אדם פותר פאזל 3083
ז'ורז' פרק: החיים הוראות שימוש, תרגם מצרפתית: עידו בסוק, אחרית דבר למהדורה העברית: ברנאר מאניה, הערות לתרגום: עידו בסוק ושרון רוטברד, הוצאת בבל 2005, 773 עמ'. החיים כאוסף של פאזלים עמוסי טריוויה שהזמן החולף מסבך ומוחק עד שהם הופכים לבלתי ניתנים לפתרון.

''החיים הוראות שימוש'' - עטיפת הספר
אחת החוויות הקשות שאדם מן היישוב נתקל בהן מעת לעת מתרחשת בחדרי המתנה של רופאים. לעתים מתמשכת ההמתנה דקות ארוכות. לאחר התבוננות בממתינים האחרים, בתמונות שעל הקיר ובקליפ תורני בערוץ 24, נאלץ הממתין חסר המעש לפנות לסל כתבי העת. בסל מונחות חוברות ותיקות של "לאשה" בצד גליונות חדשים של בטאון האגודה הדנטלית (או הגינקולוגית) הישראלית. התשבצים בשבועוני "לאשה" כבר פתורים חלקית בדרך כלל, והתמונות האטרקטיביות של דוגמניות בפריחה אביבית בגליונות הישנים נתלשו זה מכבר לצרכים אישיים של מטופלים, כך שנותר רק להתעמק בתמונות תקריב צבעוניות של ניתוחי חניכיים או דלקות אדמדמות בירחונים הרפואיים.

טיפול שיניים מקיף ורב שבועי עם מסמרי טיטניום והברגות פלטינה ("יחזיק לפחות ארבע שנים, אם לא יותר") איפשר לי להתכונן מראש להמתנות הצפויות, ששובצו במרווחים נאים של שבוע עד עשרה ימים זה מזה. הפעם החלטתי לא ליפול בפח סל כתבי העת, או גרוע מזה, הקליפים של ערוץ 24, ולהכין חומר קריאה ראוי שיהיה בעל היקף ועניין מתאימים לצרכים. איתרע מזלי ובזמן סריקת המדפים בחנות הספרים נפלה עיני על הספר עב הכרס החיים הוראות שימוש. דפדוף קצר בספר שכנע אותי שמצאתי את בן הלווייה האידיאלי לצרכיי. אמנם, כך התברר לי בדיעבד, מבחינת הוראות השימוש בסוגיית טיפולי השיניים כשלעצמה הספר מאכזב. טיפולי שורש, עקירות והשתלות אינם מוזכרים בו, אבל מלבדם יש בו כמעט הכל: מטפטים ועד מנג'טים, ממרתפים אפלים ועד נקניקים מעושנים, מתחושות הגוף ועד נופי הנפש – כל הטריוויה של הקיום האנושי מופיעה בו. הספר העמוס בפרטים מעביר תחושה ברורה שהוא מכיל פחות או יותר כל מה שקיים על הגלקסיה שלנו.

מחבר החיים הוראות שימוש, ז'ורז' פרק (במלרע, פרץ במקור, יהודי ממוצא צרפתי) עבד שנים רבות כאחראי על הארכיב במעבדה רפואית בבית חולים בפריז. במשרתו זו היה אחראי על תיעוד פרטי החולים ותוצאות בדיקותיהם, ויש טוענים כי הרגלי עבודתו רבת השנים ניכרים היטב בכתיבתו. הספר מציע לנו סיור מפורט ומסובך להדהים בכל פינותיו הגלויות והנסתרות של בית דירות פריזאי ברחוב סימון קרובלייה 11, שבנייתו נסתיימה ב-‏1885. תיאורי הדירות, החדרים ובעיקר סיפורי החיים של הדיירים המשולבים בספר יוצרים פסיפס מרהיב של דמויות, פרטים, רעיונות ואזכורים היסטוריים, תמונה ממוקדת מאוד של החיים הבורגניים בפריז לאורך רובה של המאה ה-‏20 באלף הקודם.

החוט המקשר הסמלי של האירועים בספר הוא דמותו של פרסיוול ברטלבות', דייר אנגלי עשיר. הוא בונה לעצמו מעין תוכנית שתעסיק אותו למשך כל חייו ותאפשר לו להשתמש בכל ההון שצבר, כך שבסופו של דבר לא ייוותר מחייו דבר מלבד הלובן הריק של הסתמיות. הוא פותח בלימודי ציור של אקווארלים למשך עשר שנים אצל הצייר ולן, אחד הדיירים בבניין האמור. אחר כך הוא יוצא למסע חובק עולם למשך עשרים שנה עם משרתו הנאמן, גם הוא מדיירי הבניין, שבמהלכו הוא מצייר 500 אקווארלים של ערי נמל שונות בהפרש של שבועיים בין ציור אחד למשנהו. כל אחד מהציורים הללו נשלח לפריז אל גספר וינקלר, גם הוא מדרי הבניין שלנו, מודבק על ידו על לוח לביד מעץ צפצפה, נחתך לפאזל ונארז בקופסה שחורה. משחוזר ברטלבות' ממסעותיו הוא מחבר את כל קטעי הפאזלים לתמונות מלאות. כל תמונה משוחזרת כזאת נשלחת אחת לשבועיים אל עיר הנמל שבה צויירה, נטבלת במימי הנמל, ולאחר שהצבעים נמסים במים היא מיובשת ונשלחת חזרה אל הצייר, ריקה מתוכן. ברטלבות' אינו מצליח לקיים במלואה את תוכניתו היומרנית: הפאזלים נעשים מסובכים יותר בחלוף השנים והוא מתקשה להרכיבם מחדש, עד שבשנת 1975 הוא מת, לאחר שכמעט התעוור לחלוטין, תוך שהוא עובד על הפאזל ה-‏439. סיפור החיים הפילוסופי הזה קשור לכמה מדמויות הדיירים בבניין, אך הספר מרחיב את היריעה הרבה מעבר לכך, ואין צורך ממשי לעקוב אחרי עלילות ברטלבות' כדי לקרוא בספר.

מדוע באמת מתאים הספר לשישה שבועות של שהייה בחדרי המתנה? מכמה סיבות שלטעמי עושות לספר רק טוב. למשל, אפשר לקרוא פרק לא ארוך מדי (מותאם לזמן ההמתנה המשוער), לשבת ולהרהר בו כהנה וכהנה, בלי כל צורך בהמשכיות, כי הרי אין כאן עלילה סדורה וקישורים סיבתיים של ממש בין מרבית האירועים והדמויות. גם סדר הקריאה לא חשוב. כדבר ההגדה: את פתח לו. כל מקום בספר טוב לפתיחה, להמשך ולסיום. סדר הסיור והעיון בבית הדירות ברחוב סימון־קרובלייה (תוכנית הבניין מופיעה בעמוד 603, למי שרוצה לסמן את נתיב סיוריו) נתון לבחירת הקורא, אם ירצה. אין גם שום צורך לקרוא את סוף־דבר דווקא בסוף. אפשר בהתחלה או באמצע. ניסיתי את כל שלוש האפשרויות, ולכל אחת מהן יש יתרונות ואפקטים משלה. למען האמת אין צורך לקרוא את הכל. נניח שסדרת הטיפולים הסתיימה, ולא סיימתם לקרוא את "החיים". לא נורא. אפשר להניח בוודאות קרובה שתזדקקו לסדרת טיפולים נוספת בלב, בכליות או בתוספתן בהמשך החיים, ואז שוב תרגישו צורך בהוראות שימוש, והופ - הספר זמין. לעזרתו של הקורא החוזר אל הספר ואיבד בו את דרכו מצורפים בסוף מפתח עניינים בן כ-‏80 עמודים כפולי טורים, וגם ציוני דרך כרונולוגיים, אזכור מקצת הסיפורים המשולבים בספר ועוד 50 עמודי הערות המתרגם (שעשה כאן עבודת תרגום שקדנית ומשובחת).

המספר של ז'ורז' פרק הוא יודע־כל. הוא נכנס לכל חור, חודר לכל תודעה, שופט את הדמויות בלי רחם, רץ קדימה ואחורה בחופשיות מהממת בכל תולדותיהן של דמויותיו ומסרב בכל תוקף להגביל את עצמו לאיזו שהיא עמדת תצפית עקבית. הקריאה בספר מקנה תחושת הצצה שעוד לא חווינו, אפילו לא בריאליטי טי־וי. המצלמה חודרת כאן לאסלות, למעיים, לתוך תאי הגוף האינטימיים. יש אינספור איזכורים של טריוויה מכל סוג ומכל תקופה. שפע עצום של מידע שמצטבר, איכשהו, לתמונה כוללת, מעין פאזל ענק, תמיד מעניין ומציצני, ותמיד משאיר תחושת החמצה. החיים כטריוויה, החיים כפאזל של פרטים שלא מצטרפים להרבה יותר מאוסף של פרטים. מה נשאר בסוף? מעט פרחים מיובשים, כמה זוגות נעליים שחוקות, שיירי אוכל יבשים, ריח של עובש. בדיוק מה שיישאר בעולמנו הטוב לאחר שקוראי הספר והמאמר הזה ילכו לעולמם הנצחי.

לא מעט סופרים ניסו לתפוס את "החיים" או את "התקופה" באופן מקיף ויומרני, בדומה לפרק. בלזק והקומדיה האנושית שלו, ג'ויס וליאופולד בלום שלו, פוקנר ויוקנפטופה שלו ורבים אחרים. כל סופר ותפיסת המציאות האופיינית לו. לפרק יש יכולת התבוננות וייצוג ייחודית, כושר מדהים של ירידה לפרטים ושיבוצם במסכת ענקית של טריוויה המתפרשת במרחב, שיש לה גם ממדים היסטוריים וגם משמעויות אנושיות שמשאירות לא מעט חומר למחשבה. תאר לי את הפאזלים שלך ואומר לך מי אתה.

ספר מומלץ לקוראים סבלניים. אפשר לקרוא קצת, להניח ולחזור לעת מצוא. מזון רוחני להרבה זמן. כמה ספרים כאלה כבר יש?
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "ספרים"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

507418
חוויית הקריאה שלי בספר הזה דומה מאד. גם אני פיתחתי נוהל של פתיחה אקראית ושקיעה פנימה, כי הסדר באמת לא חשוב. הספר נערך מתוך ביטול מוחלט של כל קו מנחה נרטיבי. סדר הפרקים מבוסס על קו מנחה ארכיטקטוני, כלומר בכל הקשור לעלילה זו בחירה שרירותית לגמרי. מצאתי שהספר הזה הוא מוזיאון של טקסטים מיניאטוריים, ואפשר לשוטט בחופשיות בין המוצגים.

(היתכן שהתיאור הדקדקני(יחסית) של טיפולי השיניים משקף במשהו את הנטייה הארכיבאית של פרק, הומאז' מקומי לאובססיית התיעוד שלו? ולמה חשוב לציין שהוא יהודי? כמעט בכל טקסט שמתייחס לפרק תופיע הערה צדדית שתכלול את המילים 'פרץ' ו'יהודי'. למה?)

נהניתי לקרוא את הסקירה שלך. מעניין שאצל הגניקולוגים הצילומים השופעים מ'לאישה' נותרים בשלמותם, אבל עמודי המתכונים נתלשים.
507428
יהדותו של פרק היא מרכיב חשוב בתולדותיו ובאישיותו. ילדותו המוקדמת עברה עליו תחת כיבוש נאצי ואמו נרצחה באושוויץ.

ומעבר לכך, הזווית היהודית עשויה לעניין קוראים יהודים, כפי שהזווית הטנזנית מעניינת קוראים טנזניים.
טוסטוס 507430
שלא לדבר על קרבתו לי.ל.פרץ תנצב''ה.
507433
תולדות חייו ידועים. השאלה המעניינת היא האם יהדותו הייתה רלוונטית מעבר לפירוט הביוגרפי. האם השפיעה על כתיבתו, אורח חייו. אחרת זו סתם הערה קרתנית שפלוני נולד יהודי. אז מה?
507462
ניסיתי לרמוז שהיותנו קרתניים לא מפתיעה. בדומה לטנזנים, אנחנו חיים בקרת נידחת של העולם התרבותי, ואם "מישהו משלנו" מצליח במטרופולין, זה מעניין לכשעצמו.

אין לי תשובה לשאלתך. אך לפני שנים חשתי צמרמורת למראה טופס ההודעה הרשמי על היעלמותה של אמו בטרספורט לאושוויץ שהוצג לצד פתיח ספרו "היעלמות" http://fr.wikipedia.org/wiki/La_Disparition_%28roman... . בכתב העת שהציג אותם נטען שתחושת המחסור, החיפוש, וחוסר הנחת שבוקעים מהספר קשורה בתחושות של ילד קטן שאמו נעלמה יום אחד.
השאלה המעניינת היא, 507472
האם מה שאת עושה איננו בדיוק אותה התעסקות קרתנית, רק מהצד השני.
השאלה המעניינת היא, 507474
לא. בלתי אפשרי.
לקרתנות צד אחד בלבד.
השאלה המעניינת היא, 507518
ניחוש: בלגיותו של כותב ממוצא בלגי הכותב בצרפת לא תושמט כמעט אך פעם ממאמר בלגי העוסק בו, אלא אם מן המפורסמות היא. נדמה לי שטווידלדי וגם תגובתך זו מדוייקים - הקרתנות היא בצד אחד בלבד כאן. מדובר בנטייה יהודית טיפוסית - לחוש צרימה למשמע איזכור יהדותם/ישראליותם של נפגעים באסון בחו"ל, של זוכים בפרס נובל וכל אירוע היכול לזכות יהודים ביחס חיובי כלשהו. המבחן הוא שעל איזכור יהדותו של מאדוק ויהודים לא נעימים אחרים לא תמצאי אף לא אחד מהם מוחה.
השאלה המעניינת היא, 507519
מיידוף
השאלה המעניינת היא, 507528
לא אישית לא ברור שאתם מדברים על אותו הדבר. אולי תגבשו קודם שלושתכם הגדרה לגבי השאלה מהי בעיניכם קרתנות, ואז תוכלו לזרוק אחד על השני "את/ה פה הקרתן/ית!".
השאלה המעניינת היא, 507529
לי אישית.
השאלה המעניינת היא, 507530
השתמשתי בזה במובן המושאל(?) של "כפוי להגיב עפ"י נוהג מן הקבוצה ממנה בא ולא לשים לב שרק הם כאלה".
אבל השימוש במילה המדוייקת אינו מהותי כאן.

אם כבר, בעניין הספר, ניסיתי בעבר לקרוא אותו ונואשתי לאחר 50 עמודים. אין לי נוירונים פנויים לגודש הזה, אבל הוא משתלב יפה בסיפרייתי מבחינת הגוונים והמידות.
השאלה המעניינת היא, 507561
לגבי הקריאה הכושלת שלך בספר: ניסית קריאה שגרתית, מההתחלה לסוף בלי דילוגים ועם סימניה במקום שמפסיקים זמנית וכו'. אם היית קורא את המאמר לעיל לפני קריאת הספר, והיית מאמץ את המלצתו לקריאה לא שגרתית של טקסט לא שגרתי, היית זוכה לחווייה ספרותית מענגת. נסה להתייחס לספר כאל אוסף הצצות אל תוך חייהם הפרטיים, כולל מחשבות וחלומות, של קבוצת אנשים רגילים כמוך וכמוני. מסע מרתק.
השאלה המעניינת היא, 507570
קריאה לפי הסדר היא מקרה פרטי (נדיר, אמנם) של דגימה אקראית (כל פעם אתה ''במקרה'' נוחת על העמוד שאחרי זה שאותו קראת בפעם הקודמת)
השאלה המעניינת היא, 507573
בגלל זה אתה ממלא לוטו?
השאלה המעניינת היא, 507577
מה מיוחד דווקא ברצף המספרים הזוכה 1,2,3,4,5,6 בלוטו?

איזו תכונה של רצף כללי הם לא מקיימים?

אני לא ממלא לוטו. אבל אם הייתי ממלא, לא היתה לי סיבה שלא לבחור ברצף המספרים הזה.
השאלה המעניינת היא, 507579
אני הייתי מהמר שהרצף הזה דווקא לא ייצא.
השאלה המעניינת היא, 507580
רוב הסיכויים שאתה צודק,
אבל הסיכויים יהיו כאלה בדיוק לגבי כל שישה מספרים שתבחר.
הלוטו, כידוע, הוא מס המוטל על המאותגרים מתמטית (אמר מי שממלא לוטו פה ושם).
השאלה המעניינת היא, 507591
לקום בבוקר ולראות את הפתיל הזה הוא צירוף מקרים נאה עבורי - חלמתי הלילה שבאופן חריג, כדי לחרוג מעצמי, אני ממלא טופס טוטו (ראה תגובה 487644 ).
השאלה המעניינת היא, 507609
פעם, כשנדנדו לי יותר מהרגיל במקום העבודה (ז"ל) להצטרף למשלוח לוטו קיבוצי, זה היה הניחוש שרציתי למלא. תאמינו או לא, זרקו אותי מקבוצת המהמרים בטענה שאני לא רציני. אני!
השאלה המעניינת היא, 507614
יכול להיות שדווקא רצף ''לא סביר'' כזה יהיה עדיף מכיוון שיש סיכוי קטן יותר שמהמרים אחרים יהמרו עליו.
השאלה המעניינת היא, 507615
סביר יותר שלרצף שנבחר באקראיות סיכוי נמוך יותר להבחר פעמיים, מאשר לרצף של סדרת מספרים עוקבים (או הרבה תבניות אחרות, כמו מספרים שיוצרים תאריך חוקי, או אפילו מספרים שנבחרים ''אקראית'' על ידי מישהו ללא עזרת מחולל מספרים אקראי).
השאלה המעניינת היא, 507749
What, in your opinion, are the odds of getting these 6 numbers and the lottery not declared invalid?

השאלה המעניינת היא, 507752
ארוע כזה יגרור תביעה משפטית ש''משפט הקופים'' יהיה כאין וכאפס לידה.
השאלה המעניינת היא, 507911
אם יצאו ששת המספרים האלו, ויהיה ולו אדם אחד שניחש אותם, אני מעריך שהסיכוי שההגרלה תיפסל הוא קלוש. גבות בהחלט תורמנה, מחאות בהחלט תישמענה, אבל אם מפעל הפיס יעז להישמע לרחשי לב הציבור ולפסול את ההגרלה, אותו אדם יטוס לבית המשפט, ובית המשפט יאמר, ובצדק, שאם צירוף מספרים כזה הוא פסול, היה על מפעל הפיס להכריז זאת מראש ולא לקחת מאותו אדם כסף עבור טופס שאינו יכול לזכות. המקסימום שמפעל הפיס יוכל ללכת לקראת רחשי לב הציבור (ולא, אני מנחש שהוא לא יבחר בכך) הוא לתת למנחש את מלוא הפרס, ולערוך הגרלה נוספת עבור כל השאר (תוך שהוא מצהיר מראש שאם *שוב* יצא אותו צירוף, אין זוכים).

אגב, אני נותן מספיק קרדיט לתקשורת ההמונים כדי לנחש שגם המחאות לא תהיינה רציניות, והגבות ברובן תרדנה מהר: לאולפן יזמנו פרופסור בכיר ורהוט-דיבור למתמטיקה או סטטיסטיקה, שיסביר לצופים באופן משכנע שהצירוף הבלתי-סביר סביר לא פחות מכל צירוף לא-מעניין. (אם תתקדם היטב באקדמיה, וחוננת במראה וקול סמכותיים, טובים הסיכויים שזה יהיה אתה! לך על זה!)
השאלה המעניינת היא, 508270
בספר "מכונת האמת", הגיבור מממן את חברת ההייטק שלו ע"י תוכנה שבוחרת עבור אנשים מספרים שאף אחד אחר לא יבחר בלוטו. התוכנה אכן מניבה תשואות גדולות ומזרימה לו מזומנים רבים. הסופר הניח כאן מספר הנחות מעניינות:
1. כמות מאוד גדולה של אנשים מתוך ממלאי הלוטו (מספיק כדי להפוך את ממציא התוכנה לעשיר) מבינה מספיק בהסתברות כדי להבין את הערך הגלום בשירות המסופק ע"י התוכנה.
2. אותם חובבי הסתברות לא קולטים שהסתברותית אין להם שום סיבה למלא לוטו, עם או בלי מספרים שאף אחד אחר לא יבחר.
3. הקורא טיפש מספיק כדי להאמין שאת שממלא לוטו, באמת מטרידה המחשבה "רגע, מה אם אני אזכה, אבל עוד מישהו יזכה איתי?"

1 נסיון כושל של פלמוני ל' ג'יימס לשחזר‏2 את הצלחת "המשחק של אנדר", מתוך הנחה שעיקר פופולריותו עמדה על העלילה 'גאון צעיר עושה שינוי'.
2 למען האמת, לא בדקתי מי מהם נכתב קודם. סתם תחושת בחילה שלאחר קריאת הספר.
השאלה המעניינת היא, 729065
ןהיית כמעט זוכה אם היית עושה זאת בדרום אפריקה!
השאלה המעניינת היא, 729074
חררמפפ!
השאלה המעניינת היא, 729075
בניגוד לניחוש שלו, נראה שהיו יותר מנחשים מהממוצע לרצף הזה. טוב שלא מילאתי לוטו.
השאלה המעניינת היא, 729072
ואתמול למשל היית אפילו זוכה אם היית מתמיד ברצפים כאן.
השאלה המעניינת היא, 507581
בהנחה שתמשיך בקריאת הספר. אם אתה פורש אחרי 50 עמודים מתוך 700 דגמת אקראית 7 אחוזים מהספר, שווה ערך לחצי מספר בלוטו. סופרים מנצלים קריאה ברצף כדי ליצור מתח וסקרנות שימשכו את הקורא הלאה בעלילה. אם פרק נוקט גישה אפיסודית שאפשר לרוץ אתה בכל הכיוונים כדאי לנצל זאת לדגימה מוצלחת יותר. אבל אני לא מזלזל במקומו המכובד והנאה של ספר בספרייה של מישהו גם אם לא קרא בו.
השאלה המעניינת היא, 507605
טאגליין :-)
אפשר לטעון שגם הוא ניסה 508363
קריאה לא שגרתית - קרא 50 עמודים ועצור שם. או שזה לא כל-כך בלתי שגרתי.
רומן: שבירת סימטריה ספונטנית במערכת סמנטית. 507592
הרגעת אותי. כידוע, המצב שהוא הכי סימטרי מבחינת טרנסלציה הוא אי סדר גמור.
השאלה המעניינת היא, 507535
אהה, אבל מבחינת הלוגיקה הפשוטה, אם אתה מחייב איזכור יהדותו של מאן דהוא כרלוונטית לטובה (''פרס נובל וכל אירוע היכול לזכות יהודים ביחס חיובי כלשהו''), עליך לקבל בהכרח שאיזכור יהדותו של מישהו לרעה גם היא רלוונטית, כי היא מגיעה בדיוק מאותו מקום ממיין. ודאי תסכים שאנטישמיות ופילושמיות הם שני הצדדים של אותו המטבע. בעיניי ההבלטה הזו לא רלוונטית בכלל, לא לטובה ולא לרעה, ועם כל הטנזנים והבלגים - הסליחה.
השאלה המעניינת היא, 507542
איני מכיר את המטבע ששני צדדיו הם אנטישמיות ופילושמיות, כפי שהפצת שנאת שחורים אינה שקולה או כרוכה באיזשהו אופן להפצת החיבה לגזעים אלו.
השאלה המעניינת היא, 507543
לא על זה הדיון. הדיון הוא על איזכור עובדת היותו של מישהו יהודי, או אי-איזכור עובדת היותו יהודי בכל דיון הנוגע לאותו אדם. אני טוענת שמי שמחייב איזכור כזה לטובה, חייב לקבל איזכור שכזה גם לרעה.
אלו שני הצדדים, זו המטבע.
מה לזה ולהפצת שנאת שחורים/הפצת חיבת שחורים?
השאלה המעניינת היא, 507548
בואי נסכם שאת מוצאת טעם לפגם באיזכור מוצאו/מינו/צבע עורו וכו' של אדם, אלא אם כן האיזכור חיוני מסיבה עניינית כלשהו, ואני לא.
השאלה המעניינת היא, 507553
אם ''אנטישמיות ופילושמיות הן שני צדדים של אותו מטבע'', אז אכן, 'הפצת שנאת שחורים והפצת חיבת שחורים הן שני הצדדים של אותו המטבע'.

ובעיני קרתנות היא, למשל, לטרוח ולהזדעק על אזכור יהדותו (או לאום אחר) של מישהו, כשאזכור זה הוא שולי ולא משנה דבר.
השאלה המעניינת היא, 507555
ברור שהפצת חיבת/שנאת שחורים עובדת על אותו עיקרון, אבל היא לא מקדמת את הדיון במאומה. הדיון עסק באיזכור עובדת יהדותו של מישהו כפריט מידע רלוונטי או לא. ההקבלה המדוייקת היא איזכור היותו של מישהו שחור עור כפריט מידע רלוונטי או לא.

לגבי טענתך השניה, אין דבר כזה איזכור שולי. כל איזכור נטוע בתוך שדה משמעות כלשהו. אחד המגיבים כאן (אתה או אפופידס) הצביע על היותו של כל איזכור נטוע בהקשר חיובי או שלילי (נובל או מועל). כמו כן, אם האיזכור שולי, לדבריך, אז ניתן לוותר עליו.
השאלה המעניינת היא, 507544
גם מי שמפיץ שנאה לשחורים וגם מי שמפיץ חיבה לשחורים הוא גזען, בגלל שהוא שופט אנשים לפי גזעם ולא לפי תכונותיהם, ולכן מדובר בשני הצדדים לאותו מטבע.
השאלה המעניינת היא, 507549
אכן.
אבל אני חדשה כאן, אז ניסיתי לא להיות בוטה מדי.
אבל אי אפשר לייפייף את זה. אכן גזען.
השאלה המעניינת היא, 507554
אז ההצבעה לאובאמה הייתה גזענית?
אובאמה זכה בשיעור חסר-תקדים של קולות אפרו-אמריקאיים, מעל ל-‏90%. שום מועמד מאף מפלגה לא זכה בשיעור כזה בבחירות קודמות. אז ההצבעה שלהם היא גזענית?
השאלה המעניינת היא, 507556
הצבעה גזענית -
אם מישהו חשב שאובאמה אינו מתאים לתפקיד, ולמרות זאת הצביע עבורו רק בשל צבע עורו. כשצבע העור הוא השיקול העליון, הסופי והמכריע, בלי שום קשר לכישוריו האחרים - זו הצבעה גזענית.
השאלה המעניינת היא, 507557
אה. אז לפי זה, אם מישהו הזכיר את יהדותו של פרק, כשהיא השיקול העליון לקריאת ספריו, הסופי והמכריע, בלי שום קשר לתוכנו של הספר או שיקולים אחרים - זו קרתנות.
השאלה המעניינת היא, 507558
אוף. אתה עורך דין?
לא, ודאי שלא.
קרתנות היא לרכוש את הספר של פרק רק בגלל שהוא יהודי.
לקרוא את פרק זה הכי לא קרתני בעולם.
פורשת חגיגית מהדיון הזה, הוא מעגלי וגרוע מזה - משעמם נורא.
השאלה המעניינת היא, 507559
ההצבעה של (רוב) השחורים לאובמה הייתה בלי ספק גזענית.
השאלה המעניינת היא, 507567
מצויין - בחירתו של אובמה מוכיחה אם כן פעם נוספת את גזענותם של האמריקנים.
השאלה המעניינת היא, 507569
האמריקנים השחורים, שעדיין אינם הרוב באמריקה.
השאלה המעניינת היא, 507595
כן, יש כל כך הרבה גזענות בעולם - החל בשבט הקנייתי ממנו בא אובמה האב, החוגג ללא בושה את בחירת מישהו שהוא במקרה צאצאם - לנשיאות ארה"ב, דרך הצבעת השחורים באמריקה ועכשיו המאמר הזה.
באיזה עולם נורא אנו חיים!
השאלה המעניינת היא, 507603
השבט הקנייתי איננו גזעני.
ובעצם, לא הבנתי מה הבעיה שלך כרגע.
השאלה המעניינת היא, 508365
אם יותר לי, אני מניח שהוא לא התכוון שאותו שבט גזעני, כשם שהאזכור האגבי של מוצאו היהודי של פרק אינו גזעני יותר מאזכור היותו צרפתי.
השאלה המעניינת היא, 508372
הרור שהוא התכוון שאותו שבט איננו גזעני, אבל לא בהקשר ה''גזענות'' בעניין פרק - אלא בהקשר הצבעת השחורים באמריקה לאובמה, שהיא לטענתי גזענית (לפחות בחלקה). הבעיה היא שכל דבר רע שנאמר כאן על אמריקה, ואפילו אם הוא מתייחס לחלק מסוים מתוך מיעוט אמריקני, פוגע באפופידס באופן אישי לחלוטין.
שאלת תם 508386
אם אני שחורה אמריקאית, ואני חושבת שמועמד שחור אקראי טוב מעט פחות (אבל ממש מעט) מהמועמד הלבן, אבל אני חושבת שזה טוב שיהיה מנהיג שחור, כי זה ירגיל את האמריקאים לראות שחורים בעמדות מפתח, עניין שהוא בעיני חשוב מאד. חשוב כל כך עד שהוא מאזן את האיכות הטיפ-טיפה יותר גבוהה של המועמד הלבן וגורם לי להצביע לשחור. האם זה הופך אותי לגזענית?
שאלת תם 508398
לא בהכרח.
אבל אם אני אמריקאית שחורה, ובגילי כהר עהרו עליי כמה מערכות בחירות שבהן הייתה לי זכות הצבעה ומעולם לא טרחתי לנצלה, ואילו בבחירות האחרונות היגעתי לקלפי שלא כהרגלי כדי להצביע לאדם שהעובדה העיקרית הידועה לי עליו היא צבע עורו - אז כן, אני גזענית.
ולאור הגידול המדהים בבחירות האחרונות באחוזי ההצבעה בקרב השחורים, נראה לי בהחלט שזה היה מקרה נפוץ.
שאלת תם 508399
נו באמת. *כבר עברו* כמובן.
שאלת תם 508400
אני לא רואה את ההבדל הגדול, אבל, אוקי - אם אני אמריקאית שחורה ואני חושבת לעצמי "מה, כל הפוליטיקאים אותו הדבר. וגם אם הם לא אותו הדבר, מה אני מבינה בבטחון ובמסים? מאיפה לי לדעת מי מבין השניים ישפר את מצבי? לא מצביעה וזהו". ואז מגיע מועמד שחור ואני חושבת לעצמי "בסדר, אז מה אם כל המועמדים אותו הדבר ואני עדיין לא מבינה כלום בבטחון ובמסים. אם שניהם אותו הדבר, עדיף שיבחר השחור, כי ככה הציבור האמריקאי יתרגל לראות שחורים בעמדות במפתח מה שישפר את מצבם של השחורים (ושלי!) בציבור, וגם הבן שלי, מלקולם ג'וניור, יהיה לו מודל מוצלח לחיקוי". גם במקרה כזה אני אחשב בעינייך כגזענית?
שאלת תם 508406
בואי נראה. אם אני אמריקאית לבנה, וגם אני מעולם לא טרחתי לנצל את זכות ההצבעה שיש לי כבר תקופה לא קצרה, ואילו בבחירות האחרונות הצבעתי למקקיין כי ידעתי שהוא לבן המתמודד מול מועמד שחור? האם במקרה זה אני כן גזענית?
שאלת תם 508435
את לא חושבת שיש הבדל בין הצבעה למועמד מקבוצה הגמונית שנציגים שלה מחזיקים כעניין שבשגרה בעמדות מפתח והנהגה לבין הצבעה למועמד מקבוצה שהייתה חסומה עד כה?
שאלת תם 508450
ודאי שיש הבדל (הבדל גדול!). ואגב, לו אני אמריקאית - שחורה, לבנה, צהובה או ירוקה - הייתי מצביעה לאובמה בכל מקרה: הוא ודאי עדיף על מקקיין, אם גם מפחיד יותר.
ועדיין, הצבעה לפי צבע העור בלבד היא גזענית על פי הגדרה. אפשר לומר שהיא גם מוצדקת במקרים מסוימים, כמו במקרה הזה, אבל מבחינתה הסובייקטיבית של אותה שחורה שתיארתי, היא גזענית.
שאלת תם 508465
נדמה לי שהמשמעות של גזענות היא ייחוס תכונות לפרט בהתבסס על שייכותו לקבוצה. בחירה במועמד שחור בנסיבות באלה, לא מייחסת לו תכונות מסוימות ''כי הוא שחור''. זו בחירה שאומרת ''צריך מישהו מהקבוצה'' לא כי הקבוצה הזו עדיפה או מתאימה או ראויה יותר, אלא כי בחירה כזו תפתור בעיה מסוימת בנסיבות הנוכחיות.
שאלת תם 508587
לדעתי ההגדרה שהבאת לגזענות איננה מספקת. אם אני מסרב להעסיק ערבים כי אני שונא ערבים אני גזען (אפילו שאינני מייחס תכונות אישיות בהתבסס על הקבוצה). אם אני מנחש שאפריקאי הוא כהה עור ומתולתל אינני גזען (אפילו שאני מייחס בטעות תכונות אישיות בהתבסס על הקבוצה).
שאלת תם 508588
נכון, אבל לצורך הנקודה שלי חשבתי שזו הגדרה מספיקה.
(למרות שאפשר אולי לומר שאתה מסרב להעסיק את הערבי הספיציפי, כי אתה מניח שתשנא אותו, לא? אבל אני לא אתעקש על זה)
שאלת תם 508493
למה אובמה עדיף על מקקיין?

הרי האיש לא עשה שום דבר מעשי בחייו מלבד היותו 'פעיל חברתי' בשיקאגו, תוך התבססות במימסד הדמוקרטי הרקוב ביותר באילינוי (ע"ע היסטוריית המושלים הנשפטים בעוון שחיתות, גניבה ויתר מעלות טובות. כולל הנוכחי וקשריו עם רם עמנואל).

מאימתי פוליטיקאים מהווים דוגמא לאנושות? אני דווקא דוגלת בגישה קצת פחות יח"צנית של מדעי הטבע וחוקריהם, מאשר אסופת עו"ד המהווים רוב בממשלי רוב המדינות.
שאלת תם 508498
למה פעיל חברתי זה כלום? אולי האמריקאים במשבר הנוכחי, לא רק השחורים אלא גם כמה לבנים - אולי מה שהם רוצים כרגע, ואפילו צריכים, זה דווקא פעיל חברתי?

ומה כבר מקקיין הספיק לעשות ב-‏72 שנותיו, שאובאמה בן ה-‏47 עוד לא עשה? הלך לאקדמיה הצבאית הימית והצליח לסיים במקום 894 מתוך 899? להיות אפס כזה זה באמת הישג חד פעמי. אבל שלא תטעי ובלי קשר להון הפוליטי שהוא עשה מהקריירה הצבאית, הכוונה של השאלה היא מה הוא עשה בשביל אמריקה, לא בשביל התחת הפרטי שלו. יש לשאלה הזאת תשובה ברורה? (מה שהוא עשה בשביל התחת הפרטי זה ידוע - העיף את האישה הראשונה ואז לקח לו את החותן הנכון, מחיאות כפיים!).

חוץ מזה לאובאמה יש סגן ולמקקיין יש את פאלין.
שאלת תם 508530
"ומה כבר מקקיין הספיק לעשות ב-‏72 שנותיו, שאובאמה בן ה-‏47 עוד לא עשה?"

מתוך וויקיפדיה:
"באמצע 1968 מונה אביו של מקיין למפקד הפיקוד הפסיפי של צבא ארצות הברית, ושוביו של מקיין הציעו לו להשתחרר, הן לשם יחסי ציבור, והם לשם גרימת דמורליזציה אצל החיילים האמריקנים שיראו שבעלי ייחוס זוכים ליחס מועדף. אולם מקיין סירב להשתחרר אלא אם כן כל מי שנלקח לפניו בשבי ישוחרר גם" מעט אנשים עשו דבר כזה בחייהם, וסביר להניח שרובנו (כולל אתה, אני או אובאמה) היינו בוחרים דווקא להשתחרר.
שאלת תם 508535
כתבתי מתוך מודעות לסיפור הזה. לא ארחיב עכשיו בניתוחים על הלחץ המשפחתי-חברתי הגורם לאדם להחליט החלטה כזאת, והדברים האלה קורים גם אצלנו בצבא, בצורות אחרות. גם אם היה זה מעשה מעורר הערצה של גבורה וחברות - השאלות בפתילון הזה עוסקות בכישורי הנשיאות של אובאמה ומקקיין, ועם כל הכבוד - הסיפור הזה, בכל נפלאותו, לא היה הופך את מקקיין לנשיא טוב יותר.

הבנתי שהברמנית, שדיברה בזלזול על אובאמה כמי ש''לא עשה שום דבר מעשי בימיו'', לא היתה מעוניינת בשיחות רגשניות על החיים האישיים של שני המועמדים. לכן לא הרחבתי בסיפור פרשיית האהבים-באויר (במטוסים ובסגנון חוג הסילון) של מקקיין בנישואיו הראשונים למי שתהיה אשתו השניה, בת לאב שכדאי מאוד ליצור איתו קשר משפחתי. מאותה סיבה גם לא הרחבתי בסיפור גירושיו מאשתו הראשונה, לאחר שעברה תאונה קשה ונשארה מרותקת לכסא גלגלים. זהו סיפור מכוער מאוד הבנוי מיצרים אישיים חזקים ואינטרסים קרים ומחושבים, והוא מאיר את פרק הגבורה הוייטנמי באור קצת שונה.
שאלת תם 508537
העובדה שאדם מוכן לקבל החלטה כזאת בהחלט מעידה על כשרון קבלת ההחלטות שלו, וזה דבר שאנחנו כן רוצים מהמנהיגים שלנו. אני לא יודע עם מקקיין היה הופך להיות נשיא טוב יותר אילו היה נבחר, אבל לא אהבתי את היחס המזלזל שלך לאדם שהוא בשורה התחתונה גיבור (בדיוק, אגב, כמו שלא אהבתי את היחס של הרפובליקאים לפני 4 שנים לג'ון קרי, אגב גיבורים שיודעים למי להתחתן...)
שאלת תם 508795
"הצליח לסיים במקום 894 מתוך 899? להיות אפס כזה זה באמת הישג חד פעמי."
חד פעמי? חמישה אחרים הצליחו הגיעו להישג עוד יותר מרשים, רק באותו מחזור!
שאלת תם 508499
מבחינתי הוא עדיף כבר מהיותו דמוקרט (ואנא חסכי לי את ה''ריקבון המחנה הדמוקרטי''. ריקבון יש גם במחנה האחר, והוא לא מצומצם במיוחד).
צבחינת כלל האמריקאים הוא עדיף משום שהכיוון הכלכלי שהוא נוקט מוצלח בהרבה ממה שמקקיין היה עושה.
שאלת תם 508513
תגובה, גם לתגובה למעלה;

אני סבורה כי אובמה רע לאמריקה ולעולם. איש מאוד פיקח ומלא כאריזמה. עם זאת, נטול כל ידע ניהולי ופרקטיקה של ממשל. ג'ורג' W בוש עם כל פגמיו בא ממשרת מושל טקסס. קלינטון מארקנסו. אובמה התמחה בעיקר בתמרונים בין האירגונים השונים של הדמוקרטים באילינוי והפוליטיקה הפנימית בשיקאגו. המקום הכי מושחת באמריקה.

אין לו מושג קלוש בכלכלת שוק. הוא מחזיק בעמדות סופר רדיקליות. האנשים שבחר למשרות רמות התגלו כרמאי/משתמטי מיסים מהסוג הירוד. בזירת החוץ הוא חווה חבטות בלתי פוסקות. צ' קוריאה מצפצפת עליו מראש המקפצה הגרעינית. כנ"ל אחמדיניג'אד הדורש התנצלות אמריקאית (אולי על אחזקת צוות שגרירות ארה"ב כבני ערובה. הוא היה שם). נאט"ו לא נענית לבקשתו להגביר מעורבות באפגניסטאן, ותורמת 5000 חיילים בלבד למאמץ.

ההישג היחיד שלו עד כה הוא עצם בחירתו לנשיא. עד כמה שאני מכירה את המערכת האמריקאית (וזה די מעט) עיקר ההישג קשור לאירגונים כדוגמת ACORN שרשמו מצביעים (שחורים) תמורת הבטחת תשלום. מה שמנוגד לחוקת ארה"ב. אובמה הוא נשיא בעייתי ביותר מבחינת החוקה. עובדת היותו חצי שחור מחפה על המון מגרעות. מאז ג'ימי קרטר לא היה בבית הלבן נשיא כה גרוע ובלתי כשיר למשרה.
שאלת תם 508529
כדאי לזכור שמול אובאמה לא התמודד בוש אלא דווקא מקקיין, שגם הוא כמו אובאמה היה סנאטור ולא עשה יותר מידי דברים בחיו הפוליטייים (הארוכים מאד, אגב).
שאלת תם 508542
את מפספסת לחלוטין את תפקיד הנשיא.
א.''אין לו מושג קלוש בכלכלת שוק.'' אובמה לא מספיק מתוכנת לפי כלכלת השוק. מאחורי האמירה שלך ניצבת התפיסה שהיה רצטי ששר הוצר יהיה כלכלן מיקצועי. נשיא צריך להות פוליטיקאי חכם ומה שהוא מביא למערכת היא תפיסת עולם ומנהיגות. כל אדם אינטליגנטי מבין מהי כלכלת השוק - היכן חוזקה והיכן כשליה.
את מבלבלת בין מנכ''ל לבין פוליטיקאי- אינך היחידה.
שאלת תם 508576
נו, אני שואל אותך, אם הוא מינה משתמטי מיסים זה לא מוכיח שהוא א) מבין היטב בכלכלת שוק ב) למעשה רפובליקאני שלא יצא מהארון?
השאלה המעניינת היא, 507914
את שרה סילברמן זה סיבך. אותי זה דווקא הצחיק (לא מצאתי בוידאו)

חיי פרק 507420
כקורא ותיק של ספרי פרק אני מצרף כאן כמה דברים מעניינים עליו: הרשת מציעה הרבה סיכומים ביוגרפיים של חיי פרק, שהיו קצרים ומרתקים במובנים רבים. רובם לא מזכירים את העובדה שכילד נשלח למשך קיץ אחד לקיבוץ בישראל, אבל לא אהב את חיי השיתוף. במשך שש שנות חייו האחרונות עסק בין השאר בחיבור תשבצים למגזין "לה פוין". פרק אהב משחקי מלים, והוא ידוע כמחבר מחונן של פאלינדרומים, שהם טקסטים שאפשר לקרוא אותם באופן זהה משמאל לימין ולהפך. הוא ידוע כמחבר הפאלינדרום הארוך ביותר הידוע לנו, ça ne va pas san dire והוא גם חיבר לא מעט ליפוגרמים, שהם טקסטים שאסור להשתמש בהם באות אחת או יותר. La Disparition הוא רומן של פרק שנמנע משימוש בתנועה הנפוצה e. נושא הפאלינדרום עלה לדיון באייל הקורא בעבר אבל הצעות טובות בעברית חסרות עדיין. גם "החיים הוראות שימוש" מציע לא מעט שעשועי לשון. אגב, התמונה על שער הספר היא של ג'ורג' פרק, שכל תמונותיו הבוגרות מציגות אותו עם התסרוקת המוכרת.
חיי פרק 507426
הפאלינדרום האופטימי ביותר שמצאתי ברשת, לכבוד הממשלה החדשה וחג החרות, הוא זה:

Are we not drawn onward, we few, drawn onward to new era?
חיי פרק 507429
מצאתי פאלינדרום נאה בעברית. חיבר אותו המשורר אברהם אבן עזרא. האם הוא מתנבא על שובה של משפחת בוש לבמה הפוליטית? זמנים יגידו:

דעו מאביכם כי לא בוש אבוש, שוב אשוב אליכם כי בא מועד.
חיי פרק 507437
תגובה 185777
תגובה 101962
חיי פרק 507440
אכן הפאלינדרום של פרופ' צוקרמן נאה, אם כי לוקה מעט בתחום ההיגיון הסיפורי שלו. לא היכרתי אותו קודם.


חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים