתמול ראיתי שלט "רחוב אילת". בהסבר לשם הרחוב היה כתוב "עיר במפרץ אילת". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רצית, שיכתבו "עיר במפרץ עקבה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ללכת רחוק? בהתחלה קראו להם "ועד הלשון". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כל כך הרבה מילים משפות אחרות שנטמעו בעברית, מפסנתר ודת ועד אכסניה ואויר. אם תנקה את השפה העברית מכל אלה, תשאר אך ורק עם אוצר המילים התנכ"י, פחות המילים מאכדית, ארמית ופרסית. שזה לא ממש אוצר מילים גדול לנהל בו קיום יומיומי. אגב, העברית לא יחידה בזה, ובכל שפה נטמעו מילים משפות אחרות. אנגלית היא מישמש של סקסונית, צרפתית, לטינית וגיילית. ועם כל זה נטמעו בה מילים מבערך כל שפה אפשרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרסית, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתקבל על הד(ע)ת. לא חשבתי על זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חושב שפרסית. מגילת אסתר אגב, רוויה במילה ''דת''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני ממליץ חלילה להשמיד מילים (כמו בשיחדש של 1984). אילו החלופה היתה בלתי סבירה או נוחה, ניחא, אני רק מציין את הפגם המוכר, שארגון טרחני ששם לעצמו למטרה לציין בפנינו מתי אנו שוגים (בעיניו), שבא בדרישה אינטלקטואלית שנשתמש בחלופות שהוא בודה ממוחו במקום אלו המקובלות ברחבי תבל ואשר קובע מהי "הדרך הנכונה" (בעיניו), בחר לאמץ לחיקו מילה חיצונית, כשהיתה לו חלופה עברית סבירה ביותר: "המכון ללשון". על הכפילות הזו , של נאה דורש אך לא מקיים, יוצא הקצף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה כבוד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכי מהו "מכון" לעומת "אקדמיה"? הלא כאבק פורח! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |