אונסק''ו אישר אמנה נגד גלובליזציה 2487
העצרת הכללית של אונסק"ו אישרה הערב (ד') בפריז "הצהרה עולמית על רבגוניות תרבותית", שתאפשר למדינות להגן על תרבותן מפני הגלובליזציה, על אף התנגדותה החריפה של ארה"ב.

המטרה המוצהרת של האמנה לרבגוניות תרבותית היא להכיר בטבע המיוחד של יצירות תרבותיות ושל שירותים תרבותיים, והיא אמורה לאפשר למדינות להגן על "ביטויים תרבותיים" שלדעתן נמצאים בסכנה.

שר התרבות הצרפתי רנו דונדייה דה ואבר אמר שסחורות תרבותיות כגון סרטים, תוכניות טלוויזיה ותכנים מוזיקליים אינם "עוד סחורה כמו כל סחורה אחרת", ולכן יש להתייחס אליהם בנפרד בשיחות הסחר העולמיות. הוא ציין כי למדינות יש זכות להגדיר מכסות תרבותיות וכי 85% מההוצאה על כרטיסי קולנוע הגיעה בסופו של דבר להוליווד.

ארה"ב התנגדה לאמנה וכינתה אותה "פגומה ביותר". נציגיה אמרו שהיא תשמש כדי לחסום את היצוא של סרטים הוליוודים ומוצרי תרבות אמריקאים אחרים. היא אף הציעה 28 שינויים בנוסח, שנדחו על ידי מליאת העצרת.

האמנה תיכנס לתוקף לאחר ששלושים מדינות חברות לפחות יאשררו אותה. אז ניתן יהיה ליישמה בשיחות ארגון הסחר העולמי על נכסים תרבותיים.
קישורים
הארץ
BBC
הצהרה עולמית על רבגוניות תרבותית - באתר אונסק"ו
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

339586
מדהים שאונסק''ו מאשר למעשה אמנה שתאפשר צנזורה של המדינה על סרטים ויצירות תרבותיות מבחוץ. הדבר המוזר הוא שהאמנה הזו זוכה לתמיכה של השמאל...
ממשלת סודאן, לדוגמה, יכולה להחליט שיצירות תרבותיות שמתעדות את הטבח בדארפור מנוגדות לתרבותה ולאסור על כניסתן למדינה.
339591
ולפני אישרור האמנה סודאן לא יכולה לעשות את זה?
339597
לפני אשור האמנה היה ברור שמה שהם עושים הוא רע ומנוגד לדמוקרטיה. עכשיו יש להם אצטלא להתכסות בה באישור האו''ם ואונסק''ו.
339599
בכל זאת לא ברור לי מדוע אונסק''ו מטריחה את עצמה לנסח אמנה כה בלתי רלוונטית.
אזהרה על העומד להתרחש בדארפור 340866
לא מתקשר ישירות לדיון, אבל נורא חשוב, בוודאי יותר מהקשקושים של אונסקו:
אנשי או"ם מזהירים מפני כוונות של ממשלת סודאן לחדש את מעשי הטבח הנרחבים באוכלוסיה השחורה של אזור דארפור. לכוח השלום האפריקני במקום אין את האמצעים והמשאבים הדרושים למנוע את מה שהולך ומסתמן בבירור באופק, תוך כדי התמוטטות גוברת של הפסקת האש. הזמן הקריטי לפעולה הוא מעכשיו ובמהלך השבועות הקרובים, נאמר באזהרה החמורה והחריגה בחריפותה.

שלא נגיד שלא ידענו.
זה מתרחש 411929
תרבות או אינטרסים כלכליים? 339601
מצויין כי מטרת האמנה היא הגנה על "ביטויים תרבותיים" .
מנגד, כבוד שר התרבות הצרפתי רנו דונדייה דה ואבר, מציין כי "85% מההוצאה על כרטיסי קולנוע הגיעה בסופו של דבר להוליווד".

אם כך הוא מגן על תרבות או על אינטרסים כלכליים?
ובכלל, איך אפשר לקבוע את הגבולות המעורפלים של המושג "היבטים תרבותיים"? מישהו גם יכול לבוא ולטעון שסניף מקדונלדס הוא סממן של תרבות אכילה ולנופף באמנה כאמתלה לסגור אותו.

זה מריח לי כאילו מטרת האמנה היחידה היא התרסה אנטי אמריקאית.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 339612
צריך גם לזכור שצרפת, מהדוחפות הראשיות לאמנה על פי הכתבה, לא בדיוק חפה מאימפריאליזם תרבותי משל עצמה. צרפתית, בניגוד למה שאנשים עשויים לחשוב, לא היתה השפה המקורית בחלקים נרחבים מאפריקה...
תרבות או אינטרסים כלכליים? 339620
"מישהו גם יכול לבוא ולטעון שסניף מקדונלדס הוא סממן של תרבות אכילה ולנופף באמנה כאמתלה לסגור אותו".

והחסרון בכך בדיוק הוא...?
תרבות או אינטרסים כלכליים? 339632
אני מניח שמונחים כמו ''חופש העיסוק'', ''חירות'' ו-''דמוקרטיה'' זרים לך.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 339776
לאור העובדה שההשמנה נחשבת לאחד מגורמי המוות הראשונים בעולם המערבי, יש סיבות טובות מאוד לסגור את מקדונלד גם בלי ענייני ''תרבות''. או לפחות להטיל עליהם מס כמו על סיגריות ולאלץ אותם להדפיס על כל אחת מעטיפותיהם אזהרה הקובעת שהאוכל הזה מסוכן לבריאות.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 339783
אם נלחמים בהשמנה, אז למה להפסיק במקדונלד? ייסגרו לאלתר כל השווארמיות, הבולנז'ריות, הקצביות וכיו"ב.
(ורק אח"כ נעבור למלחמה במוכרי הדגים הלא טעימים, ורצוי מוכרי הדגים האמריקנים קודם.)
תרבות או אינטרסים כלכליים? 339785
הבעיה הספציפית של מקדונלד היא שהוא במידה מסוימת ממכר, ויש לא מעט אנשים שאוכלים בו על בסיס יומיומי. ושהאוכל שלו הוא מאוד לא בריא. וכיוון שזו רשת גלובלית, שקיימת בכל מקום, יש גם אנשים שנוסעים הרבה ועדיין אוכלים מקדונלד בכל מקום. כל הדברים האלה לא כל כך בולטים לגבי המקומות האחרים שציינת.
הבעייה העיקרית 339793
של מקדונלד'ס שהרשת נמצאת בארה''ב, מקום שמעודד תביעות במקום שאנשים יקחו אחריות למעשים שלהם.
אוכל ''שבמידה מסויימת ממכר'' זה שוקולד - וגם אותו אוכלים לא מעט בני אדם על בסיס יומי. אוכל ''לא בריא'' הוא אוכל לא מאוזן, או שקשה יותר לאזן אותו. ולקבוצה הזו שייכים יותר מידי מזונות שונים - למשל, אותה עוגת שוקולד מהסעיף הקודם. מקדונלד'ס לא אשמים ביותר מידי, אולי חוץ מהעובדה שהם תפסו טרמפ כלכלי על טפשות של בני אדם.
הבעייה העיקרית 339877
"תפסו טרמפ כלכלי על טפשות של בני אדם" זה דבר קל בעיניך?
מעבר לים 339879
(ששכ''ג יסביר)
הבעייה העיקרית 339921
ג'.ב. שואו (נדמה לי) אמר שפירסום זה היכולת למשוך את תשומת לבך האינטלקטואלית למשך הזמן שמספיק לעשות מזה כסף.
הבעייה העיקרית 339924
התשובה היא, כמובן, תלוי. תלוי כמה ''תופסים טרמפ''. אני מכיר בעל עסק שנהנה מאוד מבני האדם הטפשים, לפחות אלו שטפשים מספיק בכדי להכיר את בעל העסק המתחרה - שאצלו יותר זול.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 339799
מכורים למקדונלד? זה כמו להגיד מכור לצ'יפס או לקוקה קולה.
האמת, אם באמת מנתחים את מקדונלד, אז היא די יודעת להתאים את עצמה לדרישות הסביבה, ולא להיפך, כמו שמשתמע כאן מתגובות מסויימות. מקדונלד, במדינות בהן יש מודעות גבוהה יותר לבריאות, מוכרת הרבה סלטי ירקות ופירות ומים מינרלים כארוחות בפני עצמן. בישראל יש מק-שווארמה ומק חריף, ואני מניח שבכל מקום אחר זה גם קצת שונה.

וכן, זו עדיין צריכה להיות זכותו של כל אדם *לא* לבחור את הסלט במקדונלד, אלא לבחור דווקא את הטריפל-בורגר השמן והעסיסי, עם משקה קולה קר ומסוכר, ולעשן ביציאה, ולא לעשות ספורט 10 שנים אח"כ. הרבה אנשים לא בוחרים בכך, אלא באורח חיים בריא יותר, אבל אסור לשלול את הבחירה האחרת (והם תמיד יימצאו אותה - מזון מהיר, משמין וזול. גם אם לא קוראים לו מקדונלד, יקראו לו "מימי באגט" או "המזללה של מלך השמאלץ").
תרבות או אינטרסים כלכליים? 339804
כיוון שאני, א. מעשנת, ו-ב. מסכימה לחלוטין שהאחריות לנזקים ממקדונלד או כל אוכל אחר (וזה מתייחס גם ליהונתן) מוטלת על הצרכן עצמו, הוויכוח שלי איננו ממש על זה. אני רק חושבת שההגבלות על מקדונלד אינן צריכות להיות שונות מהותית מהמגבלות על סיגריות (למעט האפקט הסביבתי של סיגריות, שלא קיים במקרה של מקדונלד).
וליהונתן - מקדולנלד היא לא רק רשת אמריקאית - הלוואי שהייתה. היא מסתובבת בכל העולם, כולל מדינות שיש בהן מודעות נמוכה בהרבה לתביעות. ומשרתת בהן הרבה אוכלוסיות שאין להן כסף לתביעות. ולפי המחקרים - היא בהחלט ממכרת. גם כשהיא מסתגלת במידה מסוימת לאוכל המקומי - שווארמות וכדו' - היא מספקת אותו באיכות מזעזעת ומאוד לא בריאה.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 339926
סיגריות נמכרו מאז ומעולם כמוצר שאינו מזיק במידה רבה. חברות הסיגריות, פשוט שקרו לצרכנים.
לעומת זאת, הנזקים ממאכלים 'משמינים' ידועים למין האנושי כבר תקופה ארוכה מאוד. בנוסף, יש הרבה מאוד מאכלים כאלה, ואני לא מבין למה לא להגביל בצורות ש"אינן צריכות להיות שונות מהותית מהמגבלות על סיגריות" גם את עוגת השוקולד של בית הקפה הפינתי (ואדרבה - השוקולד בעוגה הוא גם חומר ממכר!)

ובכן, גם אם היא רשת עולמית - התביעות והסרט התחילו בארה"ב.
ואותם מאכלים מקומיים - במקרה שלנו, שווארמות וכדו' - שהחברה מנסה לחקות - לא בטוח שהן לא "באיכות מזעזעת ומאוד לא בריאה".

זה נשמע כאילו תוקפים אותם רק כי הם פותחים סניפים בכל העולם.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 339929
האם אתה בטוח שנזקי המאכלים ה"משמינים" ידועים הרבה יותר זמן מנזקי העישון?

אימי מספרת שעוד בימי ילדותה (וזה לא היה כל כך מזמן, יש כאן כמה איילים מבוגרים ממנה) היה מקובל שילדים שמנים הם בריאים, וילד רזה נחשב כמעט אוטומטית לחולני.

ולעומת זאת היא מספרת שכשהיא היתה בכיתה ט', בן אחד מהכיתה התחיל לעשן בסתר, מבלי שהוריו ידעו, והחברה בביה"ס התווכחו איתו לא מעט וניסו להסביר לו שהעישון מזיק והתאמצו לשכנע אותו שיפסיק.

שני הדברים - הערכת ילדים שמנים כבריאים יותר, והאזהרות בקרב בני עשרה לגבי נזקי העישון - היו בערך באותן תקופות.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 339934
אינני יודע בת כמה אימך, אבל גם בזמן שאימי היתה נערה -שנות ה-‏30, דיברו בנזקי העישון. כל מה שקרה עם חברות הסיגריות הראה את החולי הבסיסי של מערכת המשפט.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 339962
כפי שכבר אמרו לך בעניין הסיגריות, נזקיהן ידועים כבר שנים רבות. וכפי שגם נאמר כאן, נזקי השומן - לא רק לילדים אלא בכלל - לא היו ידועים בכלל. והראיה, שרק בתקופה האחרונה ממש התחילו לדון בזה בציבור הרחב.
ויש מעט מאוד סוגי אוכל שאנשים צורכים באופן יומיומי כמו את מוצרי מקדונלד.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340052
אני דיברתי על הפרסום. היה דיון ציבורי לגבי עד כמה סיגריות מזיקות לבריאות, ובמהלכו נערכו כל מיני מחקרים (מישהו זוכר את הניסוי על הקופים מהסקר על ניסויים בבעלי חיים?).
לעומת זאת, אף אחד לא ניסה להציג המבורגר כפול עם גלידה כארוחה בריאה! טעימה כן, אבל בריאה?

אני חושב שהתקפי לב שנובעים מהסתיידות עורקים כתוצאה מאכילה לא בריאה ומחסור בספורט הם גורם תמותה משמעותי _וידוע_ במערב כבר שנים (אבל אולי אני טועה, איה רופאינו היקרים?)
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340054
חוששתני שאתה מאוד טועה. רק דוגמא אחת: מרגע שהגעתי לקופת חולים שאל אותי כל רופא אם אני מעשנת וכמה סיגריות ביום. וכל רופא המליץ לי בחום להימנע מזה, כמובן.
על אוכל לא בריא לא שאלו אותי עד כה. כולל לאחר שהתברר שיש לי עודף כולסטרול "רע". על הליכה קבועה המליצו לי רק בשנה האחרונה. איש לא הזהיר אותי על ההשמנה כגורם מסרטן. שמעתי על כך רק מחברה שחלתה, לרוע המזל.
בכלל, על הרעות החולות - תרתי משמע - של ההשמנה החלו לדבר בתקשורת, למשל, רק בזמן האחרון ממש. לפי דעתי לא יותר משנה-שנתיים.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340056
מאוד נוח להתייחס למקדונלדס כאל סמל האוכל ה"רע" בעולם. אבל לא כדאי להסחף. כמה אנשים (כולל ילדים) אתה מכיר שאוכלים לפחות 4 פעמים בשבוע במקדונלדס?

כמה אנשים (כולל ילדים) אתה מכיר שאוכלים לפחות 4 שקיות "במבה" בשבוע?

4 מנות גלידה (עמוסות בצבעי מאכל ושאר שמחות) בשבוע?

4 כוסות משקה תוסס בשבוע?

התשובות שלי: אפס, הרבה, הרבה, הרבה, בהתאמה. אמנם אני לא מדגם מייצג, אבל יש לי הרגשה חזקה שהמשפט "יש מעט מאוד סוגי אוכל שאנשים צורכים באופן יומיומי כמו את מוצרי מקדונלד" רחוק מהמציאות כרחוק מזרח ממערב.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340061
לא ידוע לי שבמבה זה אוכל רע במיוחד. גם לא שכל המשקאות התוססים מזיקים לבריאות, ודאי לא כשמדובר ב-‏4 כוסות בשבוע. שחא חדבר על זה שגלידות ירודות במיוחד ומשקאות תוססים נקנים גם הם, בחלקם הגדול, במקדונלד.
ובמבה, אגב, לא ממכרת.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340068
שים דברים בפרופורציה, חביבי. אתה נסחף יותר מדי אחרי תעמולת האנטי-גלובליסטים, שבחרו במקדולנדס כמטרה קלה.

בישראל צורכים הרבה יותר שווארמה ממקדולנדס. לא ראיתי מפגינים זועמים לפני דוכני שווארמה, שטוענים כי "יש סיבות טובות מאוד לסגור את [העסק]... או לפחות להטיל עליהם מס כמו על סיגריות ולאלץ אותם להדפיס על כל אחת מעטיפותיהם אזהרה הקובעת שהאוכל הזה מסוכן לבריאות" (תגובה 339776).

שוק הגלידות בישראל: 850 מליון ש"ח בשנה (http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/282/475.html - נכון לשנת 2002). הערכה למכירות מקדונלדס באותה שנה: 330 מליון ש"ח (ע"פ http://owl.huji.ac.il/users/www/13017/1%20-%20BA/%D7... ). בהערכה מופרזת וחסרת כל ביסוס ש- 10% ממכירות מקדונלדס הם מכירות גלידה, הם מהווים פחות מ- 4% משוק הגלידה בישראל (הערכה ריאלית יותר: פחות מאחוז בודד).

שוק המשקאות המוגזים בישראל: כ- 2.5 מיליארד ש"ח בשנה (שילוב של נתונים מ- http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-830408,00.ht... לגבי כלל השוק ומ- http://www.ice.co.il/article.asp?catId=1&pgId=66... לגבי שוק הלא-מוגזים). אם נניח כי 30% ממכירות מקדולנדס הם מכירה של משקאות (שוב, הפרזה מטורללת), נקבל כי מקדולנדס הם פחות מ-‏4% גם משוק זה (גם כאן, הערכה ריאלית יותר: פחות מאחוז בודד).

לסיכום: "גלידות ירודות במיוחד ומשקאות תוססים נקנים גם הם, ב*חלקם הגדול*, במקדונלד"? ממש, ממש לא. אבל אל תתן לעובדות להפריע לך לזרוק הצהרות נגד נציגי השטן עלי אדמות.

(הבהרה, למי שנדמה לו שאולי יש לי אינטרס סמוי או משהו: לא סובל את מקדונלדס. אכלתי שם בערך 3 פעמים ב-‏10 השנים האחרונות. אבל אני משתדל לא לתת לשנאה לעוור את עיני).

להערכתי הלא-מבוססת, במבה ממכרת (לילדים) בדיוק כמו המבורגר בלחמניה. ד"ר רבינוביץ', אם אתה קורא את הדברים, אשמח לשמוע את הערכתך המלומדת בנידון.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340071
האם משקאות תוססים מזיקים כמו האוכל של מקדונלד?
האם במבה מזיקה כמו האוכל של מקדונלד?
וכמובן, התרשמתי עמוקות ממחקרך הנרחב...:)
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340075
בניגוד לרושם שאולי קיבלת, האוכל במקדונלדס הוא לא רעל מזוקק.

מי שיתקיים במשך חודשים על קוקה-קולה ובמבה בלבד יפגע לא פחות, ואולי אף יותר, מאותו אדיוט מ-"Supersize Me".

הכל עניין של כמות. כשמגזימים, גם מים הם רעל. וכפי שראינו, צריכת המשקאות המוגזים בישראל עולה (פי כמה וכמה) על צריכת "מקדונלדס".

(במקום "להתרשם מהמחקר" של אחרים, נסה פשוט להפיץ פחות אמרות-כנף חסרות כל אחיזה במציאות).
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340080
אותו אידיוט מ-Super Size Me הרג אותי כשהקיא מיד אחרי הארוחה הראשונה שלו במקדונלדס, ואז המשיך משם לטענה שהאוכל שלהם "ממכר". "ממכר" במתכונתה החדשה היא מילת הקסם של שני סוגי אנשים:
1. אלו שלא רוצים לקחת אחריות על החיים שלהם.
2. אלו שרוצים לקחת אחריות אפילו על החיים שלי ושלך.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340083
המתקפה על מקדונלדס נובעת מנהירה אחרי אופנות זרות ותו לא.
לראיה, אין מתקפה דומה על מונופולים ישראלים דורסניים בהרבה, כמו תנובה.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340086
זהירות, בגלל הודעתך עוד יציע כאן אייל אלמוני כזה או אחר להגביל שוב את החרויות שלנו במטרה להגן על האופנות המטופשות המקומיות מהאופנות המטופשות הזרות.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340091
יש מתקפה נרחבת למדי גם על תנובה. אתה יכול להירגע.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340095
"האנטי-גלובליזציה כסממן תרבות אמריקאי המחלחל לכל העולם", אה? (קצת כמו המותג הידוע בשם No-logo).
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340118
לא הבנתי מה מחלחל לעולם מארה"ב? האנטי-גלובליזציה או הגלובליזציה, והאנטי-גלובליזציה אינה באה מארה"ב.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340284
למה אתה אומר את זה? חברות אמריקניות רבות בהחלט מצדדות בגלובליזציה, כי היא משרתת את הגדלת הרווחים שלהן, אבל ארה"ב כמדינה אינה תמיד כזו. כמה מנשיאי ארה"ב ידועים במדיניות בדלנית ושבירת הסכמי סחר לא פחות מנשיאים צרפתיים.
היום סדר היום הציבורי מבוסס על פופוליטיקה 340838
פעם בחודש התקשורת מוצאת איזה נושא אחר להיטפל אליו. במשך שבועיים כל העיתונים זועקים, כאילו כאן נמצא כל הרע בעולם, ואיך אף אחד לא עשה כלום עד עכשיו. אחרי כמה שבועות כאלה הדרמה דועכת וזה נהיה משעמם, וחוזרים לדברים הרגילים (שרון, לא שרון, ביבי, לא ביבי, שחיתות, לא שחיתות, נו). אותו נושא, שלפני רגע היה הדבר הכי בוער בעולם, נזנח, כאילו הוא בעצם לא כזה חשוב או שהבעיה נגמרה או שאין מה לעשות. והציבור, שעל שמו הומצא הפופוליזם, נותן לכותרות האדומות לעוור את עיניו, ומתעניין רק במה שהתקשורת אומרת לו להתעניין.

אז קודם זה היה האלימות ושבוע לפני כן זה היה השחיתות ובשבועות שלפני כן תאונות דרכים היו העניין וכמה חודשים קודם לכן כלבי אמסטף סכנו את חיי ילדינו. אבל הזמן הזה עבר ועכשיו זה כבר לא מעניין אף אחד.

וכמו שזה היה אופנתי להתנגד לכל הדברים האלה בשעתם, כך היום זה אופנתי לתקוף את מקדונלדס. סביר להניח שהמתקפה מוצדקת, אבל לא סביר שהיא תביס את התאגיד האיום הזה. כי הציבור יתעייף וישכח, אבל רונלד מקדונלד לא ייתן לארנק שלו להתרוקן.

אלה היו מאתיים מילים של התרעמות לא שייכת במיוחד.
היום סדר היום הציבורי מבוסס על פופוליטיקה 341100
[צ] "והציבור ... מתעניין רק במה שהתקשורת אומרת לו להתעניין." [/צ]

מניסיוני האישי (המצומצם עד מאוד), הציבור לא מתעניין גם במה שהתקשורת מעלה לכותרות. פעילים חברתיים למיניהם‏1, לעומת זאת, בדרך כלל שומרים על התעניינות במשך כמה שנים.

-----

1 אמנון יצחק הוא גם "פעיל חברתי". למה אני מזכיר את זה? כי עם כל הכבוד לכוונות הטובות של כל הפעילים, גן העדן שלהם הוא לפעמים הגיהנום שלי.
היום סדר היום הציבורי מבוסס על פופוליטיקה 341104
לצערי, אני לא יודע מי הוא אמנון יצחק, כך שאני מתקשה להבין את כוונתך.
היום סדר היום הציבורי מבוסס על פופוליטיקה 341105
אמנון יצחק הוא מחזיר בתשובה (ולטעמי האישי, דמגוג לא קטן ורטוריקן מוכשר למדי. אני לא בטוח אם ''טמבלוויזיה'' היא המצאה אישית שלו, אבל היא ביטוי שגור אצלו).
היום סדר היום הציבורי מבוסס על פופוליטיקה 341108
אני אוהב את ''תשקורת''.
היום סדר היום הציבורי מבוסס על פופוליטיקה 341146
ראית אותו פעם בפעולה?
היום סדר היום הציבורי מבוסס על פופוליטיקה 341148
לא ראיתי, אך למרבה האושר נאלצתי במהלך השירות הצבאי לשהות מספר פעמים במשרד של נגד נחמד שהשמיע את הקלטות שלו כמו שאנשים אחרים משמיעים את בריטני ספירס.
היום סדר היום הציבורי מבוסס על פופוליטיקה 341151
ומי יותר מושך? הוא או בריטני?
היום סדר היום הציבורי מבוסס על פופוליטיקה 341155
מבחינת משיכת זמן, הוא מהווה בזבוז זמן גדול עוד יותר ממנה.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340088
אתה חוזר ומציין את צריכת המשקאות המוגזים. אין כל רע בצריכת מי סודה (להיפך, במקרים מסוימים יש לכך יתרונות בריאותיים). הבעיה היא במשקאות ממותקים וצבועים (מוגזים או לא).
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340093
צודק. טעות שלי.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340096
נראה לי שצריכת מי-סודה בישראל זניחה מבחינת היקף ביחס לצריכת משקאות מוגזים-צבועים-ומסוכרים.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340486
לדעתי האנטי-גלובליסטים מתמקדים יותר בהתנהלותה של מק'דונלדס ופחות במזון שהיא מוכרת.

מק'דונלדס מתייחסת לעובדיה בצורה בלתי-ראויה, בלשון המעטה. פיטורים ללא סיבה, "אל תעמוד סתם! תירָאה כאילו אתה עושה משהו", שכר עלוב, משמעת בלתי-הגיונית בסגנון הצבא, מניעה אקטיבית של התאגדויות. מק'דונלדס היתה חלוצת העסקת הילדים במדינות העולם השלישי.

את מק'דונלדס לא מעניינים נושאים כמו איכות הסביבה, מיחזור, זכויות בעלי חיים. מובן שנושאים אלו לא מעניינים אנשים רבים, אך בתור חברה שמייצרת כה הרבה אשפה ומשתמשת במשאבים כה רבים היה נחמד אם היא היתה משמשת דוגמה.

מק'דונלדס היא מחלוצת השימוש האגרסיבי בפרסום. ילדי בתי ספר בארה"ב יושבים בכיתה כשהם מוקפים בכרזות של מק'דונלדס.

קצת על המזון: גם אני סבור, כמו טל, שהאוכל של מק'דונלדס אינו רעל מזוקק ושאם אוכלים אותו במידה אין כל בעיה. למרות זאת, בתור אחד שעבד במק'דונלדס אני יכול להעיד שקשה מאוד לעובדים לשמור על היגיינה. המבורגרים שנופלים על הרצפה עושים דרכם באלגנטיות בחזרה ללחמניה. פשוט אין זמן; אם היה אדם נוסף במטבח הלחץ היה פוחת, אך מק'דונלדס צריכה לחסוך 18 ש"ח לשעה ולהשאיר את האדם הנוסף בבית.

ברור שבדוכני פלאפל עלובים עם גג מאזבסט המצב לא יותר טוב, אך במסעדות ותיקות ומבוססות אין בעיה כזו.

הייצור התעשייתי של מק'דונלדס גרם בעקיפין או במישרין למחלת הפרה המשוגעת, אשר גרמה למותם של 150 איש באירופה בעשור הקודם. האובססיה להגברת הייצור הביאה להמצאה גאונית: האכלת פרות בשרידים של פרות אחרות. זהו מקורה של המחלה.

המילה החשובה ביותר בהודעתי היא "חלוצה". ברור לי שאלפי חברות אחרות נוהגות כמו מק'דונלדס, אך מק'דונלדס היתה הראשונה, והיא הכשירה את התנאים והפכה עצמה מודל לחיקוי לכל מי שרוצה להצליח בשוק הגלובלי. זהו פשעה העיקרי, זוהי טענתם העיקרית של האנטי-ג'.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340499
הרעיון למנף את כוחם של המותגים למטרות פוליטיות נעלות, שאינן עולות בקנה אחד עם האינטרסים של בעלי המותג, הוא נחמד מאוד אפילו גאוני. מאותה סיבה שתייר זר רעב ומבולבל ילך לאכול במקדונלד, אפשר לגייס אלפים נגד פרקטיקות של הרשת הזו - ולא נגד השווארמיה בפינה.

מצד שני, אם אנו לא רק חלק מהמון נבער, כדאי לְנָעֵת[*] אותנו בעזרת אמיתות ולא בעזרת קשקושים של פוליטקאי סוג ז'.

"מק'דונלדס היתה חלוצת העסקת הילדים במדינות העולם השלישי" כמובן. שטיחים מרכז-אסייתים מעולם לא נקשרו בידי ילדים עד המצאת ההמבורגר.

"הייצור התעשייתי של מק'דונלדס גרם בעקיפין או במישרין למחלת הפרה המשוגעת". בפנינה זו, משמעות "בעקיפין או במישרין" היא: אני יודע שאני משקר, ואתם יודעים שזו שטות, אבל בו נגיד את זה בשביל הסבבה.

[*] to mobilize
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340010
אי אפשר להתעלם מההשלכות של פעולותיה של חברה כלשהי, כאשר היא הופכת מבית עסק קטן (בית הקפה הפינתי, בדוגמא שלך) לתאגיד חובק עולם במקרה של מקדונלד'ס. לדעתי, זו היתממות לומר שאין שום הבדל בין שני בתי העסק.

ברגע שתאגיד מחזיק אלפי סניפים במאות מדינות, הוא משפיע על חייהם של מיליונים. בתור שכזה, רצוי ומאוד לגיטימי לבקר אותו, וביקורת יותר מדוקדקת מאשר את בית הקפה שבפינה. מאוד קל לומר ''טוב, אז מי שלא רוצה לאכול אוכל משמין ולא בריא שלא יאכל'', אבל צריך לזכור שברגע שתאגיד מסוים פותח סניף במקום כלשהו ומושך אליו אלפי אנשים, האלטרנטיבות הקולינריות מתחילות להצטמצם. לא בכדי קיימים חוקים כדי להגביל מונופולים בשוק (מייקרוסופט, למשל), ובמקרה הזה שוק המחשבים לא שונה משוק האוכל. ההבדל העיקרי הוא שמאוכל לא מתאים אפשר לחלות.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340018
מה ההבדל העקרוני בין רשת של אלף סניפים שמרעילה אנשים כל יום (סתם הקצנה) לבין אלף סניפים לא מרושתים שעושים את אותו הדבר ?

על כל סניף של מקדונלדס בארץ יש עשרה דוכני שוארמה/פלאפל/המבורגר בחמש שקל, ככה שמבחינת נתח השוק בארץ הם די קטנים (באחוזים מהשוק).
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340288
שווארמה או פלאפל פחות מזיקים לבריאות מאשר המבורגר, וזאת בגלל דרך הכנת האוכל והגשתו. אני לא תזונאית מומחית, אבל:

1. שווארמה לא מטוגנת בשמן עמוק, צ'יפס כן.
2. כשאוכלים המבורגר, ב90% מהמקרים אוכלים גם צ'יפס מלא בשמן וקולה. כשאוכלים שווארמה או פלאפל, לא רק שזה לא ככה, גם מוסיפים המון סלטים.
3. פלאפל מיוצר מחומוס ותבלינים, ככה שהדבר היחיד שלא בריא בו הוא טיגונו בשמן עמוק. המבורגר, לעומת זאת, מיוצר מהחלקים הטחונים של אזורים לא ידועים בגוף הפרה.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340299
כשאוכלים שווארמה וגם פלאפל בישראל ב-‏95% מהמקרים גם אוכלים צ'יפס מלא בשמן. דרך העיבוד של שווארמה מכילה הרבה מאוד חומרים שמנים ושומנים.
שלא לדבר שברוב דוכני השווארמה והפלאפל התנאים ההגיניים ירודים יותר מאשר במסעדות מזון מהיר.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340945
במנה שוארמה או מנה פלאפל יש הרבה פחות צ'יפס ממנה צ'יפס בהמבורגריה.
מנה פלאפל, שהיא קטניות עם פחמימות, מהווה חלבון מלא.
במנות פלאפל ובשוארמה יש בדרך כלל יותר ירקות מבהמבורגר.
שוארמה, כמדומני, לא עשויה מבשר טחון.
ברוב דוכני השוארמה והפלאפל המטבח ניצב לנגד עיניך ואתה יכול לבחון את רמת הניקיון בו.
ניתן להגיד שהפלאפל הוא הבריא ביותר מבין סוגי המזון המהיר.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340996
והכי חשוב, אפשר (ומומלץ) לאכול שווארמה או פלאפל בלי צ'יפס (מצד שני, אפשר ומומלץ לאכול המבורגר בלי צ'פס).
תרבות או אינטרסים כלכליים? 341029
אבל צ'יפס זה הדבר הטעים ביותר בצמד המבורגר עם צ'יפס.
??? 341031
מתברר שאין לנו אפילו בסיס לדיון. צ'יפס נע בין איכס לגועל נפש. המבורגר נע בין משביע למעדן משובח.
??? 341033
לא בסיס לדיון אלא בסיס לארוחה.
??? 341035
דוקא בתור בסיס לארוחה מצבכם מצוין. אתה תאכל את הצ'יפס והוא את ההמבורגר.
??? 341037
אבל אני אוהב גם המבורגר
??? 341040
נו, ועם אנשים כמוך אפשר לבנות מדינה? לא שמעת על "ויחלוקו"?
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340053
אכתוב קצרות - מקדונלד'ס הם _לא_ מונופול בשוק האוכל, _לא_ מונופול בתחום המסעדות, ו_לא_ מונופול בתחום האוכל המהיר.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340291
לפי הקישור של טל בתגובה 340068, שוק ההמבורגרים בישראל מוערך בכ-‏650 מיליון דולר בשנה, מתוכו שולטת מקדונלדס בכ50%, אחריה בורגראנץ עם 28% ובורגרקינג עם 22%. מתי תיקרא בעיניך מקדונלד'ס מונופול, כשהיא תשלוט ב90% מהשוק? אז בוא נדבר עוד חמש שנים.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340298
על פי מה שאת אומרת מקדנולנדס הם אפילו לא מונופול בתחום ההמבורגרים. קל וחומר שאינם מונופול בתחום האוכל המהיר, המסעדות או המזון.
אגב, יוצא ששלושת הרשתות שולתות ב-‏100% משוק ההמבורגרים. מכיוון שיש הרבה מאוד מזללות המברוגרים מקומיות שעושות עסקים לא רעים (אני מכיר לדוגמה את "רד בורגר" בתל אביב, "טל בורגר" בירושלים), כנראה שמדובר בשוק ההמבורגרים של רשתות, ככה שמקדונלנדס גם כנראה יותר רחוקים ממה שאת חושבת מלהיות מונופול בתחום ההמבורגרים.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340305
בר''ג יש מקום בשם בר-לין בז'בוטינסקי, ובתל אביב (היה לפחות) מקום בשם בר-בורגר באלנבי. אם מישהו חושב שהתוצרת של מקדונלדס רעה, הוא מוזמן לטעום את קלקול-הקיבה-בלחמניה של המתחרים הקטנים שעליהם חשוב לו כל כך להגן.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340340
בבלגיה יש (או לפחות היתה) רשת המבורגרים בשם "קוויק".
המטבח הבלגי מפורסם לאו דווקא במקוריות שלו, אלא בעשית מה שאחרים עושים - אבל היטב. כך כל מי ששוקולד מתקשר אצלו אסוציאטיבית לשוויץ, בירה לגרמניה, צ'יפס (עם מיונז) להולנד, ואוכל צרפתי לצרפת, בהחלט מוקיר את המבחר והאיכות של התוצרת הבלגית בתחום. אלא שרשת "קוויק" זאת התעלתה אפילו על הסטנדרטים הבלגיים. אם מישהו חושב שמקדונלד'ס זה junk food, הבלגים פשוט שברו שיאים בעד כמה food יכול להיות junk.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 341041
באופן מוזר, בלגיה היא אחת מקומץ מדינות בעולם שמקדונלד'ס נכנסה אליה בעבר וכעת היא יוצאת ממנה - מפני שהיא לא מצליחה להרוויח שם (לדברי מקור המקורב להנהלת הרשת בבלגיה).
תרבות או אינטרסים כלכליים? 341045
לגבי כניסת ויציאת מקדונלדס: ביקרתי בפולין ב-‏1992 וראיתי מסעדה של מקדונלדס במרכז ורשה עם תור באורך של כמאה מטר. הייתי שם כעבור שנתיים וראיתי את עובדי המסעדה מציצים החוצה בציפיה שמישהו יכנס. אינני יודע מה קורה שם עכשיו.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 341106
אולי בפעם הראשונה באת ביום חופש ובשעת העומס ובפעם השנייה לא?
תרבות או אינטרסים כלכליים? 341111
לא חושב. המסעדות ליד שמגישות אוכל פולני-היו יותר טובות ויותר זולות. אחרי שהפולנים שבעו את נפלאות ההמבורגרים והצ'יפס, הם חזרו לשניצל חזיר ותפוחי אדמה.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 341223
''דאנקן דונאטס'' היתה להיט גדול בישראל עם פתיחתה, עם תור ארוך ומכובד (אמנם לא באורך מאה מטר, אבל הרוחב פיצה על כך). לפני כמה שנים היא נסגרה מחוסר עניין ציבורי.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 341226
בשכונה שלי נפתח סניף פרוזן יוגורט שכונתי שלא היה שייך לשום תאגיד. בהתחלה היה לו תור ארוך ומכובד, ולפני כמה שנים הוא נסגר מחוסר עניין.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340346
אמנם לא אכלתי של כבר כמה שנים, אבל בזמנו בר-לין הגיש המבורגרים מעולים, הן מבחינת הבשר (כמות ואיכות) והן מבחינת הרטבים.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340349
לדיון ממוקד בנושא המבורגרים: אדם קלין-אורון "המבורגר בירושלים" דיון 1067.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340430
זו כתבה מלפני שלוש שנים, עולם ההמבורגרים אינו כשאר המדעים, הוא אינו שוקד על שמריו אלא מתחדש ושתנה מדי יום. תוקצה לאלתר פינה שבועית לנושא !
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340398
רטבים? התוספת הכי טוב להמבורגר זה גבינת קממברט. אפשר למצוא כאלו באוונגרד למשל.
*זו 340399
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340408
ביצה עין ממעל זה גם טוב.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340413
ביצה עין מעל זו תוספת נחמדה. עדיף רק את החלמון. גבינת קממברט... גבינת קממברט משנה לגמרי את הטעם של הקציצה (ואני לא כל כך אוהב גבינת קממברט לבד).
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340425
התוספת הכי טובה להמבורגר היא כוס ויסקי משובח (נגיד גלן פידיך או מייקר'ס מארק) וחֵברה טובה.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340428
אני לא אוהב את הקציצה שלי רטובה, ואני מנחש שגם בחורה עם מיונז ופירורי לחם בשיער זה לא אופטימלי.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340432
חברה טובה היא תוספת מצוינת להרבה דברים. בהחלט רוטב מומלץ.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340438
האמת היא, שמקדונלדס נחשבת כמונופול לא בגלל שליטתה בשוק הישראלי אלא בגלל שליטתה בשוק העולמי. אין עוד רשת שיש לה כל כך הרבה סניפים (30,000) בכל כך הרבה ארצות (119).

מכיון שאין לי ממש כוח להכנס לויכוח מיותר על מספרים, אחוזי שוק ומאיזה אחוז מקדונלדס נחשבת מונופול, אז כנראה שאם העובדה הזו לא משכנעת אתכם אני אפרוש מהדיון.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340490
גם בלי להיכנס לויכוח על מספרים ואחוזים אני לא ממש מבין את הטיעון שלך. מונופול, להבנתי, היא חברה שהשליטה שלה בשוק כל כך גדולה שהיא עושה בו כרצונה. זה שלחברה יש פרישה רחבה בעולם כולו עדיין לא אומרת שהיא שולטת אפילו בחתיכה אחת ממנו, לא כל שכן בכולו. זה רק אומר שהיא נפוצה מאוד.

אם היית אומרת שיש לה המון סניפים ב*מעט* ארצות, אז זה כבר היה נשמע כמו מונופול.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340676
50% זה מונופול.
לפי סעיף 26 בחוק ההגבלים העסקיים, מהו מונופולין:
א. שליטה על למעלה ממחצית השוק - ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת נכסים או מכלל רכישתם, או של יותר ממחצית מכלל מתן שרותים, או מכלל רכישתם, בידיו של אדם אחד...
ב. מונופולין איזורי - המונופולין יכול שיהיה באזור מסויים.
ג. מונופול השולט על פחות ממחצית - השר רשאי, לפי המלצת הממונה, לקבוע כי לגבי נכסים מסויימים או שרות מסויים, יראו כמונופולין ריכוז בשיעור נמוך ממחצית אם ראה כי למי שבידיו ריכוז כאמור יש השפעה מכרעת בשוק לגבי אותם נכסים או אותם שרותים.
קבוצת ריכוז - היה הריכוז האמור בסעיף קטן (א) או שנקבע לפי סעיף קטן (ג) נתון בידי שני בני אדם או יותר שאין ביניהם תחרות או קיימת ביניהם תחרות מועטה בלבד (להלן - קבוצת ריכוז), יראו את הריכוז כמונופולין ואת קבוצת הריכוז כבעל מונופולין...
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340685
זה לא קשור כל כך למה שאמרתי. תחליף את ההגדרה שלי למונופול בהגדרת 50 האחוזים שלך ואני לא רואה עוד שינויים שנגררים מכך.
בגדול ההגדרה המהותית של 341778
מונופול שאני מכיר היא של חברה המסוגלת להשפיע על השוק. כלומר ליצור בו מגמות, להוביל ולהיות חזקה מספיק כדי להגמיש את הספקים שלה ו/או את הלקוחות לתנאייה.
כמובן שזה אומר שאין דבר כזה מונופול מוחלט ויש סקאלה של מונופליות על חברות שונות.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340303
לפני שמקדונלדס נכנסו לשוק, בורגרקינג ובורגרראנץ' היו היחידות בשוק ההמבורגרים, או אולי הייתה זו רק בורגרראנץ'. נראה לי שהמצב השתפר, לא התדרדר.

כמו כן, הדרך היחידה בה מקדונלדס יכולים להשתלט על השוק היא על ידי הצעת עסקה אטרקטיבית בהרבה(*), והשד יודע שלי אין בעיה עם האפשרות הזאת. ואם אחרי ההשתלטות על השוק המחירים שלהם ינסקו, לא חסרות לצרכנים אלטרנטיבות בשוק האוכל המהיר, וגם בורגרקינג, וונדיס' ובורגרראנץ תוכלנה לחזור הנה חיש-קל.

(*) פרסום יעיל רק עד נקודה מסויימת.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340440
לא טענתי שלמקדונלדס אסור להפוך למונופול, וגם לא שזה רע שהיא הופכת לכזו. *הכנס דיון על שוק חופשי כאן*
בסך הכל טענתי, שאם חברה כלשהי דומיננטית מאוד בשוק ראוי וצריך לבקר אותה. משם הדיון התגלגל, לצערי, לויכוח על עניין המונופול.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340491
ראוי וצריך לבקר את מי שלא מתנהג בסדר, בין אם הוא תאגיד כלל עולמי ובין אם הוא מוכר בבאסטה. אם אפשר לחוקק חוק שיפגע בבת אחת בכל המוכרים בבאסטה שמתנהגים לא בסדר, אין סיבה להעדיף על פניו חוק שיפגע ספציפית במקדונלד'ס.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340493
מקדונלדס וקוקה קולה הן חברות שאוהבים לשנוא. אילו אינן החברות הגרועות ובעלות העוצמה הגדולה ביותר. אני מניח שמאד נוח לתאגידים אחרים בעלי עוצמה גדולה יותר ממקדונלדס, ששתי החברות האלו חוטפות אש. הבנקים הגדולים-בניו יורק, בלונדון וגם בטוקיו-בעלי עוצמה הרבה יותר גדולה. חברות הנפט הן בעלי עוצמה הרבה יותר גדולה. ההבדל בין אלה לבין חברות מזון ותכנה ענקיות הוא שבעולם הדלק יש תיאומים. גם בענף הבנקים-לא רק בישראל -יש רמה מסויימת של תיאומים.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340527
מסכימה איתך במאה אחוז - מובן שיש מקום לבקר גם את הבנקים, חברות הנפט וכו'. עוד הבדל בינן לבין תעשיית המזון הוא שלי, כאזרחית פשוטה, מאוד קשה לדעת מה נעשה בעסקי הנפט, אבל מה שמוכרים במקדונלדס ואיך שמוכרים אותו נמצא מול עיני יום יום.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340558
רוב הטענות בעלות הערך נגד מקדונלד'ס מופנות כלפי מה שמתרחש "מאחורי הקלעים": ניצול בעלי החיים והעובדים בעולם השלישי, הרס הסביבה וכו', העובדים שמפילים המבורגרים על הרצפה וכו'. הטענות שגם "האזרח הפשוט" יכול לראות את מקורן (למשל, השמנה, "התמכרות" וכו') הן לרוב אלו שנובעות מחוסר אחריות אישית בסיסית שלו.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340495
תקני אותי אם אני טועה, אבל *את* העלת את נושא המונופול.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340528
כפי שכבר ציינתי א', כתבתי שכאשר חברה היא דומיננטית בשוק היא משפיעה על הרבה אנשים, ולכן ראוי וצריך לבקר אותה.

כפי שכבר ציינתי ב', התכוונתי לדון על ההבדלים בין ביקורת על חברות גדולות לביקורת על עסקים קטנים. כשאנשים מתחילים להתווכח איתי ששלושים אלף סניפים בעולם זה לא נחשב מונופול, אין לי שום רצון להתווכח על כך. מבחינתי, כחמישים מיליון לקוחות כל יום (לקוח מאתר החברה) זה מספיק כדי לקרוא לחברה כלשהי דומיננטית. מכיון שהמילה ''מונופול'' לא מגדירה היקף מכירות מסוים, אין לי חשק להגרר לויכוח סובייקטיבי ולכן סיימתי את דבריי בנדון.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340680
היו עוד רשתות (בשניה זו עולה לי לראש מק-דיויד).
תרבות או אינטרסים כלכליים? 339723
התרבות והאינטרסים הכלכליים שזורים זה בזה. כדי לשמר את התרבות המקומית, יוצרי התרבות המקומיים צריכים להרוויח. ייבוא של סרטים פוגע ברווחים שלהם, לרוב עד שהם לא יכולים להרוויח שהעיסוק שלהם, והתרבות המקומית נכחדת.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 339775
נכון מאוד. יחי הנוער!
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340023
מה, המסקנה המיידית מדבריו של האייל הצעיר הייתה שכדאי לנו, הצרכנים, במקום להמשיך ולבחור את מה שנוח לנו, לתת ליוצרים המקומיים את הכוח לכפות עלינו את הבחירה שמשלשלת כסף לכיסיהם? בשם מה? בשם התרבות המקומית? רוב מה שטוב בתרבות שלנו כיום הגיע מבחוץ. או שמא אני היחיד באייל שלא גר בבני ברק?
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340027
אין צורך לכפות על אף אחד משהו: די להטיל מס על סרטים מיובאים, מצה שיהפוך את אלה המגומיים לזולים יותר ולכן רווחיים יותר.
ואתה ממש לא היחיד שחי מחוץ לבני ברק. עובדה שיש כאן כמה וכמה שכותבים בשבת.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340036
סליחה, היה לי את הרעיון המוזר הזה, שמס אי-אפשר לבחור אם לשלם או לא, ושהוא מהווה כפיה. לא יודע מאיפה זה בא לי.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340040
גם לי לא ברור מאיפה זה בא לך. אתה יכול לבחור לא לראות סרטים שמשלמים עליהם מס.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340067
אתה בוודאי מתלוצץ. לא מספיק שאתה ושכמותך טוענים שכשאתם בוחרים בסרט זו "בחירה חופשית", ושכשאני עושה זאת זוהי "תרבות צריכה", עכשיו אתה גם רוצה להכריח אותי לשלם לך כסף תמורת הזכות שלי לצפות בסרטים שלא אתה הפקת, ועוד חושב שאין פה שום פגיעה בחירות שלי, שום כפיה, כי אני יכול לבחור לצפות במקום זה בחרא שלך, שכל מה שאפשר להגיד בזכותו הוא שהוא "תוצרת מקומית"? אם הייתי ממליץ להטיל את אותו המס על הסרטים הישראליים במקום על הזרים, מה היית אומר?
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340074
נסה גם לשאול אותו מה ההבדל בין מס על סרטים זרים (שזה מה שהציעו כאן) לבין סובסידיה להפקת סרטים מקומיים (דבר שקיים כבר היום, בישראל לפחות)?
תרבות או אינטרסים כלכליים? 340715
לא הבעתי עמדה. בפרט, לא אמרתי שהכחדת התרבות המקומית היא דבר רע, או ששימור התרבות המקומית היא מטרה חשובה יותר מחופש הבחירה של מי שהולך לקולנוע ‏1. רק עניתי לשאלה "אם כך הוא מגן על תרבות או על אינטרסים כלכליים?".

1 גם לדעתי, אגב, היא לא.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 341102
לא שירשרתי אליך, שירשרתי לאלמוני, שאת כוונתו שבין השורות אכן קראתי בהצלחה, כפי שמעידה הודעתו השניה בשרשור. אמרתי שמדבריך לא משתמעת תמיכה בדיעות שנגדן יצאתי, כפי שהוא דמיין.

היה זה כנראה ה"אני היחיד?" שבלבל אותך.
תרבות או אינטרסים כלכליים? 341144
זו הייתה רק הבהרה מצדי.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339635
ונלחם בגלובליזציה האמריקנית. הגלובליזציה יכולה להיות עסק דיי מכוער. סרטים ישראלים נלחמים על קיומם, בעוד סרטים הוליוודיים מטמטמים ומנותקים מהוויית החיים הישראלית עושים חיל על מסכי הקולנוע. צדק מי שאמר שגם מקדונלס, ושאר רשתות המזון המוכרות מזון מהיר, הן מסממני הגלובליזציה. כאשר אנו מדברים על ''תרבות'' אנו מתכוונים למושג שחובק תחומים רבים, בניהם אמנות, מוסיקה, תיאטרון. אך גם תרבות הצריכה, הנימוסים, תרבות הפנאי, תרבות ארגונית ועוד.
מעניין לראות איך הדברים מתנהלים, למשל, ביפן, בה אמנם עדיין לא מקבלים ברוב המוחלט של בתי העסק כרטיסי אשראי או טיפים (במסעדות), מתוך עקרונות מסורתיים, אך מחקים את המערב בדרכים אחרות, גרוטסקיות. נערות יפניות צובעות את שיערן בבלונד, עושות ניתוחים להגדלת ועיגול העיניים, נערים יפנים מאמצים לעצמם התנהגות בריונית, כמו בסרטים האמריקאים. משעשע לראות את זה, זה צבעוני, מתעתע ומגוון, אבל זו רק תקופת ביניים, זה הדקדנס של יפן- אחריו היא תשקע בתרבות האמריקאית עד צוואר.
בישראל הדברים לא שונים כ''כ.
מעניין לקרוא לעיתים את מה שנאמר בארגון הסחר העולמי. כשאני קורא אודות מאבקיה של ארה''ב, התנגדותה לכל הצעה שתוצאותיה עלולות לנגוס ביוקרתה ועליונותה, אני משועשע ונבעת כאחת. ארה''ב מתנהלת כמו הבריון העולמי. כך קרה גם כאשר בארגון נלחמו מדינות אירופאיות על הזכות לא לייבא ירקות מהונדסים לשטחן.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339642
נכון.
לפני שבא מקארתור, כל הנערים היפנים היו מנומסים,עדינים ועסקו בקיפול אוריגמי כל היום.
והבנות היו עסוקות בעיסוקים גרוטסקיים לא פחות מאשר לעגל את העיניים, כמו למשל להיות ענף היצוא השלישי בגודלו במדינה - ייצוא זונות למדינות דרום מזרח אסיה.
מהיכן שאבת את הנתון של כרטיסי האשראי? מהפרוטוקולים של זקני וושינגטון?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339644
שלא לדבר על זה שסרטים ישראלים הם כמובן שיא העידון והאינטילגנציה (בניגוד לסרטים האמריקאיים המטמטמים).
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339654
אם תקח מדד של אחוז טמטום לדקה אחת של סרט, נדמה לי שבקולנוע הישראלי יש פחות.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339664
באמת?
"אסקימו לימון 4" מול "12 קופים"?
"גברת תפתחי זה אני" מול "אודיסאה בחלל 2001"?
או שאולי הדעות הקדומות שוב מדברות?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339672
יש לי הצעה בשבילך; תמצא את הנתון כמה סרטים יוצרו בארה"ב בשנת 2004. תבחן את עצמך כמה מתוכם ראית או שמעת עליהם משהו. מאד בעייתי, לדעתי, לתת דוגמאות מתוך אוסף שעל רובו בכלל לא שמעת.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339674
אז איך אתה מרשה לעצמך לקבוע קביעות גורפות על אוסף שעל רובו בכלל לא שמעת?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339678
נתקלתי פעם ברשימה של סרטים שמיוצרים בארה''ב.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339685
ועל בסיס הרשימה הזו אתה יכול לקבוע (תגובה 339654) שבדקה ממוצעת בסרט אמריקאי יש יותר טמטום מאשר בדקה ממוצעת בסרט ישראלי. רק מהרשימה? יכולת מרשימה למדי יש לך (pun intended).
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339698
חס ושלום. אינני מתיימר להופיע כמדען כמוך. אני טיפש מדי בשביל להשתמש בנתון העילי של ממוצע הטמטום. דיברתי רק על התרשמות כמותית שטחית. בישראל מייצרים מעט סרטים; חלק מהסרטים מיוצרים עם הידיעה שלא ירוויחו.
בארה"ב זו תעשיית כסף -כמו כל דבר שם; אחוז הסרטים שמייצרים שם בידיעה שיפסידו הוא אפסי-אם בכלל קיים. הסרטים מיוצרים לכל מיני פלחי שוק שבישראל אולי זניחים, אך בארה"ב כוללים הרבה אנשים בגלל גודל המדינה והרבה כסף.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339703
לא הבנתי.
נראה כאילו אתה אומר שסרט שמיוצר במטרה שלא ירוויח=סרט אינטילגנטי, וסרט שנוצר בשביל הכסף=סרט מטמטם. מכיוון שלא יכול להיות שאדם חכם כמוך יטען טיעון כל כך לא מבוסס וחסר כל הגיון, ברור שלא הבנתי כלום.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339704
באף מקום לא כתבתי שסרט מרוויח הוא בהכרח מטומטם. לפעמים סרט מאד מטומטם מפסיד.
כתבתי על המוטיב העקרי לעשיית הסרט. אני מניח שכולם רוצים להרוויח, אבל יש סרטים שנוצרים ממניעים אמנותיים. היוצר רוצה לומר משהו, לספר סיפור. ויש הרבה סרטים - בעיקר בארה''ב שחפים ממניע כזה לחלוטין. המטרה העיקרית והיחידה היא לעשות כסף. אם היזמים מאתרים קהל יעד שרוצה סרט מטומטם וחולני -הוא יקבל אותו.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339713
אז אני עדיין מנסה להבין על מה מבוססת הטענה שממוצע הטמטום לדקה גבוה יותר בסרטים אמריקאים מאשר בסרטים ישראלים.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339780
שאל אמריקאים ותראה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339796
בתור יהודי כדאי שאני אגבה על זה כסף לא? אבל אולי כדאי שאני אסתיר את האף הגדול והמעוקם שלי - זה עשוי להסגיר אותי.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339805
אם ביהודים עסקינן, המאמר של מארכס לשאלת היהודים, תפור לחלוטין לאמריקאים.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339811
אני לא בטוחה מה רצית לומר, אבל אם התייחסת למה שנראה לך כראייה סטראוטיפית מצדי - אז, לא, לא זה העניין. וודאי שאינני מייחסת להם יותר טפשות מאשר לאחיהם בני האדם. מה שאני כן מייחסת להם הוא קפיטליזם עמוק, דבר שהם עצמם בהחלט מכריזים עליו.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339817
(כן - התייחסתי למה שהיה ראייה סטריאוטיפית מצדך).
ולכן התגובה לשאלה שלי "מדוע את/ה חושב/ת שסרטים אמריקאים הם מטומטמים יותר?" היא "דבר עם אמריקאים"? אהה... באמת לא ברור למה חשבתי שאת מייחסת להם יותר טפשות מאשר לאחיהם בני האדם.
לפחות את מייחסת להם קפיטליזם עמוק ולא רדוד. אבל מה הקשר לעזאזל?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339823
ניסוח השאלה שלך לא היה ""מדוע את/ה חושב/ת שסרטים אמריקאים הם מטומטמים יותר?", אלא "על מה מבוססת הטענה שממוצע הטמטום לדקה גבוה יותר בסרטים אמריקאים מאשר בסרטים ישראלים". תשובתי התייחסה לניסוח זה, והכוונה הייתה שכך טוענים האמריקאים אני מכירה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339825
והעובדה שמי שטוען את זה הם אמריקאים הופכת את הטענה לנכונה?
בטוח יש כשל לוגי מתאים, רק שאני לא מוצא אותו עכשיו.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339831
לא אמרתי אם היא נכונה או לא. שאלת על מה היא מבוססת. על זה עניתי.
בשם העתיקות 339806
הנה לך אסמכתא ישנה העוסקת בנושא קרוב: תגובה 40690 .
בשם העתיקות 340851
אם הבנתי נכון, כל מה שנאמר שם זה שבסרטים האמריקנים הנוער מטומטם. מה לזה ולנושא הדיון?
בשם העתיקות 340858
סתם, הומור.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339714
הימור ללא ביסוס עובדתי: מספר הסרטים המופקים "בשביל הכיף", בידיעה שלא יהיו רווחיים‏1, ביחס לגודל האוכלוסיה, הוא פחות-או-יותר זהה בארה"ב מול ישראל; אם יש הבדל, הוא לטובת ארה"ב דווקא.

מספר הסרטים שמופקים במטרה להיות רווחיים‏2, ביחס לגודל האוכלוסיה, גדול בהרבה בארה"ב.

כלומר – הפקת סרטים "בשביל הכיף" קיימת בכל מקרה; הפקת סרטים כהשקעה עסקית היא נדירה יחסית בישראל, או במילים אחרות, תעשיית הקולנוע בישראל היא זעירה (בניגוד לקולנוע כתחביב או עיסוק אמנותי).

קיום תעשיית הקולנוע בארה"ב גורם לסרטים "בשביל הכיף" להראות לך כאילו מספרם "אפסי-אם בכלל קיים", וזו טעות אופטית. קצת כמו להעריך מה מספר האנשים במדינה נתונה שמציירים כתחביב, על-פי הכנסות אותה מדינה מייצוא ציורי שמן.

1 הגדרה: סרט לא רווחי: סרט שאם יפקידו את עלות ההפקה שלו בבנק, הריבית על החסכון תהיה גבוהה יותר מהרווחים מהסרט.
2 לא כל סרט המופק במטרה להיות רווחי הוא אכן רווחי בסופו של דבר.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340019
מה שאולי משנה את התמונה הוא שבישראל יש תמיכה ממשלתית דומיננטית בקולנוע‏1. בארה"ב אין לי מושג, אבל אני מנחש שאין. איך לסווג את הסרטים שמופקים בישראל בתמיכה ממשלתית? שאלה קשה: התמיכה העיקרית ניתנת לסרטים שחושבים שיש להם פוטנציאל מסחרי מסוים; עם התמיכה הממשלתית, למפיקים יש בוודאי תקווה לרווח צנוע. מאידך, חושבים כנראה שללא התמיכה לא יהיה להם רווח. כדי לסבך את התמונה, מראש התמיכה ניתנת לסרטים שלדעת המחליטים יש בהם מידה של איכותיות (הוסף מרכאות לפי הטעם).

1 למיטב הבנתי, לפחות בעשור האחרון לא מופקים סרטים ללא תמיכה, פרט לסרטים חובבניים לחלוטין או לימודיים, כאלה שמראש לא מיועדים להפצה בקולנוע.
והכותרת, מה יהיה אתה? 340058
ניסיתי לענות לטענה כי "אחוז הסרטים שמייצרים [בארה"ב] בידיעה שיפסידו הוא אפסי-אם בכלל קיים" (תגובה 339698). המידע שהוספת, אם כבר, מחזק את טענתי.
והכותרת, מה יהיה אתה? 340109
כן, אם אתה מכניס את התמיכה הממשלתית למאזן הרווח-הפסד. אבל שלב אחד קודם בדיון דובר על איכות (אם אני זוכר נכון), כשעניין הרווח-הפסד נכנס רק כאינדיקציה לאיכות. ואם אתה סופר את הסרטים המופקים בישראל בתמיכה ממשלתית כסרטי איכות (וכאמור, זה לא מובן מאליו ולא מובן מאליו שלא) אז זה עשוי לשנות את המאזן לטובת ישראל. למען האמת, אני לא יודע מה הבסיס (ולו האינטואיטיבי) להימור שלך בתגובה 339714, כך שאני לא יודע לאיזה כיוון הוא אמור להיות מושפע.
והכותרת, מה יהיה אתה? 340113
הבסיס (הלא מבוסס): ההנחה כי חובבי קולנוע לא מקצועיים, שמפיקים סרטים בשביל הכיף, יש בכל מקום; והתרבות הישראלית לא שונה מהותית מהאמריקאית במידה שתוביל להבדל ביחס בין גודל האוכלוסיה למספר המפיקים החובבים.

ההנחה כי יש הטייה לטובת ארה"ב: שם ישנו לחובבים מניע נוסף, והוא הנסיון להכנס לתעשייה. קיים גם בארץ, אני מניח, אם כי היות שהתעשייה קטנה בהרבה, הדחף קטן בהתאם.
אני רק שאלה 340122
קולנוע, זה אמנות או תעשיה?
אני רק שאלה 340130
מה הטעם בהתפלספויות מהסוג הזה?
אני רק שאלה 340135
טעם גדול.
יש הבדל בין עידוד ותמיכה באמנות ובתרבות הלאומית או מקומית לבין תמיכה בתעשיה המקומית.
יתרה מכך: אונסק"ו הוא גוף שאמור לעסוק בתרבות, לא בתעשיה.
אני מניח שאם "המרכז לתרבות צרפת" נניח, יתחיל בשיווק אגרסיבי של מכוניות מתוצרת "פג'ו", או "מכון גתה" למשל יקדם את תרבות ה BMW, הם ייקראו במהרה לסדר.
אני רק שאלה 340144
אם המקומיים מעדיפים תרבות "זרה", מה הטעם להכריח אותם, או אפילו יותר מצחיק, להחליט בשמם (הפרלמנט) שהם יכריחו את עצמם (יממנו תרבות שבה הם לא מעוניינים על ידי העלאה מלאכותית של המחירים של התרבות שכן מעניינת אותם)?
אני רק שאלה 340146
ישנם כל מיני טעמים (שלא בהכרח כולם מקובלים עלי) לשמור על "תרבות" ועל "מסורת" של עם.

__
ישנם גם כל מיני טעמים (כנ"ל) להגן על אינטרסים כלכליים/תעשיות של מדינה.
אני רק שאלה 340151
אתה מוכן להציג כמה טעמים? כאלו שמקובלים עליך, כי אין לי חשק להתווכח עם יריבים דמיוניים.
אני רק שאלה 340246
כן.
תעשיה מקומית משלמת מיסים למדינת ישראל, בעוד תעשיה אמריקאית משלמת מיסים פדרליים בארה''ב ומסי מדינה בקליפורניה. עובדי התעשיה המקומית משלמים אף הם מיסים בארץ, ובהעסקתם נחסך ממני הצורך לשלם להם דמי אבטלה. אותם מועסקים ישראליים (להבדיל מעמיתיהם בחו''ל) גם מוציאים חלק ניכר משכרם בארץ - ברכישה בבתי עסק המשלמים אף הם מיסים בארץ והמעסיקים אף הם בתורם תושבים ישראלים.
כדאי לי (כמדינה) לתמוך בתעשיה המקומית, אפילו אם נדמה למישהו שתוצרתה יקרה יותר.
אני רק שאלה 340294
אתה כבר אמור לדעת כבר שבהצגת רווח והפסד עם מספרים מול כל סעיף, הפטנט של הגנת תעשיה מקומית לא משתלם כלכלית לאזרחי המדינה. הם מפסידים מס' פעמים:
- הם משלמים *הרבה* יותר מס כדי לסבסד את ההספדים של תעשיה מקומית לא יעילה (אין תחרות אמיתית)
- הם קונים יותר ביוקר מוצר פחות איכותי ועם פחות גיוון (שוב בשל חוסר המוטיבציה בהתייעלות בשל העדר תחרות)
- הם מממנים הרבה אוכלי חינם, שמקבלים הרבה יותר מדמי אבטלה ולא עושים דבר, אבל נמצאים בתעשיה המוגנת כחלק מ"שמור לי ואשמור לך" בין הממשלה לתעשיה
- ככל שהזמן עובר, השחיתות וחוסר היעילות מפחיתה כל כך את יכולת התחרות של החברות המוגנות עד למצב בו מתחיל לפרוח במרץ שוק שחור, בו קונים האזרחים את מה שהם באמת רוצים וצריכים, וכידוע, בשוק שחור אין מע"מ, ולכן זהו נתח הולך וגדל בו מפסידה המדינה, ולכן נאלצת לגבות עוד מיסים ממקורות אחרים, על חשבון האזרח.

ועוד ועוד. לא בכדי, ה"פטנט" הזה של מכסי מגן פשט את הרגל בכל מקום בו נוסה, למעט מקומות בהם קיים לובי חזק מקומי שמכופף את ידי השלטון עבור הנישה שלו (פעמים רבות בתחום החקלאות) או כאיתות של מדיניות חוץ בין מדינות מסויימות בשל חוסר אהדה וסנקציות.
אני רק שאלה 340297
זה בסדר, זה לא הדבר היחיד שאני אמור לדעת, ולא יודע, ובאופן כללי יותר, זה לא הדבר היחיד שאני אמור לעשות ולא עושה.
אני רק שאלה 340471
מה שכתבת הוא נכון בתיאוריה (בתיאולוגיה). מבחינה מעשית אתה יכול לראות הגנות על יצרנים מקומיים החל מארה"ב, דרך מדינות אירופה ויפן. אולי שטיגליץ התכוון גם לזה כשענה לשאלה ששאלו אותו עיתונאים כלכליים ישראלים. זה היה בתקופת המשבר הפיננסי השאלה היתה : מה ישראל צריכה לעשות. התשובה היתה: " תעשו מה שארה"ב עושה, לא מה שהיא אומרת לעשות".
אני רק שאלה 340511
איפה ראית שכתבתי שאיו הגנות? נהפוך הוא - כתבתי שיש. רק היום הן הרבה פחות נפוצות מבעבר בשל הסיבות שפירטתי בתגובתי. גם ביפן וגם בארה"ב יש מס' ארגונים חזקים, שמשמרים את רווחיהם על חשבון הציבור בטענות "נאצלות" (שלא מגובות בנתונים) מהסוג שדורון העלה.
אני רק שאלה 340296
מה לגבי ההבדלה שעשית מקודם בין אומנות ותעשיה?
תעשיה מקומית כדאי לי להעדיף, מהסיבות שציינת. אבל אומנות מקומית אני לא אעדיף באותה צורה שאעדיף תוצרת תעשייתית מקומית, השיקול העיקרי כאן הוא לא המחיר בטווח הארוך או הקצר. יוצא שאנחנו מממנים אנשים שמייצרים אומנות שלעולם לא יהיה לנו חפץ בה, בשעה שהם יכולים לעבוד במקצוע נדרש. אבטלה היא לא האופציה הבאה שלהם, וגם אם כן, זה כנראה יותר משתלם מבחינתנו.

דרך אגב, מיסים על דיסקים, סרטים וספרים זרים כבר יש, אם אני לא טועה, בדיוק כמו על מכוניות זרות. אנחנו דנים בהצעה להטיל מיסים נוספים, או אולי אפילו צנזורה.
אני רק שאלה 340134
אחד הדיונים הכואבים ביותר באייל (מבחינתי האישית), משום שנקטע באיבו, דן בנקודה זו בדיוק. תגובה 7342.
אני רק שאלה 341073
ההנחה כאן היא שקולנוע הוא חלק מתרבותה של מדינה (בלי קשר אם מדובר על תעשיה או אומנות).

סרטי קולנוע הם כיום ללא ספק חלק מהזכרון הקולקטיבי.
אני רק שאלה 342038
תלוי בעיני מי.
לפי המורים שלי בתיכון, רק אמנות טהורה היא אמנות. וגם בתוך האמנות הטהורה, הציור מת מזמן. כלומר נשאר רק פיסול קונספטואלי. את הצילום סובלים בקושי. עיצוב, איור, קולנוע - זה לא אמנות. ''כי מרוויחים מזה כסף''. דווקא, משום מה, ארכיטקטורה כן נחשב, אבל רק במקרים ממש מיוחדים.
אני רק שאלה 342097
הרשי לי להיות ספקן ולהניח ש''המורים'' הם ''מורה מסויים''.
אני רק שאלה 342152
לא.
אני רק שאלה 342192
הייתי אומרת שהמורים שלך אינם מייצגים במיוחד. הצילום, למשל, מאוד נחשב היום. והחלוקה לפיה אמנות רווחית איננה אמנות - נשמעת פשוט כטענה של אמנים מתוסכלים.
אני רק שאלה 343986
תראי. הם אכן היו אמנים מתוסכלים, כולם (למעט אחד שבאמת הציג).
אבל עדיין. מדובר ב*כל* המורים. כולל מרכז המגמה. בתיכון לאמנות "נחשב" מאוד.
והאמת היא שזה לא רק שם.
לא ביחס לצילום, אמנם, אלא ביחס לענפים אחרים שקרובים לאמנות.
אני רק שאלה 344002
תגובה 343626
ומה עם תיאטרון ושירה?
(אגב, יש הרבה אמנים מתוסכלים בכל המקומות האלה).
אני רק שאלה 365023
ההתייחסות היתה של מורים לאמנות פלסטית כלפי ענפים של אמנות פלסטית שאינם "אמנות טהורה". נושא האמנויות האחרות מעולם לא עלה לדיון אצלנו. בשביל זה יש את המגמות האחרות. שהן ידסקסו את מהות קיומן-הן בתוך עצמן.

וכן. יש הרבה אמנים מתוסכלים בכל המקומות האלה. לפחות באמנות הפלסטית, אמן לא נזקק ללהקה של עוד 3 עד השד יודע כמה אחרים, ובמאי. ומפיק. ומקום להציג. ועוד כהנה וכהנה, כדי ליצור.

אגב, מתוסכלים או לא, לפחות בתיכון הם קיבלו יותר תקציבים.
340318
אני התחלתי את הפתיל. הכותרת היא פרי מחשבתי. מה הבעיה איתה?
340325
שום דבר אישי, היא פשוט ''נדבקה'' להרבה זמן.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339778
אודיסאה בחלל איננו סרט מטומטם כלל ועיקר. איש לא אמר כאן שאין גם סרטים אמריקאים לא מטומטמים.
לא, הוא פשוט משעמם 339812
את טועה. 340029
את טועה. הוא גם משעמם וגם מטומטם, לא רק משעמם.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340947
לתת דוגמא הפוכה?
"ללכת על המים" מול "ממלכת גן העדן".
"סוף העולם שמאלה" לעומת "רוקי 6".

וזה עוד סרטים שיצאו מארה"ב.
על כל סרט שמגיע הנה יש לפחות 50 שנשארים בתוך ארה"ב.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339705
לא, מספר של ישראלי אחד שחי כמה שדנים ביפן.
ביקרתי לפני שנה וחצי ביפן, משם אני מביא את הרשמים שלי.
אז אתה אומר שמחבר הספר שיקר לי, רימה אותי?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339850
אתה טוען שלתרבות האמריקאית יש השפעה שלילית על היפנים.
כשאתה טוען שיש השפעה - נובע מכך שיש שינוי (שפעם היה אחרת).
כדי להבחין במגמת שינוי לא מספיק לבקר פעם אחת, כי אז אין בסיס להשוואה.

אולי אם היית מבקר 20 שנה לפני היית רואה שמצב העניינים היה גרוע באותה מידה?
זה מה שטוען האייל היפאני. ואולי אפילו הוא מנסה לרמוז שקיים שינוי לטובה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339653
מה לעשות, במדינה דמוקרטית יש לאזרח זכות בחירה. אם ירצה, יוכל לראות בקולנוע סרט ישראלי, ואם ירצה, יוכל לראות סרט אמריקאי. רוב האנשים בישראל בוחרים לראות סרטים אמריקאיים ולא ישראליים, כי - הפתעה, הפתעה - הראשונים טובים יותר, מושקעים יותר ועם כוכבים גדולים יותר.

זה כל הסיפור: הגלובליזציה מעניקה לאדם מגוון גדול יותר של אפשרויות תעסוקה ובידור - מסעדות, סרטים, טלוויזיה וכדו'.

אבל מה שמפריע לי היא נקודת המוצא שלך - סרטים הוליוודיים הם בהכרח מטומטמים ומנותקים מהעולם הישראלי. אומנם, נכון, יש לא מעט סרטים אמריקאיים עלובים, אבל לצידם יש גם סרטי מופת ואיכות.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339718
אבל יש תרבות צריכה. אין חופש בחירה.

איזה חכם אתה!
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339721
<מתעלם מצורת הדיבור הפוגענית שלך כלפי האלמוני.>

ואם המדינה מגבילה את הייבוא, אז יש חופש בחירה?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339722
יותר. מה שבטוח, שאז לפחות העסקים הקטנים שורדים והכלכלה לא טובעת בים.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339724
אתה יכול להסביר למה יותר?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340032
בכדי להגן על הכנסותיו של ירקן שכונתי אחד תקבע לכל תושבי העיר מה לאכול? תזכיר לי בבקשה, מה הייתה הבעיה עם לימודי הכמורה שלך?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339763
תעשיית הסרטים האמריקאית היא קרטל. וכמו בכל שוק שיש בו קרטל, קיומו של הקרטל *פוגע* במגוון האפשרויות הזמינות ללקוח. העובדה שהסרטים האמריקאים הם טובים יותר, מושקעים יותר, ועם כוכבים גדולים יותר, זה מכיוון שקרטל יכול להשקיע יותר כסף וכוח אדם איכותי, יש לו תדמית טובה יותר וכמובן שזה תהליך של היזון חיובי - הוא ימשוך יותר צופים, מה שיוסיף לו כסף ותדמית וכו'.
הבעיה בשוק הקולנוע (או בשווקים עם מאפיינים דומים) זה שהקרטל הוא כל כך דומיננטי עד שהמתחרים אינם יכולים להרשות לעצמם להביא מוצר עם אותה רמת השקעה (כספית), וגם אם יביאו מוצר שכזה, הם לא יוכלו להרוויח את אותה כמות כסף שמרוויח הקרטל. היבט נוסף בבעיה, הוא שרשתות בתי הקולנוע הגדולות בוחרות להציג סרטים רווחיים ככל האפשר, ואך ורק סרטים כאלו. בכך הן מפחיתות עוד יותר את הבחירה שיש ללקוח, ואת הרווחים שיכול סרט לא אמריקאי להרוויח, וזה עוד תהליך היזון חיובי משולב בזה שצויין קודם.

כדי שאני לא אובן לא נכון: אין שום דבר רע בכך שחברות הסרטים האמריקאיות, או שרשתות בתי הקולנוע הגדולות, מנסות להגדיל את רווחיהן. אבל לדעתי, גם אין שום דבר רע בכך שמדינה מנסה להגביל את הקרטל ולהגדיל את אפשרויות הבחירה הזמינות ללקוחות. הכל עניין של מינונים.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339786
תעשיית הסרטים המאריקאית היא קרטל? למה לא מספרים לי שום דבר? אם הייתי יודע, אז הייתי יכול להסביר את עליות המחירים המוגזמות של כרטיסי הקולנוע, ואי התפתחות של תעשיות סרטים מקבילות במדינות רבות (כנראה שגם בוליווד היא חלק מהקרטל). גם המגוון הדל של הסרטים ואיכותם מוסברים ע"י הקרטליזציה המבורכת.
בכלל, צריך שתמיד יהיו מונופולים או קרטלים, כי הם יכולים להשקיע יותר כסף וכוח אדם איכותי.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339801
אז הנה, אני כאן בשביל לספר לך: תעשיית הסרטים ההוליוודית‏1 מורכבת ממספר קטן של אולפני ענק, השולטים על רוב שוק הסרטים העולמי. זאת עובדה. הם מקיימים גם מערכת מתואמת של לחצים גלויים וסמויים על חברות שונות. כל מה שצריך זה חיפוש קטן בגוגל כדי לגלות זאת‏2. לא נתווכח על ההגדרה של קרטל, מבחינתי אפשר להחליף את המילה קרטל בתגובתי הקודמת ב"אוסף של חברות מתואמות בינהן, ששולטות על רוב השוק" - אני עדיין עומד מאחוריה.

ואם זה לא משכנע מספיק - עד לא מזמן האיחוד האירופי קיים חקירה ממושכת על התנהגות קרטלית (תאום מחירים) נגד 6 אולפנים (היא נפסקה לאחר שהאולפנים נעתרו לשנות את תנאי ההסכמים שלהם עם חברות אירופאיות מסויימות).
לא הבנתי כיצד קיומה של תחרות, המגוון של הסרטים או האיכות שלהם, מוכיח שאין פה קרטל (או "אוסף של .. רוב השוק"). אותה הוכחה מראה שמיקרוסופט אינה מונופול.
ואגב, בקשר לסיפא שלך, אכן יש יתרון משמעותי בכך שיש קרטל שמרכז את רוב הכסף בשוק מסויים, ויכול להשקיע אותו באיכות ובקביעת סטנדרטים (שוב אפשר לקחת את MS כדוגמא). אבל לטעון שזה מגדיל את אפשרויות הבחירה של הלקוח?

1 אפשר להוציא מכלל זה את האולפנים העצמאיים.
2 שעורי בית
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339815
בהרבה תעשיות תחרותיות למדי יש מספר מצומצם של ענקיים ועוד הרבה קטנים ובינוניים. לא ראיתי דבר בתגובתך (או בחיפוש קטן בגוגל) שהראה לי שאין תחרות בענף זה. נהפוך הוא: כל מה שאני מכיר (איכות, מגוון, מחיר ההנאה ויכולת כניסה לשוק של מתחרים במידה ויתהווה קרטל) דווקא תומכים בתחרותיות עזה בשוק זה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339830
איני יודע למה אתה מתכוון במילה "תחרותיות". לאיכות, מגוון, מחיר ולהנאה אין קשר לתחרות (כמו שאני מבין את המושג). לפי הקריטריונים האלו, גם בשוק מערכות ההפעלה יש "תחרותיות עזה".
בכל מקרה, זה לא קריטי, כי אני דיברתי לא על תחרותיות אלא על אפשרויות בחירה ללקוח. באפשרות בחירה אני מתכוון לאוסף *רבגוני* של מוצרים בעלי *איכות דומה*. כיום ללקוח של בתי הקולנוע יש אומנם מגוון רחב של סרטים אבל הם רובם ככולם בשפה האנגלית ובז'אנרים ההוליוודיים הקלאסיים. לכן קשה לדבר על רבגוניות. זאת ועוד, סרטים שהם לא בשפה האנגלית אינם מוצרים באיכות דומה, ולו מן הטעם הפשוט שכמות הכסף המושקעת בהם נמוכה בשניים-שלושה סדרי גודל.

ואם מדברים על כניסה לשוק של מתחרים חדשים - לשום מתחרה ישראלי אין יכולת להשקיע עשרות מיליוני דולרים בהשקה ופרסום של סרט. וגם אם תאורטית היה מתחרה כזה, מצב העניינים בשוק הוא כזה שהתדמית של הקולנוע הישראלי, והתדמית של הכוכבים הישראליים (בהשוואה להוליווד) הוא כזה שהסרט יהיה רווחי הרבה פחות מסרט הוליוודי באותה השקעה. שוב, בדומה למצב הקלאסי של מונופולין בשווקים אחרים. תאורטית, מתחרה חדש יכול ליצור מערכת הפעלה באותה השקעה של window XP. אבל קשה להאמין שהוא יחזיר את ההשקעה.
אבל למה אנחנו מדברים בתאוריה? העובדות מדברות בעד עצמן. תעשיית הסרטים הישראלית היא דלה בצורה בלתי פרופורציונלית לחלוטין בהשוואה לתחומי תרבות דומים בארץ (מוזיקה, ספרים). והרווחיות של סרטים ישראליים גם היא דלה מאוד. אם היתה "יכולת כניסה לשוק של מתחרים", הם כבר היו נכנסים ממזמן.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339832
להערכתי אם נשווה למדינות מערביות אחרות דווקא נגלה שתעשיית הסרטים הישראלית אינה דלה בהשוואה לתחומי תרבות אחרים. נחוצים לנו נתונים כאן לגבי מספר הסרטים המופקים כל שנה לעומת מספר הספרים היוצאים לאור והדיסקים שיוצאים מהמכבש (או הצורב) במדינות שונות. יש לך נתונים?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339862
אמממ.... אמא שלי קוראת לי.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339881
רעיון שמאלני חביב להתרת ההיזון החיובי הזה

שם מציעים שכעבור זמן מה מיום הפצת הסרט (נגיד 3 שנים), מותר לכול להעתיק אותו. פתרון פחות רדיקלי יהיה להתיר לכול למכור "מרצ'נדייז" בהשראתו לאחר שנתיים.
מי קובע - הכסף הגלובלי או האנשים הלוקאלים 339774
מה לעשות, במדינה דמוקרטית יש לאזרח זכות בחירה.
במקרה הזה האזרח בחר נציגים שידאגו לכך שרוחב הערוצים שדרכם המידע מופץ במדינה שלו, יקבעו לא רק על סמך כסף גלובלי אלא גם על סמך ההעדפות שלו.
מי קובע - הכסף הגלובלי או האנשים הלוקאלים 339797
האם למדינה מותר להטיל צנזורה על סרטים? הרי הם נבחרו על ידי האזרחים, ככה שלפי הטיעון שלך מותר להם. מה עם הגבלת חופש הביטוי? גם זה מותר לממשלה - היא נבחרה על ידי רוב העם הרי!
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339784
גם במדינה דמוקרטית (חצי דמוקרטית, נניח, כמו ישראל), לא בטוח שהצופה יוכל לבחור כרצונו. אני לא מתה על סרטים ישראלים, אבל סרטים אמריקאיים אהובים עליי עוד פחות הייתי מעדיפה סרטים אירופאיים ואפריקאים. איזה מבחר יש מאלה? אפסי למדי.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339794
מה מונע ממך לפתוח בית קולנוע ולהציג את אותם סרטים אירופאיים ואפריקאים? בטח לא הגלובליזציה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339807
אני לא דיברתי כבעלת בית קולנוע, אלא כצרכנית קולנוע. ומה שמונע בעלי בתי קולנוע לעשות כדבריך הוא, בין השאר, השיווק הסופר אגרסיבי של הסרטים האמריקאיים על חשבון כל השאר.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339816
אם היו מספיק צרכני קולנוע שמחפשים "קולנוע אירופאי ואפריקאי ‏1", בעלי בתי הקולנוע היו מזדרזים לספק את הצורך הזה.

1 מה זה קולנוע "אפריקאי"? הסרט המצרי של ערב שישי?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339821
לא בדיוק. אני מתכוונת לסרטים ממאלי, זאיר, קניה וכדו' - וכמובן מארצות המגרב.
קולנוע אפריקאי 339951
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340035
"כן, אנשים לא אוהבים את האוכל שלי, אבל המסעדה שלי עדיין הייתה מרוויחה יופי אם לא הייתה קיימת זאת שבצד השני של הכביש, שמוכרת להמון את מה שהם רגילים לו. הממשלה צריכה לסגור את המסעדה ההיא. הסועדים שם לא מתרגלים את חופש הבחירה שלהם, אלא תרבות צריכה נמוכה. (סליחה על האנגרית - ראה מה זה, הגלובליזציה דבקה אף בי!) "
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339810
בוודאי שהגלובליזציה מונעת את זה ממני (או מאוד מגבילה את היכולת). יש תהליך היזון חיובי שבו:
- בתי הקולנוע מעדיפים להציג רק סרטים רווחיים יותר.
- הרווחים של סרטי ה"פופ" עולים, והרווחים של סרטי הלא "פופ" יורדים.
- פחות ופחות כלכלי לייצר סרטי לא "פופ".
- הפער בין הכסף שיש לחברות הגדולות, לבין החברות הקטנות, הולך וגדל.
- הפער בהשקעה בין סרטי "פופ" לסרטי לא "פופ" הולך וגדל (השקעה באיכות ובפרסומת כאחד).
and so on and so forth.

ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339818
למה אתה חושב שלסרטי "פופ" קוראים סרטי "פופ"?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339912
תשכחו מהיצע וביקוש.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339927
רגע, רגע. אותו(ה) אייל(ת) אלמוני(ת) טען(ה) ש"לא בטוח שהצופה יוכל לבחור כרצונו". נשמע כאילו יש ביקוש, ואין היצע. ובכן, אם יש מספיק ביקוש, אפשר לייצר היצע ע"י הקמת בית קולנוע שיציג את אותו ז'אנר שוליים (ואפילו נקרא לו... אה... סינמטק!)
ואם אין מספיק ביקוש לאותו סוג ספציפי של קולנוע ייחודי, זה נופל תחת המטרייה של "טעם אישי". כלומר, אולי יותר אנשים אוהבים את הקולנוע ההוליוודי כי הוא יותר טוב?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339935
מה שאתה כותב מנוגד לחלוטין לגנים הבסיסיים של תעשיית הקולנוע. תעשיית הקולנוע היא בבסיסה תעשיה לעשיית מקסימום רווח. בכל ז'אנר שהיא תגלה אפשרויות של רווח סביר- היא תהיה שם.
נכון, יותר אנשים אוהבים את הקולנוע ההוליבודי כי תעשיית הקולנוע הזאת יודעת לחקור מה מדבר אל אנשים ומושך ומושך אותם לקולנוע. היא גם יודעת להציע כסף גדול למוכשרים שביוצרי הקולנוע. לכן אפשר לראות שם סרטים טובים אך תנאי הברזל הוא אחד- רווח.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340045
היי, אני לא מתווכח. אני גם לא ממש מבין למה מה שכתבתי מתנגש עם שאתה כתבת.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340469
קראתי שוב ולא ממש מתנגש.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339950
אוהבים אותו יותר ממה? האלטרנטיבה לסרטים הוליודיים הם בדיוק אותם סרטים שיצורם עולה כמה פרומלים מסרט הוליוודי, ואפשר לראות אותם רק בסינימטק כך שההכנסות שלהם מוגבלות ממילא. אז כמובן שיש שוק גם למוצרים כאלו אבל קשה לאמר שזה אלטרנטיבה באותה רמה.
הווה אומר: ברור שאנשים אוהבים סרטים מושקעים יותר, עם יותר כוכבים, שמוצגים ביותר בתי קולנוע. וגם ברור שלסרטים לא הוליוודיים קשה מאוד להכנס לקטגוריה הזו.

בכלל, אני לא מבין מה הטענה. האם הטענה היא שלביקוש אין תלות בהיצע, והוא תלוי אך ורק בטעם האישי??
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340033
ברור שהטענה היא הפוכה: לביקוש יש קשר הדוק להיצע, ו"טעם אישי" הוא מונח חמקמק ביותר.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340051
מה הטענה? נעקוב אחר השיחה:
תגובה 339653: "הגלובליזציה מעניקה לאדם מגוון גדול יותר של אפשרויות תעסוקה ובידור"
תגובה 339784: "לא בטוח שהצופה יוכל לבחור כרצונו... איזה מבחר יש מאלה? אפסי למדי".

הטענה היא לגבי ההיצע האפסי ("אני רוצה לראות סרט מז'אנר מסויים, אבל יש לי רק מבחר אפסי מהז'אנר הזה").
ואני אומר - לא יכול להיות. אם יש קצת ביקוש - וזה לא צריך להיות ביקוש בהיקף כמו של "ספיידרמן 2" - אז מישהו ייתן היצע.
אם אין ביקוש אפילו ברמה כזו - טוב, אתה אומר שהגלובליזציה אשמה? אני אומר שאני פשוט שונא לראות קולנוע אפריקאי.

ובכלל - יש סינמטק, או שווה ערך אליו, בהרבה מקומות. הוא מציג סרטים מכל מיני סוגים, גם כאלו שהביקוש אליהם לא גבוה (אבל גם לא אפס). הנה: יש ספק לסרטי שוליים כי יש ביקוש לסרטי שוליים.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340734
אם כך הבנתי את הטיעון שלך בדיוק. אתה מציג גישה כאילו קיים איזשהוא ביקוש אפריורי לסרטים, וכתגובה אליו נוצרים סרטים חדשים. ואתה מודד את אותו ביקוש, לפי מכירות הכרטיסים.

הבעיות בגישה זו, הן כפי שציינתי אותם בתגובתיי הקודמות, חבל לחזור. לא אמרתי שה''גלובליזציה אשמה''. גם לא טענתי שיש מבחר אפסי של סרטים אירופאים ואפריקאיים. אתה מוזמן להתייחס לטענותיי, אם בא לך.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340736
האם לא הגלובליזציה היא היא שמאפשרת למי שאוהב קולנוע אפריקאי למצוא את מבוקשו? אלמלא הגלובליזציה סרטים כאלה (וגם הודים, סינים ואפילו ישראלים) לא היו יוצאים בכלל מגבולות ארצותיהם.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340743
אם לכל מה שמיוצא אתה קורא גלובליזציה -אז כן. בשנות ה-‏50 היו כאן בישראל סרטים הודיים. בתקופה הקדומה, היו מיצאים מתימן את המור והלבונה לכל המזרח, אולי גם אז היתה גלובליזציה. נדמה לי שגלובליזציה היא משהו אחר לחלוטין.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340758
זה בדיוק הענין.
בזמנים קדומים (למען האמת, עד לא לפני הרבה זמן), היו מייצאים את המור והלבונה מתימן (ותבלינים מהמזרח, וקפה מברזיל, ומשי מסין וכו') כי למדינות הללו היה מונופול על המוצרים הללו. המדובר היה על מוצרי מותרות אקזוטים ואקסלוסיבים, לא מוצרי צריכה, וודאי שלא מוצרי תרבות.
הגלובליזציה מאפשרת לייצר כל דבר בכל מקום (חוץ ממחצבים טבעיים), כולל סרטים. אם נקביל זאת לטכנולוגיה של אז, מה היה הסיכוי של אירופאי שאינו בן אצולה לקרוא ספר איזוטרי שנכתב ע"י מישהו מאפריקה או אסיה?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340748
כן. אני בעד הגלובליזציה, אם רוצים לנהל את הדיון ברמה הזו.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340877
לא נראה לי שהבנת, וגם אם כן, עכשיו אני לא מבין את הטיעון שלך.

אותה איילת אלמונית אמרה שאין לה היצע ("איזה מבחר יש מאלה? אפסי למדי") לסרטים שהיא אוהבת ("אירופאים ואפריקאים"), בגלל אותו גלובליזציה משוקצת, ולמרות שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית(או "חצי דמוקרטית"), נפגע חופש הבחירה שלה.
מה שאני אמרתי הוא שאין ממש מקום להאשים את הגלובליזציה בכך. אפשר באותה מידה להאשים את האיכות הקלוקלת של הסרטים האפריקאים.
אני מודד את אותו ביקוש לפי 'כמה אנשים יהיו מוכנים לשלם בשביל לראות את הסרט', כן.

מכאן הלכתי לאיבוד אחר הטיעון שלך:
אני צודק (זו לו אשמת הגלובליזציה שאין סרטים אפריקאים)?
אני טועה (הגלובליזציה אשמה)?
או כמו שקורה בדרך כלל באייל, האם אופציה שלישית?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340895
מכיוון שאתה נחמד כלפי, השקעתי בך את התגובה הבאה:

ראשית כל, אפשר לוותר על המונח "גלובליזציה". אני לא בטוח שכל מי שמשתמש בו מתכוון לאותו הדבר, ואני מושך בחזרה את המשפט הראשון של תגובה 339810. בהמשך התגובה אני אנסה להשתמש במונחים יותר קונרטיים.

1. ברור שפתיחות תרבותית וסחר בינלאומי, הם התנאי המקדים לקיומם של סרטים זרים בישראל, אמריקאיים או לא. בוודאי שהפתיחות התרבותית והסחר החופשי *אינם אשמים* בהעדר היצע.
2. אורתוגונלית לשאלת הסחר החופשי, קיימת השאלה של אפשרויות הבחירה הזמינות ללקוח. אני בכוונה לא משתמש במונח "חופש בחירה", מכיוון שחופש בחירה תלוי אך ורק ביכולת של הלקוח לבחור באופן חופשי לגמרי מבין כל ההיצע האפשרי (וכאן באמת סחר חופשי הוא קריטי).
3. לטענתי, שוק עם מגוון אפשרויות בחירה, הוא שוק שבו יש מבחר *רבגוני* של מוצרים בעלי *איכות דומה*.
4. לטענתי, ללקוח קולנוע אין מגוון אפשרויות בחירה: אומנם יש הרבה סרטים לבחור מהם, אולם הם רובם ככולם בשפה האנגלית ובז'אנרים ההוליוודיים הקלאסיים. לכן קשה לדבר על רבגוניות. זאת ועוד, סרטים שהם לא בשפה האנגלית אינם מוצרים באיכות דומה, ולו מן הטעם הפשוט שכמות הכסף המושקעת בהם נמוכה בשניים-שלושה סדרי גודל.
5. בשוק הסרטים יש מונופולין של מספר אולפנים הוליוודיים גדולים, שיחדיו שולטים על רוב ההכנסות ממכירות כרטיסים לקולנוע (אני מקווה שזו עובדה שאין עליה חולק).
6. הטענה שלי היא שיש תהליך היזון חיובי, שגורם לחיזוק אותו מונופולין: המונופולין יכול להשקיע יותר כסף במוצר ובשיווק שלו, יכול להציע דילים טובים יותר לרשתות הקולנוע, וכתוצאה מכך הוא מרוויח יותר, מה שמגדיל את הדומננטיות שלו בשוק וחוזר חלילה. תהליכים דומים קיימים בהרבה שוקים אחרים שבהם קונסלידציה/הקמת רשתות/brand-names יוצרת 2-3 ספקים ששולטים בשוק כמעט לחלוטין. למען ספק, אני לא רואה שום דבר רע אינהרנטי בכך. זה בסדר גמור שכל ספק ישאף להשתלט על 100% מהשוק. אלא מה, התהליך הנ"ל בתחום הקולנוע פוגע באפשרויות הבחירה ללקוח, בשתי צורות.
6 א. רשתות בתי הקולנוע הגדולות יעדיפו להציג *אך ורק* סרטים רווחיים יותר - קרי best-sellers הוליוודיים. הסרטים הלא-הוליוודיים נדחקים לבתי הקולנוע היחודיים (סינמטקים למינהם), מה שמפחית עוד יותר את החשיפה שלהם ואת הרווחיות שלהם, ותורם לתהליך ההיזון החיובי. שוב, קיים דימיון לפופוליזציה בשידורי הטלוויזיה והרדיו.
ב. בכלל לא מופקים סרטים בהשקעה כספית המתקרבת לזו ההוליוודיים - לסרטים ישראליים (למשל) אין את התקציב המתאים, אין את התדמית המתאימה אצל הצרכנים. אולי הביקוש הנמוך לסרטים אפריקאיים נובע מהאיכות הקלוקלת שלהם, אבל גם הגרירה ההפוכה נכונה. זה לא אומר שהסרטים האפריקאיים הם אינהרנטית באיכות קלוקלת.
7. אתה טוען שאתה מודד את הביקוש לפי 'כמה אנשים יהיו מוכנים לשלם בשביל לראות את הסרט'. אבל שים לב, מה שאתה מודד זה את מכירות הכרטיסים בפועל - וזהו הבדל משמעותי מאוד. מדידה כזו היא בסה"כ משחק עם מושגים, וזה לא מפתיע בכלל שהצריכה משקפת אחד לאחד את הביקוש. באותה מידה ניתן לטעון שאין כמעט ביקוש לחבילות Office שאינן microsoft, או שבחודש האחרון מאזיני הרדיו הישראלי ביקשו לשמוע את "You're Beautiful" ואת שירי מיימון בערך 50% מזמנם. אם נחזור לעולם הקולנוע, קיים ביקוש לסרטים ישראליים באותם סדרי גודל של השקעה כספית וכוכבים כמו בהוליווד - אולם למרבה הצער הם אינם קיימים. בנוסף, הרגלי הצריכה של סרטים הוא כזה שהרבה צרכנים בוחרים מבין ההיצע הזמין להם באותו רגע, ולא פועלים בשיטה של השוואת מחירים, איכויות, וכו'. זה נראה לי ברור שהכנסת סרט כלשהוא ל-playlist של הסינמה סיטי (או שיר ל-Playlist של גלגל"צ) יגדיל מאוד את כמות הצופים שלו. לפיכך זה לא סביר לטעון שאם סרט לא ב-playlist, הוא אינו מספיק איכותי/מבוקש.

8. לסיכום, אני טוען שבשוק הקולנוע קיים מונופולין, ואני לא רואה פסול בכך שמדינות פועלות כנגד אותו מונופולין על-מנת להגדיל את אפשרויות הבחירה ללקוח. אין בכך שום קשר ל"גלובליזציה", כל הנ"ל היה תקף גם אם אחד האולפנים ההוליוודיים היה עובר על כל תכולתו לקמבודיה (נדמה לי שאחד מהם התכוון לעבור לניו-יורק, שזה בערך אותו דבר מבחינתם).
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340898
היום זה לא רק עניין של כסף המושקע בסרט. האנשים תוכנתו באופן כל כך בסיסי, שחלק מהם -אינני יודע איזה- כבר אינם מסוגלים לראות סרט שאינו דובר אנגלית. שמעתי יותר מאדם אחד אומר לי שסרט שלא שומעים בו את השפה האנגלית, קשה לצפיה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340900
זה נכון, ואפילו אגדיל ואומר: כל סרט שבו אינך מכיר את השפה קשה לצפייה.

האם האנשים ששמעת אמרו את זה גם על סרטים בעברית, למשל? כי אז זה נשמע לי מאוד מוזר, ואולי כדאי שייבדקו אצל רופא, שיעשה להם ריסט.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340902
לא, לא שמעתי אנשים שאמרו כך על סרטים בעברית, אבל זה אינו נראה לי לקוח מהדמיון שיש אנשים כאלה. כשהייתי צעיר יותר היו פופולריים גם שירים בצרפתית ובאיטלקית. הכל נעלם ואינני בטוח שהסיבה היא שאין יותר שירים יפים מאיטליה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340904
אני מסכים שקרוב לודאי שבאיטליה יש שירים יפים, אבל אני בספק אם חוסר הפופולריות של איטליה קשור לשפה, אלא ככל הנראה לסגנון המוזיקה. יש להקה מקסיקנית שאני מאוד אוהב (Cast, למי שמשום מה מתעניין), והם לרוב שרים (גרוע) באנגלית, אבל באלבומים המאוחרים שלהם הם עברו לספרדית, ומצאתי שלא כל כך קשה להסתגל, בעיקר כי אצלם אני לא כל כך מתעניין במילים (המוזיקה, אגב, נשמעת כמו משהו שאין בעיה למצוא באנגליה). במקרים של להקות שהליריקה שלהן מרכזית יותר הבדלי השפה הופכים לבעיה - אבל אז הבעיה היא שלא מבינים על מה הוא שר, לא שהצליל של השפה הזרה צורם כי זו לא אנגלית.

לדעתי חוסר הפופולריות נובע בעיקר מכך שאנשים מחפשים פחות ופחות את מה שהם רוצים לשמוע, ויותר ויותר סומכים על אחרים (רדיו) שיחליטו בשבילם, אבל זו סתם השערה לא מבוססת.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340931
מה העיה עם כתוביות?
אני, למשל, קוראת אותן גם בסרטים בעברית בדרך כלל. הרבה יותר קל מהניסיון לעקוד בשמיעה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340950
כתוביות זה אחלה, והכי אחלה זו גם שפה שאתה מכיר וגם כתוביות.

בלי להבין את השפה גם קשה להבין משחקי מילים או ביטויים כשהשפה היא זרה ולכן הכתוביות הן תרגום. בלי להבין את השפה גם קשה לראות איך מתקשר סגנון הדיבור למשפט (האם ההטעמה ב"אתה חייב להרוג אותו!" היא על "אתה", "חייב", "להרוג" או "אותו"?)
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340962
ועדיין מסתדרים.
אני בסרט בשפה שאינה אנגלית או עברית מפסיקה לשים לב לשפה אחרי חמש הדקות הראשונות של הסרט.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340983
לא אמרתי שלא מסתדרים. אני לא חושב שזה קושי שגורם לאנשים לא לראות את הסרטים הללו.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341000
אהה. כלומר, אתה פשוט מתעמק יותר בשפה ממני. נכלמתי.
אני אוהבת את הצלילים הזרים, בשבילי הם כמו מוסיקה מעניינת.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341107
חזרתי היום מ"וולאס וגרומיט". ליבי ליבי למי שלא יודע אנגלית ורואה את הסרט, למרות העבודה הטובה (בגבולות האפשרי) של המתרגמ/ת.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341115
מה זה ושל מי זה?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341121
סרט קולנוע נחמד מאוד:

ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340908
למען ההגינות, יש לומר שבארץ, אנגלית היא שפה נשלטת (לפחות ברמת שמיעה בסיסית) ע''י רוב האוכולוסיה, ולכן זה באמת קל יותר לצפות בסרט באנגלית, יען כי מקבלים אינפורמציה מהשמיעה (ולא רק מהכתוביות).
זה כמובן לא תקף בארצות שבהן הסרטים האמריקאיים מדובבים.

אבל בעיקרון, כמובן שזה לא רק עניין של כסף - פשוט ניסיתי לכתוב בצורה ממוקדת. לדעתי, יותר נכון לומר שהעדיפות של סרטים הוליוודיים נובעת מתדמית (מהסוג שאתה דיברת עליה), אטרקציות (כוכבים, פעלולים), זמינות (באיזה בתי קולנוע הם מוצגים) וכדומה - אלא שבמובן מסויים זה נוח יותר לדבר במונחים של קרטל, רף כניסה וכו'.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340909
אתה צודק אבל האין כל מה שפירטת עניין מסחרי טהור? תדמית, אטרקציות, זמינות -אלו דברים שיוצרים באופן מאד מקצועי בעזרת כסף. בונים כוכבים, בונים תדמית, משתלטים על שטחי הקרנה. כך מתנהל המשק הקאפיטליסטי. קרטל ורף כניסה הם אמצעים לצבירת עוצמה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340910
איך מתנהל משק לא קפיטליסטי בעניינים אלו? לא עוסק בתדמית, אטרקציות וזמינות?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340913
זה בדיוק מה שאמרתי. גם יצירת קרטל, מחירי הצף וכד' הם מושגים מפעילות מסחרית. פעילות מסחרית גם במשק שלא היה קאפיטליסטי.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340918
כן. חוץ מזה שרף כניסה זה בכלל לא אמצעי, זה פשוט תכונה של השוק - כמה כסף צריך להשקיע מתחרה חדש כדי להכנס לשוק (שזה אומר הקמת תשתית, הסכמים עם קימונעים, צבירת מוניטין ותדמית, המתנה עד להגעה לרווחיות וכד').
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340905
הבעיה, שתיאורטית לפחות, בשם ההגנה על תרבות מקומית, ישראל יכולה להגביל (אם ישירות או ע"י הטלת "מכסי מגן" שיהפכו כל סרט שאינו "סרט אולפנים" לבלתי רווחי בעליל) הקרנת סרטים מאפריקה, ואז מה יעשו חובבי הסרטים הללו?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340915
כל מטרה טובה, תאורטית, עלולה להביא לשימוש באמצעים רעים. זו לא סיבה שלא להשתמש באמצעים למען מטרות טובות. הכל זה עניין של איזונים (שבדמוקרטיה קיימים למכביר).
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340919
תראה, יכולתי להגיד לך "טוב, אם לא הגלובליזציה אשמה, אז אתה מסכים איתי ואפשר לסיים את הדיון הזה עכשיו". אבל לא נעים לי, התגובה שלך יותר מידי ארוכה בשביל תשובה לקונית.

נניח לרגע שסרט לא יכול להיות "פופולארי" ו"איכותי" בו בזמן. אם הוא נופל לשתי ההגדרות, אתייחס אליו כ"פופולארי".
הדיון שלנו כבר עובר לתעשיית הקולנוע. צריך לזכור כי כמו בהרבה מקרים, גם כאן פופלאריות והכנסות הם לא מדדים לאיכות.
מכיוון שכך, קיימים שני סוגים של הפצות - 'פופולארי' (ולכן רווחי) ו'שוליים' (ולכן רווחי-פחות-אבל-עדיין-רווחי). כל אחד בבית קולנוע יעודי.
הבעייה היא שאין הרבה מה לעשות.
מבחינת האולפן, אם ניתן לסרט "איכות" יותר תקצוב, המשקיע יצטרך לדעת שהוא הולך לקבל את התקציב בחזרה, והסרט יצטרך להיות פופולארי.
מבחינת המפיץ, הוא לא יציג סרט "איכות" - הוא יעדיף להציג את 'ספיידרמן 2' במקומו.
ואתה יודע מה - גם אם יכולת לעשות קסם, וכל הסרטים האיכותיים מהסינמטק היו מגיעים להצגות בסינמה-סיטי במקום סרטים פופולאריים וטפשיים, אולי היית מעלה את הרווחים של כל סרט, אבל לא לרמה של אותם סרטים "פופולאריים" (גם זה לא בטוח - הוצאות התפעול של סינמה-סיטי יותר גבוהות משל הסינמטק): ולמה? כי בשורה התחתונה, הסרטים ה"פופולאריים" הם אלו הפונים למכנה המשותף הנמוך ביותר. וסרטי ה"איכות" לא מצליחים, לא כי לא נחשפים אליהם, אלא כי רוב הציבור מעדיף סרטים "טפשיים".
נכון, מדי פעם מבליח סרט שהוא גם איכותי וגם אהוב ע"י כולם, אבל אין מה לעשות - הציבור מטומטם, וזה מה שהוא אוהב.

לגבי 7: כשכתבתי "ביקוש" התכוונתי לביקוש בעולם המושגים של אותה איילה אלמונית שמבקשת לראות סרטים אפריקאים, כלומר, מוכנה לשלם עליהם.
מוכנות לשלם על סרט היא מדד חשוב מאוד, במיוחד כשהשאלה היא "כמה הסרט מכניס" כמדד פופולאריות של המפיצים והאולפנים.

לסיכום - אני בעיקר טוען שמה שיש בסינמה סיטי זה מה שאנשים רוצים, ואם בנס ישתנו סדרי עולם, וסינמה סיטי יתחילו להכניס ל playlist שלהם סרטים על פי מדד איכותי בלבד, אנחנו נראה ירידה בהכנסות הממוצעות שלהם. אבל זה תמיד היה - גם רם אורן יותר אהוב מבאלזאק או ניטשה. וזה לא בגלל תקציב או היקף ההפצה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340941
החלוקה שלך ל"פופלארי" ו"איכותי" (או פופלארי ושוליים) היא קצת פשטנית, ודי סוטה מהנושא. כשאני דיברתי על "איכות" לא דיברתי על איכות במובן הקולנועי, אלא איכות מבחינת כמות השקעה כספית, כמות הכוכבים, וכך הלאה.
בהוליווד מייצרים סרטים בעלות של עשרות מיליוני דולרים ועם כוכבי ענק, תוך השענות על עשרות שנים של מיתוג ויצירת תדמית. זה מה שהופך את הסרטים הללו לפופלאריים. אני לא חושב שהם טיפשיים או פונים למכנה המשותף הנמוך ביותר (לפחות לא כולם).
מצד שני, קיימים סרטים לא הוליוודיים, נניח אירניים, שבאים משקיעים מאות אלפי דולרים במקרה הטוב, ושלהם אין כוכבי ענק, תדמית או מיתוג. זה בטח לא הופך אותם ל"סרטי איכות" במובן הקולנועי. וזה גם לא אומר שאינהרנטית, אין יכולת לייצר סרטים דוברי פרסית פופלאריים, קרי כאלו בעלות המתאימה, עם הכוכבים המתאימים, בתפוצה המתאימה וכו'. הסיבה היחידה שסרטים כאלו לא מיוצרים הוא רף כניסה גבוה מדי לשוק.
אין לי שום בעיה עם זה שהסינמה סיטי מציגים סרטים שאתה מכנה פופלאריים. אני פשוט רוצה להגיע למצב שבו המבחר של סרטים
*פופלאריים* שנמצא בסינמה סיטי מגיע לא רק מהאולפנים ההוליוודיים אלא גם מאולפנים אחרים ומארצות אחרות ו(כתוצאה מכך) הוא רבגוני יותר.

"אני בעיקר טוען שמה שיש בסינמה סיטי זה מה שאנשים רוצים" - שוב פעם, הטענה הזו היא מעגלית, ולא נכונה. מה שיש בסינמה סיטי זה מה שבסינמה סיטי חושבים שניתן להרוויח עליו הכי הרבה כסף מבין ההיצע הקיים. זה אומר מעט מאוד לגבי ההעדפות של אנשים לסרטים שלא זכו להופיע בסינמה סיטי, קל וחומר לגבי סרטים שלא קיימים בכלל (סרטים אירניים עם ההשקעה, המיתוג, והתדמית המתאימה), או סרטים שהם לא מודעים אליהם.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341636
רגע. בדרך כלל סרטים שמשקיעים בהם הרבה הם סרטים עם כמות כוכבים גדולה, והם נוטים להיות סרטי ה Mainstream (וכפועל יוצא - פופולאריים).
דווקא אני רואה באיכות של קולנוע, כמו באיכות של טלויזיה או ספרים, מדד ל"רמה אינטלקטואלית". סרט איכותי הוא סרט עם משחק טוב, עלילה מהודקת וסוחפת, ואולי אפילו עם סאבטקסט, אמרה פוליטית-אומנותית, או תיאור מציאות / תקופה.
בלי קשר לכמות התקציב, או פרסום השחקנים.

אני חושב שאי אפשר יהיה ליצור סרט פרסי "בעלות המתאימה, עם הכוכבים המתאימים, בתפוצה המתאימה וכו"' משלוש סיבות עיקריות:
* אין הרבה נסיון באיראן ליצור סרט Mainstream. יש סרטים שנועדו לקהל ה"אומנותי", זה שצופה בסרטי פסטיבלים. אין ניסיון מקצועי ביצירת סרטי אקשן או קומדיות שיהיו פופולאריים (ולכן ידברו אל כולם).
* אין הרבה שחקנים מפורסמים באיראן שמתאימים לסרטים האלו. סרטי "סינמה סיטי" צריכים איזה Hype בשביל לשרוד. סרט אקשן עם שחקנים לא מוכרים נתפס שונה מסרט אקשן של שוורצנגר (נניח).
* סרט זר מדבר בשפה זרה (בישראל - שאיננה אנגלית או עברית, בארה"ב - שאיננה אנגלית) - ולכן פוטנציאל השוק שלו נמוך פלאים.
לכן (ובנוסף לכך), אין מי שישקיע בבמאי, תסריטאי אפקטים ולוקיישנים לסרט זה.

אני אישית מאמין שסרט אקשן איראני, נניח, בתקצוב "הוליוודי", עם שחקנים מוכרים (יחסית) שיופצו בתפוצה רחבה יכולים להגיע לקהל הרחב. כדוגמא לסרט דומה, אפשר לקחת את סרטי אומנויות הלחימה של העת האחרונה - "גיבור", "נמר דרקון", ו"מחול הפגיונות". הם לא הוליוודיים, אפילו לא דוברי אנגלית, ובכל זאת זוכים להצלחה בינונית עד גדולה.
עולה לי בראש גם סרט האקשן הצרפתי "אחוות הזאבים", שהוצג תקופה קצרה בסינמה סיטי (ולהערכתי, היה ברמה גבוהה מאוד).

בקיצור, אם מפריעה לך החלוקה של סרטים פופולאריים - אז:
* לא מייצרים יותר מידי סרטים פופולאריים במקומות שהם לא הוליווד.
* אם כבר עושים את זה, לפעמים הם גורפים הצלחה ומוצגים ב- Playlist של סינמה סיטי.

ובכלל, מה מפריע לך מאיזה אולפן מגיע הסרט? כאילו, אם הבמאי והתסריטאי ירדנים, אז מה? אם הם לא היו בונים סרט עם Miramax אלא עם... אה... Al-Mirax, אולפן ירדני מפוברק, אבל הסרט היה עם שחקנים מוכרים, בתקציב גבוה ודובר אנגלית - אז מה? אז יכולת לסמן "V" על "סרט ירדני בסינמה סיטי", ו...? איך בדיוק ה"רבגוניות" הייתה גדלה, ולמה זה טוב?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341795
לגבי הסרטים האיכותיים - זו בדיוק היתה הנקודה שלי: האיכות לא תלויה (בהכרח) במדד הפופלאריות וברמת ההשקעה הכספית בסרט. לכן זו סטייה מן הנושא ולא ברור לי למה העלת את זה ‏1.

לגבי הפיסקה השניה והשלישית: יופי, אז יש הסכמה, זה בדיוק הנקודות שניסיתי להעלות. סרט פרסי בתכונות האמורות אכן יכול לזכות בהצלחה קופתית, וכיום לא ניתן ליצור סרט כזה כי (אם נתמצת מאוד את הטיעון) - רף הכניסה לשוק הוא גבוה מאוד.

לגבי הסיפא - קצת פיספסת את הרעיון. סרט ירדני עם שחקנים מוכרים זה לא סרט שמייבא שחקנים הוליוודיים מוכרים ודובר אנגלית. הכוונה היא שבסופו של תהליך ארוך שנים, שחקנים ירדנים מסויימים ימותגו, יצברו פרסום ומוניטין, כך שהסרט יתבסס על שחקנים מוכרים ירדנים, ויהיה דובר ערבית. אותו תהליך ארוך שנים הוא חלק מאותו רף כניסה גבוה.

1 יתכן שזה נבע מכך שכתבתי "מוצרים באיכות דומה", אבל שכתבתי את זה התכוונתי למוצרים עם אותה רמת השקעה כספית ושיווקית.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341850
אולי בישראל מוקפת האוייבים סרט ערבי יהיה פחות פופולארי, אבל באופן עקרוני, אני לא ממש מבין מה הבעיה.

שחקנים מוכרים ירדנים יכולים לטוס להוליווד ולהתמתג שם. באותן אופן, כל פונקציונר בתהליך הפקת הסרט יכול לעשות כן. בעצם - ההבדל היחידי מסתכם בשפת הדיבור של הסרט.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341853
כאמור, הבעיה היא רף כניסה גבוה. יקח כמה שנים טובות עד ששחקנים ירדניים יסעו להוליווד, יתקבלו לסרטים, יהפכו לכוכבים, יחזרו לירדן, ושאולפן ירדני ישיג השקעה של 50 מיליון דולר וייצר סרט בערבית עם אותם כוכבים.
אני חושב שהדיון מיצה את עצמו - הסכמת כבר שרף הכניסה גבוה, והתהיה היחידה שלך שעדיין עומדת היא כיצד אולפן ירדני שמייצר סרטים פופלאריים יוסיף לרבגוניות? ובכן בעיניי זה טריביאלי שכשיש יותר ספקים ‏1 אז יש יותר רבגוניות. על-אחת כמה וכמה שמדובר על ספקים מתרבויות שונות, שמייצרים מוצר תלויי תרבות כמו סרט. כדוגמא חיובית קח את שוק הספרים.

1 ושוב -מדובר על ספקים שמייצרים מוצרים ברמת השקעה דומה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341870
"טריביאלי שכשיש יותר ספקים ‏1 אז יש יותר רבגוניות. על-אחת כמה וכמה שמדובר על ספקים מתרבויות שונות, שמייצרים מוצר תלויי תרבות כמו סרט".
בדיוק.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 342771
''מה שיש בסינמה סיטי'' זו טענה בעייתית. באותה מידה אפשר לבסס את הטיעונים על ''מה שיש בסינמטק''.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 342916
הכוונה הייתה ל''מה שיש ברשתות בתי הקולנוע הגדולות''. לקחתי את סינמה סיטי כדוגמא.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 342778
"איכות מבחינת כמות השקעה כספית, כמות הכוכבים"...
אתה רציני? זהו נראית לך הגדרה לאיכות?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 342917
המשפט המלא הוא:

"כשאני דיברתי על "איכות" לא דיברתי על איכות במובן הקולנועי, אלא איכות מבחינת כמות השקעה כספית, כמות הכוכבים, וכך הלאה."

אם כוונתי עדיין לא ברורה, את/ה יכול/ה להחליף את המילה איכות במילה "רמה" - הכוונה שלי תשאר זהה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341022
"הסרטים ה"פופולאריים" הם אלו הפונים למכנה המשותף הנמוך ביותר".
למען הדיוק, הסרטים ה"פופולאריים" הם אלו ה*קובעים* את המכנה המשותף הנמוך ביותר.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340948
יש יותר סרטים אמריקאים מסרטים ישראלים, ולכן אם מישהו הולך לראות סרט, מבחינה הסתברותית יש יותר סיכוי שהוא יראה סרט אמריקאי.

דווקא יש לי הרושם שבשנים האחרונות אנשים הולכים לראות יותר מבעבר סרטים ישראלים בקולנוע.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339777
אני כבר לא מצליחה להשתעשע מזה. רק להיבעת.
צנזורה?! 339917
לפני שמציעים הצעות בנוסח חזרה לימי הביניים בעניין חילופי תרבות, צריך לשאול מה אפשר לעשות כדי לעודד את מה שזה לא יהיה שמדינה/חברה/מגזר רוצה לעודד לפני שמדכאים את כל מה שנכנס מבחוץ...

הפוך ממה שנטען לגבי תהליך דיכוי היצירה שמוביל זרם (או נחשול, תלוי מי אומר) התרבות האמריקאי המגובה במנגנון השיווק וההפצה של תאגידי הענק, בעיני שוק הקולנוע והמוסיקה, הפופולרית והפחות פופולרית, בארה"ב ומחוצה לה, פורח יותר ויותר בשנים האחרונות, בארץ לפחות (יותר נכון לומר- בתל אביב...). ככל שסרטי הוליווד (שלטעמי בהחלט הדרדרו באופן קשה בעשור האחרון בכל הנוגע לאיכויות אומנותיות) ומוסיקת MTV/גלגל"צ משתלטים על הערוצים המרכזיים, כך אני (ושוחרים אחרים) מגלה עוד ועוד יצירות וזרמים וסוגים שונים, שנראה שרק מתרבים והופכים זמינים יותר ויותר. למשל- רשת קולנוע "לב" שבהחלט לא ניתן לומר עליה שמיישרת קו עם תכתיבי האולפנים הגדולים שנראה שהולכת וצוברת פופולריות בקרב באי בתי הקולנוע (שוב, לפחות לפי ההתרשמות שלי).

ייתכן ואני חי בבועה תרבותית, או שהתהליכים שתארתי קורים על אף הפעילות הדורסנית של המגה-תאגידים, ולא בזכותם או במקביל להם, אבל בכל זאת אומר כי לטעמי אין להלין על ההיצע התרבותי הקיים כיום בשוק- הוא עצום לאין שיעור מבשנים קודמות.
טרויאלי 339933
איני מכיר כל כך את הפרטים, ואולי לא ברור לי כל כך החלק המעשי באמנה הזאת, אבל אם מדובר בהחלטה שמתקבלת באופן חופשי ודמוקרטי ע''י תושבי כל מדינה, איך לברור את החומר התרבותי שמגיע למדינתם מבחוץ, איני רואה בכך כל בעייה.
זה נכון, וחשוב להדגיש זאת שוב, כל עוד מדובר באמת ברצון הרוב בציבור של אותה מדינה.
טרויאלי 339942
תגובה 339797
טרויאלי 341972
האמת היא שאותי הטרידה השאלה של איך מבצעים החלטה של "יותר סרטים מקומיים", אפילו אם התקבלה ברוב דמוקרטי. הפתרון היחיד שחשבתי עליו שאינו כרוך במיסוי: לחייב את בתי הקולנוע שאחוז מסויים מההקרנות יהיה של סרטים מקומיים.
טרויאלי 341973
אחוז מסויים מההקרנות השבועיות, או אחוז מסויים מהסרטים שמוקרנים במהלך השנה בקולנוע?

ניחוש מה יקרה: הגישה הראשונה תגרום להקרנות של סרטים מול אולמות ריקים ותפגע ברווחיות של בתי הקולנוע, שכנראה יעלו את המחירים (כי אותו סרט ישראלי יוקרן שוב ושוב, גם אחרי שהקהל שלו ישאף לאפס, כי חייבים כל שבוע סרט ישראלי), והגישה השנייה תגרום לכך שייבאו לארץ פחות סרטים זרים והמגוון של הסרטים שניתן יהיה לראות בקולנוע יקטן (כי כל עוד אין קפיצה במספר הסרטים הישראליים שמיוצרים, הדרך לשמור על אחוז מסויים של סרטים ישראליים בכל השנה היא ייבוא קטן יותר של סרטים זרים). בשני המקרים אתה פוגע בצרכנים.
טרויאלי 342000
אני לא פוגע באף אחד; אני מתנגד לכל הכפייה התרבותית הזו. רק שאלתי את עצמי איך המדינות ה"אנטי-גלובליות" מתכננות להלחם בפופולריות של הוליווד, וזה המודל ההגיוני ביותר שמצאתי.
טרויאלי 342008
צודק. אתה לא פוגע, המודל והמדיניות ה''אנטי-גלובלית'' כן.
סיכום: רשימת מאכלות מותרים ואסורים 340306
מותר בשימוש:
1) יין צרפתי + כבד אווז מעונה בפיטום.
2) שווין קוטלט , בירה גרמנית מיט קרטופל סאלאט + כרס תואמת + גרעפצים חינניים.
3) ליטר וודקה רדבול ישראלית סוג ג' + קילו קפאין + סכין לאשה (ובתנאי שהוודקה לא זוקקה בשטחים הכבושים, שאז חל עליה דין ארעא דאמריקא ימ"ש).
4) כדורים תימניים המטוגנים בשמן משומש הקרויים "פלאפל"

אסור בשימוש:
כל ה-MERDE האנגלו סקסוני הלבן
סיכום: רשימת מאכלות מותרים ואסורים 340441
הייתי בצרפת לא מזמן, ולחלוטין לא ראיתי מאות מזללות ברחוב שמוכרות כבד אווז בלחמניה תוך שיווק אגרסיבי. גם שלטי ענק של ''שמפן ארדן'' לא נצפו.
סיכום: רשימת מאכלות מותרים ואסורים 340445
מי שהחל בשיווק אגרסיבי של מוצרי אלכוהול היו הצרפתים,בשנות ה50, עם פרסומות לדובונה . רק מה ,קוקה קולה היה יותר מוצלח.
כבד אווז זה רוע לב בלי אגרסיביות של שיווק.
סיכום: רשימת מאכלות מותרים ואסורים 340461
ואם כבר, אז הנה ססמת השיווק של דובונה
(כנראה שרבי נחמן מאומן לא המציא את הגמגום.)
סיכום: רשימת מאכלות מותרים ואסורים 340574
קוקה קולה היא גם לא משקה אלכוהולי, שמשווק ככזה שאפשר לצרוך בכל שעות היממה ובלי הקשרים חברתיים מסוימים. לכן הקישור שנעשה הוא של משקה מזיק פחות מאלכוהול.

וגם סדאם חוסיין זה רוע לב, אבל את סדאם חוסיין לא דוחפים לי בפנים ואומרים לי שזה ''קול'' להכניס אותו לגוף שלי.
סיכום: רשימת מאכלות מותרים ואסורים 340578
לפחות את ההערה השנייה שלך זה בדיוק מה שניסו לעשות במשך שנים :-) .

הטענה שלי היא משהו בנוסח שאמר פעם פרופ' הרסגור על התבטאותו של דה גול : חברים שלי אמרו לי (הרסגור) לא להעלב, כי מה שהוא אמר זה מה שהוא היה רוצה שהצרפתים יהיו, "אליטיסטים שתלטנים ובטוחים בעצמם".
צרפת רוצה להיות בריון כמו ארה"ב של אמריקה, עם מסורת של נצחונות כמו אנגליה. במציאות היא שולחת את חבורת הפושעים של הלגיון הצרפתי להרביץ לשיכור של השכונה מאפריקה (סליחה על האנלוגיה הוולגרית). ועל נצחונותיה המפוארים? נו, נגיד.
סיכום: רשימת מאכלות מותרים ואסורים 340730
סליחה מכובדי, אבל מה הקשר בין ההודעה שלך למה שמישהו בדיון הזה אמר?
סיכום: רשימת מאכלות מותרים ואסורים 340731
השאלה היא לא על נחמדותם או אי-נחמדותם של עמים. גם האוזבקים או הסנגלים או הפרויאנים או האנגלים היו שמחים לדחוף את המוצרים שלהם בכל חור. העניין הוא החדירה של מוצרים לא בריאים בעליל לרשימת המכולת היום-יומית, כאשר בעוד כוס משקה אלכוהולי כנראה מזיקה יותר מכוס קולה, מעטות המשפחות שמחזיקות במקרר אריזת שישיות של אבסינת'.
סיכום: רשימת מאכלות מותרים ואסורים 340740
אבל רק מהסיבה שטרם מצאתי אבסנט' האריזת שישיה.
סיכום: רשימת מאכלות מותרים ואסורים 340744
גם מהסיבה שאי אפשר למצוא אבסינת אמיתי בישראל, זה עם לענה.
(ואם קיים, הביאוהו לכאן).
סיכום: רשימת מאכלות מותרים ואסורים 340829
אני חושב שיש איסור על האמיתי עם הלענה בגלל שהוא גורם להזיות , בדיוק כמו המקורי מהציור של רנואר (רנואר? לא בטוח).
מישהו דרך אגב יודע להסביר את הטקס המוזר שבו מדליקים את האבסינת' לפני ששותים אותו?
סיכום: רשימת מאכלות מותרים ואסורים 340836
אופס. דגה צייר את האישה שותה אבסינת' ולא רנואר.
סיכום: רשימת מאכלות מותרים ואסורים 340862
אכן אדגר דגה.
סיכום: רשימת מאכלות מותרים ואסורים 340949
כמדומני זה הופך את זה לפחות מר ומגעיל.

אבסינת אמיתי דופק את המוח, ולכן כמדומני הוא נאסר לשיווק במדינות רבות.
סיכום: רשימת מאכלות מותרים ואסורים 340958
דופק את המוח זה מינוח מדעי ? את אולי מכירה מחקר על השפעות הט'ורגין על מערכת העצבים המרכזית (להבדיל מאלכוהול שסתם מוחק אותה) ?
סיכום: רשימת מאכלות מותרים ואסורים 340960
אני לא מכירה מחקרים. בין השאר מפני שמעולם לא חיפשתי.

דופק את המוח הכוונה שזה גורם הרבה יותר נזק מאלכוהול רגיל, וזה גרם ללא מעט מקרי מוות בקרב זונות, קבצנים, אמנים מתוסכלים ושאר אנשי שוליים במאה ה-‏19.
סיכום: רשימת מאכלות מותרים ואסורים 340957
אין איסור על ט'ורגין, החומר הפעיל באבסנט', לפחות לא בפקודת הסמים. האבסנט' שאני מחזיק הוא באמת יבוא אישי מחו''ל, אבל שמעתי שבמקומות של יודעי ח''ן בת''א מוכרים גם אותו (ניסיתי לברר איפה, קיבלתי תשובות מעורפלות, כאילו הקונים החלו לשתות עוד בטרם הגיעו הביתה).
סיכום: רשימת מאכלות מותרים ואסורים 340963
כמדומני האבסינת של ימינו לא מיוצר בדיוק מאותו חומר של האבסינת מהמאה ה-‏19.

זה שזה לא אסור בפקודת הסמים, לא אומר שזה לא ממכר/מזיק.
והנה כתבה בהארץ על סמים לא מוכרים (נכון ללפני כמה שנים), ממסטלים רצח ודופקים את הגוף, אבל חוקיים כי לא אסרו אותם. ואת הרשות למלחמה בסמים מעניין רק מה חוקי.

סיכום: רשימת מאכלות מותרים ואסורים 341088
כשביקרתי בצ'כיה הם התגאו בכך שהם מייצרים את האבסנט' בדיוק באותה צורה ושהם אחת משתי מדינות בהן המשקה עדיין חוקי (מה שהתגלה כלא נכון, יש עוד כמה שמתירות).

כל קשר בין פקודת הסמים לחומרים מזיקים הוא מקרי בהחלט, ההתיחסות שלי שם היתה רק לגבי החוקיות שלו.

חלק מהחומרים בכתבה מזיקים, חלק לא. בכלל העיתונות לא מהווה מקור טוב לאינפורמציה בנושא.
סיכום: רשימת מאכלות מותרים ואסורים 484652
הקטלניות של האבסינת בזמנים עברו נבעה מכמות מסוימת של עופרת שעורבבה, השד יודע איך, במשקה. השתיינים סבלו מהרעלת עופרת.
סיכום: רשימת מאכלות מותרים ואסורים 484806
היו מערבבים עופרת בלחם, על מנת שלחם שחור יראה לבן. אני יכולה לראות איך מכניסים עופרת גם לאבסינת.
סיכום: רשימת מאכלות מותרים ואסורים 484816
בטוח שהכוונה היא ללחם? לחם שאוכלים? באתרים אלקטרוניים מופיעה המילה "לחם", בהקשר של הלחמת חומרים.
סיכום: רשימת מאכלות מותרים ואסורים 484814
הצינורות במזקקות המשקאות האלכוהוליים היו עשויים עופרת, או שהכילו עופרת בשילוב חומרים אחרים, ומשקעים ממנה התערבבו עם המשקאות.
סיכום: רשימת מאכלות מותרים ואסורים 484833
נכון, נזכרתי בטענה שתושבי רומא התחפפו לרב בגלל צנרת העופרת שהובילה מי שתיה.
סיכום: רשימת מאכלות מותרים ואסורים 340831
נו בחייך. הפרנקים שאתה מכיר הם כנראה בני דת משה או דת מוחמד :-). נתוני צריכת היין בצרפת היו כ-‏60 ליטר לנפש לשנה (180 פחיות קולה) . הגרמנים שותים הרבה מעבר ל 100 ליטר בירה בשנה. אפילו אני לא שותה כל כך הרבה קולה בשנה.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים