החלו העבודות להנמכת כיכר דיזנגוף 3764
אתמול (ב') החלו מחפרים להרוס את כיכר צינה דיזנגוף (המוכרת בשם "כיכר דיזנגוף") בתל אביב, במסגרת תכנית להחזרת הכיכר למפלס הרחוב.

הכיכר תוכננה כחלק מתכנית גדס לתל אביב ונחנכה בשנת 1938 (ראו סרטון). היא נקראה על שם צינה דיזנגוף, אשתו של מאיר דיזנגוף. בשנת 1978 נבנתה הכיכר מחדש, כשהיא מוגבהת מעל הכביש, על מנת לייעל את תנועת כלי הרכב בסביבתה. המתכונת החדשה של הכיכר זכתה לביקורת, ובשנת 2000 אף נכתב במסמך של עיריית תל אביב כי הכיכר "חדלה לתפקד כאירוע אורבני ומהווה, במידה רבה, חסם להתחדשות האזור ורחוב דיזנגוף כולו".

בפברואר 2016 החליטה עיריית תל אביב להשיב את הכיכר למפלס הרחוב. עבודות ההריסה שהחלו אתמול צפויות להסתיים תוך כעשרה ימים, והפרויקט כולו צפוי להסתיים בתחילת 2018, בעלות מוערכת של 60 מיליון ש"ח. עיריית תל אביב אף הכריזה כי תחלק כמזכרות שברים מהכיכר ההרוסה.

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, אמר כי הכיכר היא "סמל לעשייה שנעשתה בעבר, כאשר תפישת העולם העדיפה את הרכב הפרטי ולקחו רחוב עירוני והפכו אותו למחלף תחבורתי. הורדת הכיכר למפלס הרחוב יש בה אמירה חברתית חשובה ותרומתה למרחב הציבורי עשויה להיות משמעותית מאוד". אך לדברי נעמה ריבה ב"הארץ", אין כל תועלת בתכנון החדש, מכיוון ש"לאחר הורדת הכיכר וסיום העבודות תחזור תנועת כלי הרכב לסדרה ובהמשך — כדי להוסיף חטא על פיח, תיתחם הכיכר החדשה במעטפת של כביש ושביל אופניים." ריבה הוסיפה כי "להורדת הכיכר אין כל משמעות אם לא מלווים אותה מהלכים נוספים, אמיצים, של ראש העיר ומשרד התחבורה שמטרתם להקטין את מספר הרכבים הפרטיים העוברים בעיר הסואנת."
קישורים
אחרי 39 שנה: החלו העבודות להריסת כיכר דיזנגוף בתל אביב - וואלה!
אחרי 38 שנים: פרידה מכיכר דיזנגוף בתמונות - ynet
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688618
היו יכולים להשאיר את הכיכר המקורית במיפלס הרחוב.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688695
עוד 38 שנים יגביהו אותה שוב...
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688748
היה עדיף לוותר בכלל על הכיכר. מספר האנשים שיושבים בכיכר מועט ואילו התחבורה ברחוב דיזנגוף עמוסה מאוד. התחבורה בדיזנגוף עשויה להיות יותר עמוסה כאשר יפתחו נתיבי רכבת המטרופול (הרכבת הקלה), מה שחסר לרכבת המטרופול הוא קווי תחבורה רוחביים שיפזרו נוסעים לשאר חלקי העיר. רחוב דיזנגוף עשוי להיות אחת התשתיות הטובות לתחבורה רוחבית כזו. צריך גם לטפל בהזדמנות זו ברחוב המלך ג'ורג שהוא סתום לחלוטין למרות שיכול היה להיות נתיב תחבורה מהיר. בין אלנבי לדיזנוף.

מי שרוצה לשבת בכיכר יוכל לשבת בגינות קטנות שתוקמנה בסביבה (יש מספיק מקומות לגינות כאילו שיהיו צמודות לרחוב דיזנגוף). המיקום של הכיכר בתוך נתיב תנועה מרכזי הוא טעות תחבורתית.

הרחובות הצדדיים שמתנקזים לכיכר דיזנגוף אינם משמשים כמעט לתחבורה - לכן אפשר לסגור אותם לתנועה ולעשות שם מדרחוב ושטח עסקים (כמו שעשו ברחוב נחלת בנימין ליד שוק הכרמל).
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688749
הפוך.
מיקום נתיב תנועה של רכבים פרטיים במרכז של קניות, ישיבה על ספסלים ומקומות בילוי זו הטעות.
עיר מודרנית לא בנויה סביב כלי התחבורה הפרמיטיבי הזה המכונה רכב פרטי.
התשובה היא תחבורה ציבורית טובה ולא צירי תנועה מהירים לרכבים פרטיים באמצע העיר. אתה רוצה שתל אביב תהיה עיר מזרח תיכונית צפופה, מפויחת ומגעילה או שאתה רוצה עיר אירופאית מודרנית?
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688750
לא דיברתי על רכב פרטי באיזור הכיכר. אמרתי שעדיף שלא תהיה כיכר כלל ונתיב התנועה ברחוב דיזנגוף יהיה הכי נקי לתנועה (במיוחד ישמש כנתיב תנועה לרכב ציבורי שיפזר נוסעים מהרכבת ליעדים שלהם).
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688788
בדיוק ולכן אנחנו אומרים דברים הפוכים. אתה אומר להוריד את הכיכר. אני אומר להוריד את התנועה. שהתנועה תעבור במקום אחר (או שם כצורה של תחבורה ציבורית מודרנית). המרכזים העירוניים שלנו מתוכננים סביב הרכב הפרטי והתוצאה היא שהעיר הישראלית היא מכוערת, פקוקה ולא מתוכננת עבור בני האדם שמבלים בה, קונים בה וגרים בה. מרחב עירוני זה לא רק כביש.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688789
לעיר מטולאת ופקוקה כתוצאה מגידול במס' הרכבים הפרטיים והציבורים בקצב גבוה מהרחבת נתיבי ואמצעי תחבורה אין סיכוי להפוך לרעיון המרחב העירוני המקסים שמבעבע לאחרונה מכל עבר. אי אפשר להטיל סגר על מרכז תל אביב כשהוא בתי מגורים ועסקים. הרי כולם רוצים כיכרות עצים וספסלים ומצד שני מוכנים לשלם על חניה 30-50 ש"ח לשעה ו-‏20,000 ש"ח למטר מרובע. כל עוד הביקוש לרכב פרטי וחניה ליד הבית והעבודה יימשך העומס התחבורתי יתגבר. יכול להיות שאני מפספס משהו אבל בעיני הפתרון שיאפשר להפוך את תל אביב למקסימה הוא לבזר את מרכז העסקים והבילוי שבת"א וגוש דן על פני המדינה ולתכנן תשתית מתאימה (כבישים חניה תחב"צ) בהתאם לתב"ע. תכנית חדשה יכולה להצליח במקומות שאינם סובלים מפקקים ויש הרבה כאלה במרחק\זמן נסיעה סביר.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688792
אני נגד ביזור.
ממה שאני זוכר מקורס ג"ג עירונית הריכוז הוא טבעי. ת"א מספקת את המע"ר המרכזי של המדינה ולפזר אותו לא יעשה טוב.
קייס סטאדי פריז המרוכזת מול לוס אנג'לס המבוזרת. אני רוצה שת"א תדמה לראשונה ולא לשניה.
כמובן שיש כמה יתרונות להיסטוריה של בתי המלוכה בפריז שאפשרו את השאנז אליזה [ויקיפדיה], אבל לשם אני רוצה לשאוף.
זה לא שבאטואל אין תנועה אלא שנראה לי שנמא איזון בין תנועת כלי הרכב לתנועת הולכי הרגל במרכז העיר
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688802
מעניין איזה קייסטדי רלוונטי לתל אביב ובכלל בר השוואה מבחינת רלוונטיות (עומסים, מבנה, גיאולוגיה, תשתיות). המפות מראות שכל כרך יחיד ומיוחד.

אני כן יודע שמרכזי בילוי יצוצו בכל מקום שמגיעים אליו אנשים ולפעמים הם צצים עוד לפני שהאנשים מגיעים ׁׁ(באר שבע, כפר סבא, אשדוד, קסטינה, בילו, יקנעם).
לא רק שהתעשיה והעסקים בתל אביב יכולים להתמקם מחוץ לאזורי המגורים הצפופים ולגרום למקום להפוך למרכז בילוי זה קורה כבר בפועל (רחובות, ראשל"צ).
בנוסף, עסקים "משרדיים" מעבירים את רוב המידע באופן מקוון והמשמעות של הקירבה הפיסית שבהחלט היוותה גורם משמעותי הפכה לזניחה.

לכן אני לא מוצא סיבה לרכז הכל (תעשיה, משרדים, בילוי, מגורים) באותה משבצת.

מה שיקבע את רמת המקסימות של הכרך הציוני הראשון הוא מה אנשים מעדיפים (מהר וזול או קרוב ויקר?) וליתר דיוק כמה הם מוכנים ויכולים לשלם עבור ההפרש.
בין עבודה ודירה מעאפנית בתל אביב שמחירה 4,000,000 לעומת בונבוניירה בבת-ים שמחירה 2,000,000 התשובה ברורה.
אבל אם תשנה את כיוון הנסיעה לעבודה דרומה חסכת הרבה כסף ובעיקר המון זמן.
העלות של 10 שעות שבועיות בפקק עבור האנליסט הבת-ימי שעובד בתל אביב מתקבלת כרגע על הדעת כי אין לו אלטרנטיבה ראויה.

עדיף לטובת התל אביבי והבת-ימי להקים מרכז עסקים קרוב (מחלף יבנה) מאשר להפוך את תל אביב במשך עשור רק כדי לגלות שיהודים לא יודעים להקים מערך רכבות עירוני יעיל.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688815
כי זה האלף-בית של תכנון עירוני. אחרת יהיו לך‏1 חלבלובי-יוספים פקוקים בבקרים, שבהם כו-לם יוצאים מהישוב בבוקר, עובדים במקום אחר, חוזרים בערב, יוצאים שוב, חוזרים בערב, בעוד שתכנון עירוני טוב, היה ממקם את העבודה ליד המגורים ליד מקומות הבילוי.
הי - זה קורה בתל-אביב. אולי בגלל זה כולם רוצים לגור בתל-אביב. הי - זה לא קורה במודיעין. אולי בגלל זה אנשים פחות רוצים לגור במודיעין.
אולי בגלל זה מחירה של דירה מעפנה בתל אביב הוא 4 מליון. ואולי העסקים שממוקמים בתל-אביב ממוקמים בה כי הם יודעים מה טוב להם, ולא בגלל שאין במחלף יבנה מבנה מתאים.

למחלף יבנה, הבת-ימי שלך יצטרך לנסוע ברכב, או לקחת אוטובוס לרכבת + רכבת + אלא אם העבודה תמוקם ישר באזור התעשייה שם ליד - לחכות לחבר מהעבודה שיעשה לו טובה ויאסוף אותו מהרכבת, כי אוטובוס תדיר מהרכבת לאזור התעסוקה אין, כי ממילא כולם מגיעים עם רכב, וכולם מגיעים עם רכב, כי ממילא סיוט להגיע ברכבת כי אין אוטובוס‏2. ואין הצדקה לאוטובוס, כי הוא אוסף אנשים רק מהרכבת לאזור התעשיה וחזור, ולא עובר במקומות אחרים - בניגוד למה שקורה כשהרכבת ממוקמת בתוך העיר.
כיום, הבת-ימי שלך עולה על קו 1.

ואם היהודים לא יודעים, אז ניקח את מי שכן יודע.

1 בעצם יש כאלה ויותר מדי.
2 הייתי בראיון עבודה בפארק תעסוקתי חביב שכזה, שממוקם באמצע-שומקום במקום בתוך העיר. ממש כמו שאתה אוהב. באמת יש לשם רכבת. כלומר, יש רכבת-לליד. פאתי מודיעין. תענוג להגיע לשם, 20 דקות ברכבת ואתה שם. רק חבל שלפארק התעסוקתי עצמו אתה צריך או ללכת 50 דקות ברגל, או לחכות לחבר שיקח אותך. כי אוטובוס אין.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688823
זה לא שיהודים לא יודעים. ישראלים לא רוצים. או ליתר דיוק: ישראלים לא יודעים להפוך את הנושא לנושא חשוב/פוליטי שנמצא על סדר היום כי... נו... בו! איראן! או משהו כזה.
.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688826
המפות מראות שבהעדר מכשולים טבעיים ערים מתפתחות בצורה קרובה למעגל. עיר על הים, כמו תל אביב, תתפתח בהעדר מכשולים נוספים לחצי עיגול.
במרכז יש מוסדות שיש מהם אחד בכל עיר ראשית- עיריה, ביטוח לאומי, מס הכנסה וכו'. אולי בעידן האונליין זה לא הכרח, אבל ככה זה. המוסדות הללו הם מעסיקים גדולים ויש את שרשרת המזון.
תאורטית אתה יכול להקים מרכז רפואי (בית חולים) ליד מחלף גנות אבל הוא יזדקק למרכז עירוני כלשהו שמורכב משרשרת המזון של שירותי הרפואה.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688850
לא תאורטית יש מרכז רפואי שני מחלפים צפונה ממחלף גנות - שיבא - והוא לא ממש מחובר למרכז עירוני משמעותי.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688862
זה נכון ללא מעט מרכזים רפואיים. בתי החולים של עפולה, צפת, נהריה, רחובות ואסף הרופא נבנו מחוץ למרכזים העירוניים ואף אחד מהם לא נבנה במרחק הליכה משכונות מגורים. עם השנים הערים גדלו ובחלק מהמקרים הוקמו שכונות בסמוך להם (למשל ברחובות) אבל נראה שהכוונה הייתה לשמור על איזשהו מרחק בין בית החולים ושאר העיר.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688863
ממה שאני מכיר: אסף הרופא, פוריה ועפולה נמצאים על צירי תנועה שנגישים בקלות מחוץ לערים ומאפשרים פינוי מהיר אליהם. זה נכון בעיקרון גם לרבקה זיו (צפת): בית החולים שם נחנך בתחילת שנות השבעים. הגישה אליו הייתה דרך כל העיר צפת. היו תוכניות לבנות את הכביש העוקף. הבניה החלה בסוף שנות השבעים. אבל נתקעה למשך כעשרים וחמש שנים בגלל שהיא הייתה חוסמת את נחל צפת.

השיפוץ החדש של כביש עמיעד החליף גם את החסימה של נחל עמוד בגשר. והוסיף גשר לבעלי חיים (מעבר עילי עם עפר שמוליך משום מקום לשום מקום) לייד צומת עמיעד.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688864
הוא מחובר לרמת גן. כלומר - לחלק הסופר-פרברי שלה, היינו - לכפר אז''ר ולרמת אפעל, ומחובר גם לקריית אונו - היינו, לחלק הסופר-פרברי של קריית אונו, שממש דומה לרמת אפעל ולכפר אז''ר. מוניציפלית, הוא נמצא ברמת גן. הגיונית-גיאוגרפית - הוא נמצא בקריית אונו.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688867
ואכן אף אחת מהשכונות שתיארת לא מתאימה לתיאור ''מרכז עירוני משמעותי''.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688796
מה שהופך את תל-אביב לתל-אביב זה עירוב השימושים. זה שכמעט כל רחוב במרכזה הוא רחוב חנויות. זה שיש בנייני משרדים ליד בנייני מגורים ליד פאבים. קח את מרכז העסקים והבילוי ותבזר אותו, ותקבל את רמת-גן או פתח-תקוה. או ראשון-לציון. שום דבר ליד שום דבר, ובשביל להגיע לאנשהו צריך לנסוע ברכב ולחנות בחניון ענק.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688797
אני מוחה בשם רמת גן, שדומה במבנה שלה לת''א.

הייתי יכולה לבחור במודיעין. היא אופרה אחרת, טרגדיה סטרילית.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688813
רמת גן ממש לא דומה במבנה שלה לתל-אביב. המרכז שלה - כן. דא עקא, מסיבות היסטוריות וגיאוגרפיות, העיר לא צמחה סביב מרכזה. בגלל הירקון, העיר לא יכלה לצמוח צפונה. היא צמחה דרומה. ובכל פעם שנוסף שטח - נניח, שכונה שקמה בנפרד וסופחה או שטח שנכבש במלחמת השחרור - גם אותו צירפו לרמת גן. והתוצאה היא מבנה של ילד-בן-‏3-ששבר-את-המפרקת. או נחום-תקום-שבור, אם דוגמת הבן-‏3 קשה לך.

המרכז - היינו, החלק הארי של החנויות, עורק התחבורה הראשי וכיו"ב - נמצא בראש, ואפילו במצח. ומסיבה זו, למשל, מוניות שירות שעוברות בשבת, או אוטובוסים בכלל ימות השבוע - שעוברים בז'בוטינסקי, בעצם לא משרתים את רוב תושבי העיר‏1.
המרכז הגיאוגרפי הוא שדרות ירושלים או דרך נגבה, אבל אין בהם הרבה.
רחוב בן גוריון ורחוב הרא"ה חוצים את העיר לאורכה - והם לא רחובות-חנויות. יש חנויות במקטע קטן מהרא"ה, ובמקטע קטנטן עוד יותר בבן-גוריון, וזהו. בבן-גוריון אפילו מדרכות אין, בחלק מהרחוב‏2. הרא"ה ובן-גוריון יכלו להיות אבן-גבירול. אבל הם לא. הם לא, משום שהם לא בנויים לאנשים שילכו בהם ויקנו בהם. הם בנויים לאנשים שיסעו בהם.
תכנון חכם, היה בונה את רמת גן כולה כמרכז-תל-אביב, ויוצר רחובות-חנויות שיהווה מרכז במרכז הגיאוגרפי החדש, או טוב יותר - בעיר כולה. אבל זה לא קרה.
מצד שני, תכנון חכם היה מצרף את קריית-קריניצי לקריית-אונו, ולא קורא לה 'קריית-קריניצי', כדי שיהיה ברור שלמרות שזה בקריית-אונו, זה בעצם רמת-גן.

1 וגם תחנות תל-אופן, שפוזרו בעיר, ממוקמות באותו מיקום בדיוק, במן הגיון שכזה שתחנות תל-אופן צריכות להיות ממוקמות במרכז הפיננסי, גם אם הוא לא גיאורגרפי. אז מה אם זה אומר שרוב רובם של תושבי רמת גן צריכים ללכת ברגל 40 דקות בשביל לעלות על אופניים שכורות, או לנסוע 30 דקות באוטובוס (ואז הם כבר פשוט יכולים להמשיך איתו לתל אביב).
תאר לך, שמוניות השירות בתל-אביב, היו עוברות במקום אחד: רחוב איינשטיין, ליד האוניברסיטה. ושם גם היו ממוקמות <מודגש> כל התחנות של תל-אופן. היה משרת את תושבי תל-אביב באופן יעיל? לא? כי ככה זה ברמת-גן.
2 וזה לא שיש שוליים, שאפשר להלך בהם. פשוט אין. יש בתים שמגיעים עד שפת הרחוב, ועוד 10 ס"מ כדי שיושבי הבית לא יצאו מהבית ישר לכביש.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688822
ישמרנו אלוהים (אני לא מאמין שאני כותב את זה) מתכנון חכם. מודיעין היא עיר שתוכננה לזרה, בחוכמה רבה אני משוכנע. אבל אין לה שום יכולת להתפתחות אורגנית, חיה, כמו שבת''א, ר''ג, חיפה, י''ם ועוד. לענ''ד, ערים שלא תוכננו ונבנות בצורה אמבית ואמורפית מאפשרות התפתחות של מרחב עירוני כפי שאת מתארת. סביר גם שזה לא יקרה בכל העיר אבל אם ה קורה בחלקים משמעותיים אז דיינו. מהבחינה הזו ר''ג הרבה יותר קרובה לת''א מאשר למודיעין או לב''ש.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688803
לדעתי חלק ניכר ממי שמבלה כיום בתל אביב הם אנשי הפריפריה המבוססים (לצעירים אין כסף).
מעבר לכך, הרחובות שאת מדברת עליהם ממוקמים בעיקר בצנטרום הוותיק והקטן שאינו מייצג את כל העיר.
סגירת המדרחוב בנחלת בנימין מראה שלפעמים סגירת רחוב לא הופכת אותו למרכז בילוי מקסים.
או שוק הכרמל. מי יסע ארבעים דקות ויוסיף סיוטי חניה ודילוג בין שלולית מיץ בורי רק כדי לקנות לחייל חלבה טריה אוריגינל?
- ומה קורה בשפיים כל שבת. לא היה שם כלום מלבד חניה ואין פקקים. אם זה מה שהציבור רוצה, זה מה שיקרה.
בתי הקפה הקטנים של תל אביב ימשיכו לשרת את המקומיים.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688812
נסגר המדרחוב בנחלת בנימין? מי, מה, מתי?
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688814
כשהפכו אותו מסתם-רחוב למדרחוב.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688818
אז לא הבנתי את הטיעון - לעניות דעתי בימי שישי לפחות המדרחוב הוא אזור שוקק ומקסים.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688819
אני מסכימה.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688830
זה הטיעון.
אם תעבור בו עכשיו או מחר בבוקר במקרה הטוב תפגוש חתול עם סוודר שמחפש פאב או בית קפה או משהו ''קהילתי'' להתחמם ולהתנחם בו אבל בגדול, הוא מקסים רק בימי שלישי ושישי.
יכול להיות שגם אם נסגור עוד רחובות לתנועה (בטח באזורים סמוכים) לא בטוח שמשהו קהילתי או מקסים יתפתח שם.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688843
אם תעבור בו עכשיו או מחר בבוקר תמצא שם בדיוק את מה שהיית מוצא לפני שסגרו אותו לתנועה: חנויות בדים. נחלת בנימין רחוב ארוך, והמדרחוב רק חלק קטן ממנו, אז אפשר להשוות מה קורה באזור הלא-מדרחובי לאזור המדרחובי.
האזור המדרחובי ממש לא סובל, כשאין בו את היריד של שלישי ושישי.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688872
הוא לא סובל אבל כדאיות הקסם לעומת כאב הראש שבסגר מוטלת בספק.
עסקים סובלים מהעדר נגישות ללקוחות ותלויים בספקים שמסכימים לסבל סחורה חצי ק''מ ולחטוף דוח.
בהמשך נחלת בנימין ובשאר הרחובות שמסתעפים בחלק הדרומי פורקים סחורה און דה ספוט בלי פקח ובלי בצלם.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688816
מי יסע:
* תושבי תל-אביב. ילכו ברגל או יסעו באוטובוס.
* תושבי ערי-הלווין-המקיפות-אותה, בתנאי שהם מודעים לזה שחניה זה לא חובה, ואפשר לפעמים לצאת מהפחית, ולא לכל מקום חייבים לנסוע ברכב, במיוחד אם הוא עתיר תחב"ץ.
למעשה, אלה ואלה כבר עושים את זה, ואם תסתובב בשוק הכרמל, תראה שהוא עתיר מבקרים.

בשפיים מה שהיה, זה חנויות-שפתוחות-בשבת. זה מה שהביא אנשים, ולא החניה-ובלי-פקקים. בימות החול, אגב, יש שם פקקים בטירוף.

אם תסתובב מעט בתל-אביב, תראה שעירוב השימושים קיים גם מעבר לצנטרום. הוא קיים ברוב העיר, למעט שכונות המזרח שנבנו אחרי קום המדינה - עם שכונת התקוה כיוצאת-דופן, ולמעט שכונות הצפון שאף הן - ראה זה פלא - נבנו אחרי קום המדינה.
ומעבר לזה - בהנתן עירוב שימושים, לא תצטרך לנסוע לשוק הכרמל לקנות חלבה טריה. תוכל להשיג אותה בחנות ברחוב ליד. כי חנויות תבלינים-קטניות-ופיצוחים או מעדניות-חלב-וחלבה, זה משהו שיכול להתקיים בכל מקום.
אני גרה לא בתל-אביב ולא ליד שוק, אבל במרכז-עיר. יש לי את שתיהן ממש קרוב לבית.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688831
אבל את מתייחסת למרחק הליכה מהצנטרום לצנטרום.
מה קורה אם אבנר משבזי רוצה להפגש עם שלי משיכון ל' לקפה?
מה שקורה כשפנינה מרמת אביב רוצה לקנות לוקוס. - לא הולכים ברגל.
הלוקסוס שמור רק למיעוט העירוני שמתגורר בצנטרום.

לגבי הסיפא - בדיוק מה שאני אומר.
אם עירוב שימושים יכול להתקיים בכל מקום, מדוע להוסיף ולדחוס עוד למקום שכבר עכשיו פקוק במקום ליצור ביקוש באזור התעשיה שבנווה חמציצים?
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688844
כי אז יהיה לך פקק לנווה חמציצים. ויותר גרוע: שכל מי שעובד בנווה חמציצים יהיה חייב רכב - ואפילו רכב שני, כי לך תגיע לנווה חמציצים.
כמובן, שזה יהיה יעיל אילו לתושבי נוה חמציצים באמת יהיה אזור תעשיה, כך שיוכלו לעבוד בקרבה לבית. דא עקא - אזור התעשיה של נוה חמציצים, הואיל ובמדינת חלם אנו חיים, בהכרח יהיה מנותק מנוה חמציצים, כך שיהיו חייבים רכב כדי להגיע אליו‏1. ולא זו בלבד, אלא שהוא גם יהיה מנותק מתחנת הרכבת נוה חמציצים‏2, כך שתושבי נוה חמציצים נוסעים ברכב לרכבת, ועובדים בנוה חמציצים אין להם שום דרך פרט לרכב להגיע מהרכבת לאזור התעשיה.

1 נוה חמציצים יישוב פרברי, בנו אותו בצורה עקומה, הוא עתיר צמודי קרקע ולחברת האוטובוסים לא משתלם ליצור אוטובוס שיכנס לישוב בתדירות גבוהה
2 שבנו אותה, כמקובל במקומותינו, באמצע שומקום.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688858
ברגע שאזור תעשיה מגיע לרף מסוים של עוברים ושבים, ודאי שהוא מצדיק כלכלית תחבורה ציבורית למקום.

אף אחד לא ביקש לבזר את אזורי התעשיה והמרכזים השונים לכפרים זערוריים. אבל במקום שכולם ירוצו לתל אביב ונתיבי התעבורה במקום יצטרכו לעמוד בעומס של 3-4 מיליון נפש, ניתן להשקיע בפיתוח מרכזים דומים באזורים שנחשבים יותר פריפריה.
שם מלכתחילה יש אפשרות לסלול כבישים רחבים יותר, לבנות מסלולים וחניונים לאוטובוסים ורכבות קלות ובכלל למצוא שטח עבור כל דבר חדש.
במקומות כאלה נתיבי התעבורה באזור יעמדו בעומס של 100-500 אלף נפש ביום, בתנאי התחלה משופרים בהרבה.

ההקצנה של דוגמת תל אביב גרועה באותה מידה של הקצנת דוגמת נווה חמציצים.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688871
האביר כבר ענה על חלק מההיבטים.
אני רוצה להתייחס לשאלה העתידית לאור ההווה.
נתחיל בהסכמה על כך שבאזורי התעשיה הכי חמציציים אין פקקים: משגב, תפן, קיסריה, פלמחים, ברקן, מישור אדומים, קרית גת, אפק, רמת חובב.
נמשיך בעובדה שרכב פרטי לא מפחיד את הישראלים ונסיים בהגדרת הבעיה.
לטענתי הבעיה היא הפקקים שנולדו מתכנון לקוי או במקרה שלנו העדר תכנון. הבעיה איננה רכב פרטי ופתרון התחב"צ הכי טוב ויעיל (רכבת תחתית מסועפת שמתקתקת מליונים כל בוקר) לא יעשה עליה.
לא בקרוב ולא בעתיד. יהיה משהו, מכן אב לא כמו בלונדון ניו-יורק ופריז. נשארנו עם עיר סגורה לרכב פרטי ואוטובוסים אבל מעומס מסויים גם נסועת אוטובוסים תיפקוק ותיפקק כך שתחבורה ציבורית לא רלוונטית כפתרון לכל מצב וסיטואציה.

אפילו הממשל הציוני מנסה לשכנע יזמים לבצע עוד מהפלא (אך נתקע בפקק הפוליטיקה והשחיתות). לכן אני לא מבין מה כל כך רע לשכפל עוד עשרות אזורי תעשיה חמציצים ולהוריד מתל אביב את הלחץ שכולם מסכימים שיילך ויגבר.

2. כולנו סמוכים ומשוכנעים שרכבת ישראל תעשה כל טעות אפשרית בכל נושא כולל, מיקום התחנות, הקווים, הציוד, הביטחון, התחזוקה וכו'.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 690123
התפיסה שלך מיושנת ומתאימה למאה ה19, בה הכלכלה היתה מבוססת על מפעלי ענק עם אלפי פועלים חסרי פנים ובעלי כישורים בסיסיים. לא למאה ה21 המבוססת על כלכלת המידע. כשאני מקים סטארטאפ אני רוצה להעסיק את המהנדסים הטובים והרלבנטיים ביותר במדינה, לא את הטובים ביותר בבלוק הקרוב. המקום הטוב ביותר לכך הוא אזור תעשיה עם תחנת רכבת צמודה (עבור העובדים הגרים רחוק) וקרקע זולה לטובת חניות חינם (עבור העובדים הגרים קרוב). דוגמאות טובות לכך הן למשל פארק התעשיה הצפוני בקיסריה, פארק המדע ברחובות, ואזור התעסוקה בפאתי מודיעין. דוגמאות רעות הן קרית עתידים בת"א (פקוק, נטול חניה ורחוק מהרכבת), פארק אפק בראש העין (כנ"ל)
אם אני מקים את הסטארטאפ במרכז תל אביב אני בהכרח מרחיק את המהנדסים המעולים והמנוסים בעלי המשפחות, שגרים בפרברים (או בכלל בנוה חמציצים) ושונאים את הפקקים של תל אביב, ומראש אקבל קורות חיים רק של בוגרי מכללות זבי חוטם, מפונקים ויהירים שבטוחים שזכותם לקבל עבודה מכניסה מעצם העובדה שהם גרים בתל אביב.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 690125
התפיסה שלך מיושנת ומתאימה למאה ה-‏20 בה הכלכלה היתה מבוססת על אזורי תעשיה עם אלפי פקידים... לא למאה ה-‏21 המבוססת על כלכלת המידע. שאני מקים סטארטאפ אני רוצה להעסיק את המהנדסים הטובים והרלבנטיים ביותר בעולם, מקום הטוב ביותר לכך הוא הבית שלהם עם חיבור מהיר לאינטרנט... אם אני מקים את הסטארטאפ פארק המדע ברחובות אני בהכרח מרחיק את המהנדסים המעולים והמנוסים בעלי המשפחות, שגרים בחיפה, כפר סבא, באר שבע או רחובות ושונאים את הפקקים בכל מקום ושונאים את הרעיון לבלות שעתיים בכל יום בדרך אל ומהעבודה, ומראש אקבל קורות חיים רק של זקנים שלא יודעים איך עובד הדבר הזה של האינטרנט.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 690158
התפיסה שלך מוגבלת ומתאימה לבועת האפפליקציות ששלא מבינה שמעבר לכמה אלפי תוכניתנים שמתעסקים בקוד וניגזרותיו יש שוק הנדסי עצום של פיתוח מוצרים ''חומריים'' שדורשים מעבדות, סדנאות, מכונות, צינורות ושפופרות, ושעבודת הפיתוח והתכנון מצריכה נוכחות פיזית שלהם. זה קיים בפארקים תעשיתיים ברחובות או מקומות אחרים (קמדע, תעשיות בטחוניות וכו') בעשרות מקומות בארץ.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 690160
רשות הרישוי רוצה להקים סטארטאפ לא מפעל לייצור שולחנות - דבר איתו.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 690162
מי דיבר על ייצור שולחנות? בין סטאטאפ תוכנה לייצור שולחנות כבר אין שום דבר? מה עם סטאטאפ פארמה, סטאראפ רובוטיקה, סטארטאפ אוויאוניקה, סטארטאפ מיכשור אלקטרוני, ועוד ועוד?
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 690164
מה איתם?
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 690165
בניגוד לפיתוח תוכנה, קשה לפתח מוצרים כאלה ע''י אנשים שיושבים בבית ומחוברים באינטרנט.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 690175
התפיסה שלך שגויה ומעידה על צרות אופקיך. אני לא עוסק באפליקציות כלל. אפילו לא בתוכנה (כלכלה מבוססת ידע אינה בהכרח עתירת תכנה, לידיעתך). המוצרים שאני מפתח נמצאים בחזית המדע, ואכן דורשים מעבדות, סדנאות ומכונות, והאנשים שאני מעסיק הם מהנדסים (אמיתיים, לא אנשי קוד), טכנאים ומכשירנים, כמו גם אנשי מנהלה כמובן. בכל מקרה אני לא רוצה להגביל את היצע העובדים שלי לכאלה שגרים בבלוק כזה או אחר בתל אביב. אני גם לא רוצה לשלם הון תועפות על קרקע למשרדים ולמפעל.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 690178
אתה נובח על העץ הלא נכון. אף אחד לא דיבר עליך. התגובה היתה לאלמוני שדוגל במדיניות של פיזור אוכלוסין ותשתית תחבורתית המבוססת על תפיסה שכביכול יש רק סטארטאפים עם מתכנתי אפליקציות שעובדים מהבית‏1

1 שבקריאה שניה נראה שיש בתגובתו סתירה פנימית, אם לעבוד מהבית אז איך זה מרחיק את מי שגר רחוק?
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 690137
יא. הייתי בראיון עבודה באזור התעסוקה בפאתי מודיעין.
נחש מה? אמרו לי ש"זה בסדר, יש עובדים עם רכב שיוכלו לאסוף אותך מהרכבת, אם תצליחי להיות מסונכרנת איתם מבחינת זמן הגעה", כי אין שום דרך שבה אפשר להגיע מתחנת הרכבת של פאתי מודיעין, לאזור התעשיה.
כלומר, יש, אם מתעקשים: יש אוטובוס מתחנת הרכבת למודיעין עצמה, שם צריך להחליף אותו בקו אוטובוס אחר. האוטובוס לא מסונכרן בשום צורה עם זמני הגעת הרכבת, ואחרי 10 בבוקר יש אותו פעם בשעה. כל ההליך לוקח כשעה, בנוסף לזמן שלוקח לרכבת להגיע לפאתי מודיעין (דווקא ממש מהר). החלופה היא ללכת 4 קילומטרים בעליה בדרך נטולת מדרכה וקמצנית בשוליים‏1.

אכן. אין ספק. המיקום הכי יעיל, שימשוך את העובדים הטובים ביותר.

1 השילוב בין עליה למחסור במדרכה וקמצנות בשוליים הוריד מהפרק את הרעיון לרכב באופניים מהרכבת אל מקום העבודה.

___________________
ויש לך איזו הנחה מוזרה שמהנדסים המעולים והמנוסים בעלי המשפחות גרים בפרברים דווקא.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 690151
אם זה מנחם אותך, יש תוכניות להקים גשר ושביל גישה שיחברו את התחנה עם אזור התעשיה. למעשה אני חושב שאפילו התחילו לעבוד על זה.
חוץ מזה, קו 6 עובר פעם בחצי שעה בתחנה וממשיך לאזור התעשיה, אבל הוא עובד רק בכיוון הזה, כלומר כדי לחזור, תצטרכי טרמפ בכל מקרה.

לי זה לקח יותר מ-‏5 שנים, אבל בסוף הצלחתי למצוא עבודה במרחק של 15 דקות רכיבה על אופניים מהבית (10 דקות במכונית, 30 דקות באוטובוס שבא פעם בשעה וחצי), כך שהגשמתי את החלום של בית בפרברים בלי הסיוט של שעה בפקקים כל בוקר וכל ערב.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 690205
אתם מבינים, הפתרון הוא כמובן לגור בתל אביב ולנסוע החוצה לאזור תעשייה כלשהו מול הפקקים.
אני עושה זאת כבר שנים רבות וזמן ההגעה שלי לעבודה וממנה חסום מלמעלה בחצי שעה. לפחות ברוב הימים.
זה גם לא מגביל את מגוון איזורי התעשייה הרלבנטיים (הייטק זה לא בדיוק התחום שמבטיח לך שנים ארוכות באותו מקום), וגם מאפשר להנות מהעיר הגדולה בערבים וסופי השבוע.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 690176
לדעתי את מתבלבלת בין אזור התעסוקה פאתי מודיעין לבין הפארק הטכנולוגי. אזור התעסוקה פאתי מודיעין (נקרא גם "מרכז עינב") נמצא ממש סמוך לתחנת הרכבת וצמוד לכביש 431, מרחק הליכה קצרה, (דרך אגב, הוא כולל גם תעשייה קלה וכבדה וגם שטחי מסחר). בקרוב אף יפתחו גשר להולכי רגל שיקצר את המרחק עוד יותר . הפארק הטכנולוגי נמצא צפונה משם, קרוב יותר לכביש 443, ואכן דורש הגעה ברכב.
את בטוחה שהיית בראיון בפאתי מודיעין ולא בפארק הטכנולוגי?
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 690180
פאתי מודיעין זה רק תחנת הרכבת שמרוחקת כמה קילומטרים טובים מאזור הלוגיסטיקה והמחסנים המתהדר בשם פארק טכנולוגי. ביניהם נמצא ואדי ענבה ומעליו גשר אחד. הפארק הזה נמשך פחות או יותר על השטח בין 443 לליגת.

פאתי מודיעין - קרי תחנת הרכבת - גם מרוחקתת כמה קילומטרים נסיעה או הליכה (500 מ' קו אווירי) מאזור ישפרו שזה פארק הסופרמרקטים והמוסכים של מודיעין. ביניהם אין שום דרך סבירה להגיע אלא ברכב או הליכה של כחצי שעה.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 690208
הייתי כאן:
https://www.google.co.il/maps/place/Tzela+HaHar+St+1,...'in-Maccabim-Re'ut/@31.9205473,34.9688095,962m/data=!3m2!1e3!4b1!4m5!3m4!1s0x1502cc6841a0215d:0xd13b187f514bddaf!8m2!3d31.9205473!4d34.9709982

ואם תאמר, 'זה לא אזור התעשיה פאתי מודיעין', ובכן - הרי זה עדיין אזור תעשיה שכביכול יש אליו רכבת, אבל בעצם אין אליו, וגם אוטובוסים יעילים אין ממנו.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688845
עירוב השימושים אמור להביא לזה שיהיה לך לוקוס במרחק הליכה. לא שהחברים שלך יגורו לידך. כשאבנר משבזי רוצה להפגש עם שלי משיכון ל', יואיל ויעלה על אוטובוס או על אופניו, או שתעשה כן היא, או שיעשו כן שניהם ויפגשו במרכז.
מה קורה כשיפה ממודיעין רוצה לפגוש את צוף מנוה חמציצים?

________________
הם גם יכולים להכנס לרכבם, אבל אז תהיה להם בעיית חניה. נכון.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688870
אבנר לא מסוגל לדווש כי נפצע בסטנגה ושלי מתעבת אוטובוסים ולא מזיזה את הרכב מפחד שיתפסו לה את החניה :)
אם היו גאונים במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות היינו מוצאים ברוב אזורי התעשיה מרכזי קניות ובילוי (מסעדת בריאות ברמת חובב ויש לנו שייק חמציצים אוריגינל) היינו מקבלים עירוב שימושים פנטסטי.
פארק המדע ברחובות הוא דוגמא למתחם שמפרנס, מאכיל ומספק מענה לתרבות הצריכה ויש אפילו רכבת.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688794
אין מקום אחר לתנועה ציבורית שיהי חילופי לרחוב דיזנגוף. רחוב דיזנגוף הוא אחד היחידים שמתאים לתנועה ציבורית (וגם זה בדוחק, אבל זה מה שיש). ברגע שתוריד את רחוב דיזנגוף מרשת התחבורה הציבורית כל מרכז העיר תל אביב יהיה פקוק. לא תמצא שום רחוב בכיוון צפון-דרום שעובר במרכז העיר (אבן גבירול נימצא בשוליים המזרחיים של העיר, בן יהודה בשוליים המערביים).

לכן האופציה ההגיונית היחידה למניעת מצב פקקים בתוך העיר הוא לשמור נתיב תנועה ציבורי נוח ככל האפשר ברחוב דיזנגוף ןכן לשפר דרכי גישור בין אלנבי ודיזנגוף. פינוי כיכר דיזנוף כולה לתנועה זה פתרון זול להרבה בעיות. התוכנית בגדול צריה להיות רכבת המטרופול (הרכבת הקלה בשלב זה) ושממנה ייצאו קווי אוטובוסים שיפזרו ביעילות את הנוסעים בכל העיר, רחוב דיזנגוף ורחוב אלנבי יהיו הצירים העיקרים לצורך זה.

אם לא יהיה פתרון טוב לקווי תחבורה ציבוריים שיפזרו (ביעילות) את נוסעי רכבת המטרופול במרכז העיר, חבל על המיליארדים שישקיעו ברכבת כי הנוסעים ברובם לא ישתמשו בה.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688804
אבל בן יהודה קרוב לדיזינגוף, יותר רחב ופחות ססגוני.
עדיף לסגור לתנועה את בן יהודה וליצור עם שד' בן גוריון ונורדאו מדרחוף ענק.
לאחר הריסת כיכר אתרים והקמת אמפי ענקי מדשא עם ספסלים עצי פרי ובריכות נוי יבוא מישהו ויופיע בחינם.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 690122
הפוך.
מיקום נתיב תנועה של תחבורה ציבורית במרכז של קניות, ישיבה על ספסלים ומקומות בילוי זו הטעות.
עיר מודרנית לא בנויה סביב כלי התחבורה הפרמיטיבי והבולשביקי הזה המכונה אוטובוס.
התשובה היא תחבורה אישית טובה, החל מאופניים חשמליים וכלה במכוניות, ולא נתיבי תחבורה ציבורית לטובת המונפולים על חשבון התושבים באמצע העיר. אתה רוצה שתל אביב תהיה עיר אירופאית עם תחבורה ציבורית צפופה, מפויחת ומגעילה או שאתה רוצה עיר עברית חופשית ומודרנית?
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 690124
>> עיר אירופאית עם תחבורה ציבורית צפופה, מפויחת ומגעילה

איזו עיר היתה לך בראש?
פריס? וינה? ברלין?

נראה לי שחשבת על קהיר, בנגקוק או לימה, אבל הן לא לא באירופה.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 690179
נראה לי שכדאי לך לחזור לשיעורי הגיאוגרפיה בתיכון. אתונה ובוקרשט (שתי דוגמאות בולטות שעולות לראש מייד כשחושבים על זיהום אויר) נמצאות באירופה. אם אתה לא מאמין תבדוק באטלס. אם אין לך אטלס (ככה נראה) אני מוכן לתרום לך אחד.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 690191
אצלי האסוציאציות הראשונות למטרופולינים מזוהמים הן דווקא לימה ובנגקוק. אני מתאר לי שעכשיו בסין המצב יותר גרוע, אבל כל אחד והאסוציאציות שלו.

בערך אתונה [ויקיפדיה] תמצא תחת סעיף זיהום אוויר הסבר ששינוי של ממש לטובה באיכות האוויר באתונה הגיע רק בתחילת שנות ה-‏2000, כאשר כל מערך התחבורה בעיר עבר שינוי דרסטי לקראת המשחקים האולימפיים בשנת 2004: הקמת שני קווי חשמלית ממרכז העיר לדרומה, הקמת קו רכבת פרוורים, ומעל לכל חפירת שני קווי רכבת תחתית.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 690192
האטלס שלך לא מעודכן. בדיקה קצרה תגלה לך שבוקרשט נמצאת במקום ה-‏103 בעולם, ואתונה במקום ה-‏120. נאפולי ומונאקו, הערים הראשונות באירופה, נמצאות במקום ה-‏62 וה-‏63. עוד ערים באירופה שנכנסו למאה המובילות: טביליסי, טירנה, טורינו, ברשה ואנקרה.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 690195
ליתר דיוק: קצת לפניהן: סקופיה, במקום ה־54. לעומת זאת אנקרה היא אסייתית.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 690197
אופס. והרבה לפניהן פספסתי את טטובו במקום השלישי.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 690196
ואנחנו הרי לא רוצים שתל אביב תהיה עיר אירופאית מפויחת מאוטובוסים ומגעילה כמו מונאקו.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688798
"מדרחוב" מצלצל אפילו באוזניי המיושנות צלילים של שנות השמונים. האם עברת לאחרונה באזור הנ"ל? בפינת פרישמן קם מגדל ענק, כל מרכז העיר מרים קומה-שתיים למעלה ומסביבו (הסיטי למשל) מרושתים מגדלים וקומפלקסים ענקיים של שמונה קומות (בשוק בצלאל נניח). למרות הניסיונות להשקיע בתחבורה ציבורית טובה, די ברור שרוב הדיירים החדשים האלה עם החניות החדשות מתחת לבניינים החדשים, יתניידו ברכב פרטי. אלה שינויים בלתי הפיכים. אפילו אם חצי מהם נניח יחליטו לנוע בעיקר באופניים, עדיין יש לנו פיצוץ תחבורתי חסר תקדים במרכז העיר (בעיקר בגלל מדיניות רישוי בנייה חסרת אחריות של העירייה).
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688809
אני מדבר רק על הרחובות שצמודים לכיכר דיזנגוף ועל היעוד שלהם במסגרת תחבורה. כמעט כולם למעט פינסקר אמורים להיות סגורים לתנועה כדי לא להפריע לתנועה השוטפת דרך רחוב דיזנגוף (בקטע הסמוך לכיכר דיזנגוף). מה יעשו ברחובות הנ"ל (יעשו מידרחוב, או גינות או מטרה אחרת) לא חשוב, חשוב רק רק ההיבט התחבורתי באיזור כיכר דיזנגוף.

כפי שציינתי, יש הזדמנות היסטורית לשפר את התחבורה הציבורית בתל אביב באמצעות רכבת המטרופול (נקראת כרגע הרכבת הקלה). השקיעו וישקיעו עשרות מיליארדים שקלים ברכבת, אם הרכבת תיכשל לא יהיו כנראה תקציבים נוספים לתחבורה ציבורית בתל אביב. אבל רכבת המטרופול לא תועיל אם לא יהין קווי תחבורה "רוחביים" שיובילו מתחנות הרכבת ליעדים בתוך העיר שמרוחקים מהתחנות נאמר, מרוחקים עד 5 קילומר מכל תחנה. אם לא יהיו קווי תחבורה רוחביים כאילו רק מעטים ישתמשו ברכבת כי לא שווה רכבת מהירה (יחסית) אם הנסיעה אל תחנות הרכבת וממנה תיקח חצאי שעות מינימום.

לרחובות דיזנגוף ואלנבי יש חשיבות מרכזית באירגון קווים רוחביים, בלעדיהם הנסיעה תהיה ארוכה. רחוב בן יהודה ואבן גבירול אינם בעייתיים היום מבחינה תחבורתית לכן אין הרבה מה לשפר שם. צריך קווי גישור בין אלנבי לדיזנגוף לצורך הקווים הרוחביים. קווי גישור בין אלנבי לדיזנגוף שבאים בחשבון הם דרך המלך ג'ורג ודרך פינסקר. רחוב המלך ג'ורג כמעט אבוד מבחינת תחבורה בקושי אפשר להעביר שם נתיב נסיעה מהיר אחד. םינסקר טוב יותר מרחוב המלך ג'ורג' כי אין שם הרבה עומס (נדמה לי שאפשר גם להרחיב את הרחוב). פינסקר מתחבר לאלנבי בכיכר מוגרבי, כמו כן אפשר אולי לגשר את מוגרבי עם צפון יפו (איזור הנמל באמצעות אוטובוסים).
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688817
או שהתושבים החדשים עם החניות החדשות מתחת לבניינים החדשים יגלו שממש מבאס לעמוד בפקק כל בוקר חצי שעה עד היציאה מהרחוב. ואם הם לא עובדים במחלף יבנה, כמו שהנמר רוצה, הם יסעו לעבודה באוטובוס או באופניים למרות שיש להם אוטו.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688832
אבל לפי הביקוש לא צריך לשער. אנחנו יודעים שאנשים מעדיפים יקר ואיטי.
התושבים שגרים בבניינים החדשים בצנטרום נמצאים בתפקידים שלא מאפשרים להגיע באוטובוס או אופניים.
מי שמגיע באופניים ותחב''צ הם האוכלוסיות החלשות ורובן לא נמצאות בצנטרום. ורוב הרכבים שנכנסים לתל אביב לא שייכים לתל אביבים.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688986
בוא נדמיין שבתסריט האופטימי, אחרי כמה שנות מגורים שם האמידים שקנו דירה בקומפלקס החדש מתייאשים סופית, יוצאים מהדירה ומשכירים אותה לצעירים שאין להם אוטו.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 688997
התכניות של זאתי שמלטפת לי את הפרווה לגבי מגורים עלולות להרוס לך את התסריט.
רק אציין שעבור רבים לאפשרויות האינטימיות והזמינות שבמכונית פרטית אין תחליף.
פרוייקטים סיזיפיים מיותרים 689013
לא ניסיתי לשכנע איש לגרוט את האוטו שלו. רק לשאוף למעט יותר התאמה בין מקום המגורים וצורת התעסוקה לבין אופן ההתניידות. מי שגר במתחם שוק בצלאל ונוסע באוטו למשרד שלו ברוטשילד, ובכן, ההתאמה אצלו לא ממש מדויקת.
חבל, גם כי קודם כל אלה עבודות תשתית 688738
שמספרן כל הזמן גדל וגדל והן מפריעות לתנועת רכבים והולכי רגל. הכיכר שימשה גם כגשר להולכי רגל.
הנמכת הכיכר בטח תועיל לעסקים בדיזנגוף סנטר שדרכו יהיה ניתן לעבור בבטחה לצד השני של הכביש.
חבל, גם כי קודם כל אלה עבודות תשתית 688741
נראה לי שעדיין יהיה הרבה יותר קצר לחצות שני מעברי חצייה בכיכר מאשר ללכת עד הסנטר בשביל זה.
חבל, גם כי קודם כל אלה עבודות תשתית 688744
מתחת לסנטר יש רמזור, כמו גם בנקודות נוספות לאורך רחוב דיזנגוף. יותר פשוט וקל וקצר מאשר להכנס לסנטר, לחכות שיפשפשו לך בתיק, לעלות במדרגות לקומה השניה (או השלישית?), לעבור בגשר, לרדת, ולצאת.
הולכי רגל נוטים לא להשתמש בגשרים-מעל-כביש, קל וחומר כשהגשר הוא קניון.
688873
אם כבר משנים אז הגיע הזמן לשנות את השם.
מכיכר 'צינה דיזינגוף' לכיכר 'חיה (או חוה) ‏1 דיזינגוף' - עיר עברית או לא?

1 בכל מקום שמה העברי או הנוסף הינו חיה ,אבל ויקי מביאה הודעת פטירתה משנת 1930 מעיתון דבר ובו שמה הינו 'חוה'. או שחוה זה חיה כי הייתה אם כל חי.
688907
או שמקור השם חיה (בערבית- נחש) לזכר הערמומיות שסיבכה את הפסטרוליה.
688974
רגע, אל תקלקל לי את ההגדרה מתגובה 568353!
689007
הגדרתך דאז נשאבת מהכתובים ומהתלמודים.

"תניא‏1:הכל בידי שמים חוץ מצינים ופחים שנאמר- צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם" (משלי כב). להגדרת ה'צינים' יש עוד משמעות חוץ מהטמפרטורה שציינת בהקשר החידתי של הגב' צינה,והיא 'מכשולים' או 'קוצים' והפרשנות היא פילוסופית דווקא בהקשר של הכתוב במשלי. עד כאן אבשלום 'קור'.

ואם כבר עסקינן בטמפרטורה ובמכשולים,אז מן הראוי לציין כי הטמפרטורה של הגברת 'צינה' לא הייתה קרה במיוחד אם אנחנו מציצים לרכילות בשנת 1924. זאב גלילי [ויקיפדיה] מביא בבלוג שלו מעשיית זימה לוהטת אודות זינל'ה שלנו (וכאן המקום לציין כי 'צינה' לקוח מהשם הסלאבי - 'זינה') ואחד העם [ויקיפדיה] שמסתבר שהיה יותר חרמן העם - וזקפן קטן . ‏2

בפורים 1924 כאשר מאיר דיזנגוף רכב על הסוס הלבן בתהלוכת העדלאידע התל-אביבית,חשקה נפשו לראות את אישתו היפה בנשות תל-אביב.הלך לו ראש העיר לחפש את צינה בדירתם וכאשר נפתחה הדלת חשכו עיניו העייפות מלראות את אשתו האצילית משתגלת לה ברוב חן עם האדון גינצבורג המכונה 'אחד העם' ואשר התקשורת הצהובה דאז כינתה אותו בתואר הלא מחמיא - 'גמד-מגומד דְמוי בננה כפופה'.

בפורים ההוא בבית קפה 'אררט' החבר'ה דפקו צ'ייסרים וטקילות וגם כתבו כך :

"...מסתבר שיכולה להיות צינה מאוד לוהטת,
על ראש הבעל צומחות קרניים,
מתברר שהוא עדיין, בגילו, בין המזדקרים בעם,
צינה עוברת בגבי כשאני חושב על המעשה האחד והיחיד הזה,
זַקְפָּן גדול הוא לא,
שׂם אסל בין דדיים,
אשמאי-בן-זנאי."

והסופר יעקב הורוביץ [ויקיפדיה] הוסיף והשחיז- "תפסיקו למזמז את עצמכם לדעת,מספיק עם הדעתן הזה, שהלוואי שהיה נצמד לנאמר במאמריו כמו שהוא יודע להיצמד אל נשים." ‏3. השנונים בחבורה (או החרדים בתקופה זאת) ציטטו את הפסוק מבראשית כו - 'וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת אִשְׁתֶּךָ וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם" - והשאלה היא - כמעט ?.יעל נויבירט,טוענת בספרה 'הליידי של העיר הלבנה' שהרומן המדובר לא היה בדיוק משגל סוער ופרוע אלא יותר 'אהבה עדינה, צנועה ונאצלת'.'נאצלת',שויין.

אבל אם כבר הבאתי את הזקפן הקטן מן הראוי להביא את הזקפן הגדול אשר חשק את צינה והיה אחד מגדול חרמני ישראל ונצלני המין שידע היישוב היהודי בכל הזמנים,האדון הנבל - אליהו שייד.‏4

שייד כהן בתפקיד סמנכ"ל למינהל אצל הברון רוטשילד וזאת בכל הנוגע לניהול המושבות,קבלת ההחלטות על רכישות קרקע וזרעים,תקציבים ותמיכות כספיות.וההסדר היה פשוט- על כל דבר שרצתה מישהי היא הייתה נדרשת לתת בתמורה את גופה. צעירות בתולות ולא בתולות, רווקות,גרושות ואלמנות ואף נשואות נאלצו לשלם לו בגופן. כדי לרכך את הנשואות הוא סיפר להן שהוא למד רפואה באוניברסיטה של פאריס והוא מומחה למחלות נשים וכמובן שהשירות 'הרפואי' חינם אין כסף. טיפול רפואי מרופא נשים מצרפת בחינם . את הגננות הראשונות בארץ ישראל הוא בחר אותן באופן 'אישי' ושלח בנות מצטיינות לפריז על מנת שיוכלו ללמד הוראה לגיל הרך.‏56

ישראל דב פרומקין [ויקיפדיה] - עורך העיתון ה'חבצלת' כתב על החלאה : 'לתקיף ההוא יש לו מקורבה בכל מושבה, שכבר הוליכה לפאריס ואחר כך השיאה לאשר בחר ואחר כך יתמוך את משפחתה וירומם את בעלה, שהוא כעירוב המתיר לעוברים ושובים לטלטל מרשות לרשות...אומרים אמור, כי לא רק התאווה והפריצות נוגעים בדבר המקורבות האלה, הזרועות ככמהין בכל מושבה, כי אם גם נחלאות והרשאות נקנות במחיר הזה, כמו שכתוב 'בונה ציון בדמים' . אלעזר רוקח [ויקיפדיה] אחיינו של פרומקין כתב גם הוא :'שקר ומירמה, כזב ודיבת שווא, ירידת איכר לחיי רעהו, מלשני סתר ומכי אחיהם בלשון לפני האדמיניסטרציה תלכנה זקופי ראש ונטויי גרון ולעומתן תייללנה צדק ויושר ומישרים, גם מידת הצניעות נפרצה' .

אפילו מחבר ההמנון הלאומי - נפתלי הרץ אימבר [ויקיפדיה] חרז עליו -
"מה יהיו חלומותיו של האדון שייד
השותה דם ישראל כמים?
כי עין בלתי תראה, ובל יגיד העד –
מעשיו תחת תנור וכיריים.
כי כל גן נעול רק לפניו פתוח,
מים גנובים שפתיו תמתקנה
ובנות ישראל, בנוח עליו הרוח,
במחול תצאה סביבו תשחקנה".

ולצינה הנחשקת - שלמה שבא מצטט בספרו 'הימים היפים' את יצחק חיותמן אשר היה מעובדי בית החרושת לבקבוקים שהקים הברון בטנטורה ושמנהלו היה המהנדס מאיר דיזנגוף : "יפים ועליזים היו החיים בטנטורה, בשעה שבית החרושת פעל. הגברת צינה דיזנגוף הייתה מלכת הארמון. קסם ויופי ונועם האצילה על כל סביבתה. הפקידים מזכרון יעקב היו מרבים ומאריכים את ביקוריהם בבית דיזנגוף ואפילו האדון שייד היה אוהב להתארח בבית זה. האדון שייד אשם, לדעתי, הרבה במה שדיזנגוף הזניח את בית החרושת ואת עבודתו בפקידות הברון. אילו ראיתם כיצד הביט מר שייד אל גברת הבית! אין אני מתפלא על המהנדס דיזנגוף, אם מיהר להניס את אוצרו היקר מפני העיניים הזוללות והחצופות". במידה מסוימת אם צינה לא הייתה נחשקת יתכן ומאיר דיזנגוף לא היה ראש עיריית תל-אביב.

לסיכום: אם זינה הצטננה זה לא בגלל שהיא שכחה לסגור את הדלת בפורים.

מקורות/הערות.

1 תלמוד בבלי : כתובות כ א' ,וכן - בבא מציעא קז ב' ; בבא בתרא קמד ב' ;כתובות ל א' ; עבודה זרה ג ב'
2 מבוסס על ספרו של יונתן שלונסקי - אררט
3 יעקב הורוביץ היה מקורנן כאשר אשתו מירה עזבה אותו לטובת אברהם שלונסקי.
4 מבוסס מתוך הבלוג של אורי קציר - <קישור http://www.aplaton.co.il/story_593 בחדר המיטות של אליהו שייד
5 לשון רבים : העברית כשפת תרבות-מכון ון ליר בירושלים הקיבוץ המאוחד ,עמ' 124
6 מן הראוי לציין כי הגב' צינה הייתה מורה לצרפתית בבית הספר לבנות ביפו.
690166
למערכת - ' הכיכר תוכננה כחלק מתכנית גדס לתל אביב ונחנכה בשנת 1938 (ראו סרטון). היא נקראה על שם צינה דיזנגוף, אשתו הראשונה של מאיר דיזנגוף'.

מי זאת הייתה אישתו השנייה?
690200
כפי הנראה טעות. תוקן, תודה.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים