צרות במגדל השן 2707
"שבע מידות רעות", מאיה ערד. הוצאת חרגול, 2006, 391 עמ'
לכל עולם מקצועי קודים פנימיים, תרבות ארגונית, כללי משחק והתנהגות; אך בסופו של דבר, בכל עולם כזה שוכנים בני אדם, על חולשותיהם, פחדיהם, ומרירותם הכמוסה. בספרה החדש, "שבע מידות רעות", מנתחת מאיה ערד באזמל מנתחים פסיכולוגי, את עולם האקדמיה ואת האנשים המכתתים רגליהם במסדרונותיו, וחושפת לעינינו, הקוראים, את תכונותיהם הבסיסיות ואת האופן בו תכונות אלה מובילות אותם בנבכי המחלקה, בחייהם האישיים והמקצועיים.

גם בספרה המחורז "מקום אחר ועיר זרה", שזכה לתשומת לב רבה בשל מבנהו הדומה למבנה "יבגני אונייגין" של פושקין, הפגינה ערד הבנה רבה לעולמן הפנימי של דמויות שונות ובחנה את האופן בו המפגש ביניהן מוליד אי הבנות. נראה לי שהשימוש בפרוזה, הפעם, הולם יותר את הדקות הפסיכולוגית של הסיפור; הפרוזה מאפשרת לערד להזמין את הקוראים למסע אל עולמן הפנימי של הדמויות בלי החציצה המלאכותית של צורת החריזה והמשקל (שהיו ראויות להערכה לכשעצמן, אך פגמו בהנאה מתוכן הסיפור).

במוקד הספר הנוכחי עומדת המחלקה להיסטוריה של המדע באוניברסיטת רדוודס (הבנויה, יש לשער, כבת דמותה הספרותית של סטנפורד, בה חיה ומלמדת ערד). במחלקה מתפנה משרה, וארבעה מועמדים מוזמנים לראיון עבודה: אלן מקנלי היסודי והדחיין, המתקשה לעמוד במטלות האקדמיות שלפניו; יואב עברון, מלא הביטחון העצמי, שאינו יכול להעלות בדעתו אדם מוכשר ממנו עצמו; לינדה מורנצ'ק, השקטה והעדינה, שאינה מיטיבה למכור את עצמה; ואנה־בל לי הפטפטנית, המתאמצת למצוא חן בעיני כל מי שהיא פוגשת ואגב כך מגלה חוסר טקט משווע. הארבעה מגיעים לבקר באוניברסיטה ומתארחים בבתיהם של מרצי המחלקה, שגם להם חולשות ו"באגים" משלהם. וכשחולשה פוגשת חולשה – מתרחשים בעולמן של הדמויות דברים מרעישים, מעציבים עד אין קץ ומצחיקים עד דמעות.

הזיוף כעבודה קבועה
הבחירה בעולם האקדמי כתפאורה לספר היא מושלמת. בעולם בו נתונים כולם, מישישי המחלקה שעל סף פרישה ועד אחרוני הדוקטורנטים, לשיפוט בלתי פוסק, מצויים כולם במצב של חוסר ביטחון ותחרות. לכל אחד מהגיבורים אסטרטגיה שונה להתמודד עם חוסר הביטחון שלו. יש מי שמתנהל בעולם כאילו הוא שייך לו; יש מי שמנופף בקורות חייו ועולב בזולתו; יש מי שסבור כי נחמדות ויחסי אנוש טובים יסללו את דרכו להצלחה.

הקשר ההדוק בין הצלחה מקצועית ותכונות אישיות מתהדק באקדמיה, בשל הקשר הישיר בין הערכה מקצועית לתכונות אישיות. החשש הגדול, להימצא טיפש/ה, לא מוכשר/ת, לא חרוץ/ה, מביא את גיבורי הספר למאמצים עילאיים להמציא את עצמם מחדש: להבריק ולהתבלט בעל פה ובכתב, לברוא את עצמם מחדש בקורות החיים שלהם כבעלי הישגים מרשימים, להיראות כ"אנשי העולם הגדול" בשיחות לא פורמליות, להקסים את כל שומעיהם בהרצאות לקבלת עבודה (job talks), לשאת חן בעיני ידידים ואויבים, ולהיתפס כ"אנשים חזקים" במחלקה בה הם עובדים. אחד האתגרים הגדולים שלהם הוא הגישור בין הזהות החיצונית הזו, שלשיפורה הם חותרים ומתאמצים ללא הרף, ובין החוסרים והפגמים הפנימיים, המתגלים – כבמעשה כישוף – דווקא מתוך מאמצי השיפור והייפוי הגדולים. הפחד הקיומי מפני החיסרון והחולשה חושף בפנינו, הקוראים, את הזיוף והרמייה שבשיפוט בני אדם על סמך הישגים אקדמיים בלבד, כמו גם את ההחמצה הגדולה שבאי הבנת בני האדם המקיפים אותנו, על המורכבות והסתירות הפנימיות שלהם.

העולם המתואר בספר מזכיר את הספרים המצוינים והמשעשעים של דיוויד לודג', שתיארו חיים אקדמיים באוניברסיטה אנגלית בעיר תעשייתית גשומה, וב"אוניברסיטת אופוריה" הקליפורנית. אלא שתמונת המצב המתוארת בו, ונכונה לימינו, קשה יותר: ריבוי התחרות על משרות אקדמיות, הגידול בכמות המשרות הזמניות ללא תקן, והעיסוק הבלתי פוסק בשאלת הגיוון הדמוגרפי בסגל ההוראה חושפים את הגיבורים במלוא חולשותיהם.

בין בהלה לנחמה
על כריכתו האחורית מתואר הספר כ"קומדיית מידות מודרנית", ואכן, חלק מסוד קסמו טמון בשנינה שבו, בלעג העדין בו בוחנת ערד את גיבורי הסיפור. תסכולו של אלן, היושב באפס מעשה ואינו מצליח להתרכז בעבודתו, מתבטא בזלילה בלתי פוסקת של עוגיות "אוריאו"; שחצנותו של יואב מתפוררת לאבק בנוכחות קולגה צעיר. אך בצד לעג זה, מטפלת ערד בגיבוריה בחמלה ובחיבה; היא מבינה לליבם ומכירה בכך שהחולשות בהן הם לוקים הן אנושיות וטבעיות. קרוב לוודאי שכל קורא בעל מודעות עצמית ימצא קצת מעצמו בכל אחת מהדמויות, ויוכל לצחוק להן ולהבין לליבן בעת ובעונה אחת.

אך יש בספר מימד נוסף. ריבוי נקודות המבט, האג'נדות של הגיבורים השונים וההתרחשויות האקראיות והבלתי־מובנות לכאורה מעניקות לקוראים הזדמנות להתבונן על תהליכים חברתיים־אנושיים כעל חוקי טבע כמעט. אירועים חברתיים בקנה מידה גדול – במקרה זה, איוש משרה נחשקת – אינם מוצגים כהחלטה רציונלית המצייתת לכללים הגיוניים, וגם לא כמהלך פוליטי מרושע ומפלה. תחת זאת, אנו רואים כי החלטות כבדות ומאורעות הרי גורל הם לא יותר מתצרף של לחצים, מצוקות אישיות, אמונות, אידיאולוגיות ותחושות בטן של אנשים רבים הפועלים זה בצד זה בעת ובעונה אחת.

יש בתמונת המצב האנושית והבוגרת הזו בהלה ונחמה כאחד. בהלה – כי אירועים הרי גורל אחרים, כמו החלטות פרלמנטריות בנושאי ביטחון ותקציב, אף הם אינם ניתנים להסבר מיידי ונובעים משילוב של אין ספור גורמים, שמרביתם אקראיים וקשה לצפות את אופן הצטרפותם לתמונה הכוללת; נחמה – משום שבהיעדרו של "הסבר־מטא" כזה להתרחשויות שבעולמנו, נצטרך להפסיק לקחת אותן כל כך ברצינות, ונוכל לצחוק קצת לעצמנו ולמכרינו, כמו ערד, בתמהיל אנושי של לעג וחמלה.
קישורים
שבע מידות רעות
מקום אחר ועיר זרה סקירת הספר באייל הקורא
פושקין
דיוויד לודג'
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "ספרים"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

אני רק שאלה 412352
תודה על הביקורת, אך לא הבנתי מספר דברים:

1. האם נהנית לקרוא את הספר (באמת!)?
2. האם הוא מהנה לקרוא כרומן, או רק למי שמצוי בעסקי האקדמיה?
אני רק במקרה 412382
ראיתי אתמול את הביקורת של אריאנה מלמד
והיא, מה לעשות, לא כ"כ מחזיקה מהספר הזה (שאותו לא קראתי).
אני רק במקרה 412552
תודה על הקישור, אסתי. אני, כמובן, לא מסכימה עם הביקורת של מלמד. נתחיל בתשובה הפשוטה (והסובייקטיבית): לא, הספר לא משעמם. אני קראתי אותו בנשימה עצורה.

מעבר לכך, האפיון של הדמויות, שמלמד ראתה כחד-מימדי, הוא בדיוק העניין כאן. ההתמקדות בדמויות לא כדמויות, אלא כדוגמאות לתכונות אנושיות, היא שהופכת את הספר ל"מעבדה האנושית" שהוא... כך שאני התפעלתי דווקא ממה שמלמד לא אהבה.

הייתי ממליצה בחום לקרוא, ולגבש את דעתכם בעצמכם.
אני רק במקרה 412788
מבקר קצת יותר רציני, כמו צור ארליך, מעתיר שבחים על הספר במהדורה המודפסת של ''מקור ראשון'' היום.
מי שמעדיף להסתמך על ביקורתה של המרירה הלזו - זב''שו.
אני רק שאלה 412546
הי, לונה!
כן, נהניתי ממנו הנאה גדולה. הוא הצחיק אותי, והעציב אותי, ונגע לליבי מאוד.
את השאלה השניה צריך, כנראה, לשאול מישהו שלא מצוי בעסקי האקדמיה... אבל כיוון שערד משתמשת באקדמיה כמעבדה להתנהגות אנושית בכלל, נראה לי שכל מי שבא במגע עם בני אדם יהנה ממנו.
לכל האלמונים יפי התואר 412680
אריאנה מלמד לא פה, ולכן אני אתנצל בינתיים בשמה על שלמרות שהיא /אשה/ שמנה מכוערת וממושקפת, היא מעזה לכתוב בקורות ספרים.

גברים שפותחים פה ומתבטאים הם הרי תמיד כוסונים. במיוחד בארץ הקודש, שבה כל הגברים דוגמנים בינלאומיים.

אם לא יום הכיפורים הממשמש ובא, הייתי מוסיפה פה עוד דבר או שניים. אבל אתם הבנתם כבר את הכיוון, נכון?

ולסיום- הדר, את יפה? כי אם לא- תיאלץ המערכת להסיר מפה את המאמר שלך !
[אני אישית לא מתיישבת לכתוב לפני הסתרקות והתאפרות כיאות, כמובן. לפני שנתיים עשיתי ניתוח לייזר להסרת משקפיים, ובאמת מאז הכתיבה השתפרה מאוד. עכשיו אני חוסכת להגדלת חזה. החוזה עם עם עובד כבר באופק].
לכל האלמונים יפי התואר 412695
אם יורשה לי להצטרף לביקורת שלך, אז אני אצטרף אליה. עלוב מאוד בעיני שלדיון לקח בערך שש תגובות להגיע לנושא המראה החיצוני של הסופרת‏1 והמבקרת. תיכף יעלו לדיון מכתב הסופרים ומקום מגוריה של מאיה ערד, ובכלל נהיה לטוקבקיסטים.

אני לא יכול עדיין לומר שום דבר על הספר (מסיבות שקל לנחש), אבל תודה להדר על הסקירה - עשית לי חשק.

[לקח לי זמן להבין מי הוא "עובד" ולמה את מקווה לחוזה איתו. העין נוטה לדלג על שתי מלים רצופות זהות; מסתובבות דוגמאות מפורסמות ברשת].

1 ג"נ: אנחנו מיודדים.
לכל האלמונים יפי התואר 413102
ועם כל זה, הביקורות של אריאנה מלמד באמת נשמעות מרירות. אני לא יודעת אם היא מרירה בגלל שהיא שמנה וממושקפת (דווקא מכוערת לא הייתי קוראת לה. לדעתי יש לה פנים יפות) או מסיבה אחרת. אני אפילו לא יודעת אם זו מרירות אמיתית, או סתם עניין של סגנון כתיבה. אבל הרבה פעמים אני קוראת אותה וזה נשמע כאילו היא כועסת על כל הכותבים בעולם שהעזו לחשוב, לכתוב וליצור, כי למה מי הם בכלל.
לכל האלמונים יפי התואר 413109
מצד שני, כשהיא כותבת ביקורת חיובית היא משתפכת ומהללת (ע''ע ביקורת על הספר המשותף של אתגר קרת ושירה גפן, שכמדומה הוא שני בחשיבותו רק לביאליק לילדים). כך שאולי נכון יותר לומר שהיא ''אבסולוטית'' וקיצונית בכתיבה שלה, לשני הכיוונים.
לכל האלמונים יפי התואר 413116
את הפנים שלה היא קיבלה בתורשה. גם את המשקפיים.
לעומת זאת, עניין המשקל הוא באחריותה האישית, ובמובן זה גופה הוא יצירה של אורח חייה ושל הבחירות שלה. אי לכך - מי שתחת ידיה יצאה יצירה כה גרוטסקית, איני מוכן לקבל את ביקורתה על יצירותיהם של אחרים.
לכל האלמונים יפי התואר 413119
גם משקל הוא במידה רבה עניין של תורשה.
וכמו שכבר נאמר כאן, אכן - עיתונאים ומבקרים גברים כולם נראים נפלא...
לכל האלמונים יפי התואר 413146
שטויות.
Nevertheless, people who feel that their genes have doomed them to a lifetime of obesity should take heart. As discussed in the next section, many people genetically predisposed to obesity do not become obese or manage to lose weight and keep it off.
מתוך
לכל האלמונים יפי התואר 413150
והקשר בין זה לבין כשרונם כמבקרים?
לכל האלמונים יפי התואר 413126
מה לגבי מבקר שחולה במחלה פסיכוסומטית (כמו אטופיק דרמטיטיס)?
מה לגבי מבקר שיש לו עששת חמורה בשיניו?
ומבקר שעבר ניתוח שלא עלה יפה?
ומבקר שנכשל בעבר בבחינת הבגרות שלו בגיאוגרפיה?

____
ברקת, מנסה להבין מאיפה הגיעו הטיעונים התמהוניים האלה, ועוד שנייה לפני יום כיפור.
לכל האלמונים יפי התואר 413127
המבקר האלמוני קיבל את המצרואיזם האווילי שלו בירושה.
לכל האלמונים יפי התואר 413128
''מצ'ואיזם''.
לכל האלמונים יפי התואר 413137
מה הקשר בין גיאוגרפיה לאסתטיקה?
לכל האלמונים יפי התואר 413158
אם מראה חיצוני הוא יצירה, גם מבחן בגרות הוא יצירה.
לכל האלמונים יפי התואר 413160
חוצמזה שפורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה...
לכל האלמונים יפי התואר 413404
אם מותר להציג קצת רב-תקופתיות לאלמוני,גופה היה נחשב כיצירה נהדרת עבור כמה ציירים שאני מכירה. האם האלמוני (טום קרוז)מאמין ששמן זה גרוטסקי?
זה מצחיק שאנשים שטופי-דעת במשמר המפרץ עד כדי לא להבין שכל השמנה שאינה מהווה סיכון בריאותי אין בה רע. הגוף שאינו של פמלה אנדרסון או בריטני אינו גרוטסקי. הוא טבעי. אימנו אותנו (כבר תקופה ארוכה) לחשוב שכולם נראים כמו בטלוויזיה ובפרסומות, ולא כך הוא, ואין בכך רע. שומן עשוי לסרבל קצת את התנועות, אבל מי שהיא מבקרת ספרותית ולא רקדנית בלט, למה שיפריע לה? (אני מסייגת כי מכירה כמה שמנות שרוקדות מצויין).
לכל האלמונים יפי התואר 413407
האמת היא שהיום נכנסים,בכל זאת, גם ללחץ בריאותי כבד מעניין ההשמנה. הרופאים בפרט.
לכל האלמונים יפי התואר 413428
לפי תמונתה, אין ספק שאצל הגברת מלמד הנכבדת (תרתי משמע) מדובר בעודף משקל שכן מהווה סיכון בריאותי. מדע הרפואה קושר בין עודף משקל לבין מחלות כמו סכרת, מחלות כלי דם (לב, כליות וכו') ואפילו סרטן. למעשה בארה"ב (והמצב בישראל מתקרב לזה), עודף המשקל הוא גורם המוות מס' 2, אחרי עישון (ואולי אפילו כבר מס' 1 לפי המגמה).
זה לא קשור ל"משמר המפרץ" אלא להגדרות רפואיות פשוטות של יחס משקל לגובה, ו/או אחוזי שומן.
דרך אגב, אני לא אתפלא אם יתברר שהגברת בחרה במודע להגיע למידות גוף כאלו, כהתרסה נגד "החברה הגברית הדכאנית" או שטויות פמיניסטיות כגון אלו שלעיל.
לכל האלמונים יפי התואר 413432
נו, ואיך היית מפרשת את השומן של אריק שרון?
_______________
ברקת, עדיין בשוק מהדיון הזה.
לכל האלמונים יפי התואר 413443
לי נראה שזהו אלמוני גבר.
לכל האלמונים יפי התואר 413469
בתקופה שזה היה רלבנטי, גרסתי שמי שלא מצליח להשתלט על הדחפים שלו, למרות שהוא יודע שזה מזיק לבריאותו, לא ראוי להיות מנהיג.
לכל האלמונים יפי התואר 413629
מה לגבי חובבי באנג'י, צניחה, צלילה, טיפוס הרים וכו'? פסולי מנהיגות כולם?
לכל האלמונים יפי התואר 413737
הנ''ל לא מזיקים לבריאות, אלא במקרה של תאונה, והסיכוי לתאונה בנסיעה ברכב גדול יותר.
לכל האלמונים יפי התואר 413786
לא נכון
לכל האלמונים יפי התואר 413812
דווקא כן נכון
לכל האלמונים יפי התואר 414068
תודה על הקישור. ועכשיו תגיד מה הטעות שלך.

רמז:
לשיטתך, מי שמרעיל את עצמו יש לו סיכוי של 1 ל-‏53250 למות...
לכל האלמונים יפי התואר 414360
מי שאוכל יותר מדי (או שותה אלכוהול, או מעשן) מרעיל את עצמו.
לכל האלמונים יפי התואר 414398
ואכן, מי שאוכל (או שותה אלכוהול, או מעשן) ימות.
לכל האלמונים יפי התואר 414399
אם כך, אני רץ להרעיל את עצמי (מה שיקטין את סיכויי למות פי 53250)
לכל האלמונים יפי התואר 414401
מחזיקים לך אצבעות.
לכל האלמונים יפי התואר 413906
טיפוס, באנג'י, צלילה וצניחה מעלים את הסיכוי שתמות בשנים הקרובות. רמת כולסטרול גבוהה מעלה את הסיכוי שתמות בשנים הקרובות. מה ההבדל?
לכל האלמונים יפי התואר 413986
ההבדל הוא שהכולסטרול מסוכן בערך פי 40 מטיפוס, באנג'י, צלילה וצניחה גם יחד.
לכל האלמונים יפי התואר 414161
1. כולנו אוכלים. לא כולנו צוללים, צונחים או קופצים באנג'י. המספרים שלך מתחשבים בכך?
2. מי שצונח פי-ארבעים יותר פעמים מהאדם הממוצע, סיכויו לההרג כך הוא כמו הסיכון של האדם הממוצע למות ממחלה קשורת השמנה. האם חובב הצניחה הזה הוא פסול מנהיגות מבחינתך בגלל התחביב הזה? כדי לחדד - אנחנו מדברים על אישיותו, לא על סיכוייו לנפוח נשמתו בתפקיד, אז נגיד שהוא מפסיק לצנוח עד תום הקדנציה.
לכל האלמונים יפי התואר 414163
מה שיותר מעניין הוא הסיכון שנוטל על עצמו מי שמגיב באייל פי 40 מהאדם הממוצע.
לכל האלמונים יפי התואר 414164
האדם הממוצע מגיב באייל פחות מ-‏1/40 פעמים בכל חייו. כל מי שאי-פעם הגיב כאן, מגיב לפחות פי 40 יותר מהאדם הממוצע.
לכל האלמונים יפי התואר 414167
אבל טרם ענית לי מה הסיכון.
לכל האלמונים יפי התואר 414173
מה אתה מנסה להגיד?
לכל האלמונים יפי התואר 414364
1. לא כולנו אוכלים יותר מדי (כמו שלא כל מי שקופץ באנג'י או צולל עושה כן מבלי לבדוק את אמצעי הבטיחות)
2. ספורט אתגרי - בהיותו ספורט - מקטין את הסיכוי ללקות במחלות לב וכלי דם, כך שזה מתקזז.
3. ספורט אתגרי - כשנוקטים באמצעי הזהירות - אינו מסוכן.
לשאלתך - כן הייתי פוסל ממנהיגות מי שהוכיח בעברו התנהגות פזיזה או לא מוסרית - למשל נהג ברשלנות וגרם למותם של בני אדם, הטריד מינית נשים כפיפות, או היה מכור לאלכוהול/ניקוטין.
לכל האלמונים יפי התואר 414390
1. צלילה וטיפוס הרים הם מסוכנים, גם אם מקפידים על אמצעי הבטיחות. זה חלק מההנאה.
2. לניקוטין יש השפעה חיובית גם כן, למשל לסכיזופרנים. אז עישון הוא פתאום חכם? לא, כי אפשר להנות מניקוטין גם בצורות אחרות.
3. לא נכון. לדעת שנקטת בכל אמצעי הזהירות אפשר רק בדיעבד. רק אחרי שנחתת אתה יודע שהבדיקות של המצנח, של הכלים שבדקו את המצנח, ושל הכלים שבדקו את הכלים שבדקו את המצנח, היו בסדר.

התנהגות לא מוסרית לא רלוונטית, אני לא אקבל השמנה כהתנהגות בלתי מוסרית.

התמכרות לאלכוהול - בסדר. אבל לניקוטין? אפשר להתמכר מעישון פאסיבי, וזה לא סם שמשפיע לרעה על התפקוד השכלי שלך כל עוד אתה לא בגמילה. אני רואה את עצמי סולח למומעמד להנהגה על טעויות-עבר חמורות בהרבה.
לכל האלמונים יפי התואר 414412
אתה יודע מה? אני אסייג את סלידתי מהתמכרות לניקוטין.
אני אסלח למנהיג מעל גיל 40, שהתמכר לניקוטין בתקופה שעוד לא הכירו את נזקיו, ושצריכת ניקוטין היתה מנהג מקובל ונפוץ.
לכל האלמונים יפי התואר 414414
מה לגבי שוקולד? האם תקבל את מקס ברנר כשר הביטחון למשל?
לכל האלמונים יפי התואר 414413
"סריקת מוח הוכיחה: התמכרות לאוכל היא כמו לסמים"
לכל האלמונים יפי התואר 414494
סריקת האייל הוכיחה: אמרו את זה קודם תגובה 413823
לפניי, זה לא משנה. 414564
עברי קשר לעברית
414866
1. יש הרבה דברים מאד מהנים בצלילה, אבל מעולם לא ראיתי את ה"סכנה" כאיזשהו גורם שמשפיע על מידת ההנאה שלי. להפך.
414867
צ"ל "גורם ש*מגביר* את מידת ההנאה שלי", כמובן.
414868
אני מסכים שהסכנה כחלק מההנאה התאימה לצלילה הרבה פחות מלטיפוס הרים, צניחה, נסיעה מהירה על רולרבליידס ושאר ענפי הספורט האתגרי.
לכל האלמונים יפי התואר 414957
לעישון יש השפעה רעה מאוד על הבריאות.
אי לכך, מי שמעשן, נוהג בחוסר אחריות, לוקה בחוסר ראייה לטווח רחוק לטובת הנאות הרגע, ולכן אינו ראוי להנהגה.
לכל האלמונים יפי התואר 414975
היית אומר את זה גם אם היית מסכים שהעישון מספק הנאה, לא רק מרגיע את הרגשת הצורך?
לכל האלמונים יפי התואר 415140
א. הנאה רגעית אולי, אבל על חשבון הטווח הרחוק - תכונה שלילית מאוד אצל מנהיג
ב. הנאה אישית, אבל על חשבון הסובבים אותו - גם כן תכונה שלילית מאוד אצל מנהיג
לכל האלמונים יפי התואר 415144
אני יכול לדמיין את עצמי מספיק נהנה ממשהו, בכדי לבחור, בצורה רציונלית לגמרי, להנות ממנו 60 שנים ואז למות, על פני לחיות 70 שנים בלעדיו.
לכל האלמונים יפי התואר 415159
לא מדובר רק על קיצור אורך החיים אלא על ירידה משמעותית באיכותם.
לכל האלמונים יפי התואר 415180
עישון הוא לא ההנאה היחידה שנשארת למעשנים, ואם הם לא היו פעילים ספורטיבית ממילא, לא צפויה ירידה משמעותית באיכות חייהם בעשרים השנים הראשונות.
לכל האלמונים יפי התואר 415224
אצל בן אדם פרטי - זו בעיה שלו.
אצל מי שמתיימר להיות מנהיג - זו חולשת אופי גדולה.
לכל האלמונים יפי התואר 415248
לא הבנתי.
דרך אגב, ''מנהיג'' היא המילה השנואה עליי ביותר. אני לא רוצה להגן על אף אחד ''שמתיימר להיות מנהיג''. אם אנחנו ממשיכים, בוא נדבר על ''מנהל'', אחד שגישתו היא ''החלטנו לבחור מישהו שינווט, כי אנחנו מוכנים למשוך בכיוון פחות מאידיאלי, ובלבד שנמשוך כולנו באותו הכיוון. היום זה אני. באופן טבעי, אני מעריך את דעתי שלי יותר מאת שלך, אבל אתה לא צריך להסכים שאני חכם ממך בכדי להקשיב לי. אתה רק צריך להסכים שדעתי לא מופרכת לגמרי, ושהתפשרות עליה עדיפה על אנארכיה.''
לכל האלמונים יפי התואר 415261
דוקא בתיאוריה של המינהל מדובר יותר ויותר על תכונה שנקראת מנהיגות. פעם חשבו שניתן לילמוד ניהול; היום הדעה היא שלניהול ברמה גבוהה במיוחד של מסגרות גדולות דרושה למנהל תכונה של מנהיגות.
לכל האלמונים יפי התואר 415264
תמיד יש רק דעה אחת?
לכל האלמונים יפי התואר 415268
בודאי שלא. כוונתי היתה שיותר ויותר מגיעים למסקנה שמנהל טוב הוא לא רק ידע אלא גם תכונה; או שיש אותה או שאין. אני יכול לתת דוגמא מהעיסוק שעסקתי בו עד לפני 12 שנים- הוראה. מורה טוב יש בו בהכרח גם תכונה של מנהיגות; בלעדי התכונה הזאת, הוא יוכל להיות במאמץ רב רק מורה בינוני.
לכל האלמונים יפי התואר 415287
זה לא "מנהיגות", זה "כריזמה", וגם את זה לא צריך בשביל להיות מנהל או מורה מצליח, אלא אם אתה במצב הבלתי-אפשרי של 1. צריך להעביר חומר למי שאינם מעוניינים/מסוגלים להקשיב, או 2. מתפקידך לתת הוראות לאנשים שרוצים בכשלונך, בכדי לרשת את מקומך, במסגרת שבה אין לך כוח להפוך חבלה שכזאת מלמטה לבלתי כדאית. וגם בשני המצבים האלו, הכריזמה לא תציל אותך.
לכל האלמונים יפי התואר 415510
אני מבין שאתה כותב את זה מניסיונך העשיר כמורה. סעיף 1 שלך מראה שאו שלא היית מורה או שהיית מורה גרוע. כל חומר -אבל ממש כל חומר, יכול להיות מעניין. ההקשבה ועניין התלמידים קשורים במורה, אם אינך יודע את זה אז כדאי שתדע. מורה טוב יכול לעורר עניין גם במקצועות שנחשבים למשעממים.
לכל האלמונים יפי התואר 415544
נראה לי שסעיף 1 נשען דווקא על ניסיונו הטרי כתלמיד.
לכל האלמונים יפי התואר 415851
היית במקרה מורה להבנת הנקרא?
לכל האלמונים יפי התואר 415885
הייתי. באותו בית ספר בו אתה לימדת פישוט מורכבויות.
לכל האלמונים יפי התואר 416245
בדיחה דלוחה ואנגרית הצידה, התכוונתי ברצינות להגיד שאין מספיק קשר בין תגובה 415287 ו-תגובה 415510
לכל האלמונים יפי התואר 413445
מאוד נראה לי שכן. מעשנים לא נחשבים גרוטסקים ומגעילים, אף שהם בהחלט עלולים להסריח, ואף שהם מצויים בסיכון בריאותי לא פחות חמור, ואפשר אף חמור יותר. נראה לי שלא בהכרח יש הישק בין מה שנחשב אסטתי בתקופה מסוימת לבין מה שנחשב בריא. החל מבלדונה בעיניים בתקופת הרנסנס וכלה בהרואין-שיק. לא נוח לאנשים להודות בכך, אבל אידאל היופי (והכיעור) שלהם הוא לא באמת שלהם.
לכל האלמונים יפי התואר 413458
מה זה בלדונה בעינים?
לכל האלמונים יפי התואר 413460
הצמח אטרופה בלדונה, מקור טבעי לאטרופין. אם מטפטפים ממנו לעיניים, האישונים מתרחבים.
לכל האלמונים יפי התואר 413462
תודה.:)
לכל האלמונים יפי התואר 413633
עישון הוא לא דוגמה טובה, כי הוא כמעט בלתי נראה בהשוואה להשמנה. במקרים הקיצוניים שבהם הוא מובחן, הוא אף פעם לא נחשב ליפה - שיניים צהובות? נדמה לי שהדחיה אוניברסלית. לא רלוונטי שפעולת העישון עצמה לא מגעילה את הצופה (הצופה הרחוק, שלא הותנה עדיין לגבי עישון ולכן לא נדחה ממנו בגלל שזה מזכיר לו את סרטן הריאות של סבא). גם פעולת האכילה עצמה לא מגעילה.

דוגמאות טובות - מחוכים (לא אלו של היום, שהדוקים פחות מצעיף). הנעליים להקטנת כפות הרגליים מסין (נדמה לי). [מה עוד?]
לכל האלמונים יפי התואר 413735
בעיני לפחות, מעשנים הם הרבה יותר גרוטסקים ומגעילים מאשר אכלני-יתר.
לכל האלמונים יפי התואר 413459
תתפלא, יקירי, תתפלא. לא בחירה ולא התרסה. גב' מלמד מסתדרת מצוין עם החברה הגברית הדכאנית.
איך "לשלוף הודעה [היישר] מהתחת"? 413627
בימינו יותר מבעבר, אנשים מקשרים בין התקף הלב לבין אורח החיים הפסיבי של המנוח. מעניין אם מי שאספו את המידע שאליו קישרת דאגו להתחשב בזה. במחשבה שניה, ''מעניין'' כנראה לא הייתה המילה הנכונה. תזכורת לעצמי - למצוא דרך תמציתית להגיד, ''המחשבה הזאת חלפה בראשי בזמן שקראתי את הודעתך, והתחשק לי להציק לשאר הקוראים איתה, בכדי להראות כחכם, לפחות בפני עצמי. אני לא באמת מתכוון להכנס לדיון, בשלב זה, לא מהצד שלך ולא מהצד השני. אל תרגיש מחויב לתור אחרי הנתונים הרלוונטיים. אם זה באמת היה 'מעניין' אותי, הייתי מוצא אותם בעצמי, וטורח לכתוב את התגובה הנוכחית אך ורק אם, בעקבותיהם, היה לי דבר מהותי וחדש להגיד על הסוגיה.''
לכל האלמונים יפי התואר 413823
כמה קל לזלזל בחולשותיהם של אחרים.

הפרעות אכילה אינן איזה מטרד קטן שאפשר להתגבר עליו בקלות. אני לא יודע בקשר אליך, אבל אם אני הייתי צריך להסתובב בהרגשת רעב תמידית, ללא ספק הייתי משמין.

(דגדגן:
...the scientists have identified brain circuits that motivate the desire to overeat in the obese – the same circuits that cause addicted individuals to crave drugs.)

חוץ מזה, אני לא סובל את הגב' מלמד - משהו שהיא כתבה פעם אבל אני לא זוכר מה הוא היה.
לכל האלמונים יפי התואר 413839
אם אתה כבר משווה התמכרות לאוכל להתמכרות לסמים - האם היית מכבד את דעתה של מבקרת ספרות הידועה כמכורה להרואין?
the 9% solution 413842
האם היית מכבד את דעתו של בלש ידוע המשתמש בקוקאין?
the 9% solution 413845
אתה מתכוון לאופיום
the 7% solution 413851
לא. אבל טעיתי בריכוז.
the 7% solution 413865
נניח לרגע בצד את העובדה שמדובר בדמות פיקטיבית, הרי רק לאחר שהוא נפטר מההתמכרות (שגרמה לו להזיות קשות על מוריארטי) הוא הצליח לחזור ולתפקד.
גם לגב' מלמד יש עוד תקוה. ואולי אם היא תפסיק לשנוא את עצמה, היא גם תפסיק להיות מרירה כל כך.
the 7% solution 413868
"הזיות קשות על מוריארטי"? סלח לי, אתה חי בסרט.
the 7% solution 413872
לא בסרט, בספר
the 7% solution 413873
גם סרט ( קרא את הערך עד תומו) ומכיוון שזה מצלצל יותר טוב בחרתי את האפשרות הזאת.
the 7% solution 413876
לפי זה, גם התנ"ך הוא סרט.
the 7% solution 413879
אבל זה שכתב את הספר לא כתב גם את התסריט.
the 7% solution 413881
ודויל כן?
the 7% solution 413970
מאייר. ריכוז, ריכוז.
the 7% solution 413869
מעניין מה היא עשתה לך שאתה שונא אותה כל כך.
the 7% solution 413870
נראה לי שהיא גנבה לו ארטיק.
the 7% solution 413871
לא סביר. אם כבר וודקה.
the 7% solution 413908
לא נראה לי שהוא ידע אי-פעם מחסור בוודקה. (על מי אנחנו מדברים?)
the 7% solution 413917
גניבת וודקה לא בהכרח גורמת לנגזל למחסור בתחום זה.
the 7% solution 413903
זה לא ברור? מן הסתם כתבה ביקורת שלילית, או בכלל סירבה לכתוב ביקורת, על איזה פמפלט שהוא ובן דוד שלו הוציאו.
the 7% solution 413915
כן, האפשרות השנייה משכנעת בהחלט. כלומר, אפילו לא סירוב, פשוט התעלמות טוטלית.
the 7% solution 413987
כתבה ביקורת לא עניינית על סופרת שאני מעריך.
לכל האלמונים יפי התואר 415226
אני לא יודע אם זה מועיל לך במשהו, כי אתה לא יודע כיצד אני נראה וממילא לא מה ערכה של הביקורת שלי. אבל גם בעיניי הספר של ארד הוא רדוד ומשעמם. האקדמאים בספר כלל לא מעוניינים ברעיונות אלא רק בשיקולים של כבוד וכסף, וכך היא מחמיצה את האפשרות ליצור אמירה מעניינת על הקשר בין המידות הרעות, תפיסת העולם והעולם שבו חיים האקדמאים. מה שנשאר הוא מעין טלנובלה מייגעת שבמקרה מתרחשת באוניברסיטה.
אנה-בל לי? 412700
אני תוהה אם גם שאר השמות הם סימבוליים, אבל פספסתי את הרמיזה שבהם, או שהדמות הזאת זכתה לשם מיוחד?
And this maiden she lived with no other thought
Than to love and be loved by me.
אנה-בל לי? 412752
יש עוד כמה, אבל אני בטוחה שהחמצתי חלק מהם. מה שקפץ לי לראש היה הצירוף המשעשע ''דאג פישר'' לאשמאי זקן.
במקרה נתקלתי בזה 413161
http://www.bullypulpitgames.com/games/index.php?game...

The Shab-al-Hiri Roach

Overview:

The Shab-al-Hiri Roach is a dark comedy of manners, lampooning academia and asking players to answer a difficult question - are you willing to swallow a soul-eating telepathic insect bent on destroying human civilization?

No?

Even if it will get you tenure?
מלחמת קישורים! 413164
מלחמת קישורים! 413434
תודה על הקישור להופעה הנפלאה של עירד יבנה. מענין אם הסופרת ראתה את הוידאו כשכתבה את הספר - שימו לב למשל לשימוש במלה ''פרוקרסטינציה'' בהופעה וגם בספר.
מלחמת קישורים! 413435
נועה, שימי לב גם לכך שעילאי בהט משיג מאוניברסיטת "רדוודס" תנאים מופלגים בזכות העובדה שיש לו משרה ב... MIT
מלחמת קישורים! 413436
המקום היחידי שנתקלתי עד היום במילה הזאת זה הספר הפיקטיבי בשם זה שכתב כביכול ט. ס. גארפ (Procrastination by T.S. Garp).
(הספר הזה מזכיר ספר אמיתי של ג'ון אירווינג בשם Setting free the Bears)
מלחמת קישורים! 413439
מלחמת קישורים! 413440
עוד ספר עם דובים של אירווינג, נוסף לשניים שאני מכירה? מה יש לו מדובים? (שואלת ברצינות).
מלחמת קישורים! 413455
דובים, וינה ואגרוף (שהפך לסקווש הספרים האחרונים. כנראה שהוא מזדקן). לא שמת לב עד עכשיו?
בדיוק כמו ילדים בני חמש שקורה להם משהו רע אצל אוסטר, וגיבורים שהם תמיד בני 11 אצל קינג.
מלחמת קישורים! 413456
בגלל ששמתי לב הפסקתי לקרוא אותו.
מלחמת קישורים! 413496
יש לאירווינג שני ספרים וסיפור קצר עם דובים, מתוך סך של 11 רומאנים. זה לא נראה לי משהו אובססיבי מדי, בעיקר שהתפקיד של הדובים בספר הוא שונה מאוד בכל אחד מהם.
הספר "Setting free the bears" (אין לי מושג אם הוא תורגם לעברית) הוא הראשון שלו (1968) ובעיני, הוא אחד מהטובים ביותר שלו. הוא מתרחש כולו באוסטריה וביגוסלביה בשתי תקופות זמן - 1967 ו1942-6. לדובים אין בו חלק פעיל.
הדב הבא הוא דונה בסיפור הקצר "The Pension Grilparzer" שמופיע כסיפור הראשון של גארפ (וכן בספר "Trying to Save Piggy Sneed") והאחרון הוא הדובה סוזי ב "The Hotel New Hampshire".
דרך אגב, גם האבקות לא מופיעה בכל הספרים שלו (למיטב זכרוני רק בגארפ, "The Hotel New Hampshire" ו"The 158-Pound Marriage" - שלושה מ11). וינה מופיעה הכי הרבה וגם היא רק בחמישה הראשונים.
אני עדיין קורא אותו, פשוט כי אני נהנה מהשפה שלו ומהיכולת המדהימה שלו לספר סיפור (אני צריך לקנות ולקרוא את "Until I Find You").
מלחמת קישורים! 413500
האבקות יש גם באוון מיני, או שאני מתבלבל עם כדורסל?
מלחמת קישורים! 413502
אכן כדורסל. לא זכורה לי שם האבקות.
מלחמת קישורים! 413601
תודה על הפירוט. את גארפ אהבתי כמו את כולם, והמשכתי איתו (דרך מלון ניו המפשייר), עד שנתקעתי ב-‏50 העמודים הראשונים של אוון מיני (באנגלית אומנם), כשפשוט לא הבנתי מה האיש הזה רוצה מחיי.

וכך, בתיאור המצב הכל-אמריקני עם מוטיבים נוצריים, אני מעדיפה דולי פנינים נשכחים כמו נתנאל וסט (גברת לב בודד)‏1 או ג'ון צ'יבר (עץ התפוחים).

1 תגובה 54438
כמעט התבלבלתי וכתבתי נתנאל הות'ורן.
מלחמת קישורים! 413626
הספר על אוון מיני הוא (בעיני) מאוד ביקורתי כלפי הקתולים והקתוליות ועקב כך הוא כולל מוטיבים קתולים רבים - אוון מיני הוא מעין ישו מודרני, ואני לא אפרט מחשש לספויילרים. באופן אישי מאוד אהבתי את הספר וקשה לי להאמין שניתן לתרגם אותו לעברית בצורה טובה.
באופן כללי, הספרים המוקדמים יותר של אירווינג הם היותר קלים (ויותר קצרים בד"כ, למעט "The fourth Hand" שהוא גם קליל וגם קצר). אני ממליץ על כל השלושה שקדמו לגארפ. הספר היחיד שלא ממש נהנתי ממנו הוא "A Widow for one Year". כאמור, את האחרון שלו ("Until I find you") לא קראתי.
סתם אנקדוטה, בעקבות הסרט "העולם ע"פ גארפ" פיתחתי תעוב עמוק כלפי רובין וויליאמס ואני משתדל להמנע מסרטים בכיכובו. לעומת זה הסרט "מלון ניו-המפשייר" הוא סרט נהדר.
מלחמת קישורים! 413654
זהו, שתיארתי לעצמי שאוון מיני (ילד קטן מכפי גילו, ג'ינג'י ומעצבן, נכון?) הוא מעין ישו מודרני, וזה בלי לקרוא אפילו עשירית העלילה.

נו טוב.
מלחמת קישורים! 413678
ודאי שמלון ניו המפשייר הוא סרט נהדר. וקינסקי בהחלט לא מזיקה לו...
מלחמת קישורים! 413687
אני בעיקר התרשמתי דוקא מג'ודי פוסטר, אבל זו שאלה של טעם.
מלחמת קישורים! 413695
כנראה. קשה לי להבין איך אפשר להעדיף את פוסטר על קינסקי המדהימה.
מלחמת קישורים! 413589
את תגובה 356145 לא קראת?
מלחמת קישורים! 413620
את התגובה קראתי, את הקישור לא.
מלחמת קישורים! 413624
כרגיל דחית את זה, מה?
מלחמת קישורים! 413637
הוא התכוון לדחות את זה, אך שכח.
מלחמת קישורים! 413688
משהו כזה.
את רוב התגובות (והמאמרים) באייל אני קורא מהעבודה ואני לא יכול להרשות לעצמי לקרוא גם את הקישורים. לפעמים אני מרפרף, לפעמים אפילו זה לא.
מלחמת קישורים! 414335
"מלכוד 22" מכיר?

From General Peckem's office on the mainland came prolix bulletins each day headed by such cheery homilies as 'Procrastination is the Thief of Time' and 'Cleanliness is Next to Godliness.'

General Peckem's communications about cleanliness and procrastination made Major Major feel like a filthy procrastinator, and he always got those out of the way as quickly as he could.
מלחמת קישורים! 414430
לא קראתי את המקור.
זה היה קרוב 417058
התכנון של הבית שלי כלל חצר מונמכת בשטח של 4X5 מטרים בערך שבצדה האחד קיר הבית שכולל את חלונות המרתף והממ"ד, בצד ממול יש קיר בטון גבוה שגובל את המגרש שלי, צד אחד גובל בקיר התמך של החניה והצד האחורי מסתיים במסלעה שמעליה שאר החצר בגובה המקורי של המגרש. חצר כזאת דורשת סידורי ניקוז מיוחדים ולכן במרכזה יש בור בעומק של כ-‏3 מטרים מדופן מהצדדים בטבעות בטון, אך ללא קרקעית יצוקה. הבור הזה אמור לקלוט את מי הגשמים מהחצר ולאפשר להם לחלחל לאדמה מתחת לגובה הרצפה של המרתף ועל מנת למנוע הצפה במקרה של גשם חזק במיוחד הייתי צריך לשים משאבה בקרקעית הבור עם צינור שיוציא את המים החוצה.
כמובן שכל הקיץ הקפדתי לציין לעצמי שעד החורף צריך להתקין משאבה אבל רק לפני שבועיים קניתי משאבה וצינור תוך כוונה אמיתית להתקין אותה מתישהו. התחזית לסופ"ש האחרון המריצה אותי לעשות את זה ביום שישי בצהרים וזה היה באמת בזמן הנכון, כי עוד באותו ערב התנפל עלינו שבר ענן שהציף את החצר ואלמלא המשאבה זה היה יכול להיות ממש רע.
זה היה קרוב 417067
אתה דחיין?
זה היה קרוב 417075
התשובה בעוד שבועיים, אם עדיין תצטרך אותה אז.
זה היה קרוב 417074
למה הניקוז של החצר לא מחובר לניקוז הכללי של הבית? לאן בכלל שולחת המשאבה את המים כרגע?
זה היה קרוב 417128
א. אסור לחבר ניקוז מי גשם לביוב.
ב. הביוב של הבית יותר גבוה מהחצר השקועה.

המשאבה מוציאה את המים לחניה וממנה הם זורמים מתחת לשער אל הרחוב.
מלחמת קישורים! 413438
ואם בפרוקרסטינציה עסקינן

האייל האלמוני, באיחור של חצי שנה בהגשת התזה.
מלחמת קישורים! 414097
זה באמת מעניין, אם כי לא הייתי נתלית דווקא במילה "פרוקרסטינציה". במהלך הלימודים שלי היינו חשופים לסדנאות אינסופיות (ומועילות, במידת מה) על how to beat procrastination, כך שהמילה הופכת לחלק מאוצר המילים היומיומי שלך (בניגוד ל"דחיינות", למשל).
מלחמת קישורים! 413441
אם כך, תועלה נא באוב גם "הממלכה הפנימית" - דיון 2041 .
כבר לא כיף לקרוא פה 414152
בעצם כל מה שהיה פעם אפשרי בשיח באינטרנט הפך לחסר טעם , כי מה הטעם להתמודד עם טענה גופנית של מישהו מתוסכל , הרי מי שבוחר להתמודד נגד טיעון בהתיחסות לגופו ''הפיזי'' של הטוען באמת לא שווה דיון במקום זה ראו את הדיון שהתפתח פה .

משהו בתקופה שלנו מביך , כאילו נגזר שלא נוכל לעסוק בדברים בפני עצמם בלי להתפלש בזבל.
כבר לא כיף לקרוא פה? 414587
עסקו בדיון הזה בכל מיני דברים, מכל מיני נקודות מבט.

כל אחד בוחר במה להתפלש.
ספר רע 415243
אני מוכרחה לציין כי הספר שבע מידות רעות פשוט ספר רע.
חייבים להזהיר את כל אותם אנשים שעדיין לא קראו את הספר שעדיף להם לבלות את זמנם היקר מול הטלויזיה (אפילו ערוץ 1) מאשר לקרוא את הספר.
הכתיבה שלו מזכירה את מעריב לנוער. או בעצם כל עתון מעריב אחר. מעציב עד אין קץ? מצחיק עד דמעות? ממש לא. צהובון מעורר אימה על העולם האקדמיה העגום. ממלכת הבינוניות והספר שמנסה ללעוג לה הוא ממש אותו תוצר בינוני וקטן של אותה הממלכה.
עשו לעצמכם טובה ותקראו את ספריה המחורזים של מאיה, ועל תגעו בשבע מידות רעות.
יופי של ספר 419254
סיימתי אותו ממש עכשיו, ומאוד נהניתי מהקריאה.

לגבי התרבות הארגונית, והאופן הבלתי-רציונלי של קבלת ההחלטות לגבי מועמדים לעבודה - הספר קובע "חוק פרקינסון" משלו, המיוחסים למרצה מיתולוגית בשם ליילה: "מי שייבחר בסוף (למשרת פרופסור) הוא המועמד הבלתי-צפוי ביותר". חוק נגזר הוא, ש"לעולם יבחרו את המועמד המתאים פחות" (ואכן כל המזימות להצבת מועמדים וקבלתן, נכשלות ומכשילות את התוכניות האישיות של מי שרקח אותן).

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים